תגית: מכבי חיפה

לירן חולצה אפורה הוא כנראה האוהד הכי מפורסם של מכבי חיפה, ואחד מהאוהדים הכי מפורסמים בישראל.

לכבוד חג הפורים, שחקני קבוצת הכדורסל של מכבי חיפה, עשו ללירן כבוד, כשהם התחפשו אליו כשלבשו כולם חולצות אפורות.

הנה הסרטון המשעשע בו מראיינים את לירן חולצה האפורה – האיש והאגדה:

אחרי המשחק בין מכבי חיפה לבני יהודה כולם דיברו על העבירה המחרידה של רובן ראיוס על רפי דהן. עבירה שגמרה לו את העונה.

ראיוס יענש בחומרה אין ספק, אבל בתחילת המשחק אוהד קדוסי עשה לרובן ראיוס, מה שרובן ראיוס עשה לרפי דהן. מה ההבדל? התוצאה.

אם ראיוס לא קופץ ומנסה להתחמק, מי יודע איך זה היה נגמר.

טל אראיה כתב על זה טור נפלא. קראו אותו כאן.

תסתכלו טוב על הסרטון, קדוסי לא מנסה להגיע לכדור, קדוסי מנסה לפצוע. בדיוק כמו רובן ראיוס:

אחרי הטרגדיה שלשום, החלטתי להתייחס לנקודה אחרת במשחק, נקודה שלדעתי מסכמת הכל, אומרת הכל וחושפת הכל, הנקודה היא אוהד קדוסי והתיקול החריף שלו בתחילת המשחק, תיקול שלדעתי היה גורם מרכזי למשחק די עצבני או אלים באופן כללי.

הכניסה של קדוסי בראיוס בדקות הראשונות עוררה משחק עצבני, הכניסה הזאת היא שיחזור הכניסה של ראיוס בדהן, ההבדל העיקרי הוא שאם תוכלו לראות בהילוך החוזר, ראיוס ראה את כניסה קצת לפני וניסה לקפוץ מעליה, זה מה שהציל לו את הרגל.

אז מה ההבדל האמיתי בין הכניסות? התוצאה, אם ראיוס לא היה מנסה להתחמק מהכניסה הזאת אני מאמין שזה היה נגמר אחרת, הכניסות היו בדיוק אותו הדבר, קדוסי לא חיפש כדור, קדוסי לא חיפש חטיפה, גם כאשר רואים בבירור בהילוך החוזר שאין לו סיכוי לזכות בכדור, הוא המשיך עם תנופה מלאה אל תוך השוקית של ראיוס, אותו הגליץ' בדיוק.

שאף אחד לא ינסה אפילו לצייר לי את הכניסה הזו אחרת, באותו הרגע האמנתי שהכניסה הזו שווה אדום, וגם עכשיו, בלי קשר בכלל לטרגדיה שקרתה בסוף, אוהד קדוסי היה צריך לקבל אדום, הכניסה הייתה מדויקת לתוך הרגל, רוצים תיאור מדויק יותר? ממש מעל לקרסול ומתחת לברך, אל תוך הרגל ללא כוונה לזכות בכדור.

אני לא מבקש להעניש את אוהד קדוסי, לא זה מה שייתן לי תחושה טובה בחיים, זה לא יעזור לרפי דהן עם הרגל ובטח שלא יעזור לבני יהודה במאבקי התחתית, אבל אני כן מבקש פרופורציות. מזה פרופורציות? הפרופורציה במקרה הזה היא להבין שלא התוצאה תקבע את חומרת העבירה או צבע הכרטיס, אלא הדרך. המסר שמתפרש מהמשחק הזה שאם אתה גולש לרגל שחקן אבל לא "גומר" אותו, אתה תצא עם צהוב, אבל אם גרמת לנזק אתה תצא עם אדום, להפשיט לכם את זה? אז ככה… שברת? שילמת, מסר מאוד פשוט.

ממש בשבועיים האחרונים חזינו במשחק אלים בספרד, מולדתו של ראיוס. לאחר המשחק נפתחו דיונים בספרד ובכל העולם על אופן השיפוט הסלחני ועל חסרונותיו ויתרונותיו, רוב השחקנים טענו "תן לשחק", רוב הפרשנים אמרו "תוציא כרטיסים", השופטים חלוקים בתוך עצמם. בתוך אחד מהדיונים שהיו בערוצי הספורט בארץ שמעתי את שופט לשעבר טוען שחלק מהשחקנים יפרשו שיפוט סלחני בצורה חיובית, כלומר שהמשחק זורם, וחלק מהשחקנים יפרשו את זה כ"יאללה בוא נכסח". לצערי הרב המשחק בחיפה הוא דוגמא די טובה לנושא, במקום שהשופט יוציא כרטיסים, אחד אחרי השני, לפי החוקה, הוא לקח עמדה סלחנית שעוררה עצבים על המגרש.

לא, השופט לא אשם בעצביו של ראיוס, אבל השופט מנהל את המשחק, וכאשר אתה רואה שהמשחק לא משוחק, ובמקומו אנחנו רואים זירת איגרוף, אתה חייב להגיב, הגישה הסלחנית לא מתאימה למדינת ישראל, הקהל חם, השחקנים עצבניים וגם הפרשנים כועסים על כל טעות, אין מקום לסלחנות שיפוטית בזמן המשחק, אחריו אפשר לדבר בלי סוף, תוך כדי משחק השופט חייב להגיב.

לסיכום, אל תלבו את האש, תנסו לכבות אותה, אל תבזו אדם, תבקרו אותו, הכי קל זה פשוט לשפוך עוד דלק פנימה, המשחק הזה, לצערנו, נגמר בטעם רע, במקום לדבר על הבעיטה החופשית האדירה בדקות הראשונות, דיברנו על אלימות.

בדקה ה – 84 של המשחק בין מכבי חיפה לבני יהודה, כניסה מחרידה של רובן ראיוס עם הפקקים ברגלו של רפי דהן, זיכתה את הספרדי באדום ישיר.

במקום פרצה מהומה ושחקני הקבוצות החלו להחליף דחיפות וקללות. אמיר אדרי וגל כהן ספגו כרטיסים צהובים משי שטרית. כעבור כמה דקות נטש דהן את כר הדשא כשהוא נישא על גבי אלונקה.

צפו בכניסה המטורפת של רובן ראיוס:

מכבי חיפה עוברת משבר מתמשך, למרות הניצחון על הפועל תל אביב, והגיע הזמן לצאת ממנו. המהלכים שיעשו בעונה הזאת ובתחילת העונה הבא יכולים לקבוע גורלות לגבי הירוקים מהכרמל, רצף של כמה שנים ללא תואר או כדורגל חיובי יכולים לפגוע בתדמית המועדון קשות, ותדמית זה אחד הדברים שאסור לחיפה לאבד, זה מה שמבדיל אותה משאר קבוצות אמצע הטבלה.

כל פירמידה מתחילה באיזשהו בסיס, ולכל מבנה יש יסודות, במכבי תל אביב אלה מיץ' גולדהאר ויורדי קרויף בתור מנהל מקצועי, ובחיפה זה רק יענקל'ה, מדי פעם צ'יזיק גם נכנס לתמונה אבל ליענקל'ה אין עוד מישהו איתו. עכשיו זה הזמן של יענקל'ה לקבל החלטה, אם הוא גם הבעלים וגם המנהל המקצועי (כפי שהיה בשנים הטובות, 1999-2008) אז שיילך על זה עד הסוף ולא ייתן חופשי מקצועי מלא למאמן הבא, אם הוא מחליט לקחת תחתיו מנהל כזה, הייתי ממליץ לו על אברהם גרנט, יצחק שום, דרור קשטן או מאמן זר מבוגר ומנוסה, כזה עם קבלות, שיידע לתת מילה מקצועית ברגעי האמת.

לאחר שבחר שחר מנהל מקצועי(הוא/מישהו אחר), הגיע הזמן למנות מאמן, לי אישית יש העדפה למאמן ישראלי, אבל גם מאמן זר רציני יכול לעשות עבודה מצוינת. הכיוון הראשון שצריך לבדוק הוא רוני לוי, רוני מכיר את המועדון, מכיר את הקהל, שיחק במועדון, ומעל לכל הוא מחזיק ב3 אליפויות ירוקות בארונו, מאמן כריזמטי ומנוסה שיכול להוביל מהפיכה ירוקה. אם רוני יעדיף להישאר בצהוב שחר יצטרך לשקול כמה אופציות טובות אחרות: יצחק שום (קשה לי להאמין שהוא יסכים לבוא לעמדת המאמן), ניר קלינגר, אלי "השריף" כהן, ריימונדס ז'וטאוטאס(מעניין מאוד…) או יוסי בניון (במקרה ויפרוש, ואם לא יפרוש, נדבר על כך בפסקאות הבאות…).

שוער

ב-30 שנה האחרונות למכבי חיפה תמיד היה שוער שהתחרה על המקום בנבחרת, זינקו בכרמל שמות כמו דוידוביץ', אוואט, רפי כהן, בוני גינצבורג ואבי רן ז"ל. שוער ישראלי חזק, בין אם הוא גדל במועדון(עדיף) ובין אם הוא נקנה מבחוץ זה נכס שאסור לחיפה לאבד. בויאן שארנוב לא אמור להיות שוער מכבי חיפה, בלי קשר ליכולת שלו, הוא תופס תקן של זר, ועם רף המשכורות החיפאי אני לא מאמין שחיפה יכולה להחזיק שוער זר שיהיה טוב יותר מישראלי. אמיר אדרי יכול לשמש כשוער ראשי סוף סוף ואולי להפוך ליורשו של התמנון, אבל אם הוא לא יעמוד ברף אפשר לבדוק אופציות בנוער, אני מאמין שנוכל למצוא שם פרוייקט לטווח הארוך שישתלם למועדון, וגם אם שם לא מוצאים שוער מתאים אז מרציאנו(אשדוד), הרוש(בית"ר) או בוריס קליימן(ת"א) יכולים להיות פתרון טוב.

הגנה

לחיפה יש את אחד הבלמים הטובים בארץ, דקל קינן. דקל הוא יורשו של בנאדו, הוא חזק, יודע להבקיע, מציל כדורים מהקו, ומעל לכל – ירוק בכל רמ"ח אביריו. עיתונאים יכולים להמשיך לחפש אותו בכל מהלך, אבל עדיין מדובר באחד הבלמים הטובים בליגה, כזה שיכול להוביל הגנה לאליפות. לצידו של דקל צריך בלם נוסף, חזק, כזה שיכול להוות קיר הגנתי במשחקים באירופה, צוצאליץ' הוא בלם טוב שצריך רק לקבל יותר ביטחון, וסארי פלאח הוא פרוייקט לטווח הארוך, ככה שבגדול הבעיה היחידה שיש לחיפה בבלמים זה אנדריי פילאבסקי, הוא פחות טוב מעמיתיו הישראלים ותופס תקן שני לבלם זר, אין טעם ששחקן ברמה כזאת יישאר בחיפה, בטח ובטח כאשר הוא על משבצת זר.

הבעיה האמיתית מגיעה מצד שמאל, משומר די הבטיח את מקומו בהרכב, הוא אולי לא המגן הכי טוב בליגה אבל הוא בסדר, כאשר השוער יהיה ישראלי, ואנדריי לא יהיה בקבוצה, אני מאמין שבחיפה יוכלו אולי למצוא מגן זר ימני, כזה שיזכיר את מסיללה. איפה היינו? אה כן, צד שמאל, טווטחה יכול לעשות אחלה של התקפה אבל הוא לא ממשומע הגנתית, לעומתו שיימן עושה הגנה נהדר אבל הוא לא מהווה איום בחלק ההתקפי, הפתרון לבעיה הזאת יהיה בידיי המאמן, אני מאמין שרוני לוי יוכל לחנך את טווטחה ולשנות את הרגליו, ולעומתו אלי כהן יוכל להוציא הרבה פנינות חכמה משמואל שיימן, יש לחיפה מגנים מעולים, הכל עניין של ביטחון!

קישור

ברצועת הקישור הבעיות מתחלקות לשני כיוונים, הבעיה הראשונה היא המחסור בקשר דפנסיבי רציני, והבעיה השנייה היא אי מימוש פוטנציאל של קשרים התקפיים קיימים. כולנו זוכרים את קנדאורוב,בניון, עטר, פראליה, רוסו, רפאלוב ואפילו דירסאו שהיה לא רע(כבש פה ושם וחילץ הרבה כדורים), והיום? הכל רק בתיאוריה, אין ספק שעידן ורד יכול להיות פליימייקר נהדר, אין ספק בכלל שחן עזרא הוא אחד הקשרים הכי כשרוניים היום בארץ, אבל החיפאים תמיד נשארים עם הפוטנציאל, ולא עם היכולת. ברמת הפוטנציאל חיפה אלופה, ברמת היכולת עצמה, היא עוד רחוקה מזה.

החלק האחורי של הקישור הוא זה שקובע את השליטה מול קבוצות הצמרת, מכבי תל אביב הוכיחה את זה עם ראדי ואלברמן, בזמנו הפועל תל אביב עשתה זאת עם שי אבוטבול, אפילו בבית"ר של שנות ה2000 היה את בואטנג בתור חומה באמצע. חיפה חייבת דיפנסיבי בעל שיעור קומה, ובזכות שחרורם של אנדריי פילאבסקי ובויאן שארנוב יוכלו בחיפה להביא עוד קשר, זר איכותי שיחליף את בוקולי וקטן חסרי הסיבולת(מה לעשות, בגילם קשה לסחוב עונה שלמה כגרזן 90 דקות כל משחק) בכרמל ידעו לשנוא את ג'ון קולמה כאילו היה שחקן ליגה שניה, אבל אם החיפאים יפתחו משחקים מהעונות בהן שיחק, יבינו מהר מאוד שההבדל שגרזן טוב עושה באמצע(גם אם הוא לא יצירתי במיוחד) הוא קריטי, וזה אחד מהדברים שהופכים את שאר חוליית הקישור לאפקטיבית יותר, ולכזאת שיכולה להתחרות עם אליפות.

התקפה

והנה פנינת התקשורת, השם השני של חיפה בשנים האחרונות, הנתון שכל אוהד כדורגל היום אומר בלי לחשוב פעמיים – "לחיפה אין חלוץ". מצטער, לא מסכים עם האמרה הזאת, לפחות לא באופן מלא כפי שהוא מוצג בתקשורת. תורג'מן גדל מיום ליום להיות חלוץ ליגה מעולה, ואפילו באירופה יצא לו לכבוש, גוזלן נותן מספרים יפים מאוד בשביל חלוץ צעיר ואבוחצירא לוקה במזל רע בלבד(שגרר גם חוסר בטחון), מדובר בסה"כ בחלוץ טוב, אבל הנסיבות גררו אותו לעונה נוראית. את פרישקין עוד מוקדם לשפוט, אבל אין ספק שהוא יכול להיות חלוץ נהדר, גם מהיר, וגם בעל משחק גובה נהדר.

אז נכון, לחיפה אין חלוץ ענק, אין לה עומר דמארי, אין לה איזה יצחקי או ברדה, אבל דווקא באיזור הזה של המגרש יש את ההתקדמות הכי גדולה, במיוחד מכיוונם של אלון תורג'מן ושובל גוזלן, והתקדמות זה משהו שחוליית הקישור לא ממש הראתה בחצי שנה האחרונה.

מה שכן אני יכול להגיד באופן ברור, תמאש פרישקין הוא כרגע אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל. חיפה רוצה עוד חלוץ שמסוגל להבקיע, ולהזכירכם הרמה בליגה שלנו היא בינונית, כל כך בינונית שמספיקים לקבוצת צמרת בישראל שני חלוצים שכובשים בעונה בין 10-18, כאשר אחד מהם לרוב נתקע על 10 שערים, והחלוץ הדומיננטי יותר מגיע גבוה יותר בטבלה. לידיעתכם, אלון תורג'מן היום נמצא כבר על 10 שערים.

לסיכום

השינוי בחיפה צריך להתחיל מצורת הניהול ורק לאחר מכן לניקיון הסגל, חיפה יכולים לפתוח בקיץ outlet של שחקני ליגה ברמה סבירה, אולי לא הקולקציה הכי עדכנית, אבל ב30 אחוז הנחה עדיין משתלם לקנות מציאות כאלה. את המקומות שיתפנו יתפסו שני זרים חדשים(מגן וקשר אחורי), שוער ישראלי ושאר שחקני נוער בשאר העמדות, הגיע הזמן לבנות דור חיפאי חדש, זה הזמן, הדור של "סמי עופר".

נ.ב

עד עכשיו מהפכת האיצטדיונים בארץ גרמה לסוג של "קללה" על הקבוצות שיעברו לאותם מתקנים חדשים. לאחר הפתיחה החגיגית נתניה מצאה עצמה בליגה השנייה, הכחולות ממלאבס נמצאות בין עליה לירידה, עכו קבוצת תחתית(לא שהייתה קבוצת צמרת אבל אין ספק שהיא הייתה קבוצה חזקה יותר), בית"ר שעברה שיפוצון בטדי הייתה גם היא במשברון, וכמובן שחיפה והמעבר לסמי עופר. אני לא בטוח אם זאת ההתעסקות הניהולית המוגזמת בבניית המתקן ולא בבניית הקבוצה, או אולי דווקא קשיים כלכליים, אולי אין קשר בכלל בין בניית אצטדיון לניהול תקין של קבוצה, אבל יהיה מעניין לראות האם באר שבע תכנס לסטטיסטיקה החל מהעונה הבאה…

אני לא חושב שיצא לנו לראות צילום של משחק ליגת העל בכדורגל מהאוויר.

ניתאי בן עזרי צילם את המשחק שהתקיים ביום שני בין הפועל באר שבע למכבי חיפה מהאוויר, וזה נראה פשוט מדהים!

לצערנו לא מצלמים יותר מדי שערים ממשחקי נערים ונוער בישראל, אבל את השער הזה צילמו והוא פשוט מדהים.

למבקיע השער קוראים ים כהן, שחקן מכבי חיפה נערים א' ונבחרת ישראל.

עושה רושם שלילד יש כישרון אדיר ברגליים, ואנחנו מקווים שעוד נשמע עליו הרבה בעתיד.

צפו בגולאסו של ים כהן: