תגית: כדורסל

אליפות העולם לא תהיה של נבחרת ארצות הברית

אתמול בלילה יצא לי לראות בפעם הראשונה את נבחרת ארצות הברית בכדורסל, אשר מתכוננת לאליפות העולם בכדורסל שתתחיל ביום שבת הקרוב (28 לאוגוסט).

נבחרת ארצות הברית שיחקה מול ליטא במשחק הכנה אשר התקיים במדריד.

הרבע הראשון היה נוראי מבחינת נבחרת ארצות הברית, והוא הסתיים בתוצאה 15:7 לליטא, כאשר האמריקאים קולעים ב – 3 מ-21 מהשדה. רק בזכות הגנה חזקה הם ירדו בפער מינימאלי. ברבע השני ההתקפה של נבחרת ארצות הברית התייצבה מעט והם ירדו בפיגור נקודה (29:28).
ברבע השלישי היכולת האתלטית של האמריקאים באה לידי ביטוי, הם התחילו לחטוף כדורים וגם לקלוע בהתקפה בעיקר בזכותם של רודי גיי שחקנה של ממפיס וראסל ווסטברוק וירדו ביתרון 8 בסיומו של הרבע השלישי. הרבע הרביעי המשיך כמו שהשלישי הסתיים, האמריקאים המשיכו ללחוץ, וכתוצאה מכך קלעו סלים קלים, ולבסוף ניצחו בתוצאה 77:61.

המשחק הזה היה חשוב מאוד לנבחרת ארצות הברית על מנת שיבינו שלא ילדים משחקים מולם, ויש נבחרות טובות בעולם. ליטא היא נבחרת די בינונית והיא עשתה לאמריקאים חיים קשים. אם האמריקאים ישחקו כך מול ספרד, יוון או ארגנטינה התוצאה תהיה הפוכה והאמריקאים ירדו מושפלים שוב.

כאשר ג'רי קולאנג'לו בנה את הנבחרת הזו אני חשבתי שנראה חבורה של שחקנים צעירים ורעבים שירצו להוכיח שגם בלי הכוכבים הגדולים (לברון ג'יימס, קובי בראיינט, כרמלו אנט'וני) ששיחקו בנבחרת שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדה הם עדיין יראו לעולם שארצות הברית היא מעצמת הכדורסל מספר אחת, אבל אם לשפוט לפי המשחק מול ליטא האמריקאים לא למדו דבר. נבחרת מזלזלת שחושבת קודם כל על דאנק ולא על הסל. חושבת קודם כל על השואו טיים ולא על המשחק הפשוט. נבחרת ארצות הברית הפסידה כך טורניר גדולים, ואני צופה שאותו הדבר יקרה גם באליפות העולם הקרובה. רודי גיי מנסה לתת דאנק יפה במקום להניח את הכדור בטבעת, ראז'ון רונדו מנסה למסור כאילו הוא במשחק אולסטאר, ואריק גורדון מחטיא דאנק במקום לסיים את ההתקפה בליי אפ קל. מי שהכי הרגיז אותי הוא צ'ונסי בילאפס, השחקן הכי מבוגר, הכי מנוסה בנבחרת ומי שאמור להוריד את החבורה הצעירה לקרקע . כל מסירה של בילאפס אתמול כאילו נלקחה מאיזה משחק אולסטאר חסר משמעות. הוא הרבה לאבד כדורים, ניסה לעשות דברים בכוח, ועשה בדיוק את ההיפך ממה שמצפים ממנו.

נבחרת ארצות הברית בכדורסל לא משחקת כדורסל. היא משחקת הגנה חזקה (בגלל האתלטיות שלה) ויוצאת למתפרצות. זה לא כדורסל. היא עדיין לא יודעת להגן מול הפיק אנד רול (ככה היא הפסידה את רוב המשחקים באליפות העולם בכדורסל לפני 4 שנים), כל משחק ההתקפה של ארצות הברית הוא מקרי, ואין שום זכר לתרגיל אחד.

אם נבחרת ארצות הברית תגיע לחצי גמר אליפות העולם בכדורסל זו תהיה הפתעה גדולה עבורי.
ספרד, יוון וארגנטינה נבחרות יותר טובות ממנה ואני צופה שאחת מהן תהיה אלופת העולם.

לטור נבחרת ארצות הברית באליפות העולם בכדורסל
לטורים בנושא כדורסל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אופוריה או אפרוריותו של הכדורסל הישראלי?

נבחרת ישראל בכדורסלבסיום שני הניצחונות בקמפיין מוקדמות אליפות אירופה בכדורסל שתתקיים בקיץ 2011 בליטא, משהו הרגיש קצת מוזר. אולי זו התקשורת האוהדת שמצפה בכליון עיניים להצלחה של נבחרת ישראלית כלשהיא בזירה הבינלאומית. אולי זהו עומרי כספי שהגיח לחופשת קיץ מהליגה הטובה בעולם. אולי הפנטזיה של רבים (לא שלי כמובן) לראות שוב את הטריו: הלפרין, בורשטיין ואליהו משתפים פעולה בהיכל. כולם אוהבים פתאום את נבחרת ישראל בכדורסל. בימים האחרונים (קצת לפני המעידה בפינלנד) נראה היה כאילו חזרו פה כולם לקיץ 67'. ענן של תהילה עופף את הענקים בכחול לבן, גיבורי ישראל הביסו את הלטבים (החלשים) והאיטלקים (שגם בכדורסל כמו בכדורגל, בינוניים מאוד). נבחרת עם עומק והמון כישרון אמרו יודעי דבר, הכי כשרונית אי פעם הוסיפו אלו שמלווים שנים. הם כבר ראו את גורדון ושפר מביסים את יוון, את מיקי ומוטי נעצרים רק בגמר בבריה"מ, אבל זאת הכי מוכשרת.

בשבוע הבא תגיע להיכל מונטנגרו. מאזן מושלם, שחקנים ממושמעים כיאה לכדורסל היוגוסלבי העתיק. קל זה לא יהיה, בטח כשכבר שנים אין פה סנטר חזק שיעצור שחקני פנים אימתניים (ברניאני האיטלקי הוא גבוה, גבוה מאוד אפילו, אבל שחקן פנים הוא לא). הירד כל הכישרון לתמיון בגלל מחסור בשחקנים בצבע? או ששוב יקימו שלושת המאמנים את הענק יניב גרין משנתו?

ניצחון או הפסד, עליה חלקה או שוב טורניר ההזדמנות האחרונה  (לא יקרה הפעם) הם כמו סם המסתיר מאיתנו את המציאות העגומה. נבחרת ישראל בכדורסל זה נחמד וזה חשוב אבל הכדורסל הישראלי בבעיה. ליגת זרים, אפילו החוק המגן על דקות המשחק של הישראלים הוא רוסי, שיטת פיינל פור שנלקחה במקרה הטוב מליגת המכללות בארה"ב ובמקרה הגרוע מהליגה הצרפתית של אפיק נסים וגם בו המעודדות אינם תוצרת כחול לבן.העיקר שבקיץ לפני שהכל מתחיל אפשר יהיה לתפוח לעצמנו על השכם ולהתגאות בטובי בנינו המוכשרים שמסתכלים לאירופה בלבן של העיניים.

רק שאלה קטנה לסוף. האם במקרה של הפסד שני ברציפות, נצעד כולנו 5 שנים קדימה ומהאופוריה המוגזמת של קיץ 1967 נעבור לדיכאון של ולדכדוך של סתיו 1972? הכל בפרופורציה כמובן….זה רק ספורט.

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

נבחרת ישראל בכדורסל – עדיין לוהטת

נבחרת ישראל בכדורסלבמהלך סוף השבוע חשבתי על מה לכתוב. חשבתי לכתוב על המעבר של מאיר טפירו לאשדוד, חשבתי לכתוב על המינוי של גיא לוזון לנבחרת הצעירה, אבל לאחר שראיתי את המשחק של נבחרת ישראל בכדורסל נגד לטביה מיד שכחתי ממאיר טפירו או מגיא לוזון.

אני עוקב אחרי הכדורסל הישראלי מגיל 10 בערך, והרבה שנים לא ראיתי נבחרת שכל כך כיף לראות, נבחרת לוחמת, נחושה, רעבה וגם מאוד כישרונית. לבטח הנבחרת הכי כישרונית שהייתה לנו ב – 10 השנים האחרונות. אם כדורסל היה משוחק ללא סנטר אז לישראל יש את אחת הנבחרות החזקות באירופה, ולא בגלל הכישרון, אלא בגלל מכלול של דברים. לחימה, נחישות, כישרון, רעב.
אני לא משלה את עצמי ואומר שנבחרת הכדורסל של ישראל יותר כישרונית מסרביה, יוון, צרפת, ספרד או רוסיה, אבל מה שתמיד אפיין את נבחרת ישראל בכדורסל זו הלחימה והנחישות והפעם הלחימה והנחישות מתובלת בלא מעט כישרון.

לאחר שני משחקים נבחרת ישראל בכדורסל נראית מצוין. משחק ענק באיטליה (אחד המשחקים הטובים בשנים האחרונות של הנבחרת), משחק מצוין היום ביד אליהו מול לטביה.
כרגע הנבחרת מסתדרת ללא סנטר, אבל ביום שבת מגיעה ליד אליהו נבחרת מונטנגרו, נבחרת פיזית, גבוהה, עם הרבה כדורסל.
לנבחרת מונטנגרו יש שחקנים מצוינים מהשורה הראשונה באירופה. ניקולה פקוביץ' שחתם בקיץ במינסוטה טימברוולבס מה – NBA, גוראן יירטין (אקס מכבי תל אביב), וראנש הענק מפרטיזן בלגרד, ועומאר קוק המתאזרח. זהו משחק מאוד חשוב עבור נבחרת ישראל בכדורסל ואסור לה להפסיד אותו.
אבל לפני מונטנגרו יש את פינלנד ביום רביעי. הפינים תמיד עשו בעיות לישראל, ורק לפני כמה ימים הם ניצחו את ישראל בעתודה. הפינים אומנם לא מהנבחרות החזקות באירופה אך הם ידועים בקליעה המטורפת שלהם מהשלוש, ואם הם תופסים יום קליעה טוב, הם נבחרת שמאוד קשה לנצח אותה, לבטח בחוץ.

נבחרת ישראל בכדורסל נראית מצוין, ואם היא תשחק ביכולת הזו היא צריכה לנצח בפינלנד. עומרי כספי משחק כמו כוכב, יותם הלפרין כאילו אגר את כל הביקורות שהיו נגדו במהלך השנים ומוציא את הכל בטורניר המוקדמות, טל בורשטיין משחק כמו טל בורשטיין מלפני 5 שנים, ליאור אליהו אומנם קצת חלוד, אבל גם הוא משחק בסדר גמור, ואני מאמין שהוא רק ילך וישתפר, גיא פניני הוא גיא פניני, קליעות גדולות בעזרת זריקות מכוערות, דיוויד בלות'נטל משחק כאילו הרב גלויברמן נמל אותו לפני שבוע והפך אותו ליהודי פטריוט, יניב גרין אומנם מרותח כמו איש הפח מארץ עוץ אבל משחק כמו אריה (ולא הפחדן), יובל נעימי משחק מצוין, יוגב אוחיון נותן הגנה גדולה, ואורי קוקיה משחק כמו שחקן רוגבי במקצוע הלא נכון.

מחמאות מגיעות גם לצוות המקצועי של נבחרת ישראל בכדורסל. אריק שיבק, דן שמיר ועודד קטש.
אריק שיבק תמיד היה מאמן מצוין, היו לו שנים מצוינות בהולנד ובבלגיה, והוא נעזר בשניים ממאמני העתיד של הכדורסל הישראלי. דן "הלפטופ" שמיר, מנתח סטטיסטיקות בזמן אמת כמו אנאליסטים של חברת נייס, ועודד קטש קורא את המשחק יותר מהר מאשר צ'יטה רעבה שרודפת אחרי אנטילופה.
כל זה יוצר תלכיד מצוין עם הרבה ציפיות ותקווה שנגיע לאליפות אירופה ללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה.

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

עשרים וארבע שעות של ספורט

הספורטרובנו מסתפקים בקריאה של מוספי הספורט בעיתונים השונים או בחיפוש אחר חדשות ספורט באינטרנט, אך מדוע לא קם בישראל עיתון שיוקדש כל כולו ואך ורק לספורט?
ישנם אתרי אינטרנט שעוסקים אך ורק בתחום הספורט, וגם אז הם יתרכזו בעיקר בתחומי הספורט העיקריים שאהובים על כל הישראלים: כדורגל וכדורסל.
לטעמי, אחת הבעיות הקשות של הספורט הישראלי היא לא הוא היעדר הרבגוניות שבו, אלא חוסר המודעות של הציבור לענפים הללו, או יותר נכון, חוסר הפרגון והחשיפה התקשורתית שהם מקבלים, שאינה מספקת בעיניי.
מתי בפעם האחרונה שמעתם למשל על הספורטאים הטובים ביותר בתחום ההחלקה על הקרח בארץ, או על שידור ישיר מאירוע מירוץ הסוסים היישר מהמגרש הקרוב למקום מגוריכם.
לא תשמעו על כך, בעיקר בשל העובדה שאין מספיק קידום לסוגי הספורט בתקשורת בארץ.
זה נכון שכאשר יש ספורטאים שמגיעים להישגים מיוחדים בספורט הישראלי באליפויות בחו"ל כמו: שחר פאר ודניאל פרנקל, התקשורת דואגת לפרסם זאת באמצעי המדיה השונים שעומדים לרשותה.
הטענה שלי היא שגם בזמן שיגרה אין מספיק התייחסות לספורטאים ואירועי ספורט בתקשורת. רבים מהם כלל לא מובאים לידיעת הציבור וחבל.
בישראל 2010 צריך לקום גוף כלשהו שישדר ספורט מכל הסוגים. למשל, ערוץ טלויזיה שישדר 24 שעות ספורט (ושוב, בדגש על גיוון והבאה לשידור של כמה שיותר מקצועות ספורט) או עיתון יומי בתפוצה נרחבת שכל תוכנו יהיה אך ורק ספורט.
אין לי ספק, שאם התקשורת תעודד את מקצועות הספורט השונים בארץ ואת המודעות לכך, כך גם רוב האנשים שסולדים מספורט, או לא ממש מבינים בו, יתחילו לראות שיש בו מגוון רחב של אפשרויות.
זה גם יעודד בעיניי אנשים רבים יותר לעסוק בספורט ולחיות אורח חיים בריא יותר.
אני בכל אופן, ממתין כל ארבע שנים לאולימפיאדה, שהייתה ועדיין נשארה, האופציה השפויה ביותר להתרשם מסגנונות הספורט הרבים שקיימים.

* כותב הטור הוא בעליו של אתר Run Content, מעבר לאתר – קליק על כתיבת תוכן
בחזרה לקטגורית ספורט – כללי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

זרים לכדורסל

החוק הרוסיכבר זמן רב שקיים ויכוח בנוגע לכמות השחקנים הזרים בכדורסל הישראלי.
בעבר היו 3 זרים בקבוצה, אך בשנים האחרונות רכבת השחקנים הזרים עובדת שעות נוספות. 6 זרים בקבוצה, 8 זרים בקבוצה, שחקני בוסמן, 8 זרים בקבוצה, אך רק ל – 6 זרים מותר להירשם בטופס המשחק. היו כל מיני שיטות. לפני מספר עונות הגיעו לפשרה. הפשרה הייתה לאמץ את ה"חוק הרוסי". החוק הרוסי אומר שבכל זמן נתון צריכים להיות לפחות 2 ישראלים על המגרש. על פניו חוק שאמור לתת לשחקנים הישראלים דקות משחק, והמספרים של חלק מהשחקנים הישראלים אכן עלו, אבל אני שואל – אם 2 ישראלים צריכים להיות על המגרש בכל זמן נתון, אז למה לא להגביל את כמות הזרים ל – 3 בסה"כ?
חלק יגידו שזה יפגע בקבוצות שמשחקות בגביעי אירופה (זה יפגע רק במכבי תל אביב), חלק יגידו שהרמה תרד (אפשר לחשוב שהרמה כל כך גבוהה היום), חלק יגידו שלא יבוא קהל למשחקים, כי אף אחד לא רוצה לראות את גור אריה משחק, והוא יעדיף שחקן אמריקאי שמטביע.
אז אני אומר – שטויות !
ההיגיון הבריא אומר שצריכים להגביל את כמות הזרים ל – 3 בלבד.
לגבי מכבי תל אביב, מכבי יכולה להחתים 5-6 זרים ויותר, ולעשות סבב בליגה. כל פעם שניים שלושה שחקנים ישבו על הספסל ולא ישחקו. אפשר לחשוב כמה הם מתאמצים במשחקי ליגת העל בכדורסל, וגם אם הם משחקים, בדר"כ מכבי תל אביב מובילים ברבע השני ב – 20 הפרש ואז רוב השחקנים הזרים יושבים על הספסל רוב המשחק. לא יקרה שום דבר אם מכבי תל אביב יעשו סבב עם השחקנים הזרים.
הרמה של ליגת העל בכדורסל תרד? אני לא חושב. אולי יהיו פחות הטבעות במשחקים, אבל תהיה לחימה הרבה יותר גדולה על כל כדור, תהיה הקרבה למען הקבוצה, וילדים שיבואו לראות את השחקנים הישראלים יחשבו לעצמם שאולי יום אחד הם אלה שיזנקו על כדורים אבודים על הפרקט של יד אליהו.

לגבי החוק הרוסי. החוק הרוסי הוא כיסוי תחת לגבי כמות הזרים. החוק הזה מגביל מאוד את המאמנים, בנוסף לאסטרטגית משחק הם צריכים לחשוב על אסטרטגית חילופים, וצריכים לחשוב גם על זה בזמן המשחקים. מאמן כדורסל לא צריך לחשוב בזמן משחק אם הוא מכניס למשחק שחקן ישראלי או שחקן זר. מאמן כדורסל צריך לחשוב איזה שחקן הוא מכניס ואת מי הוא מוציא בלי קשר לאיפה הוא נולד.
זה מצוין שמשחקים 2 ישראלים באופן קבוע, אבל למה שהשחקן השישי לא יהיה ישראלי? אם שחקן זר נקלע לבעיית עבירות, למה ששחקן זר אחר יכנס במקומו? למה לא לתת לשחקן ישראלי צעיר צ'אנס?
מי יודע? אולי נראה 2 ישראלים ב – NBA

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

מצעד הדאנק – 5 המטביעים הגדולים בכל הזמנים ב – NBA

אז מי הם חמשת הדאנקרים הגדולים בכל הזמנים ב – NBA? אני לא יודע אם אפשר לקבוע חד משמעית למי יש דאנק יותר טוב, כל אחד והסגנון שלו, וכל אחד בתקופתו.

שמעתי פעם פרשן ב – ESPN אומר שלארי נאנס היה אחד הדאנקרים הגדולים בכל הזמנים. אני ממש לא מסכים. בתקופתו הוא היה תופעה, שחקן בגובה 2.10 מטר עם ניתור של גארד. חלק יגידו ספאד ווב, שחקן בגובה 1.70 מטר ביום טוב מתחרה בתחרות הטבעות. יש האומרים שתחרות ההטבעות בין ספאד ווב לדומיניק ווילקינס היא התחרות הטובה ביותר שהייתה אי פעם.

מסקנה – קשה לקבוע למי יש את הדאנק הטוב ביותר. אבל אני אנסה בכל זאת. זה מצעד הדאנקרים שלי:

1. לברון ג'יימס – אין ולא היה שחקן עם יכולות אתלטיות כמו של לברון ג'יימס. ניתור לשמיים, כוח מתפרץ כמו של סוס ומהירות כמו של פרארי. אני חושב שאם לברון ג'יימס היה קופץ למרחק הוא היה שובר שיא עולם. אני כבר מחכה לראות את לברון ג'יימס בתחרות ההטבעות.

2. ג'וש סמית' – אלוף תחרות ההטבעות של 2005. שחקן שמאלי, עם ניתור שמגיע לכוכבים. כל דאנק של ג'וש סמית' הוא עוצמתי וישר נכנס למהלכי השבוע. נחשב לאחד החוסמים הטובים בעולם.

3. מייקל ג'ורדן – במקום השלישי אני ממקם את מייקל ג'ורדן כי הוא חייב להיות ברשימה. השחקן הראשון ש – "ריחף" באוויר וכמובן קיבל את הכינוי "אייר ג'ורדן". זכה פעמיים בתחרות ההטבעות ב – 1987 ו 1988. זכור במיוחד דאנק שלו על פטריק יואינג (דאנק שאישית הכאיב לי מאוד בתור אוהד ניו יורק).

4. דומיניק ווילקינס – זכה פעמיים בתחרות הדאנקים ב – NBA בשנים 1985 ו 1990. זכורה במיוחד התחרות שלו מול ספאד ווב בשנת 1986 כאשר שניהם שיחקו באטלנטה הוקס.

5. ג'וליוס ארווינג (דוקטור ג'יי) – דוקטור ג'יי מקבל מקום של כבוד במצעד דאנק של ישראספורט מכיוון הוא היה פורץ דרך עם דאנקים מפלצתיים בתקופה שלא הרבה שחקנים ידעו מה זה דאנק.



בחזרה לקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט