תגית: הליגה האנגלית
זברות מאנגליה
קבוצת הזברות האנגלית חוזרת לקידמת הבמה ומראה לנו איך רכש חכם ומדוקדק יכול להוות הצלחה גם אם לא מדובר בשחקנים הכי נוצצים בעולם
ניוקאסל יונייטד היא אחת מקבוצות בעלות היסטוריה נפלאה בנוף הכדורגל האנגלי. קבוצה אשר ידעה עליות ומורדות לאורך השנים בהן המועדון קיים, אך למרות הכל – תמיד נשארה בתודעה וידעה למשוך אליה שמות נוצצים שסחפו אותה לשנים יפות בצמרת הליגה האנגלית.
בניוקאסל יונייטד מתפארים באחד האצטדיונים היותר יפים, חדישים וביתיים. הקהל הרב שמציף את "סנט ג'יימס פארק" מדי משחק מצליח להתפקד ולהגיע למספרים יפים של כ 53,000 איש בממוצע למשחק. אך למרות כל היופי שמסביב לקבוצה מצפון-מזרח אנגליה התארים שבאמתחתה מספקים תמונה דיי עגומה. הקבוצה אומנם ידעה תארים בעברה, אך העבר הוא רחוק, רחוק מדי. האליפות האחרונה שראו במועדון הייתה איי שם בשנות ה-20! התואר האחרון היה לפני יותר מ-60 שנה כאשר זכתה הקבוצה להניף את הגביע האנגלי. מאז השכינה הפציעה על הקבוצה ורק בשנים בודדות (בעיקר בשנות ה-90 המאוחרות) גרמו לקבוצה להחזיר לעצמה את שמה הטוב.
כן אז, אי שם בשנות ה-90 הקבוצה התהדרה בשמות נוצצים כגון: פיטר בירדסלי, אנדי קול כשאליהם הצטרפו דוד ז'ינולה הצרפתי האגדי ו-לס פרדיננד הנהדר. בעונת 95/96 עם הצטרפותם של השניים האחרונים הייתה קרובה ניוקאסל עד כדי נגיעה מהאליפות אך לצערה כשלה ברגע האמת למרות יתרון מבטיח של 12 נקודות בראש הטבלה, ולבסוף העניקה את האליפות למנצ'סטר יונייטד. למרות הנפילה והאכזבה הקשה, בקבוצה לא הרימו ידיים והנחיתו את החלוץ האגדי אלן שירר שהגיע בהעברת שיא (בזמנו) של כ-15 מיליון ליש"ט.
אלו היו שנות הזהב של המועדון, אומנם ללא תארים, אך עם המון כבוד ניוקאסל הגיעה בעונות 97/98 ו-98/99 למעמד גמר הגביע האנגלי, אך לצערה כשלה והפסידה בשני הגמרים.
שנות ה-2000 המוקדמות עדיין שמרו את ניוקאסל בצמרת כשהעפילה בשנת 2002/2003 לליגת האלופות. השינוי הגדול החל במועדון משנת 2007 כשרכש אותו המיליארדר הבריטי מייק אשלי וקיבל 93% שליטה במועדון. כשכולם חשבו שבזכות הכסף הגדול והבעלים החדשים ניוקאסל תוכל לחזור לצמרת דווקא אז החלו כל הבעיות. המנג'ר סם אלרדייס פוטר עקב יכולת מזעזעת של הקבוצה ובמקומו נחת המשיח של ניוקאסל, קווין קיגן.
קיגן הצליח להרים את הקבוצה מהקרשים ומצבה השתפר, אך גם פה ידו של אשלי הייתה על העליונה כשהחליט לפטר את המנג'ר המוערך עקב ויכוח על מכירתו של השחקן ג'יימס מילנר לאסטון וילה. לאחר מכן מונה ג'ון קיניר והקבוצה ספגה מכה אנושה עד כדי ירידה לליגת המשנה (הצ'מפיונשיפ).
כיום מאמן הקבוצה הוא אלן פארדיו, המאמן מצליח לייצב את השורות ואולי אפילו להחזיר את הקבוצה לימים היפים שלה. מה שיפה ומעניין עוד יותר בהצלחה הזו, הוא השקט שמעניק המאמן לשחקניו. ומלבד זאת הרכש הנכון שבוצע במועדון בשנתיים האחרונות מראה מחשבה עמוקה סביב כל הנושא ובעיקר ראייה לטווח הרחוק. השמות המבטיחים ממשיכים לזרום לקבוצה וחלק גדול מההצלחה הוא גם שלהם.
השמות שמעטרים את המועדון בשנתיים האחרונות אולי הם לא מהנוצצים ביותר, אבל זה נראה שכל שחקן הוא בול פגיעה לעמדה שלו ובעיקר בחיבור שלו למועדון.
בשער זכינו לתופעה ההולנדית החדשה – טים קרול. השוער מספק עונה יפה מאוד בין הקורות.
בהגנה אנו רואים את הצמד – קולוצ'יני את ס. טיילור שהצליחו בחצי עונה הראשונה לנעול את הרחבה. הקישור הקטלני מכיל את – ג'ונאס גוטיירז, יוהאן קבאייה ואת היהלום – חאתם בן ארפה.
בהתקפה מפציצים – דמבה בה וחברו לנבחרת סנגל – הרכש המטורף מינואר פאפיס סיסה.
נכון לעכשיו זוהי עונה חלומית של ניוקאסל. אף אחד לא דמיין שהקבוצה תתייצב בחלק בעליון של הטבלה, לפחות לא בעונה הנוכחית. הצלחתה של הקבוצה בחלק גדול מהעונה משאירה אותה במאבק על המקום הרביעי שיוכל להחזיר אותה לליגת האלופות. אך התחרות השנה לא קלה, כשאיתה נאבקות קבוצות חזקות, יתכן ואף חזקות ממנה – טוטנהאם וצ'לסי. אפשר להגיד כמעט בבטחה שאת ניוקאסל נזכה לראות במפעל אירופי בשנה הבאה, איזה מהם? זו השאלה הגדולה.
הקיץ של אברטון: עוד חוזר הניגון
בעלים שמבקש למכור את המועדון, מחסור במזומנים שמונע רכישות, כישרונות שלא פורצים ופציעות מעיבים כולם על הקיץ בצד הכחול של המרסיסייד. כל שנותר לאוהדי אברטון הוא לעמוד בצד ולהביט בצד האדום בקנאה בבנייה המחודשת של ליברפול. לדיוויד מויס נותר להתחפש למשה רבנו ולהוציא מים מן הסלע
קיץ נוסף של ייאוש, ללא רכש משמעותי ולמרות מאמן מצוין וצעירים מוכשרים, יוצאת אברטון לעונה שמראשיתה מוגדרת כחסרת שאיפות. זה נראה כאילו בכל עונה מתשע העונות שלו בתפקיד, מצליח דיוויד מויס להוציא מחניכיו מעל ומעבר ולהוביל אותם לדבוקת הצמרת או לפחות לשוליה.
כאשר קבוצות בסדר הגודל של אברטון דוגמת ניוקאסל וסנדרלנד מצליחות להתחזק, וכשבצמרת נראה כי שש המובילות כבר נקבעו להן מראש, מקווים ב"גודיסון פארק" להיפרד מהבעלים, ביל קנרייט, שמשווע בעצמו לרוכש, כל עוד זה לא קורה, ימשיך דיוויד מויס להיות הדמות הבולטת שמרכיבה את המועדון.
הג'ינג'י שבי
לא סתם נחשב מויס למאמן נהדר, כזה שאפילו אלכס פרגוסון סימן כאחד הפוטנציאלים הבולטים להחליפו כשיפרוש. הסקוטי האדמוני הוא אמנם מאמן טמפרמנטי, ולא פעם נקלע לעימותים עם שופטים, אך תאוותו להישגיות גורמת לאברטון להשיג תוצאות מכובדות לרוב, ולמויס עצמו ליצור מעמד של מאמן מן השורה הראשונה של מאמני הפרמייר ליג, שלא בכדי זוכה לחיזורים רבים.
מויס הפך חלק נכבד מהמועדון, הוא מבטא את הרוח של אברטון כמועדון שלא מושתת על תזרים מזומנים מטורף, אלא על רכישות נכונות ולצד זאת מחלקת נוער שמייצרת לבוגרים שחקנים בעלי פוטנציאל אדיר. גם עכשיו כשידוע כי בעלי המועדון, ביל קנרייט, רק מנסה להיפטר מהנכס שלו ומאשים את הבנקים במחסור במשאבים, מביע מויס את רחשי ליבו כי אברטון אמנם צריכה חיזוק, אך היא לא המועדון שזקוק למיליארדר חדש.
"בעלות חדשה היא לא הפתרון. צריך אנשים נכונים ואת זה כבר יש לנו", אמר מויס במאי האחרון כשנשאל בסוגיית הבעלות. כמי שמיישר קו עם קנרייט, לפחות בעת הנוכחית, מצליח מויס לחבר חבורה של לוחמים ומוכשרים יחד, שמניעים את אברטון כמעט מידי עונה. סיום בשולי הצמרת מתקבל בסיפוק לאור המשאבים הידועים של הקבוצה,אך התחזקות הקבוצות שנמצאות באותה הרמה יכולות וגם אמורות להדאיג את קברניטי ה"טופיס".
מויס הוא המנג'ר היחיד שלא הביא ולו כדורגלן רכש אחד הקיץ, האם זה יהיה לו לרועץ? כאשר הכוכב הספרדי, מיקל ארטטה, גם הוא מנמיך ציפיות ואומר לאוהדי הקבוצה כי עליהם להיות ריאלים ביחס לחוסר היכולת הכלכלית, אפשר לכוון לעוד עונה ללא כל שאיפה.
טופי או סוכרייה על מקל?
בכל זאת אל נא לפסול את ה"טופיס". מדובר במועדון מנוסה שמחזיק בכדורגלנים מוכשרים וטובים כפיל ג'אגיילקה, מיקל ארטטה ולייטון ביינס, שלושתם מניות נחשבות בשוק השחקנים, ותוסיפו אליהם את האוסטרלי, טים קיהייל ותקבלו חבורה שבכל זאת יכולה להתמודד בשולי הצמרת, ולמרות ההתחזקות של יריבותיה לבטן הטבלה, הינה יריבה עיקשת.
מה שעוזר עוד יותר לכחולים היא מחלקת נוער טובה שמייצרת גם צעירים מוכשרים. ג'ק רודוול וויקטור אניצ'יבה, הניגרי, כבר הפכו לחלק קבוע מהשלד של אברטון בעונות האחרונות. כאשר במשחקי ההכנה לעונה אפשר היה גם לשים לב לצעיר רוס בארקלי, בן ה-17, שצופים לו עתיד מזהיר.
מכה מסוימת קיבלה הקבוצה עם פציעתו של סימוס קולמן, עוד תוצר צעיר (אם כי לא מקומי) אשר פרץ אשתקד לתודעתם של אוהדי הקבוצה, שרף את הקו הימני, והגיע גם לנבחרת אירלנד, קרע במשחקי ההכנה את רצועות ברכו וייעדר תקופה ארוכה.
מכל עבר לאברטון
את הסגל הלא ממש מלא של מויס ואברטון משלימים לעת עתה חבורת שחקנים שמגיעים משלל ארצות תבל. את מרואן פלאייני, הקשר הבלגי הנהדר, כולם מזהים בגלל שיער האפרו שלו, אך מדובר בשחקן מוכשר ביותר, שמסוגל לייצר שערים ובישולים לאין שיעור.
ג'וני הייטינחה, סילבן דיסטין וג'וזף יובו הם בלמים מנוסים גם ברמה הבינלאומית, כמו גם השוערים יאן מוצ'ה, הסלובקי וטים הווארד, האמריקאי. דיניאר בילאלטדינוב, הקשר הרוסי, הבקיע אשתקד מספר שערים יפים, והוכיח כי כישרון רב טמון בו.
החוליה הכי חלשה של הקבוצה היא דווקא ההתקפה. לואיס סאהה נמצא בשלהי הקריירה, מדבר כבר על פרישה, ובייחוד לא מרבה בכיבוש כבעבר. ג'רמיין בקפורד, אמנם חווה עונה סבירה, אך סימני שאלה רבים קיימים לגבי התאמתו לרמת הפרמייר ליג. מיודענו, איגביני יעקובו, הניגרי, חוזר מעונת השאלה בלסטר, הוא מביא עימו יכולת הבקעה מוכחת, אך פציעות וירידה בכושר מעיבים על עתידו כסקורר משובח.
בהיעדר חיזוק, עם בעלים שמבקש למכור, ומעט מאוד אופציות לחיזוק, יוצאת אברטון לעוד עונה לאחר שהמהומות בלונדון סידרו לה שבוע הערכות נוסף, בו היא לא עשתה שום מהלך חיובי, ק.פ.ר שקיבלה סטירת השכמה מבולטון, בכדי שתבין לאן היא הגיעה, היא זו שתתארח בשבת ב"גודיסון פארק", והתחלה נוחה מזו, לא יכלו הכחולים לבקש.
דיוויד מויס אנרגטי כפי שג'ינג'י אמור להיות, יחד עם הקפטן, פיל נוויל הוותיק, ביינס, רודוול, ג'אגיילקה, קייהיל וארטטה, שמביאים עמם גם יכולות איכותיות, יוצאת אברטון לדרך בדחייה מסוימת, ובמטרה להידבק שוב לחבורת הצמרת, אך היא תעשה זאת כשהיא מותירה הרבה סימני שאלה בקרב אוהדיה, ובעיקר הרבה תסכול על אובדן השאיפות.
בחירה נכונה בהחלט
הכוכב הבלתי מעורער של ווסט ברומיץ' אשתקד היה החלוץ הניגרי, פיטר אודמווינגי, שחתום במו רגליו על התצוגות שהביאו את החבורה של רוי הודג'סון לשרוד בפרמייר ליג, לא דבר שכיח בעונות האחרונות. סיפורו של איש ה"בחירה הנכונה"
במהלך רוב הקריירה הנוסקת של פיטר אודמווינגי מה שמלווה אותו הן יכולות כיבוש, ובעיקר החלטות נכונות שקיבעו את מעמדו כאחד השמות החמים בפרמייר ליג כיום. עם רזומה נהדר אשתקד ואינספור קבוצות בעקבותיו, הוא פותח עונה בחוד של ווסט ברומיץ', בדרכו לפסגות אחרות.
נולדתי מבורך
הוא נולד בטשקנט, אוזבקיסטן, לאב ניגרי ואם רוסייה, פיטר אוסזה אודמווינגי זהו שמו המלא. אוסזה בניגרית פירושו "אלוהים בחר עבורך", ועם שם שכזה פתח אודמווינגי את חייו דווקא על אדמת אוזבקיסטן. את כישוריו הראשונים רכש בקבוצות הרוסיות, קאמאז ולאחר מכן גם בצסק"א מוסקבה.
עם השנים חזר למולדת אביו בניגריה והצליח להרשים, דבר שהביא למעברו לליגה הבלגית בגיל 21. לה לובייר, מועדון שכבר איננו קיים, היה מי שקלט אותו בנופי השוקולד הבלגי, ולשוקולד עוד נחזור בסיום.
משם נדד לצרפת למדיה של ליל, והיה חלק בקבוצה מצוינת שכללה גם את עבדל קאדר קייטה מחוף השנהב, מישל באסטוס הברזילאי וג'אן מאקון הקמרוני. שער שלו על אדמת איטליה בניצחון 0-2 ב"סן סירו", קבע כי ליל תעפיל לשלב הנוק-אאוט של ליגת האלופות בעונת 2006-07.
בקיץ 2007 קיבלה ליל מלוקומוטיב מוסקבה הצעה של 14 מיליון יורו תמורת הניגרי, שחזר לאדמת רוסיה, וגם לא נחשב לזר באמצעות האזרחות שנשא מיום הולדתו.
בשלוש עונותיו במוסקבה, הפך אודמווינגי לחלוץ משובח עוד יותר, כבש כמות יפה של שערים וגם השתלב היטב בנבחרת הניגרית, בה היה שותף לזכייה במדליית הכסף במשחקים האולימפיים בבייג'ין 2008.
עם זאת גם זכורות תקריות לא נעימות של גזענות, שרווחת ברוסיה כלפי שחקנים שחומי עור, והיו מהגורמים למעברו הבא של החלוץ. "זו אמנם קבוצה קטנה של אוהדים, אבל זה מאוד עצוב מאחר ויש לי מערכת יחסים טובה מאוד עם המועדון", אמר אודמווינגי בדרכו לפרמייר ליג.
ממשיך לבחור נכון
התחנה הבאה הייתה אנגליה. הוא חבר לעולה החדשה לפרמייר ליג, ווסט ברומיץ', והפך לאחת הרכישות הטובות בתולדות המועדון.
עונה לא פשוטה עברה על החבורה מ"הוואתורנס", אך יכולתו הבולטת של החלוץ הניגרי נתנה אותותיה בכל מהלך העונה. 15 שערים הוא הצליח לנפק עבורה, כולל שערים חשובים במסע ההישארות של הקבוצה, ושערים במשחקים נגד הגדולות של הליגה, צ'לסי, ארסנל וטוטנהאם, שקבעו כי אודמווינגי הוא השחקן שהבקיע הכי הרבה שערים עבור ווסט ברומיץ' בפרמייר ליג.
הוא זכה בתואר השחקן המצטיין של חודשים ספטמבר ואפריל בעונת אשתקד, וכמובן שנבחר גם למצטיין העונה של ווסט ברומיץ', וקיבל על כך כמות איכותית של שוקולד מאוהד הקבוצה מאוסטרליה.
אודמווינגי הפך לסחורה חמה בשוק העברות, ארסנל, טוטנהאם ואפילו יובנטוס חשקו בו כמי שעתיד לפתור להן את בעיות החוד. האחרונה לרדוף אחר מי שנבחר לכדורגלן האפריקאי של הפרמייר ליג אשתקד, היא וויגאן, שממש בשעות האחרונות שלפני פתיחת העונה רוצה בו כמחליף עתידי להוגו רודאייגה שצפוי להתקדם.
לא נראה כי הודג'סון שש לוותר על שורותיו של מלך השערים שלו, וגם הכישלון בצירופו של דני גרהאם מווטפורד שבחר בעולה החדשה מסוונסי, משאיר בינתיים את אודמווינגי בשורות ווסט ברומיץ'.
כמי שתמיד ידע לאן ללכת ובאיזה עיתוי, כנראה שגם הפעם יעשה זאת החלוץ הניגרי המצוין, וגם אם יישאר בינתיים בביתו מהעונה החולפת, הוא ימשיך להרשים ולהרשית. כבעל חוש הבקעות מיוחד נגד הגדולות, היונייטד צריכה להיזהר במחזור הפתיחה מהשחקן המבורך.
זוזו! זו העונה שלי
הם עדיין לא השמות הנוצצים ביותר בפרמייר ליג, אך בעונה הזו הם יכולים להיכנס למשבצת הכוכב. פוטנציאל יש, במה כנראה גם תהיה. עכשיו התור שלך – גרסה אנגלית
הכישרון שלהם ידוע, חלקם עברו שורה של השאלות בכדי להשתבח, אך העונה זה הזמן שלהם לתפוס פיקוד או לעשות את השדרוג המיוחל למימוש הפוטנציאל. לפני פתיחת העונה הקרובה, הנה כמה שמות שמועמדים לממש את האמרה "וישחקו הנערים לפנינו".
דניאל סטארידג', צ'לסי
החלוץ בן ה-21 של הבלוז מלונדון, הגיע לפני שלוש עונות כפרויקט עתידי ממנצ'סטר סיטי. אשתקד הרשים מאוד במדיה של בולטון, ואת הקיץ התחיל במדי נבחרת אנגליה הצעירה באליפות אירופה בדנמרק והיה מנקודות האור הבודדות בה. לאחר מכן חזר לאימוני צ'לסי והחל להרשית גם במשחקי האימון של החבורה הנבנית של וילאש בואש. לצד דרוגבה, לאמפרד ושאר הכוכבים, ויחד עם הצטרפותו של רומאלו לוקאקו, עשוי סטארידג' שמסוגל לשחק כמעט בכל מקום בחלק ההתקפי, לקבל קרדיט מהמאמן הצעיר, ולפרוץ למעמד הכוכבות.
טום קלברלי, מנ. יונייטד
הקשר האנגלי בן ה-21, מגיע חזרה לחבורה של פרגי בדיוק בזמן עבורו. עונת התחשלות טובה במדי וויגאן, פרישתו של פול סקולס, עזיבתו של אואן הארגריבס והכל מוכן לפריצה שלו. החל נהדר במשחק מגן הצדקה, ואמור להמשיך ולפרוץ העונה, הרי ידוע שסר אלכס אוהב לטפח צעירים מקומיים.
קייל ווקר, טוטנהאם
המגן הימני של נבחרת אנגליה הצעירה הושאל בעונות האחרונות לצרכי התחשלות. כשאלן האטון וודראן צ'ורלוקה לא בדיוק בשיאם, זה הזמן של ווקר לחרוש את האגף הימני של הגנת הספרס. התחיל את הקיץ בצורה טובה גם כן במדי אנגליה הצעירה, וצפוי להתקדם עד לקבלת מקום קבע בהרכב, וכזה שיישאר בו לאורך שנים.
קיארן קלארק, אסטון וילה
המגן-בלם האירי, זכה אשתקד לעונת פריצה בהתאם למגמת ההצערה של הוילה. העונה תחת אלכס מקליש הוא צפוי להמשיך ולהתקדם, ולאחר שכבר הצליח ללבוש את מדי נבחרת אירלנד הבוגרת, קלארק מסומן כיורש של סטיב סטונטון האגדי.
קירן גיבס, ארסנל
המגן השמאלי של התותחנים אהוב מאוד ע"י ארסן ונגר ולמרות חזרתו של ארמאן טראורה מיובנטוס, ובהתאם לחוקים המגנים על צעירים אנגלים, הוא צפוי להיות הנשכר העיקרי ממכירתו של גאל קלישי לסיטי. גיבס אמנם לא עתיר ניסיון, אך כבר הספיק לערוך הופעות אפילו בנבחרת "שלוש האריות" הבוגרת ויהווה חלק ניכר מהרוטציה של ונגר באגף השמאלי. לצד אלכס צ'מברליין, עמנואל פרימפונג וצעירים אחרים שמקבלים במה אצל הצרפתי, גיבס צפוי לזכות לדקות משחק רבות העונה.
ג'יי ספירינג, ליברפול
הקשר האחורי בן ה-22 של האדומים מהמרסיסייד, נראה וגם מתפקד כפיטבול אנגלי במרכז המגרש. אחרי עונה בה זכה סוף סוף לקרדיט במדי הקבוצה, הוא צפוי להמשיך ולקבל מעמד חשוב ברוטציה של קני דלגליש, גם עם בואם של הנדרסון וצ'ארלי אדם. כחלק מחיבור למועדון נוהג "קינג קני" לשלב צעירים מקומיים ולא יסטה ממנהגו למרות העומק בסגל.
ניל ריינג'ר, ניוקאסל
החלוץ האנגלי הצעיר צפוי לקבל הרבה קרדיט העונה בעיקר לנוכח האפשרויות הדלות שיש לאלן פארדיו בחוליית החוד. הוא סומן כחלוץ מבטיח עוד מימיו בנבחרות הנוער האנגליות, ואם זאת מאזנו בבוגרים לא מרשים במיוחד. העונה זו העונה, הבנת ריינג'ר?
דיוויד, הויילט, בלקבורן
אחת מהתגליות של סטיב קין ובלקבורן אשתקד. הקיצוני הקנדי-ג'מייקני מסוגל לשגע הגנות, וגם יודע לכבוש כשצריך. למרות שכבר זכה להיות מבוקש במועדונים גדולים מבלקבורן, הוא דווקא מתאים לרוברס כחלק ממגמה צעירה וקבוצה ששואפת להתברג למעלה. עונה טובה של הויילט והוא כנראה באמת יפרד מ"איווד פארק".
סקוט סינקלייר, סוונסי
הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה הוולשית. האיש שחתום על העלייה ההיסטורית לפרמייר ליג, התחנך בצ'לסי, ולאחר שורת השאלות מצא בית בעיר החוף הוולשית. יחד עם פאביו בוריני, האיטלקי המוכשר, שעזב את הקבוצה, הם דאגו להעלות את סוונסי על גל ההצלחות. סינקלייר משחק בעיקר באגף, אך הוא סקורר בחסר, וצפוי לבלוט בשורות הברבורים, לנוכח היעדר כוכבים אחרים ולמרות הערכות כי סוונסי תאבק בתחתית.
סימוס קולמן, אברטון
זו הייתה אמורה להיות עונת פריצה עבורו, אך הוא ספג מכה קשה וקרע את רצועות הברך ממש במשחק האימון האחרון שלפני פתיחת העונה. כשיחזור לאחר הליך שיקום ארוך, מקווים הכחולים מהמרסיסייד להמשיך ולהנות מהמגן הימני שהיה מהפתעות העונה החולפת של דיוויד מויס.
ויקטור מוזס, וויגאן
לאחר העזיבה של אנזוגביה ואולי גם של רודאייגה, צפוי מי שהוגדר בעבר כילד הפלא של קריסטל פאלאס להתחיל ולפלס דרך למימוש היכולות שלו. במשחקי האימון זה נראה לא רע, ועם אמון רב מצידו של רוברטו מרטינז, לצד חוסר המשאבים של וויגאן הצנועה, זו בהחלט יכולה להיות ההזדמנות של מוזס הצעיר.
הוגאן אפריים, ק.פ.ר
לצד היהלום המרוקאי, טאארבט, צפוי בקישור של הריינג'רס לבלוט הכישרון של אפריים, תוצר מחלקת הנוער המצויינת של ווסטהאם, שצפו לו עתיד גדול בימיו במחלקות הנוער. אמנם לק.פ.ר לא צפויה עונה פשוטה, אך הוגאן אפריים אמור להיות אחד היציבים שבשחקניה.
פג'אטים קאסאמי, פולהאם
הקשר בן ה-19, שוויצרי ממוצא מקדוני, שהצטרף הקיץ לחבורה של מרטין יול מפאלרמו האיטלקית, צפוי לקבל דקות משחק רבות ב"קרייבן קוטג'". הוא הרשים מאוד במדי הנבחרות הצעירות של השוויצרים, שחקן חזק, גבוה וטכני, ופולהאם נראית מקום טוב להתחיל בו קריירה מכובדת.
יש עוד רבים וטובים לדבר עליהם בהתאם למגמת ההצערה שעוברת על כלל הכדורגל האנגלי. בארסנל המגמה הזו רווחת לאורך שנים, ביונייטד גם כן ישנן הבלחות מקומיות לאורך כל הקריירה הארוכה של פרגוסון, בליברפול דלגליש מנסה להשריש מסורת מקומית, וגם בקבוצות הפרמייר ליג האחרות אתם תיחשפו לכישרונות רבים.
בהתאם לחוקים החדשים שמגנים על התוצרת המקומית, ערכם של פיל ג'ונס וג'ורדן הנרדסון שפרצו אשתקד, הגיע למחירים מטורפים, ואל תתפלאו אם אחד הכוכבים שברשימה יהיה המלפפון הלוהט של הקיץ הבא. הפרמייר ליג יוצאת לדרך, אתם מוכנים?
קח לך קבוצה ובנה לה לול
עונת שיא שהובילה למקום בליגת האלופות, דווקא היא שאבה את כל הכוחות מטוטנהאם לקראת סיום העונה שעברה. זה הסתיים באובדן המקום בארבע הראשונות, ובניסיונות חוזרים ונשנים לניקוי אורוות. בינתיים רכש משמעותי לא הגיע, ותושבי שכונת טוטנהאם בצפון לונדון עסוקים בעיקר בלהשתולל
ברגעים רבים בעונה החולפת היה נדמה כי טוטנהאם היא הדבר הבא בכדורגל האנגלי. אלא שדווקא לאחר ההדחה בליגת האלופות על ידי ריאל מדריד, ובעיקר התוצאה הכואבת 5-0 בסיכום שני המשחקים הובילה את ה"תרנגולים" לדעיכה ביכולת ולאיבוד עשתונות מסוים שגרם לכך שהיא לא תהיה חברה בליגת האלופות בעונה הבאה.
כוכבם של גארת' בייל ובעיקר לוקה מודריץ' זהר, השניים הפכו למניות חמות בשוק הכדורגל העולמי. האחד שרף את הקו השמאלי במהירות בלתי רגילה, השני הפך לברומטר מרכזי לידו של רפאל ואן-דר וארט, אך הכישלון היחסי בהתברגות בארבע הראשונות מפנה אצבע מאשימה בעיקר לחוליית החוד הלא מרשימה של ה"תרנגולים".
תקועים בלול
הבעיה הגדולה הייתה כאמור חוליית חוד בינונית. ג'רמיין דפו שרק לפני שנתיים המטיר 18 שערים בליגה, ניפק רק ארבעה כאלו אשתקד, וכאשר פטר קראוץ' נחשב לאורך שנים כחלוץ משלים בלבד, ויכולתו של רומן פבליצ'נקו להשתייך לצמרת החלוצים עדיין מוטלת בספק, כמות של 13 שערי ליגה של השלישייה הזו יחד, גרמה להארי רדנאפ לנסות ולהיפרד מהם, או לפחות מחלקם הקיץ.
בנוסף אליהם חזרו מהשאלות שחקנים שלא בתוכניות כמו רובי קין, ג'ובאני דוס סנטוס ודיוויד בנטלי, וכשאת כולם מתקשים בטוטנהאם למכור, עיקר הבעיה היא לא כלכלית, אלא המקום בסגל, יתרה מכך לנוכח מגבלות "פייר פליי" החדשות.
ההישארות עם אותם עודפים לא רצויים מונעת מהספרס לצרף לעת עתה שמות רציניים לסגל, וזה לא שחסרים כאלו. פרננדו יורנטה, ג'וספה רוסי והולק הברזילאי הם אופציות התקפיות שישמחו להצטרף לקבוצה ברגע שיתפנה מקום בסגל, וכשהרכש הבולט הקיץ הוא השוער, בראד פרידל, בן ה-40, אפשר להבין את האכזבה בקרב האוהדים.
מלך התרנגולים
סיבה נוספת לדאגה עבור אוהדי טוטנהאם היא עזיבתו הצפויה של הכוכב, לוקה מודריץ' שנתן עונה טובה מאוד ויצר לעצמו מעמד של קוסם ביציעי ה"וויט הארט ליין", אך גם עיטר את פנקסי הרכש של מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי, שמחפשות בדיוק שחקן מסוגו בכדי להשלים את הפאזל שלהן.
מודריץ' מבקש לשדרג את חוזהו בקבוצה לכל אורך הקיץ, באמצעות שכר שיא בתולדות המועדון שיגרום לו להרוויח 90 אלף פאונד לשבוע, ועם זאת הישארותו איננה מובטחת והוא עשוי להישלח בקרוב לצ'לסי בעסקה שתכלול גם את מעברו של יוסי בניון למדי ה"תרנגולים". בשבת האחרונה זכה מודריץ' לקבלת פנים מחממת ותשואות רבות, כשנכנס כמחליף במהלך משחק האימון נגד אתלטיק בילבאו הספרדית, דבר שיקשה עליו עוד יותר בקבלת החלטה לעזוב.
מודריץ' מניע את הקבוצה יחד עם ההולנדי המצוין, רפאל ואן-דר וארט, וכשבצדדים אמורה בעיקר המהירות המסחררת של בייל ולנון לשגע הגנות, אפשר בהחלט להבין את מנהלי הקבוצה שדחו כבר שתי הצעות עבור הכוכב הקרואטי, כשאפילו ואן-דר וארט עצמו נחלץ לעזרת ההנהלה ומפציר במודריץ' להישאר.
כל מה שנשאר
רדנאפ מחפש לחזק רק את החוד שלו, זאת מאחר ושאר מערכי הקבוצה נראים יציבים ומשובחים, ואינם מצריכים חיזוק משמעותי. בעונה החולפת גילתה טוטנהאם לקבוצות הפרמייר ליג את סאנדרו, הברזילאי הנהדר שיחד עם ווילסון פאלסיוס, ה"גרזן" מהונדורס (שגם הוא מקושר בלי סוף לעזיבה), יצרו חומה בצורה במרכז המגרש, ויחד עם גיבוי בדמותם של טום האדלסטון וסטיבן פינאר, חוליית הקישור של טוטנהאם היא אחת הטובות בליגה, וכזו שגם מספקת קבלות.
גם ההגנה של הספרס יציבה ברובה, למרות פציעות חוזרות ונשנות של הבלם, לדלי קינג. מייקל דוסון הולך מתפתח לבלם איכותי, סבסטיאן באסונג ויונס קאבול הם בלמים טובים, וויליאם גאלאס מביא ניסיון רב וגם בנואה אסו אקוטו משתבח בצד השמאלי. צד ימין אמור לקבל רוח חדשה עם הכישרון הנהדר של קייל ווקר שאמור לקבל הרבה יותר קרדיט העונה לנוכח הבינוניות של אלן האטון וצ'ורלוקה.
גם צעירים כג'ק ליברמור ובעיקר דני רוז צפויים לקרדיט מרדנאפ, גם לנוכח החוקים שמחייבים שיתוף של תוצרת מקומית.
כשחצי קבוצה מועמדות למכירה, ומנגד יש בה גם כישרון רב שמקומו מובטח, האיש על הקווים, הארי רדנאפ, צריך להניע את חבורת לול לעונה טובה שבסיומה תנסה להתברג שוב בין ארבע הראשונות.
עם פרידה מהבינוניים שבסגל וצירוף עתידי של חומר איכות לחוד, בהחלט אפשר לדרוש את הפסקת ההתפרעויות ברחבי לונדון, או לפחות לקוות שחבורת לול תוכל לשיר את "כתבו עליו בעיתון" בניחוחות הרבה יותר חיוביים.
קיצור קיבה
החוקים החדשים שחלים על הקבוצות האנגליות מקשים על תנועות רציניות בשוק העברות המקומי. במטרה להגן על הכדורגלנים המקומיים שכחו כי קודם כל צריכים להיפטר מה"תכולה", זו שכללה סגלים של 40 שחקנים ומעלה
שוק העברות באנגליה נמצא בבעיה. נכון, ערך הכדורגלן האנגלי נמצא בעלייה, הודות החוק המחייב את הקבוצות לשלב לפחות שמונה אנגלים בסגל של 25 שחקנים לכל היותר. בעוד קבוצות האמצע יכולות להרשות לעצמן לפזר עתה כספים, מוצאות עצמן הגדולות של הליגה כמי שרוצות לקנות, אך לא יכולות. הרי איך אפשר להרחיב את הסגל עוד יותר, אם המטרה היא לצמצם?
שוק מציאות
במבט על התנועה בשוק העברות המקומי בולטות בעיקר מנצ'סטר יונייטד, שכנראה תמיד פועלת בחוכמה, סנדרלנד וניוקאסל.
הראשונה, יונייטד, נערכה מבעוד מועד לחוקה המגבילה. לאחר שלוש רכישות משובחות של השוער דוד דה חאה, הקשר אשלי יאנג, והבלם פיל ג'ונס, כששני האחרונים מעמיקים עוד יותר התוצרת האנגלית המקומית בקבוצה, ולא נראה כי לסר אלכס צפויה בעיה בשחרור שחקנים.
דימיטאר ברבאטוב, שתופס משבצת של זר, צפוי להימכר כמו גם שני הבריטים, ווס בראון, ודארון גיבסון, והאירי ג'ון אושיי, שימצאו בוודאי קבוצות מבטן הליגה שישמחו לקבל את שמשחררת האלופה, וכשמדובר בבריטים זה אפילו טוב כפליים.
גם שחקנים שחזרו מהשאלה דוגמת מאמה ביראם דיוף וקיקו מאקדה, צפויים להיות מושאלים שוב או להימכר, ולפנות מקום בסגל לרכישה אחת גדולה של קשר שיסגור לפרגי סגל מרשים ותואם חוקה. לוקה מודריץ', סאמיר נאסרי, ווסלי שניידר ובאסטיאן שווינשטייגר, כל אחד קליבר בפני עצמו, הם מי שעשויים לתפוס את המשבצת הנותרת בפאזל.
סנדרלנד של סטיב ברוס דווקא נהנית מהמצב, לאחר שהצליחה לשים ידה על החלוץ המבוקש קונור וויקהאם שמגיע מאיפסוויץ', וכל זאת בגלל ההתמהמהות של ליברפול בגלל חוסר הצלחה במכירות. וויקהאם, שמחירו אגב היה 13 מיליון ליש"ט, ורק מצב השוק העכשווי יכול היה לגרום לאיפסוויץ' לבקש עליו כאלו סכומים, כמו גם קרייג גארדנר, שמגיע מבירמינגהאם, ממלאים את המשבצת הבריטית המבוקשת.
בניוקאסל המצב קצת שונה, אך גם לה אין בעיות בהתאמה למצב. הרכישות בדמותם של סילבאן מארבו ויוהאן קבאיי הצרפתים, לצד זו של דמבה בה הסנגלי, רק מוסיפות עומק לסגל שגם ככה על טהרת התוצרת המקומית.
אבוי, איך נפלנו?
הסובלות הראשיות מהחוקה החדשה הן מנצ'סטר סיטי וליברפול. לשני המועדונים סגלים עתירי שחקנים, אך גם כאלו שהיו לנפילות ולא מתאימים לרמת המועדונים.
הסיטיזנס שהחתימו אמש את גאל קלישי מארסנל, עשו זאת רק לאחר שהמגן הגרמני ג'רום בואטנג, יעזוב כמעט באופן ודאי לבאיירן מינכן. מלבד קלישי יהיה קשה לסיטי לצרף שחקנים חדשים, וכמובן שאצלם הסיבה היא לא כלכלית, אלא רצון להיפטר מסחורה כושלת. לעמנואל אדבאיור מחפשים קבוצה שתסכים לשלם עליו אפילו פחות משליש מסכום הקנייה שלו, 25 מיליון ליש"ט. אשתקד בריאל מדריד הוא שיחק כמושאל, וכשהוא לא בתוכניות של מנצ'יני, הטוגולזי, שלא ממש הרשים מאז הגיע מ"האמירויות" מנסה להתעופף לו ליעד אחר.
קרייג בלאמי, נדום אונואה, שון רייט פיליפס וגם ווין ברידג', שארבעתם דווקא בריטים, מנסים אף הם לחפש קבוצה לעונה הבאה. רק אם יצליחו ב"סיטי אוף מנצ'סטר סטדיום" להיפטר מהם, יוכלו לצרף שם שחקנים חדשים, וכשמדובר בסיטי העניין דיי דחוף, שהרי הם לקראת הופעה היסטורית בליגת האלופות ורוצים להציג סגל ראוי.
טוטנהאם שלא הצליחה להשתחל לארבע הראשונות, מנסה לבנות מחדש את ההתקפה הכושלת, זו שהייתה לה לרועץ בעונה האחרונה. שמות כמו פרננדו יורנטה, ג'וספה רוסי, בויאן קרקיץ' וג'פראן יגיעו ל"וויט הארט ליין", אך רק כאשר ג'רמיין דפו ופבליוצ'נקו ימצאו בית חדש.
כסף לא חסר ל"תרנגולים", ושחקניה מבוקשים ללא הרף, אך אלו דווקא שחקנים שלא מיועדים למכירה. גארת' בייל, המטוס הוולשי, ולוקה מודריץ', המנוע במרכז השדה, ארון לנון, שחקן הכנף המהיר וגם ווילסון פאלסיוס, הגרזן מהונדורס, הם לא השמות שבטוטנהאם רוצים לראות בחוץ.
לעומת זאת מרובי קין, דיוויד בנטלי, ג'ובאני דוס סנטוס, ואלן האטון ישמחו הספרס להיפטר ולעבות את הסגל בעיקר בהתקפה.
הסובלת הראשית, אם אפשר לקרוא לה כך היא ליברפול. לא רק שמועדון הפאר לא זוכה להצלחה יתרה בעונות האחרונות, השאריות של רפא בניטס ומחליפו הכושל רוי הודג'סון, נותנות אותותיהן בעיקר בנושאי החיזוק.
ג'ורדן הנדרסון, נרכש מסנדרלנד בסכום עתק של 20 מיליון ליש"ט, ולא בטוח שהוא שווה בכלל את ההוצאה הזו, אך לצד ההחתמה של הנדרסון, נזרקו באוויר שמותיהם של עשרות שחקנים שקושרו למועדון האדום, דבר שזכה למיטב הבדיחות, וללעג בקרב אוהדי ליברפול עצמם.
13 שחקנים העמיד המועדון למכירה, כש"פלופים" כמו מילאן יובאנוביץ', הסרבי, ודויד אנגוג שהוחתמו עוד בתקופת בניטס, פול קונצ'סקי וכריסטיאן פולסן, שהיו ירושה של הודג'סון, הם הראשונים שישמחו להיפטר מהם באנפילד.
חוסר ההצלחה במכירות הללו, גורם לראשי המועדון להעמיד למכירה גם את מקסי רודריגז הארגנטינאי, שסיים את עונת אשתקד בצורה טובה, ומעל כולם את ראול מיירלש הפורטוגלי, שהיה השחקן המצטיין של הקבוצה אשתקד, ושחרור שלו יראה פשוט כאבסורד.
ליברפול כבר הצליחה לפספס את גאל קלישי, פול ג'ונס, אשלי יאנג וקונור וויקהאם, ואם לא יזדרזו להיפטר מאותה רשימת "פלופים" הם עשויים לפספס גם את צ'ארלי אדם, הסקוטי המצוין של בלקפול, שלא מפסיק להיות מקושר למועדון. לאוהדי ליברפול נותר לקוות שדווקא מיירלש לא יהיה האיש שיאלץ לנטוש את הקבוצה, מאחר ועליו יהיו קופצים בקלות.
זהו המצב בשוק העברות האנגלי, הגדולות תקועות להן עם סגלי ענק, בעוד מי שרוכבות על גל ההתמהמהות אלו קבוצות הבטן שגוזרות הצלחות. צמצו
מגה-פייז
ניוקאסל יונייטד רוצה לעשות צעד קדימה בטבלת הפרמייר ליג. אחרי הגדולות של הליגה היא מבצעת רכש מרשים והיד עוד נטויה כשעד כה לא שפכו המגפייז כסף על סכומי העברה והחתימו רק שחקנים חופשיים. הרווח שקיים על עסקת אנדי קארול עשוי להפוך את עונת המלפפונים לחוויה אף יותר מרתקת עבור יושבי הסט. ג'יימס פארק
שנות הזוהר של אמצע שנות ה-90 בימים שאלן שירר, פיטר בירדסלי, לס פרדיננד ופיליפ אלברט היו אלו שהתחרו באלכס פרגוסון והיונייטד שלו בפסגת הפרמייר ליג, הימים שבהם קווין קיגן נשא את ניוקאסל שלו לתצוגות כדורגל מרהיבות נותרו חקוקות בזיכרונם של אוהדי ניוקאסל, כנראה לנצח.
עם ההחתמות האחרונות של יוהאן קבאיי, דמבה בה וסילבן מארבו יכולים האוהדים הנפלאים של הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה להתחיל לחייך ולפנטז אחרי הצניחה של השנים האחרונות.
ארוכה הדרך אל העושר
ניוקאסל הוא אחד המועדונים הותיקים באנגליה. היסטוריה של כמעט 120 שנה, ולמרות זאת התארים האחרונים של המועדון היו לפני למעלה מ-55 שנים. המאבקים האחרונים בצמרת הפרמייר ליג היו לקראת סיום שנות ה-90, אך מאז חל גל של חוסר יציבות שעלה בחילוף מאמנים מאסיבי.
קני דלגליש, בובי רובסון המנוח, גלן רודר וסם אלרדייס עברו במועדון מאז אותה תקופה זוהרת עם אלן שירר, פאוסטינו אספרייה ודויד ז'ינולה.
כריס יוטון הופקד על החזרת המועדון לפסגת הכדורגל אחרי שנשר בתום עונת 2008-09 לליגת המשנה, הצ'מפיונשיפ. יוטון וה"מגפייז" מחצו את ליגת המשנה וחזרו למקום לו הם ראויים, וזאת תוך השבחת מחלקת הנוער והתוצרת המקומית.
היו"ר המושמץ מייק אשלי, שזכה לטונות של ביקורת שרובה בצדק, על החתמות מאמנים הזויות, ובעיקר על קמצנות יתרה, החל ליהנות מפירות מחלקת הנוער שלו כאשר זכה לשלשל לכיס 35 מיליון ליש"ט על מכירתו של חלוץ הקבוצה לשעבר, אנדי קארול, לליברפול בינואר האחרון.
ניוקאסל של ליגת המשנה נבנתה על טהרת שחקנים אנגלים צעירים ורעבים. לצד השבחת שחקנים מתוצרת מקומית, כמו קארול וניל ריינג'ר, ולמרות פיטוריו התמוהים של יוטון והחלפתו באלן פארדיו, המשיכו במועדון לתת אמון בתוצרת אנגלית ובפליטי קבוצות אחרות שלא מצאו מקום בסגל. דני גאטרי שהגיע מבולטון, הוא תוצר של ליברפול, לאון בסט, הגיע מקובנטרי, דני סימפסון הגיע ממנצ'סטר יונייטד, ראיין טיילור מוויגאן ודן גוסלינג מאברטון, כל הצעירים הללו מצאו מקום ראוי בקבוצת פרמייר ליג וזאת לצידם של היותר מנוסים כמו אלן סמית' הדועך, ג'ואי בארטון הבעייתי וצמד הארגנטינאים שנשארו נאמנים למועדון, פאבריסיו קולוצ'יני וחונאס גוטיירס.
אשלי הקמצן הצליח למרות חוסר השקעה כספית לבנות סגל לא רע במונחים של קבוצות אמצע הטבלה, וניוקאסל שרדה את עונת החזרה לפרמייר ליג כשהיא יכולה לסמן "וי" גם על השבחת שחקנים צעירים והוצאות מזעריות על הרכש, ותוך כדי כך לסיים במקום ה-12 המכובד.
בין חוכמה לנפילה
לא הכל ורוד כאשר עוסקים בקמצנות של אשלי. נכון, עם השגת המטרות אי אפשר להתווכח, אך כשקבוצות אמצע טבלה בדמותה של ניוקאסל, כמו אברטון, בולטון ואפילו סטוק פותחות את הכיס כשצריך, אשלי בוחר להותיר אותו סגור וחתום.
דווקא שוק העברות האחרון ואולי בעקבות הביקורות שספג אשלי, ניוקאסל מייעדת את עצמה להעלות שלב בטבלה לעבר שולי הצמרת עם אפשרות להשתחל בצורה כלשהי למאבק על הכרטיסים לאירופה.
חאתם בן ארפה, הכישרון הבלתי ממומש שהגיע בעונת אשתקד ממארסיי, אמור לחזור מפציעה וצירוף נכון של שחקנים שסיימו חוזה, יכול בהחלט להשיג את המטרה עבור ה"מגפייז" שהצליחו לשים ידם על שמות מאוד מבוקשים בשוק.
יוהאן קבאיי, היה אחד ממצטייני העונה בצרפת, ושחקן חשוב מאוד במערך הדאבליסטית הצרפתית, ליל, צורף וכמוהו גם דמבה בה, שהוכיח עצמו כחלוץ פרמייר ליג טוב, זאת למרות שנשר ליגה עם ווסטהאם. גם צירופו של סילבן מארבו, חרף איום הפציעות שהוא נושא עימו, יכול להתברר כרכישה מצוינת, יש לציין כי השחקן נכשל בבדיקות רפואיות בליברפול ודווקא בניוקאסל עבר אותם וחתם על חוזה ל-5 עונות.
שמות כמו טרנקילו בארנטה, השוויצרי המצוין של לברקוזן, ועאדל טארבט, הסנצסציה המרוקאית של קווינס פארק ריינג'רס, אחת העולות לפרמיייר ליג, כמו גם אלו צ'ארלס אנזוגביה המעולה מוויגאן, ומבלוט ארדינג, הטורקי של פ.ס.ז' עשויים להיות אלו שאשלי יפתח את הכיס עבורם ויוכיח כי רצונה של ניוקאסל הוא בהחלט להתקדם מעלה.
הסיכון בהחתמת שחקנים שמרבים להיפצע כמו בן ארפה ומארבו הוא אמנם רב, אך הכישרון שטמון בסגל של ניוקאסל, יחד עם מאמן טוב שיודע את העבודה, כמו פארדיו, לצד הרווח באם הם לא ירבו להיפצע עשויים לחפות על עזיבות צפויות של המגן הנהדר, חוסה אנריקה, והחלוץ והקפטן, קווין נולאן שעבר לווסטהאם היורדת לליגת המשנה.
נשפכו על מייק אשלי טונות של ביקורות, ורובן אף מוצדקות, אך החוכמה היא להפנים ולשנות. הימים הבלתי נשכחים עם משחקי ה-3-4 עם ליברפול של סטן קולימור לא רחוקים מלחזור. ה"מגפייז" בונים קבוצת מגה, מגה-פייז.
לטור חבורת לול
לטור אברם, ברוך הבא לספרי ההיסטוריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
החזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט