תגית: כריס פול

לוס אנג'לס קליפרס זו הקבוצה שהכי כיף לראות ב – NBA. אם אתם אוהבים דאנקים, אלי הופ, ריצות, אחד על אחד, ובלאגן שמסתיים בהרבה נקודות.

בדר"כ כשאנחנו מעלים דאנקים או אלי הופ זה בלייק גריפין או דיאנדרה ג'ורדן אלה שעולים עם הראש מעל הטבעת ומסיימים עם דאנק מפלצתי אחרי מסירה גאונית של כריס פול. אבל לא הפעם.

הפעם היה תורו של הגארד המחליף, אריק בלדסו, להיכנס לספרי ההיילייטס של הקליפרס.

הקליפרס יצאו להתקפה מתפרצת, וכריס פול הניח את הכדור לאריק בלדסו לאלי הופ מפלצתי. האמת שלי זה הזכיר מהלך מכדורעף, מוסר שמשאיר את הכדור לשחקן האמצע לקצר ראשון, וזה מנחית את הכדור. אז פה נראה כאילו בלדסו מנחית את הכדור אל תוך הסל.

צפו במהלך הענק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

נבחרת ארצות הברית, או הדרים טים אם תרצו (אני לא אוהב לקרוא להם כך, ושיגע אותי שהחבר'ה בערוץ 1 לא הפסיקו להם להם ה-דרים טים) לקחו כצפוי את מדלית הזהב באולימפיאדת לונדון 2012, ועכשיו שהכל נגמר, זה הזמן לציונים.

קווין דוראנט, לברון ג'יימס או אולי כרמלו אנת'וני? מי היה ה – MVP של נבחרת ארצות הברית ושל הטורניר כולו? מי הפתיע, מי אכזב ואת מי נראה מככב בעוד 4 שנים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.

גארדים

כריס פול – פתח בכל המשחקים של הנבחרת האמריקאית, וחוץ מהמשחק מול הספרדים היה מצוין לכל אורך הטורניר. הגארדים היריבים לא הצליחו להתמודד עם הלחץ המצוין שלו (סיים עם 20 חטיפות בטורניר), ואין ספק שהיה לו חלק גדול מאוד במדליית הזהב. שיחק הכי הרבה דקות חוץ מקווין דוראנט. ממוצע בטורניר: 8.3 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים. ציון: 7

דרון וויליאמס – דרון וויליאמס דווקא מכיר את הכדורסל של פיב"א לאחר ששיחק כחצי עונה במדי בשיקטאש הטורקית בזמן השביתה ב – NBA בעונה שעברה. היו לו מספר משחקים טובים, אבל הרבה לאבד כדורים, ומדי פעם היה נראה שהוא מנסה יותר מדי. הכוח הפיזי שלו, והקליעה הטובה מחצי מרחק בהחלט עזרו לאמריקאים. ממוצע בטורניר: 9 נקודות, 1.5 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים. ציון: 6

ראסל ווסטברוק – אתלט ענק שהראה את היכולות שלו עם מספר דאנקים מפלצתיים, הלך יותר מדי עם הראש בקיר (כמו שעשה לא מעט במדי OKC), אבל כאשר הוא עושה 2 כדרורים פנימה מקו השלוש ועולה לג'אמפ אף אחד לא יכול לעצור אותו, בטח שלא באירופה. הפעיל לחץ טוב בהגנה, אבל לא היה דומיננטי בדקות ששיחק. ממוצע בטורניר: 8.5 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים. ציון: 6

קובי בראיינט – הכוכב הגדול והשחצן של נבחרת ארצות הברית. פתח בכל המשחקים בחמישייה, אבל לא הרבה לשחק במשחקים הראשונים. כנראה שמייק ששבסקי רצה לשמור אותו לשלבים המכריעים. לקח המון זריקות לא טובות, לצד מהלכים נפלאים. מול אוסטרליה ברבע הגמר קלע 20 נקודות במחצית השניה, ולמעשה הוא האיש שגמר את המשחק. ממוצע בטורניר: 12.1 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 5

ג'יימס הארדן – אפשר לומר שהוא היה נער הפוסטר של הנבחרת האמריקאית. אומנם בכל נבחרת הוא היה הכוכב הראשי, אבל עם סגל מדהים כמו שיש לאמריקאים זה די מובן. לא הרבה לשחק, לרוב עלה בגארבג' טיים. עשה את שלו עם מספר שלשות יפות, ודאנקים לא רעים. ממוצע בטורניר: 5.5 נקודות, 0.6 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים. ציון: 6

פורוורדים

לברון ג'יימס – הגיע לטורניר כאלוף ה – NBA עם ביטחון עצמי בשמיים. הראה שהוא כנראה השחקן הכי טוב בעולם (נתון לויכוח), שהוא מפלצת אתלטית (אני חושב שהוא היה לוקח את קרב ה – 10 אם היה משתתף), ושאין דרך לעצור אותו, רק לקוות שיחטיא. את המשחק הקשה מול ליטא (94:99) הוא ניצח למעשה, כאשר ב – 3 הדקות האחרונות הוא לוקח את המשחק על עצמו. שחקן ענק שמראה בגרות משנה לשנה. ממוצע בטורניר: 13.3 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים. ציון: 8

קווין דוראנט – הסקורר הכי טוב בעולם. אין ויכוח, אין ספק. עושה סל מתי שהוא רוצה, וקו השלוש באירופה הוא ליי אפ בשבילו. מוטת ידיים של קונדור, רגליים של אימפלה, ומהירות של גאזל, אי אפשר לעצור את דוראנט. דבר נוסף שחשוב להגיד על קווין דוראנט – שחקן הגנה מעולה. לא מקבל מספיק קרדיט, אבל הראה זאת בטורניר בכל משחק. ממוצע בטורניר: 19.5 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים. ציון: 8

כרמלו אנת'וני – האיש הרע של הנבחרת. זה שרב עם לואיס סקולה, ותמיד נכנס לתאקלים עם השופטים. קשוח וחזק ביותר, ואין אחד שאירופה שיכול לעצור אותו. בכדורסל של פיב"א הוא יכול לשחק ב – 3 עמדות, ובקלות. וקו השלוש באירופה הוא בדיחה בשביל מלו. מדי פעם איבד את הראש (שחקן ניקס אחרי הכל), אבל בסה"כ היה לו טורניר מעולה, כולל 37 נקודות ב – 14 דקות מול הניגרים המסכנים. ממוצע בטורניר: 16.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 7

אנדרה איגואדלה – כמו ג'יימס הארדן, לא שיחק הרבה, ונכנס בעיקר בגארבג' טיים, או לעזור בהגנה על שחקן יריב. עשה מה שהוא יודע, עם דאנקים יפים, ומספר שלשות. אבל לא היווה פקטור בניצחונות של האמריקאים. ממוצע בטורניר: 4.3 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים. ציון: 6

קווין לאב – אולי השחקן האהוב עלי בטורניר. בלי אגו, עובד קשה בכל משחק, קולע נפלא משלוש, וכמובן ריבאונדר כמו שהרבה זמן לא ראינו. בכל משחק היו לו מספר כדורים חוזרים בהתקפה שהוציאו את האמריקאים מהבוץ, והקליעות שלו משלוש עזרו לפנות את הצבע של היריבים. ממוצע בטורניר: 11.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 8

סנטרים

טייסון צ'אנדלר – הסנטר הטבעי היחידי בנבחרת, וכמובן שאם דווייט האוורד היה בסגל, צ'אנדלר לא היה משחק יותר מדי, ואולי אפילו לא היה מגיע לטורניר. עובד קשה בהגנה, משקיע את הנשמה, ואפילו מצליח לסיים האליהופ מדי פעם. בהתקפה לא היווה פקטור, אבל לא לשם כך היה בנבחרת. ממוצע בטורניר: 4 נקודות, 4 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 6

אנת'וני דיוויס – היחידי שלא שיחק בכל המשחקים (שיחק 7 משחקים, מול ליטא לא שיחק). כישרון ענק שבעוד 4 שנים יהיה אחד השחקנים המובילים בנבחרת האמריקאית. חוסם גדול עם ניתור מטורף, יהיה כיף לראות אותו משחק ב – NBA. ממוצא בטורניר: 3.7 נקודות, 2.7 ריבאונדים. ציון: 6

סיכום

המצטיין: קווין דוראנט. פשוט שחקן התקפה שלא היה כמותו. אולי הגדול בכל זמנים, למרות שהוא רק בן 23. בכל פעם שהאמריקאים היו צריכים סל, הוא קלע, ולא משנה מאיפה, ואיך. עתיד ענק לפניו. אולי יהיה הסקורר הגדול בהיסטוריה?

המפתיע: קווין לאב אומנם שחקן מוכר, וכוכב ב – NBA, אבל אף אחד לא חשב שתהיה לו כזו השפעה גם בנבחרת, ושהוא יקבל כל כך הרבה דקות. בזכותו עפו מהחלון כל הדיבורים על כך שאין לאמריקאים משחק פנים ושהם עלולים ליפול בריבאונד.

המאכזב: קובי בראיינט. אולי הכעס של אשתו בגלל התמונה של קובי בלי חולצה עם 2 בנות השפיעה עליו, ואולי הוא סתם שחצן, וזילזל ביריבים שלו. קובי היה חלש ברוב הטורניר, ונכון שהייתה לו מחצית גדולה מול אוסטרליה, ונכון שהוא קלע מספר זריקות גדולות מול ספרד. אבל אין ספק שהיה יכול לשחק הרבה יותר טוב, ואותי הוא בהחלט איכזב. והרגיז.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם