אתמול בלילה קניתי חמנייה כדי לשים על השמשה של מישהי שאני מחבב. אחרי שחשבתי על זה החלטתי לא לעשות זאת מכיוון שהיינו רק בדייט אחד, אתמול בלילה. לא רציתי להיראות נואש, נכון? בכל מקרה, לקחתי איתי את הפרח כשיצאתי מהבית היום בבוקר כשהכוונה הייתה לתת אותו למישהו בדרך לעבודה כדי שהוא לא ימות לבד. מה שקרה לאחר מכן שינה את חיי בדרכים שאני לא יודע אפילו איך לתאר.
בזמן שישבתי ושתיתי את קפה הבוקר שלי בבית הקפה (שבדרך כלל אני לוקח 'טו גו' ), ראיתי אישה קוראת משהו עם דמעות בעיניים ומהר מאוד הורידה מטה את הפנים החיוורות שלה. הרגשתי כאילו היה מגנט בחמנייה שמשך אותה אליה, בגלל שידעתי באותו הרגע שהיא זאת שאתן לה את החמנייה; היא הייתה זאת שהייתי צריך לתת לה את הפרח.
כשניגשתי לשולחן שלה אמרתי, "היי, סלחי לי. יש לי את החמנייה הזו שקיוויתי לתת למישהי מיוחדת אבל זה לא הסתדר, אבל אני יכול להרגיש שגם את מיוחדת, אז אני רוצה לתת לך אותה".
לפני שהספקתי לתת לה את הפרח, האישה הזרה הזו קפצה אל תוך הידיים שלי כשהדמעות לא מפסיקות לזרום, והיא הייתה מלאה במילות תודה, כאילו הייתי מישהו שהיא פעם אהבה, ואיבדה. מה שהיא אמרה אחר כך אני עדיין מנסה לקלוט.
היא בכתה בגלל שהארוס שלה נפטר לפני שבוע, חודש בלבד לפני שהם היו אמורים להתחתן. בדייט הראשון שלהם הוא הביא לה חמנייה, ומאותו רגע הוא תמיד הביא לה חמניות ולא ורדים בגלל שהיא הייתה האור של חייו.
היום, דרכי, הוא יכל הלראות לה שהיא תמיד תהיה האור שבחייו ואיך לנו כבני אדם יש מסר עמוק הרבה יותר מאשר מילים.
אני רועד, ועדיין מנסה להבין את זה. אף פעם אי אפשר לדעת איך מחווה קטנה ששווה 5$ יכולה לשנות חיים של מישהו, כמו גם את החיים שלכם. בחיים צריך לתת ולהעניק לאחרים. אני מזמין את כולכם למצוא דרך לשפר אפילו בקצת חיים של מישהו היום, ולתת להם משהו שישמח אותם. אתם לעולם לא יכולים לדעת איזו השפעה תהיה לזה.
