כמו רובנו, גייב אדמס בן ה 17 רק רוצה לרקוד כשהוא שומע את השיר האהוב עליו, אבל יהיה זה הוגן לומר שלחלקנו יש חוש קצב טוב יותר מאחרים. הנער הזה הוא אחד מהאנשים האלה, אז זה בהחלט יהיה הגיוני שהוא יצטרף ללהקת הריקוד של בית הספר.
הדבר האהוב עליו זה לעלות על הפרקט במהלך מופיע המחצית ולבדר את הקהל, והוא עושה זאת מצוין. אבל יש משהו מיוחד ברקדן הזה שמבדיל אותו מאחרים. תראו מה קורה כאשר המוזיקה מתחילה.
היא נוצרה על ידי חברת הביטוח Thai Life והיא עוקבת אחרי החיים של אדם טוב לב שמתעורר כל בוקר ועושה מעשים טובים עבור אחרים. הכל מהאכלת כלב משוטט ועד לתת לילדה ענייה כסף. הוא אפילו משאיר בננות על ידית הדלת של שכנה מבוגרת. כל המעשים שלו עוברים בלי שאף אחד ישים לב. הוא לא מקבל הכרה ולא תהילת מדיה חברתית. ולא אכפת לו מכל זה.
"הוא לא מקבל דבר. הוא לא יתעשר. הוא לא יופיע בטלוויזיה. עדיין אנונימי. ואפילו לא קצת יותר מפורסם".
אבל ככל שהזמן עובר, האדם מקבל את הגמול שלו על המעשים המסורים. הילדה הקטנה חוסכת כסף כדי ללכת לבית הספר, הכלב המשוטט הולך איתו הביתה. הפרחים שקיבלו מים מתחילים לפרוח.
"הוא עד לאושר. מגיע להבנה עמוקה יותר. מרגיש את האהבה. מקבל את מה שכסף לא יכול לקנות. עולם שנהיה יפה יותר".
זאת אולי הפרסומת הכי מרגשת ונוגעת ללב שתראו. בימים האלה של אנשים עם אגו ומחפשי תהילה אחרים, זה הדבר הכי מרענן שיש. הלוואי והעולם שלנו היה כמו העולם שלו.
ארגון בשם Aspinall עובד כדי להחזיר גורילות בשבי בחזרה לסביבה הטבעית שלהם. הארגון מנוהל על ידי דמיאן אספינל, שבמהלך 10 השנים האחרונות ראה מאות גורילות שחזרו לטבע.
במהלך הזמן הזה, גורילה מצאה מקום מיוחד בליבו של דמיאן: קוויבי. דמיאן טיפל בקוויבי עד שהיה בן 5 ואז שוחרר בחזרה לג'ונגל. אף אחד לא חשב שהשניים יפגשו שוב.
5 שנים אחר כך דמיאן החליט לחפש את חברו הוותיק, למרות שכולם הזהירו אותו שסביר להניח שקוויבי כבר התרגל לחיים בטבע ויתנהג באגרסיביות כלפי כל אחד שינסה להתקרב אליו.
הסרטון מראה מה קורה כאשר השניים נפגשו שוב בפעם הראשונה מזה 5 שנים. זה פשוט מדהים – תוך מספר שניות הלב שלי נמס. צפו באיחוד המרגש למטה.
יש חתולים שמרוצים מהחיים בתוך הבית ולעולם לא רוצים לצאת החוצה. מצד שני יש חתולים שנהנים לשוטט בשכונה ולהכיר חברים חדשים תוך כדי.
החוקרת הזאת, החתולה נלה, מתגוררת בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ויום אחד היא חזרה הביתה עם הפתק הזה שהיינו חייבים לשתף.
(תרגום מתחת לתמונה)
בפתק רשום:
"אנחנו לא יודעים למי החתולה הזאת שייכת, אבל היא באה לבקר אותנו פעם בכמה שבועות. היא מייללת מחוץ לדלת האחורית שלנו עד שאנחנו מכניסים אותה פנימה; היא מתחככת לנו ברגליים, מסתובבת בבית כאילו הוא שלה, מחכה ליד המקרר עד שבעלי נותן לה נקניק. היא לא אוהב אוכל חתולים רך! אנחנו מחכים לביקורים שלה. איבדנו השנה את החתול שלנו שהיה בן 21".
אישה אחת קיבלה את מתנת חג המולד האולטימטיבית. מה שהיה אחר הצהריים רגיל של יום ראשון, הפך למשהו בלתי רגיל.
לאווה יש בן בשם דוני שהתחתן עם מירנדה. שניהם משרתים בחיל האוויר, אבל לאחרונה מירנדה פרשה מהשירות. התכנית הייתה לאמץ ילד. התהליך הלא צפוי ומלא ההפתעות שגורר איתו הרבה גורמים לא ידועים היה משהו שהזוג רצה לשמור לעצמו. הם לא רצו שאנשים אחרים ידעו על רכבת ההרים הרגשית שהם עוברים, אז הם שמרו הכל בסוד. מירנדה הסבירה:
"רצינו להגן על ליבנו ועל הלב שלהם. לקחנו סיכון עצום. ברגע שהתינוקת לילי עברה אלינו באופן רשמי, והפכה לבת שלנו, החלטנו שזה לא סוג החדשות שאנחנו רוצים לשתף בטלפון".
ברגע שהכל היה נעול וחתום, והזוג הפך להורים באופן רשמי, הם החליטו לנסוע לאווה באותו יום ראשון מיוחד. הביקור עצמו לא היה ההפתעה, אלא האושר שהם הביאו יחד איתם היה ההפתעה הגדולה. לאווה לא היה מושג, והתגובה שלה אומרת הכל.