בני זוג ציפו לתאומות זהות – קפאו במקום כשהרופא אמר 'אני מצטער'

כל מי שציפה לילד יודע איזו התרגשות זו.

אבל לצפות לשני ילדים זה משהו שקשה מאוד לתאר.

מאט וג'ודי פרי בהחלט הרגישו את ההרגשה הכפולה הזו כאשר גילו שהם בהריון עם תאומות.

לבני הזוג כבר היה ילד והם ציפו לקבל את שתי המלאכיות שלהם למשפחה.

אבל האושר והציפייה שלהם הפכו לפחד וחרדה אחרי שהרופא זימן אותם לפגישה ואמר שתי מילים: 'אני מצטער'.

ההורים מאט וג'ודי פרי נדהמו כאשר הרופא הסביר להם שהתאומות שלהם, אביגיל ואיזבל, שנולדו בטרם עת, אובחנו עם תסמונת דאון.

אבל הדרך בה הרופא בישר להם את החדשות הייתה רחוקה מלהיות מקצועית. ג'ודי אמרה שהרופא אמר להם שהן אובחנו לחיים של עונש.

"באותו יום, לא הרגשתי כמו אמא", היא אמרה. "הרגשתי מבולבלת וחסרת תוכן".

למאט וג'ודי נאמר שהסיכוי ללדת תאומות שלשתיהן יש תסמונת דאון הוא נדיר מאוד – 1 למיליון.

למרבה הצער, ההורים לא קיבלו כל עזרה או הנחייה לגבי טיפול בתינוקות עם תסמונת דאון.

אף אחד לא הסביר או סיפר להורים שהמשפחה שלהם יכולה להיות מאושרת ושמחה כמו כל משפחה אחרת.

בהתחלה ג'ודי ומאט חששו מאוד. הם לא ידעו אם הבנות שלהם יוכלו ללכת, לדבר, או אפילו ללמוד בבית ספר.

המשפחה הלכה לדרכה, וניסתה להשיג כמה שיותר מידע בעצמה. ולמרות שאנשים זרים אולי ריחמו עליהם ועל המשפחה שלהם, אביגיל ואיזבל קיבלו את כל האהבה שבעולם מאלו שהכירו אותן הכי טוב.

"עד היום אני לא יודע על מה הוא הצטער. אם אי פעם אפגוש אותו שוב, אני אשמח להראות לו את אביגיל ואיזבל ולהגיד לו למה אמרת שאתה מצטער?", אמרה ג'ודי והוסיפה, "לא היינו משנים כלום באביגיל ואיזבל".

היום, חמש שנים אחר כך, הבנות הראו עד כמה הרופא והדעות הקדומות טעו.

לכל אדם, לא משנה אם הוא סובל ממחלה כזו או אחרת או שלא סובל מדבר, מגיעה הזדמנות לחיים – ואביגיל ואיזבל הן הוכחה לכך.

תראו איזו משפחה נפלאה!

למדו עוד על משפחת פרי בסרטון למטה:

במשך שנים רבות ובמקומות שונים בעולם, יש כאלו שניסו לגרום לאחרים להיות בלתי נראים – החביאו אותם ושחכו מהם בגלל האבחון שלהם.

אבל אנשים עם תסמונת דאון צריכים את אותה הזדמנות וחופש כמו אחרים – שתפו אם אתם מסכימים.

רופאים מזהירים: שימוש בטלפון הנייד בזמן שאתם בשירותים גורם לטחורים

בזמנים הקשים שאנו עוברים בימים אלו, עלינו לעשות את חלקנו. להישאר בבית ולהימנע מהתקהלויות כדי לתת לרופאים ואחיות כמה דקות של מנוחה בין המשמרות הארוכות שלהם.

למרבה המזל הטכנולוגיה נמצאת כאן עבורנו, מוכנה לבדר, ליידע ולהסיח את דעתנו בכל דרך אפשרית. עם הסיטואציה הנוכחית, אין זו בושה להיות דבוקים לטלפון ברוב שעות היממה.

חשוב מאוד להתעדכן בחדשות, בסכנות, ובתגליות.

אך ישנם מקומות בהם עליכם להיזהר עם השימוש בטלפון, בגלל סכנות בריאותיות.

העובדה היא שלקיחת הטלפון הנייד לשירותים עלולה לגרום לטחורים, כך לפי דיווח של המירור.

להיות דבוקים לטלפון למשך זמן רב מדי זה דבר לא טוב בגלל כמה סיבות. אך במהלך התפרצות וירוס קורונה זה בהחלט נסלח. זה אומנם נפלא שיש משפחה וחברים לחלוק איתם את הסגר, אבל אם אתם נעולים לבד בבית המצב יכול להיות משעמם מהר מאוד. ובכל זאת, אנו כאן כדי לוודא שאתם עדיין שומרים על עצמכם במהלך הימים הלא קלים הללו.

יכול לגרום לטחורים

לפי סקר שנערך בבריטניה, 57% מהאוכלוסייה משתמשת בטלפון הנייד בשירותים.

ישיבה על האסלה זמן רב מדי יכולה לגרום לטחורים. שימוש בטלפון הסלולרי מאריך את זמן הביקור בשירותים, מה שמעלה את הסיכון לטחורים.

"עצירות ומאמץ לעשות צרכים מעלה באופן משמעותי את הסיכון לטחורים  – הריון, שיעול כרוני וזקנה היא גם גורם. אבל גם ישיבה ממשוכת על האסלה.

בעבר לקחנו ספר טוב לשירותים – אבל בימים אלו השימוש בטלפון הסלולרי גובר", אמרה ד"ר שרה ג'רביס.

Shutterstock

לראות רופא באופן מיידי

אם אתם סובלים מטחורים לעתים קרובות, או שהם לא נעלמים אחרי שבוע, עליכם לראות רופא.

הגורם השכיח ביותר לטחורים הוא עדיין עצירות, וכדי להימנע מזה, עליכם לאכול הרבה סיבים תזונתיים.

אבל השארת הטלפון בסלון הזמן שאתם עושים את העניינים שלכם בשירותים בהחלט לא תהרוג אתכם. להיפך, זה רק יעזור לכם בטווח הארוך.

Shutterstock

מכירים מישהו שלא מסוגל להתנתק מהטלפון אפילו לא לשנייה? גם לא בשירותים?

אם כן, שתפו את המידע החשוב הזה איתם.

תינוקת במשקל 498 גרם הייתה שברירית וגססה – הרופאים הצילו את חייה עם שקית ניילון מהסופרמרקט

דמיינו לעצמכם שאתם מגלים את האושר האדיר הזה שאתם בהריון ומתכננים את כל הדברים לקראת בואו של התינוק או התינוקת. עכשיו דמיינו לעצמכם שאתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה בה נאמר לכם שלא בטוח שהתינוק שלכם ישרוד את השעה הראשונה של החיים שלו.

זה סיוט אמיתי עבור כל אמא ואבא, וליבנו יוצא אל מי שהיה צריך לעבור את זה.

שרון גרנט היא אחת האמהות האלה. היא ילדה את בתה בניתוח קיסרי כשהייתה בשבוע ה 28 להריון.

התינוקת, שקיבלה את השם פיקסי, שקלה 498 גרם בלבד – היא הפסיקה לגדול ברחם בשל סיבוכים עם חבל הטבור והשליה.

הרופאים היו סקפטיים בנוגע לסיכויי ההישרדות של פיקסי, וזה מה שהם אמרו לשרון.

פיקסי הובהלה לטיפול נמרץ, שם הרופאים עשו כל שביכולתם כדי לשמור אותה בחיים. היא לא הייתה גדולה יותר מכף ידה של אמא שלה, ושקלה פחות משקית סוכר, והייתה עדינה מאוד ושברירית מאוד.

התברר שלרופאים לא היה ציוד מספיק קטן כדי לשמור שלפיקסי יהיה חם מספיק – עד שאחד מהם חשב על פתרון יצירתי.

למרות שהרעיון היה מוזר למדי, לאף אחד אחר לא היה רעיון יותר טוב בנוגע לאיך להבטיח שלתינוקת תהיה טמפרטורת גוף תקינה.

שקית סנדביץ'

פיקסי הונחה בתוך שקית סנדביץ' מהסופרמרקט ואז הובהלה לטיפול נמרץ של תינוקות.

השיטה אולי נשמעת מוזרה – ואף מסוכנת – אך למעשה כבר השתמשו בה בעבר.

לפי הניו יורק טיימס, העור של תינוקות שנולדו בשלב כל כך מוקדם של ההיריון משחרר נוזלים מהר מדי. כאשר שמים אותם בשקית ניילון או עוטפים אותם בניילון נצמד זה למעשה מחמם אותם טוב יותר מאשר שמיכה רגילה.

אחד הרופאים בבית החולים אישר שזה שכיח למדי לשים פגים בשקיות ניילון אם הם מתקשים לשמור על חום הגוף שלהם.

אמא שרון אמרה: "זה היה כל כך מוזר שהם שמרו עליה בשקית ניילון של סופרמרקט – זה כנראה מה שהם הצליחו להשיג בזמן הזה".

שרון כמובן חששה לחיי התינוקת שלה, אך גם ידעה שהרופאים הטובים ביותר מטפלים ודואגים לה.

במשך 18 ימים ארוכים, היא לא יכלה להחזיק את התינוקת שלה בגלל שאם הייתה עושה הזאת התינוקת הייתה מאבדת משקל, ועבור פיקסי, המשמעות של זה הייתה לאבד את החיים.

אך הילדה הפגינה רוח לחימה אדירה והיום היא בריאה ומאושרת. שלוש שנים אחרי שנולדה, היא גדלה להיות ילדה מיוחדת. למרות שהיא עדיין קטנה יותר מילדים בגילה, וצריכה ללכת לבדיקות קבועות בבית החולים, מצבה מצוין יחסית לאיך שהחיים שלה החלו.

איזו דוגמא נפלאה לכך שהרעיון הכי טוב הוא אולי לא תמיד הכי קונבנציונלי. 

הרופאים הצליחו להציל את החיים של פיקסי עם שקית ניילון מהסופרמרקט. מדהים.

שתפו את הסיפור כדי לעשות כבוד לכל הרופאים המדהימים שטיפלו בפיקסי, והאחיות והרופאים שממשיכים לעשות עבודה מדהימה בכל יום בבתי חולים בכל העולם.

אישה חשבה שיש לה צינון במשך שנתיים – אז צילומי רנטגן חשפו את האימה

רובנו עברנו את זה. משהו בגוף שלנו מציק אבל לא מציק עד כדי כך שאתם תלכו לרופא, ואתם לא רוצה לעשות סיפור מכל דבר קטן.

בשנתיים האחרונות, קנדרה ג'קסון בת ה 52, חשבה בדיוק את זה. היא הייתה מצוננת לעתים קרובות, והיו לה תסמיני צינון.

"כשזה רק התחיל, חשבתי שאלה האלרגיות שלי או סתם צינון – כמו התחלה של צינון", אמרה ג'קסון.

אבל היא מהר מאוד תגלה את האמת המפחידה. זו ששינתה הכל.

השיעול של ג'קסון, העיטוש והאף המנוזל החלו כשנתיים וחצי אחרי שהייתה מעורבת בתאונת דרכים. היא קיבלה מכה בפנים מהדשבורד ומאז סבלה ממיגרנות.

ואז, ב 2015, הצינון שלה החריף, אז היא החלה לקחת אותו יותר ברצינות.

"כשזה לא הפסיק, כל הזמן הלכתי לרופאים, והם נתנו לי כל תרופה שאתם יכולים לחשוב עליה, אבל האף שלי לא הפסיק לנזול", היא אמרה.

הרופאים קבעו שהיא סובלת מאלרגיות קשות, אבל כשג'קסון הלכה לרופא בבית חולים מקומי, מוקדם יותר השנה, היא גילתה את העובדה המפחידה שמאחורי הצינון הבלתי פוסק: היה זה נוזל המוח והשדרה שדלף מחור קטן בגולגולת שלה.

ג'קסון אמרה שהיא איבדה כחצי ליטר נוזל ביום.

"עוזר רופא מיד זיהה שמדובר במשהו אחר מאשר צינון והוא היה בטוח שמדובר בנוזל מוח ושדרה. אז ביקשנו ממנו לקחת דגימה ולשלוח אותה לבדיקה", אמרה ד"ר כריסטי ברנס.

נוזל מוח ושדרה הוא שקוף, הוא מקיף את המוח ואת חוט השדרה. הנוזל עוזר להסיר פסולת מהמוח ומסייע לחלק חומרים מזינים וחומרים אחרים למערכת העצבים המרכזית.

"נוזל מוח ושדרה הוא למעשה נוזל שמנקה את המוח. מכיוון שהגולגולת היא קופסה קבועה והמוח הוא איבר רך, הוא צריך שיגנו עליו מסביב לקופסה הקשיחה", הסבירה ברנס. "אז הוא למעשה מספק כרית עבור המוח וחוט השדרה".

במקרה של ג'קסון, חור קטן בגולגולת גרם לנוזל לטפטף לתוך האף שלה ולפה. ברנס אמרה שהחלק בגולגולת של ג'קסון שנפגע הוא דק יותר מתפוצ'יפס, והוא אחד המיקומים השכיחים לסוג כזה של דליפת נוזל.

רופאים מאמינים שסביר מאוד שתאונת הדרכים של ג'קסון גרמה לחור הקטן הזה שהתרחב עם הזמן.

כדי לטפל בג'קסון, הרופאים בבית החולים סתמו את החור בעזרת רקמות מהאף והבטן שלה.

חודש אחרי הניתוח, ג'קסון מחלימה בבית והנזילה שלה סוף סוף נעלמה.

"אין לי נזילה יותר באף, אבל אני עדיין סובלת מכאבי ראש", היא אמרה. "אני מרגיש די טוב למען האמת, ואני מצליחה לישון טוב יותר".

צפו למטה בדיווח החדשות:

תמיד תלכו לרופא אם אתם מודאגים בקשר לבריאות שלכם. לקנדרה ג'קסון היה מזל שהיא הייתה כל כך עקשנית והתמידה עם ביקורים אצל רופאים, אחרת מי יודע מה היה קורה.

מכיוון שדליפת נוזל מוח ושדרה היא כל כך נדירה, חשוב שאנשים יכירו וידעו מה התסמינים. שתפו את הכתבה עם חברים ומשפחה כדי שגם הם ידעו!

רופאים לא מספרים לכם על זה, כי אז לא תהיה להם עבודה. הזרעים האלה מחסלים אפילו את המחלות הקשות ביותר

אנחנו חושבים שאתם תופתעו מאוד כשתגלו שגרעיני ענבים עשירים הם בעלי תכונות אנטי-סרטניות עצמתיות ביותר.

כן, הם מכילים מרכיבים אנטי-סרטניים – יותר מכל פרי אחר על פני כדור הארץ.

מחקר שנערך לאחרונה גילה שתמצית גרעיני ענבים היא יותר יעילה מטיפולים כימותרפיים מסורתיים בחיסול תאים סרטניים.

אתם וודאי שואלים את עצמכם – איך זה עובד? כאשר הסרטן נמצא בשלב מתקדם, תמצית גרעיני הענבים יותר אפקטיבית בחיסול התאים הסרטניים.

תמצית גרעיני הענבים פועלת רק כנגד התאים הסרטניים, אשר עמידים בפני טיפולים כימותרפיים, והדבר הטוב ביותר הוא שתמצית גרעיני הענבים אינה פוגעת בתאים בריאים – היא מחסלת תאים רעים ולא פוגעת בתאים הטובים.

מומחים מאמינים שתמצית גרעיני הענבים גורמת ללחץ חמצוני, שגורמת למוות תאי מתוכנן בשם אפופטוסיס. והמטופל זקוק כמות קטנה כדי לחסל את התאים הסרטניים.

התאים הסרטניים לא מפתחים עמידות בפני התמצית הזו, שלא כמו עם תרופות וטיפולים מסורתיים – שהתאים מפתחים עמידות נגדם.

אתם תצטרכו את המרכיבים הבאים כדי להכין את התמצית:

-1 כוס גרעיני ענבים
-צנצנת זכוכית עם מכסה
-1 מגבת נקייה

הוראות הכנה:

זה מה שעליכם לעשות – קודם כל עליכם לשטוף היטב את הגרעינים עם מים. לאחר מכן, הניחו אותם על מגבת שתספוג את המים. ואז השאירו אותם במשך 2-3 ימים בחוץ כדי שיתייבשו. אחרי 3 ימים, תטחנו אותם. והעבירו אותם לצנצנת זכוכית אותה תאחסנו במקום קריר וחשוך.

איך להשתמש

עליכם להשתמש באבקה 2-3 פעמים ביום. הוסיפו כפית אחת של האבקה לכוס מים או מיץ. ערבבו היטב ושתו. זה הכל! חשוב להשתמש בתרופה במשך 3 חודשים ברציפות. לאחר מכן, עשו הפסקה של חודשיים.

מקור 1
מקור 2

קולגות של הרופא הזה צחקו עליו כשכתב את שמו על המצח – אחרי הניתוח כולם הבינו את הגאוניות שלו

לא תמיד קל לזכור את השמות של האנשים החדשים שאתם פוגשים. אבל דמיינו לעצמכם אם האנשים שאתם בדרך כלל פוגשים הם מנתחים עם מסכות שמכסות חצי מהפנים שלהם.

זה נתן לד"ר רוב האקט רעיון – אך הקולגות שלו צחקו עליו בהתחלה.

אבל אחרי שניסה את זה, חבריו לעבודה של ד"ר רוב לפתע הבינו את הכוח שברעיון שלו – והם מיד נקטו בפעולה.

ד"ר רוב האקט עובד בכמה בתי חולים בסידני, אוסטרליה.

בגלל שאין לו מקום עבודה אחד, ד"ר רוב מתקשה לזכור את השמות של כולם – ומכיוון שחבריו לעבודה בדרך כלל לובשים מסכות מנתחים, זה הופך את זה לקשה הרבה יותר.

זה מה שנתן לד"ר רוב את הרעיון הגאוני. הוא כתב את שמו על המצח כדי שכולם ידעו בקלות מי הוא.

אבל בהתחלה, אף אחד לא זרם איתו. במקום, הם צחקו עליו ואמרו שהוא מתקשה לזכור את השם של עצמו. ד"ר רוב לא ויתר. מכיוון שהוא ידע שלרעיון הפשוט שלו יש את הכוח להציל חיים.

אחרי הכל, רופאים עובדים תחת מצבי לחץ בהן אפילו שניות יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות.

"ביום שישי האחרון במהלך ניתוח היו כ 20 אנשים בחדר. התקשיתי לבקש כפפות מכיוון שהאיש שהצבעתי עליו חשב שאני מצביע על האדם מאחוריו", אמר רוב.



הכוח להציל חיים

כתיבת השמות על המצח בחדר הניתוח היא פשוט דרך לחסוך שניות יקרות. במקום להצביע על מישהו ולבקש כלי כזה או אחר, הרבה יותר קל לפנות לאדם בשמו הפרטי.

למרות שבטח חבריו לעבודה נהנו להקניט אותו, רוב זכה לראות כמה רופאים מנסים את זה. וזה חסך זמן כאשר רופאים ניסו להציל חיים.

רוב פתח בקמפיין בטוויטר כדי לעודד עוד עובדים בבתי חולים לאמץ את היוזמה שלו. והוא ציין שתי נקודות חשובות:

* עשו זאת ואתם מציגים פתרון פשוט לשיפור הטיפול והתוצאה של החולה
* אל תעשו את זה ואתם מדגימים איך מערכת הבריאות, מוסדות, מסגרות ותרבויות מתנגדות לשינוי ושיפור.

מאז שד"ר רוב החל בקמפיין, אחיות ורופאים בכל העולם החלו לכתוב את שמותיהם על המצח.

אנשים כמו ד"ר רוב עוזרים לשפר את מערכת הבריאות – ובאופן ספציפי, הם שיפרו את הסיכוי להציל חיים.

מצלמות האבטחה בבית החולים תיעדו את זה בזמן שהילדה גססה. הרופאים נותרו ללא מילים

החיים לא האירו פנים לקולין בנטון ובתה צ'לסי בת ה 14 חודשים.

מאז שצ'לסי נולדה היא סבלה מבעיות בריאות שונות, אבל אף אחת מהבעיות הללו לא השתוותה לחוויה הנוראית שקולין חוותה כאשר בתה חלתה בדלקת ריאות. המצב לא היה טוב ואולין כבר הכינה עצמה לנורא מכל, אבל אפילו לא הרופאים בבית החולים יכלו לחזות את מה שעמד לקרות.

אור בוהק תועד בעדשת מצלמות האבטחה, וכאילו זה היה רגע של קסם, צ'לסי החלה להחלים – תוך שעה! אחרי שצפו בתמונות שוב ושוב, אף אחד לא הצליח להסביר מה בדיוק קרה בחדר באותו יום.

צפו בסרטון למטה וספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים שזה היה.

לבחור הזה יש מזל שהוא חי, אחרי התעלם מעצות הרופאים שלו במשך שנים

אולי אתם מהאנשים שחושבים שרופאים שמחפשים בקע (הרניה) במהלך בדיקה שגרתית זה קצת יותר מדי חודרני. גם אני חושב כך…או לפחות חשבתי כך. בעבר. אם לא מטפלים בבקע, התוצאות עלולות להיות מחרידות.

לאלו מכם שלא מכירים, בקע הוא למעשה פגם בשרירי הבטן שסופו של דבר מאפשר למעי לחדור ולהגיע למקומות שאתם לא רוצים שיגיע. בדרך כלל רופאים תופסים את זה בזמן, אבל לפעמים (במיוחד כשאנשים לא מקשיבים או מתנגדים לרופאים), הוא לא מתגלה עד שהוא מתפתח למשהו מפחיד ביותר.

אזהרה! זה בהחלט לא לאנשים בעלי קיבה רגישה. 

הבטן של האישה החלה לגדול אחרי(!) הלידה. מה שהרופאים גילו השאיר אותם בהלם!

היא חיכתה בשמחה ללידה של בנה השני. יוליה סלינה בת ה 34 מסנט פטרסבורג, רוסיה, ילדה את דימה הקטן אחרי 9 חודשים.

נראה שהכל הלך חלק עם הלידה הטבעית של יוליה, אבל אז הבחינו שהתינוק נמצא בתנוחה מסובכת, והיו צריכים לבצע ניתוח קיסרי כדי להבטיח את שלומו של התינוק. אבל התינוק הקיסרי כמעט גרם ליוליה לאבד את חייה.

yl



yl2

התינוק דימה נולד אומנם בריא וחזק, אבל אמא יוליה נהייתה חולה מיום ליום. הבטן שלה החלה להתנפח והיא הגיעה לנקודה שהבטן שלה הייתה גדולה יותר מאשר שהייתה 9 חודשים בהריון.

"כל תנועה גרמה לי לכאבים איומים. בהתחלה, חשבתי שזאת תגובה טבעית של הניתוח", אמרה יוליה. "אבל אז כבר לא יכולתי לשבת. הכאב גרם לי לצרוח". למרבה הצער הרופאים לא התייחסו לתלונות שלה, ואמרו לה שזה דבר טבעי אצל נשים שעברו ניתוח קיסרי.

yl3

הכאב נהיה חזק יותר. היא החלה לפתח חום, ובלי עזרתם של הרופאים, יוליה ידעה שזה תלוי בה. היא אמרה: "הבנתי שאם אחכה עד שהרופאים יעזרו לי, הילדים שלי ישארו בלי אמא". אלו היו 24 שעות של כאבי תופת ואחרי שכנועים רבים, היא סוף סוף הצליחה לעבור לבית חולים אחר. ומה הם גילו במהלך האולטרסאונד? פריט שנשכח בבטן של האמא.

yl4

מיד לקחו אותה לחדר הניתוח ושם אחרי 5 שעות הם הוציאו 2.5 ליטרים של מוגלה מהבטן שלה. ואז הם הסירו את החפץ הזר. ומה זה היה? סדין מחדר הניתוחים! סדין שלם! מסתבר שהוא הושאר בתוך הגוף שלה אחרי הלידה. האחיות היו בהלם. הם מיד צילמו את הסדין עם הטלפונים שלהם בגלל הסיטואציה ההזויה.

yl5

יוליה התעוררה מהניתוח. היא ראתה את התמונות, ובאופן טבעי הייתה בשוק טוטלי, שלא לדבר על הכעס שהרגישה כלפי הרופאים בהם בטחה.

yl6



איכשהו, יוליה מקווה למצוא מקום בלב לסלוח לאחראים. למרות הסיטואציה ההזויה, שמשאירים בתוך הגוף שלך סדין שלהם, יוליה אמרה את הדברים הבאים: "אני מנסה, אני רוצה לסלוח לאלו שעשו לי את זה, אבל אז אני חושבת איך משפחתי יכלה לאבד אותי לנצח. אני רוצה לסיים עם זה בדרך מתורבתת", היא אמרה. יוליה אכן מתכוונת לתבוע את בית החולים על מה שעשו לה, בתקווה שהתביעה הזאת תגרום לכך שזה לא יקרה שוב. היא מאמינה שהכל יסתדר לטובה, ושהדבר הכי חשוב זה שהיא והמשפחה שלה בריאים, ובחיים.

yl7

איזה דבר מטורף ומחליא! למרבה המזל הכל הסתיים לטובה כשהאמא והתינוק בריאים ושלמים.

כשהוא הגיע לחדר המיון, הרופאים לא האמינו למה שהם מצאו בתוך הגרון שלו

האם הייתה לכם את ההרגשה הזאת שאתם פשוט חייבים לבלוע את הטלפון שלכם? כאילו, אם הטלפון היה מזין באיזושהי צורה אז אולי, אבל סתם כך, למה לעזאזל?

הבחור הזה הצליח איכשהו לבלוע את כל הטלפון שלו, וכפי שאתם וודאי מתארים, הטלפון נתקע לו בגרון. על מה לעזאזל הוא חשב? אולי חברה שלו עמדה לגלות שהוא בוגד בה, ולכן החליט לנסות לבלוע את הטלפון?

ונניח הוא היה מצליח לבלוע אותו, איך הוא בדיוק היה יוצא החוצה?