בעבר, כבר כתבתי על שיטת ההתאחדות להחליט על זהות המועמד. ורק אז, לקיים "הליך תקין" לבחירתו. כך, נהגה ההתאחדות בעניין מינוי גוטמן.
מדובר בשיטה פשוטה לתפעול. שני מצביאי העל לוזון – חלובה מחליטים. לאחר מכן, מודיעים למועמד כי המשרה שלו. אחר כך, קובעים ישיבת מזכירות/הנהלה. מכריזים, לעיתים בהפתעה, כי נבחר המועמד הראוי ביותר, ועכשיו צריך לאשר. השיטה עבדה היטב במינוי מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן. למעשה, השיטה שוכללה משום שלא התקיימה הצבעה. ולמעשה המינוי אושר רק כמה חודשים לאחר תחילת התפקיד.
קשה לעיכול? אז לשמחתי, אגף הדוברות של ההתאחדות החל לשתף פעולה (מזל טוב) ומשחרר פרסומים רשמיים. אבל מה, מרוב התרגשות, מישהו נרדם בשמירה.
לדוגמא: "…בתחילת מרץ גם אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל פה אחד את מינויו של אלי גוטמן למאמן נבחרת ישראל". לראשונה, וידוי של ההתאחדות כי אישור למינוי המאמן ניתן רק בחלוף מספר חודשים מיום המינוי.
עכשיו, תודות ל"מחליפים את לוזון" מתגלה, שלא בהפתעה, כי מינוי רותם קמר (לשעבר סמנכ"ל ההתאחדות) אף הוא מעלה ניחוח משונה:
"רתם קמר הוא המנכ"ל בפועל. כאשר יוחלט אם הוא המנכ"ל הקבוע יוחלט גם באיזה הליך הדבר יבוצע". זוהי לשון התגובה שקיבלנו מההתאחדות לכדורגל כששאלנו מתי אמור להתפרסם המכרז לתפקיד המנכ"ל, בדיוק חודש אחרי שהקודם עזב.
ורצינו לדבר אתכם על התגובה הזו. כי התגובה הזו מלמדת שני דברים – קודם כל לא ברור אם בכלל יהיה מכרז למרות שהובטח, וחמור מכך – המכרז, או כל הליך אחר (לא ברור איזה), יתקיים רק לאחר (!!) קבלת ההחלטה בנושא. מה שכמובן מייתר אותו בכל מקרה. באותה מידה היו יכולים לשלוח לנו את התגובה הבאה: אבי יבחן את הנושא, לוזון יראה אם זה מתאים לו והיושב ראש כבר ידאג שההחלטה שתתקבל תעבור. היינו מעריכים את הכנות.
למה זה קורה? כי אין עליהם שום לחץ אמתי. כי רק לחץ ציבורי יביא שינוי (נלקח מדף הפייסבוק "מחליפים את לוזון").
בהקשר חובת קיום מכרז, כבר כתבתי כי: "עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993"
כלומר, כל מחלוקת לגבי צורת המינוי (קיומו של מכרז) מובאת לפתחו של בית המשפט. כך, בין היתר, בעניין גוטמן, גיא לוזון, אייל ברקוביץ, סיעת בית"ר, זכויות שידור. לעיתים בית המשפט מכריע לזכות ולעיתים לחובה. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק גורמים בעלי יכולת כלכלית ורצון לחייב את ההתאחדות באכיפת החוק.
גילוי נאות: לא טרחתי לבדוק בתקנוני ההתאחדות לעניין חובת מכרז בשאלת זהות המנכ"ל. גם לא בדקתי בידי מי הסמכות למנותו. זאת משום, שההתאחדות אינה מקפידה, באופן שיטתי, על תקנוניה. כמו כן, מכיוון שנכתב כי הובטח שמינוי המנכ"ל יהיה בדרך של מכרז… הרי כלל ידוע הוא שהבטחות יש לקיים.
טיפ יומי: תנו לייק ושיתוף ל"מחליפים את לוזון". לדעתי תוכנית התחקירים הטובה ביותר ברשת.
*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם