כשמוניק סיפרה לביירון שהם מצפים לתינוק, הם החליטו לתעד את כל החוויה עם סרטון טיים-לאפס, וכמובן שהם כללו את הילדים הפרוותיים שלהם – דונדר ומאנסטר.
אבל הם לא ציפו שהכלבים יחליטו באיזו דרך הם ישתתפו בסרטון, והתוצאה הייתה יצירתית, ומקסימה כשסדרת הצילומים מספרת את הסיפור של המשפחה במהלך ההריון.
נכתב בשיתוף עם עמוד הפייסבוק – ישראדוג – כלבים הם משפחה
אלכס הרועה הגרמני היה אגרסיבי ועצבני במיוחד. הוא היה קשור ברצועה כל חייו.
האדם שבסרטון לא היה מסוגל להתקרב אליו בלי שאלכס ינסה לנשוך אותו.
אלכס היה קשור ברצועה כל חייו ולכן הוא מאמין שהוא היה כל כך אגרסיבי. הדבר היחידי שהוא יכל לעשות זה להוריד מאלכס את הרצועה.
ברגע שאלכס היה בלי רצועה, הוא הפך לכלב אחר לגמרי.
הסרטון מוכיח שכלב לא נולד אגרסיבי או תוקפני. אלו הם בני האדם שהופכים אותו לכזה.
כאשר הבחור הזה ראה שלט 'גור לאימוץ', הוא התקרב לראות מה החנות מציעה. זה הרגע שהוא ראה את זוג עיני הגור הכי חמודים בעולם. באותו הרגע הוא החליט לקחת את הגורה איתו הביתה.
אחרי שנכנסו הביתה, האינטרנט היה חברו הטוב ביותר כשהוא ניסה לגלות איך לטפל בחברה החדשה שלו. יש אנשים שמתכננים שנה שלמה איזה גור הם יקחו, אבל בשביל האיש שבסרטון, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. אבל כמו תמיד, לא הכל הלך חלק…
בשביל המוני אנשים, מציאת דירה יכולה להיות משימה לא קלה. הדרישות של בעלי הבית, התנאים, מצב הדירה, והרשימה לא נגמרת. אם יש לכם כלב, אתם כבר יכולים להוריד חצי מהדירות שמוצאות להשכרה. בטח חשבתם פעם אם אתם יכולים להגניב את הכלב שלכם, ואולי בעל הבית לא ישים לב.
בעלת דירה אחת בקליפורניה מנסה לעשות שינוי עבור בעלי הכלבים.
ג'ודי גות' מחזיקה בבעלותה בניין עם 12 דירות. אבל היא לא כמו כל בעל בית רגיל. מדוע אתם שואלים? כי על מנת לגור באחת הדירות של ג'ודי חייב להיות לכם כלב או חתול.
טרי שיאה, מנהלת תפעול של איגוד שוכרי הדירות בדרום קליפורניה אמרה "שזאת הפעם הראשונה שהיא שמעה על בעל בית שמשכיר רק לאנשים עם חיות מחמד".
כל דייר רשאי להחזיק כלב אחד או שניים, הם חייבים להיות מחוסנים ועם תגית זיהוי. התנהגות רעה ונביחות בלתי פוסקות עלולות לגרום לפינוי מהדירה.
גות' אפילו מראיינת את החיות לפני שהיא מראיינת את הבעלים.
ג'רי שייס מנהל את הבניין יותר מעשור. הוא אומר שאנשים כל הזמן מתקשרים בקשר לדירות, אבל הוא צריך להגיד להם שלצערו אין דירות פנויות. בבניין גרים דיירים שנמצאים שם יותר מ 20 שנים, בגלל המדיניות שלה, ג'ות מרגישה שאנשים לא רוצים לעזוב.
"דיברתי עם בעלי דירות אחרים בנוגע לזה, אבל הם צוחקים", אומרת גות'. "הם טיפשים. הפעמים היחידות שאנשים עזבו היו בגלל המצב הכלכלי, כאשר הם פוטרו מעבודתם, והיו צריכים לחפש עבודה במדינה אחרת. תוך יום או יומיים כלב או חתול חדש נכנס לדירה. אני לא זוכרת את כל האנשים, אבל אני כן זוכרת את כל החיות".
גות' כל כך אוהבת חיות שהיא אפילו תלווה את הדייר לבית המחסה לאמץ כלב חדש אם הכלב הקודם שלו נפטר.
"זה או לאמץ כלב או לעבור דירה", היא אומרת.
דיירים לשעבר שלא החזיקו בעלי חיים ניסו לתבוע אותה על בסיס אפליה, אבל החוק נמצא לצידה. אי אפשר להפלות על בסיס חיות מחמד. אין שום חוק נגד פינוי אנשים שאין להם חיות מחמד.
בגיל 84, גות' מחפשת למכור את הבניין לבעלים חדשים. אבל היא תמכור אותו רק לאדם נכון. היא רוצה שהבעלים החדש ימשיך באותה המדיניות.
"הניסיון שלי אומר לי שאתה מקבל אנשים עם הרבה אהבה בלב כאשר אתה מקבל אנשים עם כלבים וחתולים".
בשביל הילארי בארוס, שני הכלבים שלה הם המשפחה שלה. אבל המורה בת ה 57 מצאה עצמה בקיץ האחרון בסיטואציה שאיימה להפריד ביניהם.
הילארי הבינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להישאר בדירה בצרפת, ונאלצה לעזוב. היא לקחה את שני הכלבים שאימצה, רובי וקליאו, ונסעה לחפש עבודה כמורה לאנגלית בדנמרק.
אבל היא לא מצאה עבודה בדנמרק ונסעה חזרה הביתה לאנגליה. במהלך המסע שלה היא התגוררה בבתי מחסה של צבא הישע, אבל נאלצה להשאיר את הכלבים ברכב.
המצב לא השתפר כאשר חזרה הביתה.
אחרי מספר חודשים בהם התגוררה ברכב שלה יחד עם הכלבים, הציעו לה דיור זמני, אבל רק אם היא תמסור את הכלבים רובי וקליאו. היא סירבה. הכלבים שלה היו הדבר היחידי שהחזיק אותה מלוותר על החיים.
רובי הוא כלב פרעה בן 8 וקליאו היא לברדורית בת 5. את שניהם היא חילצה ואימצה בספרד.
הגיע החורף והיא והכלבים שלה קפאו בתוך הרכב. היא לא אכלה רק כדי שהיא תוכל לקנות אוכל לכלבים שלה, ומדי פעם אנשים נחדים תרמו לה כסף או אוכל. אבל הימים הפכו לקשים יותר ויותר.
רק אחרי שהיא הסכימה לשתף את הסיפור שלה עם עיתון מקומי בו היא חשפה את המצב הנוראי שלה – לוותר על הכלבים בתמורה לגג מעל הראש – דברים החלו להשתפר.
הילארי דיברה על ההשפלה והמבוכה שהיא הרגישה בזמנים הקשים. היא דיברה עם SWNS.com על המצב שלה בסרטון למטה.
כאשר בית מחסה לחיות שמע את הסיפור שלה, הם החליטו לעזור לה ומימנו לה מגורים בבונגלו, שם היא והכלבים שלה יוכלו לחיות עד שהיא תעמוד שוב על הרגליים. בנוסף היא הקימה עמוד התרמה באינטרנט, ושם אנשים מכל העולם תרמו ועזרו לה.
הילארי קראה לימים שאחרי הסרטון: "סוף שבוע מדהים ניסים".
"זה כאילו התעוררתי בוקר אחד וקיבלתי מיליוני פאונדים. זאת ההרגשה". היא אמרה לקנט אונליין על התמיכה שהיא קיבלה. "זה לא הערך הכספי, זאת ההרגשה שהחיים שלך משתנים ברגע אחד".
היא אמרה שהיא כל כך התרגשה מהתמיכה שקיבלה וטוב הלב של האנשים. כרגע היא פשוט נהנית מהתחושה של שינה במיטה עם גג מעל הראש.
הסרטון למטה צולם רגעים אחרי שקיבלה את הבונגלו והתמיכה מהאנשים.
הילארי לא מתכוונת לנוח עד שיהיה לה בית קבוע בשבילה ובשביל הכלבים.
"הבטחתי לאהוב ולהגן על התינוקות שלי עד שהם ילכו לעולמם", היא כתבה בעמוד ההתרמה. "הם צריכים אותי ואני צריכה אותם".
כשפו (poh), כלב מעורב שגר בניו יורק, קיבל את החדשות הנוראיות שלא נותר לו זמן רב לחיות, הבעלים שלו החליט לתת לחיית המחמד האהובה שלו מספר שבועות בלתי נשכחים.
שלושה חודשים לאחר מכן, פו והבעלים שלו תומאס ניל רודריגס השלימו מסע של שבעה שבועות בכל ארצות הברית, כשהכל מתועד באינסטגרם עם ההאשטאג @PohTheDogsBigAdventure.
רודריגס אימץ את פו מבית מסחה לחיות ב 1999. היום בן 15, פו סובל מספר גידולים וה-וטרינרים לא בטוחים כמה זמן נותר לו לחיות.
אז רודריגס, ארוסתו ופו הכלב עלו לרכב ויצאו לרוד טריפ כשהם חוצים את כל ארצות הברית עד לאוקיינוס השקט כשהם עוצרים בדרך ב 35 ערים ונוסעים יותר מ 19,000 ק"מ.
השלושה חזרו מאז לניו יורק, ולמרות שרודריגס חשש שפו לא יחזיק מעמד את הטיול, הכלבלב עדיין חי ושמח שלושה חודשים מאוחר יותר.
אחרי שאובחן סרטן מסוג המנגיוסרקומה אצל וואלאס הפיטבול, שזה סוג סרטן שמתפתח במהירות שנמצא בעיקר אצל כלבים, נתנו לו 2-3 חודשים לחיות ללא טיפולי כימותרפיה.
הוא החל את הטיפול, ואחרי מספר חודשים של מאבק, הוא ניצח את הסרטן כנגד כל הסיכויים והחלים לחלוטין.
בסרטון הזה, וואלאס חוגג את יום הולדתו ה 11, אחרי שכבר החלים מהמחלה. בזמן שהסרטון צולם הוא היה 7 חודשים אחרי טיפול הכימותרפיה האחרון שלו.
לבעלים שלו היה רעיון נפלא לקנות לו את מתנת היום הולדת הטובה ביותר. כאשר הוא פותח את הקופסא, וואלאס כל כך שמח מהמתנה שקיבל שהוא לא יכול להסתיר את ההתרגשות.
לכל כלב מגיעה מתנה כזאת לפחות פעם אחת בחיים.