תגית: קובי בראיינט
בן 19 מנסה לקפוץ מעל מכונית נוסעת כדי להרשים סקאוטים של מכללות (וידאו)
קודם כל נזהיר אתכם שהוידאו כאן הוא לא בשביל הקומדיה, והוא עלול להיות קשה לצפייה לחלק מכם. אבל אנחנו כן תוהים מה הבחור ניסה להוכיח.
ולדימיר ברטו בן ה – 19, ניסה לקפוץ מעל מכונית נוסעת, ובמילים שלו הוא אמר שהוא "ניסה להרשים סקאוטים של פוטבול מכללות", כפי שאמר ל – WKMG באורלנדו.
ברטו נפצע בצורה קשה, והיה צריך להטיס אותו למרכז הרופאי הולמס, עם פציעה בראש, עצמות שבורות, ו – 89 תפרים ברגל. ברטו עוד לא התעורר מאז התאונה.
כפי שאפשר לראות בוידאו, ברטו רץ לכיוון המכונית, ומנסה לקפוץ מעליה. הנסיון כמובן לא צלח, וברטו נפגע על ידי המכונית והועף מעליה.
דיווחים מספרים שאחיו בן ה – 17 של ברטו, ג'רום, היה זה שנהג במכונית. ומי שצילם את הסרטון היה אחיו השני, ג'יובאני. קמרון טננט, שכנו וחברו של ברטו אמר שהוא לא מאמין למה שקרה.
"אני מרגיש ממש רע בשבילו. אני יודע שהם לא ציפו לכזה דבר בכלל" הוא אמר. "הוא תמיד היה עושה דברים כלו, והוא תמיד הצליח לעשות אותם ללא פגע. אני משער שהוא פשוט היה יותר מדי בטוח בעצמו".
משטרת פאלם ביי אמרה שברטו היה אתלט שבאופן קבוע היה מבצע פעלולים כאלו על מנת להרשים את הסקאוטים של המכללולת השונות. דווח גם שברטו ניסה לחקות את הפעלול שעשה קובי בראיינט בשנת 2008, כשכוכב הלוס אנג'לס לייקרס קפץ מעל מכונית אסטון מרטין נוסעת.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
המצטיין, המפתיע, המאכזב – סיכום טורניר הכדורסל של נבחרת ארצות הברית (דעה)
נבחרת ארצות הברית, או הדרים טים אם תרצו (אני לא אוהב לקרוא להם כך, ושיגע אותי שהחבר'ה בערוץ 1 לא הפסיקו להם להם ה-דרים טים) לקחו כצפוי את מדלית הזהב באולימפיאדת לונדון 2012, ועכשיו שהכל נגמר, זה הזמן לציונים.
קווין דוראנט, לברון ג'יימס או אולי כרמלו אנת'וני? מי היה ה – MVP של נבחרת ארצות הברית ושל הטורניר כולו? מי הפתיע, מי אכזב ואת מי נראה מככב בעוד 4 שנים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.
גארדים
כריס פול – פתח בכל המשחקים של הנבחרת האמריקאית, וחוץ מהמשחק מול הספרדים היה מצוין לכל אורך הטורניר. הגארדים היריבים לא הצליחו להתמודד עם הלחץ המצוין שלו (סיים עם 20 חטיפות בטורניר), ואין ספק שהיה לו חלק גדול מאוד במדליית הזהב. שיחק הכי הרבה דקות חוץ מקווין דוראנט. ממוצע בטורניר: 8.3 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים. ציון: 7
דרון וויליאמס – דרון וויליאמס דווקא מכיר את הכדורסל של פיב"א לאחר ששיחק כחצי עונה במדי בשיקטאש הטורקית בזמן השביתה ב – NBA בעונה שעברה. היו לו מספר משחקים טובים, אבל הרבה לאבד כדורים, ומדי פעם היה נראה שהוא מנסה יותר מדי. הכוח הפיזי שלו, והקליעה הטובה מחצי מרחק בהחלט עזרו לאמריקאים. ממוצע בטורניר: 9 נקודות, 1.5 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים. ציון: 6
ראסל ווסטברוק – אתלט ענק שהראה את היכולות שלו עם מספר דאנקים מפלצתיים, הלך יותר מדי עם הראש בקיר (כמו שעשה לא מעט במדי OKC), אבל כאשר הוא עושה 2 כדרורים פנימה מקו השלוש ועולה לג'אמפ אף אחד לא יכול לעצור אותו, בטח שלא באירופה. הפעיל לחץ טוב בהגנה, אבל לא היה דומיננטי בדקות ששיחק. ממוצע בטורניר: 8.5 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים. ציון: 6
קובי בראיינט – הכוכב הגדול והשחצן של נבחרת ארצות הברית. פתח בכל המשחקים בחמישייה, אבל לא הרבה לשחק במשחקים הראשונים. כנראה שמייק ששבסקי רצה לשמור אותו לשלבים המכריעים. לקח המון זריקות לא טובות, לצד מהלכים נפלאים. מול אוסטרליה ברבע הגמר קלע 20 נקודות במחצית השניה, ולמעשה הוא האיש שגמר את המשחק. ממוצע בטורניר: 12.1 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 5
ג'יימס הארדן – אפשר לומר שהוא היה נער הפוסטר של הנבחרת האמריקאית. אומנם בכל נבחרת הוא היה הכוכב הראשי, אבל עם סגל מדהים כמו שיש לאמריקאים זה די מובן. לא הרבה לשחק, לרוב עלה בגארבג' טיים. עשה את שלו עם מספר שלשות יפות, ודאנקים לא רעים. ממוצע בטורניר: 5.5 נקודות, 0.6 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים. ציון: 6
פורוורדים
לברון ג'יימס – הגיע לטורניר כאלוף ה – NBA עם ביטחון עצמי בשמיים. הראה שהוא כנראה השחקן הכי טוב בעולם (נתון לויכוח), שהוא מפלצת אתלטית (אני חושב שהוא היה לוקח את קרב ה – 10 אם היה משתתף), ושאין דרך לעצור אותו, רק לקוות שיחטיא. את המשחק הקשה מול ליטא (94:99) הוא ניצח למעשה, כאשר ב – 3 הדקות האחרונות הוא לוקח את המשחק על עצמו. שחקן ענק שמראה בגרות משנה לשנה. ממוצע בטורניר: 13.3 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים. ציון: 8
קווין דוראנט – הסקורר הכי טוב בעולם. אין ויכוח, אין ספק. עושה סל מתי שהוא רוצה, וקו השלוש באירופה הוא ליי אפ בשבילו. מוטת ידיים של קונדור, רגליים של אימפלה, ומהירות של גאזל, אי אפשר לעצור את דוראנט. דבר נוסף שחשוב להגיד על קווין דוראנט – שחקן הגנה מעולה. לא מקבל מספיק קרדיט, אבל הראה זאת בטורניר בכל משחק. ממוצע בטורניר: 19.5 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים. ציון: 8
כרמלו אנת'וני – האיש הרע של הנבחרת. זה שרב עם לואיס סקולה, ותמיד נכנס לתאקלים עם השופטים. קשוח וחזק ביותר, ואין אחד שאירופה שיכול לעצור אותו. בכדורסל של פיב"א הוא יכול לשחק ב – 3 עמדות, ובקלות. וקו השלוש באירופה הוא בדיחה בשביל מלו. מדי פעם איבד את הראש (שחקן ניקס אחרי הכל), אבל בסה"כ היה לו טורניר מעולה, כולל 37 נקודות ב – 14 דקות מול הניגרים המסכנים. ממוצע בטורניר: 16.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 7
אנדרה איגואדלה – כמו ג'יימס הארדן, לא שיחק הרבה, ונכנס בעיקר בגארבג' טיים, או לעזור בהגנה על שחקן יריב. עשה מה שהוא יודע, עם דאנקים יפים, ומספר שלשות. אבל לא היווה פקטור בניצחונות של האמריקאים. ממוצע בטורניר: 4.3 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים. ציון: 6
קווין לאב – אולי השחקן האהוב עלי בטורניר. בלי אגו, עובד קשה בכל משחק, קולע נפלא משלוש, וכמובן ריבאונדר כמו שהרבה זמן לא ראינו. בכל משחק היו לו מספר כדורים חוזרים בהתקפה שהוציאו את האמריקאים מהבוץ, והקליעות שלו משלוש עזרו לפנות את הצבע של היריבים. ממוצע בטורניר: 11.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 8
סנטרים
טייסון צ'אנדלר – הסנטר הטבעי היחידי בנבחרת, וכמובן שאם דווייט האוורד היה בסגל, צ'אנדלר לא היה משחק יותר מדי, ואולי אפילו לא היה מגיע לטורניר. עובד קשה בהגנה, משקיע את הנשמה, ואפילו מצליח לסיים האליהופ מדי פעם. בהתקפה לא היווה פקטור, אבל לא לשם כך היה בנבחרת. ממוצע בטורניר: 4 נקודות, 4 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 6
אנת'וני דיוויס – היחידי שלא שיחק בכל המשחקים (שיחק 7 משחקים, מול ליטא לא שיחק). כישרון ענק שבעוד 4 שנים יהיה אחד השחקנים המובילים בנבחרת האמריקאית. חוסם גדול עם ניתור מטורף, יהיה כיף לראות אותו משחק ב – NBA. ממוצא בטורניר: 3.7 נקודות, 2.7 ריבאונדים. ציון: 6
סיכום
המצטיין: קווין דוראנט. פשוט שחקן התקפה שלא היה כמותו. אולי הגדול בכל זמנים, למרות שהוא רק בן 23. בכל פעם שהאמריקאים היו צריכים סל, הוא קלע, ולא משנה מאיפה, ואיך. עתיד ענק לפניו. אולי יהיה הסקורר הגדול בהיסטוריה?
המפתיע: קווין לאב אומנם שחקן מוכר, וכוכב ב – NBA, אבל אף אחד לא חשב שתהיה לו כזו השפעה גם בנבחרת, ושהוא יקבל כל כך הרבה דקות. בזכותו עפו מהחלון כל הדיבורים על כך שאין לאמריקאים משחק פנים ושהם עלולים ליפול בריבאונד.
המאכזב: קובי בראיינט. אולי הכעס של אשתו בגלל התמונה של קובי בלי חולצה עם 2 בנות השפיעה עליו, ואולי הוא סתם שחצן, וזילזל ביריבים שלו. קובי היה חלש ברוב הטורניר, ונכון שהייתה לו מחצית גדולה מול אוסטרליה, ונכון שהוא קלע מספר זריקות גדולות מול ספרד. אבל אין ספק שהיה יכול לשחק הרבה יותר טוב, ואותי הוא בהחלט איכזב. והרגיז.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
דוויט האוורד עושה חיקוי מצחיק ביותר של קובי בראיינט במסיבת עיתונאים (וידאו)
דוויט האוורד סוף סוף מצא בית חדש. גם אם אתם לא אוהדים של הלייקרס, או של אף אחד מהקבוצות אשר היו מעורבות בטרייד המפלצתי, אתם בטוח שמחים שסוף סוף נפסיק לשמוע על הספקולציות איפה האוורד ישחק.
דוויט האוורד הוצג אתמול במסיבת עיתונאים, וכצפוי אפשר לראות שהוא היה שמח מאוד. כל כך שמח, שהוא אפילו סיפק חיקוי מצחיק ביותר של קובי בראיינט:
מה דעתכם? אין ספק שהולך להיות שמח בלוס אנג'לס השנה. לא רק מבחינת כדורסל, אלא גם מבחינת הבידור. וכשבקהל יושבים אנשים כמו ג'ק ניקולסון, טום קרוז, ושאר כוכבי הוליווד, אין ספק שהולך להיות שנה מרתקת ביותר.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קובי בראיינט עבר בדיקת סמים לאחר המחצית השניה האדירה נגד אוסטרליה
קובי בראיינט התפוצץ המחצית השניה של משחק רבע הגמר מול נבחרת אוסטרליה, קובי קלע 20 נקודות במחצית השניה לאחר שסיים בלי אף נקודה את המחצית הראשונה. ומה היה הפרס של קובי בראיינט על המחצית השניה הנפלאה? בדיקה סמים !
מייק ברמן מהניו יורק פוסט דיווח ביום שישי שבראיינט נבחר לבדיקת סמים שגרתית לאחר המשחק, ולא היה יכול לחזור עם שאר הנבחרת האמריקאית בחזרה למלון.
לאחר משחק חצי הגמר מול ארגנטינה בראיינט אישר את הדברים.
"זה לא היה כיף בכלל" אמר בראיינט לקרייג סיגר מ – NBC "לא יצא לי כלום, אז הייתי צריך לשבת שעתיים עד שיצא משהו. אני חושב ששתיתי 10 בקבוקי מים".
החדשות הטובות מבחינת קובי בראיינט הן שלאחר הבדיקה שעבר, הוא לא יצטרך לעבור בדיקות נוספות בעתיד הקרוב.
"אני לא צריך לעבור עוד בדיקה הלילה" אמר בראיינט לאחר הניצחון על ארגנטינה "אז אני בהחלט מרגיש טוב".
לפני שהתחילו המשחקים האולימפיים בלונדון אמר גרנט היל, שהיה בסגל נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת 96 שהשחקנים ניסו לא להיות הקלעים המובילים על מנת להימנע מבדיקות סמים. עכשיו אפשר להבין למה. אף אחד לא רוצה לחכות עד שהוא יצטרך ללכת לשירותים, ולשתות הרבה מאוד בקבוקי מים בזמן הזה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קובי בראיינט: אין שחקן אחד בסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל שיכול ללמד אותי משהו
קובי בראיינט הוא טיפוס סרקסטי למדי, ואין לדעת מתי הוא צוחק ומתי הוא רציני. הוא אחד השחקנים הכי שחצנים בתולדות ה – NBA, וזו גם אחת הסיבות שהוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. בשביל שחקנים רבים, לשחק באולימפיאדה זו חוויה של פעם בחיים, והזדמנות ללמוד משהו מהחוויה. אבל קובי? קובי מעל כל זה.
לפי העיתון USA TODAY קובי בראיינט אומר שהוא נמצא במקום בקריירה שכל אחד בנבחרת הכדורסל של ארצות הברית רוצה להיות. עוד הוא אומר שאין שחקן אחד בסגל נבחרת ארצות הברית שיכול ללמד אותו משהו.
"אני נמצא במקום שכל אחד אחר היה רוצה להיות בו" אמר בראיינט כאשר נשאל איך זה להיות השחקן המבוגר בנבחרת. "פשוט יצא שאני עדיין משחק".
לאחר מכן הוא נשאל אם יש משהו שהוא יכול ללמוד מהשחקנים הצעירים שנמצאים בנבחרת.
"לא" הוא ענה. "אני לא חושב שאני יודע הכל, אבל אני בטוח ידוע יותר מהם".
בנוסף לדברי השחצנות הללו, בראיינט גם טוען שהוא שחקן הפוסט הכי טוב בנבחרת, יותר טוב מהסנטר היחידי שנמצא בסגל – טייסון צ'אנדלר.
"לא לא לא" התערב קובי כאשר נשאל אם הוא שחקן הפוסט השני הכי טוב בנבחרת ארצות הברית, אחרי צ'אנדלר. "אני שחקן הפוסט הכי טוב בנבחרת, נקודה. טייסון צ'אנדלר אפילו לא נמצא בדיון".
ביל פלשקי, עיתונאי ספורט מהלוס אנג'לס טיימס אמר שאם מודדים את בראיינט על פי ההישגים שלו, אז אין ספק שהוא הכי טוב בנבחרת. ואנחנו יודעים שקובי לא אוהב שאלות מטומטמות, אז יתכן והתשובות שהוא נתן היו בגלל שאלות שעצבנו אותו. אבל מההיכרות שלנו מראיונות עם קובי, סביר להניח שהתשובות היו רציניות לחלוטין.
בכל מקרה, היינו שמחים מאוד למשחק של 2 על 2 בין קובי בראיינט, לברון ג'יימס, קווין ודוראנט, וכרמלו אנת'וני, לא?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קובי בראיינט נותן הזדמנות לאוהד מאושר לשחק נגדו חמור ארוך
כולנו יודעים שקובי בראיינט הוא אחד השחקנים הגדולים בתולדות משחק הכדורסל. כולנו יודעים שלקובי בראיינט יש פה גדול, והרבה מאיתנו לא אוהבים את קובי בראיינט
אבל קובי בראיינט תמיד מלא הפתעות, על המגרש ומחוצה לו. לאחר שמכר את "מסכת הממבה" – בסכום פעוט של 67,100 דולר, קובי מציע לקהל הרחב לשחק נגדו את משחק הילדים – חמור ארוך (Game Of Horse), אבל כמובן שזה יעלה לכם.
ההצעות למשחק נגד בראיינט יערכו בין ה – 4 ליוני ל – 11 ביוני, וכל הרווחים יועברו לקרן של קובי ואישתו – ונסה בראיינט אשר תומכת בצעירים חסרי בית. המשחק עצמו יערך ב – 2 ליולי, באולם ה – UCSB. האיש אשר יבחר לשחק מול בראיינט, הוא מי שיציע את ההצעה הכספית הגבוהה ביותר, והוא יוכל לקחת איתו אורח אחד אשר גם יוכל לשחק נגד בראיינט, ו – 2 צופים נוספים, שיזכו לראות את המחזה המשעשע.
קובי אומנם יהיה נדיב, ויספק חתימות וצילומים ולמעוניינים, אבל אל תתפלאו אם הוא יביא את כל כולו למשחק הילדים. קובי כמו קובי הוא תחרותי ביותר, ואין דבר שיעצור בעדו לנצח. אפילו אם זה רק משחק של ילדים, או נגד ילדים. בנוסף, כל המשחק יהיה מצולם בוידאו, וימכר למרבה במחיר.
אם קובי יפסיד במשחק, סביר להניח שהוא יעמוד מול גל בדיחות על חשבונו, מאוהדים, וכמובן מחברי קבוצתו. רק תשאלו את לברון ג'יימס, שלפני מספר שנים קיבל דאנק על הפרצוף מאחר האוהדים במחנה הקיץ שהוא מקיים. אבל כמובן שגם אם קובי ינצח, מי שהתמזל מזלו לשחק נגדו לא יצטער על כך, כי לא כל יום ניתנת ההזדמנות לפגוש את אחד משחקני הכדורסל הטובים בהיסטוריה.
לקובי לא תהיה בעיה למצוא מישהו שישחק נגדו במשחק הילדים הזה, הרי אותם אנשים שישלמו כסף לשחק נגד קובי, הם אותם האנשים שקנו את המסכה בעשרות אלפי דולרים.
אז האקשן מתחיל ב – 4 ביוני – האם גם אתם תשלמו כדי לשחק נגד קובי? אם כן, כנסו לקישור ותנו את ההצעה שלכם
ה"סופר טים" – שינוי אופייה של הליגה
הסתיימה השביתה וב-NBA התחילו לעבוד. ובקצב. כל יום שחקנים חופשיים חותמים בקבוצות חדשות, וטריידים משמעותיים המתבצעים משנים את אופיין של הקבוצות. הייתי רוצה להתייחס לתופעה המסעירה את הליגה בשנים האחרונות וזוהי לידתה של ה"סופר-טים”.
בתקופה האחרונה אנו נחשפים ללידתן של קבוצות בעלות 2-3 כוכבי על מרכזיים.
בוסטון של פירס, אלן, וגארנט, הלייקרס של קובי, וגאסול וכמובן מיאמי של ווייד, לברון ג'יימס וכריס בוש הן דוגמאות בולטות לכך. הכוכבים הגדולים ביותר מבינים שכדי לקחת אליפות הם צריכים לוותר (קצת) על האגו, על הכסף והמעמד כדי לקחת טבעת. בעוד שפירס, אלן וגארנט עשו זאת לאחר גיל 30 ואחרי 10 שנים באותה קבוצה לוזרית, חבורת הצעירים ממיאמי החליטה שהיא לא מחכה יותר מדי וחוברת יחדיו כדי ליצור את ה"סופר טים" מפלורידה.
הייתם חושבים שבעקבות הכישלון של הכוכבים ממיאמי מול דאלאס (וכוכבה היחיד, נוביצקי) בסדרת הגמר האחרונה הקונספט של ה"סופר-טים" קצת ייפגע. אבל ההפך הוא הנכון. כבר בשבועיים האחרונים אנחנו עדים ללחץ של כוכבי על נוספים בליגה: כריס פול ודוויט הווארד המאיימים לעזוב את הקבוצה בה עשו את כל הקריירה המקצוענית שלהם ולעבור לקבוצה אחרת בה יש כוכב אחד לפחות. תחילה רצה כריס פול לחבור לאמארה וכרמלו בניו יורק או לקובי בלייקרס, אבל בסוף "הסתפק" בבלייק גריפין מהקליפרס. בעוד שעניינו המרכזי של הווארד הוא להשאיר חותם רשמי על כך שהוא הסופרמן האמיתי ולהיות המחליף של שאקיל בלייקרס.
החלטתו הדרמטית של לברון בקיץ שעבר לחבור לווייד ובוש במיאמי נתנה לכל שאר הכוכבים בליגה להבין שכדי שהם לא יהפכו להיות רג'י מילר, גארי פייטון וקארל מלון הבאים (שחקנים גדולים שלא לקחו אליפות), הם צריכים לעשות שינוי ועכשיו. לא עוד 7 שנים עם חוזה מירבי בקבוצה בינונית. לא עוד תירוצים של ג'נרל מנג'רים שמנסים בכל הכוח להשאיר אותך בקבוצה. כל הכוח נמצא אצל כוכב העל, והוא זה שיקבע לאן הליגה והוא ילכו.
ה"סופר טים" היא התוצאה הישירה של שינוי מאזן הכוחות בליגה. אם עד לפני מספר שנים בעלי הקבוצות והג'נרל מנג'רים שלהם שלטו בשחקנים וביחסי הכוחות בליגה, אז היום הכוכבים הם אלו שקובעים את כללי המשחק.
כמו שכולם יודעים אין עשן בלי אש. כך גם הפך להיות ברור שללא כוכבים אין ליגה. והחשוב ביותר, שהם יהיו מרוצים. בסופו של דבר אפילו הקומינישר, דייוויד סטרן, הבין שכדי להמשיך ולשמור על המותג שנקרא NBA הוא צריך לנשוך שפתיים ולתת לטבע לעשות את שלו. ומי ששולט היום בטבע של ה- NBA הם השחקנים.
לדעתי, השינוי ב-DNA של הליגה פוגע בה. אז נכון שהחלום של לא מעט אנשים זה לראות כוכבי על משחקים ביחד יותר פעמים ,ולא פעם בכמה שנים במסגרת הדרים טים. ונכון שאין דבר יפה יותר מלראות את ווייד נותן אסיסט לדאנק של לברון. יחד עם זאת, השוויוניות שאפיינה את הליגה לאורך שנים נפגעת. שווקים שלמים נשארים ללא פרנציי'ז פליירז, אוהדים פחות ופחות מגיעים למשחקים והפתעות בפלייאוף הולכות ומתמעטות.
לסיכום, לידתה של ה"סופר טים" גורמת לשינוי אופייה של הליגה על המגרש ומחוצה לה. כעת, כאשר הכוח בידי השחקנים, יהיה מעניין לצפות איזו ליגה אנחנו הולכים לקבל בעונה הקרובה.
בואו תהיו חברים שלנו בפייסבוק
חצי העונה המלאה
אז לאחר 149 ימי ניגוח בין הבעלים לבין השחקנים הכריזו הצדדים על שביתת נשק והניחו את העטים על השולחן וחתמו על ההסכם שממנו אף צד אינו יוצא נשכר.
אז מה יהיה לנו?
בואו נעשה לכם סדר בדברים. עונת ה-NBA הקרובה נדחסה לארבעה חודשים צפופים מזיעים ומעייפים, הכוללים מרתון של 66 משחקי גב אל גב, לעיתים שלושה בארבעה ימים, גיחה קצרה אל משחק האול-סטאר שיתקיים באורלנדו באמצע העונה וכל זה לא כולל את הפלייאוף. בפעם האחרונה שקיבלנו עונת שביתה מקוצרת הייתה עונת 98/99 והתקיימו בה 50 משחקים בלבד ללא משחק האול-סטאר. לצורך השוואה – בעונה סדירה מתקיימים 82 משחקים הפרוסים על קצת יותר מחמישה חודשים לא כולל את הפלייאוף. בימים אלו ממש מתקיימים משחקי קדם העונה כאשר הליגה צפויה להיפתח ביום ראשון 25.12.2011 במהלך חג החנוכה או הקריסמס תלוי במתבונן.
אז מה היה לנו?
תדמיתה של הליגה המטופחת והמבוקרת לעיתים עד כדי פנאטיות ע"י הקומישינר דיוויד סטרן ספגה את המכה הכואבת ביותר שלה, המלחמה באיגוד השחקנים הביאה בשלב מסוים להתדרדרות במצבו הבריאותי של הקומישינר, השחקנים טענו שהליגה מאז ימי ג'ורדן העליזים לא ראתה אחוזי רייטינג גבוהים כל כך ורצו לשמור על חלקם בעסקה. לעומתם, בעלי הקבוצות שדיווחו על הפסדים עצומים וחלוקה לא שווה של זכויות השידור. תדמיתם של השחקנים לא יצאה ללא רבב וספגה זעזוע בכך שהצטיירו כרודפי בצע בזמן שהמיתון האמריקאי בשפל המאיים לשבור את המיתון שלאחר מלחמת העולם הראשונה. במהלך השביתה הציף גל גדול של שחקנים את אירופה אך היו אלו שחקני הדרג השני ושהשלישי למעט דרון וויליאמס (שיחק בבשיקטאש הטורקית), כשלבסוף נכנעו והכריזו על פירוק הארגון וסיום השביתה.
אז מי לא יהיה לנו?
אבל הליגה לא רק איבדה נתח מנכסיה היא איבדה את אחד השחקנים הגדולים בדורנו.
הגבוה הדומיננטי ביותר שידעה הליגה מאז ווילט צ'מברליין וביל ראסל, האיש ששקל 325 ליברות או בתרגום לשפתנו 147 ק"גאשר היו מתוחים על 216 סנטימטרים, התופעה שידעה לחסל שחקנים, קבוצות, לזלול תארים, ואחרי כל זה לחייך חיוך של אחד שנמצא פה רק בשביל השואו-טיים. אין ספק ששאקיל אוניל על שלל כינוייו יכנס להיכל התהילה של הליגה אך העובדה שבמשחק האול-סטאר העונה באורלנדו, דווקא העיר שבה הוא החל את קריירת ה–NBA שלו, הוא לא ילבש את מדי המזרח או המערב אלא יהיה מאחורי מיקרופון של רשת השידור TNT בתור פרשן. אין ספק שכל אוהד כדורסל על הפלנטה יהיה עצוב לא לראות את שאק משחק באולסטאר.
הפציעות הן שהביאו קריירה עמוסת תארים לסיומה, פציעה טורדנית באצבע ועוד אחת בקרסול וברכיים שכבר לא יכלו לשאת את משקל הגוף אדיר המימדים הזה גרמו לו להחליף גופיה בחליפה. את הקריירה החל באורלנדו מג'יק, זכה בתואר רוקי השנה, ובעונתו השלישית הוביל את המג'יק לגמר ה-NBA אך שם פגש אגדה אחרת, האקים אלאג'ואן ויוסטון רוקטס, והושפל בסוויפ. לאחר מכן החליף חוף ועבר לצידה השני של ארה"ב ונחת בלוס אנג'לס. הלייקרס החלו לבנות את השושלת שלהם סביבו וסביב רוקי צעיר שנשלח בטרייד משארלוט תמורת ולאדה דיבאץ', קובי בראיינט שמו. בארבע העונות הבאות עם צירופו של פיל ג'קסון לקחו הצוות "שאקובי" שלוש אליפויות רצופות בין העונות 1999/2000 ל-2001/2002 במהלכן עברו להקות של פוקימונים שחורים בין השניים והגיצים עפו לכל עבר. לאחר שהלייקרס הצביעו ברגליים סביב מי הם בונים את השושלת הבאה הועבר שאקיל בטרייד למיאמי היט ושם חבר לסופר-סטאר צעיר נוסף העונה לכינוי "פלאש", דווין וייד. בעונתו השנייה ולאחר פציעה, הוליך את מיאמי לגמר ה-NBA ושם הם גברו על דאלאס מאבריקס וזכה באליפות רביעית במספר.
לאחר כמה פציעות לא קלות החל לנדוד ברחבי הליגה, תחילה נחת בפיניקס המדברית והדביק לעצמו את הכינוי "דה ביג שאקטוס", סיבוב נוסף הביא אותו לשתף פעולה עם לברון ג'יימס בקליבלנד שעליו הכריז כגדול בכל הזמנים. את עונותיו האחרונות בילה בצוות הגריאטרי של בוסטון סלטיקס, שם לא הזדמן לו לשחק יותר מדי עקב פציעות חוזרות, אך ברגע שעלה לפרקט היה נדמה שהנה הוא חוזר, ה"דיזל" שב לדרוס את הליגה אבל אז היינו מתבשרים על פציעה נוספת שמנפצת לנו את הבועה.
והסוף הידוע מראש הגיע כמו שרק שאקיל הרגיל את עולם הכדורסל במסיבות הבריכה שלו. מסיבת עיתונאים בביתו כשהוא אוסף את בכירי הרשתות ומגיע חנוט בחליפה אפורה ועניבה ורודה, לא מזיל דמעה, מחייך, מפזר בדיחות על עצמו ומודה לכל מי שהיה שם לאורך קריירה מפוארת, ולבסוף שולף עוד שפן מהכובע עם הכרזה על הצטרפותו לצוות TNT כפרשן.
בואו תהיו חברים שלנו בפייסבוק
גלובאל-ליג
השביתה ב- NBA מתחילה לתת אותותיה. הליגה הטורקית, הספרדית, האיטלקית והרוסית מתחילות לשאוב אליהם שחקנים שבוחרים לא להמתין להחלטה של דיוויד סטרן וחבריו. אמארה מצייץ בכיוון "נוקיה", אז אולי במקום "יורוליג" המפעל יקרא בעונה הבאה "גלובאליג"?
שחקנים שבוחרים לממש את הפוטנציאל במקום אחר ברחבי הגלובוס, כאלו שלא ממש הצליחו להטביע חותם בליגה הטובה בעולם, ורוצים בכל זאת לנסות להשתבח. אלו שסומנו כפוטנציאל דראפט לא ממומש ומוצאים עצמם מתאימים לסגנון המשחק האירופי.
והנה השביתה באוויר ותותחי על כבדים כבר מכוונים לאירופה. דרון וויליאמס, אחד הגארדים הטובים בעולם, מצהיר כי הוא יגיע לבשיקטאש בטורקיה, במידה ואכן תתקיים השביתה. אמארה מצידו מנסה להתקרב עוד יותר ליהדות ומשתף את הציבור ברחשי ליבו. הרי מה אכפת להם להרוויח עוד כמה מיליוני דולרים במקום לשבת בבית?
טורקיה
הליגה הטורקית אמנם נחשבת עתירה בכסף, אך כזו שמעולם לא הוציאה קבוצה שזכתה במפעל היורוליג. הנציגה האחרונה שהגיעה מהליגה הזו למעמד הפיינל-פור האירופאי הייתה אפס פילזן, באותה עונת "סופרוליג" הזויה בה זכתה מכבי תל אביב לפני קצת יותר מעשר שנים.
הימים של אפס פילזן עם פטר נאומוסקי האגדי, כקבוצה הבכירה בכדורסל הטורקי חלפו להן. אולקר אוחדה לה עם פנרבחצ'ה העשירה, כשעזיז ילידרים, אותם הבעלים של קבוצת הכדורגל, מממן גם את מועדון הכדורסל המאוחד שנקרא פנרבחצ'ה-אולקר. נבן ספאחיה מיודענו, הוא האיש על הקווים של האלופה המכהנת זו שניצחה את היריבה הגדולה גלטאסראיי בסדרת הגמר 2-4.
הליגה המקומית לצד השבחת הכישרונות המקומיים דוגמת קארם טונצ'רי, עומאר אונאן, ועוזר סבהר, משמשת בעיקר חממה ליוצאי יוגוסלביה לשעבר. מקדונים, קרואטים, סרבים, כולם מקבלים את המוקד להובלת קבוצות הליגה המקומית.
כשהכוכבים הגדולים באמת של הטורקים, הידו טורקוגלו, עומאר אסיק, סמיח ארדן, מחמט אוקור וכנראה שבעתיד הקרוב גם אנס קאנטר, מפנים את המקום ומוצאים עצמם ברחבי אמריקה, תופסים שחקני הבלקן ומזרח אירופה את מרכז הבמה.
והנה פליטי השביתה עשויים עתה לשנות את המצב. לצד הניסיון הכושל של בשיקטאש עם אלן אייברסון שלא ממש הטביע חותם במדי "הנשרים השחורים" מאיסטנבול, ולמעשה שיחק פחות מעשרה משחקים במדי הקבוצה, מנסים קברניטי הקבוצה מגדות הבוספרוס להמריא מחדש.
משכורות העתק ש
מסוגל ילדירים דמירונן לשלם, עתידות להביא לקבוצה של המאמן המצוין, ארגין עתמאן, את דרון וויליאמס, שרק בעונת אשתקד היה מעורב בטרייד גדול לכסף של ניו ג'רזי ומיכאיל פרוחורוב.
וויליאמס שמציג בקריירת ה-NBA שלו ממוצעים נהדרים של 17.2 נק', יצטרף לטורקים כמובן רק במידה שהשביתה תתקיים. מי שעשויי להגיע בכל מקרה לשורות השחורים לבנים גם אם השביתה לא תתקיים, הוא הסנטר הגאורגי, זאזה פאצ'וליה, שמשחק גם הוא שנים ארוכות בליגה הטובה בעולם, ולמעשה בשש העונות האחרונות היה לסנטר המחליף של ההוקס מאטלנטה.
בבשיקטאש לא מסתפקים בשניהם, ועתמאן כבר הצהיר על המטרה הבאה, אחד בשם קובי בראיינט, מכירים? אך ספק אם זה יגיע, ואולי יעדיף לממש את אחוזי הבעלות שלו במילאנו שבאיטליה.
גלאטסראיי, סגנית האלופה, מצרפת גם היא פליט NBA, הליטאי, דאריוס סונגליה, שבוחר לסיים את הקריירה קרוב יותר לבית. סונגליה גם הוא עם עבר של שמונה עונות ב-NBA, אך כבר בן 33, ומעדיף להיות שחקן מוביל מאשר עוד אחד משלים בפילדלפיה.
אמנם האלופה פנר-אולקר של ספאחיה עדיין לא הודיעה על צירוף שם בכיר מארצו של הדוד סם, אך היא נהנית מהכישרון של רוקו אוקיץ' ובויאן בוגדאנוביץ' המצוינים.
יהיה מעניין באיסטנבול בעונה הבאה, וכשהשוק באיסטנבול יצרף שמות מפוצצים, שאר קבוצות הליגה יחכו לפירורים שגם הם משובחים ביותר.
איטליה
בעוד ארמאני מילאנו מנסה להוות אלטרנטיבה להגמוניה של סיינה, ומצרפת שורת תותחים בקנה מידה אירופאי כעומאר קוק, דייויד הוקינס, אנטוניס פוציס וכנראה גם יואניס בורוסיס, בנטון טרביזו מתחזקת בגל מקל ובמידה ותהיה שביתה צפויה לקבל לעונה נוספת את בחירת הדראפט של יוסטון, ואחד מטובי שחקניה אשתקד, דונאטס מוטיונאס, הליטאי, השליטה מסיינה מתחזקת בפליטי NBA במטרה לשמור על סטטוס-קוו.
דחואן סאמרס, שנבחר באותו הדראפט של עומרי כספי, ב-2009, אך מעט אחריו במקום ה-35, מגיע בכדי לנסות ולהגשים את הפוטנציאל שחזו לו מימי הקולג' בגורג'טאון. סאמרס שבאירופה יוכל לתת מענה גם לעמדות הפנים, לא ממש הצליח להרשים במדי דטרויט פיסטונס המתפוררת, ודווקא במדי הירוקים הוא יוכל להתחיל ולהפציץ. הקו הקידמי של סיינה יקבל גם את דיוויד אנדרסן, הסנטר האוסטרלי ממוצא דני, שחוזר לקדנציה נוספת בקבוצה לאחר שנתיים בהם שיחק במדי ה"הורנטס" מניו אורלינס.
למילאנו קלף חזק באמתחתה, ואם וכאשר תצא השביתה לפועל, אחד מבעלי המניות שלה הוא לא אחר מאשר קובי בראיינט, וזה צפוי לבחור להצטרף לחבורה הנבנית של סקאריולו, ואולי למשוך אחריו עוד כמה חברים עם שם מפוצץ.
למרות שלעת עתה נראה כי ההגמוניה תישמר, גם במילאנו, טרביזו בעלת השאיפות עם דג'ורג'ביץ' ואבלינו, לא אמרו נואש במטרה להכניס קצת פלפל לפסטה.
ספרד
הליגה הטובה באירופה, ולימים של שביתה ב-NBA גם הטובה בעולם כנראה, מתחזקת כבכל קיץ. העונה הבאה צפויה למשוך חזרה הביתה את הספרדים שמככבים באמריקה, וליצור בהחלט ליגה איכותית ביותר.
הליגה שהביאה לעולם את האחים גאסול, רודי פרננדס, חואן קרלוס נאברו, ריקי רוביו ואחרים, והשביחה סנסציות אפריקאיות דוגמת סרג' איבקה, כריסטיאן איאנגה, ולאחרונה גם ביסמאק ביומבו האלמוני, צפויה להנות מנהירה בכיוון ההפוך.
ברצלונה צפויה לקבל לפחות את פאו גאסול שכבר הצהיר כי בארסה היא האופציה הריאלית מבחינתו בעידן של שביתה. כמובן שגם ריקי רוביו לא יממש את חוזהו במינסוטה, ויישאר לעוד עונה ב"פאלאו בלאוגרנה".
לסגל המצוין של צ'אבי פסקוואל שגם ככה מכיל את ארזם לורבק, חואן קרלוס נאברו שחזר הביתה לפני שלוש עונות, וקוסטה פרוביץ', הצטרף לאחרונה גם צ'אק איידסון, הגארד המצוין של מכבי ת"א, בחוזה של 4 מיליון דולר לשנתיים, וכשגארד אלופת ה-NBA, דאלאס מאבריקס, חואן חוסה באראה כבר מצהיר כי יבחר בברצלונה כאופציה חלופית, אפשר לסמן את בארסה כמועמדת עיקרית להשתלט גם על עולם הכדורסל האירופאי, בדומה לאחותה מהכדורגל.
במדריד מקווים כי תהיה שביתה מאחר והם צפויים להחתים את הגארד המצוין, רודי פרננדס, שלא מכבר הצטרף בטרייד לאותה דאלאס, אך יתכן כי יאלץ להמתין למימוש האתגר. פרננדס אמנם דחה את ההצעה הנדיבה על סך 4.35 מיליון דולרים שקיבל לאחרונה מה"בלאנקוס", אך אם תתקיים השביתה, הוא יצטרף לסרחיו יול בקו אחורי מרשים.
בילבאו, סגנית האלופה המפתיעה, החזירה בינתיים את ראול לופס מחימקי מוסקבה ומלאגה צירפה את הגארד סטפן מרקוביץ' מבנטון טרביזו, אך בעת שביתה גם ולנסיה וקאחה לבוראל ייכנסו לעניינים וייהנו מצירופי שחקנים מעניינים.
הליגה הספרדית, שאנו נחשפים לשידוריה בצ'רלטון, תרכז הרבה יותר חובבי כדורסל מבעבר, שיחפשו אלטרנטיבה ובשעות נוחות יותר לחסרון הצפייה ב-NBA.
רוסיה ושאר אירופה
צסק"א מוסקבה גם היא בונה מחדש אימפריה. המאמן הותיק יונאס קאזלאוסקאס, לשעבר מאמן נבחרות יוון וסין, בונה פרויקט שיחזיר את הרוסים לקדמת הבמה האירופית.
ננאד קרסטיץ' עשה את הדרך מבוסטון למוסקבה, לאחר שלא ממש הרשים במדיה, מאז הצטרף במסגרת הטרייד עם קנדריק פרקינס.
דאריוס לאברינוביץ', שזכה באליפות עם פנרבחצ'ה אולקר, מגיע בכדי לחבור לבני ארצו, המאמן קאזלאוסקאס והגארד שישקאוסקאס.
גם סאני בצ'ירוביץ' הסלובני מצטרף לאימפריה הרוסית, אך גולת הכותרת היא צירופו של הגארד הנהדר של אולימפיאקוס המתפרקת, מילוש תיאודושיץ'. הגארד בן ה-24, מצטרף בחוזה לשלוש עונות לאחר שהציג ממוצעים של 10.9 נק' ביורוליג אשתקד.
בעוד חימקי נפרדת מהמאמן סקאריולו ומראול לופס, וקאזאן שמצרפת את מרקוס וויליאמס, הגארד המצוין שעבר בממפיס וגולדן סטייט, צפויות לנסות ולצרף שחקני NBA כאלו ואחרים, מכוונת צסק"א לשליטה בלעדית בנוף הכדורסל הרוסי.
רק בחוסר הוודאות שכזה יכולה זאלגיריס קובנה מליטא, לצרף את סוני ווימס מטורנטו, הרי לא מדובר באחת מאריות היבשת.
בעוד ניקולאס באטום מפורטלנד צפוי לחזור למולדתו בצרפת לאחר שצוטט בתקשורת הצרפתית כמי שאינו רוצה לחכות שלושה חודשים בכדי לדעת מה עולה בגורלו, וכאשר הסרבי ולדימיר ראדמנוביץ' גם הוא שואף להבטיח את עתידו, צפוי הכדורסל האירופאי לקבל משב רוח מרעננן במיוחד בעונה הבאה.
דווקא ביוון, אחת מהליגות המשובחות באירופה, המשבר הכלכלי מונע מענקיות הכדורסל, אלופת היבשת, פאנתינייקוס, ויריבתה המושבעת, אולימפיאקוס, להתחזק בשחקנים פוטנציאלים, והן נאלצות לבקש משחקנים לקצץ במשכורות, ואלו שלא נענים מוצאים עצמם במחוזות אחרים.
נכון שמדובר בספקולציות, וימים יגידו אם השביתה תצא לפועל, אך לשחקני ה-NBA מתחיל להימאס מהסחבת. אמארה מצייץ בטוויטר ותוהה אם כדאי לו להגיע לתל אביב, ודווין וויד טוען כי משעמם לו והוא פנוי להצעות, הם מצפים לתשובות מהקומישנר, דיוויד סטרן, ובאם אלו לא יגיעו בקרוב, אל תופתעו לראות גם את דירק נוביצקי חוזר הביתה לאלבא ברלין. גלובאליג כבר אמרנו?
לטור המאני של ארמאני
לטורים נוספים בקטגורית כדורסל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט