הסרטון למטה כבר מתחיל להפוך ויראלי, ואין ספק שהוא יגיע להרבה מאוד אנשים ושיתופים.
המידע לא ממש ברור, אבל הוידאו הוקלט ביום שבת בלילה בטמפל בר שבצ'סשייר, אנגליה, ואפשר לראות אדם (שמעודד את מנצ'סטר יונייטד) ואישה, שאנחנו רק יכולים לנחש שהיא אישתו.
אנחנו מצטרפים לאקשן בדיוק כאשר רובין ואן פרסי הבקיע את שער השוויון המאוחר במשחק הגביע בין מנצ'סטר יונייטד לבין ווסטהאם, והבעל שוכח שאישתו נמצאת שם איתו.
התגובות ביוטיוב משעשעות למדי, כמו: "אם אשתך הייתה נראית ככה ברור שיונייטד היו חשובים יותר…"
יש לך תגובות משעשעות משלכם? שתפו אותנו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הדרבי הלונדוני בין קווינס פארק ריינג'רס לבין צ'לסי נפתח בהחלטה שנויה במחלוקת של השופט לי מייסון, כאשר אפילו האוהדים של צ'לסי יגידו שמרקו מארין היה צריך להיות מורחק מהמשחק.
הגרמני שבקושי שיחק העונה במדי הכחולים כל כך התלהב בשלב מוקדם של המשחק כאשר הוא הפסיד את הכדור.
מארין נכנס בסטפן מ'באיה בתיקול מסוכן ביותר שמחייב כרטיס אדום ישיר. הפרשן טוני גייל אמר בשידור שזה אדום ישיר. ללא מחלוקת.
אז מה דעתכם? הגיע למרקו מארין כרטיס אדום או לא?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מנצ'סטר יונייטד יצאה למשחק חוץ בסוואנזי וסיימה רק בתיקו 1. אבל האירוע המרכזי של המשחק היה הבעיטה של אשלי וויליאמס ברובין ואן פרסי.
בדקה ה – 75 כשהתוצאה הייתה 1:1 רובין ואן פרסי נפל על קו ה – 16 מטר, וכשהוא שוכב כל הרצפה, אשלי וויליאמס שיגר את הכדור בפצצה אדירה ישר על הראש של ההולנדי.
ואן פרסי לא נשאר חייב וקם על מנת להחזיר לוויליאמס, ובמקום התפתחה מהומה ענקית, בסיומה קיבל השחקן של סוואנזי רק את הכרטיס הצהוב.
סר אלכס פרגוסון לא אהב את ההחלטה, ואמר בראיון לאחר המשחק שוויליאמס היה יכול להרוג את ואן פרסי, ודורש מההתאחדות האנגלית הרחקה מכמה משחקים.
מבחינתו של וויליאמס, זה היה אולי המהלך הגדול בקריירה שלו, והוא כבר קיבל אזכור בדף הוויקיפדיה של השחקן.
צפו בבעיטה לראש של ואן פרסי וגם את הראיון של פרגוסון:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מאז שהיה לשחקן הצעיר ביותר לשחק בליגת כדורגל מקצוענית באנגליה כששיחק במדי וויקומב, ההייפ סביב ג'ורדן איבה שובר שיאים.
באוקטובר 2011, כשהיה בן 15 בלבד, הבקיע איבה שער נפלא לזכות וויקומב. הביצועים שלו תפסו את עיניהם של אנשי ליברפול שמיהרו להחתימו בדצמבר של אותה השנה.
לג'ורדן איבה בן ה – 16 יש אומנם עוד דרך ארוכה עד שימצא את מקומו בסגל הקבוצה הבוגרת של ליברפול, אבל במשחק קדם עונה הוא שיחק מחצית שלמה מול טורונטו.
ביום שלישי, קבוצות הנערים של ליברפול וסווינדון נפגשו למשחק במסגרת גביע הנערים, וג'ורדן איבה הוסיף עוד שער מדהים לרפטואר שלו, כשליברפול דורסת את סווינדון 0:5.
צפו בגולאסו של ג'ורדן איבה:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
האם חילופי המאמנים בצ'לסי היו נכונים? האם רפא בניטס הוא האיש המתאים לרשת את די מתאו ולהוביל את צ'לסי למקום אחר? טוב יותר?
סיפורו של רוברטו די מתאו, המאמן האיטלקי הצעיר אשר החליף על הקווים את הפורטוגלי היהיר וילאש-בואש אשר הגיע בקול תרועה מפורטו, נגמר בעוד טרגדיה של הבעלים הרוסי ששולט ביד רמה בקבוצתו הלונדונית. הפורטוגלי שלא הצליח להשאיר חותם ולהתרומם עם הקבוצה במעלה הטבלה של הליגה האנגלית ולהיאבק על האליפות קיבל את הבעיטה החוצה. הפיטורים היו עניין של זמן ואכן החרב שהייתה תמיד מעל לראשו של בואש לבסוף נחתה ושוב פינתה את הכסא לבא בתור.
זה שהגיע אחריו היה אחד שהיה מקובל על כולם – סוג של Win-Win עבור שני הצדדים שהיו מעוניינים בשידוך. רוברטו די מתאו נחת אצל הבלוז וידע שמעכשיו כל העיניים יופנו אליו. די מתאו היה בעיקר ענייני, אחד שיודע איך כדורגלן חושב (היה כזה עד לפני כמה שנים) ויודע מה משפיע עליהם יותר מכל, לכן להבדיל מאחרים העדיף להקשיב להם. האיטלקי ידע להחזיר לעניינים את דידייה דרוגבה הדועך ואת פרנקי הבן האבוד ישירות לסגל ואפילו להרכב. "הזקנים" ידעו להודות למאמן שתמך בהם והחזיר אותם להרכב וגמלו לו בלחימה בלתי פוסקת. השילוב מצוין של די מתאו עם הותיקים של החבורה הביא לצ'לסי את הזכייה שרומן אברמוביץ' כל כך חיכה לה כל השנים הללו. צ'לסי אלופת אירופה לעונת 2011-2012!
אחרי הזכייה המפתיעה של הבלוז (שאמנם סיימה במקום הרביעי בליגה באותה עונה) רבים חיכו וציפו לראות מי יהיה המאמן הבא. רובם נתנו קולם לאיטלקי הצעיר אך לעומת זאת לא כולם חשבו שיוכל להתמודד שוב עם האתגר. למרבה הפלא ועם כל הסחבת בנושא מינויו, לבסוף נשאר לשבת האיטלקי על כיסא המנג'ר. לצערו של המאמן העולה גם הוא ידע לאורך כל הדרך שלא בטוח שיוכל לסיים את מה שהתחיל בקבוצה.
חיזוקים בעמדות הנכונות, שחקנים צעירים ומבטיחים נחתו בקבוצה. אדן הזאר הבלגי הגיע מליל הצרפתית, סזאר אזפיליקווטה הפורטוגלי ממארסיי, מרקו מארין הגרמני, אוסקר הברזילאי ו-ויקטור מוזס שחקן הנבחרת האנגלית הצעירה. שחקנים ברמה טובה, בעמדות מפתח שהיו חסרות עבור הקבוצה. אין ספק שגם פה נראתה עבודתו הטובה של המאמן האיטלקי.
לצערנו יכולות השליטה העצמית של אברמוביץ' שוב באו לידי ביטוי, והבעלים הכל יכול של הקבוצה הוריד את החרב, הפעם אולי מוקדם. מוקדם מדי. הדבר שכנראה הכי הרגיז את הבעלים הרוסי הייתה חוסר ההצלחה בליגת אלופות, כאשר לאט לאט חלחלה אל הליגה וגרמה לקבוצה לאבד גובה במאבקי הצמרת. התבוסה 3:0 לאלופת איטליה יובנטוס סיימה את שלטון המאמן האיטלקי והוא פינה את מקומו לבא בתור.
המינוי הבא היה מפתיע, כזה שלא חשבו שיגיע אי פעם לקבוצה הלונדונית. רפא בניטס נחת במועדון. המאמן הספרדי המושמץ הגיע למלא את החלל. ללא ספק בחירה תמוהה עבור הבעלים הרוסי שלצערנו מבין בכדורגל כמו שאני מבין בנפט. האוהדים שקיבלו את ההודעה בתדהמה מהרגע ראשון הפגינו נגד מינויו של בניטס וכנראה שגם הם יודעים יותר מהבעלים. אך אברמוביץ' כמובן חושב שהוא יודע טוב יותר מכולם. השאלה הגדולה יותר היא – האם הספרדי באמת עדיף כרגע בעמדת המאמן על האיטלקי?
אישית, אני חושב כמו אוהדי הקבוצה. רפא בניטס לא מאמן מספיק מוכשר על מנת לייצב את הספינה הזו כרגע, לא בטוח שיוכל להסתדר עם הכוכבים החדשים וגם הותיקים בקבוצה. לראיה, בניטס לא אימן אף קבוצה בשנתיים האחרונות מאז עזב את הכסא הכחול-שחור במילאנו כך שהבחירה בספרדי תמוהה ביותר. נכון לעכשיו המינוי הרע והמפתיע גם מוכיח את עצמו לרעה, לאחר 3 משחקי ליגה של הכחולים בהדרכתו, צ'לסי עדיין ללא ניצחון כאשר שני משחקיה הראשונים הסתיימו בתיקו 0:0 משמים ואת משחק הליגה האחרון הפסידה לווסטהאם בתוצאה 3:1. הקבוצה משחקת לא טוב, גמלוני ועייף. לצערו של רפא בניטס – לא נראה שהוא יכול להוציא את העגלה מהבוץ, גם הוא יודע שכבר עכשיו ימיו ספורים והחרב מתחילה לבצבץ!
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
במהלך שידור משחק הכדורגל בין נוריץ' לסנדרלנד בערוץ פוקס האמריקאי, מצלמות הטלוויזיה קלטו אוהד סנדרלנד שמן במיוחד שממש תפס את תשומת הלב של הפרשנים האמריקאים.
הפרשנים החלו להריץ דאחקות על חשבון האוהד כבד המשקל, בדיחות מהסוג שמריצים בין החבר'ה, ולא בשידור ישיר בטלוויזיה – "איך הוא מצליח לכתוב עם האצבעות האלו", "תכין לי נקניקיה…".
מה שמוזר זה שפרשנים אמריקאים הם אלה שמתבדחים על חשבון איש שמן. הרי בארצות הברית כל אדם שני סובל מיתר משקל, וסביר להניח שבדרכם לעבודה הפרשנים הללו ראו אנשים שמנים הרבה יותר.
צפו באוהד השמן והקשיבו לפרשנות חסרת הטעם:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
גם משחק כדורגל בין שתי קבוצות שמתבססות על כדורים ארוכים יכול להיות מעניין. ישנן כמה סיבות לכך:
א. לחימה: בדרך כלל מאמן שדוגל במשחק של החזקה מועטת בכדור, הגבהות לרחבה ומסירות מחוף לחוף, דוגל גם במשחק הקרבה. השחקנים שלו יעשו גליצ'ים כשצריך, יכסחו גם כשלא צריך ויתאבדו על המגרש. כולם משקיעים וגם החלוצים יורדים ולוחצים על היריב. הם יסכנו את הבריאות שלהם בשביל שלוש נקודות ולפעמים אפילו פחות מזה. כי לפעמים עדיף נגר ממושמע על פני כוכב מפונק שלא רוצה ללכלך את המכנסיים.
ב. יחסי כוחות: כשקבוצה טכנית משחקת מול יריב נחות הכדור כמעט כל המשחק אצלה. המשחק מאוד חד צדדי ולאוהד האובייקטיבי קצת משעמם לראות את אותם השחקנים כל הזמן מתקיפים. במשחקים של ברצלונה לפעמים צריך תזכורת נגד מי היא משחקת, כי בדרך כלל היריב מאבד את הכדור לפני שאתה מזהה מי בכלל מחזיק בו. אותו דבר נבחרת ספרד. כששתיים משחקות עם סגנון דומה, במקרה הזה כדורים ארוכים, אז המשחק עובר מצד לצד. שתיהן מנסות, ושתיהן יודעות שיש להן סיכוי לא רע להצליח.
ג. קהל: מי שהכי מזוהה כרגע עם כדורגל "אנגלי"היא גם קבוצה משם. סטוק סיטי. למי שלא מכיר, נספר שמדובר בקבוצה שמצליחה להישאר בפריימירליג כבר ארבע שנים רצופות כאשר היא מסיימת דרך קבע במקום סביר בהחלט (11-14). היא מצליחה להבטיח את ההשארות שלה מוקדם ובלי להיכנס למאבקים של יציאה מחוץ לקו האדום. מאמן הקבוצה הוא טוני פיוליס, שגם העלה אותה מהצ'מפיונשיפ. באימונים שלו רוב הזמן מוקדש לכדורים נייחים, המצבים בהם סטוק מצטיינת ומרבה לכבוש. יותר מזה, עד העונה שעברה, רורי דלאפ היה אימת הליגה. הוצאות החוץ האדירות של זורק הכידון לשעבר יכלו להגיע כמעט מהחצי עד הרחבה. תוסיפו לזה את הדחיפות והמרפקים של החברים שלו והגובה הכללי העצום של הקבוצה הזאת, ותקבלו סיכוי מצויין לשער. אבל רגע, כמעט שכחנו את הדבר החשוב בסעיף כאן, הקהל. אוהדים שממלאים אצטדיון ומעודדים, מעניקים חווית צפייה גם אם הקבוצה שלהם לא משחקת סקסי. להפך, הם מעריכים יותר שחקנים שנלחמים בשביל הקבוצה. אצל "הכדרים" יש איצטדיון מלא בכל משחק ליגה. הם מרבים לשיר (תשאלו את ארסן ונגר לו הקדישו שיר במיוחד…) ולדחוף את הקבוצה שלהם כשהכדור אצלה בחצי היריב. "בריטניה סטדיום" שלהם נחשב לאצטדיון הרועש בבריטניה. ויש לו תחרות בהחלט קשה.
ד. קשר בין השחקנים לקהל: כשאתה כוכב בקבוצה של כוכבים, אתה מלך כשהולך לך. ברגע שאתה מתחיל לגמגם הקהל כבר מתחיל לקלל אותך (תשאלו את רונאלדיניו על התקופה שלו בבארסה). בקבוצה שנלחמת, כל עוד תלחם יאהבו ויעריכו אותך. עשית מאמץ ותיקלת? תזכה לתשואות שאכן מגיעות לך. עשית גליץ' והכדור פגע בבלם היריבה בברך והתגלגל פנימה? אתה מלך. מה שתיתן, תקבל יותר בקבוצה שורדת. שם גם יש פוטנציאל גדול יותר לקשר בין השחקנים לאוהדים. שניהם מכבדים אחד את השני, שניהם קצת מכירים ויש בסיס לחברות. ככה גם הקבוצה עושה לעצמה יחסי ציבור טובים ומביאה עוד קהל למשחקים שלהם. היא מרוויחה גם עוד אוהד ששר, או לפחות מוחא לה כפיים כמו כולם וגם מכניסה עוד כסף לקופת המועדון. פרסום חשוב למועדונים והם דואגים לדווח וגם הרבה פעמים לצלם כשהשחקנים שלהם מבקרים ילדים בבתי חולים, גנים או עושים כל מיני פעילויות למען הקהילה.
לסיכום, אפשר להנות לא רק מבארסה או צ'לסי. כשהמשחק זורם והקהל ער, גם כדורגל מכוער יכול להפוך נמר.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
תודה לאל נגמרה פגרת הנבחרות וחוזרים לליגה. לא זאת שפה, מצידי הלוזון ליג יכולה להסגר עד להודעה חדשה, אלא הליגות שבהן משחקים כדורגל.
לא צריך להיות פרופסור בשביל לראות שבמשחקי המוקדמות בדרך כלל הרמה לא משכנעת. הייתי מעדיף לראות בסוף השבוע האחרון משחקים קצביים ומלאים תשוקה באנגליה, או שערים אלגנטיים באיטליה וספרד. גם הרוסים והצרפתים לוקחים בהליכה במקרה הזה.
נבחרת ישראל היא מאוד חלשה ורק נבחרות סופר חלשות כמו לוקסמבורג גורמות לה להראות כמו ריאל מדריד. להשוות את עדן בן בסט ושות' לטובי השחקנים זה פשוט עלבון. בזבוז זמן לצפות בהם. יש כאלה שבטח אומרים "נו, מישהו שם לו אקדח ליד הראש ומכריח אותו להסתכל?" אז זהו, שכן. חולה כדורגל, וכשאין משחק אחר באותו יום ואין ליגה כמעט שבועיים אז רואים את מה שיש.
גם הנבחרות החזקות יותר, שמורכבות חלקית או יותר מזה מכוכבים גדולים, לא מעניינות במיוחד. על פורטוגל כולנו שמענו, ואת הנגרייה של רוי הודג'סון אפשר להעביר לאיקאה.
הגרמנים כמו הגרמנים חזקים אך די טקטיים. ספרד היא אוסף של מסירות רוחב ומדי פעם מצב מסוכן, עם מאמן שאסור להזכיר לידו את המילה הנוראית "חלוץ".
ארגנטינה נראית טוב, אבל לא אופתע אם שוב מסי יעשה במכנסיים במדי הנבחרת שלו. עכשיו אלה המוקדמות והלחץ הרבה יותר מתון. המאני טיים יהיה בריו 2014. חוץ מזה, למי יש כוח לראות כדורגל בשתיים בלילה? רק לסלבה ברזילאי יש ותראו איזה משוגע הוא.
חבל גם שתקעו לנו שתי פגרות בהפרש של כחודש. במקום לעשות את זה ברצף של שבועיים, ואז אולי השחקנים יצליחו לזכור מי הפרטנרים שלהם ואיך קוראים למאמן. הפגרה תמשך בזמן הזה ולא יפריעו לנו שוב בסאן סירו ושאר היכלי הכדורגל.
עכשיו יש לנו שקט עד מרץ. אפשר להנות קצת בלי לשמוע על יוסי בניון ואלי גוטמן, מחנאות ופרשנים שמחכים בפינה. לא אתגעגע לזה, אולי גם השחקנים עצמם ו…נדבר כבר….
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
תודו שהתגעגעתם. הכדורגל האנגלי חזר ! האולימפיאדה הסתיימה, אין יותר שידורי ספורט מ – 12 בצהריים, אבל יש כדורגל, וכדורגל איכותי. במשחק על מגן הצדקה נפגשו מנצ'סטר סיטי וצ'לסי למשחק על התואר הראשון של העונה, והמשחק בהחלט ענה על הציפיות. המשחק לא נערך באצטדיון וומבלי, שם האולימפיאדה עדיין השאירה את חותמה, אבל גם הוילה פארק בבירמינגהאם הוא יופי של במה למשחק בין 2 ענקיות הכדורגל הללו.
פרננדו טורס היה הראשון להבקיע בדקה ה – 40 מבישול מצוין של רמירז, והעלה את צ'לסי ל 0:1, אבל לאחר 2 דקות איבנוביץ' עם תיקול מסוכן במיוחד קיבל כרטיס אדום. מנצ'סטר סיטי עלתה בטירוף למחצית השניה ובתוך רבע שעה השלימה מהפך ענק – יאיא טורה (52), קרליטו טבס (58), וסמיר נאסרי (65) הפכו את התוצאה, ובגדול. ברטראנד צימק בדקה ה – 79 ל – 2:3, אבל זה היה כבר מאוחר מדי.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
"כאשר הגעתי לארסנל לראשונה הבנתי שארבעת שחקני ההגנה הם בוגרי אוניברסיטה באומנות ההגנה. בנוגע לטוני אדמס אני מחשיב אותו לדוקטור בהגנה, הוא פשוט מדהים." ארסן ונגר(1997).
טוני אדמס אגדת הייבורי לשעבר שיחק את כל הקריירה שלו בארסנל. הוא הצטרף למועדון בגיל 14 והפך להיות הקפטן של הקבוצה כבר בגיל 21. מספר 6 האגדי היה המאמן של הקבוצה בתוך המגרש. הוא שיחק 669 משחקים במדי התותחנים ונחשב לאחד השחקנים הגדולים ששיחקו במועדון. הבלם האנגלי הנהיג את ההגנה של התותחנים וזכה ב-3 גביעים, 4 אליפויות ובגביע אירופה למחזיקות גביע כשניצחה 0:1 את פארמה.
בתחילת דרכו הבלם היה ידוע כשתיין לא קטן – הוא הרבה לבלות ולשתות ומדי פעם אהב ללכת מכות, שיחק שיכור ולאימונים היה מגיע אחרי בילויים. בשנת 1993 נהג בשיכרות ועשה תאונה שכמעט גרמה למותו, ולמרות שישב בכלא חודשיים המשיך לשתות ולעשות צרות. ביחד עם חברו לקבוצה ריי פארלור הפעיל מטף כיבוי במסעדה אחרי שאוהדים הקניטו אותם ושוב נעצר. המצב לא היה טוב עבורו.
ואז הגיע ארסן ונגר לקבוצה ושינה את כל עולמו של הענק האנגלי. המאמן הצרפתי תמך בבלם לאורך כל הדרך והחזיר את האנגלי למוטב. אדמס הצהיר שהוא אלכוהליסט והלך למרכז גמילה – כתב ספר אוטוביוגרפי על עצמו, למד צרפתית והתחיל לנגן על פסנתר. בהדרגה הפך להיות שחקן טוב יותר.
בשנת 2002 אדמס החליט לפרוש והתחיל את קריירת האימון שלו. במקביל הוא הקים קליניקה לשחקנים שמכורים לאלכוהול ,סמים והימורים. קבוצתו הראשונה הייתה וויקומב וונדרס מהליגה השנייה, ואחרי שלא הצליח להשאיר אותה בליגה עזב להולנד לאמן את מחלקת הנוער של פיינורד.
ב-2006 לקח אותו הארי רדנאפ לצוות האימון של פורטסמות' ואדמס הפך לעוזרו של המאמן המנוסה. אחרי שרדנאפ עזב ללונדון לאמן את טוטנהאם אדמס הפך להיות המאמן הראשי של פומפי. הוא פוטר אחרי 3 שנים בקבוצה ונסע לאמן באזרבייג'ן.
בחודש מאי האחרון החליטה הנהלת הקבוצה לוותר על אדמס כעוזר מאמן והחליטה לקדם את סטיב בולד – מאמן הנוער של הקבוצה. החלטה ששברה לענק הגדול את הלב.
אז נכון, לאדמס עבר לא נקי במיוחד, אבל הוא השתנה והפך להיות אדם טוב יותר. הוא נגמל והתבגר, התחיל ללמוד והפך להיות מקור הערצה באנגליה. "הוא שינה את חייו כי הוא חכם ויש לו אישיות חיובית", אמר עליו ארסן ונגר. פר מרטסקר בלמה של ארסנל אמר עליו: "טוני אדמס הוא ההשראה שלי. להערכה שלי כלפיו אין גבולות".
אדמס למד כדורגל מהטובים ביותר – כשחקן מונגר ועוזר מאמן מהארי רדנאפ, ולכן ארסנל עשתה טעות כשויתרה על אישיות כזאת בקבוצה. הוא מודל לחיקוי, מנהיג מלידה ואחת מאגדות המועדון שתרם רבות לקבוצה. אין ראוי ממנו להיות עוזרו של ונגר ואולי להחליפו בעתיד. חבל שהנהלת ארסנל לא חשבה כך. מי יודע אולי בעתיד אדמס ימצא את עצמו חוזר לקבוצת נעוריו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
