א י ז ה גול!
ארון ראמזי העלה את ארסנל ליתרון 0-3 מול גלאטסראיי בליגת האלופות עם אחד השערים היפים של העונה ומועמד ודאי לשער העונה.
צפו למעלה בגולאסו של ארון ראמזי.
תגית: ארון ראמזי
10 השערים היפים ביותר העונה של ארון רמזי
אוהדי ארסנל סיימו את העונה עם רגשות מעורבים, אבל גם עם תואר, והם בטח תוהים איך העונה הייתה נראית אם ארון רמזי לא היה נפצע.
הוולשי היה פצוע בחלק גדול מהעונה, והתותחנים בהחלט הרגישו בחסרונו.
רמזי צמח להיות אחד הכדורגלנים הטובים בליגה האנגלית כשהוא מבקיע לא מעט שערים נפעלים.
הנה 10 השערים הכי יפים העונה של ארון רמזי:
סרטון מרגש ומדהים של מהלכים של ארסנל ב 2013
הם אומנם לא זכו עדיין בתואר השנה, אבל עושה רושם שארסנל של ארסן ונגר מוכנה לחזור לימיה הגדולים.
לסיים את שנת 2013 במקום הראשונה בטבלת הפרמייר ליג זה בהחלט הישג יפה, אבל הם יצטרכו להיאבק עד לסיום העונה אם הם רוצים לשמור על המקום הזה.
אוהדי ארסנל ראו איך ארון ראמזי גדל להיות אחד השחקנים הטובים בפרמייר ליג, וכמובן את הגעתו של מסוט אוזיל לאמירויות.
האם זו תהיה השנה של ארסנל? סוף סוף?
צפו בסרטון המרגש והמדהים:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
עקיצה ב-90 דקות: על המשחק הראשון של ארסנל בפרמייר ליג (דעה)
ביזיון. היעדר מחויבות. היעדר חשיבה על המגרש. חוסר התחשבות בקהל וחוסר יכולת לדייק מול השער.
כל האלמנטים הנ"ל בהחלט בלטו במשחק הראשון לעונת 2013/14 של ארסנל. אני פשוט בהלם מוחלט מהבחורים באדום-לבן. כמה חיכינו/שילמנו וזאת התוצאה? הכול התחיל מושלם: משחק ראשון בבית? צ'ק, התרגשות? צ'ק, הרכב חזק מספיק לנצח את אסטון ווילה? צ'ק, 1-0 לנו מחלוץ החוד המושמץ ג'ירו? צ'ק. חמש דקות מהשמיים, הקהל בעננים – יש תואר אחרי כמעט עשור.
אחרי 20 דקות התוצאה מאוזנת וכמו שכבר כתבתי בטור הראשון, ג'ק ווילשר ואהרון רמזי אשמים ישירים. למה? חוסר הבנה מוחלט מצד שני הטאלנטים הכה מחויבים שלנו שחשבו שלחתום על חוזה ארוך טווח מעיד על מוטיבציה, אבל שכחו שלאחר מכן יש גם הגנה לעשות. שלא תבינו לא נכון – ונגר האשם האמיתי, שכן הציב שני עוללים שאוהבים את הכדור יתר על המידה בעמדות אחוריות וחיפש לתת קרדיט בכוח, העיקר שיישחקו. אותו צמד-חמד קיבל פעם אחר פעם החלטות נוראיות שהובילו למתפרצות מיותרות וכמובן לא סיפקו כיסוי ראוי לקו ההגנה (עליו ארד בהמשך). פנדל לווילה, שצ'זני הודף לא טוב. HAPPY NEW YEAR!
מכאן התחילו הבעיות האמיתיות. המאמן ו' לא חיזק את הסגל ובאופן כמעט אירוני, אנשינו חטפו בראש (תרתי משמע, גיבס), כך ששחקנים אחרים נאלצו לשחק בעמדות לא מוכרות (סנייה). כרטיסים צהובים עפו לכל עבר משני הצדדים, התסכול גבר והשופט בהחלט קנה כל נפילה של הנגרים בסגול-לבן, שלא באמת הצליחו לאיים על השער –הליגה האנגלית במיטבה. מחצית.
לאחר שסנטי קזורלה עלה במקום אוקסלייד-צ'מברליין שגם הספיק לחטוף זבנג שבהחלט גמר אותו נכון לאותו אחה"צ, התפנינו כמעט לגמרי לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות ואח"כ כמובן להתענג על – החמצות מול השער. תומאס רוסיצקי עשה כל שביכולתו על מנת ליצור מצבים נפלאים, אבל במקום לתת לג'ירו לסיים ובכך לפתח ביטחון עצמי, הצ'כי המיניאטורי בעט לא פעם על השוער/ מחוץ למסגרת בלי הרבה חזון. אשמח גם לדעת מה שלום השחקן הכי מהיר בצפון לונדון, תיאו וולקוט, שבחר להיתקע באגף ימין ולעשות פרצופים לאחרים בכל פעם שהחזיר אחורנית. קארל ג'נקינסון השתדל לתת פאסים שטוחים לבלמי ווילה במקרה הטוב או סתם למסור לרמזי פאלשים במרכז המגרש במקרה הרע.
