לפחות כל יום נוצרות חדשות לגבי מעבר שחקנים ברחבי אירופה, חלקן מתוקשרות יותר וחלקן פחות. בכתבה הנוכחית ננסה להבין מי אמור לצאת בדלת האחורית של קבוצתו הנוכחית ואולי להעיר את הקריירה בחלון הראווה של קבוצתו החדשה.

קלאס יאן הונטלר

אין ספק שהוא אחד החלוצים המוכשרים ביבשת. החלוץ ההולנדי האימתני מככב היום במדי שאלקה לצידו של ראול הספרדי. בעקבות יכולתו הנהדרת בבונדסליגה כבר עכשיו צצות שמועות ובקשות לשחקן בקבוצות הבכירות באירופה.

המתעניינת העיקרית היא מנצ'סטר יונייטד. הקבוצה זקוקה לחלוץ שפיץ על מנת להמשיך להיאבק על תואר האליפות בארצה. אחרי שמייקל אוון (המנומנם) נפצע שוב, צ'יצ'ריטו פצוע גם הוא, ברבטוב ממעט לקבל הזדמנויות, יונייטד חייבים לחזק את יכולות הסיום שלה.

הימור שלי: ישאר בשאלקה. אין סיבה לקבוצה שנאבקת על תואר האליפות באחת הליגות היותר חזקות לשחרר את החלוץ המוביל שלה.

דיוויד בקהאם

הקשר האגדי דיוויד בקהאם כבר ממש לא ילד, למעשה הוא כבר נושק לגיל 34 אך גם בגיל הזה כוחו עדיין במותניו. הקשר האנגלי שזכה לפני מספר חודשים באליפות ה-MLS רוצה לחזור לאירופה. מספר הקבוצות שמתעניינות הוא לא קטן ואפשר למצוא בינן כמה מהמובילות ברחבי היבשת.

המחזרת העיקרית היא פ.ס.ז מוליכת הליגה הצרפתית. כיאה לקבוצה שהבעלים שלה הוא שיח סעודי/קטארי (מחק את המיותר) גם היא החליטה לקנות כל דבר שזז (ראה ערך מנצ'סטר סיטי) ואחרי השקעה אין סופית בקיץ החליטו בעיר האורות שבקהאם יהיה תוספת טובה לסגל.

הימור שלי: אוטוטו חותם בצרפת. אין ספק שלמרות היכולת הטובה שלו, כרגע הכי יתאים לשחקן הוותיק להתרוצץ בשאנז-אליזה. חוץ מזה, מי שבאמת קובעת זו "פוש-ספייס" והיא כבר החלה לחפש בית בפאריס.

מילוש קראסיץ'

הקשר הסרבי הנהדר שמשחק ביובנטוס לא מקבל מספיק הזדמנויות העונה. השחקן שרבים צפו לו עתיד מזהיר כמו קודמו באותו תפקיד (פאבל נדבד) דווקא השנה לא רואה יותר מדי דשא.

יובנטוס מציגה יכולת טובה העונה ומוליכה את הסרייה A בצוותא עם מילאן אבל לצערו של קראסיץ' המאמן המצוין של הגברת הזקנה קונאטה לא נותן לו את יחס שחשב שיקבל ממנו. שמועות רבות אופפות את המעבר הצפוי לו. בין השמות אפשר למצוא את – צ'לסי (שזקוקה לקשר יצירתי וכנראה שגם מאלודה בדרך החוצה), מתעניינת נוספת בשחקן היא ולנסיה שרוצה להיאבק עד סוף העונה בלה ליגה על מקום בליגת האלופות.

הימור שלי: בדרך הנכונה לצ'לסי. לדעתי הקבוצה מתאימה לו בדיוק. השחקן ביכולת טובה ורעב להצלחה, אין כמו שחקן במעמד הזה כדי להמריץ את האחרים בסגל. קראסיץ' מתאים לליגה האנגלית בהחלט.

גונזלו היגוואין

חלוץ מטרה נהדר. היגוואין הוא ללא ספק אחד השחקנים הכישרוניים כיום. חלוץ מטרה אמיתי שיודע תמיד לזהות טרף קל בדרך לכיבוש שער. המיקום הנכון, הטאץ' העדין, הסיומת הנהדרת. כל מה שחלוץ צריך. לאחרונה צצו שמועות שהשחקן לא מרוצה ממעמדו בריאל ורוצה להתאוורר במקום אחר שם יהיה החלוץ המוביל. הצעות כמובן לא חסרות לחלוץ, עכשיו מה שנשאר זה רק לבחור. צ'לסי, יובנטוס או אולי בכלל מנצ'סטר יונייטד יהיו הבמה החדשה של הארגנטינאי המצוין.

הימור שלי: לצערו כנראה ישאר בריאל מדריד. מוריניו מדבר הרבה שטויות בדרך כלל אבל הפעם כנראה שהוא צודק. אין לו סיבה לשחרר את אחד משני החלוצים היחידים שלו בסגל ועוד חלוץ ברמה כה גבוהה.

עמנואל מיואקה

הקשר הישראלי בכתבה הזו. החלוץ הזמבי הנהדר ששיחק לפני שנתיים במדי מכבי ת"א. כיום השחקן מככב במדים של יאנג בויז השוויצרית ומדורג במקום השני בטבלת הכיבושים העונה.

השחקן הנהדר שעוד בישראל שמו לב לפוטנציאל הענק שלו נמכר בסכום די נמוך אך עדיין מספק מבחינת הצהובים, למזלם יש סעיף שמקנה להם 20% מסכום המכירה הבא שלו שכנראה מתממש אוטוטו. בחלוץ יש מספר לא מבוטל של מתעניינות בעיקר מהליגה האנגלית, שם מדווחים כי ניוקאסל, ופולהאם הן המתעניינות העיקריות, כאשר בשחקן מעוניינות גם דינמו קייב האוקראינית ומארסיי הצרפתית.

הימור שלי: המעבר לאנגליה קרוב מתמיד. כדאי לו להתחיל בקבוצה קטנה שם ישימו לב אליו כל הגדולות וכנראה שתוך שנתיים נראה אותו באחת מהן. ניוקאסל יכולה להיות בחירה מצוינת לזמבי הנהדר.

אלו הדיווחים שצדו את עיניי, אם יש לכם תוספות מעניינות או שמועות שכדאי לדעת צרפו אותן ונראה מי מההימורים הוא הנכון.

אחד השחקנים הכי נערצים, הכי אנדרייטד והכי מהנים בכדורגל הספרדי והעולמי בכלל נעדר מן הנבחרת כבר כמעט 4 שנים ולא מוזמן יותר לסגל הספרדי. אין ויכוח לגבי יכולותיו של  השחקן הענק ראול ועל היכולת בשתי רגליו הנהדרות.

לצערו של השחקן הדגול יכולתו הנהדרת לא הצליחה להביא את התארים שציפו ממנו בנבחרת, על אחת כמה וכמה כשנבחרת זוכה בתארים (אלופת אירופה ואלופת העולם) בלעדיו! אז למה אנחנו כן צריכים לראות את אותו "ראולוזר" באליפות אירופה בקיץ הקרוב?

נתחיל מהסוף. ראול מחזיק במספר תארים אישיים נהדרים – הכובש המוביל של ליגת האלופות בכל הזמנים (71), מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים (309), הכובש מספר 2 אי פעם בליגה הספרדית וכמובן שיאן ההופעות של ריאל מדריד עם 550 הופעות במדים של הבלנקוס. בל נשכח את מספר התארים הרב להם זכה במדים הלבנים של הקבוצה ממדריד.

אך למרות אין ספור התארים האישיים והקבוצתיים, לא הצליח ראול להביא את התארים הכי חשובים לאומה הספרדית. החמצה שסחב איתו כל השנים והתארים היחידים שבהם לא זכה מעולם. כיום במדים של שאלקה הגרמנית ראול מציג יכולת נהדרת ואחראי לא מעט לעובדה שקבוצתו מדורגת במעלה הטבלה וממוקמת מצוין בהמשך המאבק על אליפות הבונסליגה.

לאחרונה קמו קולות רבים להחזרתו של ראול לנבחרת הספרדית גם בגלל יכולתו וכמובן לאור פציעתו של חלוץ ברצלונה דויד וייה. האחרון צפוי להחלים מהפציעה הקשה אותה ספג לאחרונה ואולי להיות כשיר לאליפות אירופה בקיץ אבל בנבחרת אדומה-צהובה לא לוקחים סיכונים והתקשורת כבר התחילה להריץ את הקמפיין התורן שלה: החזרת ראול לנבחרת!

למה לא להחזיר את ראול בנבחרת

"ראולוזר" – הכינוי לו זכה במדי הנבחרת. לצערנו כל זמן שראול המחונן היה חלק מהנבחרת הנהדרת הזו הם לא הצליחו לזכות בתארים. יצא המזל והגיע המאמן המעולה – ויסנטה דל בוסקה להצעיד את הנבחרת. דל בוסקה החליט על הצערת הנבחרת ועל כך ראול שילם את המחיר. מה שקרה מאז בנבחרת כולנו יודעים.

חלוצים שתמיד חסו בצילו פתאום קיבלו את אור הזרקורים ואת ההזדמנות שכל כך חיכו לה והרשימה לא קצרה, בין השמות שמככבים אפשר למצוא את החלוצים הטובים שיש ל-לה ליגה להציע: פרננדו יורנטה (אתלטיקו בילבאו), פדרו (ברצלונה), רוברטו סולדאדו (ולנסיה), אלברו נגרדו (סביליה), אדריאן לופס (אתלטיקו מדריד). רובם צעירים שעתידם עוד לפניהם. טורניר כמו אליפות אירופה בהחלט יכול לתת להם זינוק משמעותי במדים של קבוצתם בעונה הבאה.

 למה כן להחזיר את ראול בנבחרת

למרות הלוזריות בנבחרת אי אפשר לשכוח שראול הוא אחד הסמלים הכי גדולים של ספרד אי פעם. האיש שתמיד נמצא במקום הנכון, בזמן הנכון. לא משנה באיזה גיל, לא משנה באיזה מדים. תמיד יש על מי לסמוך בהתקפה. גם היום בכושרו הנוכחי הוא אחד החלוצים הכי טובים שיש ליבשת להציע. הבייבי פייס האלגנט שרוצה תואר בינלאומי אחד שיהיה חתום על שמו. ולמי אם לא לראול מגיע הכבוד לזכות בו?

אבל עם כל הכבוד לראול אין סיבה להחזיר אותו לסגל. הוא עשה את שלו והגיע הזמן להמשיך הלאה. כל האחרים לא פחות טובים ואולי אף יותר. לפי איך שזה נראה, אין סיבה טובה לחזור אחורה, או שאולי הפעם כן?

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

ביום ראשון התקיים ביפן גמר גביע העולם לקבוצות –  משחק שהעניק, באופן צפוי למדי, את תואר אלופת העולם לברצלונה. אם מישהו היה זקוק לחותמת רשמית לכך שבארסה היא הקבוצה הטובה בתבל הוא קיבל אותה במשחק החד-צדדי נגד סאנטוס, אבל מעשית – החותמת לכך ניתנה שבוע אחד קודם לכן, במשחק נגד ריאל מדריד.

לראשונה מזה שלוש שנים, הגיעה ריאל מדריד לקלאסיקו כאשר היא בעמדת יתרון משמעותית על פני ברצלונה בטבלה, ולדעת רבים גם ביכולת. המעבר המהיר מהגנה להתקפה, המתפרצות הסוחפות וכדורי העומק הקטלניים, מכניעים ללא תנאי כמעט כל קבוצה שנקרית בדרכם של הבלאנקוס. מי שרוצה להבין על מה מדובר, שיצפה בתקציר המשחק האחרון נגד סביליה. השאלה הגדולה ערב הקלאסיקו הייתה איך תעבוד השיטה של ריאל מדריד מול אחת ההגנות החזקות ביבשת. האם כדורי העומק והמעבר החד להתקפה יכניעו גם את בארסה, כפי שעשו לקבוצות כמו ולנסיה וליון? התשובה של ברצלונה הייתה חד משמעית. ההגנה הותיקה והמתואמת בראשותו של פויול קראה היטב את כל הניסיונות של ריאל לחדור לרחבה של ואלדז וביטלה כמעט לחלוטין את היכולת שלה ליצור מצבים בהתקפה מהירה. שמירה הדוקה שיתקה את כריסטיאנו רונאלדו ברוב שלבי המשחק, כך גם לגבי אוזיל ובנזמה, שמלבד השער שואלדז סידר לו במתנה, לא עשה הרבה במהלך המשחק.

בצד השני של המגרש, לעומת זאת, בארסה לא התקשתה באופן יחסי, וגם הפעם ההגנה של ריאל לא הצליחה להתמודד עם הנעת הכדור המסחררת שלה. חילופי מקום מתמידים בין מסי, אינייסטה ופברגאס הקשו מאוד על ריאל את השמירה עליהם, וגם העובדה שאלכסיס סאנצ'ז נתן את משחקו הטוב ביותר מאז שהגיע לבארסה, לא סייעה לחברים של קסיאס להגן על שערו. לא נגמר אמנם 5-0, אבל גם שלושה שערים מספיקים כדי להבהיר את המציאות העגומה של מוריניו – ריאל מדריד עדיין לא מצאה דרך להתמודד עם ברצלונה. המציאות הנ"ל עגומה במיוחד נוכח העובדה שקשה לראות את ריאל הופכת לקבוצה יותר טובה מאשר היא עכשיו. אם יכולת שיא של רונאלדו, היגוואין, בנזמה, די-מריה ואלונסו לא מספיקה, אז מה כן? אם מוריניו על הקווים לא מצליח למצוא פיתרון שינצח את פפ, האם יש מאמן אחר שמסוגל?

ריאל עדיין מובילה את הטבלה בשלוש נקודות, ולכן עדיין נמצאת בעמדת יתרון על פני ברצלונה במרוץ לאליפות, אבל כמו שזה נראה עכשיו, על נקודות בקאמפ-נואו בסיבוב הבא מוריניו לא יכול לבנות. אז מה בכל זאת יכולה ריאל מדריד לעשות על-מנת לגבור על ברצלונה? מה יכולה ריאל לעשות שהיא טרם עשתה? האם יש מישהו שיכול להביא את השינוי?

ובכן, יש מישהו. שחקן אחד, שמכל סוללת הכוכבים העמוסה של ריאל, טרם הגיע למיצוי רבע מיכולתו במדים הלבנים. שחקן שבימים טובים נחשב לקשר הטוב בעולם, אך בשנתיים האחרונות מבלה את רוב זמנו בהחלמה מפציעות חוזרות ונשנות. אני מדבר כמובן על קאקה.

ריקארדו קאקה הגיע לריאל מדריד ממילאן ב-2009 תמורת סכום של כמעט 70 מיליון יורו. הסכום גבוה, ולכן הציפיות היו בהתאם, אבל עונת בכורה בינונית תחת המאמן מנואל פלגריני הסתיימה עם תשעה שערים בלבד בכל המסגרות. בסיומו של מונדיאל פושר בקיץ 2010, נפצע קאקה ונעדר מהמגרשים כמעט לכל אורך העונה שעברה. במקביל לפריחה של הגרמני הצעיר מסוט אוזיל, המשחק באותו תפקיד על המגרש, נשמעו לא מעט ספקולציות לגבי עזיבה אפשרית של קאקה את הסנטיאגו ברנבאו. מוריניו, לעומת זאת, לא אמר דבר. הוא ידע איזה יהלום יש לו ביד, וכמאמן שיודע למצות עד תום את הפוטנציאל הגלום בשחקנים שלו, נראה שקאקה נמצא בידיים טובות.

פתיחת העונה נראתה מצוין עבור קאקה. לראשונה מזה זמן רב הוא הצליח ליצור רצף של כמה משחקים בהרכב, וחשוב מכך – רצף של כמה משחקים טובים. קאקה הלך והשתפר, ולרגע נראה היה שקאקה הגדול חוזר. שחקן כל-כך מהיר, טכני וחכם מתאים בדיוק לסגנון ההתקפה של ריאל מדריד. ההרגשה הייתה שלא רק קאקה צריך את ריאל מדריד. פתאום הייתה הרגשה שריאל מדריד צריכה את קאקה. עם קאקה ביכולת טובה על המגרש, ריאל פשוט נראתה יותר טוב. כמובן שהתסריט הידוע חזר. קאקה שוב נפצע, ריאל שוב הסתדרה מצוין בלעדיו, ריאל שוב הפסידה לברצלונה.

אם קאקה יצליח להתאושש מהפציעות הרבות שעבר ולשמור במשך תקופה של כמה חודשים על יציבות, ריאל עשויה לקבל בחזרה את אחד הכוכבים הגדולים שידע הכדורגל העולמי בעשור האחרון. עדיין לא בן 30, קאקה מסוגל לחזור לעצמו, ובתחילת העונה, ולו לכמה משחקים, ראינו שזה בהחלט יכול לקרות. אם ריאל תקבל את קאקה בחזרה, הוא יכול להוות גורם מכריע בהתמודדות עם ברצלונה. עם ראיית משחק כמו של אוזיל, מהירות של די-מריה ובעיטה של צ'אבי אלונסו, קאקה יכול להוסיף למשחק של ריאל מימד שלא היה קיים בשנים האחרונות. אם מוריניו יצליח להחזיר את קאקה להיות קאקה שכולנו הכרנו במילאן, יכול להיות שזה יתברר כפיתרון לו ריאל חיכתה כל כך הרבה זמן.

אם לא, נתחיל לתהות אם פיתרון שכזה בכלל קיים.

קלאסיקו. מדריד נגד ברצלונה. ממלכת ספרד נגד קטאלוניה. מאבק בין שני המועדונים המפוארים ביותר בכדורגל הספרדי. קרב בין שתי קבוצות הכדורגל הטובות ביותר בעולם. קלאסיקו. משחק בין שתי קבוצות המייצגות באופן הקרוב ביותר לשלמות, שתי אסכולות כדורגל שונות לחלוטין.

ברצלונה מבססת את המשחק שלה על הנעת כדור סבלנית מרגל לרגל, במסירות קצרות ומהירות. הנעת הכדור של ברצלונה מגיעה לעתים ל-40-50 מסירות ברציפות, כל זאת בסבלנות ובהתמדה, עד שתימצא הדרך לפרוץ את הגנת היריב. כתוצאה מכך, כמעט בכל משחק ונגד כל יריבה, מחזיקה ברצלונה בכדור למעלה מ-65 אחוזים מהזמן.

ריאל מדריד, לעומת זאת, משחקת כדורגל מהיר ותכליתי מאוד. כשהכדור אצלה, לא עובר הרבה זמן עד שהוא מוצא עצמו ברחבת היריב. ריאל לא נוהגת להניע את הכדור בשקט ובסבלנות; אם היא חוטפת אותו ברחבת ה-16 שלה, לא עוברת אלא שניות ספורות עד שהיא נמצאת עמוק ברחבה של הקבוצה השניה.
שתי קבוצות שמבצעות באופן כל-כך נפלא שיטות משחק כל-כך שונות, תמיד יוצרות התמודדות מסקרנת במיוחד.

רבים מרגישים שזו היא השנה של ריאל מדריד. אחרי שלוש שנות שלטון גווארדיולי מוחלטות, בהן ריאל השקיעה סכום חסר תקדים בשחקני רכש ובמאמן שנחשב לטוב בעולם, נראה שסוף סוף שלטון היחיד של ברצלונה עומד ליפול.

גם בשנתיים הקודמות ריאל מדריד הייתה דורסנית, וזכתה במספר נקודות שלבטח  היה מעניק לה אליפות בכל עונה נורמלית, אבל ברצלונה של גווארדיולה לא הותירה לריאל שום מקום לטעויות, וגם מספר שיא של נקודות, לפני שנתיים עם פלגריני כמאמן, לא הספיק מול המכונה הקטאלונית, בטח ובטח כשהקבוצות נפגשו ראש בראש.

השנה, אי אפשר שלא לשים לב שהדברים מתחברים לריאל מדריד באופן יוצא מן הכלל.

בניגוד לשנתיים האחרונות, בהן ריאל הייתה תלויה כמעט לחלוטין ביכולת של כריסטיאנו רונאלדו, ריאל מחזיקה היום שלישיה התקפית קטלנית, כאשר גם גונזאלו היגוואין וקארים בנזמה נמצאים בכושר נהדר (על אף שכמעט תמיד אינם משחקנים ביחד), וזה בנוסף לתפוקה הרגילה של כריסטיאנו (מלך שערי הליגה ביחד עם ליאו מסי). תוסיפו לכך את השיפור המדהים שעבר די-מריה, מלך הבישולים של הליגה עד כה, ותבינו למה הקבוצה של מוריניו כל-כך קטלנית.

 אבל לא רק על היכולת הנהדרת של ריאל מתבסס ההפרש שנפתח בינה לבין ברצלונה בליגה ערב המשחק ביניהן (3 נקודות, כאשר לריאל משחק אחד פחות, כלומר 6 נקודות בפוטנציה). גם לברצלונה יש חלק בכך, ואפילו חלק גדול. בארסה היא עדיין אחת הקבוצות המפחידות באירופה, אבל לעומת העונה שעברה, נראה שמשהו חורק במכונה של פפ.

דווקא מבחינת שערים, ברצלונה הבקיעה השנה יותר מאשר בשלב הנוכחי בעונה שעברה, וספגה פחות. גם כשבוחנים את היכולת במשחקי הבית, בארסה מדהימה כהרגלה. עם ממוצע של יותר מארבעה שערים למשחק, אפס שערי חובה, ושמונה נצחונות בתשעה משחקים, עושה רושם שגם השנה הקאמפ-נואו הוא אחד המגרשים המפחידים ביותר באירופה.

ההבדל נעוץ בפער העצום בין היכולת של ברצלונה במשחקי הבית לבין היכולת במשחקי החוץ. בניגוד לשנים קודמות, בארסה של השנה היא קבוצה אחרת כשהיא יוצא מהקאמפ-נואו. שני נצחונות בלבד בשישה משחקים, כשהשיא כמובן בהפסד האחרון לחטאפה, מציבים את בארסה עם פחות נקודות מאשר בשלב הנוכחי בעונה שעברה, וכמובן – עם פחות נקודות מריאל מדריד.

בניגוד לשלישיה ההתקפית הדורסת של ריאל, בארסה תלויה השנה כמעט באופן מוחלט ביכולת של ליאו מסי. דויד וייה בעונה נוראית ממעט לכבוש, וכך גם פדרו והרכש אלכסיס סנצ'ז שסבלו מפציעות מתחילת העונה וכמעט שלא תרמו למאזן הקבוצתי. בהתאם לסטטיסטיקה הנ"ל, קבוצה אשר בולמת את מסי, בעצם עוצרת את ברצלונה כמעט לחלוטין, והסטטיסטיקה לא משקרת – מתוך 17 שערי ליגה מסי כבש העונה רק אחד במשחק חוץ.

כל הנתונים הנ"ל מביאים את ריאל מדריד, לראשונה מזה שלוש עונות, לעמדת פתיחה טובה לכאורה מזו של ברצלונה במשחק ביניהן.

אין זה אומר שריאל פייבוריטית, ובוודאי שמגוחך מי שאומר את המילים 'ברצלונה' ו'אנדרדוג' באותו משפט, אך יתכן שהסיכויים של ריאל לנצח את ברצלונה בליגה לראשונה מזה שלוש שנים וחצי, גבוהים מאשר בעונות קודמות.

צריך לזכור שהרכבי הקבוצות זהים כמעט לחלוטין לאלו ששיחקו ב-5-0 המפורסם של ברצלונה לפני שנה. צריך גם לזכור שבמשחק החוץ הכי קשה שלה השנה, נגד מילאן בסן-סירו, ברצלונה יצאה כשידה על העליונה.

אי אפשר לקבוע שום דבר מראש, ואף אחד לא יכול לדעת איך המשחק עשוי להתפתח.

דבר אחד בטוח: בשבת צפוי לנו מאבק מרתק בין שניים מהמאמנים הטובים ביותר בעולם, קרב ראש בראש בין שני השחקנים הטובים בעולם, ומלחמה של תשעים דקות בין שתי קבוצות הכדורגל הטובות ביותר בעולם.

קלאסיקו.

קחו אותי בעירבון מוגבל! טוב, ברור שזה מה שתעשו. כל אחד והדעות / הימורים שלו אבל כיוון שנתנו לי את המנדט להביע את דעותיי בפומבי, קבלו את ההימורים שלי לתוצאות רבע הגמר ליגת האלופות:

ריאל מדריד – טוטנהאם:

שנים לא פשוטות בכלל עוברות על הבלאנקוס. הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות הכדורגל העולמי הפכה בשנים האחרונות לצל חיוור של היריבים המושבעים מקטלוניה. אולי למעט עונת 07-08 בה ריאל הייתה באמת מעט טובה יותר, ביתר העונות האחרונות, בארסה גרמה לכך שריאל תיראה כעוד קבוצה שמנסה לשים מקל בגלגלים של המכונה המשומנת באדום-סגול שטסה במהירות האור לעבר התואר הספרדי.

על ההופעה באירופה בכלל מיותר לדבר. שש שנים לא עברה הקבוצה את שלב שמינית הגמר. עד שבא מוריניו והופ… הנה אנחנו ברבע הגמר (יגידו אוהדי ריאל – עם הגרלה נוחה יחסית) עם סיכוי טוב להגיע לחצי וככל הנראה עם הזדמנות נהדרת לנקום נקמה מתוקה במיוחד ולהגיע לגמר ליגת האלופות על חשבון היריבה השנואה מברצלונה.

כדי שזה יקרה הקבוצה תצטרך לעבור את התרנגולים, קבוצה שחזרה לתודעת הליגה האנגלית ואוהדיה בשלוש השנים האחרונות, קבוצה שרוצה בהופעתה הראשונה בליגת האלופות להגיע הכי רחוק שאפשר על חשבון אריות הכדורגל האירופי – ריאל היא בהחלט כזו.

שורה תחתונה:  הספרס מדהימים את אירופה

ברצלונה – שחטאר:

האם קורה משהו לא טוב במכונה של פפסי (פפ את מסי)? נראה שבשבועות האחרונים הכדורגל שמציגה הקבוצה הקאטלונית הפך לקצת פחות מלהיב וקצת יותר שבלוני. לדעתי… זה רק נראה. שלא תבינו לא נכון, שחטאר היא הגרלה קשה מאד. ברצלונה אמנם פייבוריטית ברורה אבל הנסיעה לאוקראינה היא לא חדשות טובות מבחינתה.

הקבוצה האוקראינית עם שלישייה אימתנית כמו אדוארדו דה סילבה, לואיס אדריאנו ודאגלאס קוסטה כבשה בבית עד עכשיו שמונה שערים וספגה אחד בלבד ואין ספק שהיא מסוגלת בבית לעשות צרות איומות לבארסה. מה לגבי המשחק בספרד? זה כבר סיפור אחר…

שורה תחתונה: בארסה נוסעת ללונדון בחצי גמר

אינטר – שאלקה:

אלופת אירופה הגאה כבר הייתה עם רגל וחצי מחוץ לטורניר היוקרתי אבל לא קבוצה כמו הנראזורי תוותר ואחרי משחק כדורגל יוצא מן הכלל, עברה הקבוצה את הבווארים ממינכן בדרך, אולי, להיות הקבוצה הראשונה אי פעם שזוכה בתואר שנה שנייה ברציפות.

הקבוצה עוברת שנה לא קלה בליגה האיטלקית. במשך רוב העונה היא רודפת אחרי שנואת נפשה, מילאן ויתר הקבוצות בסרייה A לא ממש עושות לה חשבון, דבר שבא לידי ביטוי בכמות ספיגת השערים שעומדת עד עכשיו על 32 שערים.

מול אינטר מתייצבת שאלקה שעוברת השנה בליגה הגרמנית, איך נגדיר את זה? עונה לא משהו. מצד שני, בליגת האלופות יש לקבוצה עונה לא רעה בכלל. הפסד בודד לליון בתחילת העונה לא מנע מהקבוצה להמשיך הלאה ולהציג כדורגל יעיל ולפרקים אף מהנה (וכבוד להפועל ת"א על המשחק בארץ).

אין ספק שראול וחבריו יעשו את כל המאמצים להמשיך הלאה, מאמצים שלעניות דעתי, לא יעלו בקנה אחד עם היכולת שלא תספיק מול אינטר.

שורה חתונה: אינטר רחוקה שלושה משחקים מזכייה נוספת.

מנצ'סטר יונייטד – צ'לסי:

לטעמי, הקרב המעניין של שלב רבע הגמר.

מה עוד אפשר להגיד על שתי הקבוצות האלו ועל היריבות הגואה ביניהן? לא הרבה.

כמו שזה נראה כרגע, הקרב על התואר באנגליה נשאר בין שתי קבוצות בלבד – מנצ'סטר יונייטד וארסנל. צ'לסי רחוקה מדי ולא יציבה מדי בשביל להוות גורם משמעותי בקרב זה. מנצ'סטר לעומתם נראית כמי שרצה לעבר תואר נוסף ולא שועל וותיק כמו פרגוסון יוותר לחניכיו לפני שהתואר ינוח בארון המלא בכל מקרה. נכון, יש את ארסנל שקצת מפריעה בדרך אבל בינינו (ויסלחו לי אוהדי ארסנל) איזה סיכוי יש להם??!!

באירופה זו אופרה אחרת לגמרי. אנצ'לוטי רוצה לסיים את הדרך שלו בסמפורד ברידג' (נראה שהוא לא ימשיך לעונה נוספת) עם התואר האירופי הנכסף ועל כך הוא ישים את כל כובד משקלו באימון חניכיו, בניגוד לפרגוסון שעוד נאבק בליגה ובגביע, שם מחכה לו היריבה העירונית השנואה.

שורה תחתונה: צ'לסי בחצי גמר.

ולאחר שכל זה נאמר ואם אתם מתעקשים למשוך אותי בלשון, ההימור שלי:
חצי גמר: טוטנהאם – ברצלונה

אינטר – צ'לסי

גמר:      ברצלונה – צ'לסי

אלופת אירופה: נו באמת…

לטורים נוספים של טל פאר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

גילוי נאות 1 – אני אוהד ברצלונה.

גילוי נאות 2 – אני ממש, אבל ממש, לא אוהב את ריאל מדריד (בלשון המעטה)

גילוי נאות 3 – אני ממש, אבל ממש, לא אוהב את ז'וז'ה מוריניו ורונאלדו (ללא קשר לריאל מדריד)

לפני הסופר קלאסיקו האחרון בין ברצלונה לריאל מדריד, ברגע של צניעות אמיתית, אמר רונאלדו: "אותנו ברצלונה לא תנצח 8:0" וזאת בעקבות הניצחון של הקטאלונים שבוע לפני כן על אלמריה.

האמת… צדק! זה נגמר רק ב 5 והכוכב הפורטוגלי, יחד עם מאמנו, לא ממש ידע איפה לקבור את עצמו וחיכה שהזמן יעבור כדי שקבוצתו תוכל לנצח את סנטאנדר, סוסיאדד ודומיהן, וככל שיתקרב הסופר קלאסיקו הבא עלינו לטובה באמצע אפריל, כך הפנינים שיצאו מפיו ומפי מאמנו הדגול ילכו וישתפרו.

אז היום, שלושה וחצי חודשים אחרי אותה השפלה, יוצאים שוב שני הפורטוגלים מהחור אליו הם זחלו בסוף נובמבר ומנסים לעצבן את הדוב הקטאלוני כדי שזה ייצא מכליו ואולי, רק אולי, הבלאנקוס ינצלו זאת ויוציאו תיקו מכובד בברנבאו ומי יודע, אולי אף יגיעו יותר רחוק באירופה.

אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי שברצלונה הבהירה לארסנל שכדורגל יפה הוא עניין של הגדרה. יבואו אוהדי ריאל ויגידו: "אם השופט לא היה מרחיק את ואן פרסי, ארסנל הייתה עוברת"… ואני בא ואומר: "אם לא מסי, צ'אבי, אינסייטה, וייה, אלבס, פויול, פיקה, ואלדס ועוד ועוד, ברצלונה לא הייתה מפרקת את אירופה".

נו בחייאת, הרי מדובר פה בקבוצה הגדולה בכל הזמנים. נכון, הייתה אייאקס של שנות ה 70 והייתה ריאל של שנות ה 60 אבל כדורגל כזה חוויתי, מהנה ויעיל אף פעם לא ראינו.

ליגת האלופות נכנסת בימים אלה לישורת האחרונה וכמו שזה נראה כרגע, לרבע הגמר מגיעות הקבוצות שבאמת מגיע להן להיות שם. למזלנו (אוהדי ברצלונה) ולמזל אוהדי הכדורגל בכלל, התערב הצדק ודאג שארסנל לא תהיה שם; פשוט כי הקבוצה שארסנל שיחקה נגדה טובה יותר ומגיע לה, למען האמת, להגיע עד לגמר ואף לקחת את הגביע.

בדרך ברצלונה תפגוש את אינטר או יונייטד או שחטאר או אולי אפילו את ריאל (ההגבלות כבר לא קיימות) אבל אף אחת מהן, באמת אף אחת, לא מסוגלת – עם או בלי כדורגל יפה – לעצור את המלכה החדשה ישנה של הכדורגל האירופי, מלכה שתישאר מלכה, לפחות עד שפפסי (פפ את מסי) יחליטו שדי… הגיע הזמן לעבור לאתגר הבא.

בבקשה, בבקשה שהיום הזה לא יגיע!

לטור מסי? רונאלדו? צ'אבי!
לטור one, 11 gunners
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כולם מדברים על זה וההתרגשות כבר באוויר, ביום שני הקרוב זה הולך לקרות- הסופר קלאסיקו הספרדי, קרב הענקים בין שני המועדונים הגדולים בספרד, בין השמות הכי גדולים בכדורגל, בין שני המאמנים הכי מוכשרים כיום ואם מישהו עדיין לא הבין על מה אני מדבר אז ביום שני ברצלונה תארח את ריאל מדריד בקאמפ נואו.

אני אישית כבר קוסס ציפורניים בציפייה למפגש המסקרן הזה. אם בשנים קודמות היה לי קצת מושג מה הולך לקרות, השנה הקרב הולך להיות מאוד צמוד ולא ברור איך יוכרע. שתי הקבוצות מוליכות את הטבלה (ריאל מדריד במקום הראשון עם 32  נק’ ואחריה בהפרש של נק’ אחת בלבד נמצאת ברצלונה). במחזור האחרון שהיה בשבת ראינו מה שנקרא “הצהרת כוונות” של שתי מכונות הכדורגל האלו, כשברצלונה דרסה ללא רחמים 8:0 את אלמריה (ואמאל’ה איזה משחק זה היה!). ואחריה ריאל ניצחה את אתלטיק בילבאו 5-1,כך שגם מבחינת הרמה שתי הקבוצות לא נופלות אחת מהשנייה.

אבל למה בעצם כל הבלאגן וההמולה סביב הסופר קלאסיקו? הרי זה בסה”כ עוד משחק ליגה שנתנו לו שם מגניב, אז זהו שלא… הסופר קלאסיקו הוא לא עוד משחק, הוא לא רק מאבק על המקום הראשון בטבלה, מדובר במלחמת כבוד ואגו מטורפת (ולא אני לא מדבר רק על “אגוטריפ” רונאלדו) בין שני חבלי ארץ בספרד, “קטלוניה” – אשר בירתה היא ברצלונה ו”קסטיליה” שבירתה היא מדריד, כך שהמפגש בין שני המועדונים מסמל גם את היריבות הפוליטית וההיסטורית בין שתי התרבויות.

קצת בשביל הרקע, מצד אחד יש את קטלוניה המתנגדת לממשל הספרדי (למעשה היא מייצגת את האופוזיציה) בצד השני קסטיליה שהיא מייצגת את הממשל והמלוכה בספרד. היריבות הזו קיימת כבר הרבה מאוד שנים, קטלוניה תמיד שואפת למעין עצמאות ורק לאחרונה הוכרה ע”י הממשלה הספרדית כאומה, אגב, הקטלונים אף לא מחשיבים עצמם ספרדים וכל העניין הזה מכניס הרבה להט וגורם לאווירה טעונה וחמה ביציעים. אז הקלאסיקו הוא משחק שקיבל משמעות מעבר לכדורגל וזה מה שהופך אותו למשחק הכי מתוקשר, הכי טעון והכי נצפה בעולם. אין ספק שביום שני אנחנו נראה הרבה “דם” על המגרש ולפי מה שאני רואה יש כמה דברים שיכולים להכריע כרגע את המשחק, יתרון הביתיות של ברצלונה, מי מהמאמנים עשה יותר “שיעורי בית”  ומי יקום יותר טוב בבוקר, מסי או רונאלדו. בקיצור יש למה לצפות.

בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

צ'אבי הולך לקבל בסוף החודש את הפרס הכי גדול לכדורגלן – שחקן השנה בעולם. כבר הרבה שנים שלא היה קונצנזוס כזה, ופרס כל כך מוצדק.

צ'אבי, שנה שעברה, ב – 51 משחקים סה"כ, הבקיע 7 שערים, לשם השוואה, מסי הבקיע 45 שערים, וגם בכמות הבישולים, צ'אבי לא משלים את הפער הזה, שמרחוק נראה כל כך מהותי.

אז למה אין ספק שצ'אבי הוא שחקן השנה?

קודם כל, כי הוא סמל לכדורגל אמיתי, שחקן צנוע, שקט, לא מפסיד משחקים, לא צועק על שחקנים, ולא מתלונן על שופטים. גם אוהדי ריאל מדריד לא מכחישים, שהוא היה הכי טוב השנה.

שחקן שגדל במחלקת הנוער של ברצלונה, עבר בכל המסגרות, עד שהגיע להיות הבורג הכי חשוב, במכונת הכדורגל המושלמת. אני טוען שאם אני צריך לבחור שחקן אחד לקבוצה שלי, זה קודם כל צ'אבי הרננדז, לפני המסים, והרונאלדואים, והזלטנים. הוא נראה כל כך קטן, בקושי זז, שמנמן אפילו. הוא כמעט תמיד בין המובילים בקילומטרז' הקבוצתי של ברצלונה. לדוגמא המשחק האחרון מול ויאריאל, צ'אבי רץ ב – 85 דקות (עד שהוחלף) 11.8 קילומטר כאשר רק דני אלבאס רץ יותר ממנו, והוא שיחק את כל המשחק.

אם עד לפני כמה שנים היה ספק מסוים בקשר ליכולת של צ'אבי להנהיג קבוצה כמו ברצלונה, אני חושב שמאז הגעתו של גוורדיאולה למועדון (יותר נכון, קידומו), התיאום ביניהם מושלם, צ'אבי הוא פפ, רק הרבה יותר רבגוני. המסירות הקצרות, הבעיטה לשער, הראייה המטורפת קדימה שמקבילה לג'ון סטוקטון של יוטה הגדולה, היכולת לדעת מה יקרה מתי, והרצון התמידי להיות הכי טוב, אבל בלי לצעוק את זה.

מבחינתי צ'אבי הוא השחקן המושלם. הוא הסיבה הגדולה להבדל בין ריאל מדריד לברצלונה. אם ניקח בחשבון שרונאלדו ומסי איכשהו מבטלים אחד את השני, כל אחד בתרומתו שלו, ואינייסטה מקביל לאוזיל, צ'אבי עושה כל כך הרבה יותר למשחק של ברצלונה ממקבילו  צ'אבי אלונסו. בגלל זה אני שם את הכסף על ברצלונה עוד שבועיים, בתנאי שהשחקן הכי טוב בעולם- צ'אבי הרננדז, יהיה כשיר.

לטור הרכבת דוהרת ללא מעצורים
לטור מוריניו – יחיד ומיוחד
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אמנם זה עוד מוקדם להכריז, מוקדם להתחיל לחגוג ולהוציא את ההמונים לרחובות מדריד, אך נראה כי סוף סוף הגיע האדם שידע מה לעשות עם כל הכסף שנשפך במועדון הזה, ריאל מדריד.

אפשר לסלוד כמו רבים אחרים מהדרך, מחוסר גידול שחקנים תוצרת בית, כשאפילו את הסמל הכי גדול, ראול גונזאלס, לא השכילו במדריד להשאיר, אבל העונה, התוצאות גורמות לחשיבה כי אין מי שיעמוד בדרך של ריאל מדריד לכל תואר נכסף. גם ברנד שוסטר, חואנדה ראמוס ובטח מנואל פלגריני בנו לעצמם סגל נוצץ, הרי סכומי עתק וגירעונות מטורפים, לא מרתיעים את בעלי המועדון השונים, החל מלורנסו סאנז ועד לפלורנטינו פרס, לשפוך מאות מיליוני דולרים, להביא שורות של שחקנים, חלקם כושלים, חלקם פחות. רוביניו, מאמדו דיארה, ג'וליו באפטיסטה, מצלדר, בנזמה, ואן דר וארט, דרנטה וסניידר, הן רק חלק מרשימת שמות שנכשלו במדי ה"בלאנקוס".

חרף עלותם הגבוהה, חלקם אף השתקם במקום אחר (ווסלי סניידר), וזאת למרות שכל מאמן קיבל לידיו שורה של שחקני טופ עולמיים, כשפלגריני אף זכה בשניים מהגדולים שבדור הנוכחי, קאקה וכריסטיאנו רונאלדו ועדיין מצא עצמו נושף בעורפה של המכונה של פפ גוארדיולה (אדריכל מפת ברצלונה בכדורגל).

כנראה שיש בו משהו במוריניו הזה, כנראה שהוא באמת מיוחד, הוא ידע בדיוק אילו שחקנים ישלימו לו את הפאזל, די מאריה נראה כפגיעה בול באגף השמאלי, קראבליו חבר אליו שוב וכנראה שמוריניו יודע למה. השקט שהוא משרה על ההגנה הוא כשלעצמו מיוחד, אוזיל וחדירה, אחרי מונדיאל נהדר, ממשיכים בקו העלייה, ולגבי כריסטיאנו רונאלדו, כנראה שמאמן מלאום כמו שלו, גורם לו לחזור לכושר האימתני משנתו האחרונה ביונייטד.

מעל הכל מוריניו יודע לנווט את המשחק, לא בוחל בשום אמצעים, ושמות לא משחקים אצלו. פעם זהו קאנלס הצעיר הכשרוני, ופעם פדרו לאון, כולם רוכשים למוריניו כבוד ונותנים עבורו את ה"תחת" במגרש, והתוצאות נשקפות לנגד עינינו.
מילאן שהתחמשה גם היא בסוללת כוכבים לא היוותה כלל יריב לריאל מדריד הנוכחית, וכמובן שגם קבוצות הליגה הספרדית אוכלות מרורים לאחרונה.

עוד מוקדם להספיד את בארסה, אבל היא נראית מקרטעת ושבעה מעט, ומוריניו מגיע רעב, מכניס רעב גם לשחקניו ולא נראים סימני דעיכה במכונה הזו, אלא רק נסיקה כלפי מעלה ביכולת.
העונה הזו הולכת להיות שנת הבלאנקוס, גם בזירה המקומית, וגם בזירה האירופית, כנראה שמה שהיה צריך זוהי יד מכוונת ומנווטת ולא סוללת כוכבים שנתית שנכשלת.
עוד ידובר רבות על כך שהבנקים בספרד מאפשרים לשתי הגדולות, בארסה וריאל, לשחק עם הכסף, להיכנס לגירעונות ולא להיפגע במסעות הרכש שלהם, בעוד לקבוצות האחרות הם רק מתאכזרים, אבל בינתיים תנו למוריניו להוכיח את היותו מיוחד.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אני אוהד ריאל מדריד. ולא משנה מה אני אעשה, כנראה שתמיד אני אשאר כזה.

זה התחיל מפני שפשוט זו הייתה הקבוצה הראשונה שעליה שמעתי מחו"ל. כילד בשנות ה – 90 הייתי משחק כדורסל כל הזמן ולא הייתי בקיא בכדורגל, אבל כששמעתי על ריאל מדריד, על השחקנים שלה ועל הכדורגל שהיא משחקת בכיכובם של  סוקר, מיאטוביץ', ראול גונזאלס הצעיר, היירו וכל אותם כוכבים אחרים פשוט הייתי מהופנט.

לא קל להיות אוהד של ריאל מדריד כשכל החברים אוהדי בארסה. בתחילת הדרך התגאיתי תמיד בזה שריאל מדריד היא מועדון מפואר יותר, בעל יותר תארים ולא משנה מה יקרה, הם ינצחו את המשחק החשוב בסוף.
הסיבה לאהבה היא המסורת, המסורת של הניצחונות והמסורת של המקצוענות. אני עוזב לרגע את כל נושא פרנקו והדיקטטורה כי זה לא רלוונטי לילד מישראל, מה שרלוונטי היה הביטחון, שלא משנה מה יקרה ריאל מדריד תמיד תשלוט וכל זאת למרות שהם זכו רק בגביע אירופה אחד ושלוש אליפויות במהלך שנות ה – 90, איכשהו תמיד הרגשתי בטוח בניצחון שלהם.

בשנים האחרונות אני ממשיך לאהוד אותם באותה תשוקה, רואה משחקים שמשודרים, מתעדכן בתוצאות ואפילו תכננתי ביקור בסנטיאגו ברנבאו (ואני מתבייש לומר אבל עד עכשיו לא הגעתי לשם) שלצערי לא יצא אל הפועל בגלל כל מיני סיבות.
הבעיה שלי עם ריאל מדריד היא בעונה האחרונה. הצביון המדרידיסטי מתחיל להעלם, תחושת העליונות נעלמה וכיום אני מרגיש שריאל מדריד היא קבוצה שתפקידה הוא לתת לברצלונה איזושהי תחרות וליצור עניין בליגה בפן המקצועי ובפן הציורי.
מהבחינה המקצועית, כי יש שם סגל שחקנים מהאיכותיים אם לא הכי איכותיים שקיים וציורי בגלל שפיכת הכספים האדירה והכישלון האדיר של הקבוצה בשנים האחרונות.

מאוד התאכזבתי בשנה שעברה כשרונלאדו חתם בקבוצה. אני לא אוהב אותו, בעיקר בגלל האופי שלו. הוא שחצן מידי לטעמי ולא מוכן לעשות את העבודה השחורה במגרש למרות שאני מסכים שהוא אחד השחקנים הגדולים בעולם, הוא עושה דברים עם הכדור שאחרים רק חלמו כילדים, אבל אני לא רוצה אותו אצלנו! למה? כי לא על הפרימדונות הייתה בנויה הריאל שאני זוכר כילד. היא הייתה בנויה על מכונה משומנת היטב שכל אחד בה ידע את התפקיד שלו.

העזיבה של ראול גונזאלס רק המחישה אצלי את איבוד הערך הרגשי של הקבוצה, אין סמל יותר גדול ממנו ולמרות זאת נתנו לו ללכת כאילו מדובר בשחקן זר שהגיע לשנה שנתיים ופשוט לא התאקלם. ואם זה לא מספיק נתנו לרונאלדו את מספר החולצה שלו. זה פשוט מעציב אותי ומאכזב אותי. תמיד התפארתי במסורת של ריאל מדריד  וכיום אני לא מסוגל למצוא שחקן שעלה מהנוער שמצליח למצוא דקות בהרכב. לפחות הם עדיין ממשיכים להחתים שחקנים ספרדים.

צריך להבין שאני לא אוהד של ניצחונות ולעולם לא אהיה ובגלל זה אני ממשיך לאהוד את הפועל באר שבע כל השנים הללו, אבל אני רוצה שחקנים שלא מגיעים בשביל משכורת ובשביל להיות בכותרות. אני רוצה שחקנים שירצו להביא תארים עם כדורגל נכון וזה לא צריך להיות כדורגל יפה כמו של ברצלונה, פשוט לנצח או לפחות לתת את הלב במגרש כשזה לא מצליח.
אני מקווה שמישהו יתפקח בריאל מדריד מהר, כי נכון להיום אני כבר לא כל כך מתאמץ לראות את השידורים ועדין שוקל אם לחדש את כרטיס חבר המועדון בארגון האוהדים.

לטור ראול גונזאלס כמשל
לטורים בנושא כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט