כשהגדולות של ליגת העל ישחקו רק היום, הטניס שיחק תפקיד מרכזי בסוף השבוע שלי, וגם שם לצערי, התייבשתי והתביישתי. וכשהלגיונרים פורחים, לא פלא שגם ליגת העל מתייבשת בגזרות הצפוניות והדרומיות שלה.
בלגאן. כך אפשר להגדיר את שנוצר בימים האחרונים. דודי סלע מתעצל ומאכזב, הפועל חיפה משוועת לעדן בן בסט, שבכלל לא מתעניין בה ומרשית שער בכורה, שכטר נהנה מכיבוש, אך צריך לא להסתנוור, ועל יוהן בלייק, יש הרבה מה לדבר. וזה עוד לפני המנה הגדושה של היום.
מצפונה עד דרומה, מבת ים עד אוקלהומה
זה לא זה. קלינגר דווקא ניסה הקיץ לבנות משהו שונה, על טהרת המקומיים, בלי יותר מידי ניצוצות מסביב, אך לצערו כדור הוא כדור שלג, וכשהפסד אחד מוביל למשנהו, אין מה שיעצור אותו, בייחוד כשאין מנהיג על הדשא. וזו הטעות הגדולה שלו. יוסי שבחון? הדבר האחרון שהוא יכול להיות זה מנהיג.
ובגזרה הצפונית, צר לי, ניצן שירזי, אבל הפועל חיפה למרות פה ושם הבלחות אמש, לא נראית כמי שמבינה את מצבה, הראש חולה, הצעירים ממורמרים, אז או שתקים צעקות ותאפס אותם, או שתעשה לביתך.
משרד החוץ
איתי שכטר כבש את
שערו השני העונה בבונדסליגה, בקבוצה החלשה של קייזרסלאוטרן זה בהחלט הישג. שלושת השערים שלה אמש, למרות הניצחון, הושגו במקריות רבה, וחוסר ריכוז של הגנת מיינץ. לא תמיד המזל ישחק למי שמעמיד בהגנה את הבלם החלש ביותר בליגה, רודני, אתם רציניים? זה שחקן כדורגל?
אני מודה, הייתי בטוח שעדן בן בסט יהיה ראשון הלגיונרים לחזור ארצה. בינתיים הוא נראה לו רע, משקיע, משתלב ומתרוצץ כמי שרעב, אמש גם כבש את שער הבכורה שלו מול המוליכה, מונפלייה. אז עדן אתה תמשיך לכבוש, ואני אכין את הכובע להסרה, דיל? אה, ושלומי ארבייטמן, תדע שלפעמים צריך לדעת מתי לעזוב, ולאן, ווסטרלו זה מקום מצוין בכדי לשבח אותך.
עצלנות ודיכאון
גביע הדיוויס, שישי בצהריים, חם, דודי סלע שחקן של קהל, שטויות. כפי שהוא לא מתרומם יותר מידי בקריירה האישית שלו, כך גם ברגע האמת מול שחקן מוכשר, אך כזה שהיה חייב לגבור עליו. הטעויות שלו נבעו מעצלנות וחוסר ריכוז, וזה מה שמכעיס בכל איבוד המשחק הארוך והמתיש שהיה לנו בצהריי שישי. עם הפן המנטלי של סלע לא ישתפר, אפשר לומר שלום לקריירה שלו. מנגד, אמיר ויינטרוב, עבודה טובה בחדר הכושר, על הפיזיות, על פל הגוף העליון, על המהירות, והוא שחקן טופ 75 קלאסי. ואנדיוני, לא התפלאתי, א. הזוג שמולם היה איכותי מלכתחילה, ב. לצערי זה לא זה, הם נעים על גלי התלהבות ותו לאו, אין שם הרבה יכולת.
מובהקות
סופ"ש בליגות אירופה השונות הובילו אותי למסקנות עם סימן מאוד מובהק, לפחות לגבי כמה קבוצות שעקבתי אחריהן. הראשונה, ברצלונה, לא מיהרתי להכניס אותה למשבר, וכנראה שכך הדבר. הפערים משאר הליגה, נשארו כשהיו, והשעמום, למי שאוהב תחרות, לא כאן חברים. גוארדיולה לא נלחץ מכמה ביקורות, אם כי לא בטוח שההגנה הזאת תספיק להמשך ההתמודדויות המשמעותיות באמת, לגבי ההתקפה, תעברו הלאה, אין מה לומר.
באנגליה התמקדתי בארסנל ובק.פ.ר. הראשונה, קבוצה במשבר, אך נשאלת השאלה האם לצד מיקל ארטטה, הרכש הבולט של המהלך המהיר לחיזוק הקבוצה, שאר הרכישות לא בוצעו מתוך פאניקה? תשאלו חובבי בונדס ליגה מובהקים, ותגלו שפר מרטסאקר, הוא לא מי שיתן שלווה להגנה שכוללת את כושל-ייני.
הלונדונית השנייה, מקווינס פארק, היא דווקא זו שנראית לא רע בכלל, ידעה היכן לפגוע ברכש חכם ומדויק, וכנראה שתהיה עימנו מספר שנים טובות כחברה בפרמייר ליג. ג'ואי ברטון, הוא שחקן מבריק, ובדיוק המנהיג שצריך ניל וורנוק בכדי לייצב את הבחורים מסביב, יחד עם טאארבט ושון רייט פיליפס, אפשר לישון בשקט ביציעי ה"לופטוס רואד".
יו מאן!
הג'מייקנים אוהבים להשתמש בקריאה יו מאן, בערך לכל אדם. אז אולי שיחשבו על שינויה ליו-הן! האצן הצעיר, פשוט מרחף לשיאי חדשים ,והאמת כשסימנתי אותו כבר לפני שנתיים כפוטנציאל הבכיר להגיע לפסגות בהן נוגע יוסיין בולט. 19.26 שניות זו תוצאה בלתי נתפסת, ורק לחשוב שאם בולט לצידו והם מושכים האחד את השני, אנחנו יכולים לקבל משהו עוד יותר סנסציוני. לא, מאן?
ועד הפעם הבאה, הרשימה המפוצצת של יום ראשון הגדול, החל מהליגה ההולנדית, דרך ליגת העל שלנו וכשגולת הכותרת היא הפרמייר ליג, יש לכם חשק לצאת מהמיטה בכלל?