תגית: מרגש

קיאנו ריבס שיתף אתמול את התמונה הזאת בעמוד הפייסבוק שלו וכתב מסר מרגש ומלא השראה.

הוא כתב:

"רואים את האנשים מאחורי? הם ממהרים לעבודה ולא שמים לב לשום דבר. לפעמים אנחנו נתפסים בחיי היומיום שלנו ושוחכים לקחת רגע וליהנות מהיופי שיש לחיים להציע. זה כאילו אנחנו זומבים. הסתכלו למעלה ותוציאו את האוזניות. תגידו שלום למישהו שאתם רואים ואולי תתנו חיבוק למישהו שכואב לו. תעזרו למישהו. אתם צריכות לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון שלכם. מה שאנשים לא יודעים עלי זה שסבלתי מדיכאון לפני מספר שנים. מעולם לא סיפרתי את זה לאף אחד. הייתי צריך להילחם כדי לצאת מזה. האדם שמנע ממני לצאת מהמצב הזה היה אני. כל יום הוא יקר אז בואו נתייחס אליו כך. המחר אינו מובטח, אז תחיו היום! אני מקווה שתשתפו את הפוסט כדי להפיץ אהבה בחגים".

התרכזו בעכשיו ולעולם לא תצטרכו למהר לשום דבר. יותר מדי אנשים לא מבינים את הכוח של העכשיו בכך שהם מבלים אותו בכל מקום מלבד ההווה.

ספורט קבוצתי יכול לפעמים לשנות למישהו את החיים.

הנה ילד בשם מיצ'ל שמאז שהיה ילד היה מאוהב ואוהד של משחק הכדורסל. הוא עוזר לקבוצה והוא הילד האהוב והעוזר של המאמן. מיצ'ל הוא גם ילד בעל צרכים מיוחדים. במהלך שהפתיע את כולם, המאמן אמר למיצ'ל לשים את גופיית הקבוצה ולהתכונן למשחק. זה היה סיום העונה, המשחק האחרון, וזה היה הזמן לתת הזדמנות לאלו שבדרך כלל לא מקבלים אותה.

הוא נכנס למשחק, וחבריו לקבוצה מסרו לו את הכדור כדי שיקלע, אבל הוא פשוט לא הצליח. הוא לא קלע סל אחד, אבל המאמן קיווה שרק עצם העובדה שהוא נכנס למשחק תשמח אותו. אבל אז קרה דבר מדהים…

האישה הזאת התעוררה בוקר אחד כדי למצוא שבעלה לא נמצא בבית.

בחודשים האחרונים ההתנהגות שלו הייתה מוזרה. היא החלה לחשוב על הנורא מכל. אבל למרות זאת, היום זה יום ניקיונות. היא מתמתחת ומתכוננת לנקות את הבית. ואז היא מצאה מכתב, שבעלה השאיר, על השידה ליד המיטה. היא קראה אותו והחלה לבכות.

הנה המכתב שמצאה (התרגום למטה).

"ג'וליה היקרה,

אני כותב לך עכשיו בזמן שאת ישנה, רק למקרה שזה לא אהיה אני שמתעורר לצידך. עם המסע הדו כיווני הזה, אני מבלה יותר ויותר זמן בצד השני, ומי יודע? אני מפחד שאני לא אחזור מאחד המסעות".

"רק למקרה שמחר אני לא אצליח להבין מה קורה לי. רק למקרה שמחר אני לא אצליח לומר לך כמה אני מעריץ ומעריך את היושרה שלך, הנחישות שלך להיות לצידי, מנסה לעשות אותי מאושר למרות הכל. כפי שאת תמיד עושה".



"רק למקרה שמחר אני לא אהיה מודע עוד למה שאת עושה. כשאת תולה פתקים כדי שלא אתבלבל בין השירותים למטבח. כשאת מצליחה להצחיק אותנו אחרי שאני נועל את הנעליים בלי גרביים. כשאת מנסה להחיות את השיחה למרות שאני הולך לאיבוד בכל משפט. כשאת ניגשת אלי ולוחשת לי באוזן את שמו של אחד הנכדים שלנו. כשאת מגיבה בעדינות לאחד מהתקפי הזעם שיש לי, כאילו שמשהו בתוכי מורד נגד הדבר הזה שמשתלט עלי".

"עבור זה ודברים רבים אחרים. רק למקרה שמחר לא אזכור את השם שלך או את שלי".

"רק למקרה שמחר אני לא אוכל להודות לך. רק למקרה שמחר, ג'וליה, אני לא אוכל להגיד לך בפעם האחרונה, שאני אוהב אותך".

"שלך לנצח,

T.A.M.R"

תוך שנייה אחת, יום רגיל הפך לסיטואציה מסכנת חיים עבור שני עובדים של משטרת יוסטון.

שרלוט, סוסת משטרה בארבע השנים האחרונות, סיירה ברחובות העיר ביום חמישי כאשר לפתע נבהלה ממשאית גדולה שחלפה לידה.

פועלת מתוך פחד, שרלוט העיפה את השוטר ד. הרג'ון מגבה ורצה אל תוך הכביש שם נפגעה על ידי רכב חולף.

ברגעיה האחרונים, שרלוט מצאה נחמה בידיו של השוטר שלה, שהצמיד את ראשה לחזה שלו כשהיא נפטרה ברחוב.

כאמצעי בטיחות, הרג'ון נלקח לבית החולים לאחר המקרה, אבל שוחרר ומצבו טוב. כך לפי דיווח חדשות מקומי.

משטרת יוסטון הודיעה על מותה של שרלוט ביום חמישי עם כמה מילות אבל, הם כתבו.

"בלב כבד אנחנו נאלצים להודיע על מותה של שרלוט, סוסת משטרה של משטרת יוסטון, שמתה הבוקר במהלך מילוי תפקידה כאשר נפגעה מרכב חולף".

"שרלוט הגיעה אלינו בגיל שנתיים מאוקלהומה. היא פרחה במחלקת הסוסים. היא עברה את כל המבחנים והמבדקים שלה בהצטיינות, ועברה מהר מאוד לעבוד ברחובות יוסטון. היא אהבה את העבודה שלה ותמיד הייתה מוכנה לעבוד ולהכניס את האנשים הרעים לכלא או לתת נשיקות לילדים. היא שירתה את תושבי יוסטון במשך 4 שנים".

"היא תחסר לכולנו".

יחד עם ההודעה המחלקה צירפה תמונות מחייה של שרלוט משרתת את תושבי יוסטון.

נוחי על משככבך בשלום שרלוט.

די.ג'יי וולש רואה לעיתים תכופות צבאים מסתובבים באיזור ביתו שבקולורדו, ארצות הברית.

אבל לאחרונה, בזמן שהיה בחוץ בטיול בוקר עם הכלב שלו, וולש ראה צבי במצב נואש. הצבי נפל אל תוך נהר ביג תומפסון ולא הצליח לצאת מתוך הקרח.

למזלו של הצבי, שני שוטרים ממשטרת אסטס פארק הגיעו למקום ועזרו לצבי בשיטת הקאובוי – כשתפסו אותו עם לאסו ומשכו אותו החוצה.

צפו בחילוץ הנועז והמרגש.

לכולנו יש את סצינת החלומות בראש על איך אהבת חיינו תציע לנו נישואים יום אחד. אבל הסרטון הזה השאיר אותי תוהה האם הבחור הזה ניצח את כל הסצינות האפשרויות.

הבחורה הזאת קיבלה מהחבר שלה גור מתוק ליום הולדתה, והיא כמובן שמחה עד השמיים. איך אפשר שלא? תראו איזה גור חמוד. אבל אז החבר מבקש ממנה להסתכל על הקולר שלו. זה היה הרגע שהיא ראתה טבעת אירוסין, בדיוק ברגע שהוא כרע ברך…

הסרטון הזה נצפה כבר מעל 20 מיליון פעמים, ואפשר להבין מדוע.

כמה כסף אתם צריכים, אבל באמת צריכים?

אנחנו לא מתכוונים לכמה כסף הייתם רוצים שיהיה לכם בבנק. אנחנו מתכוונים לכמה כסף אתם צריכים כדי לשרוד? בטח לא כמה שחשבתם. ואם הייתה לכם אפשרות לקטוף כסף באופן חופשי – כמה אתם חושבים שמגיע לכם? כשאתם חושבים על כל האנשים בעולם שבאמת צריכים אותו…

קובי פרסין יצא לרחובות ניו יורק כדי לראות איך האנשים יגיבו לשאלות הללו. הוא לבש חליפה והדביק עליה שטרות כסף.

כשראיתי מה עשו אנשי עסקים בחליפות, נשים עם תיקי יוקרה…פשוט נגעלתי.

כאשר הוא ניגש לאדם הומלס עם כלב בסוף הסרטון, לא יכולתי שלא לחשוב שעדיין יש אנשים עם לב טוב בעולם…

מה אתם הייתם עושים?

לליסה באסלר היו חיים נורמליים.

אבל ב 14 לינואר, 2011, ליסה אובחנה עם סרטן אנגיוסרקומה בקרקפת שלב 4. ואמרו לה שהחיים שלה עומדים להשתנות לנצח. הסרטן עמד להתפשט לריאות, מעיים ואפילו למוח. הרופאים אמרו שלא נשאר לה זמן רב לחיות. היא עברה טיפולי כימותרפיה קשים, ועברה ניתוחים רבים.

מה שהופך את המקרה לקשה הרבה יותר הוא שהסרטן של ליסה הוא נדיר ואגרסיבי, כזה שלא הרבה רופאים נתקלו בו בעבר. אבל עם כל מה שליסה סבלה ועדיין סובלת, היא רוצה לחיות חיים נורמליים. היא לא מוותרת. היא לוחמת. היא החליטה להמשיך ללכת לעבודה בחנות הפרחים. מקום העבודה שלה החליט לעשות מעשה נפלא עבורה – על כל פרח שהיא מוכרת, הם ישוו את המחיר ויתרמו את הכסף לטיפולים הרפואיים שלה. הייתם מצפים שכל אדם יהיה סימפתי כלפי מצבה של ליסה, אבל איך שאדם אחד התייחס אליה…זה פשוט דוחה.

אבל בדיוק כשהתחלתי לאבד תקווה, משהו קרה שהחזיר את האמונה שלי באנושות, ומילא את עיני בדמעות.

נראה שבכל קהילה, יש את האנשים המיוחדים שהמעשים הלא אנוכיים שלהם מביאים רק אושר לאלו הסובבים אותם.

במרכז טקסס, אליזבת' ליירד בת ה 83 ידועה יותר בכינוי 'אשת החיבוקים', בגלל המחווה הקטנה והקבועה שהיא עושה, כשהיא נוסעת לבסיס חיל האוויר הקרוב בפורט הוד, כדי להביע את ההערכה והכבוד שלה עם חיבוק לחיילים שנוסעים למשימה.

למעשה, אליזבת מביעה את הערכתה בצורה הזאת מאז שנת 2003.

המחווה הקטנה שלה השפיעה רבות על אלו שמשרתים את מדינתם, כשאליזבת מספקת להם את המנה האחרונה של אדיבות והכרה לפני שהם עוזבים את ביתם, אולי בפעם האחרונה.

אך כאשר הם חוזרים הביתה, אתם יכולים להיות בטוחים שליירד תהיה שם, מחכה להם עם זרועות פתוחות, מוכנה לברך אותם על שיבתם הביתה.

במהלך 12 השנים שהיא עמדה לצידם את החיילים, היא חילקה יותר מחצי מיליון חיבוקים.

אבל יום אחד אליזבת' לא הייתה שם.

אף אחד בקהילה לא ידע, אבל אליזבת' נאבקת בסרטן השד ב 11 השנים האחרונות, ולאחרונה היא אושפזה בבית החולים.

החיילים מיד הבחינו בהיעדרותה של אליזבת, וכאשר הם גילו את הסיבה מדוע, הגברים והנשים הנפלאים שאליזבת עמדה לצידם במהלך השנים החלו לבקר אותה בבית החולים, במאמץ להחזיר לה על כל החיבוקים שהיא חילקה.

סמל ג'ראבז ווילקס אמר לחדשות NBC: "זה יהיה כבוד עבורי לתת לה חיבוק בעת הצורך. היה חשוב לי להגיע לכאן ולהראות לה קצת אהבה בגלל האהבה הרבה שהיא הראתה לי".

החיילים גם הקימו עמוד התרמה באינטרנט על מנת לכסות את ההוצאות הרפואיות של אליזבת, ומאז גייסו יותר מ 80,000$.

הבן של אליזבת, ריצ'רד דוויס, אמר: "כמות האנשים שהגיעו, התגובות של אנשים, זה מדהים. היא נגעה בכל כך הרבה אנשים עם חיבוק אחד קטן".

בעולם עם כל כך הרבה שנאה, כאב וכאוס, זה נפלא לראות אנשים כמו אליזבת' ליירד מאירים את חייהם של אלו הסובבים אותם. אליזבת', את אישה נפלאה ונדיבה, ואנחנו מאחלים לך החלמה מהירה.

על מנת לתרום לעמוד ההתרמה של אליזבת' ליירד, לחצו כאן.