היום בבוקר קראתי בבלוג העין השביעית טור מצוין של שלמה מן על סגירת מוסף הספורט של עיתון הארץ. אני חייב להודות שאני לא מנוי לעיתון הארץ, ולא תמיד יוצא לי לקרוא את מוסף הספורט שלו, אבל נתקלתי בו יותר מפעם אחת, והידיעה על סגירתו העציבה, וגם הרגיזה אותי. העיתון היחיד שעוד מכבד את המקצוע כנראה נכנע לתרבות הזנות הספורטיבית.
לפני מספר חודשים תמונת השער של מוסף הספורט של הארץ הייתה תמונה של שחקן הוקי מה – NHL, ובעמוד השני הייתה כתבה גדולה של 2 עמודים צבעוניים על אליפות העולם ברוגבי. בעמודים 6-7 היו מספר ידיעות קטנות על ליגת העל בכדורגל. חיוך נמרח על פני. הרגשתי שסוף סוף מצאתי את העיתון שלי, עיתון שמכבד ספורט, עיתון שכותב על מי שבאמת מגיע לו שיכתבו עליו. הרי שחקן כדורגל ישראלי לא משקיע, אז למה שיכתבו עליו? (דרך אגב, זו ההצעה שלי לשיפור הכדורגל הישראלי, הכל מתחיל מעיתונות הספורט בארץ, אבל על זה בטור אחר). עיתון שכותב על פוטבול, בייסבול, גולף, רוגבי, כדורעף, NBA, כדורסל מכללות ועוד הרבה ענפים שבעיתונים אחרים תמצאו שורה פה שורה שם.
אז נכון, הרוב יטענו שאת מי זה בכלל מעניין לקרוא על רוגבי? גולף? זה יותר משעמם מצפרות. כדורסל מכללות? הרמה יותר נמוכה מבדיחות של ישראל קטורזה. אז אני אומר לכם, תפתחו את הראש, ותגלו עולם ספורט עשיר ונפלא מחוץ לגבולות הכדורגל הישראלי, שאם נשווה אותו לשוקולד, היו צריכים להפעיל אזעקות במפעל ברגע שהוא היה עולה על פס הייצור מפחד לזיהום כלל סביבתי.
ומה עם אתרי הספורט באינטרנט?
אתר ספורט 5, עד לפני מספר שנים היה אתר לא רע, ידיעות טובות, טורים מעניינים, אומנם לא סיקר יותר מידי ענפי ספורט, והתמקד בעיקר בכדורגל ישראלי, קצת כדורסל ישראלי, וליגות כדורגל מאירופה. אבל האתר היה בנוי נכון, בלי יותר מדי פרסומות, בלי תמונות של ילדות בנות 16 חצי ערומות, ובלי קשקושים מיותרים. אבל תעוות הבצע תפסה גם את קברניטי האתר, וגם הם התחילו לשים תמונות של בחורות ערומות שהקשר שלהן לספורט קרוב כמו הדעות של ליברמן ואבו מאזן, או לחלופין, הם הפכו את האתר ללוח פרסומות, כאשר נראה כאילו מוסף סוף שבוע של ידיעות אחרונות הקיא על אתר ספורט 5 את הפרסומות שהוא לא היה מעוניין לפרסם במוסף גדוש הפרסומות שלו.
אתר ONE, יכולים לעשות קורס בהפיכת אייטם ספורטיבי לזונה שיווקית. תוכן שיווקי על ימין ועל שמאל (תוכלו לקרוא על כך בטור של שלמה מן), נערות חצי ערומות על המסך (זה אתר ספורט, לא?) רכילויות מחתונות של כדורגלנים כאלה ואחרים (זה לא אמור להיות אתר ספורט?!?) ועוד ביזיונות עיתונאיות אחרות.
במקרה יצא לי לשמוע את תכנית הספורט של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' (יש לי מד אינטליגנציה מחובר למסך של הלפטופ, ברגע שהדלקתי את התכנית דרך המחשב, הוא יצא החוצה, בעט לי בראש, ושאל אותי אם גם אני אוהב מיגרנות). יובל נעים עלה לשידור, אני חושב שהוא אמר 3 מילים, אולי 5. בסוף הם העלו בחור בשם אבי עבודי (אני חושב שאני כותב את שמו נכון), עבודי אמר שהיה סוכנו של ליאור אליהו, יכול להיות, אין לי מושג. אבל על מה הם דיברו? על הפאב החדש שהוא פתח ברחוב הארבעה, ועל עסק הפלאפונים החדש שלו (זו לא אמורה להיות פאקין תכנית ספורט?!?!?)
בקיצור, אני חושב שאתם מבינים את כאבי. אין עיתונות ספורט בארץ. כותבים על מי שלא מגיע לו, מהללים שחקנים שלא עשו כלום, חוץ מאולי לעשות move חדש על רצפת הריקודים של הגלינה. מעלים לשידור כל מיני עסקנים מפוקפקים שמפרסמים עסקים עוד יותר מפוקפקים. לי נמאס, ולכם? אהה, ועוד משהו, בחורות ערומות זה כולירע ! תפסיקו לפרסם ילדות בבגדי ים…זה מביך ולא נעים
