תגית: יופ היינקס

גם כשהכול עובד, יש אנשים שיהיה להם על מה לבכות. מתיאס זאמר, המנהל המקצועי בבאיירן מינכן, למשל.

חילוף מאמן, 13 נקודות מ-15 אפשריות בליגה וניצחון מרשים בסופר קאפ על צ'לסי של מוריניו לא מרשימים אותו. "שיחקנו בצורה עצלנית. שיחקנו כדורגל בלי נשמה, עבדנו כאילו אנחנו רק ממלאים חוקים. אנחנו חייבים לצאת מהנינוחות הזאת. פפ עשה ככה, פפ ניצח, פפ הפסיד, ואנחנו כל כך אוהבים את זה, עד שאנחנו אומרים, זאת כבר לא אחריות שלנו" ירה זאמר, ואחריו המבול.

נתחיל מזה שאין שום תועלת למועדון כשמוציאים את הכביסה המלוכלכת שלו החוצה. המאמן ייעלב, גם הנשיא, והשחקנים שאליהם מופנית הביקורת ייקחו את ההערות באופן אישי במיוחד. לא הייתי רוצה להיות זאמר באימון הקבוצה, ביום שאחרי אותה התבטאות בעקבות הניצחון 0-2 על האנובר. מכאן אפשר להעלות את השאלה האם היה כאן אינטרס אישי של זאמר. אולי מדבר בניסיון שלו לחבל במעמד של פפ גאוורדיאולה כדי לרשת את מקומו? אם הייתי אברם גרנט הייתה לי יכולת טובה יותר לנתח את המהלך מבחינה פוליטית.

נקודה שנייה תמוהה היא שהאמירה מנותקת מהמציאות. בלי להשקיע, להלחם ולעבוד, אי אפשר לנצח כמעט תמיד כמו שקורה אצל אלופת גרמניה ואירופה. זאת נוסחא שתמשיך להתקיים גם אם יהיו 11 רונאלדו בהרכב. אמנם הדברים לא תמיד הלכו בקלות עד עכשיו, אבל למי כן? בארסה, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד. כולן מאבדות נקודות ולא מראות יכולת משכנעת כל משחק ומשחק. נשיא מועדון באיירן מינכן, אולי הנס, אף ביקר את זאמר (גם כן בתקשורת, כי כשמגיע מגיע) ואמר שיזמן אותו לשיחה אצלו. לא צריך להיות מדען טילים או ליאו מסי כדי להבין שזה זימון לנזיפה בין כותלי המשרד של הבוס.

אחרי אותה התבטאות אגב של זאמר, אגב, הבווארים המשיכו את אותה יכולת "מבישה" והביסו 0-3 בבית את צסק"א מוסקבה, במחזור הפתיחה של ליגת האלופות.

באיירן מינכן החליפה בקיץ כאמור מאמן. יופ היינקס שהועזב מתפקידו, מיצה את הפוטנציאל של הסגל שהיה ברשותו, אבל לא מיד, אלא תוך שנה, וכשמאחוריו 25 שנות אימון. פפ, לעומתו, הוא מאמן צעיר שהתחיל את דרכו בבוגרים רק ב-2008. זה לא מנע ממנו להגיע להישגים כבירים ולהפוך את בארסה של 2010-2011 לקבוצה הטובה בהיסטוריה. עכשיו הוא בבאיירן. יש לו את השפה הגרמנית הבסיסית אחרי שלמד אותה במשך חצי שנה, יתרון שיש למעט מאוד מאמנים זרים. השקעה שראויה להערכה.

גאוורדיאולה מנסה לעצב מחדש את הקבוצה, אבל לא לכפות עליה את הטיקי טאקה של ברצלונה. כרגע נראה שהוא בודק ושוקל, מה, איך ואיפה, ולמרות שזה תוך כדי תנועה התוצאות מצוינות. גם היכולת לא רעה בכלל. הזמן יעשה את שלו, הדברים יתחברו, השחקנים יקבלו תפקיד קבוע ומוגדר ויבינו אחד את השני. חבל שזאמר בחר להתעלם מכל זה כאילו הוא שחקן שרק עלה מהנוער ואין לו מושג איך עובד הכדורגל. מאחורי הג'ינג'י (שכנראה גם האופי שלו כזה) יש קריירה מפוארת כשחקן, בעיקר בתפקידים הגנתיים. אז למה לעזאזל הוא בוחר לתקוף את השחקנים שלו?

הדמות המרכזית שלנו במקרה הזה, כבר הספיק לאמן בדורטמונד ושטוטגרט. מה היה חושב זאמר המאמן אם המנהל המקצועי שלו היה הולך לתקשורת, מלכלך על השחקנים שלו ומנסה לסכסך בינו לבין הסגל?

כדורגלן השנה באירופה לשנת 1996 לא עשה טעות שאין ממנה דרך חזרה. התנצלות בתוספת זמן שישכיח את היציאה המטופשת יעשו את שלהם. יש שחקני עבר גדולים שהקריירה שלהם כמאמנים או פרשנים מביישת את ההישגים שלהם. אם זאמר ימשיך באותה צורה הוא גם יהיה אחד מהם, למרות קריירה לא רעה כמאמן.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

"הכרטיס האדום היה תוצאה של התגרות, אבל אי אפשר לחלוק על ההחלטה. שחקן באיירן מינכן צריכים לנקות מעצמם מהתנהגות כזאת", כך אמר יופ היינקס, מאמן באיירן מינכן לאחר הכרטיס האדום שקיבל פרנק ריברי.

במשחק הגביע אתמול בין באיירן מינכן לבין אוגסבורג קיבל פרנק ריברי את הכרטיס האדום לאחר שנתן סטירה ל-קו ג'ה צ'ול. אבל זו לא הייתה סטירה רגילה.

פרנק ריברי עשה עבירה על קו ג'ה צ'ול, שקם לעברו בצורה מאיימת, ברגע שצ'ול התקרב אליו, ריברי נתן לו סטירה קטנה, הקוריאני של אוגסבורג לא נשאר חייב והחזיר סטירה משל עצמו, וריברי, שחייב להיות זה שאומר את המילה (או במקרה הזה – סטירה), האחרונה, החזיר לו את סטירה. זה כבר היה יותר מדי עבור השופט שהוציא לצרפתי הבינלאומי את הכרטיס האדום.

צפו בקרב הסטירות בין פרנק ריברי לקו ג'ה צ'ול:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם