לברון ג'יימס הטביע על ג'ייסון טרי במהלך הרבע השני של המשחק בין מיאמי היט לבוסטון סלטיקס ביום שני בלילה.
לברון קיבל עבירה טכנית לאחר הדאנק בגלל התגרות. הדאנק היה כל כך עוצמתי ומשפיל, שאנשים כבר החלו להשוות אותו לדאנק המטורף של דיאנדרה ג'ורדן.
ג'ייסון טרי חטף את הכדור, אבל דוויין ווייד חטף אותו בחזרה, לאחר שהוציא את הכדור מידיו של טרי. ווייד מסר את הכדור למריו צאלמרס שמסר לנוריס קול, שהזין את לברון ג'יימס עם מסירה גבוהה. לברון ג'יימס קפץ למעלה למעלה ופשוט רכב על ג'ייסון טרי שניסה לעצור את הדאנק. לברון הוריד דאנק פסיכי על טרי, שנפל לפרקט, לברון נתן לו "מבט מוות" ולכן קיבל את הטכנית.
לאחר הדאנק המטורף דף הוויקיפדיה של גיי'סון טרי שונה ונוספה לו כותרת של "מת", ובתיאור כתוב כך: "בתאריך 18 למרץ 2013 לברון ג'יימס הרג את ג'ייסון טרי ב-טי.די. גארדן (אולמה הביתי של בוסטון סלטיקס, מ.י) סיבת המוות – קיבל דאנק מטורף על הפרצוף".
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מעודדת של אטלנטה הוקס נפלה חזק מאוד אל הפרקט במהלך ההפסקה בין הרבע השלישי לרביעי במשחק של ההוקס נגד דאלאס מאבריקס ביום שני בלילה.
המעודדת הורדה מהמגרש על אלונקה, ונלקחה לבית חולים באטלנטה לטיפול נוסף.
מעודדות בארצות הברית זה ביג דיל, וזה מקצוע של ממש, לא כמו המעודדות שיש בארועי הספורט בישראל שרובן הן תלמידות בית ספר. נאחל לה החלמה מהירה ושתחזור כמה שיותר מהר לבדר את אוהדי אטלנטה הוקס.
צפו בנפילה החזקה של המעודדת:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
כמעט כל מי שתשאלו יגיד לכם שמייקל ג'ורדן הוא שחקן הכדורסל הגדול ביותר בכל הזמנים. ובכל זאת, השאלה מי שחקן הכדורסל הטוב ביותר בכל הזמנים תמיד נשאלת שוב ושוב.
האם קובי בראיינט, האם לברון ג'יימס? האם אפשר בלכל להשוות? מה שבטוח, אף אחד לא יודע. אולי לאינטרנט התשובות, ובסרטון חדש ונפלא באורך של קצת פחות מ – 13 דקות אפשר לראות המון המון קטעי אחד על אחד של מייקל ג'ורדן נגד קובי בראיינט, של קובי בראיינט נגד מייקל ג'ורדן.
השניים שיחקו במשך 4 שנים יחדיו בליגת ה – NBA, כך שיצא להם לפגוש אחד את השני לא מעט.
צפו בסרטון החדש והנפלא של מייקל ג'ורדן נגד קובי בראיינט:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אנדריס בידרינס מגולדן סטייט ווריורס מעולם לא היה ולא לא יהיה קלע עונשין טוב, אבל לזרוק איירבול מגוחך כמו שהוא זרק מול שיקגו בולס זה כבר יותר מדי.
נכון, לא כל שחקן כדורסל צריך לקלוע 80 או אפילו 70 אחוז מקו העונשין, אבל השחקנים הללו כמו בידרינס, כמו דיאנדרה ג'ורדן שממשיכים לנסות לזרוק זריקות רגילות מקו העונשין ופשוט לא קולעים זריקה – חייבים לשנות משהו. לחשוב מחוץ לקופסא.
ווילט צ'מברליין היה קלע עונשין גרוע, אז הוא היה זורק "זריקת סבתא" והאחוזים שלו עלו. למה שבידרינס לא ינסה את זה? שיבלע את האגו, ויזרוק סבתא – אני בטוח שהוא לא ישפיל את עצמו עם איירבול מגוחך כמו שהוא זרק מול הבולס. הכדור פשוט עף בקו ישר מהיד שלו ובקושי פגע ברשת. מגוחך !
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מארק גאסול הוא שחקן נפלא, ועכשיו הוא פיתח שיטת הגנה חדשה.
במהלך המשחק הלילה של ממפיס גריזליס נגד יוטה ג'אז, גאסל איבד את הנעל שלו לאחר שקלע סל. כשהוא יורד להגנה עם נעל אחת בלבד, חברו לקבוצה אד דיוויס אסף את הנעל, והחזיר לו אותה.
יוטה כבר הייתה התקפה, כך שמארק גאסול נאלץ לעשות הגנה עם נעל אחת על הרגל, ועוד נעל שהוא מחזיק ביד. הכדור הלך פנימה לדרק פייבורס עליו גאסל שמר, וגאסול ניסה להוציא לו את הכדור כשהוא זורק את הנעל שהוא מחזיק ביד על פייבורס.
לא ממש הלך לו, אבל בהחלט משעשע. צפו במארק גאסול שומר עם הנעל ביד:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ג'ורג' קארל, מאמן דנבר נאגטס לקח את עניין האי הסכמה לשריקת עבירה לרמה אחרת לגמרי במשחק ביום שבת נגד מינסוטה טימברוולבס.
טיי לוסון, רכז דנבר, יצא קדימה להתקפה, ריקי רוביו נכנס בו עם הכתף ועף לפרקט, אבל השופטים החליטו שהייתה עבירת תוקף של לוסון. קארל איבד את זה לגמרי כאשר הוא רץ לאורך קו הבסיס, כשעל הדרך הוא דם מעיף מהדרך את השחקן שלו – ווילסון צ'אנדלר.
צפו בג'ורג' קארל מאבד את העשתונות:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אנחנו אוהדי הספורט אוהבים להתחבר לשחקנים שלנו. המרחק אומנם גדול, אבל אנחנו מחפשים את נקודות הדמיון בהן אנחנו יכולים להזדהות עם השחקנים האהובים עלינו. הבעיה המדוברת נמצאת היום בכל תחומי הספורט הקבוצתי, אני בחרתי דווקא את ענף הכדורסל, אך בשאר הענפים המצב זהה.
מי לא כאב יחד עם ג'ון סטוקטון כשהוא נאלץ לפרוש ללא טבעת? מי לא עמד וכיבד את רג'י מילר באותו רגע מרגש בו הוא ירד פעם אחרונה מהמגרש, אפילו ספייק לי, יריבו המושבע הבין שזוהי סופה של יריבות נהדרת. אנחנו אוהבים אותם, אותם שחקנים שנותנים את כל כולם על המגרש למען המועדון, הכדורסל ולמעננו. ואפילו שהם לא היו מספיק טובים וברי מזל בשביל לקחת אליפות, הם מספיק טובים בשבילנו ואנחנו לא נשכח אותם לעולם.
לאחרונה אני מחפש אותו בליגה. אותו שחקן שנלחם מעבר למלחמות האגו ורואה מחויבות למועדון שבו הוא משחק.
אני מחפש ומחפש ומעטים השחקנים עליהם ניתן להצביע כשחקני מועדון, אותם שחקנים ששנים קדימה יהיה זה לכבוד לתלות את הגופיה שלהם במרומי האולם.
האם התפיסה הזאת הפכה למיושנת? האם השחקנים הפכו את הקבוצות שלהם למדרגת קפיצה בדרך להגשמת מטרותיהם האישיות?
הנושא עלה לתודעה אחרי הקרקס התקשורתי שעשה לברון ג'יימס לפני שנתיים כשהחליט לעבור למיאמי. אם החלטה זו אתית או לא, כרגע זה לא הנושא, אך האם זאת הדרך שבה שחקן כדורסל מכובד עובר קבוצה? בסוג של תוכנית ריאלטי סטייל הקיץ של לברון, כששיאה היה בהכרזה בשידור חי ב- ESPN. מה זה גמר רוקדים עם כוכבים? למה כל ההמולה הזאת? כך בסופו של דבר יצא שבמקום לבקר את הצורה בה בחר לברון לעבור קבוצה, התקשורת נותנת לו יד והופכת את ערוץ הספורט האמריקאי לקרנבל ריאלטי.
ה"מלך" ג'יימס מכנים אותו, אך כל ילד יודע שזו אינה דרך מלך.
ראו שחקני ה-NBA כי טוב וכן עשו. הסיקור הרחב שקיבלה תוכנית הקיץ "הפסטיבל של לברון" פתח את הדלת לשחקנים נוספים להתלונן על מר מצבם ורצונם לעזוב.
כבר היום כל שחקן שאינו חש מסופק / מרוצה / לא בא לו / שמח / קם לא טוב בבוקר רואה לנכון לשתף זאת עם התקשורת בידיעה שראשי המועדון שומעים את הדברים ויתחילו לעבוד על טרייד שיעמוד בציפיות השחקן עם עדיפות למועמדת לאליפות ועם חוזה מקסימום.
אחת הדוגמאות העכשוויות לטרנד הוא אותו סופרמן שלא מפסיק לחייך מאז שהגיע ללוס אנג'לס (למרות מצבם הלא מזהיר עד כה), אך עד לפני המעבר המתוקשר דאג סופרמן להודיע לנו שהוא לא מאושר בפלורידה, שקשה שלו ושהנהלת אורלנדו לא דואגת לספק לו צוות מסיע. אז כמו המלך, גם סופרמן הוכיח שאינו גיבור.
שחקנים כנראה שכחו שבסופו של יום הם עובדים, הם מרוויחים יפה, משלמים להם בזמן ואקסטרות פינוקים לא חסר. עדיין, כמו בכל מקום עבודה גם שחקן NBA יכול למצוא את עצמו לא מרוצה אך עניינים שכאלה אפשר לפתור בחדרי חדרים במשרדי ההנהלה ולא בדו שיח שמתנהל בין שחקן להנהלה דרך התקשורת.
ההיפך הוא הנכון, הרי זה רק הגיוני ששחקן יתחבר לאולם, להנהלה, לשחקנים, למקום וחשוב מכל לאוהדים ולא ירצה לעזוב כי רק שם הוא מרגיש בבית.
אנחנו הקהל שואפים לחיבור שכזה, אם שחקן בית יחזור להיות תואר מבוקש, סביר להניח שלא נצטרך לסבול מסדרת ההמשך "הקרנבל של לברון 2".
אני רוצה לסייג שאין דבר רע בטרייד, במעבר בסוף חוזה או בבקשת עזיבה מצד שחקן את המועדון, אך דברים צריכים להיעשות בטוב טעם ועדיף הרחק מעיני המצלמות. תנו לנו את רגעי האושר ואת הכביסה המלוכלכת תכבסו במשרדי ההנהלה.
עם הזמן אנחנו נשארים עם שבבי גיבורים, מעטים שעוד זוכרים חסד נעורים לקבוצה שהאמינה בהם כשהם רק היו בחירות דראפט טריות, קבוצה שנתנה להם הכל ולמענה ולמען אוהדיה אותו שחקן מחויב עד היום בו הוא יתלה את נעליו. יש עוד בליגה שחקני בית שמזכירים לנו שיש קשר חיובי בין מועדון לשחקן, מטיישון פרינס ועד טים דאנקן אנחנו מחפשים אותם ורוצים להאמין בדרך שלהם כי זאת היא דרך המלך!
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
כשהם בפיגור נקודה, והכדור שלהם מחוץ עם 12.3 שניות לסיום המשחק ביום שלישי בערב, לוושינגטון וויזארדס הייתה הזדמנות לבצע קאמבק נפלא נגד דטרויט פיסטונס.
לצערם של אוהדי הוויזארדס, בראדלי ביל איבד שליטה על הכדור, שהגיע בסופו של דבר לטרוור אריזה, שזרק איירבול מהפינה. כשמסתכלים על זה בטלוויזיה, אפשר להגיד שזה נראה שהכדור אכן נכנס פנימה, אבל השדר של וושינגטון וויזארדס שהיה באולם עצמו, היה משוכנע במליון אחוז שהכדור נכנס לסל.
לשדר לקח בערך 20 שניות להבין שבעצם היה איירבול, והוא והפרשן המשיכו להתלהב בטירוף, עד שנפל להם האסימון.
צפו ברגע המשעשע:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
