גרמניה של העונה הקודמת נצבעה בצבעים שהיו מוכרים לפני כעשור. בורוסיה דורטמונד חזרה לחיים ולמרכז הכדורגל הגרמני. הגיע הזמן להבין מה עובד שם כל כך טוב.
הליגה הגרמנית היא אחת המהנות, המעניינות, ומרובות השערים שיודעת אירופה. באיירן מינכן היא השם הכי גדול שגרמניה יודעת, אך עם הזמן באיירן קצת איבדה מיוקרתה וקמו לה מספר מתחרות מעניינות ורציניות לתואר. אחת מהן היא בורוסיה דורטמונד שבאמתחתה מספר תארים לא מבוטל, גם בגרמניה וגם באירופה.
התואר האירופאי האחרון שחגגו בדורטמונד היה בליגת האלופות בשנת 1997, לאחר שניצחה את יובנטוס 1-3 בגמר שנערך במינכן. מאז אפשר לומר שדורטמונד נעלמה ממפת הכדורגל והיה ספק גדול אם נראה אותה מככבת ברחבי אירופה ואפילו בליגת הגרמנית. בבורוסיה דורטמונד ידעו בעיקר מפלות שהגיעו אחרי תור הזהב של המאמן האגדי אוטמאר היצפלד. בעצם אז דורטמונד חוותה את הירידה הכי גדולה בתולדות המועדון.
בשנים 2007 – 2003 החלה הקבוצה להתדרדר והפכה לקבוצת אמצע טבלה ואף הייתה קרובה לירידה לליגה השנייה יותר מפעם אחת, לא מעט בגלל יכולת ההתנהלות הפיננסית שכמעט הביאה אותה לפשיטת רגל.
לאחר שהגיעו למסקנה שאין ברירה, החליטו במועדון הגרמני על מכירתם של הכוכבים הצ'כים – תומאס רוזיצקי לארסנל ב-2006 ויאן קולר למונאקו ב-2007. מכירת השניים פגעה רבות בהישגי הקבוצה והדבר בא לידי ביטוי בעונת 2006/2007 בה כמעט וירדה לליגת המשנה. למרות המשבר העמוק, הקבוצה נשארה אחת הפופולאריות ביותר בגרמניה ובעולם, ואת זה אפשר להבין בעקבות הקהל הרב שמגיע למשחקים באצטדיונה הביתי. ממוצע הקהל שמגיע למשחקיה הביתיים של דורטמונד הוא הגבוה באירופה (מעל 80,000! צופים למשחק).
משנת 2008 ואלך הבינו בדורטמונד שעליהם לחזור בהקדם לקדמת הבמה ולהוכיח שהאליפות לפני כעשור לא הייתה מקרית והקבוצה אכן שייכת לצמרת הליגה הגרמנית. ובשנת 2009/2010 החליטו בדורטמונד על מדיניות רכש חכמה והחליטו להתמקד בצעירים שימשכו אותה במעלה הטבלה ואולי עם הזמן לעשות את הכסף הגדול שיוציא אותה סופית מהמשבר שפקד אותה ונמשך גם בימים אלו.
כבר באותה עונה הצליחו בדורטמונד לסיים במקום במקום החמישי שהוביל אותם אל מקום במוקדמות הליגה האירופאית. אלו היו שנים של בניה שאותם הוביל בגאון אחד המאמנים העולים בגרמניה ובאירופה בכלל – יורגן קלופ.
מדיניות הרכש קידמה הובלה של צעירים שגדלו במועדון במשך השנים באקדמיית הנוער של הקבוצה. שחקנים כמו – מרסל שמלצר המגן השמאלי המעולה, מאטס הומלס שנחשב כבר היום לאחד מהבלמים הטובים בעולם, קווין גרוסקרוץ הקיצוני המהיר וכמובן היהלום שבכתר – מריו גצה.
ביחד איתם הוסיפה הקבוצה מספר נגיעות של כוכבים בצמיחה שהגיעו מרחבי העולם, ביניהם ניתן למצוא את: נבאן סובוטיץ' הסרבי, שינג'י קגאווה היפני, לוקאס באריוס הפארגוואי ואת צמד הפולנים – רוברט לבנדובסקי וג'ייקוב בלשצ'יקובסקי.
השילוב המעולה של השחקנים שהציפו את המועדון ביכולות שלהם, ובנוסף לכך ממוצע הגיל הצעיר – 23(!!) ביחד עם המאמן קלופ וסגנון המשחק שלו הביאו את ההצלחה שכולם ציפו לה, כאשר הכל התנקז לעונת 2010/2011 בה חגגה דורטמונד את האליפות השביעית בתולדותיה.
את העונה הנוכחית החלה דורטמונד טיפה בצליעה, אבל רצף משחקים של 8 ניצחונות סידר לה מאבק צפוף וצמוד בצמרת כשהתחלנו את הסיבוב השני והמלחמה רק החלה.
באיירן מינכן שהייתה מועמדת ודאית צריכה עכשיו להסתכל טוב טוב לצדדים כי הצהובים-שחורים בהחלט לא הולכים לעשות לה חיים קלים. בדורטמונד רוצים לשמור על היכולות והשחקנים שהביאו אותה עד הלום.
אישית, אני מחכה לקיץ, לראות האם דורטמונד יצליחו בעונה השלישית ברציפות לשמור על הסגל הנהדר שהביא אותה להצלחות הגדולות ולא להתפתות לכסף הגדול עבור הכוכבים שלה שכבר היום שמותיהם מקושרים לכל קבוצה גדולה ברחבי היבשת.
