שנים על גבי שנים שקיים הויכוח בכדורסל, ובכל ספורט בעצם, מי השחקן הגדול בכל הזמנים.
בכדורגל השמות שעולים הם פלה, מראדונה, פתאום בשנה האחרונה גם ליונל מסי נכנס לויכוח, בטניס, רוג'ר פדרר או אולי פיט סמפראס.
הקונצנזוס היחידי קיים דווקא בכדורסל, כאשר אומרים שמייקל ג'ורדן הוא גדול שחקני הכדורסל בכל הזמנים אף אחד לא חולק על הטענה. וגם אני לא, עדיין.
הויכוח שקיים היום הוא מי השחקן הטוב ביותר בעולם כרגע. האם זה לברון ג'יימס או אולי דווקא קובי בראיינט? אני אנסה לענות על השאלה בעזרת כמה פרמטרים.
אחד על אחד
קובי בראיינט – כאשר המשחק של הלייקרס תקוע, קובי בראיינט הוא האיש שיעשה סל. משחק האחד על אחד של קובי בראיינט לא מתאפיין בחדירה אגרסיבית לסל, בדומה למייקל ג'ורדן, בראיינט הוא שחקן פוסט אפ מצויין, עם קליעה מצוינת מחצי מרחק. בראיינט ידוע כמו ג'ורדן בקליעות משוגעות ב – Fade Away.
ציון – 8
לברון ג'יימס – גארד בגובה בגובה 2.02, בנוי כמו רסיבר בפוטבול, עם יכולות אתלטיות של מיטב האתלטים בעולם. משחק האחד על אחד של לברון ג'יימס מתאפיין בחדירה אגרסיבית לסל, ואין שחקן בעולם שיכול לעצור את החדירה שלו. החיסרון בצורת משחק כזו של אחד על אחד, שההגנה הרבה פעמים מביאה עזרה בחדירה של ג'יימס, ולכן לא תמיד החדירה מסתיימת בסל.
ציון – 7
הגנה
קובי בראיינט – קובי בראיינט תמיד היה שחקן הגנה מצוין, בשנים האחרונות רמת המחויבות שלו למשחק עלתה באופן ניכר, וכך גם רמת ההגנה שלו. כאשר קובי בראיינט מחליט שהוא שומר על שחקן, אז קובי בראיינט שומר על שחקן, ולא נותן לו לנשום. ראינו את זה באולימפיאדת בייג'ין, כאשר בראיינט תמיד שמר על השחקנים המובילים של הנבחרות היריבות. לדעתי קובי בראיינט הוא מחמשת שומרי האחד על אחד הטובים ב – NBA.
ציון – 10
לברון ג'יימס – האתלט הגדול ב – NBA, לא תמיד הדבר בא לידי ביטוי בהגנת באחד על אחד של ג'יימס. אבל לברון ג'יימס הוא בין שלושת החוסמים הטובים ב – NBA, ניתור מדהים, תזמון מעולה. ג'יימס ידוע במיוחד בחסימות כאשר שחקנים רצים לפאסט ברייק והם בטוחים שאין אף אחד מאחוריהם, ופתאום לברון ג'יימס מתעופף משום מקום ומעיף את הכדור כמו בהנחתה בכדורעף לשורה החמישית של האולם.
ציון – 10
משחק קבוצתי
קובי בראיינט – בעונותיו הראשונות, בראיינט היה ידוע שסוליסט, שחקן שמשחק בעיקר בשביל עצמו, ולא משתף את חבריו. קובי בראיינט נכנס לליגה היישר מהתיכון ותהליך ההתאקלמות שלו, ולמידת המשחק ארך זמן, אך לאט לאט הוא הבין שבשביל לנצח משחקים צריך לשתף את החברים. וכך, לאט לאט קובי בראיינט הפך לשחקן קבוצתי יותר ויותר. יש כאלו שיגידו שקובי בראיינט הוא שחקן שמשחק לבד, אני לא מסכים עם האמרה הזו, וחושב שבראיינט משתף את השחקנים כשצריך. ולראייה ממוצע האסיסטים שלו בקריירה שעומד על 5 למשחק (ב – 3 העונות הראשונות שלו בליגה ממוצע האסיסטים עמד על סביבות ה – 2).
ציון – 7
לברון ג'יימס – הסקורר הכי קבוצתי ב – NBA. ממוצע קריירה של 7 אסיסטים למשחק. מלך הטריפל דאבל של ה – NBA מאז שהוא הגיע לליגה. שחקן שקודם כל משתף את החברים ורק לאחר מכן חושב על הזריקה לסל. לברון ג'יימס הוא הסקורר הקבוצתי הגדול ביותר ב – NBA ב – 20 שנה האחרונות.
ציון – 10
קליעה
קובי בראיינט – קובי בראיינט מרבה לזרוק, ולפעמים גם זורק זריקות לא טובות, אך עדיין הוא קלעי מצוין. ממוצעי הקריירה שלו לא מזהירים – 33 אחוז מהשלוש, 45 אחוז מהשדה. אני מאמין שאם בחירת הזריקות של קובי בראיינט הייתה קצת יותר טובה, הוא היה שחקן של 50 אחוז מהשדה. חשוב לזכור שרוב הזריקות של קובי הם מטר בתוך קשת השלוש, ולפעמים עם שמירה כפולה.
ציון – 8
לברון ג'יימס – אחוזי הקליעה של לברון ג'יימס במהלך הקריירה הם – 33 אחוז מהשלוש ו – 47 אחוז מהשדה. לברון ג'יימס חודר נפלא, והרבה מהסלים שלו מגיעים בחדירה לסל, או במתפרצות אשר מסתיימות בדאנק. הקליעה של לברון ג'יימס היא לא יציבה, ולא תמיד אפשר לסמוך על הקליעה שלו מבחוץ.
ציון – 7
קלאץ'
קובי בראיינט – גדול שחקני הקלאץ' מאז מייקל ג'ורדן. כאשר המשחק צמוד, אתה רוצה שהכדור יהיה בידיים של קובי בראיינט. גם אם הוא קלע באחוזים נוראים כל המשחק, כאשר המשחק מגיע למאני טיים, הוא האיש שיקלע את הסל, ולא משנה כמה הזריקה קשה. הווינר הכי גדול מאז מייקל ג'ורדן.
ציון – 10
לברון ג'יימס – גם לברון, גם בראיינט, שחקן קלאץ' מצוין, וקלע לא מעט זריקות גדולות בקריירה. נקודת התורפה של לברון היא הקליעה שלו, שהיא פחות טובה משל קובי בראיינט, ולכן לא תמיד הוא מצליח לקלוע את הזריקה הגדולה. וכאשר הוא חודר, כמעט תמיד הוא צריך להוציא את הכדור לשחקן אחר שיקח את הזריקה.
ציון – 8
סיכום
שני השחקנים הכי טובים ב – NBA לדעתי. קולעים, שומרים, מוסרים, ועושים הכל על מנת לנצח.
אם הייתי צריך לבחור, אז הייתי בוחר בקובי בראיינט. 5 אליפויות לקח בראיינט, ולברון ג'יימס עוד לא לקח אחת. קובי אומנם יותר מבוגר, אך כאשר המשחק מגיע לרגעים המכריעים אני תמיד אעדיף שחקן עם קליעה טובה על פני שחקן עם חדירה טובה. כמעט כל הסלים הגדולים של מייקל ג'ורדן היו מחצי מרחק.
אליפות העולם בכדורסל נפתחת ביום שבת הקרוב והיא צפויה להיות פתוחה ומרתקת מתמיד. בטור הבא נביא סקירה קצרה של הנבחרות המועמדות לזכייה.
נבחרת ארצות הברית באופן טבעי היא המועמדת הבחירה לזכייה באליפות העולם בכדורסל.
אומנם הנבחרת לא מורכבת מהכוכבים הגדולים של ה – NBA כמו לברון ג'יימס, קובי בראיינט ודוויט האוורד, אבל היא מעמידה חבורת שחקנים צעירים ורעבים, שרוצים להחזיר את התואר הביתה לארצות הברית. במשחקי ההכנה הוכיחה נבחרת ארצות הברית שהיא מוכנה לטורניר אליפות העולם בכדורסל כאשר היא הביסה את סין ואת צרפת, וגם ניצחה את נבחרת ספרד החזקה במדריד לעיני 15 אלף צופים עוינים בתוצאה 86:85.
נבחרת ארצות הברית היא הנבחרת הכי צעירה שתיקח חלק באליפות העולם בכדורסל, והגיל הממוצע של שחקניה הוא כ-23. הכוכב הגדול של הנבחרת הוא קווין דוראנט, שחקנה של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, אשר סיים כמלך הסלים הצעיר ביותר בהיסטוריה של ה – NBA.
סגל נבחרת ארצות הברית לאליפות העולם בכדורסל – צ'ונסי בילאפס (דנבר), טייסון צ'נדלר (דאלאס), סטפן קארי (גולדן סטייט, (קווין דוראנט (אוקלהומה סיטי), רודי גיי (ממפיס), אריק גורדון (קליפרס), דני גריינג'ר (אינדיאנה), אנדרה איגודאלה (פילדלפיה), קווין לאב (מינסוטה), למאר אודום (לייקרס), ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי), דריק רוז (שיקגו).
נבחרת ספרד אלופת העולם המכהנת היא מועמדת בכירה נוספת לזכייה בתואר.
ספרד מעמידה נבחרת איכותית ביותר לטורניר אליפות העולם בכדורסל. אומנם הכוכב הגדול שלה פאו גאסול בחר לנוח הקיץ ולא ישתתף בטורניר אבל לספרד לא חסרים שחקנים חזקים, חלקם שחקני NBA. ספרד נחלה מכה קשה כאשר הרכז הפותח שלה חוזה קלדרון נפצע במשחק ההכנה מול ארה"ב ולא יקח חלק בטורניר אליפות העולם בכדורסל.
סגל נבחרת ספרד לאליפות העולם בכדורסל (לא סופי)– פאבלו אגוילר, רודי פרננדז, ריקי רוביו, חואן קרלוס נבארו, פליפה רייס, ויקטור קלאבר, סרחיו יול, רפאל מרטינז, מארק גאסול, אלכס מומברו, חורחה גרבאחוסה, פראן ואסקז, פרננדו סאן אמטריו, קרלוס סוארז, ראול לופז
נבחרת ארגנטינה כמו תמיד מעמידה נבחרת חזקה והיא תרצה לשחזר את ההישג הנפלא משנת 1950 כאשר היא זכתה באליפות העולם בכדורסל. בשנת 2008 באולימפיאדה ארגנטינה זכתה במדליית הארד, ובאליפות העולם האחרונה ב – 2006 היא הגיעה למקום הרביעי. לנבחרת ארגנטינה מספר שחקני NBA מצוינים כמו לואיס סקולה, אנדרס נוצ'יוני וקרלוס דלפינו. כוכב הנבחרת מאנו ג'ינובילי לא יקח חלק בטורניר אליפות העולם בכדורסל.
סגל נבחרת ארגנטינה לאליפות העולם בכדורסל – לואיס סקולה, קרלוס דלפינו, רומן גונזאלס, פבריציו אוברטו, פאבלו פריג'יוני, פאולו קווינטרוס, לאונרדו גוטיירז, אנדרס נוצ'יוני, חואן גוטיירז, לואיס צ'קיירה, הרנן יאסן, פדריקו קמרצ'יס.
נבחרת יוון כמו תמיד תהווה פקטור משמעותי. נבחרת פיזית, ממושמעת שמשחק כדורסל הגנתי ויש כאלה שיאמרו גם מכוער. במשחק הכנה לקראת אליפות העולם בכדורסל ניצחה יוון את נבחרת רוסיה בתוצאה 101:63 בהצהרת כוונות רצינית לקראת טורניר אליפות העולם בכדורסל.
מעניין יהיה לדעת אם פיב"א תחליט להרחיק חלק משחקניה לאחר קרב המהלומות מול נבחרת סרביה במשחק הכנה לפני מספר ימים.
סגל נבחרת יוון לאליפות העולם בכדורסל – דימיטריס דיאמנטידיס, קונסטנטינוס וסילאידיס, ניקוס זיסיס, אנטוניס פוטציס, ואסיליס ספאנוליס, יואניס בורוסיס, ניק קלאייטיס, קוסטאס קיימאקוגלו, קונסנטינוס פאפאניקולאו, סטרטוס פרפרוגלו, גיאורגוס פרינטזיס, סופוקליס שחורציאניטיס, קוסטאס צרצריס, יאן ווגיוקאס
נבחרת נוספות אשר כדאי לשים אליהם לב בטורניר אליפות העולם בכדורסל הן נבחרת טורקיה המארחת. טורקיה אומנם לא הנבחרת הכי מוכשרת בעולם, אבל עם התמיכה של הקהל הטורקי אסור להספיד אותה.
נבחרת סרביה נבחרת מוכשרת, והתוצאות שלה תלויות הרבה איך הראש של השחקנים שלה יהיה.
בנוסף נבחרת סרביה מחכה להחלטה של פיב"א היום בנוגע לעונשים בעקבות הקרב שלה מול שחקני יוון במשחק ההכנה.
כדאי לשים לב גם לנבחרות רוסיה, ליטא, ברזיל וסלובניה.
אתמול בלילה יצא לי לראות בפעם הראשונה את נבחרת ארצות הברית בכדורסל, אשר מתכוננת לאליפות העולם בכדורסל שתתחיל ביום שבת הקרוב (28 לאוגוסט).
נבחרת ארצות הברית שיחקה מול ליטא במשחק הכנה אשר התקיים במדריד.
הרבע הראשון היה נוראי מבחינת נבחרת ארצות הברית, והוא הסתיים בתוצאה 15:7 לליטא, כאשר האמריקאים קולעים ב – 3 מ-21 מהשדה. רק בזכות הגנה חזקה הם ירדו בפער מינימאלי. ברבע השני ההתקפה של נבחרת ארצות הברית התייצבה מעט והם ירדו בפיגור נקודה (29:28).
ברבע השלישי היכולת האתלטית של האמריקאים באה לידי ביטוי, הם התחילו לחטוף כדורים וגם לקלוע בהתקפה בעיקר בזכותם של רודי גיי שחקנה של ממפיס וראסל ווסטברוק וירדו ביתרון 8 בסיומו של הרבע השלישי. הרבע הרביעי המשיך כמו שהשלישי הסתיים, האמריקאים המשיכו ללחוץ, וכתוצאה מכך קלעו סלים קלים, ולבסוף ניצחו בתוצאה 77:61.
המשחק הזה היה חשוב מאוד לנבחרת ארצות הברית על מנת שיבינו שלא ילדים משחקים מולם, ויש נבחרות טובות בעולם. ליטא היא נבחרת די בינונית והיא עשתה לאמריקאים חיים קשים. אם האמריקאים ישחקו כך מול ספרד, יוון או ארגנטינה התוצאה תהיה הפוכה והאמריקאים ירדו מושפלים שוב.
כאשר ג'רי קולאנג'לו בנה את הנבחרת הזו אני חשבתי שנראה חבורה של שחקנים צעירים ורעבים שירצו להוכיח שגם בלי הכוכבים הגדולים (לברון ג'יימס, קובי בראיינט, כרמלו אנט'וני) ששיחקו בנבחרת שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדה הם עדיין יראו לעולם שארצות הברית היא מעצמת הכדורסל מספר אחת, אבל אם לשפוט לפי המשחק מול ליטא האמריקאים לא למדו דבר. נבחרת מזלזלת שחושבת קודם כל על דאנק ולא על הסל. חושבת קודם כל על השואו טיים ולא על המשחק הפשוט. נבחרת ארצות הברית הפסידה כך טורניר גדולים, ואני צופה שאותו הדבר יקרה גם באליפות העולם הקרובה. רודי גיי מנסה לתת דאנק יפה במקום להניח את הכדור בטבעת, ראז'ון רונדו מנסה למסור כאילו הוא במשחק אולסטאר, ואריק גורדון מחטיא דאנק במקום לסיים את ההתקפה בליי אפ קל. מי שהכי הרגיז אותי הוא צ'ונסי בילאפס, השחקן הכי מבוגר, הכי מנוסה בנבחרת ומי שאמור להוריד את החבורה הצעירה לקרקע . כל מסירה של בילאפס אתמול כאילו נלקחה מאיזה משחק אולסטאר חסר משמעות. הוא הרבה לאבד כדורים, ניסה לעשות דברים בכוח, ועשה בדיוק את ההיפך ממה שמצפים ממנו.
נבחרת ארצות הברית בכדורסל לא משחקת כדורסל. היא משחקת הגנה חזקה (בגלל האתלטיות שלה) ויוצאת למתפרצות. זה לא כדורסל. היא עדיין לא יודעת להגן מול הפיק אנד רול (ככה היא הפסידה את רוב המשחקים באליפות העולם בכדורסל לפני 4 שנים), כל משחק ההתקפה של ארצות הברית הוא מקרי, ואין שום זכר לתרגיל אחד.
אם נבחרת ארצות הברית תגיע לחצי גמר אליפות העולם בכדורסל זו תהיה הפתעה גדולה עבורי.
ספרד, יוון וארגנטינה נבחרות יותר טובות ממנה ואני צופה שאחת מהן תהיה אלופת העולם.
בסוף אוגוסט תפתח אליפות העולם בכדורסל בטורקיה. הסיפור המרכזי של אליפות העולם בכדורסל הוא נבחרת ארצות הברית. לפני 3 שנים הרכיב ג'רי קולאנג'לו את נבחרת החלומות 2. הנבחרת השנייה הכי חזקה שהייתה לארצות הברית (הנבחרת הכי חזקה של ארצות הברית הייתה הנבחרת ששיחקה באולימפיאדת ברצלונה 92 עם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, צ'ארלס בארקלי ושאר חברים). בנבחרת ארצות הברית ששיחקה באולימפיאדת בייג'ין שיחקו לברון ג'יימס, דווין וויד, קובי בראיינט, כרמלו אנטוני ועוד. ג'רי קולאנג'לו החתים את השחקנים הללו על מסמך התחייבות ל – 3 שנים, בציפייה שאותה נבחרת שהשתתפה באולימפיאדת בייג'ין תשחק גם באליפות העולם בכדורסל. מחויבות? לא בנבחרת ארצות הברית, לא אצל שחקנים שהמחויבות היחידה שלהם היא לדולר ולחשבון הבנק שלהם. ג'רי קולאנג'לו ויתר לשחקן אחד, ויתר לאחר, ולבסוף לא נשאר זכר לנבחרת שהחזירה את הזהב האולימפי לארצות הברית.
קולאנג'לו היה צריך להרכיב נבחרת חדשה. הנבחרת החדשה של ארצות הברית היא נבחרת מאוד צעירה, כאשר הכוכב הגדול שלה הוא קווין דוראנט הסקורר המצוין של אולקהומה ת'אנדר, שסיים את העונה שעברה כמלך הסלים הצעיר בהיסטוריה של ה – NBA. שאר הנבחרת מורכבת רובה משחקנים משלימים טובים, מלבד אולי דרק רוז שנחשב לכוכב של שיקגו בולס.
למרות שאין כוכבים גדולים בנבחרת הכדורסל של ארצות הברית היא תמיד תהיה הפייבוריטית בכל טורניר בו היא משתתפת. השאלה איך הנבחרת הצעירה הזו תתחבר ואיך היא תתפקד כאשר היא תגיע לדקות הכרעה של משחקים בתוצאה צמודה. במשחק הגמר הבלתי נשכח בבייג'ין מול ספרד היה זה קובי בראיינט (מי אם לא הוא?) שלקח על עצמו את האחריות, מי זה יהיה בנבחרת הצעירה הזו?
קווין דוראנט כבר אמר שהוא לא המנהיג של הנבחרת, ושכולם יצטרכו לקחת מנהיגות.
לנבחרת ארצות הברית לא יהיה קל. נבחרת ספרד היא נבחרת חזקה מאוד (למרות שפאו גאסול לא ישתתף בטורניר), יש לה שחקנים מצוינים כמו מארק גאסול שנתן עונה מצוינת ב – NBA, קלדרון, סרחיו יול, רודי פרננדז, נבארו, והם יתנו להם פייט רציני על התואר.
השאלה המרכזית היא באיזו גישה נבחרת ארצות הברית תגיע לאליפות העולם בכדורסל. האם היא תגיע בגישה של – אנחנו רוצים להוכיח לעולם שגם בלי הכוכבים הגדולים אנחנו עדיין מספר 1?
או שאולי היא תגיע לאליפות העולם בכדורסל בגישה מזלזלת הכל כך אופיינית לכדורסלנים האמריקאים בטורנירים בינלאומיים?
מה שבטוח, תהיה אליפות עולם מעניינת מאוד, צמודה ומותחת. אפילו שהכוכבים הגדולים לא משחקנים.
זהו סגל הרחב של נבחרת ארצות הברית לאליפות העולם בכדורסל:
טייריק אוואנס, צ'אנסי בילאפס, דרק רוז, קווין דוראנט, רודי גיי, ראז'ון רונדו, או ג'יי מאיו, ברוק לופז, ראסל ווסטברוק, אנדרה איגודלה, למאר אודום, ג'ראלד וואלאס, אריק גורדון, דני גריינג'ר, רובין לופז, טייסון צ'אנדלר, קווין לאב, סטפן קארי, ג'ף גרין.
אז מי הם חמשת הדאנקרים הגדולים בכל הזמנים ב – NBA? אני לא יודע אם אפשר לקבוע חד משמעית למי יש דאנק יותר טוב, כל אחד והסגנון שלו, וכל אחד בתקופתו.
שמעתי פעם פרשן ב – ESPN אומר שלארי נאנס היה אחד הדאנקרים הגדולים בכל הזמנים. אני ממש לא מסכים. בתקופתו הוא היה תופעה, שחקן בגובה 2.10 מטר עם ניתור של גארד. חלק יגידו ספאד ווב, שחקן בגובה 1.70 מטר ביום טוב מתחרה בתחרות הטבעות. יש האומרים שתחרות ההטבעות בין ספאד ווב לדומיניק ווילקינס היא התחרות הטובה ביותר שהייתה אי פעם.
מסקנה – קשה לקבוע למי יש את הדאנק הטוב ביותר. אבל אני אנסה בכל זאת. זה מצעד הדאנקרים שלי:
1. לברון ג'יימס – אין ולא היה שחקן עם יכולות אתלטיות כמו של לברון ג'יימס. ניתור לשמיים, כוח מתפרץ כמו של סוס ומהירות כמו של פרארי. אני חושב שאם לברון ג'יימס היה קופץ למרחק הוא היה שובר שיא עולם. אני כבר מחכה לראות את לברון ג'יימס בתחרות ההטבעות.
2. ג'וש סמית' – אלוף תחרות ההטבעות של 2005. שחקן שמאלי, עם ניתור שמגיע לכוכבים. כל דאנק של ג'וש סמית' הוא עוצמתי וישר נכנס למהלכי השבוע. נחשב לאחד החוסמים הטובים בעולם.
3. מייקל ג'ורדן – במקום השלישי אני ממקם את מייקל ג'ורדן כי הוא חייב להיות ברשימה. השחקן הראשון ש – "ריחף" באוויר וכמובן קיבל את הכינוי "אייר ג'ורדן". זכה פעמיים בתחרות ההטבעות ב – 1987 ו 1988. זכור במיוחד דאנק שלו על פטריק יואינג (דאנק שאישית הכאיב לי מאוד בתור אוהד ניו יורק).
4. דומיניק ווילקינס – זכה פעמיים בתחרות הדאנקים ב – NBA בשנים 1985 ו 1990. זכורה במיוחד התחרות שלו מול ספאד ווב בשנת 1986 כאשר שניהם שיחקו באטלנטה הוקס.
5. ג'וליוס ארווינג (דוקטור ג'יי) – דוקטור ג'יי מקבל מקום של כבוד במצעד דאנק של ישראספורט מכיוון הוא היה פורץ דרך עם דאנקים מפלצתיים בתקופה שלא הרבה שחקנים ידעו מה זה דאנק.
בחזרה לקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
כולם חיכו ל – 8 ליולי. היום בו יודיע לברון ג'יימס האם הוא נשאר בקליבלנד או שהוא עובר לקבוצה אחרת. ספקולציות עפו באוויר כמו יתושים מעל מאגר מים, ושמועות רצו יותר מהר מאשר אוסיין בולט. כולם חיכו לרגע הזה שבו יודיע לברון ג'יימס מה הן תכניותיו. וגם אני חיכיתי, אני חייב להודות. ואם הייתי ער ב – 4 לפנות בוקר יום שישי גם הייתי רואה את השידור הישיר ב – ESPN (יש לי YES). ולברון ג'יימס כמו לברון ג'יימס הפך את ההודעה הזו ל – Best Show In Town, במקרה הזה ל – Best Show On TV.
הודעתו של לברון ג'יימס זכתה ל – 9.6% רייטינג ברבע שעה שבה הודיע לאיזו קבוצה הוא הולך. כמעט שווה ערך למשחק בסדרת גמר ה – NBA.
גבות הורמו, קללות נזרקו לאוויר, והדי הבוז נשמעו מאוהיו ועד מכללת אוהלו. ואולי בצדק, אבל אולי גם לא בצדק.
לדן גילברט הבעלים של קליבלנד הייתה את התגובה החריפה ביותר. הוא הרגיש נבגד על ידי לברון ג'יימס. אני רק יכול לשער שלברון לא דיבר איתו על התכניות שלו, או שהוא כן דיבר איתו ובסוף החליט אחרת ממה שאמר לו, אחרת התגובה שלו היא קצת מעבר לגבול הטעם הטוב. דיוויד סטרן כבר הספיק לקנוס אותו בסכום לא מבוטל של 100,000 דולר על המילים החריפות שהוא אמר.
אני לא יודע אם לברון ג'יימס עשה טעות או עשה נכון. אני חושב שלברון ג'יימס רוצה שיזכרו אותו כשחקן כדורסל הכי גדול ששיחק אי פעם, אבל אם הוא יקח אליפות במיאמי עם דווין וויד וכריס בוש, אז תהיה לו
אליפות, נכון. אבל כולם ידעו שזה לא קרה בגלל שלברון ג'יימס שחקן גדול. זה קרה בגלל שלברון ג'יימס שחקן גדול, דווין וויד שחקן גדול וכריס בוש שחקן גדול.
אני חושב שלברון ג'יימס היה צריך לעבור לקבוצה חדשה, ולא להישאר בקליבלנד. אבל הוא היה צריך לעבור לקבוצה שבה הוא היה השחקן המוביל, הוא היה צריך לעבור לקבוצה שהייתה נבנית סביבו, ועם הצוות
המשלים הנכון הוא בהחלט יכול לקחת אליפות. ניו יורק ניקס בונה משהו חדשה (מנסה בכל אופן) והחתימה את אמארה סטודמאייר על חוזה, ועם לברון ג'יימס היה מגיע, לניו יורק ניקס עוד היה מספיק כסף תחת
תקרת השכר על מנת להביא צוות שחקנים מצוין שיתמודד חזק בצמרת הליגה.
אבל אני חושב שלברון היה צריך לבחור בשיקגו בסופו של דבר. לשיקגו שחקנים מצוינים, דרק רוז, יואקים נואה, לואל דנג, (ועכשיו גם קרלוס בוזר), בנוסף הם הביאו את מאמן ההגנה של בוסטון – טום טיבדו. בחיזוק של לברון ג'יימס הם היו מתמודדים חזק מאוד על אליפות.
אני לא חושב שמיאמי יקחו אליפות ביחד עם לברון ג'יימס, אבל אני בהחלט ארצה לראות אותם משחקים בגמר מול קובי בראיינט ופאו גאסול. זו יכולה להיות סדרה שנזכור עוד הרבה מאוד זמן.
