טוב, אז כנראה שקומישינר ה – NBA, דיוויד סטרן, לא יודע לשתות מים. שמישהו יביא לו חליפת הצלה!
תגית: דיוויד סטרן
דיוויד סטרן רוצה להוציא את ההאק-א-שאק מחוץ למשחק
קומישינר ה – NBA דיוויד סטרן לא ממש אהוד בדרום מדינת טקסס, שם נמצאת סן אנטוניו, לאחר הקנס הכבד שהטיל על הקבוצה שלא שיתפה את 4 כוכביה במשחק נגד מיאמי מוקדם יותר החודש. וביום רביעי, הקומישינר היה במדינה השכנה כדי לראות את קובי בראיינט מגיע ל – 30,000 נקודות בקריירה.
סטרן הצטרף לצוות השדרים של ניו אורלינס (נגדה שיחקו הלייקרס) ודיבר על מספר נושאים. הקומישינר נשאל ספציפית לגבי שיטת ה – האק-א-שאק (עושים עבירות מכוונות כדי לשלוח שחקנים בעלי אחוז נמוך מהעונשין לזרוק) שקבוצות משתמשות כנגד סנטר הלייקרס, דווייט הווארד (שקולע רק 47 אחוז מהעונשין העונה), טיאגו ספליטר מהספרס, ודיאנדרה ג'ורדן מהקליפרס.
דיוויד סטרן אמר שלא רק שהוא שונא את השיטה הזו, אלא שהוא גם ניסה להוציא אותה מהמשחק לגמרי, ולא רק ב – 2 הדקות האחרונות.
"הייתי רוצה לראות את חוק 2 הדקות האחרונות הופך להיות במשך 48 דקות המשחק" אמר סטרן. "זה הגיע למצב בעונה שעברה ששחקנים היו מחזיקים שחקנים אחרים כבר ברבע הראשון. אני חושב שזה מגוחך".
"ניסינו לשנות את החוק בעונה שעברה, כדי שלא יוכלו לעשות עבירות כאלו במהלך כל המשחק, מכיוון שאנשים פשוט היו שולחים את טיאגו ספליטר לקו בכל מהלך, אבל הועדה לא רצתה לעשות את השינוי, ולכן החוק הוא כפי שהוא היום. המציאות שהיא שיש הרבה אנשי כדורסל – ואני מבין את הטענות שלהם – שאומרים, 'היי, למה שלא תלמדו לקלוע מהעונשין? אתם אמורים להיות שחקנים מקצוענים".
האמת שזו סיטואציה בעייתית. כי שיטת ה-האק-א-שאק פוגעת ביופי של המשחק, וזה מתסכל לראות קבוצות שולחות שחקנים לקו בכל התקפה. זה פשוט הורס את החשק לראות את המשחק. מצד שני, השחקנים הללו שקולעים 47-50 אחוז מהעונשין – זה פשוט מביך. אם הם היו זורקים זריקת סבתא הם היו קולעים באחוזים הרבה יותר גבוהים. אולי כדאי להם לחשוב על זה.
בסופו של דבר, החוק לא ישתנה. זה כמו לקרב את קו השלוש במטר אחד, כי יש שחקנים שלא קולעים טוב משלוש. השחקנים שקולעים באחוזים נמוכים מקו העונשין פשוט יצטרכו לעבוד על הנושא. לא תהיה להם ברירה אחרת.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קמבינה
הוא נבחר רק תשיעי בדראפט האחרון, למרות שחזו לו בחירה גבוהה יותר, אך קמבה ווקר, הוא ה"קומבו גארד" במיטבו. מוביל, קולע וחזק. מייקל ג'ורדן יתענג ביציעים?
השנים האחרונות ב-NBA רוויות רכזים מוכשרים, כאלו שהם למעשה גולת הכותרת של הליגה. דריק רוז מהתל בכולם, כריס פול היה "הדיבור" של הקיץ הנוכחי, אם ראג'ון רונדו ידע גם לקלוע הוא יהיה הרכז המושלם וקיירי אירווינג הוא הבחירה מספר אחת בדראפט. הקבוצות פשוט מבססות עצמן על שחקנים בעמדה מספר אחת במגרש, כאלו שאמורים להוליד קבוצה טובה יותר.
גבוהים לא חסרים בסגל של פול סילאס, אז כנראה שמייקל ג'ורדן, הבעלים של הבובקאטס משארלוט כיוון את הבחירה של הקבוצה מצפון קרוליינה גם כן אל העמדה הזו. אשתקד זה הסתיים בנגיעה בפלייאוף, השנה הרבה מונח על הכתפיים של ווקר ה"פרשמן" במטרה לסחוב אותם צעד אחד מעלה.
קומבו בהזמנה
קמבה ווקר, יליד רובע ברונקס בניו יורק, נחשב למרות 185 הסנטימטרים שלו, לקומבו גארד משובח. הוא בנוי חזק, עם מוטת ידיים רחבה, יודע למסור ולקלוע, ובייחוד להפוך את ניווט המשחק לחוויה. קומבו גארד הוא מי שמשלב את מירב התכונות הללו כרכז. כוח, מנהיגות, קליעה, מסירה, וכשצריך אפילו ריבאונד.
הוא מגיע כאלוף המכללות עם קונטיקט של ג'ים קלהון, הוותיק, ולאחר שהשיג שם ממוצעים של 23.5 נק' ו-4.5 אס' בעונת האליפות של ה"האסקיס", ובעיקר מגיע רעב.
בתחזית הדראפט נבעו המומחים בארה"ב כי יהיה תואם טימי הארדווי, ועל כך חותמים לא רק בעליה של הבובקאטס, אלא גם אוהדים שאר הקבוצות בליגה. "משחק מחשמל", כך מאפיינים את סגנון משחקו של ווקר. הוא יכול להאיץ את קצב המשחק של חבריו, ומנגד גם לנווט אותו בהדרגה לקצב נמוך. רכז ששולט בקצב המשחק במלוא מובן המילה.
יתרה מכל ווקר הוא ווינר, פעלתן וכזה שלא מפחד לקחת אחרויות. אשתקד הוא עשה זאת לא פעם במשחקיה של קונטיקט, גם במסגרת טורניר "הביג איסט" עצמו, במשחק רבע הגמר נגד פיטסבורג. לקיחת אחריות? גם זה לא מרתיע אותו.
שרי החוץ
אשתקד שארלוט לא נהנתה ממשחק חוץ איכותי, אז נכון, דיג'יי אוגוסטין אמנם ימשיך להיות הרכז הפותח של הקבוצה, כשלצידו ג'ראלד הנדרסון, אך צירופם של רג'י וויליאמס המנוסה והעומק שיוסיף קמבה ווקר, עשוי לא רק להפוך את עמדות החוץ לפופולאריות יותר, אלא גם להוביל לשינוי ברוטציה, לפחות בעמדה הראשית הזו, שנקראת רכז.
הגבוהים של שארלוט, מטיירוס תומאס, דרך אדוארדו נאחרה, דסאנאה דיופ ובוריס דיאו ועד לבחירת דראפט נוספת ואלמונית בדמותו של ביסמאק ביומבו מרוויחים גארד שעם הזמן יהפוך לספק העיקרי שלהם בצבע.
משחקי האימון הראו אמנם על קשיי הסתגלות מסויימים של ווקר לתנאים החדשים בליגה של הגדולים, אך עם מעט בטחון והרבה ליטוש, קמבה ווקר עשוי להיות אחת מהפתעות העונה, ולבטח מנייה בעלייה, לפחות בעיני הבעלים המפורסם. עם שק יכולת אדיר כפוטנציאל, קמבה עוד יהפוך לקומבינה של הדראפט. קמבינה
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
ה"סופר טים" – שינוי אופייה של הליגה
הסתיימה השביתה וב-NBA התחילו לעבוד. ובקצב. כל יום שחקנים חופשיים חותמים בקבוצות חדשות, וטריידים משמעותיים המתבצעים משנים את אופיין של הקבוצות. הייתי רוצה להתייחס לתופעה המסעירה את הליגה בשנים האחרונות וזוהי לידתה של ה"סופר-טים”.
בתקופה האחרונה אנו נחשפים ללידתן של קבוצות בעלות 2-3 כוכבי על מרכזיים.
בוסטון של פירס, אלן, וגארנט, הלייקרס של קובי, וגאסול וכמובן מיאמי של ווייד, לברון ג'יימס וכריס בוש הן דוגמאות בולטות לכך. הכוכבים הגדולים ביותר מבינים שכדי לקחת אליפות הם צריכים לוותר (קצת) על האגו, על הכסף והמעמד כדי לקחת טבעת. בעוד שפירס, אלן וגארנט עשו זאת לאחר גיל 30 ואחרי 10 שנים באותה קבוצה לוזרית, חבורת הצעירים ממיאמי החליטה שהיא לא מחכה יותר מדי וחוברת יחדיו כדי ליצור את ה"סופר טים" מפלורידה.
הייתם חושבים שבעקבות הכישלון של הכוכבים ממיאמי מול דאלאס (וכוכבה היחיד, נוביצקי) בסדרת הגמר האחרונה הקונספט של ה"סופר-טים" קצת ייפגע. אבל ההפך הוא הנכון. כבר בשבועיים האחרונים אנחנו עדים ללחץ של כוכבי על נוספים בליגה: כריס פול ודוויט הווארד המאיימים לעזוב את הקבוצה בה עשו את כל הקריירה המקצוענית שלהם ולעבור לקבוצה אחרת בה יש כוכב אחד לפחות. תחילה רצה כריס פול לחבור לאמארה וכרמלו בניו יורק או לקובי בלייקרס, אבל בסוף "הסתפק" בבלייק גריפין מהקליפרס. בעוד שעניינו המרכזי של הווארד הוא להשאיר חותם רשמי על כך שהוא הסופרמן האמיתי ולהיות המחליף של שאקיל בלייקרס.
החלטתו הדרמטית של לברון בקיץ שעבר לחבור לווייד ובוש במיאמי נתנה לכל שאר הכוכבים בליגה להבין שכדי שהם לא יהפכו להיות רג'י מילר, גארי פייטון וקארל מלון הבאים (שחקנים גדולים שלא לקחו אליפות), הם צריכים לעשות שינוי ועכשיו. לא עוד 7 שנים עם חוזה מירבי בקבוצה בינונית. לא עוד תירוצים של ג'נרל מנג'רים שמנסים בכל הכוח להשאיר אותך בקבוצה. כל הכוח נמצא אצל כוכב העל, והוא זה שיקבע לאן הליגה והוא ילכו.
ה"סופר טים" היא התוצאה הישירה של שינוי מאזן הכוחות בליגה. אם עד לפני מספר שנים בעלי הקבוצות והג'נרל מנג'רים שלהם שלטו בשחקנים וביחסי הכוחות בליגה, אז היום הכוכבים הם אלו שקובעים את כללי המשחק.
כמו שכולם יודעים אין עשן בלי אש. כך גם הפך להיות ברור שללא כוכבים אין ליגה. והחשוב ביותר, שהם יהיו מרוצים. בסופו של דבר אפילו הקומינישר, דייוויד סטרן, הבין שכדי להמשיך ולשמור על המותג שנקרא NBA הוא צריך לנשוך שפתיים ולתת לטבע לעשות את שלו. ומי ששולט היום בטבע של ה- NBA הם השחקנים.
לדעתי, השינוי ב-DNA של הליגה פוגע בה. אז נכון שהחלום של לא מעט אנשים זה לראות כוכבי על משחקים ביחד יותר פעמים ,ולא פעם בכמה שנים במסגרת הדרים טים. ונכון שאין דבר יפה יותר מלראות את ווייד נותן אסיסט לדאנק של לברון. יחד עם זאת, השוויוניות שאפיינה את הליגה לאורך שנים נפגעת. שווקים שלמים נשארים ללא פרנציי'ז פליירז, אוהדים פחות ופחות מגיעים למשחקים והפתעות בפלייאוף הולכות ומתמעטות.
לסיכום, לידתה של ה"סופר טים" גורמת לשינוי אופייה של הליגה על המגרש ומחוצה לה. כעת, כאשר הכוח בידי השחקנים, יהיה מעניין לצפות איזו ליגה אנחנו הולכים לקבל בעונה הקרובה.