תגית: מכבי תל אביב
האם מכבי תל אביב מוכנה ליורוליג? (דעה)
טוב, אז מכבי תל אביב זכתה בגביע הווינר. אז מה? עם יכולת כזו עלובה זה לא שווה דבר. הזכייה לא משכיחה את היכולת הפושרת והרדודה של האלופה הישראלית שאמורה לייצג אותנו באליפות אירופה.
סגל מאוד חלש לא יספיק לדבר מלבד אולי זכייה בגביע ובאליפות בישראל (ועם יכולת כזו גם זה לא בטוח), הקבוצה משחקת ברמה נמוכה ודיוויד לוגאן מציל אותה משחק אחר משחק ונותן לה ניצחון על קבוצות שמשחקות טוב ממכבי תל אביב. מכבי לא יכולה להמשיך ולחיות על דיוויד לוגאן שעם הידית שלו מחוץ לקשת מהווה תחליף לא רע לדיוויד בלו ואני מתכוון רק מבחינת הזריקה משלוש. אם מכבי תמשיך לחיות על לוגאן היא תפסיד בהרבה משחקים. לא כל יום הוא יתפוס יום קליעה מטורף כמו בשני המשחקים האחרונים.
לפני המשחק הערב אמר דיוויד בלאט כתירוץ לקראת ההפסד לאשדוד, במידה ויקרה: "להזכירכם שיחקנו כבר המון משחקים בשבועיים האחרונים וזה לא קל", אפילו מאמן ענק וטקטיקן כמו בלאט מכין תירוץ במידה ומכבי הגדולה והמאיימת תפסיד לאשדוד הקטנה שהציגה דרך אגב זרים חזקים מאוד שלא יביישו את המדים הצהובים של התל אביבים. על הישראלים לא נדבר כי בסה"כ למכבי יש ישראלים מן השורה הראשונה, פרט לכספי שנמצא ב – NBA. הישראלים נותנים את התפוקה שלהם בדרך כלל ומציגים יכולת גבוהה ולכן בטור הזה נדבר על הזרים החלשים של מכבי.
על לוגאן כבר דיברנו אז נמשיך עם ריקי היקמן.
השחקן הגיע בתור מחליף להצלחה המסחררת – קית' לנגפורד, שעזב עם הנדריקס למילאנו ויש לי רק שלוש מילים לכתוב על מה שאני חושב על היקמן: אני מתגעגע ללנגפורד! עם יכולת עלובה שכזו קשה לי לראות את היקמן נכנס לנעליים הגדולות של לנגפורד. היקמן לא מציג טכניקה וכדרור טוב, ולא מציג ראיית משחק גבוהה וגם לא קליעה טובה מחוץ לקשת, אין לי מושג למה הוא בקבוצה ובמידה ולא נראה שינוי ממנו בתקופה הקרובה (חודשיים הקרובות) הוא לדעתי ימצא את עצמו מחוץ לקבוצה ונראה את מכבי מביאה גארד חדש במקומו.
נמשיך בקיינר מדלי – לשחקן יש זריקה מעולה מחוץ לקשת ובכלל מכל טווח אבל מה יש לו חוץ מזה? קצת אגרסיביות וגוף גדול. יותר מזה? נאדה! השחקן לא בנוי לקבוצה כמו מכבי, היורש של בלו? לא הייתי נותן לו לצחצח את הנעליים של בלו. מול אשדוד ראינו אותו מנסה לחפור בצבע וכל פעם מחדש ראינו שהוא לא מצליח לייצר נקודות אלא מקסימום להוציא עבירה משחקן אשדודי. בקיצור, גם מדלי לא מספיק טוב לקבוצה כמו מכבי שמכוונת לפיינל פור ביורוליג. אוקיי, עכשיו שרמדיני. השחקן הרשים אותנו במשחקי הטופ 16 בעונה שעברה כששיחק מול מכבי עם קאנטו האיטלקית.
השחקן הציג יכולת מאוד גבוהה ופתח את עיניו של בלאט שהחתים אותו מיידית. בשני המשחקים ראינו שאין לשרמדיני כמעט כלום חוץ מזריקות טובות מחצי מרחק, וקצת ריבאונד. כל פעם שמעו את עופר שלח אומר: "הנה מכבי אשדוד ממשיכה כמו שצריך לשחק על החולשה של שרמדיני" וכך פעם אחר פעם.
השחקן מגדל, זריקה טובה. מה צריך יותר מזה? הרבה. על זה דייויד בלאט יצטרך לעבוד כי גם בפאו לא הצליחו לעשות הרבה עם המגדל הגיאורגי. האם הוא ראוי ליורוליג? לדעתי דווקא מכל הזרים (פרט ללוגאן) דווקא לו יש מקום עם הרבה עבודה קשה באימונים. אנחנו עוד נראה אותו קוטף את הפירות.
השחקן האחרון הוא שון ג'יימס. שחקן פנטסטי לליגה שלנו ויש לו את זה, עבודת הגנה חזקה, גובה ואגריסיביות אבל אין ספק שהוא ממש לא מתאים ליורוליג וראינו את זה בצורה מובהקת בשנה שעברה. על מלקולם תומאס הזר החדש אני לא אגיד הרבה כי אני לא באמת מכיר אותו, מה שאני כן יודע זה שהשחקן אתלטי אך הגיע כברירת מחדל לאחר שחרורו של מנסה בונסו שלא היה כשיר. תומאס לא שיחק עדיין באירופה, והימור גדול של בלאט. האם הוא מתאים ליורוליג? כרגע אני לא יודע אבל נראה בהמשך.
ביום חמישי מתחילה עונת היורוליג, משחק חוץ נגד מלאגה והאם מכבי מוכנה למשחק הראשון בבית "הקל"? ממש לא. יש הרבה עבודה לבלאט אבל כמו שאני מכיר אותו הוא יעבוד קשה עם השחקנים ויוציא מהם 200% ובמידה ושחקנים לא ישחקו טוב, הוא כבר ידאג למצוא את השחקנים המתאימים.
אז בהצלחה למכבי ובחמישי נראה אם הקבוצה באמת מתאימה ליורוליג.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
עוד אותו הצליל עוד אותו הטעם – עוד עונה מאכזבת של מכבי תל אביב? (דעה)
צוות אימון בסדר גודל של באיירן מינכן, בעלים ששופך תקציב כאילו הוא צ'לסי, ומאמן שמשוכנע שכאן אפשר לבנות קבוצה על פי מודל של ברצלונה. אז איך זה ששוב משהו במכבי תל אביב חורק, מקרטע ופשוט לא עובד?
"פתיחת עונה מצויינת", "כדורגל לא גדול אבל העיקר הנצחונות", "נראה שסוף-סוף מכבי נראית כמו משהו מבטיח". אלו רק מספר דוגמאות לכותרות מדורי הספורט וניתוח הפרשנים מהשבועות האחרונים. מכבי תל אביב, מועדון הכדורגל הכי ותיק, הכי גדול, הכי מעוטר בכדורגל הישראלי, מתחיל להראות למה הוא אכן מועדון כזה. אבל איכשהו נראה שהיחידים שלא מאמינים הם אוהדי מכבי עצמם.
אוקיי, אז קודם כל בתור "מגרזן" שצולב (כן, גם וגם) כל מה שקשור לכדורגל ישראלי, אני ממשיך לצפות בכדורגל ישראלי. אפילו חטאתי בכתיבת טור שאולי מנסה להסביר למה. כן כן אני יודע, זה סוג של פרדוקס, אבל בואו לא ננסה לנתח את האופן בו אני חושב, טובי המומחים לא הצליחו. לא משנה, איפה הייתי? אה, כן. אז כל אוהד כדורגל חובב יודע שפה הרמה לא משהו, את זה כבר הבנו. אז השנה החליטו במכבי תל אביב לבנות הכל מחדש מהייסוד, כי זה משהו שלא עשו אף-פעם במכבי. כאילו, אם לא מחשיבים את מה שניסה לעשות איווניר בשנה שעברה, נימני לפניו, בן-שמעון לפניו וגם.. טוב כבר הבנתם למה אני מתכוון. אבל השנה באמת ניסו לעשות פה משהו שונה, משהו אחר. הרי כמה עוד נתבכיין שאנחנו לא לומדים מאירופה? מישהו שם החליט שאולי כדאי להתנהג כמו אירופה, או לפחות לנסות.
אז גולדהאר החליט, וכך קרה. קודם כל מביאים מישהו שיהיה מעל כל הפרמידה. ג'ורדי קרויף למי שלא יודע הוא שחקן עבר במועדונים כמו ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד ואפילו ביקר בסלטה ויגו בתקופת רביבו. אני מבקש לא לדאוג, הוא ממש לא היה מוכשר כמו אבא שלו, וקרוב לוודאי שהוא שיחק, או יותר נכון היה רשום בסגל המאוד מורחב של אותם מועדונים, זה כי הוא הבן של יוהאן. כן, ההוא מהולנד שסובב כדורים עוד שבקהאם ואיציק זוהר היו בשיעור ריכוז אצל הגננת שושי. תחתיו של ג'ורדי נמצא הרכב מאמנים מורחב שכולל מאמן בערך לכל תפקיד על המגרש. בראש ההרכב ניצב לו אוסקר גארסיה, מי שאימן את מחלקת הנוער של ברצלונה בשנתיים האחרונות. כצעד ראשון החליט מר אוסקר לעשות "גוטמניאדה" במכבי, וזה אומר להביא מספר זרים דוברי אותה השפה, במקרה הזה עוד שני "גארסיות", גונזאלו ועוד אוסקר אחד. לכאורה, מודל אירופי.
בואו נקצר הליכים ונסכם שגארסיה הביא לא מעט שחקנים, שחרר לא מעט ובראשם ברק יצחקי כי היי, מישהו פה צריך להראות שהוא הגבר ועליו אין עוררין, ג'ורדי ממשיך להביט מלמעלה איך נבנה פה צוות שבונה קבוצה לשנים ארוכות, ומעל מיץ' שחותם על הצ'קים. אם כ-ל זה קורה? אז איך זה שמכבי שוב נראית כמו משהו שעומד לאכזב העונה? נכון, זה עוד מוקדם לדבר, העונה רק החלה, אם זה יסתיים עם תואר אני אצא חומוס ועדיין, זה מרגיש שמשהו פה לא עובד. עטר אמנם פותח בכושר כיבוש טוב אבל עדיין לא מרים את הראש. יואב זיו יתאמץ ככל שיתאמץ, מגן מוביל הוא לא.
גם בעונה הקודמת מכבי פתחה עם ארבעה ניצחונות ואז הגיעה רמת השרון. הפעם זו הייתה הפועל באר-שבע שהעירה את מכבי מחלום הבנייה מחדש השנתי שלה.
האמת? אחרי כל-כך הרבה מילים אני לא באמת יודע למה זה כל שנה קורה מחדש. הרי תמיד אנחנו האוהדים (שיט, עכשיו כולם יודעים את מי אני אוהד) את קיללנו את לוני שרק יילך. אז הוא הלך, בא בעלים חדש (אלכס שניידר) שהלך אחרי שנה אחת בסך הכל שהבין מהר לאיזו צרה הוא נפל. אחריו בא גולדהאר שהספיק בנתיים לנקות כל סממן "הרציקוביצ'י" שהיה במועדון, כולל את אבי "מלך לעולם 8 בדם" נימני. בסופו של דבר למרות הנצחונות היכולת לא מספיק משכנעת, הכדורגל לא מספיק איכותי כמו שמצפים שיהיה, ובשלב מסויים (כמו שראינו מול ב"ש) זה מתחיל פשוט לא לעבוד. אז למה זה תמיד קורה? אני באמת לא יודע. למה כל שנה האוהדים מתאכזבים מחדש והכל מתפרק, אני לא אוכל להסביר. אני אגב אשמח לשמוע את דעתכם. מה שכן, אנחנו כנראה נמשיך לתמוך ולאהוד כי זו המהות של להיות אוהד מכבי בפרט ושל כדורגל בכלל.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מתאזרחים בנבחרות לאומיות – בעד או נגד? (דעה)
מכבי תל אביב בכדורסל בתחילת שנות השמונים הייתה הקבוצה של המדינה, זו הייתה אותה פטריוטיות ישראלית הגורמת לנו לשוב ולקוות להצלחת הנבחרת, כשהקבוצה הישראלית הקטנה ניגחה את צסק"א, הרוסייה הגדולה, ממש כדבריו של טל ברודי בהנפת גביע אירופה "אנחנו על המפה ונישאר על המפה".
חלפו שנים, ומכבי תל אביב כבר לא הקבוצה של המדינה, בתל אביב הבלעדיות כבר לא רק שלה, ואפילו משחקיה לא משודרים בערוץ הלאומי. ולא שאנחנו פטריוטים פחות, אלא הייצוג הישראלי נגמר! היום זה הגוי של מכבי מול הגוי של צסק"א. כך היה פעם בכל קבוצות הכדורגל והכדורסל, כל קבוצה זוהתה עם זרם, שבט או סגנון חיים. היום יש שוק מלפפונים מעניין במיוחד בכל קיץ לא פחות מהעונה עצמה.
לדוגמה בספרד, במקום שתהיה מלחמה בין הקטלונים מבקשי החירות לבין בית המלוכה המדרידאי יש מלחמה בין מסי הארגנטינאי לבין רונאלדו הפורטוגלי, אפילו דרוגבה מחוף השנהב הגיע עד לארץ עגולי הפרצוף ומלוכסני העיניים. ואכן, בגלל השינוי הזה השתפרו כל הקבוצות, קבוצה מחזקת את הבסיס עם חלקי פאזל חסרים וכך כל קבוצה מציבה רף גבוה יותר של משחק איכותי, ואנו הצופים מקבלים מעל ומעבר.
אך כל זה היה נחמד לולא היה הנגע פוסח על הנבחרות. בנבחרת היופי זה הטקטיקה האיטלקית מול הטכניקה הספרדית, זו האתלטיות האפריקנית מול קצב הריקוד של הדרום אמריקאים. זה רוסי נגד גרמני. רק מה, בהרבה נבחרות אין כנראה מספיק כוכבים. בנבחרת צרפת יש שחקנים שנולדו בסנגל, גינאה וקונגו. בגרמניה יש פולנים, ובפולין יש צרפתים. כלומר, אנשים עם מנטליות שונה מקבלים זימון לנבחרת כי הם 'מתאזרחים'. הוא הדין גם לספורטאים האולימפיים, וכך את ישראל מייצגים ספורטאים אמריקאים, רוסים וגיאורגים.
וכאן מגיעה הנקודה
בענפים רבים בספורט יחס ההצלחה נמדד ע"פ מוצא גנטי. ללטינים יש טכניקה וכשרון ברגל, השחורים אתלטים ומהירים בריצה ובכדורסל, והסינים-יפנים גמישים מאוד. אך מה לעשות ולהרבה מדינות באולימפיאדה אין מספיק ספורטאים מוכשרים, כי מדוע שבישראל למשל יגדלו אצנים? לכן מאזרחים את דונלד סנפורד האמריקאי. וכך גם יוצא לנו ששני אחים – ג'רום וקווין פרינס בואטנג משחקים כדורגל לטובת שתי נבחרות שונות. אין רכז לנבחרת מונטנגרו? מזל שבאמריקה נולד עומאר קוק. טיוס ובלו לא ישראלים, גם לא סוסו פללשווילי, ופודולסקי לא גרמני כמו גם קלוזה, אלו אנשים שגדלו במקום אחר עם מנטליות שונה וגנים שונים. זה נהיה הרוסי של ישראל מול הרוסי של רוסיה, וחבל. הרבה מן היופי של האומות מתפספס בהשלמת הפאזל של המשלחות והנבחרות בצורת ה'התאזרחות'.
מצד שני, האם בגלל שגרמניה מייצגת את ה"גזע הארי", אז חייבים לשחק בה שחקנים בלונדינים שנולדו בגרמניה? הרי גם אוזיל וחדירה נולדו בגמרניה, אבל בגלל שאחד מהורים טורקי או טוניסאי הם לא כל כך מייצגים את הגרמני המצוי. אסור להם לשחק בנבחרת? הם נשמו את גרמניה בשניה הראשונה שיצאו לאוויר העולם כמו כל גרמני אחר. אז אם הם אכן נחשבים לגרמנים לא תהיה בעיה שגם שחקנים שלא נולדו במדינה יוכלו להתאזרח ולשחק עבור הנבחרת. או שאולי לא, ורק אנשים שנולדו במדינה יוכלו לייצג אותה בספורט.
השאלה איפה הקו המפריד. הרי בעידן החיים של היום, שממדינה למדינה עוברים בכמה שעות, כמות המהגרים והעירבוביה בין העמים גורמת לזה שכל ארץ כבר לא מתהדרת בייחוד שלה. אם כך, מה שונה נבחרת מקבוצת כדורגל רגילה?
ואולי זו נקודה עמוקה יותר. האם לכנות 'גרמני' אדם שנולד להורים גרמניים בעלי גנים אריים, על אף שגר בצרפת. או שמא המנטליות קובעת, ואם ישנו גרמני שנולד בצרפת ומתגורר שם, וכל חייו ופועליו עשה בצרפת הוא נקרא 'צרפתי' על אף שהוריו גרמניים, כי המנטליות שלו צרפתית בהתאם למקום הימצאותו. או במילים פשוטות יותר האם ייצוג מדינה באולימפיאדה הוא כטריטוריה או כעם.
האמת שבנבחרות הכדורסל מותר רק למתאזרח אחד לשחק בכל נבחרת. זה דבר שלא מובן לי, אם מתאזרחים זה בסדר אז למה רק אחד? ואם לא, אז למה אחד? מעניין למה איגוד הכדורסל קבע חוקים שונים מההתאחדות העולמית לכדורגל.
אז מה דעתכם, בעד מתאזרחים או נגד?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
זרים ונהנים – על השחקנים הזרים שחזרו לקדנציה נוספת בישראל (דעה)
קיץ 2012 הביא איתו משב רוח רענן. לא הרבה ישראלים יצאו לחו"ל, יש אלופה חדשה ששמרה על רוב הכלים שלה, התל אביביות עושות קולות מלחמה ואפילו לחיפה מחזירים עטר(ה) ליושנה. כל זה לא מפתיע, אבל ההפתעה הגדולה מגיעה מכיוון הזרים שכולנו מכירים וחוזרים לעונה נוספת בליגת העל אחרי גלות בליגות הטובות באירופה
קבוצות הצמרת הישראליות והמוכרות רוצות לחזור למרכז הבמה, הפעם רובן מפעילות את הכלים הכי כבדים שהן יכולות להעמיד ולא מתכוונות לוותר ואפילו לא לחסוך בכסף. כל זה נכון גם לגבי הזרים החדשים שנוחתים בארץ הקודש, אך מה נגיד על זרים חוזרים? כאלו שנתנו פה את העונות הכי טובות בקריירה חוזרים לסיבוב נוסף (אחרי שנכשלו או הצליחו במעט ברחבי אירופה) אז בוא נראה מה יש להם לתת הפעם.
הראשון בכתבה שלי, הוא ללא ספק השוער הזר הטוב ביותר אי פעם בליגת העל בכדורגל. החתול השחור וינסנט אניימה. השוער הניגרי חוזר לליגה שלנו בהפתעה גדולה, עונה אחת בלבד אחרי שעזב את הפועל תל אביב לטובת החלום האירופאי כאשר חתם באלופת צרפת ליל (דאז). אך עם גודל הציפייה כך גם גודל האכזבה. החתול השחור חוזר עם הזנב בין הרגליים לליגה שנתנה לו את הבמה הגדולה ביותר. ההפתעה הגדולה ביותר היא החתימה של אניימה בצד בצהוב של תל אביב במדי מכבי המתחדשת. רבים לא רואים את המהלך הזה כמהלך נכון לשחקן (משני הצדדים), למרות זאת כמו שנוכחנו לדעת אין יותר פרות קדושות בכדורגל והכסף הגדול מדבר.
השחקן השני שחוזר לליגה "השישית" באירופה הוא המגן הגנאי ג'ון פנסטיל. המגן הבינלאומי שידע ימים יפים בתל אביב, גם בצהוב וגם באדום עזב את הליגה הישראלית לטובת אנגליה לפני כ 5 שנים. לאחר שבילה שנתיים במדי ווסטהאם וגם ניסה את מזלו לשנתיים נוספות בפולהאם החליט המגן לשחק בעונה שעברה במדי לסטר סיטי מליגת המשנה. לאחר מספר משחקים לא מבוטל והצלחה יחסית טובה, סיים המגן המוכשר את חוזהו בלסטר ונחשב כרגע לשחקן חופשי, מי שעטו על המציאה היו האדומים מוולפסון אשר הציעו חוזה לפנסטיל וחזרה לישראל, לאחר שחתם כנראה שנראה אותו מככב באגף הימני של האדומים בעונה הקרובה.
שחקן נוסף שחוזר לסיבוב שני הוא החלוץ הבולגרי המוכשר דימיטרי מקרייב. החלוץ החסון והנהדר שעזב את אשדוד לפני שנה וחצי לטובת הליגה הרוסית המתפתחת החליט לחזור לביתו ולקבוצה שהכי הצליח בה. רק להזכיר לכולנו, מקרייב כבש 52 שערים במשך 3 וחצי עונות במדי האשדודים. לאחר פציעה לא קלה ואחרי שחזר לכושר משחק מלא החליט מקרייב להגיע למקום שמכיר אותו הכי טוב וחתם על חוזה חדש באדום-צהוב. בהחלט החתמה טובה לקבוצה המעניינת מ.ס. אשדוד.
לאחרונה היו קצת דיבורים ולחשושים שמכבי תל אביב פנתה לעוד שחקן עבר ששיחק במדי היריבה העירונית, הבלם הברזילאי דאגלס דה-סילבה. ממכבי תל אביב לא שמענו הרבה על הפניה היזומה שנעשתה, השחקן עצמו התנער מחתימה אפשרית במדים הצהובים שאותם הוא לא הכי מחבב (בלשון המעטה) כשעיקר התירוץ היה שלמכבי תל אביב אין את הכסף לשלם לו את השכר אשר מרוויח בקבוצתו האוסטרית "רד-בול" זלצבורג. לאחר שראינו שגם אניימה חצה קווים אדומים, נראה מה עוד יוליד לנו הקיץ.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
פשוטיי וכדורגלני העם – הצעה קטנה לשיפור הכדורגל הישראלי (דעה)
לפני תחילת כל עונת כדורגל באנגליה נפגשות האלופה ומחזיקת הגביע להתמודדות על "מגן הקהילה". המפגש האטרקטיבי מביא איתו הרבה צופים לאצטדיון והרווחים למיניהם מועברים לנזקקים. יוזמה מבורכת שאפשר לנסות אותה גם בארץ.
פה אין את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ושאר הגדולות שימלאו כל מתחם אפשרי, אבל הצגה כפולה יכולה למלא את בלומפילד. אולי גם את טדי.
קובעים מראש שמחזיקת הגביע משחקת מול האלופה ובנוסף יתמודדו ביניהן שתי הקבוצות שהביאו הכי הרבה קהל בעונה החולפת. ככה יצא שנראה משחקים פיקנטיים ומושכי צופים כמו דרבי תל אביבי, או הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים. יימכרו גם זכויות שידור, פרסומות יכניסו עוד קצת כסף, דוכני המזון יוכלו להקדיש חלק מההכנסות לעניין ואפשר גם להשאיר קופות לתרומה בכניסה.
יהיה נחמד לקבל בין גביע הטוטו המשמים לבין פתיחת הליגה כדורגל מעניין.
תהיו בטוחים שלמרות שזה רק משחק ידידות יהיה חם על הדשא. דרבי הוא דרבי, גם אם זה משחק נוער. יש שידור, יש קהל ותכף מתחילה העונה – השחקנים לא ירצו לעשות בושות, וירצו להוכיח למאמן שמגיע להם לפתוח בהרכב.
הבעיה העיקרית פה היא האם ההתאחדות לכדורגל תסכים לממן כזה דבר.
תחושת הבטן שלי אומרת שלא. זה גוף מושחת וכוחני שלא משרת את הציבור אלא צוחק עליו. יש שם קשר שתיקה וחברים בו אנשים שהאינטרס היחידי שלהם זה לשמור על הכיסא שאותו הם מחממים לשווא. למעשה, הפיכת הרעיון למציאות דווקא תעזור לגוף הזה. הדימוי שלו גרוע מאי פעם והרמה של הכדורגל איומה. מיזם כזה וההתאחדות תקבל סופרלטיבים מהתקשורת והקהל. אנחנו נראה שיש גם טוב ולא רק תחמנות ופשע.
יהיה לנו מה לראות בערב אוגוסט דביק ולוהט אחרי פגרה ארוכה ומייגעת, והכול בזכות ההתאחדות לכדורגל ולמען מטרה נעלה. הנזקקים מצידם יראו שיש מי שמסתכל עליהם.
אז כמו שאומרים: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לשחרר את יוגב – האם על מכבי תל אביב לשחרר את יוגב אוחיון?
בימים האחרונים אנו עדים לדרמה ספורטיבית בגין רצונו של שחקן מכבי תל אביב, יוגב אוחיון, להשתחרר ממכבי תל אביב . זאת על מנת, ככל הנראה, לעבור לקבוצה בכירה בחו"ל.
אם לרגע נתעלם מכל הפטפטת המשפטית (ויסלחו לי עורכי הדין) נבין כי אוחיון בסך הכל מבקש לעצמו את הדברים הבסיסיים שאנו מאחלים לעצמנו מידי יום. כלומר, שיפור בתנאי השכר, קידום במעמד התעסוקתי, והכרה רחבה בדבר הכישורים שלנו. נכון, בניגוד לרובנו, אוחיון זוכה לשכר נדיב מאוד, חשיפה ציבורית, ואין ספור תארים. אך, שוב, בניגוד אלינו, אוחיון בורך בנתונים חריגים לטובה, בין היתר, קליעה, אתלטיות, וראיית משחק. יכולות שאנו יכולים להפגין רק דרך הפלייסטיישן, וזאת גם על דרך המחמאה. כמו כן, על מנת למקסם את כישוריו, ניתן להניח שהשקיע שעות על גבי שעות בשיפור הנתונים. עוד ניתן להניח שבגיל התיכון הקדיש את זמנו לכדורסל, ולכך בלבד. זאת מדוע? אוחיון שיחק בשלוש מסגרות לפחות. האחת, תיכון עמק החולה (עמה זכה באליפות ליגת התיכונים בשנת 2005). השניה, הפועל גליל עליון שם שיחק בקבוצת הנוער ובקבוצת הבוגרים. כמו כן, השתייכות לסגל נבחרת ישראל, על הגילאים השונים. שילוב של שלוש מסגרות אימון ומשחק די בהם כדי לבטל את כל זמנו החופשי של אוחיון, במהלך ילדותו.
אוחיון בגילו העכשווי (25) מודע לעובדה כי נותרו לו עוד מספר מועט של שנים, לזכות בתארים, ולהעשיר את חשבון הבנק. כמו כן, אני מניח שהעובדה כי עודד קטש, מאמנו לשעבר, פרש בגיל 26 נוכח פציעה אף היא מעודדת את אוחיון להשיג את החוזה הטוב ביותר שניתן להשיג. זאת ועוד, העונה במכבי לימדה את אוחיון עד כמה שברירית הינה הקריירה של ספורטאי מקצועי. כך לדוגמא, שחקן ה NBA ג'ורדן פארמר הגיע לישראל בגלל השבתת הליגה הטובה בעולם. אף ניתן להניח כי השהייה ליד ג'ון שאייר, שכידוע, נכון לעכשיו, טרם מצא קבוצה, חיזקה את ההבנה בדבר המטולטלת בחייו של ספורטאי. שאייר, למי שאינו בקיא, זכה במהלך התיכון באליפות אילינוי ונבחר לאול אמריקן. לאחר מכן, במהלך לימודיו באוניברסיטת דיוק זכה באליפות המכללות, ושבר את שיא המשחקים הרצופים באוניברסיטה. למרות הנתונים, ובדגש על אליפות המכללות, לא צלח בידו להיבחר בדראפט. וכעת עליו לתור בעולם אחר חוזה מקצועני.
נכון, מכבי תל אביב נתנה במה ליוגב אוחיון להפגין את כישוריו. אך חשוב לזכור שמכבי לא בנתה על אוחיון כרכז פותח, ואף לא כרכז שני. יתרה מכך, לא מכבי "בנתה" את אוחיון אלא הוא עצמו בדרך של עבודה קשה, חוסן מנטלי, ומן הסתם מעט מזל.
שחרור אוחיון ייתן לו את האפשרות להגשים עצמו, בשנים המעטות שנותרו לו עד סיום הקריירה. ומנגד, ייסבו נזק מועט אם בכלל למכבי. הרי, ניתן להניח, שמכבי תזכה באליפות הליגה, בגביע המדינה, ותעפיל, בתקווה שיותר, לשלבים הגבוהים במפעלים האירופים.
לסיום, לא נותר אלא לאחל לאוחיון שיינצל עד תום את כישוריו, ושיבין שאת הזמן לא ניתן יהיה להשיב.
נ.ב היה תענוג לראות רכז ישראלי מוביל את מכבי. אך תענוג גדול יותר יהיה לדעת כי הגשמת את חלומך, והגעת לגבהים שאליהם אתה שואף.
*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט
אבל הוא שר – מהלב
גל של ביקורות ושאלות עם כיוונים שליליים במיוחד סחף בימים האחרונים את הספורט הישראלי כאשר הכריזה קבוצת מכבי תל אביב בכדורגל על מינויו של ג'ורדי קרויף למנהל הספורטיבי של הקבוצה. אני רק רוצה להגיד שלדעתי ג'ורדי יכשל רק בגלל מכבש הלחצים סביבו וכל הביקורות שמתחילות מעכשיו, עוד לפני שעשה צעד אחד בקבוצה.
כדי לבקר או דווקא לשבח את ג'ורדי קרויף, צריך קודם כל לדעת עליו פרט או שניים, לא? אז קודם כל ג'ורדי הוא הבן של יוהאן קרויף, אחת מאגדות הכדורגל הגדולות ביותר מאז הוקם הענף הזה. אביו הביא את אייאקס לשלוש זכיות ברציפות בליגת האלופות, שיחק על הדרך גם בברצלונה, הספיק להיות בשליחות גם בכדורגל האמריקאי ובסוף לסיים את הקריירה בכדורגל ההולנדי אך דווקא בפיינורד. ג'ורדי הקטן, התחיל גם הוא בקבוצת הנוער של אייאקס, כאשר בערך בגיל 14 הוא עבר לשחק במחלקת הנוער של ברצלונה.
קודם כל, כבר עפ"י מחלקות הנוער שבהן שיחק ניתן לראות שההולנדי היה במחלקות הנוער הטובות בעולם, והוא חונך על פי הערכים הגבוהים ביותר, במקומות שבהם שמים את הדרך לפני התוצאה. לאחר זמן די קצר בברצלונה, כשבדרך הוא משתף פעולה עם חריסטו סטויצ'קוב הגדול, עבר ג'ורדי למנצ'סטר יונייטד, כששם שיחק עד שנת 2000, עד אותו גמר היסטורי בין באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד. בשדים האדומים שיתף קרויף פעולה עם שחקנים כמו: דיוויד בקהאם, ראיין גיגס, פול סקולס ואיך לא, אחד מגדולי המאמנים בהיסטוריה, סר אלכס פרגוסון.
עד כאן, למרות שלא נחל הצלחה מסחררת, ניתן לראות שההולנדי היה בשלוש מועדונים גדולים ושיתף פעולה עם חלק מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה. הייתה לו גם קפיצה באמצע הדרך לסלטה ויגו, ומשם ישירות לדפורטיבו אלבס ואספניול שבספרד, קפיצה למטאלורג דונייצק וסיום קריירה בוולטה בירת מלטה, שבה גם לאחר מכן נהיה לעוזר המאמן. לאחר תקופתו במלטה עבר ג'ורדי קרויף להיות מנהלה הספורטיבי של לרנקה שבקפריסין ביחד עם עוד אדם מוכר ביותר אצל הצהובים – טום קאנן. אסור לשכוח כמובן שג'ורדי רשם גם 9 הופעות בנבחרתו שלו – נבחרת הולנד, וכבש שער אחד.
אז אחרי מנצ'סטר, ברצלונה ואייאקס, גו'רדי קרויף הספיק לשחק בשני מועדונים גדולים בספרד ועוד שני מועדונים אירופאיים באוקראינה ומלטה. ראה כדורגל כל חייו, ונלחם תחת הצל של אביו להיות כדורגלן גדול, מה לעשות שכשאבא שלך מושווה למראדונה, פלה או בקנבאוו,ר לך נותר רק להלחם לא להיות מושווה לאביך.
הוא אולי לא היה שחקן גדול, אבל הוא אכן ראה כדורגל ושיחק כדורגל עם גדולי האנשים בדורו ובהיסטוריה. לכן, אין לנו במה לזלזל באדם הזה, מה שכן, הכדורגל שלנו רחוק מאוד מלהכיל בתוכו אנשים גדולים היסטורית מבחינה עולמית. תנו לו צ'אנס לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב, כדורגל, תנו לו צ'אנס, בקבוצה כמו מכבי תל אביב לא ממש מכירים את המילים הללו, צ'אנס, הזדמנות, ומיוחד לא את המשמעות, אבל ככה זה במדינה שלנו, לפני שרואים משהו, לפני שמנסים, לפני שבודקים, חייבים לבקר בצורה מגעילה ולחשוב שאנחנו טובים יותר מכולם בזמן שאין כאן כדורגל כבר 40 שנה.
מכביסטים יקרים שלי, יש לכם הזדמנות ליצור משהו אחר, די מנהל ספורטיבי ואולי להוכיח לכל עם ישראל שהם טועים, לג'ורדי יש קשרים חזקים בכדורגל האירופי וראייה טובה לכדורגל, קבלו אותו בחום ואהבה, כי עונה שבה מכבי תל אביב מצליחה ולוקחת אליפות היא עונה שבה אין לתקשורת על מי להשתלח ללא מעצורים, כמו שהם עושים בכל עונה, אתם רוצים לתת להםאת התענוג לעשות את זה עוד עונה?
הטוב, הרע והמכוער
יש כמה דברים שאפשר לקחת מהדרבי אתמול, הרוב מכוער, חלק גדול רע, אבל יש גם נקודות אור.
מאז האירועים אתמול מתרחש עליהום על אוהדי הפועל, באופן כללי מוצדק מאוד, אך בחלקו נגוע בצביעות בצורה מעוררת חלחלה. האירועים שקרו בתום המשחק לא צריכים לקרות בשום מקום ובשום מגרש, ואין לכך הצדקה, ועל כך הפועל תספוג את העונש ותקבל את הדין. שחקנים התלהטו והתנהגו כמו אחרון האוהדים, שופט שהחליט שהדרבי הזה ירשם על שמו, ואוהדים שנשברו אחרי חודשים של מלחמה.
ועכשיו לצביעות,
קודם כל – בית"ר ירושלים. אוהדים שמוצאים ילד בן 12 מחוץ למגרש עם צעיף של קבוצה יריבה ומרביצים לו לא ראויים להטיף מוסר לאף קבוצה אחרת. אם לא הייתם עקביים באלימות שלכם, כנראה שהעונשים לא היו מגיעים בצרורות. לנסות ולגרום לבית הדין להחמיר איתנו לא יגרום לכם להישאר בליגה או ישנה את המנטליות של הקבוצה שלכם, זה רק גורם לכם להיראות בכיינים. אני לא שמעתי את הפועל מוציאים הודעה להתאחדות אחרי התפרעויות שלכם, אז ראו את הדבשת שלכם ותמשיכו הלאה.
חבר טוב רשם לי לפני כמה שעות, שעם כל הגועל ומה שקרה אתמול – אין לו ספק שקהל של הקבוצה שלו היה מתנהג בצורה דומה. אני מסכים לחלוטין, ושוב, זה לא מוריד מעוצמת האלימות וממה שראינו אתמול.
המשחק אתמול היה נפיץ עוד לפני שהגענו לדשא. חודשים של מחאה ובעלים שגורם לקבוצה שלו להתנהל בצורה ביזיונית, הובילו את רמת האמוציות למצב בלתי אפשרי, ועל כך נוספה משטרת ישראל, שהחליטה שהם גם הרשות המבצעת וגם השופטת, והרחיקה מהמגרש אוהד ש"נחשד בתליית פלאיירים", שבמקרה האוהד הנ"ל הוא גם ראש מטה המחאה. כל אלה בשילוב של שופט שלא נראה כמותו מאז שאני רואה כדורגל, הביאה את האמוציות לשיא שלא נראה במגרשים כבר הרבה שנים. המשטרה מעדיפה להיות צודקת, ולא חכמה.
הנה דוגמא לרמה הגבוהה של משטרת ישראל – במקום להוריד את השחקנים והשופטים מתחת לשער 5, ישנה גם כניסה בין שער 7-8, שאם המשטרה הייתה מחליטה לפתוח את השער ולהוציא אותם משם, רוב הסיכויים שחלק גדול מהבלגן היה נמנע.
ועם זאת, ועם כל הצער באמירה הזו, אין להתנהגות הזאת מקום במגרשים. לא להשלכת חפצים, לא להתנהגות של השחקנים, ובמיוחד לא לזריקת האבוקה מחוץ לאצטדיון. זה פשע לכל דבר ועניין, והזורק צריך לשבת בכלא, כי היה זה ניסיון פגיעה בחיי אדם. את מה שקורה במגרש, משאירים במגרש, ופגיעה באנשים שבאים לראות משחק כדורגל היא המקום שבו הכדורגל צריך לעצור.
הטוב היחיד שאני יכול לשאוב מהדרבי אתמול זאת רמת המחויבות של שחקני הפועל. כשאני רואה את האכפתיות והרצון של כל אחד מהם, אני יודע שאין סיכוי ל-4 שנים בלי ניצחון בדרבי, הם פשוט לא יתנו לזה לקרות, ועל זה אני אודה להם בכל יום ובכל דרבי.
ולסיום – מילה קטנה לטביב, ואני מקווה שלא יעצרו אותי על הסתה.
אתה האשם במצב הזה. אתה הבאת את האוהדים לשם, ואם היינו יודעים שיש לנו הנהלה שאנו רוצים בטובתה, או קבוצה שנלחמת על משהו, המצב לא היה מתדרדר לשיאי האלימות של אתמול. זאת ההזדמנות שלך לקום וללכת מבלי להראות כניעה. תגיד שהקהל הגזים, ואתה לא רוצה להיות חלק מזה, תמצא אלף תירוצים שונים שיוציאו אותך גבר, ואותנו קטנים. אבל בשביל שלא נגיע לשם עוד פעם, אנחנו לא צריכים רדיוסים ונקודות, זה לא מפחיד אף אחד. אנחנו צריכים שאתה תשחרר אותנו, ותיתן לנו להיות שוב חלק מהקבוצה שאנחנו כל כך אוהבים.
על פיני ועל בלאט
לאחר נצחונה של מכבי אלקטרה תל אביב על זלג'יריס קובנה ועלייתה לפלייאוף היורוליג שלח דיוויד בלאט הודעה למאמן העבר של מכבי תל אביב – פיני גרשון :"תשאלו את פיני איך שאראס היה מגיע בשלב הזה של העונה כמו פאפאלוקאס" התגובה של פיני לא איחרה לבוא: "להשוות בין פאפאלוקאס לשאראס זה כמו להשוות בין וודקה לגזוז".
נשאלת השאלה – מה הקשר? איך אחרי משחק כל כך אמוציונלי ומכריע בוחר בלאט להשוות בין שחקן שלו בפועל לבין שחקן שלו בעבר? למה צריך לשאול את פיני על שאראס אם דיוויד בעצמו אימן את שאראס בתור עוזר המאמן?
עם דיוויד בלאט צריך להזכיר דווקא את פיני גרשון אחרי משחק שכזה, אז ההשוואה האמיתית כאן היא אחרת לחלוטין. לא בין שאראס לפאפאלוקאס אלא בין בלאט לגרשון.
פיני גרשון עשה את הבלתי יאומן כשלקח אליפות עם הפועל גליל עליון ב-1993 ואחר כך גביע עם הפועל ירושלים ב-1996, התארים האלו הספיקו לשמעון מזרחי ושותפיו שהחתימו אותו במקום יורם חרוש שפוטר – ב-1998מכבי תל אביב הייתה באותה תקופה במשבר לא קטן אבל פיני גרשון הוכיח מהר מאוד את יכולתו ומכבי התחילה לנסוק. ההגעה של מכבי תל אביב לגמר הפיינל פור האירופי מול פנאתנייקוס של עודד קטש היתה מדהימה. במו ידיו בנה גרשון שחקנים עלומי שם – נייט האפמן ואנתוני פארקר, ובנה שושלת שעד היום מחזיקה מעמד. שושלת שקטפה 3 אליפויות אירופה ועוד גמר אחד.
נכון – דיוויד בלאט היה עוזר המאמן ויש לו מניות רבות, אבל את 3 התארים האירופיים לקח גרשון כמאמן ראשי. דיוויד בלאט כמאמן ראשי זכה בשלושה תארים ענקיים : גביע היורוצ'אלנג' עם דינמו סנט פטרסבורג, אליפות איטליה עם בנטון טרביזו וכמובן – אליפות אירופה עם נבחרת רוסיה.
לסיכום: שני מאמנים ענקיים שהשוואה ביניהם קשה ביותר אבל נאמר זאת כך: פיני גרשון הוא המאמן הגדול ביותר של מכבי תל אביב בכל הזמנים. דיוויד בלאט – יחד עם רלף קליין ז"ל – הוא המאמן הישראלי הגדול ביותר בכל הזמנים.