תגית: צ'מפיונס ליג

ליגת האלופות חזרה לחיינו בשעה טובה ומוצלחת ואפילו הייתי אומר שהיא דפקה לנו כניסה עם מחזור הפתיחה הנפלא שהנפיקה לנו. לכבוד חזרתה ולקראת המזור השני ובעצם לקראת העונה כולה החלטתי לדרג את הסיכויים של כל 32 לזכייה. התוצאות לפנייכם. לא מסכימים? טקבקו!

מקום 32- לודוגורץ-עם כל הכבוד לצרות שעשתה באנפילד והעלייה המדהימה שלה מול סטוואווה  קשה לי להאמין שהיא תעפיל מבית עם ריאל וליברפול ובטח שלא תזכה.

מקום 31- מאלמו- למרות שלא הובסה בטורינו מאלמו היא לא באמת פקטור על התואר.

מקום 30- מאיריבור- עם כל הקשר לישראל והערכתי כלפי סלליך אין פה מקום לאשליות מצד הסלובנים…

מקום 29- באטה בוריסוב- למרות התבוסה לפורטו באטה לא מדורגת אחרונה בגלל הותק וההיסטוריה שלה במפעל, אך היא אינה פקטור אמיתי.

מקום 28- אפואל ניקוסיה- הטובה מבין הקטנות. למרות המלחמה בקאמפ נואו היא אינה יריבה אמיתית בליגה של הגדולות.

מקום 27- צסק"א מוסקבה- הסיבה שהרוסים מדורגים נמוך היא הבית הקשה שקיבלו, ואם הם הושפלו נגד רומא איני רוצה לחשוב מה יהיה נגד סיטי ובאיירן.

מקום 26- אנדרלכט- אתם ודאי תוהים מדוע הבלגים החביבים מדורגים על צסק"א. הסיבה הפשוטה לכך היא שאלופת בלגיה קיבלה בית הרבה יותר אפקטיבי בו יש לה סיכוי לעבור שלב. אנדרלכט אולי לא תאיים על הכתר אבל היא יכולה בהחלט להתברג ל-16 האחרונות.

מקום 25- אייקס- לאלופת הולנד יש מזל רע וכל שנה והיא מוגרלת לבית לא אפקטיבי. איני מאמין שאייקס תעלה על חשבון ברצלונה או פ.ס.ז אך היא עלולה לגרום להן לצרות. כמובן שאין מה לדבר על זכייה חמישית בתואר.

מקום 24- ספורטינג ליסבון- מאז שמכרה את האיש של פורטוגל היא איבדה הרבה מערכה אך אני מאמין שעם הבית שקיבלה ועם לואיס נאני בשורותיה ספורינג יכולה להפתיע ואולי אף להיות בין 8 האחרונות. לזכייה אף אחד לא מכוון שם וכל דבר מעבר לשלב הראשון יהווה הישג עצום.

מקום 23- שאחטר דונייצק- אלופת אוקרינה אולי לא תזכה, אבל שמינית גמר היא לא מילה גסה, ואולי אף מעבר.

מקום 22- אתלטיק בילבאו- לאחר ההצגה מול הנפוליטאנים בפלייאוף בילבאו הראתה למה היא מסוגלת אך יש גבול לכל תעלול. בנוסף חשוב לזכור שהבסקים לא שיחקו בצ'מפיונס כבר 15 שנה והם אינם מורגלים לשני מפעלים במקביל.

מקום 21- אולימפיאקוס- היוונים אמנם הפתיעו עם הניצחון על אלופת ספרד אך חשוב לזכור שהם לא פראיירים בכלל. נהפוך הוא: היוונים יכולים אפילו לאיים על המקום של אתליטיקו בשמינית הגמר. אני אישית, לא אתפלא עם זה יקרה.

מקום 20- מונאקו- הצרפתים שקיץ איבדו שני כוכבים גדולים הוכיחו שהם יכולים להפתיע. מונאקו הייתה כאמור בגמר אחד נגד פורטו בו הפסידה ואיני חושב שהם יגיעו שוב לגמר שלא לדבר על מעבר לכך, אך הם יכולים להפתיע.

מקום 19- פ.צ באזל- למרות התבוסה בברנבאו ולמרות שזה נראה קלוש שבאזל תעלה אני נותן להם סיכוי, גם אם קטן להפתיע ומדרג אותם לפני קבוצות עם בתים קלים יותר. תזכרו מה קרה ליונייטד.

מקום 18- שאלקה 04-  לגרמנים, שפתחו את העונה בצורה מסוייטת התמזל המזל והם נפלו לבית אותו הם יכולים לצלוח. כל דבר מעבר לזה יהווה בונוס למרות שאין לפסול הפתעה גם בהמשך. תזכרו שלפני שנים לא רבות שאלקה הגיעה עד חצי הגמר.

מקום 17-גלאטסריי-הנציגה הכמעט קבועה של טורקיה באלופות (בטח כשפנר מושעת), הצליחה אשתקד לעבור בית עם ריאל ויובנטוס ואין סיבה שהטורקים לא יעברו בית עם ארסנל ודורטמונד, אך עדיין גם גלא תעבור סביר שזה יהיה מהמקום ושני ורבע גמר תלוי בהגרלה.

מקום 16- באייר לברקוזן- אחת הקבוצות הטובות בבונדסליגה  קיבלה בבית שקול, למרות ההפסד המפתיע למונאקו. לברקוזן נאבקת על שתי מקומות עם קבוצות ברמה נמוכה יחסית לצ'מפיונס, ואמנם הדחה לא תהיה הפתעה אך קשה לי לראות את הגרמנים עפים, ויתרה וכך, אם יסיימו ראשונים אולי חצי גמר זאת לא מילה גסה.

מקום 15-זניט סנט. פטרבורג- עם כל הכבוד ללברקוזן, זניט יריבתה לבית וגם בנפיקה (אליה נגיע מיד) עדיין טובות יותר אך אין זה אומר שיישייטו לשמינית. זניט קבוצה טובה אך ללא מסורת ועל כן היא אמנם מדורגת מעל הגרמנים אך זה רק בגלל הסגל העדיף שלה. אני מאמין שהרוסים בעלי פוטנציאל להגיע רחוק רק אם יצליחו סופסוף לסיים ראשונים.

מקום 14- בנפיקה ליסבון- הפורטוגלים יהיו כנראה הבעיה של זניט לסיים ראשונים למרות שחשוב להזכיר כי הרוסים ניצחו 2-0 בפורטוגל. עדיין בשתי העונות האחרונות הפורטוגלים נושרים כבר בבתים אך מגיעים לגמר הליגה האירופית. אני מאמין שבבניפקה טמון הפוטנציאל להגיע רחוק, אך זה רק עם יעברו את שלב הבתים בכבוד.

מקום 13- פורטו-היריבה הגדולה של בנפיקה התפוצצה בפתיחת העונה עם 6-0 על באטה המסכנה ורק הראתה כמה פוטנציאל טמון בה, בטח כשהיא ראש בית. אקצר ואומר שפורטו, כמה שזה ישמע מטורף, יכולה להגיע אפילו לחצי הגמר עם תקבל הגרלות סבירות.

מקום 12- אתלטיקו מדריד- אלופת ספרד ופיינליסטית הצ'מפיונס שהפסידה גביע היסטורי בדקה ה-93 בגמר, מישהו יכול היה לדמיין שנגיד זאת היום? למרות זאת איני מאמין שהקולצ'ורוס יגיעו לגמר שוב, אבל למרות איבוד קוסטה על הגדולות להיזהר. בשורה התחתונה כל הישג מעל חצי גמר יהיה ענק עבור צ'ולו ושחקניו

מקום 11-רומא- הסיבה היחידה שהחבורה של רודי גרסיה לא ממוקמת יותר גבוה היא חוסר המזל שלהם בהגרלה, ובקאמבאק שלהם לאירופה הם קיבלו בית מוות. למרות זאת ובטח לאחר התצוגה מול צסק"א לא אופתע עם האיטלקיים יפתיעו ויעלו. אם יעשו זאת השמיים הם הגבול.

מקום 10- מנצ'סטר סיטי- מישהו מאמין שהסיטי באלופות והיונייטד לא? החבורה הכישרונית של פלגריני אמורה להעפיל מבית המוות ומשם ימים יגידו. אם נשפוט רק ע"פ הפונטציאל  הסיטי ברמה של גמר אבל קשה לי להאמין שזה יתממש.

מקום 9- פ.ס.ז- החבורה המוכשרת מעיר האורות ובראשה זלאטן, יכולה עם מעט מזל להיות בגמר בברלין אך לצערה ישנם קבוצות שעדיפות עליה. אני באופן אישי מקווה שהצרפתים ישברו לפחות את מחסום הרבע, בטח כשבליגה המקומית אין תחרות כלל.

מקום 8- ליברפול- המרסייסדס מתקמבקים לצ'מפיונס אחרי 5 שנות העדרות כשהפעם האחרונה נגמרה עם הדחה מפתיעה בבתים. ליברפול קיבלה בית אותו היא אמורה לעבור, והסיבה שהיא לא מדורגת גבוה יותר היא שליברפול תעדיף להשקיע יותר בליגה מקומית והחזרת התואר אחרי 25 שנים עקרות מאשר זכייה באליפות אירופה.

מקום 7- ברוסיה דורטמונד- החבורה הבלתי נגמרת של קלופ כל שנה מאבדת כוכבים ועדיין נשארת בטופ. חשוב להזכיר כי דורטמונד הייתה בגמר לפני שתי עונות, ונכנעה לשער מאוחר של רובן.אני משוכנע שדורטמונד תגיע רחוק ורק הגרלה אכזרית תמנע מהם חצי ומעלה.

מקום 6- ארסנל- התותחנים, שכבר 17 ברציפות מעפילים לצ'מפיונס, עשו זאת השנה עם הרבה זיעה אך למרות ההפסד לדורטמונד אני מאמין שארסנל תסיים ראשונה את הבית המוקדם. אם וכאשר זה יקרה אולי ארסנל תצליח לעבור סופסוף את השמינית ומשם ימים יגידו.

מקום 5- יובנטוס- הגברת הזקנה יכולה לעשות השנה קפיצת מדרגה ולהגיע רחוק מאוד. נכון, החבורה מטורינו איבדה את קונטה אך אלגרי מאמן מעולה שיכול אולי אף יכול להצעיד את הבינקונרי  לזכייה מדהימה.

מקום 4- צ'לסי- הבלוז בהובלתו של המיוחד נראים פייבורטים גדולים מתמיד לזכייה בצ'מפיונס, ואכן הסטטיסטיקה לטובה שלא לדבר על כך שזאת העונה השניה של מורניו. הסיבה היחידה שצ'לסי "רק" רביעית היא הקבוצות שמעלייה.

מקום 3- ברצלונה- הקטלונים, אולי הקבוצה שהביאה את החיזוק הגדול ביותר הקיץ בדמותו של סוארס, מקווה ואמורה לזכות בתואר כלשהו לאחר העונה הקשה שעברה עלייה. אני מאמין שהבלאגרונה יזכו בתואר ואין לפסול את האלופות. עם הסגל שיש לאנריקה לא אתפלא אם זה יקרה, אז יכולה להיות מפלה כמו מול אתלטיקו אשתקד.

מקום 2- באיירן מינכן- הקבוצה עם הסגל העמוק באירופה פייבוריטית ברורה לזכייה ביחד עם ריאל ובארסה. הסיבה היחידה שפפ "רק"  שני היא הסטטיסטיקה של אנצ'לוטי באירופה והניסיון של ריאל לעומת באיירן.

מקום 1- ריאל מדריד- הגענו אל הפייבוריטית מספר 1 לזכייה ועל הדרך אולי גם להיות לראשונה שמגנה על הכתר מאז מילאן של שנת 90', ואין כל סיבה שזה לא יקרה. לאנצ'לוטי סגל מצויין ולמרות עזיבת די מריה ואלונסו ושני הפסדי הליגה, אני מאמין שהגישה במועדון הלבן והרזומה של אנצ'לוטי באירופה יעשו את ההבדל.

זהו. סיימנו את הסקירה. כל מה שנשאר לאחל זה שתהיה לנו עונה מוצלחת, נפלאה ומלאת שערים ודרמות. אדיוס!

קבוצת כדורגל הנשים של פ.צ. ציריך השיקה סרטון כדי לעורר מודעות למועדון שלהן, ונראה לנו שהן עשו עבודה לא רעה בכלל.

בשביל לקבל יותר חשיפה, קבוצת הנשים של פ.צ. ציריך תעלה במשחק ליגת האלופות הקרוב שלה נגד אוסיז'ק כשהשחקניות יחזיקו ידיים עם גברים ולא עם ילדים כנהוג במשחקי הצ'מפיונס ליג.

גברים שמעוניינים לעלות למגרש כשהם מחזיקים את הידיים של השחקניות מתבקשים לשלוח למועדון את המועמדות שלהם.

איזו החמצה מטורפת של הקאן קלהאנוגלו!

לברקוזן פגשו את בנפיקה אמש במסגרת ליגת האלופות וניצחו בקלילות 1-3, אך התוצאה הייתה יכולה להיות גבוהה יותר אם לא ההחמצה האדירה של קלהאנוגלו.

הטורקי קיבל כדור רוחב ומ 2 מטר מול שער ריק הצליח לפספס את הכדור ולבעוט אותו לקורה. לזכותו יאמר שהכדור עשה קפיצה קטנה רגע לפני שהגיע לרגל שלו אבל הוא עדיין היה צריך להבקיע את זה.

למרות, ואולי בגלל ההחמצה קלהאנוגלו קיבל את הכבוד לבעוט את הפנדל של לברקוזן, ומשם הוא כבר לא פספס כעשה 1-3.

צפו בהחמצה האדירה:

מספר אוהדי באיירן מינכן הצליחו לצפות במשחק הניצחון של קבוצתם 0-1 על צסק"א מוסקבה בליגת האלופות ביום שלישי.

המשחק נערך ללא קהל אחרי שהרוסים נענשו על ידי אופ"א.

העונה נקבע על ידי אופ"א אחרי התנהגות לא נאותה של אוהדי צסק"א במשחק נגד ויקטוריה פלזן בחודש דצמבר האחרון.

אבל קבוצה לא גדולה של אוהדי באיירן מינכן הצליחה לעקוף את העונש על ידי כך ששכרו משרד בגורד שחקים צמוד לאצטדיון וצפו במשחק ממעוף הציפור.

במהלך משחק ליגת האלופות בין רומא לצסק"א מוסקבה נרשמו עימותים קשים בין מחנות האוהדים שהחלו במלחמת חזיזים ואבוקות.

בסרטון למטה אפשר לראות את האוהדים זורקים אחד על השני את החזירים והאבוקות, כאשר אוהדי צסק"א אף הכו באכזריות את הסדרנים שנסו להרגיע את העניינים.

כבר שנתיים ברציפות שביום ההולדת שלי אני מוצאת סיבה להיות עצובה. כמדי שנה, בסוף חודש אפריל, אני אורזת מזוודה ונוסעת למקום בו השפה שונה, התרבות שונה, האוכל שונה ובעיקר, הפלאפון כבוי ולא יכול לקבל שיחות "מזל-טוב" מאולצות שאף פעם אין לי מושג איך מסיימים אותן.

שנה שעברה משחק חצי הגמר נפל בדיוק על תאריך היומולדת שלי, שמחתי וציפיתי ליום הולדת בלתי נשכח, ולא רק בגלל המקום אליו אני נוסעת.

שנה שעברה היה זה תורה של אמסטרדם לחגוג לי, וכשהגיע תאריך יום ההולדת פגשתי שם כמה אוהדי ברצלונה מבוליביה, שאחרי שאיחלו יום הולדת שמח והלוואי שאקבל מתנה יפה ממסי, סיפרו שיש בר נהדר בשם 'ברסה' (כן, גם שם) ושאפשר לראות שם את המשחק היום בערב.

אז אכן לשם הגעתי, לבושה בחולצת ה'דויד וייה' שלי וצעיף, מלאת ציפייה ואמונה שלמה שהשנה, שוב, אנחנו בגמר.

צ'לסי ניפצה לי את כל החלומות. במשחק מגעיל, מתבנקר ומפוחד, היא השיגה על חשבוננו ניצחון שכ"כ לא הגיע לה, ובטח שלא התואר שקטפה.

ברגעים אחדים את החיוך החליף עצב גדול, את השמחה החליף כאב שהגיע בעקבות המראות של צ'אבי יושב על הדשא, מסי עם הראש בתוך החולצה ואינייסטה בוהה עמוק באדמה ואת זר יום-ההולדת החליף צעיף ספוג דמעות שהסתיר את הפנים וגרם לעשרות הולנדים לגשת, לחבק ולהבטיח ש"לא נורא, יש את שנה הבאה".

אז שנה הבאה הגיעה, שוב יום הולדת, שוב חו"ל ושוב חצי הגמר נוחת ביום בו הגחתי לעולם. אבל השנה הייתי מעדיפה שלא.

בכל המשחקים האמנתי, בעיקר בשלבים האחרונים. אחרי משחק הבית של מילאן בסן-סירו, קיבלתי עשרות טלפונים והודעות שזהו, תם עידן ברסה, הם עפים בשמינית. לא יודעת מאיפה שאבתי את הכוחות והאמונה השלמה והאמיתית ששכנה בתוכי, כשהוצאתי את המילים האלו מפי: "תהיה רמונטדה, ברסה עולה, מוכנה להתערב על כל איבר בגוף." והיא אכן לא אכזבה, מילאן פגשה בקאמפ-נואו בברסה אחרת, ברסה שאנחנו מכירים, ברסה האמיתית. וגם כשפריז הגיעה לבקר, ההרגשה הייתה אותה הרגשה, למרות שהגומלין נגמר בתיקו והמשחק היה רווי התקפי לב וניידת שח"ל הייתה בהיכון להגיע כל רגע למטה האוהדים, ידעתי שבסוף עוד נשיר כל הדרך אל חצי הגמר.

אבל אז הגיעה ההגרלה. אני מטבעי בן-אדם שלא מאבד את האמון, בטח שלא באנשים שאני הכי אוהבת, אבל כשראיתי 'באיירן' בפתק, פתאום הריח של הסוף היה חזק מאי פעם והכנתי את עצמי גם לאופציה אחרת, אופציה בה לא ניקח חלק בגמר, אופציה שלא באה בחשבון בשום שלב בצ'מפיונס.

הפעם ארזתי לאיטליה, היה יום הולדת נפלא, אבל שוב ברצלונה תכננה לי חגיגה קצת אחרת. עם כל ההכנות והניסיונות להבין שבאיירן מינכן היא כרגע הקבוצה החזקה ביותר באירופה, וזה בכלל לא נורא להפסיד לה בחצי גמר (בטח שלא נורא כמו להפסיד לבונקרצ'לסי), לא הייתי מוכנה לאוהדים האיטלקים שארבו לי בכל פינה ושאגו בכל גול של הגרמנים, ולא הייתי מוכנה לכזו תבוסה. לתוצאה המביכה, שאני רגילה לראות רק מהצד השני של המטבע, הפעם הייתה משמעות שונה לחלוטין.

בלית ברירה חיכיתי לגומלין, ושם לא חיכתה לי בשורה משמחת יותר. ברצלונה בהרכב שני, מלאת פצועי מלחמה, יוצאת לדשא ושוב מקבלת בראש.

הפעם תגובתי הייתה שונה, למזלי הכנתי את עצמי לכוויה, אמנם לא בדרגה כזו גבוהה, אבל ידעתי שיהיה שורף. בשעה כזו נמדדים האוהדים, ואני לא יודעת מה היה לי יותר קשה – לקרוא את תגובת האוהדים שהשמיצו את טיטו ושחקניו, או לשמוע את קריאות השמחה לאיד של כל שונאי ברסה שיצאו מהחורים, שכרגיל חזרו להספיד אותה.

זה כואב, זה עוד יכאב, אבל בסוף, בחגיגות האליפות זה ישתחרר. האכזבה קיימת, אבל האהבה התחזקה. ברגעים האלה אני אוהבת את ברסה יותר, קבוצה אנושית שיודעת גם להפסיד בכבוד ולהחמיא לעומדת מולה, ויש על מה.

מגיע לבאיירן מינכן להגיע לגמר אם לא גם לקטוף את התואר, מגיע לנו לקחת לפחות אליפות ולהתחיל לעשות חושבים לקראת שנה הבאה, מגיע לי יום הולדת אחד שקט ומגיע לפפ קבוצה כזו ענקית בהמשך הקריירה שלו.

ברסה, את תמיד בלב – בכל מצב, כל תוצאה וכל רגע. ועכשיו יותר מתמיד, הלב כחול אדום.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הנסיעה של ריאל מדריד בחזרה לספרד לא הייתה נעימה כל כך.

לאחר ההפסד 4-1 לבורוסיה דורטמונד בחצי גמר ליגת האלופות, מאות אוהדים ספרדים חיכו לשחקני ריאל בשדה התעופה מונסטר בגרמניה על מנת להשמיע להם מה הם חושבים עליהם.

כשהם קוראים “Menos millones, más cojones” – פחות מליונים, יותר ביצים, האוהדים השמיעו את חוסר שביעות הרצון שלהם משחקני הקבוצה, שהיו צריכים לשמוע את הצעקות לעברם כאשר הם היו בדרכם לעלות על המטוס בחזרה למדריד.

צפו באוהדי ריאל מדריד צועקים לעבר השחקנים:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

שחזור גמר ליגת האלופות מ – 2001 הפגיש את באיירן מינכן ו-ולנסיה, והגרמנים הציגו יכולת נהדרת, ורק והספרדים יכולים להרגיש טוב שזה נגמר רק 1:2.

באיירן הייתה מצוינת, אבל רק בדקה  – 38 השיגה את השער הראשון. ריברי פרץ משמאל, השאיר לרובן שהשאיר לבסטיאן שוויינשטייגר שהגיע מאחור, וזה בעט לפינה הרחוקה. 0:1. בדקה ה – 76 ולנסיה איבדה את הכדור שהגיע לבדשטובר, שהשאיר את הכדור לטוני קרוס שהפגיז מ – 20 מטר פנימה. 0:2.

בתוספת הזמן ולנסיה צימקה ל – 1:2, כשנלסון ואלדס היה הכובש.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

זהו. תם היורו, בנבחרת הסיפור נגמר עוד לפני שהתחיל, לנבחרת הכדורסל יש עכשיו שנה של שקט, ואפילו זוכה היסטורי באליפות ארה"ב בטניס כבר יש לנו. כל שנותר הוא לפנות את הבמה להצגה השנתית הגדולה מכולן.

כמידי שנה במהלך חודש ספטמבר נפתחת לה עונה חדשה של הליגה המדהימה הזו, שיש שיאמרו שכל מיני שינויים של אופ"א ובראשה פלטיני, רק פוגעים באיכות הליגה הזו. תכף תבינו למה זה ממש לא משנה.

לוקחים את 32 הקבוצות הטובות באירופה, מחלקים לשמונה בתים, ופשוט מקבלים כל שבועיים (לפעמים כל שלושה ומלבד פגרת החורף) מחזור של משחקים שגורם לכל מעריצי הכדורגל – סליחה על הבוטות – פשוט להרטיב. כי על הליגה הזו נאמר: אין עוד דברים כאלו. אין עוד ליגה שיכולה להתהדר במנה עיקרית של אלופות כל הליגות הבכירות באירופה, להוסיף בצד תוספת עסיסית של סגניותיהן ולזגג מלמעלה עם כל מיני סינדרלות מקפריסין, מולדובה, סלובניה ואפילו פעם בכמה שנים, גם מישראל. כדי להמחיש יותר טוב על מה אני מדבר אני אפרט קצת.

כל אוהד כדורגל ממוצע מבין שבכל עונה של ליגת האלופות חייבים את מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה, באיירן מינכן ומילאן. אלו רק מספר דוגמאות לקבוצות הפאר שמשתתפות העונה, והן "רק" סגניות האלופה בליגה המקומית שלהן. אין עוד ליגה שבה נוכל לפגוש ככה במחזור ליגה "רגיל" קבוצות כמו ריאל מדריד נגד מנצ'סטר סיטי.

אז נכון, יש שיאמרו שמנצ'סטר סיטי היא לא אותה קבוצה קטלנית של הליגה האנגלית, כי היא פשוט לא מספיק מנוסה. יש אפילו כאלה שיגידו שהזכייה של צ'לסי בשנה שעברה, היא סוג-של-מגעילה כי היא לא הציגה כדורגל מספיק טוב. אז תרשו לי רגע להתחפש לאבי מלר, ולהגיד שבעצם זו היא כל הרומנטיקה בליגה הזו. החוסר ניסיון הזה של חלק מהקבוצות, העובדה שקבוצה יכולה להפגין יכולת לא-מי-יודע-מה במהלך רוב העונה ואז במרץ-מאי להתפוצץ על הדשא ובסוף להגיע עד לגמר, ובין כל זה לראות קבוצות מתחדשות לגמרי בתוך כמה שנים (יובנטוס), או קבוצות שבמדיהן יש שחקנים שהפכו לאגדה עוד תוך כדי משחק פעיל (ראיין גיגס במנצ'סטר יונייטד), או לקבל מימוש של חלום רטוב כדוגמת מנצ'סטר נגד ברצלונה שבוע אחר שבוע, או לראות שחקנים שהתייבשו עונות שלמות על ספסל קבוצותיהם עוברים למדינה וליגה חדשות ופורחים מחדש (פודולסקי בארסנל), או אפילו 4 משחקי סופר-קלאסיקו בתוך שבועיים ורבע. אלו רק חלק מהסיבות למה הליגה הזו מרגשת כל פעם מחדש. אלו דברים שיכולים לקרות רק בליגה הזו.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים ליגה מעניינת, מרתקת, עם המנון שמחלחל לתוך הוורידים ועם פגרות שרק מעוררות את הרעב כל פעם מחדש, שבו מול המסך בערבי שלישי ורביעי, ותרגישו איך כל פנטזיות הכדורגל שלכם מתממשות באופן שבו אפילו מסי, רוני ורונאלדו ביחד לא יוכלו לממש לכם. פשוט כי גם הם חייבים את שאר הקבוצות סביבם כדי שהם יוכלו להיות שחקנים ראשיים בהצגה הטובה בעולם.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם