תגית: ליגת העל בכדורסל

מכבי חיפה והפועל אילת נפגשו הערב למשחק השלישי בסדרת חצי גמר פלייאוף הכדורסל, כאשר ניצחון של הירוקים מעלה אותם לגמר.

עם פתיחת הרבע הרביעי היה נראה שחיפה בדרך הבטוחה לניצחון, אבל לארי אובאנון ואילת חשבו אחרת, ולקראת סיום הרבע הרביעי הם כבר הובילו, והיה נראה שהם בדרך לניצחון, אבל פול סטול החזיר את חיפה למשחק בעזרת מהלכים מצוינים, ועם סל אחד פשוט מטורף – שלצערו לא נחשב.

סטול עבר את יחזקאל סקוורר שעצר אותו בעבירה, סטול העיף את הכדור למעלה למעלה, הכדור חיכה מספר שניות, עד שצלל פנימה לתוך הסל. מדהים!

השופטים הלכו למוניטורים לבדוק אם היה מהלך של סל ועבירה, אבל לצערו של סטול הסל לא נחשב, אבל היי, הוא קיבל מקום של כבוד אצלנו וללא ספק נראה את המהלך הזה עוד הרבה פעמים.

צפו בסל המטורף של פול סטול:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מכבי חיפה ניצחה אמש 85-104 את הפועל אילת במשחק מספר 2 בחצי גמר פלייאוף הכדורסל, אבל את הכותרת תופסת דווקא קטטה מכוערת שהתקיימה ביציע אוהדי מכבי חיפה.

הבלאגן החל כבר ברבע הראשון. במצב של 0:13 לחיפאים הוצתה אבוקה ביציע בו ישבו האורחים. החשוד במעשה מיד נתפס על ידי סדרנים ושוטרים, אלא שחבריו ניסו לחלצו ובמקום התפתחו חילופי דחיפות שהסלימו לתגרה בין הצדדים.

בהמשך נעצרו לחקירה במשטרת אילת 5 חשודים בהצצת אבוקה ותקיפת השוטרים. יש לציין כי אחד העצורים היה בכלל אוהד אילת, שנחשד כי החל את הקטטה. התגובה של האוהדים בירוק הגיעה במחצית, כאשר חלקם החליטו לקפל את הציוד ולנטוש את האולם כאות מחאה.

אומנם שם הכותרת לא פופולארית בכלל בימים אלו, אבל אם נשים את הפוליטיקה בצד, אין צמד מילים טובות יותר לתאר את מצבו של הכדורסל הישראלי. לאחר תחילת סדרות רבע הגמר אפשר לומר בלב שלם – יש עתיד לכדורסל הישראלי.

רגע רגע רגע…לפני שאנחנו יוצאים מגדרנו חשוב לציין שענף הכדורסל עדיין חולה, אפילו חולה מאוד: המצב האבסורד שיו״ר איגוד הכדורסל כרגע הוא שמעון מזרחי, הכאוס במסדרונות האיגוד, מצב הכלכלי הקשה של הקבוצות והענף והגרוע מכל – אלימות מילולית ופיזית ביציעים. את הדברים החולים הללו צריך לתקן עכשיו כדי שבעתיד נוכל באמת ליהנות מפירות הכדורסל הישראלי.

למרות הפתיחה ה״לא אופטימית״ התכנסנו כאן דווקא כדי לציין לטובה את אשר מתרחש כרגע בליגה. סדרות רבע הגמר סיפקו לנו מפגשים פיקנטיים שעד עכשיו אפשר לומר עלו על כל הציפיות.

דבר ראשון אוהדי כדורסל בכל רחבי הארץ יכולים ליהנות מכדורסל איכותי: מירושלים לתל אביב, מראשון עד הגלבוע ומחיפה עד אילת כיף לראות את הכדורסל נוגע בחלקים כל כך נרחבים של המדינה. שנית קהל חם דואג למלא את המגרשים שמספק לשחקנים על המגרש אנרגיות לשרוף את הפרקט. חשוב מכל, המשחקים מותחים, איכותיים ומספקים שלל רגעי דרמה לצופים במגרש ובבית.

לכל אחת מהקבוצות שהגיעו לשלב זה מגיע הרבה קרדיט.

נפתח דווקא בהפועל תל אביב שממאבקי התחתית הגיע עד לסדרה מול מכבי תל אביב. דרבי זה תמיד דבר נפלא אבל מי האמין שכך תראה סדרה בין המקום ה-1 ל-8. אומנם מכבי דאגה לצנן את האווירה ולנצח בשני המשחקים אבל הפועל הייתה שם לתת פייט אדיר שהוכרע רק ברבעים האחרונים. עם יציעים מלאים, קהל דוחף ושחקנים בטירוף צריך להודות כמה טוב שהפועל תל אביב חזרה לליגת העל (כמה טוב? כל כך טוב ששמעון מזרחי נשאר לצפות בדרבי ולא נסע לגמר היורוליג).

נעלה צפונה לעוד קבוצה שעד לא מזמן הייתה שרויה במאבקי תחתית – הלא היא גלבוע/גליל של ליאור ליובין שפתחה את העונה בכל ענות חלושה והגיע לסדרה מול חיפה כשהיא לוהטת אחרי רצף ניצחונות בליגה ואלופת הליגה הבלקנית. הסדרה הצפונית עד כה סיפקה לנו משחק אחד נהדר שהוכרע רק בשנייה האחרונה כשחיפה מנצחת משחק שני ברציפות עם סל בשניות האחרונות. אומנם על הנייר נראה כי הפערים גדולים בין המקום ה-2 ל-7 אך על הפרקט זה סיפור אחר לגמרי.

אחרי שעלינו צפונה נרד דרומה, עד אילת. אילת שהפסידה לחיפה את המקום השני וקיבלה מפגש מול הכתומים מראשון לציון. גם כאן המשחק לא הוכרע עד שניות הסיום כשדווקא ראשון האורחת יוצאת כשידה על העליונה עם ניצחון חוץ מרשים על הקבוצה של קטש. הדבר המרשים באמת הוא שראשון שיחקה עם 2 זרים בלבד לאורך המשחק והוכיחה שיש שחקנים ישראלים צעירים וותיקים שאפשר ורצוי להישען עליהם.

עוד קבוצה שגנבה את הביתיות היא הפועל ירושלים, שלמרות הרעש והבלאגן שעופף את המועדון ניצחה את מכבי נתניה במשחק צמוד ומרתק, מגיעה גם מילה טובה לנתניה שאומנם לא ניצחה אבל עושה עונה יפה מאוד והסדרה הזאת רחוקה מלהיגמר.

אז מה היה לנו? משחקים צמודים, הכרעות בשניות הסיום, גניבת ביתיות, שחקנים ישראלים איכותיים, יציעים צבעוניים ורועשים והרבה כדורסל יפה לעין. מי אמר שהיא אפשר לשחק סדרות ושאין כדורסל בישראל?!

נכון שיש הרבה מה לשפר והצעתי הראשונה לאדון פרנקל היא: תפקידך לא לחלק מתנות לשחקנים המצטיינים, שב ותתחיל לעבוד כי הבעיות לא יפתרו מעצמן! אבל אחרי שבוע כזה של כדורסל ישראלי אפשר להישען על הכורסא בנחת (או ביציע כל אחד והעדפתו) ולהאמין שעם קצת עבודה ורצון טוב, לכדורסל הישראלי בהחלט – יש עתיד!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מרקו קילינגסוורת' הוא אחד הזרים האיכותיים שיש בליגת העל בכדורסל.

שחקנה של ברק נתניה כבר מספר שנים בישראל, ולמרות מספר תאקלים שהיו לו, הוא נותן את כולו בכל משחק, וגם זוכה להערכה רבה בקרב מאמני הליגה.

המדהים הוא שקילינגסוורת' נמצא בארץ מספר שנים בלבד, אבל כבר עלה על הבעיה שנציגי העם שלנו לא הצליחו. יקר לחיות פה!! והמשכורות שמרוויחים בישראל לא תואמות את מחירים המוצרים.

צפו במרקו קילינגסוורת' מדבר על המצב הכלכלי בישראל:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

פרק ראשון- אוהב כדורסל ישראלי!

נולדתי לתוך שבת של כדורגל

מהרגע שאני זוכר את עצמי, נגיד גיל 6, אהבתי את המשחק

הולך לבלומפילד בשבתות, מסניף את הריח הנורא של קבבי החתולים מהרחוב

העלייה במדרגות, ריח הגרעינים

מיטב הזיכרונות

לכדורסל לקח לי טיפה זמן להתחבר

כלומר הייתי במשחק של מכבי ת"א נגד קריסטל פאלאס בגיל 6

אבל ככה סיפרו לי,זה לא שאני ממש זוכר את זה

בבית ספר, בתור אוהד מכבי ירחם השם, שום דבר לא השתנה בין שנות ה 80

לשנות ה 2000

כולם דיברו ביום שישי על המשחק של אתמול בערב

משחקי יום ראשון בליגה קיבלו ביומן שלי בדרך כלל שורה אחת

לפעמים גם זה לא

אה כן, וכמו היום, אי שם באפריל התעוררתי לכיוון הפלייאוף

איכשהו בתקופה ההיא רימו אותנו שיש תחרות

לימדו אותנו שיש טובים ויש רעים שמנסים לגזול את התואר

אני חושב שגם השידור בערוץ הראשון התאים את עצמו לכך.

השינוי הגדול אצלי חל בקיץ 1988

יש מעט מאד פעמים בחיים שאתה מקבל פטיש 5 קילו בראש

מתעורר ומבין שכל מה שלמדת או לימדו אותך בכל השנים הוא שקר

פעמיים זה קרא לי בתחום הספורט.

קיץ 1988 שמעון מזרחי וצביקה שרף זורקים מכל המדרגות את מ י ק י

אדריכל הניצחון

משהו ביום הזה, אולי זאת הדרך

אולי בגלל שמיקי התחנן להישאר אפילו בשביל להיות שחקן ספסל

רמז לי שזהו

תם עידן מבחינתי ואני רק בן 13 וחצי

רגע אחרי שקיבלתי מתנת בר מצווה בדמות מנוי למשחקי גביע אירופה (אז לא היה משולב)

הפסקתי באופן מוצהר להיות אוהד מכבי ת"א

ואז התחלתי לאהוב את הכדורסל הישראלי

כשאתה פתאום מתעניין בתוצאות של קבוצה זניחה שעד לפני רגע לא הייתה קיימת בתודעה

מול אליצור נווה דוד רמלה, כי אתה רוצה להישאר בליגה

אתה מבין שהתחלת לאהוב כדורסל

כשאתה שומע בחרדה צעד וחצי ביום ראשון ומוותר לחלוטין על שושלת

אתה יודע שהתאהבת בשנית, אולי בעצם לראשונה.

ומאז אני עוקב

ותודה שזה קשה בכדורסל הישראלי לעקוב

להכיר מחדש את הסגלים

לצפות בעונה מתישה כשתוצאותיה ידועות מראש

ובכל זאת,רבות הפעמים שמשחק כדורסל התנגש עם זה של הכדורגל

ולמרות זאת העדפתי את הסל

לא תמיד ברור למה

 

פרק שני- שונא כדורסל ישראלי,שונא!

קשה לי לשים את האצבע על יום ספציפי בו הבנתי שאני מתעב את הכדורסל הישראלי

הרי ישנם כל כך הרבה רגעים

מעולם לא היו לי ציפיות לקחת אליפות

אני חושב שביום שהחלטתי שאני אוהד ראשון

נגזר עליי ובצדק יש לומר, חיים ללא אליפות

וזה בסדר

לא כל קבוצה בכל ליגה מתחילה את העונה עם ציפיות כאלה

אפילו לא ב NBA בעלת הדראפט.

אני חושב הכדורסל הישראלי נגמר ביום שפיני גרשון התמנה למאמן מכבי ת"א

לא שאני חושב שהוא גדול מאמני הכדורסל

אני עדיין חושב שהוא מחזיק בהישג של יותר פעמים פוטר מאשר אלוף

אבל ברגע שהאלטרנטיבה היחידה שהייתה פה

זה שתמיד דיבר נגדם והסתכל להם בלבן של העין, הפך לאחד משלהם

מה זה שלהם, הקבוצה שבצלמו, שם זה נגמר

פתאום, כל החביבות שהייתה פה, הפכה לתועבה

הדרך, הזלזול, שכיבות הסמיכה ההם באוסישקין

הבנת שמשחקים פה בקקה, סליחה על הביטוי.

תוסיף לזה, החלטה שערורייתית של יול"ב להעניק למכבי זכות אוטומטית ביורוליג

כך שהאלופה לא נכנסת אוטומטית לטורניר היוקרתי, חיסל את זה סופית מבחינתי.

ניחא שאין סיכוי, אבל גם אם אתה מדהים את העולם, לא יצא לך מזה שום דבר

ואז התחלתי לשנוא את מכבי ת"א ואת הכדורסל הישראלי

 

פרק שלישי- אדיש לכדורסל הישראלי, אדיש.

ובעצם חזרתי להיות ילד

רוב הזמן אני פשוט אדיש לכדורסל הישראלי

ומתעורר יחד עם קופל אי שם במאי לפיינל פור

עד לא מזמן גם ימי חמישי היו חשובים לי כדי לראות אם מכבי מפסידים

היום אני גם אפאתי לזה

ונזכר ביריבותיהם רק במידה והם מגיעים לפיינל פור

ובאמת, באמת, באמת

איך אפשר לא להיות אדיש לזה?

קח את כל הקבוצות בליגה, תערבב את הישראלים

תוסיף לזה כמה שחקנים זרים

והנה לך קבוצה חדשה לגמרי

כל מה שהיה שנה שעברה , נגמר

ואז שוב הניסיון לזכור איפה יהוא אורלנד משחק היום

מה קורה עם אבי סוכר

וגם לאן התערבבו הפעם הזרים של ירושלים מהעונה שעברה

לפעמים זה משעשע

לרוב זה משעמם

אז נכון, יש לי חברים, בזכותם אני דואג להיות יותר מעודכן

בכל זאת לא נעים לדבר על ריצ'י ריילפורד ולא לדעת מי הזרים של הקבוצה שלך היום

אבל לרוב, התוצאות יותר חשובות בשביל הווינר השבועי מאשר כי זה באמת חשוב.

והעונה, חידוש מרענן

בדרך כלל אחרי שהיורדות נקבעות מחליטים על הקפאתן

הפעם מראש, קבוצות יודעות שאין מה לשחק

אז יש לנו אלופה

ואין לנו יורדת

אין לנו ליגה

אבל בכל זאת יש לנו אהבה

והיא תפסיד

הם נפגשים בחדר ההלבשה, בוקר ללא משחק הוא עדיין בוקר של קבוצת כדורסל.

יש מפגש.

יש אסיפה.

יש שיחה.

ודיון.

על הסכין או מס' 0?

הזרים מתנגדים ומציעים להשאיר משהו באמצע.

כמו שלי, אדריאן בנקס צועק ומתנדב להדגים.

הוא מסרב.

מנסה להתנגד.

בכל זאת, לא מתאים לו. זו צריכה להיות החלטה שלו. הוא חושב.

0 או על הסכין.

צועקים בעברית.

"0 זה אומר ששכבה קצרה וקוצנית תגרד לי", הוא אומר.

על הסכין, זה מטריד, מפחיד, זה שריטות ודם הוא חושש.

"אל תפחד", יהוא מנסה להרגיע אותו,

ובלב חושש בעצמו.

נזכר בעונה שעברה ובסיבה האמיתית לחולשה של ארון מגי.

קטש רק הרוויח מזה, צועק חכמון שחזר מהבירה.

מה?

פרנקו מתעצבן. תמיד כשמזכירים את קטש הוא מתעצבן.

"ממה הוא הרוויח?" הוא יורה לכיוונו של חכמון במבט שאומר לך תוציא תוקף מסופו, יא קאקר.

"מהמספר 0 במכונה."

"אם זה ככה, אני הולך "על הסכין".

אבל אני לא מסוגל לבד.

מי עושה לי?

ליפשיץ לוקח צעד קדימה.

אין סיכוי פרנקו ממלמל.

כריס.

בוא.

ווטסון לוקח קצף וסכין וצועד למקלחת.

פרנקו נושם עמוק ופותח מכנס.

מולי קצורין חתם ל – 5 שנים כמנהל המקצועי של איגוד הכדורסל. מה שעשה רושם כמהלך הטוב ביותר של איגוד הכדורסל בשנים האחרונות, פתאום התפוצץ להם בפרצוף, ושי שני נאלץ לתווך בין אריק שיבק, מאמן הנבחרת הבוגרת לבין מולי קצורין.

אין ספק שהמהלך הוא נכון, טוב, ובריא לכדורסל הישראלי. אז איפה הבעיה?

מולי קצורין ידוע בתור מאמן קשוח ולא מתפשר, והאופי של מולי לא התקפל. מייד עם כניסתו לתפקיד, דרש קצורין שיהיה עוזר מאמן אחד בלבד בנבחרת הבוגרת (כיום יש 2 עוזרי מאמן – עודד קטש ודן שמיר), אריק שיבק סירב, וכאן התחיל כל הבלאגן.

טובת האגו או טובת הכדורסל?

יש משפט שאומר If it ain't broken, don't fix it

נבחרת ישראל בכדורסל עלתה לאליפות אירופה בזכות, וללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה. הנבחרת שיחקה כדורסל טוב לאורך כל טורניר המוקדמות, ולא היה חסר הרבה שתסיים גם במקום הראשון. החיבור בין אריק שיבק לעוזריו, קטש ושמיר היה מצוין, וכולם היו מאושרים. אז מדוע לפרק את החבילה המוצלחת עכשיו? בגלל אגו?

מולי קצורין לא היה רוצה שיכתיבו לו כמה עוזרי מאמנים יהיו לו, ומי יהיה עוזרו, לכן הוא צריך לקחת צעד אחורה, ולתת לשיבק ועוזריו לעשות את עבודתם כפי שעשו עד עכשיו.

מה יהיה אחרי אליפות אירופה?

לאחר הריב המתוקשר בין מולי קצורין לאריק שיבק, שי שני, יו"ר איגוד הכדורסל היה צריך לעשות משהו. הוא קרא לקצורין לשיחה במשרדו, והבהיר לו שהוא יהיה אחראי על כל הנבחרות הלאומיות חוץ מהנבחרת הבוגרת (בכל העולם, המנהל המקצועי של האיגוד אחראי על כל הנבחרות חוץ מהבוגרת).
למולי קצורין לא הייתה ברירה, והוא התרצה בסופו של דבר, למרות שבתוך תוכו הוא היה רוצה שילכו בדרכו.

אך מה יהיה עם נבחרת ישראל בכדורסל תצליח באליפות אירופה? אולי תגיע לאולימפיאדה? האם יאמצו את השיטה של מולי קצורין ויהיה רק עוזר מאמן אחד? (דן שמיר הודיע שאם עודד קטש עוזב הוא עוזב ביחד איתו). בקיצור, הבלאגן חוגג.

טיפול לא נכון של שי שני

המהלך של שי שני הוא מבורך, לתת את תפקיד המנהל המקצועי לאיש מקצוע, ולאיש מקצוע בעל עבר מפואר, והצלחות מוכחות על המגרש. אך שי שני היה צריך לבדוק מספר דברים לפני שהוא סיכם עם מולי קצורין.

שני היה צריך לברר ולסכם עם מולי קצורין לפני החתימה את כל נושא הנבחרות. על איזה נבחרות הוא יהיה אחראי, מה יהיו תחומי האחריות שלו, באיזה קו הוא רוצה ללכת. עושה רושם ששני לא בדק את כל אלה לפני שסיכם עם קצורין, ועכשיו זה בעוכריו. במקום לדבר על נושאים מקצועיים, מדברים על אגו, ולמי יש יותר גדול.

סוף סוף מבצעים מהלך ראוי, וגם הוא לא עובד. אז מה יהיה בעתיד? אם ברמת המנהלתית אנחנו לא מצליחים, נשאר רק לקוות שעל המגרש התוצאות יהיו הפוכות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט