לדלג לתוכן
הקריירה של דוידוביץ? הפציעות של דוידוביץ? אוי דוידוביץ…השוער הכי גדול בארץ כיום בין הישראלים חגג השנה 37 שנים שמתוכן רוב הזמן היה בכותרות בגלל פציעות טורדניות וחוזרות והשמטות מביכות שגרמו לאחרון השדרנים לתבוע משחקי לשון על אותו ערב נוראי בבלומפילד.
איך והאם אפשר לאפיין דמות ומודל לחיקוי כמוהו, אחד השוערים הכי גדולים שצמחו במחוזותנו.
הקריירה במכבי חיפה החלה בקול תרועה רמה בשנים 1996-1995 כאשר עלה למשחקו הראשון ואף הצליח להדיח שוער גדול אחר, בוני גינזבורג. בעונת 1999/2000 ההשמטה נגד לוקומטיב בשלג ובקור המקפיא במפעל אירופי גדול נתנה את אותותיה ואז החלו השנים הקשות בחייו. הפציעה במפשעה שפינתה את השער ליהודה בוארון ומיד אחריה הפציעה החוזרת בכתף שהעלתה לכותרות את השוער המחליף אבי פרץ. עד שנת 2003 ניר דוידוביץ עבר כ-10 ניתוחים נוספים שכמה מהם היו למען שחזור הרצועות בברך מאותה יציאה גדולה לאגף נגד נבחרת ספרד. 3 אליפויות רצופות ביססו את מעמדו כשוער גדול וסמל ענק של המועדון הכי גדול בארץ וניתנה לו הזכות להיות קפטן הקבוצה וכמובן שחוזהו הוארך.
האם שוער שמעולם לא עזב את קבוצתו ושחווה כל כך הרבה קטיעות בקריירה יכול להיחשב גדול או רק סמל בפני אוהדיו, האם יש הבדל בין סמל לבין שחקן גדול ?
ניר דוידוביץ הוא שילוב של שניהם, סמל גדול! כעת שהנעליים והכפפות כבר תלויות ובזמן החלמתו מעוד פציעה טורדנית הוא יושב בביתו לאחר פרישה מרגשת. הבאתו של השוער הסרבי והעובדה שהוא מצעיד את הגנת חיפה להיות ההגנה בעלת אחוז הספיגה הנמוך ביותר גרמה לניר להיות באור הזרקורים ולקהל הפרשנים בארץ לסכם את הקריירה המפוארת עוד לפני הפרישה.
לעולם לא אדע מה היה יכול להיות אם ניר היה תופס את הכדור אז נגד מאלמו, מה היה יכול להיות אם לא היה יוצא לכדור הארור אז באיצטדיון רמת גן נגד ספרד. אני רק מקווה שבמועדון הכי גדול בארץ ידעו לעשות כבוד לאדם ולדמות.
קשה לי לסכם קריירה כל כך עשירה ומגוונת ואני גם לא מוכן לעשות זאת (בינתים). קשה לי לראות שחקן ברמתו עוזב בדמעות על כתפיו של אחד הבלמים הגדולים שצמחו פה במשחק הפרישה, ועוד יותר קשר לי לראות ולשמוע אנשים שמסכמים לו את הקריירה וכבר מכניסים אותו לרשימות של הגדולים בכל הזמנים !
זמנו עוד לא הגיע ואנחנו נראה ממנו עוד דברים יפים (בתור מאמן), כך אני מאמין.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
