תגית: נבחרת ארגנטינה
ארגנטינה – פאראגוואי (1:3) / תקציר המשחק
גם בדרום אמריקה שיחקו על הזכות לעלות למונדיאל 2014, כאשר נבחרת ארגנטינה אירחה את נבחרת פאראגוואי.
אפשר לומר שהמשחק היה חד צדדי למדי, והארגנטינאים לא נתנו יותר מדי סיכוי לנבחרת פאראגוואי. אנחל די מריה, גונזלו היגוואין, וליונל מסי הבקיעו לארגנטינה, כאשר את השער לנבחרת פאראגוואי מבקיע ג'ונתן פברו מהנקודה הלבנה.
עם הניצחון נבחרת ארגנטינה עלתה למקום הראשון, אך יש לה משחק עודף על שאר הנבחרות.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
תקציר משחק הידידות בין נבחרת ברזיל לנבחרת ארנטינה
בזמן שרק יורו 2012 נמצא אצלנו בראש, הנבחרות של ברזיל וארגנטינה נפגשו למשחק ידידות בארצות הברית. מפגש בין ברזיל לארגנטינה הוא תמיד מעניין, וקשה לקרוא למשחק כזה – משחק ידידות.
ארגנטינה הגיעה למפגש עם הסגל הבכיר שלה, בעוד ברזיל שיחקה עם הנבחרת האולימפית – כולם מתחת לגיל 23, מלבד שלושה "ותיקים", הולק, מרסלו, והבלם טיאגו סילבה.
הרכבים
ארגנטינה: רומרו, סבאלטה, פרננדס, גראיי, רודריגס (קמפניארו/88), מסצ'ראנו, גאגו, סוסה (גיאס/56), די מריה (אגוארו/74), מסי, היגוואין (לאבסי/88).
ברזיל: רפאל קבראל, רפאל דה סילבה (דנילו/80), ברונו אוביני, ז'ואן ז'סוס, מרסלו, סנדרו, רומולו (קאסימירו/74), אוסקר (ג'יוליאנו/58), ניימאר, הולק, ליאנדרו דמיאו (פאטו/68).
קבלו את תקציר המשחק:
דרום אמריקה בצבעים
נכון, בגדול טורניר הקופה אמריקה אכזב. מאליפות יבשת שמספקת מגוון כל כך גדול של כישרון ציפינו להרבה יותר. הזכייה של אורוגוואי אמש נתנה בכל זאת הרמה להנחתה לקראת הבאות והשאירה טעם של עוד. קבלו את מצטייני הטורניר של "ישראספורט"
הטורניר שהחל בצליעה גדולה, מיעוט שערים ומעט מאוד דרמה, השתפר לקראת סיום משחקי השלב המוקדם חל שיפור מסוים, והשערים החלו להגיע. פרגוואי שהגיע לגמר אמנם לא ניצחה משחק לאורך הטורניר, אך מיעטה לספוג, והמשחק הכי טוב שלה לאורך האליפות היה אותו תיקו 2-2 מרשים עם ברזיל שהשוותה ממש על סף הסיום משערו של פרד הוותיק.
קיבלנו דרום אמריקה בצבעים אחרים, צמצום פערים ניכר כאשר נבחרות כמו פרו וונצואלה, ובתווך גם האורחת מקוסטה ריקה תפסו מקום של כבוד בעוד ברזיל של מנזס וארגנטינה של באטיסטה נפרדו מהר מהצפוי מהטורניר.
באטיסטה כנראה ישלם את המחיר, גם מאחר והציפיות מארגנטינה כמארחת היו אחרות, אבל גם כי לא ניצל סגל נוצץ להשגת תוצאות. ברזיל של מנזס תכוון עצמה לקראת אירוח הגביע העולמי ב-2014, בתקווה ללמוד מהשגיאות.
קולומביה וצ'ילה מקוות לתפוס את הגל הכישרוני שהן חוות עם הדור הנוכחי שלהן ולדבוק לחבורה המנצחת של אוסקר טאבארס, דייגו פורלאן ולואיס סוארס.
אז הנה ההרכב המצטיין של הטורניר:
שוער – חוסטו ויז'אר, פרגוואי
השוער הוותיק עמד מאחורי הגנה שהתגלתה במערומיה בעיקר במשחק הגמר כאשר סוארס ופורלאן חתכו בה כמו חמאה. שתי תצוגות שוערות גדולות בקרבות פנדלים, שהובילו את ה"אלבירוחה" לגמר, והוכיחו כי לצ'ילאברט קם יורש, גם אם הוא כבר בן 34.
על הספסל: פרננדו מוסלרה, שוערה של נבחרת אורוגוואי, שנתן הצגה בלתי נשכחת נגד ארגנטינה ברבע הגמר, והסיר מעט מן הספקות שהוטלו לגביו גם על ידי ראשיה של לאציו קבוצתו אשתקד. אם ידע לשמר את היציבות שאפיינה אותו, בגלאטסראיי עשו עסקה משתלמת.
מגן ימני – דאריו ורון, פרגוואי
העמדה הכי בעייתית באליפות שלא הבליטה אף מועמד גרמה לבחירה הזו. אמנם הוא לא מגן בדיוק, אך מכיוון שאת עמדות הבלמים תופסים צמד בלמיה של אורוגוואי באליפות, חייבים לתת קרדיט לשחקן ההגנה הוותיק של פרגוואי, שהיה ממצטייני האליפות ללא ספק.
על הספסל: עוד ראויים לאזכור הם המגן הימני של פרגוואי בגמר, איבן פיריס, כדורגלן צעיר עם המון פוטנציאל, וגם היינר מורה, המגן קשר הימני של קוסטה ריקה שהיה בין הבולטים בנבחרתו.
בלמים: דייגו 
לוגאנו, וסבסטיאן קואטס, אורוגוואי
צמד הבלמים של הנבחרת הזוכה היו לעוגן יחד עם מוסלרה, זה שנתן את השקט לחלק ההתקפי. לוגאנו הוותיק, הנהיג והעניק בטחון להגנה הצעירה, ונתן אותותיו גם במשחק הראש המצוין בקרנות אליהן עלה למעלה.
קואטס, שזכה להיות תגלית הטורניר, בסה"כ בן 20, ונראה כי קבוצתו נאסיונל מאורוגוואי תעשה עליו קופה יפה בקרוב, הצליח להיכנס לנעליו של דייגו גודין שגם הוא בלם מצוין בלא כל בעיה.
על הספסל: אוסבאלדו ויסקארונדו, הבלם של נבחרת ונצואלה, היה אחת מנקודות האור שלה בטורניר. כבש שער אחד במשחק ההפסד לצ'ילה 2-1, אך אם קבוצות ליגת העל מחפשות בלם אנרגטי ומנהיג, כדאי שיפנו לקשרים שלהם בארצו של הוגו צ'אבס.
מגן שמאלי: פאבלו ארמרו, קולומביה
המגן המצוין של אודינזה הוא מעין קשר תוקף, מרבה לעשות מה שנקרא "פתיחות באגף" ומותיר אופציות נהדרות לשחקני מרכז השדה בחיפוש אחר כתובת פנויה. מהיר ובעל פוטנציאל אדיר.
על הספסל: מרקו אסטרדה, המגן של צ'ילה ומונפלייה, הוכיח כי הוא בהחלט שחקן מצוין ואנרגטי, ותרם רבות לנבחרת שלו.
קשר אחורי: אראבלו ריוס, אורוגוואי
האיש השקט, אך זה שעושה עבודת כיסוי מצוינת ומשמש כהורס התקפות מושלם. לא מפסיק לרוץ, וגם זה שבישל לפורלאן את השער הראשון שלו בגמר אמש.
על הספסל: פראי גוארין, המנוע של קולומביה. שחקן חכם, ובעל כדורי עומק מעולים, אך לעיתים מרבה לכדרר וגורם לאיבודי כדור של קבוצתו, בכל זאת כישרון ענק.
קשר אחורי: דייגו פרס, אורוגוואי
לא שקט כמו חברו לקישור, שחקן קשוח ביותר שמרבה בעבירות. כבש את שער היתרון נגד ארגנטינה, אך גם הורחק בכרטיס צהוב שני ומטופש באותו המשחק. מי שמחפש בולדוזר באמצע המגרש שיסע לבולוניה באיטליה.
על הספסל: כריסטיאן ריברוס, אחד ממצטייני הנבחרת של פרגוואי, חכם, טכני ויודע להניע התקפות.
קשר: חואן וארגס, פרו
הקשר המצוין של פרו, פשוט שורף את הקו באופן מושלם. מאיים, בועט ומטווח את השער ללא רחמים, בנוסף הוא גם פיזי לאין שיעור וקשה מאוד להוציא ממנו את הכדור. מבוקש כעת ע"י מועדונים גדולים יותר מפיורנטינה האיטלקית, אך המחיר שלו צפוי לעלות בצורה ניכרת אחרי טורניר מעולה.
על הספסל: ליאונל מסי, כן כן, אמנם ארגנטינה זייפה בענק, אך בין הבודדים שאפשר לציין זהו מסי שהיה יציב ובישל שלושה שערים, למרות שאת הרשת הוא לא מצא. הכתובת לכישלון לא מונחת על גבו.
קשר: אלבארו פריירה, אורוגוואי
שחקן בלתי נגמר, כשהוא מוחלף רואים עליו כמה הוא התאמץ. קשרה השמאלי המצוין של פורטו היה שם בכדי לנעוץ פעמיים את הכדור ברשת. יכול לשחק גם כמגן, ובליברפול מעוניינים בו על מנת לסתום את האגף השמאלי של ההגנה.
על הספסל: חואן אראנגו, הקשר חלוץ הוותיק של ונצואלה, הוכיח כמה כישרון יש בו, כמה חוכמת משחק, וגם יכולת הנהגה כשצריך. בין מצטייני הטורניר שרק מפאת חוסר המקום לא זכה להיכנס להרכב.
חלוץ: פאולו גררו, פרו
כבש חמישה שערים בטורניר וזכה להיות מלך השערים, אם כי שלושה מהם הגיעו במשחק חסר החשיבות על המקום השלישי נגד ונצואלה, אך בהיעדר פארפאן ופיסארו, גררו בהחלט לקח על עצמו את מלכת ההבקעה בנבחרת. כיוצא מחלקת הנוער של באיירן מינכן, גררו מוכיח כי פוטנציאל גדול עדיין יש בו.
על הספסל: אלכסיס סאנצ'ס, הצ'יליאני אמנם לא בלט במיוחד, אך הצליח להפיק כמה רגעי גאונות שהוכיחו לעולם מדוע היה אחד המלפפונים הבולטים הקיץ, ומדוע דווקא פפ גוארדיולה סימן אותו כחיזוק ההולם להתקפת בארסה.
חלוץ: לואיס סוארס, אורוגוואי
שחקן הטורניר ללא ספק. גרם לאוהדי נבחרת ה"סלסטה" ללא מעט רגעי אושר, הביך הגנות, נלחם על כל כדור גם כשנראה אבוד, ובעיקר חתום על משחק גמר מושלם ותיאום מופלא עם דייגו פורלאן שהחזיר את הבלונדיני לחיים. כבש ארבעה שערים שגורמים ליושבי ה"קופ" באנפילד לחכות לעונה הבאה בכיליון עיניים.
על הספסל: סרחיו אגוארו, עוד אחת מנקודות האור היחידות של ארגנטינה בטורניר. החלוץ שילבש כנראה את מדיה התכולים של מנצ'סטר סיטי בקרוב, כבש שלושה שערים, וסיפק בעיקר תקוות לארגנטינאים ביציעים. הכישרון מימי אינדפנדיינטה הוכיח את עצמו גם בנבחרת.
מאמן: אוסקר ווישנגטון טאבארס, אורוגוואי
המאסטרו על הקווים, מאמנה הוותיק של אורוגוואי, המשיך את הקו המושלם של הנבחרת שלו וידע להתמודד עם כל מהלכי המשחקים, גם כאשר נפצע לו אדינסון קאבאני וגם כאשר הורחק לו דייגו פרס, נגד ארגנטינה. ראוי למלוא המחמאות.
על הספסל: חרארדו מרטינו, המאמן הארגנטינאי של פרגוואי, אמנם לא הוביל את נבחרתו לכדורגל מרשים במיוחד, אך הצליח להביא אותה למעמד הגמר כנגד כל הציפיות, ועל כן ראוי לציון לשבח. לא סתם הוא בין המועמדים הבולטים לרשת את באטיסטה בנבחרת ארגנטינה.
שמתם לב נכון, ברזיל שאיכזבה בענק אינה שולחת ולו נציג אחד לנבחרת, למרות הצמדים של פאטו וניימאר, יש ל"סלסאו" עוד הרבה דברים לעבוד עליהם בכדי לייצר כדורגל מרהיב. ניימאר לא ממש בלט, למרות כמה רגעים שהוכיח בהן במקצת מהכישרון שלו, אך בברזיל ציפו להרבה מעבר.
גם בוליביה שפתחה בהפתעה גדולה נגד ארגנטינה המשיכה לייצר הוכחה כי היא הנבחרת החלשה ביבשת הלטינית, ואקוודור לא הרבה מאחוריה, כאשר היא נמצאת בנסיגה גדולה מבחינת כישרון.
בסה"כ 54 שערים הובקעו בטורניר, מעט יותר משני שערים למשחק, אבל לא מספיק מיבשת שחרטה על דגלה את סגנונות המשחק המלהיבים.
אורוגוואי הפכה לבודדה בפסגת הזכיות כשהשלימה זכייה 15 בטורניר, ונדמה כי היא נדבקה בהצלחה שאפיינה את ספרד החל מאותה זכייה באליפות אירופה 2008, כאשר מהגביע העולמי בדרום אפריקה, היא נמצאת על הגל, והנבחרת עד גיל 17 שלה מבטיחה הרבה.
בטורניר הבא בעוד ארבע שנים יערך בברזיל, נקווה שמקסיקו תגיע בהרכבה החזק ביותר, ומעבר לזה שאולי יהיו מי שיאמצו את המודל המוצע שיקרא "קופה אמריקס" ויאחד את כלל יבשת אמריקה. מה רע בארה"ב ומקסיקו כתוספת כוח משמעותית לאליפות? להתראות בברזיל 2015, או שבעצם עם הטעם שנשאר לנו מאמש, נתראה בברזיל 2014.
"והדרת פני זקן"? לא במקרה זה
לא יעזור לאף אחד. מסי הגדול מכולם, יותר ממראדונה ופלה, ולמרות ההדחה של ארגנטינה ברבע הגמר הקופה, מסי הוא הגדול מכולם וגם כיצד זה קשור למונדיאל 2014 בברזיל.
"כשמסי יכבוש 1000 שערים אז נדבר" , כשפלה אמר את משפט זה ב-2010 , לא יכולתי שלא להרגיש בזלזול והפחד שלו עצמו מפני כוחו העולה של מסי, ובמיוחד כשהשווה את ניימאר למסי והגדיל לעשות כשטען כי ניימאר אף יותר טוב ממנו. אתם צריכים להבין אחת ולתמיד- מסי הוא הגדול בהיסטוריה!.
מסי לא אשם בהדחתה של נבחרת ארגנטינה ברבע גמר הקופה אמריקה נגד אורוגוואי. שוב טעות בהגנה המרגיזה של נבחרת ה"אלביסלסטה" (לבן וכחול שמיים), הפעם מצדו של השוער רומרו שביציאה רעה שלו לבעיטה החופשית, הדף בצורה שלומיאלית ואפשר לפרס לדחוק פנימה מקרוב. התקפה עם כל הכבוד לכל רשימת המכולת של ה"כוכבים" אין לארגנטינה: טבס לא הגיע לקופה וכנראה ראשו שקוע עמוק בשרטוטים ומחשבות כיצד לברוח ממנצ'סטר סיטי, היגוואין הוכיח בפעם המי יודע כמה שעם כל הכבוד להיותו שחקן בריאל מדריד, במשחקים הגדולים הוא "עושה במכנסיים". ולבאצי שחקנה של נאפולי עם עונה נפלאה באיטליה עדיין לא מתאים לנבחרת. הגנה? אין על מה לדבר: בורדיסו יכול לקלל את מסי עד מחר, אך עליו קודם ללמוד דבר או שניים מחבריו בליגה האיטלקית כיצד שומרים כמו שצריך, מיליטו עייף, באנגה עם טעות במשחק הפתיחה נגד בוליביה שעוד נזכור לו שנים רבות, וגאגו ,שלא ברור עדיין איך נכלל בהרכב.
נכון ,מסי לא כבש בקופה אמריקה הנוכחי וגם לא במונדיאל 2010, אך ניתן להסביר זאת רק בשל הלחץ העצום כאשר פלאנטה שלמה בוחנת כל תזוזה שלך ובמיוחד כש-40 מיליון ארגנטינאים רק מחפשים למצוא נחמה בשחקנם ה"לא ארגנטינאי" לפי הגדרתם.
הזמנים והסמים היו קצת אחרים
מראדונה ופלה נחשבים לשחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה, אך תארים אלה נתונים לזמנים אחרים. נכון, פלה זכה ב-3 מונדיאלים במדי נבחרת ברזיל (70,62,58) חלומו של כל כדורגלן, אך באירופה לא עשה דבר. פלה שיחק בזמנים שהכדורגל רק החל להתפתח והרמה לא הייתה גבוהה כמו היום. הטורנירים היו מוגבלים לכמות משתנה של נבחרות וגם חלקן לא היו מקצועניות.
מראדונה זכה להצליח באירופה בניגוד לפלה: עם נאפולי זכה ב-2 אליפויות איטליה (87 ו-90) ובגביע אופ"א (89) וזכה במונדיאל 86 עם נבחרת ארגנטינה, אך גם במדי ברצלונה וגם במדי נאפולי שיחק כנראה תחת השפעת סמים ממריצים. במונדיאל 82 בספרד (הראשון שלו) אכזב כשלא עשה דבר משמעותי, וגם במונדיאל 94 בארה"ב כאשר נתפס שוב משתמש בתמריצים אסורים לאחר שני משחקים בלבד.
בדומה למראדונה גם מסי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת מול נבחרת הונגריה. למסי אין עדיין זכייה במונדיאל, אך בינתיים העובדות מדברות בעד עצמן: 5 אליפויות ספרד, 3 זכיות בליגת האלופות , 4 גביעי סופר קאפ , גביע העולם עד גיל 20, אליפות העולם לקבוצות ומדליית זהב במשחקים האולימפיים ב-2008, מספיקים כיום בכדי לומר שכבר בגיל 24 הוא הגדול מכולם.
גם פלה מראדונה לא זכו בקופה אמריקה
מראדונה צדק כשצוטט: "הדפוקים האלה הורגים את מסי" , כשהתכוון לביקורות מצד העיתונאים על יכולתו. רבים אומרים שמסי אינו גדול כשצ'אבי ואינייסטה לא משחקים לצידו. מסי יכול לשחק בכל קבוצה או נבחרת, אך כשאין לך שחקנים שאפשר לשחק איתם (מלבד מאגוארו שהיה הניצוץ היחידי), 3 בישולים של מסי ב-4 משחקים זה כנראה בכל זאת הישג.
ההדחה של נבחרת ארגנטינה רק עזרה להאיר את עיניה של האומה הארגנטינאית לגבי מצבה של הנבחרת. לא מראדונה ולא פלה סחבו על גבם את נבחרתם לבדם ללא עזרה של שחקנים מוכשרים וטובים לצידם. התאחדות הארגנטינאית תצטרך לבצע בדק בית לקראת הטורניר הבא לגבי השחקנים שצריכים לשחק בנבחרת, ואולי גם לגבי המאמן שצריך להדריכם בהמשך. על החלפת שיטת המשחק כולם יודעים לדבר, אך ראשית ההתאחדות חייבת להכשיר כמה שיותר שחקני הגנה לנבחרתם , כי העתיד נראה כרגע עגום. למרות אירוח הקופה אמריקה, ולמרות הרצון לזכות בו, המטרה האמיתית של ארגנטינה עוד לפני שריקת הפתיחה היא המונדיאל הקרוב. מסי עוד יזכה במונדיאל במדי הנבחרת ואתם עוד תראו שזה יקרה עם מעט מזל בעוד כ-3 שנים דווקא במונדיאל 2014 בברזיל.
צ'ילי – רוטב חמוץ? מתוק!
בעוד שבוע וחצי יפתח הטורניר הגדול של הקיץ, הקופה אמריקה, אליפות דרום אמריקה בכדורגל. מעבר לארגנטינה וברזיל הפייבוריטיות, עשויות כמה נבחרות לרתק אתכם למסך. נבחרת צ'ילה היא אחת מהן, מדובר באחת הנבחרות המרעננות בנוף הכדורגל העולמי כיום
הכל מוכן לגמר קלאסי בין ארגנטינה לברזיל על אדמת בואנוס איירס. המארגנים כמובן סידרו לשתי הנבחרות את האופציה להיפגש אם הכל ילך כמתוכנן ב-24.7 ב"מונומנטל".
צ'ילה בסך הכל מתוכננת להיות שם כניצבת, אך לקלאודיו בורגי וחניכיו תוכניות אחרות לגמרי, לא בטוח שאותם מארגנים יזכו למשאלת ליבם.
הצל של צ'ילה
הצ'יליאנים תמיד היו כאן. הם הופיעו כבר במשחקי הגביע העולמי הראשון, ב-1930, והמשיכו את השושלת להשתתפות בעוד שבעה טורנירים, כשרגע השיא היה בטורניר אותו אירחה צ'ילה ב-1962. צ'ילה סיימה במקום השלישי המכובד והמוכר. למה מוכר? כי גם בטורנירי ה"קופה אמריקה" הצ'יליאנים חוו חמש פעמים את המקום השלישי, אך עם זאת גם ארבע פעמים את המקום השני.
גם אסונות הטבע כמו רעידת האדמה שחוותה צ'ילה ב-1960, לצד התפרצויות הרי געש לא מנעו מצ'ילה לפתח עשרות שחקני כדורגל מוכשרים. החל מלאונל סאנצ'ס הכוכב הצ'יליאני של אותו מונדיאל ב-1962, דרך החלוץ קרלוס קאשלי, שלהבקיע לא ממש היה קשה לו, ועד הימים של איבן זאמורנו ומרסלו סאלאס בעשור האחרון של המאה ה-20, במשך כל שנות ההיסטוריה של הכדורגל העולמי הכדורגל הצ'יליאני פיתח מסורת מכובדת של השתתפויות בטורניר גדולים.
התעצמנו מאז
מרבית הכישרונות הצ'יליאנים מגיעים מקבוצות הבירה, סנטיאגו. אוניברסידאד קתוליקה, אוניברסידאד דה צ'ילה, פלסטינו וגם הקבוצה המצליחה ביותר קולו-קולו מגיעות מהבירה, כולן נחשבות למפתחות כישרונות גדולות, כאשר השמות המפוארים שהוזכרו קודם לכן הן תוצר של אותן הקבוצות.
הליגה הצ'יליאנית מתפתחת ונחשבת לאחת מארבע הליגות הטובות בדרום אמריקה. כמות השחקנים הצ'יליאנים שיוצאים לאירופה נמצאת בעלייה וכתוצאה מאיכות הליגה המשתפרת, כך גם איכות הכדורגלן הצ'יליאני.
קלאודיו בורגי, מאמנה של בוקה ג'וניורס בעונת אשתקד, מונה רק בפברואר האחרון למאמן הנבחרת הצ'יליאנית כאשר הוא מביא עימו רקורד מצוין מהליגה המקומית ועוד אליפות אחת בליגה טובה יותר, הארגנטינאית (יחד עם ארחנטינוס, 2010). בורגי קיבל את הנבחרת מארגנטינאי אחר, מרסלו ביילסה, שהשאיר לו בסיס מצוין של שחקנים ומגוון כישרונות שהכדורגל הצ'יליאני לא חווה מעולם.
המלפפון החם באירופה כיום, אלכסיס סאנצ'ס, גדל דווקא במועדון קטן בשם קורבלואה, אך עבר דרך קולו קולו וריבר פלייט מארגנטינה בדרכו לשתף פעולה עם מסי בעונה הבאה בברצלונה. סאנצ'ס רק בן 22 ובטורניר הקופה כבר אמור להיות מי שינהיג את הנבחרת הצ'יליאנית הזו, כאשר תג המחיר של 39 מיליון יורו שבארסה מוציאה עליו רק מוסיף ציפיות, זהו לא דבר ש"אל ניניו מארביליה", להלן ילד הפלא, יפחד להתמודד איתו, לפניו עוד שנים עמוסות תארים.
שורת הכישרונות לא נגמרת בסאנצ'ס. גארי מדל, הפיטבול, שגדל במדי קתוליקה, מגיע אחרי טבילת אש בבוקה ג'וניורס מארגנטינה והשתפשפות בליגה הספרדית במדי סביליה.
ארתורו וידאל, הוא אחד השחקנים הטובים בבונדסליגה ומבוקש על ידי באיירן מינכן, זאת למרות שלברקוזן איננה מתלהבת לשחררו.
וגם שחקנים כמו מרקו אסטרדה ממונפלייה בצרפת, מתיאס פרננדס מספורטינג ליסבון, לואיס חימנס מצ'זנה, ופליפה סיימור המוכשר שנרכש לאחרונה על ידי גנואה מאיטליה, הם שחקנים איכותיים ביותר שמוסיפים עומק לקישור הצ'יליאני.
קלאודיו בראבו משחק בספרד כבר כמה עונות, וכמוהו פאבלו קונטררס מפאוק סלוניקי וגונזלו חארה מווסט ברומיץ' שמביאים עימם את השקט להגנה. הומברטו סואזו הסקורר האימתני, וז'אן בוסאז'ור שהרשים במונדיאל האחרון בדרום אפריקה ונקנה על ידי בירמינגהאם האנגלית, מהווים תוספת כוח משמעותית לסגל של בורגי.
הלהיט האחרון מתוצרת קולו קולו, דייגו רוביו, מוצא עצמו בסגל הנבחרת הבוגרת כבר בגיל 18 ומסומן כחלוץ העתיד של צ'ילה. לצידו עוד כמה כישרונות שעוד לא מצאו את הדרך לאירופה, אך טורניר טוב יכול בהחלט לסדר להם במה במקום טוב יותר.
ארגנטינה וברזיל הן הפייבורטיות הברורות, אבל הכישרון העצום ש"לה רוחה", האדומים מצ'ילה מביאים לטורניר הקופה אמריקה, יחד עם מאמן מנוסה כקלאודיו בורגי, עשוי להפתיע את הפרשנים, אז אל נא להספיד אותם. וגם אם זה לא הזמן שלהם, העתיד עבור צ'ילה הוא בכלל לא חמוץ אלא מאוד מתוק.
לטור אריזה איטלקית
לטור אורות קטארים
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט