בימים הקרובים, נשיא אברטון, ביל קנרייט, צפוי להודיע על מינוי המאמן החדש של קבוצתו. מי שזה לא יהיה, הוא ייכנס לנעליים הגדולות של דיויד מויס ויקבל אתגר קשה מאוד.
הסקוטי לקח קבוצת תחתית לפני 11 שנה והפך אותה לאחת שמסיימת כל עונה בחלק העליון של הטבלה ואף מעפילה לליגה האירופית ומוקדמות ליגת האלופות. את כל זה הוא עשה עם תקציב עלוב לרכש ובאילוצים של השאלות וקניית שחקנים אלמוניים. ההצלחה לא נעלמה מהעין הציבורית והוא קיבל את תפקיד היורש של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. כרגע מי שהוזכרו כמחליפים למויס הם רוברטו מרטינז (התפטר מוויגאן), ויטור פריירה מאמן פורטו ואקס שאלקה, ראלף רנגניק.
מי שנראה כרגע המועמד המוביל ושנפגש כבר פעמיים עם הבעלים הוא מרטינז. הספרדי אמנם הנחיל כדורגל התקפי לוויגאן הצנועה כמאמן בארבעת השנים האחרונות והניף איתם גביע בחודש האחרון, אבל כמה ימים אחרי זה גם ירד ליגה. בשורה התחתונה, עדיפה עוד עונת הישרדות על פני ירידה עצובה שחזרה ממנה יכולה לקחת מספר שנים. וויגאן של מרטינז הייתה נכנסת ללופ קבוע של פתיחת עונה איומה ואחריה מסעי היחלצות שהסתיימו מעל הקו האדום רק בישורת האחרונה. עם הזמן הייתה ציפייה ממרטינז והקבוצה שיעשו התקדמות וילמדו מטעויות, אבל הגלגל רק המשיך להסתובב באותו מעגל.
באברטון תקציב הרכש של מרטינז יהיה דומה לזה שקיבל בוויגאן, ככה שאם הוא לא הצליח שם לא ברור למה שיעשה זאת דווקא אצל הקבוצה מליברפול. הלחץ שם גדול יותר, הציפיות גם ובניגוד לאווירה הפיהוקית באצטדיון ה"די דבליו", ה"גודיסון פארק" של אברטון תמיד מלא ב-40,000 כחולים. קנרייט כנראה הסתנוור מהכדורגל היפה והזכייה בגביע של מרטינז עם וויגאן, ושכח שהיא סיימה את העונה המקום ה-18 בלבד. האוהדים שלו ייהנו מכדורגל יפה, אבל מי יודע באיזה מקום זה יגמר. גם עם מויס אברטון לא שיחקה כדורגל משעמם וכנראה שחשובה לבעלים גם הדרך ולא רק הנקודות. במקרה הזה הדרך תעפיל על התוצאות ותפגע בהן. מרטינז לא יודע לאזן בין ההתקפה שלו, שיודעת לשחק מהר, על הארץ, להחזיק בכדור וליצור מצבים, לבין הגנה ראויה. גם בעמדת השוער יש לו עוד הרבה שיעורי בית להכין לפני שיגיע לכיתה של הגדולים.
מרטינז הפך את וויגאן לקבוצה מאוד בינלאומית, לא פחות ממה שעשה ונגר בזמנו בארסנל עם הצרפתים. זה נבע כנראה מחשיבה שהשחקן האנגלי לא מספיק טכני וכדי להתאים את הקבוצה לצרכים שלו, רכש מרטינז שחקנים רבים מדרום אמריקה וספרד. באברטון גם לא חסרים זרים, אבל זאת עדיין קבוצה עם הרבה בריטים. הארנק שלו לא יהיה פתוח והוא לא יוכל להחליף חצי קבוצה בשחקנים מהלה ליגה וצ'ילה.
אם אלו המועמדים שמתוכם ייבחר אחד למאמן אברטון הבא, השם הטוב ביותר הוא פריירה. שתי אליפויות פורטוגל בשתיים וחצי עונות עם פורטו הן הישג פנטסטי. שווה לאברטון לקחת את ההימור הזה. רק חבל שהיא כנראה לא תיקח ותיפול על חשיבה יצירתית אך כפייתית של הבוס שלה. כמועדון ששואף להישאר בצמרת הפריימירליג אסור לה להסתפק בבינוניות כמו של מרטינז.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הדרבי בין ליברפול לאברטון הבטיח וגם קיים. דרמה, מתח, טעויות שיפוט. ובסוף נפרדים בתיקו כידידים(?).
בדקה ה – 14 לואיס סוארז קיבל כדור ברחבה, בעט לרוחב השער, והכדור פגע בלייטון ביינס ונכנס פנימה. 0:1 ליברפול. עברו שש דקות, והאורוגוואי הבקיע את השני לליברפול לאחר שהסיט את הכדור עם ראשו מהגבהה של סטיבן ג'רארד.
בדקה ה – 22 ליאון אוסמן הבקיע לאחר בעיטה מ – 15 מטר. בדקה ה – 35 סטיבן נייסמית' השווה את התוצאה לאחר כדור רוחב של מרוואן פלאיני. 2:2.
בתוספת הזמן לואיס סוארז דחק פנימה מ 5 מטר, אבל הקוון הרים דגל לנבדל (שלא היה) והקבוצות נפרדו בתיקו.
צפו בתקציר המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לא כך קיוו מנצ'סטר יונייטד לפתוח את העונה. אלכס פרגוסון דיבר על ההתקפה החזקה שלו, על הרכש הענק מארסנל, אבל אחרי משחק אחד בפרמייר ליג לשדים האדומים יש הפסד. מרוואן פלאיני הבקיע את שער ניצחון, ורובין ואן פרסי ששיחק 22 דקות לא הציל את היונייטד מהפסד.
ההזדמנות הראשונה במשחק הייתה של אברטון. בדקה ה – 14 מרוואן פלאיני גבר על ולנסיה לאחר פריצה מהאגף השמאלי, אבל בעיטה שלו פגשה את הקורה של דוד דה חאה. בדקה ה – 23 הגיע האיום הראשון של מנצ'סטר יונייטד – נאני בעט מ – 25 מטר, אך הכדור חלף ליד השער של טים האוורד. 2 דקות לאחר מכן נגיחה של סטיבן פינאר נעצרה על ידי דה חאה. 3 דקות אחר כך וויין רוני כמעט והבקיע את שערו הראשון העונה, אבל האוורד עצר את הבעיטה החופשית.
אברטון המשיכה לשחק מצוין, ובדקה ה – 32 שוב עצר דוד דה חאה כדור של סטיבן פינאר. בדקה ה – 39 שינג'י קגאווה, הרכש החדש שהגיע מדורטמונד מסר כדור עומק לדני וולבק, אך הוא הצליח לבעוט החוצה, בדקה – 41 אוסמן בחן את דה חאה, שהציל כדור ענק.
השער היחיד במשחק הגיע בדקה ה – 58. מרוואן פלאיני התרומם לכדור קרן ונגח בעוצמה אל תוך השער. 0:1 מוצדק לאברטון. בדקה ה – 67 טום קלברלי היה יכול לכבוש אך גאגיילקה הציל מקו השער.
רובין ואן פרסי נכנס למגרש בדקה ה – 68, אך לא הצליח להציל את מנצ'סטר יונייטד מהפסד. פעם ראשונה מאז 2004 שהשדים האדומים מפסידים במשחק פתיחת עונה.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בעלים שמבקש למכור את המועדון, מחסור במזומנים שמונע רכישות, כישרונות שלא פורצים ופציעות מעיבים כולם על הקיץ בצד הכחול של המרסיסייד. כל שנותר לאוהדי אברטון הוא לעמוד בצד ולהביט בצד האדום בקנאה בבנייה המחודשת של ליברפול. לדיוויד מויס נותר להתחפש למשה רבנו ולהוציא מים מן הסלע
קיץ נוסף של ייאוש, ללא רכש משמעותי ולמרות מאמן מצוין וצעירים מוכשרים, יוצאת אברטון לעונה שמראשיתה מוגדרת כחסרת שאיפות. זה נראה כאילו בכל עונה מתשע העונות שלו בתפקיד, מצליח דיוויד מויס להוציא מחניכיו מעל ומעבר ולהוביל אותם לדבוקת הצמרת או לפחות לשוליה.
כאשר קבוצות בסדר הגודל של אברטון דוגמת ניוקאסל וסנדרלנד מצליחות להתחזק, וכשבצמרת נראה כי שש המובילות כבר נקבעו להן מראש, מקווים ב"גודיסון פארק" להיפרד מהבעלים, ביל קנרייט, שמשווע בעצמו לרוכש, כל עוד זה לא קורה, ימשיך דיוויד מויס להיות הדמות הבולטת שמרכיבה את המועדון.
הג'ינג'י שבי
לא סתם נחשב מויס למאמן נהדר, כזה שאפילו אלכס פרגוסון סימן כאחד הפוטנציאלים הבולטים להחליפו כשיפרוש. הסקוטי האדמוני הוא אמנם מאמן טמפרמנטי, ולא פעם נקלע לעימותים עם שופטים, אך תאוותו להישגיות גורמת לאברטון להשיג תוצאות מכובדות לרוב, ולמויס עצמו ליצור מעמד של מאמן מן השורה הראשונה של מאמני הפרמייר ליג, שלא בכדי זוכה לחיזורים רבים.
מויס הפך חלק נכבד מהמועדון, הוא מבטא את הרוח של אברטון כמועדון שלא מושתת על תזרים מזומנים מטורף, אלא על רכישות נכונות ולצד זאת מחלקת נוער שמייצרת לבוגרים שחקנים בעלי פוטנציאל אדיר. גם עכשיו כשידוע כי בעלי המועדון, ביל קנרייט, רק מנסה להיפטר מהנכס שלו ומאשים את הבנקים במחסור במשאבים, מביע מויס את רחשי ליבו כי אברטון אמנם צריכה חיזוק, אך היא לא המועדון שזקוק למיליארדר חדש.
"בעלות חדשה היא לא הפתרון. צריך אנשים נכונים ואת זה כבר יש לנו", אמר מויס במאי האחרון כשנשאל בסוגיית הבעלות. כמי שמיישר קו עם קנרייט, לפחות בעת הנוכחית, מצליח מויס לחבר חבורה של לוחמים ומוכשרים יחד, שמניעים את אברטון כמעט מידי עונה. סיום בשולי הצמרת מתקבל בסיפוק לאור המשאבים הידועים של הקבוצה,אך התחזקות הקבוצות שנמצאות באותה הרמה יכולות וגם אמורות להדאיג את קברניטי ה"טופיס".
מויס הוא המנג'ר היחיד שלא הביא ולו כדורגלן רכש אחד הקיץ, האם זה יהיה לו לרועץ? כאשר הכוכב הספרדי, מיקל ארטטה, גם הוא מנמיך ציפיות ואומר לאוהדי הקבוצה כי עליהם להיות ריאלים ביחס לחוסר היכולת הכלכלית, אפשר לכוון לעוד עונה ללא כל שאיפה.
טופי או סוכרייה על מקל?
בכל זאת אל נא לפסול את ה"טופיס". מדובר במועדון מנוסה שמחזיק בכדורגלנים מוכשרים וטובים כפיל ג'אגיילקה, מיקל ארטטה ולייטון ביינס, שלושתם מניות נחשבות בשוק השחקנים, ותוסיפו אליהם את האוסטרלי, טים קיהייל ותקבלו חבורה שבכל זאת יכולה להתמודד בשולי הצמרת, ולמרות ההתחזקות של יריבותיה לבטן הטבלה, הינה יריבה עיקשת.
מה שעוזר עוד יותר לכחולים היא מחלקת נוער טובה שמייצרת גם צעירים מוכשרים. ג'ק רודוול וויקטור אניצ'יבה, הניגרי, כבר הפכו לחלק קבוע מהשלד של אברטון בעונות האחרונות. כאשר במשחקי ההכנה לעונה אפשר היה גם לשים לב לצעיר רוס בארקלי, בן ה-17, שצופים לו עתיד מזהיר.
מכה מסוימת קיבלה הקבוצה עם פציעתו של סימוס קולמן, עוד תוצר צעיר (אם כי לא מקומי) אשר פרץ אשתקד לתודעתם של אוהדי הקבוצה, שרף את הקו הימני, והגיע גם לנבחרת אירלנד, קרע במשחקי ההכנה את רצועות ברכו וייעדר תקופה ארוכה.
מכל עבר לאברטון
את הסגל הלא ממש מלא של מויס ואברטון משלימים לעת עתה חבורת שחקנים שמגיעים משלל ארצות תבל. את מרואן פלאייני, הקשר הבלגי הנהדר, כולם מזהים בגלל שיער האפרו שלו, אך מדובר בשחקן מוכשר ביותר, שמסוגל לייצר שערים ובישולים לאין שיעור.
ג'וני הייטינחה, סילבן דיסטין וג'וזף יובו הם בלמים מנוסים גם ברמה הבינלאומית, כמו גם השוערים יאן מוצ'ה, הסלובקי וטים הווארד, האמריקאי. דיניאר בילאלטדינוב, הקשר הרוסי, הבקיע אשתקד מספר שערים יפים, והוכיח כי כישרון רב טמון בו.
החוליה הכי חלשה של הקבוצה היא דווקא ההתקפה. לואיס סאהה נמצא בשלהי הקריירה, מדבר כבר על פרישה, ובייחוד לא מרבה בכיבוש כבעבר. ג'רמיין בקפורד, אמנם חווה עונה סבירה, אך סימני שאלה רבים קיימים לגבי התאמתו לרמת הפרמייר ליג. מיודענו, איגביני יעקובו, הניגרי, חוזר מעונת השאלה בלסטר, הוא מביא עימו יכולת הבקעה מוכחת, אך פציעות וירידה בכושר מעיבים על עתידו כסקורר משובח.
בהיעדר חיזוק, עם בעלים שמבקש למכור, ומעט מאוד אופציות לחיזוק, יוצאת אברטון לעוד עונה לאחר שהמהומות בלונדון סידרו לה שבוע הערכות נוסף, בו היא לא עשתה שום מהלך חיובי, ק.פ.ר שקיבלה סטירת השכמה מבולטון, בכדי שתבין לאן היא הגיעה, היא זו שתתארח בשבת ב"גודיסון פארק", והתחלה נוחה מזו, לא יכלו הכחולים לבקש.
דיוויד מויס אנרגטי כפי שג'ינג'י אמור להיות, יחד עם הקפטן, פיל נוויל הוותיק, ביינס, רודוול, ג'אגיילקה, קייהיל וארטטה, שמביאים עמם גם יכולות איכותיות, יוצאת אברטון לדרך בדחייה מסוימת, ובמטרה להידבק שוב לחבורת הצמרת, אך היא תעשה זאת כשהיא מותירה הרבה סימני שאלה בקרב אוהדיה, ובעיקר הרבה תסכול על אובדן השאיפות.
