כל חובב כדורגל יכול להישבע שזהו אחד השבועות המטורפים ביותר בכדורגל בשנים האחרונות.
מי שהיו האחראים העיקריים לשבוע המטורף הזה הם הכדורגלנים המסכנים. אלה שאנחנו רגילים לראות אותם מפסידים, לקרוא עליהם כתבות בתקשורת בהקשרים שליליים ואין להם מזל בשפע. אלה שכל הקריירה שלהם היא "כמעט" אחד גדול, ותמיד מספר 2.
שבוע המסכנים התחיל בשבת בלילה. בארסה שיחקה נגד סביליה, וסיימה ב0:0 מפתיע, הרבה בזכות חאבי ואראס. השוער בן ה-29, שעד המשחק המדובר היה אלמוני לחלוטין, מעכשיו יהיה חרוט בזכרונו של כל אוהדי הכדורגל הספרדי, ובמיוחד בזיכרון של ווינר אחד גדול (רק בבארסה כמובן), ליאו מסי.
ואראס, שהיה רגיל להיות מחליף של אנדרס פאלופ האגדי, נתן הופעה הרואית שגרמה לכמה קטאלונים עוגמת נפש קטנה. הוא עצר פעם אחר פעם את המכונה המשומנת של בארסה, סיכל מצב אחר מצב ועצירת הפנדל של מסי בתוספת הזמן הייתה סיומת נהדרת לאחת מתצוגות השוערים הטובות בשנים האחרונות בליגה הספרדית.
בצהרי יום ראשון, מילאן פגשה את לצ'ה, למשחק שעל הנייר אמור להיות פשוט למילאן. המילאנזים פתחו לא טוב בלשון המעטה, וירדו למחצית בפיגור 3:0. מאמן מילאן, אלגרי, הכניס את קווין פרינס בואטנג למחצית השנייה במקומו של רוביניו (עוד שחקן ללא מזל).
הגנאי- גרמני הבעייתי, שעדיין לא מצא את עצמו בעולם הכדורגל, גמל לאלגרי בשלושער מדהים שהשווה את התוצאה.
נדמה שמזל ושכל זה לא החלק החזק אצל בואטנג. חודש לפני תחילת המונדיאל, פורטסמות' של גרנט פגשה את צ'לסי למשחק גמר גביע אנגלי. כזכור, במהלך המחצית הראשונה, בואטנג נכנס חזק במיכאל באלאק וסיים לקשר הגרמני את חלום המונדיאל. האוהדים הגרמנים לא חסו על בואטנג המסכן, שמצדו אמר: "אני מצטער, זה לא היה במתכוון. אני באתי מאוחר מדי, שגרם למגע מלא (עם באלאק)."
עוד באותו משחק, קווין החמיץ פנדל, שהיה יכול להעלות את פורטסמות' ליתרון מפתיע, לשנות לגמרי את פני המשחק ולהציל את הקריירה של אברם גרנט באי הבריטי.
במונדיאל, הוא נאלץ לראות (וגם לפגוש ולהפסיד) את אחיו הצעיר מככב במדי גרמניה התוססת, בעוד שהוא משחק בנבחרת גאנה הבינונית. חוסר המזל של הקשר חלחל גם לנבחרתו, אחרת איך תוכלו להסביר מה קרה ברבע הגמר נגד אורגוואי מהדקה ה-120 ועד סיום המשחק?
בערך שלוש שעות לאחר שבואטנג השלים שלושער נגד לצ'ה, מסכנים אחרים חגגו, ובגדול! הפעם מדובר באוהדים של מנצ'סטר סיטי שצפו בקבוצתם משפילה את מנצ'סטר יונייטד 1-6 בלתי נתפס!
כבר כמה עשורים, שהאוהדים התכולים סובלים מעליונותה של היריבה העירונית. אבל, ביום ראשון קבוצת הכוכבים של מנצ'יני נתנה לאותם אוהדים רגע של נחת, רגע של עליונות על היונייטד השנואים והכל כך מוצלחים.
כוכב הדרבי ללא ספק היה מריו באלוטלי. לפעמים נדמה שזהו התאום האובד של קווין בואטנג, גם החלוץ האיטלקי- גנאי לא בורך במזל ובטח שלא בשכל. יעידו על כך פקחי מנצ'סטר שנתנו לו מעל 100 דוחות חנייה בשנה, שחקני מחלקת הנוער של הסיטי שחטפו ממנו מטר של אינדיקים והכבאים שנאלצו לכבות את ביתו ביום שבת האחרון לאחר ששיחק עם זיקוקי דינור באמבטיה.
סופר מריו סיים את המשחק עם צמד, אבל ללא ספק הרגע הזכור מהמשחק הוא חשיפת החולצה עם הכיתוב "למה תמיד אני? ((why always me?". למה תמיד אני?, את זה אתה יכול לשאול רק את עצמך!
הצמד של באלוטלי בדרבי החזיר אותי 3 וחצי שנים אחורה. אינטר פוגשת את יובנטוס ברבע גמר הגביע האיטלקי. מריו באלוטלי כובש צמד, כולל שער בהארכה, שהעלה את אינטר לחצי גמר.
אחרי אותו משחק, כולם היו בטוחים שהשמיים הם הגבול בשביל החלוץ הצעיר. עד עכשיו באלוטלי עסוק בלהסתבך במקום בקריירה שלו ככדורגלן. אני מקווה שהדרבי של מנצ'סטר הוא נקודת תפנית בקריירה של המסתבך הסדרתי, ומעכשיו הוא יעסוק רק בכדורגל, ואז הכישרון האדיר שטמון בו יפרוץ, ואולי האוהדים המסכנים של הסיטיזנס יוכלו לחגוג אליפות ראשונה אחרי 44 שנות בצורת.