תגית: פרמייר ליג

אמנם אני אוהד את היונייטד אבל אי אפשר שלא לרחם על האוהדים המסכנים של ארסנל. לפני שעוד עונה תיגמר בלי כלום, הנה כמה הצעות לארסן ונגר איך בכל זאת יהיה ניתן לשנות אותה במאה שמונים מעלות באמצעות כמה שינויים קטנים. אם גם הפעם זה ייגמר בלי כלום, גם לאוהדים של התותחנים לא תהיה יותר סבלנות לפרופסור…

לפני שאכנס יותר לעובי הקורה, חשוב לי לספר יותר לעומק מדוע כתבתי את הטור.

אני אוהד מנצ'סטר יונייטד מושבע אבל למרות שמחתי למראה כישלונותיה של ארסנל בשנים האחרונות והפגני הלוזריות שלהם פעם אחר פעם, משהו בתוך תוכי רוצה לראות אותם מצליחים יותר. ככל הנראה זה מפני הרחמים על אוהדי ארסנל שרואים שנה אחר שנה את אותו תסריט ידוע מראש: למרות שחקנים מצוינים, אצטדיון ביתי ומסורת, איפשהו בדרך הכול מתפקשש בדרך לעוד עונה נטולת תארים, אבל לא נטולת המון ספיגות בדקה ה-90 והפגני לוזריות מדהימים נוספים (למשל ה-4-4 עם ניוקאסל לאחר 4-0 לטובת התותחנים).

ארסן ונגר היה בעבר מאמן מצוין שידע לשלב בין כדורגל יפה, טיפוח צעירים והצלחות גדולות. גם היום אין עוררין שהוא בין המאמנים הטובים בעולם למרות הצניחה במניותיו. אבל בגישתו הנוכחית לגבי המשחק אין לו מקום באחד מהמועדונים הגדולים בעולם.

ההצעות שאני מציע יובילו את התותחנים להישגים והן הצעות ריאליות שניתן לבצע אותן מהר ובלי לבזבז סכומי כסף ניכרים (לשמחתו של ונגר).

לאחר עזיבתו של ססק פברגאס לברצלונה וסכומי הכסף הגדולים שנכנסו למועדון, בצירוף היותו כבר עכשיו מועדון בין העשירים בעולם יכולים בהחלט להצעיד את ארסנל לדרך חדשה תוך מספר שנים. אבל מתוך ראייה לטווח הקצר אין ספק שארסנל במצבה הנוכחי לא תצליח לשכנע סופרסטאר עולמי כדוגמת פראנק ריברי, אריאן רובן, קרלוס טבז, ווסלי סניידר או אפילו זלאטן איברהימוביץ' לבוא לשחק בשורותיה גם אם תרצה בכך. אך אם תעשה את הצעדים הנכונים בעונה הקרובה, היא בהחלט תהיה בכיוון הנכון לשלב השני בתוכנית המוצעת מה שיוביל אותה חזרה להיות בין המועדונים הטובים בעולם.

להלן ההצעות:

להחתים בלם לצד ורמלאן

תומאס ורמלאן הוא בלם מצוין אבל כדי להיות בין הטובים באמת וכדי שההגנה של ארסנל תשתפר משמעותית הוא חייב לצידו בלם טוב יותר מסבסטיאן סקילאצ'י, יוהאן דג'ורו או לורן קוסיילני המאכזבים. שמות? ראיין שוקרס מסטוק סיטי או דייגו לוגאנו האורוגוואי המצוין מפנרבחצ'ה בהחלט יכולים לעשות את העבודה בצורה מצוינת והקנייה שלהם תהיה גם במחיר סביר.

החתמת קשר אחורי משמעותי

אחת הבעיות הגדולות של ארסנל בשנה בשנים האחרונות, הייתה עמדת הקשר האחורי. אלכס סונג הוא שחקן אדיר, אבל בשנה שעברה הוא נאלץ לעלות משחק אחר משחק בגלל חוסר שחקנים שיחליפו אותו בעמדה מה שכמובן פגע ביכולתו וברעננות שלו. החתמת קשר אחורי נוסף לצידו לא רק שתפחית ממנו את העומס אלא גם תאפשר לארסנל לעלות מדי פעם בהרכב עם שני גרזנים בקישור האחורי מה שיהווה אפשרות לטקטיקה נוספת ואפשרות להתמודד טוב יותר מול יריבות מסוימות (מישהו אמר ברצלונה?). השמות שחשבתי עליהם הם וולטר גראגנו מנאפולי, גבי מודינאגי מבולוניה או ג'רמיין ג'ונס משאלקה. מה משותף לכולם? שלושתם יחסית זולים ולא מוערכים, כולם הגנתית מצוינים ובעלי כושר גופני גבוה. החתמה של אחד מהם עשויה לפתור לארסן ונגר בעיות רבות ותאפשר לאלכס סונג להיות טוב יותר לאורך העונה ולהיות טרי יותר לחלקים החשובים בה. בנוסף, החתמת שחקן כזה תיתן אפשרות לגיוון בטקטיקה. קבוצה עם מרכז שדה קשוח בצירוף חלק קדמי מצוין בהחלט מסוגלת לחזור לצמרת הגבוהה.

להחזיר את הנרי

אחד הדברים שהיו חסרים לארסנל בשנים האחרונות היה מנהיג שיידע לכוון ברגעי המשבר. תיירי הנרי אמנם מבוגר יותר, לא ברמה שהיה בעבר וכבר עוד מעט על סף פרישה אך החזרתו לקבוצה, גם אם בתפקיד משני בלבד עדיין עשויה לעזור המון לקבוצה כמו ארסנל. מלבד היותו היום שחקן מצוין שבהחלט מסוגל לעזור מקצועית החזרה של שחקן כזה תעזור מאוד בפן המנטאלי. מהלך כזה ללא ספק יתקבל בברכה אצל האוהדים, ימתג את ארסנל כקבוצה ששואפת לחזור לזכות בתארים ולא פחות חשוב – יוריד את הלחץ מצעירי ארסנל שיידעו שיש במי לבטוח ברגעים קשים. אולי תיירי הנרי רוצה בשנותיו האחרונות בקריירה לשחק כמה שיותר אבל קשה לי להאמין שהוא לא יסכים לחזור לארסנל גם אם בתפקדי משני בלבד אם ארסן ונגר יבקש ממנו

אם ארסן ונגר יבצע את שלושת השלבים הללו, היחסית זולים יש לומר, לא רק שיחסוך כסף וכנראה יצליח הרבה יותר מקצועית, ואף יותר חשוב, יחזור להיחשב כמאמן מהטובים ביותר ולא כמי שמבזבז את חייו באשליות וזמנו כמאמן בקבוצה ששואפת לתארים עבר.

ביצוע השלבים הללו-להכניס מנהיג וכמה שחקנים "רעים" לקבוצה לא רק שיעזור המון מקצועית בטווח הקצר אלא גם יוביל לשלב השני שהוא כנגזרת של ההצלחה המקצועית-מיתוג ארסנל כקבוצה מהטובות באמת, מה שיגרום גם לכך שגם על שחקנים מהטובים בעולם ארסנל תוכל לחזור להיאבק..אולי לא יהיה להם כסף כמו לסיטי,אבל היא תהיה חלום של הרבה שחקנים בנשימה אחת עם מנצ'סטר יונייטד וברצלונה.

הם עדיין לא השמות הנוצצים ביותר בפרמייר ליג, אך בעונה הזו הם יכולים להיכנס למשבצת הכוכב. פוטנציאל יש, במה כנראה גם תהיה. עכשיו התור שלך – גרסה אנגלית

הכישרון שלהם ידוע, חלקם עברו שורה של השאלות בכדי להשתבח, אך העונה זה הזמן שלהם לתפוס פיקוד או לעשות את השדרוג המיוחל למימוש הפוטנציאל. לפני פתיחת העונה הקרובה, הנה כמה שמות שמועמדים לממש את האמרה "וישחקו הנערים לפנינו".

דניאל סטארידג', צ'לסי

החלוץ בן ה-21 של הבלוז מלונדון, הגיע לפני שלוש עונות כפרויקט עתידי ממנצ'סטר סיטי. אשתקד הרשים מאוד במדיה של בולטון, ואת הקיץ התחיל במדי נבחרת אנגליה הצעירה באליפות אירופה בדנמרק והיה מנקודות האור הבודדות בה. לאחר מכן חזר לאימוני צ'לסי והחל להרשית גם במשחקי האימון של החבורה הנבנית של וילאש בואש. לצד דרוגבה, לאמפרד ושאר הכוכבים, ויחד עם הצטרפותו של רומאלו לוקאקו, עשוי סטארידג' שמסוגל לשחק כמעט בכל מקום בחלק ההתקפי, לקבל קרדיט מהמאמן הצעיר, ולפרוץ למעמד הכוכבות.

טום קלברלי, מנ. יונייטד

הקשר האנגלי בן ה-21, מגיע חזרה לחבורה של פרגי בדיוק בזמן עבורו. עונת התחשלות טובה במדי וויגאן, פרישתו של פול סקולס, עזיבתו של אואן הארגריבס והכל מוכן לפריצה שלו. החל נהדר במשחק מגן הצדקה, ואמור להמשיך ולפרוץ העונה, הרי ידוע שסר אלכס אוהב לטפח צעירים מקומיים.

קייל ווקר, טוטנהאם

המגן הימני של נבחרת אנגליה הצעירה הושאל בעונות האחרונות לצרכי התחשלות. כשאלן האטון וודראן צ'ורלוקה לא בדיוק בשיאם, זה הזמן של ווקר לחרוש את האגף הימני של הגנת הספרס. התחיל את הקיץ בצורה טובה גם כן במדי אנגליה הצעירה, וצפוי להתקדם עד לקבלת מקום קבע בהרכב, וכזה שיישאר בו לאורך שנים.

קיארן קלארק, אסטון וילה

המגן-בלם האירי, זכה אשתקד לעונת פריצה בהתאם למגמת ההצערה של הוילה. העונה תחת אלכס מקליש הוא צפוי להמשיך ולהתקדם, ולאחר שכבר הצליח ללבוש את מדי נבחרת אירלנד הבוגרת, קלארק מסומן כיורש של סטיב סטונטון האגדי.

קירן גיבס, ארסנל

המגן השמאלי של התותחנים אהוב מאוד ע"י ארסן ונגר ולמרות חזרתו של ארמאן טראורה מיובנטוס, ובהתאם לחוקים המגנים על צעירים אנגלים, הוא צפוי להיות הנשכר העיקרי ממכירתו של גאל קלישי לסיטי. גיבס אמנם לא עתיר ניסיון, אך כבר הספיק לערוך הופעות אפילו בנבחרת "שלוש האריות" הבוגרת ויהווה חלק ניכר מהרוטציה של ונגר באגף השמאלי. לצד אלכס צ'מברליין, עמנואל פרימפונג וצעירים אחרים שמקבלים במה אצל הצרפתי, גיבס צפוי לזכות לדקות משחק רבות העונה.

ג'יי ספירינג, ליברפול

הקשר האחורי בן ה-22 של האדומים מהמרסיסייד, נראה וגם מתפקד כפיטבול אנגלי במרכז המגרש. אחרי עונה בה זכה סוף סוף לקרדיט במדי הקבוצה, הוא צפוי להמשיך ולקבל מעמד חשוב ברוטציה של קני דלגליש, גם עם בואם של הנדרסון וצ'ארלי אדם. כחלק מחיבור למועדון נוהג "קינג קני" לשלב צעירים מקומיים ולא יסטה ממנהגו למרות העומק בסגל.

ניל ריינג'ר, ניוקאסל

החלוץ האנגלי הצעיר צפוי לקבל הרבה קרדיט העונה בעיקר לנוכח האפשרויות הדלות שיש לאלן פארדיו בחוליית החוד. הוא סומן כחלוץ מבטיח עוד מימיו בנבחרות הנוער האנגליות, ואם זאת מאזנו בבוגרים לא מרשים במיוחד. העונה זו העונה, הבנת ריינג'ר?

דיוויד, הויילט, בלקבורן

אחת מהתגליות של סטיב קין ובלקבורן אשתקד. הקיצוני הקנדי-ג'מייקני מסוגל לשגע הגנות, וגם יודע לכבוש כשצריך. למרות שכבר זכה להיות מבוקש במועדונים גדולים מבלקבורן, הוא דווקא מתאים לרוברס כחלק ממגמה צעירה וקבוצה ששואפת להתברג למעלה. עונה טובה של הויילט והוא כנראה באמת יפרד מ"איווד פארק".

סקוט סינקלייר, סוונסי

הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה הוולשית. האיש שחתום על העלייה ההיסטורית לפרמייר ליג, התחנך בצ'לסי, ולאחר שורת השאלות מצא בית בעיר החוף הוולשית. יחד עם פאביו בוריני, האיטלקי המוכשר, שעזב את הקבוצה, הם דאגו להעלות את סוונסי על גל ההצלחות. סינקלייר משחק בעיקר באגף, אך הוא סקורר בחסר, וצפוי לבלוט בשורות הברבורים, לנוכח היעדר כוכבים אחרים ולמרות הערכות כי סוונסי תאבק בתחתית.

סימוס קולמן, אברטון

זו הייתה אמורה להיות עונת פריצה עבורו, אך הוא ספג מכה קשה וקרע את רצועות הברך ממש במשחק האימון האחרון שלפני פתיחת העונה. כשיחזור לאחר הליך שיקום ארוך, מקווים הכחולים מהמרסיסייד להמשיך ולהנות מהמגן הימני שהיה מהפתעות העונה החולפת של דיוויד מויס.

ויקטור מוזס, וויגאן

לאחר העזיבה של אנזוגביה ואולי גם של רודאייגה, צפוי מי שהוגדר בעבר כילד הפלא של קריסטל פאלאס להתחיל ולפלס דרך למימוש היכולות שלו. במשחקי האימון זה נראה לא רע, ועם אמון רב מצידו של רוברטו מרטינז, לצד חוסר המשאבים של וויגאן הצנועה, זו בהחלט יכולה להיות ההזדמנות של מוזס הצעיר.

הוגאן אפריים, ק.פ.ר

לצד היהלום המרוקאי, טאארבט, צפוי בקישור של הריינג'רס לבלוט הכישרון של אפריים, תוצר מחלקת הנוער המצויינת של ווסטהאם, שצפו לו עתיד גדול בימיו במחלקות הנוער. אמנם לק.פ.ר לא צפויה עונה פשוטה, אך הוגאן אפריים אמור להיות אחד היציבים שבשחקניה.

פג'אטים קאסאמי, פולהאם

הקשר בן ה-19, שוויצרי ממוצא מקדוני, שהצטרף הקיץ לחבורה של מרטין יול מפאלרמו האיטלקית, צפוי לקבל דקות משחק רבות ב"קרייבן קוטג'". הוא הרשים מאוד במדי הנבחרות הצעירות של השוויצרים, שחקן חזק, גבוה וטכני, ופולהאם נראית מקום טוב להתחיל בו קריירה מכובדת.

יש עוד רבים וטובים לדבר עליהם בהתאם למגמת ההצערה שעוברת על כלל הכדורגל האנגלי. בארסנל המגמה הזו רווחת לאורך שנים, ביונייטד גם כן ישנן הבלחות מקומיות לאורך כל הקריירה הארוכה של פרגוסון, בליברפול דלגליש מנסה להשריש מסורת מקומית, וגם בקבוצות הפרמייר ליג האחרות אתם תיחשפו לכישרונות רבים.

בהתאם לחוקים החדשים שמגנים על התוצרת המקומית, ערכם של פיל ג'ונס וג'ורדן הנרדסון שפרצו אשתקד, הגיע למחירים מטורפים, ואל תתפלאו אם אחד הכוכבים שברשימה יהיה המלפפון הלוהט של הקיץ הבא. הפרמייר ליג יוצאת לדרך, אתם מוכנים?

שש שנים של כדורגל נהדר, כישרונות צעירים מתפתחים ללא הרף, שש שנים שמסתכמות באפס תארים. ארסן ונגר מאבד מהחסינות ומערך "הפרה הקדושה" בקרב אוהדי ארסנל. שנת המבחן שלו ושל ארסנל יוצאת לדרך

האגדה מספרת, על אוהדי טוטנהאם שהיו בין בוני האצטדיון החדש שנפתח ב-2006 והטילו עליו כישוף בכדי לפגוע ביריבה הגדולה. אז נכון, ארסנל לא ממש פוגעת מאז מבחינת תארים, אך אם נביט רק שנה קודם לכן, בעונה שקדמה לפתיחת ה"אמירויות", הגיעו ה"תותחנים" לגמר ליגת האלופות ונוצחו על ידי ברצלונה של רייקארד, 2-1, ונראה כי דווקא מאז כאילו דבקו בעניין הלוזריות.

שש שנים ללא תארים הם די והותר למועדון בעל שאיפות כמו ארסנל. האוהדים מתקנאים ביריבות יונייטד וצ'לסי, ומתחילים להפנות אצבע מאשימה גם כלפי מי שנמצא בראש המערכת כבר כמעט 16 עונות, ארסן ונגר. נכון, הוא הפך את ארסנל למועדון שמציג כדורגל סוחף, ומעין חממת טיפוח לשחקנים צעירים, אבל בעוד היריבות הגדולות לצמרת זוכות בתארים, כשאפילו מנצ'סטר סיטי מצליחה להוסיף בינתיים תואר לארון הגביעים, ארסנל "מצליחה" להפסיד לבירמינגהאם, קבוצה שירדה לליגת המשנה בתום העונה, בגמר גביע הליגה.

"נחמד" זה לא באמת נחמד

ארסן ונגר כבר יותר מעשור וחצי במועדון מצפון לונדון. הצרפתי, שיחגוג 62 באוקטובר, אחראי על הפיכתה של ארסנל למודל לחיקוי.
כל מה שמסמלת ארסנל היום הוא בעצם פרי יצירתו של ונגר, שילוב צעירים מכלל הגלובוס והפיכתם לשם דבר, כדורגל מרתק, מלהיב, סוחף וכזה שמושך אחריו עשרות אלפי אוהדים.

אין עוררין על יכולותיו הקסומות של ונגר, הוא מחנך דגול, כזה שבנה דורות של שחקנים שהלכו ונעשו יותר משובחים במהלך שנותיהם תחת שרביטו.
ונגר הוא לא האיש שיוציא סכומי עתק על רכישות. מעקב צמוד אחרי התפתחות כישרונות בעיקר במולדתו צרפת, העניק לארסנל מאגר שחקנים מצוין, אך מנגד, כאלו שגם לא הפכו למצרך הנדרש וסומנו כחלק מקבוצה שפשוט לא מסוגלת, חסרת אופי מנצח.

אז נכון שפברגאס השתבח במדי ארסנל והיום הוא כוכב עולמי, וכמוהו סמיר נאסרי, היה חומר גלם מעולה שרק צריך ליטוש, אך לעומתם חסרים השחקנים שיפגינו בטחון ברגעי האמת, ויהיו למנהיגים. החוסר בהנהגה בלט אשתקד במשחקים בעלי חשיבות מכרעת להמשך מאבקי הצמרת ואיום ממשי על התואר.

לפנתיאון חוסר היציבות של המועדון יכנסו ההפסד הביתי, 3-2, לטוטנהאם בדרבי הגדול של צפון לונדון, לאחר איבוד יתרון של 0-2 במחצית, והשוויון 4-4 בניוקאסל, במשחק בו הובילה 0-4 במחצית! לשם השוואה, היונייטד זכורים יותר כמי שידעו לצאת מפיגור ולהפכו לניצחונות. זה קרה בבלקפול (2-3), ווסטהאם (2-4), ובכפיית שוויון על אסטון וילה (2-2), לאחר פיגור של 2-0, אז מסתבר שככה לוקחים אליפות.

ונגר שנחל כאמור הצלחות רבות בתחום הרכש, לא יצא בזול לאור חוסר היציבות הזו, ועושה הרושם כי אוהדי ה"תותחנים" מאסו במשחק יפה וחסר תכלית.

שחקנים כמו מרואן צ'מאח שהגיע בכדי לסתום את החור שנוצר עם מכירתו של עמנואל אדבאיור, לא הוכיחו עצמם, למרות ההתעקשות של ונגר כי הם המתאימים.

לאחר שנפרץ המחסום, וונגר החל לקבל ביקורות ולאבד את צביון ה"קדוש", העונה שבפתח תהיה משמעותית עבור המשך הדרך. כמובן שאי אפשר לבטל את קו המחשבה של ונגר, והעובדות של תוצרת שחקנים מוכיחה עצמה אפילו כעת עם מכירתו של גאל קלישי, שהגיע ככדורגלן אלמוני, ונמכר בעבור 7 מיליון פאונד, אך כנראה שגם הצרפתי הבין את המסר, וכנראה מאס בלהיות הקבוצה ה"נחמדה".

בשביל לזכות בחסינות של אוהדי ארסנל, ונגר יאלץ להראות הרבה יותר כוח גם מול שחקניו, וגם בעניין הרכש והתארים, אחרת, ולמרות שכבר עתה יש כמה קווי דימיון, ארסנל תהיה דומה יותר לקבוצה הנחמדה, מהצד השני של הכביש, טוטנהאם.

הרימו עוגן

אחת מאותן הרכישות המוצלחות של ארסנל בשנים האחרונות, הייתה זו של הבלם הבלגי, תומאס ורמאלן.
ורמאלן המצוין, השרה שקט על כל המערך ההגנתי של ארסנל, גם כשניצבו לצידו שחקנים עם נטיות להשתולל (סקילאצ'י, קוסיילני, דג'ורו) ושוערים לא ממש יציבים (אלמוניה, פביאנסקי).

בעונתו הראשונה שיחק הבלגי כמעט בכל משחקי הליגה, ואף זכה להתגלות כבלם כובש שערים, כאשר כבש שבעה כאלו. אשתקד הוא סבל בעיקר מפציעות ונעדר במרבית שלבי העונה, כאשר מחליפיו הצרפתים, סקילא'צי ובעיקר קוסיילני, הופכים ליעד ללעג ביציעים ולגעגועים לחזרתו לקו הבריאות של הבלגי המצוין.

דווקא יוהאן דג'ורו, השוויצרי, שבתחילת הדרך, לא ממש נצץ, הלך ותפס מקום חשוב במרכז ההגנה של ארסנל, בתקווה כי ישמור על קו ההתקדמות הזו, לצד חזרתו של ורמאלן למעוז ההגנה, צפוי לארסנל עוגן רציני במרכז ההגנה, שיכול לתת מענה לאותם קריסות מאשתקד.

תוסיפו לכך את עזיבתו של קלישי, והכוונה של ונגר לקדם את קירן גיבס, האנגלי הצעיר, לצד ארמאן טראורה שחוזר מהשאלה ביובנטוס, באגף שמאל של ההגנה, ואת הצבתו הצפויה של ווצ'יך צ'זני כשוער הראשון של הקבוצה, וערך העוגן במרכז ההגנה מקבל משמעות כפולה.

הגענו לכאן בכדי לנצח

אשתקד נחשפנו כולנו ובאופן בולט לכישרון האדיר של ג'ק ווילשר.
האנגלי המצוין, בעל רגל שמאל, יתרון עצום בעמדת אמצע המגרש החשובה, כבר הספיק לערוך חמש הופעות במדי הנבחרת הבוגרת של אנגליה, והוא רק בן 19.

ווילשר, שהיה ממצטייני העונה שעברה, תפס פיקוד ואמור להיות להמשיך ולהנהיג את הקישור של ה"תותחנים" בשנים הקרובות. אם וכאשר יעזוב לבסוף ססק פברגאס, הוא גם צפוי להתקדם לעמדת הקפטן, דבר שיהווה חותמת על חשיבותו.

העונה החולפת הייתה גם עונה מצויינת עבור אלכס סונג, עוד אחד מאותם התגליות של ונגר. הקמרוני החזק, הצטרף רשמית לארסנל לפני חמש עונות בעודו בן 18, ולאט לאט תפס מקום של קבע בקישור וגם בעמדת הבלם בעת הצורך, כאשר הוא מנצל את הפיזיות שלו לדחוק החוצה את דנילסון הכושל, ותופס את המקום לצידם של ווילשר, ופברגאס, גם לפני תומאס רוסיצקי הצ'כי, שהובא כהבטחה גדולה.

אם ורמאלן הוא העוגן במרכז ההגנה, אלכס סונג ממלא את התפקיד במרכז הקישור, מחלץ מצוין כדורים ומניע אותם קדימה, וכשצריך גם יודע לכבוש, ארבעה כאלו הוא כבש אשתקד, כאשר שניים מהם במשחקי צמרת נגד צ'לסי ומנצ'סטר סיטי.

מחכים למשיח

הסגל של ארסנל שופע כדורגלנים מוכשרים, בעיקר אלו שבעמדות הקישור, כאלו שאפשר להגדירם כמי שמחכים לעונת הפריצה.

אם קודם לכן הזכרנו את הדמיון דווקא ליריבה העירונית, טוטנהאם, אז אחת הסיבות היא תיאו וולקוט. כמו ארון לנון, ה"מטוס" בכנף ימין של ה"תרנגולים", כך וולקוט עבור ה"תותחנים". הוא כבר בן 22, ועדיין מוגדר כילד פלא, ולמרות שאשתקד שיפר את המספרים בצורה ניכרת ונהפך גם למי שיודע לכבוש שערים, הפוטנציאל הטמון בו הוא עצום. עונת פריצה של תיאו ואגף ימין של ארסנל יזהר.

ריו מיאיצ'י, הצעיר בן ה-18, חוזר מעונת השאלה לפיינורד ההולנדית, ולאחר שהפגין בה ניצוצות של כדורגל, צפוי לקבל שחקן הכנף היפני במה מכובדת ממי שממאמנו שבהחלט שחקנים מסוגו. מיאיצ'י, טכני וכבר במשחק ההכנה אמש נגד נבחרת מלזיה החלשה, הראה מעט ניצוצות, אם ימשיך ככה, צפויים יפנים רבים לפקוד את לונדון העונה.

עבור תומאס רוסיצקי העתיד תלוי קודם כל בעתידם של פברגאס ונאסרי. באם יעזבו השניים את אצטדיון ה"אמרויות", יוכל סוף סוף הצ'כי המאכזב לנסות ולבטא את יכולותיו מימים עברו, כזו שמזכירה איך לא? את שחקנה של טוטנהאם, לוקה מודריץ'. במידה ושני הכוכבים יישארו בארסנל, לא בטוח שיש לרוסיצקי מה לחפש עוד במועדון. הוא כבר מתקרב לשלהי הקריירה וצריך לשאוף לשחק בשנותיו האחרונות.

ברשימת הממתינים לפריצה, אפשר לציין גם את ארון ראמזי, הוולשי המוכשר שחוזר מפציעה קשה והשאלות לנוטינגהאם וקארדיף בליגת המשנה, וגם את קרלוס ולה, החלוץ המכסיקני, שגם הוא חוזר מהשאלה לווסט ברומיץ', ומחכה לעונה שתממש את הפוטנציאל שלו.

שניים נוספים שכדאי לסמן כמי שונגר יכול לחשוף אותם לעולם ככישרונות הבאים של ארסנל, הם מגן הרכש, קארל ג'נקינסון, אנגלי ממוצא פיני, שבחר דווקא לייצג את המדינה הסקנדינבית למרות שעבר בנבחרות הצעירות של אנגליה. ג'נקינסון, בן ה-19, נרכש במיליון ליש"ט מצ'רלטון, וצפוי לגבות את סאניה ואבואה ולשמש העתיד של אגף ימין של הקבוצה.

עמנואל פרימפונג, קשר אחורי יליד גאנה, גם כן מסומן כהבטחה גדולה, וכשלפניו מורה כמו אלכס סונג, הילד בן ה-19, יודע שיש לו לאן לשאוף וממי ללמוד.

אופטימיות לפני העזיבה

מי שאמורים לשאת את ארסנל מעלה, הם שלושת הכוכבים הגדולים, ססק פברגאס, סמיר נאסרי ורובין ואן פרסי.

הצרפתי הוא מנייה בעליה, ומבוקש בעיר מנצ'סטר לאחר עונת שיא בה החל לממש סוף סוף את הפוטנציאל שלו. ונגר מתעקש להשאירו, כמו גם את פברגאס, שזוכה לחיזורים בלתי פוסקים מצד בעיקר מצד ברצלונה, ומצד חבריו לנבחרת שמנסים לשכנעו להצטרף אליהם במולדתו.

"העמדה שלנו לא השתנתה, אנחנו נעשה הכל בכדי לשמור את ססק, ואותו הדבר לגבי נאסרי, אני בטוח ששניהם ישארו", אמר ונגר רק לפני שלושה ימים.

ימים יגידו אם הפיתוי הכספי שבהצעות ישמור את שני ה"אסים" הללו ב"אמירויות", אך במידה ובכל זאת יישארו, תהיה מחויבת ארסנל למאבק אמיתי על התארים, אחרת זו תהיה עונתם האחרונה בהחלט בקבוצה.

רובין ואן פרסי, שחזר מפציעה רק באמצע עונת אשתקד, ובכל זאת להפגיז 18 שערים בליגה, הוא החלוץ המוביל של ונגר מאז נטישתו של אדבאיור. הכישרון של ההולנדי הוא אדיר, שליטה בשתי רגליו מקנה לו יכולת כיבוש משובחת לצד יכולת בעיטה מוכחת.

יחד עם הרכש הבולט של ארסנל הקיץ, ג'רביניו, שמגיע לאחר עונת שיא בליל הצרפתית, עימה זכה בדאבל היסטורי, נראים השניים כמי שיוליכו את החוד של ארסנל.
ג'רביניו הוא לא חלוץ קלאסי ויותר שחקן אגף שמאל, אך כזה שיכול להשלים את ואן פרסי מבחינת הבקעת השערים, שבהיעדר חלוץ קלאסי, ולאחר החולשה של צ'אמח והפרידה הצפויה מבנדטנר, נראה כי זהו הצמד המוביל בהתקפה.

לא שכחנו גם את הפוטנציאל של אנדריי ארשבין ואבו דיאבי, אך קודם כל הם צריכים להפגין יותר יציבות במשחקם בכדי להיכנס לקטגוריית הכוכבים.

עונה חדשה בפתח ולמרות שהפנים את חשיבותה, ונגר שומר על משנתו לטיפוח הצעירים וגם מילוי החלל באגף שמאל של ההגנה יבוצע כנראה על ידי צעירים מבית. חיזוק אפשרי יהיה רק במרכז ההגנה, כאשר שמו של גארי קייהיל המצוין מבולטון הוא היעד המועדף שלו.

בינתיים במשחק האימון נגד נבחרת מלזיה, זה נראה נחמד, ולה הצליח להרשים, כשגם הצעירים פרימפונג ומיאיצ'י תורמים את חלקם, אבל בארסנל כבר רוצים להיות הרבה מעבר לנחמד.

כאשר ברור כי פברגאס ונאסרי לא יסכימו להישאר במועדון ללא שאיפות אמיתיות לתארים, וכשהכישרון בסגל הוא עצום, אם סוף סוף ידבק בו גם מימד הווינריות, אולי בכל זאת יזכו בארסנל להיפטר מאותה אגדה על ה"אמירויות". העונה לסילוק האגדה יוצאת לדרך, מוכנים?

החוקים החדשים שחלים על הקבוצות האנגליות מקשים על תנועות רציניות בשוק העברות המקומי. במטרה להגן על הכדורגלנים המקומיים שכחו כי קודם כל צריכים להיפטר מה"תכולה", זו שכללה סגלים של 40 שחקנים ומעלה

שוק העברות באנגליה נמצא בבעיה. נכון, ערך הכדורגלן האנגלי נמצא בעלייה, הודות החוק המחייב את הקבוצות לשלב לפחות שמונה אנגלים בסגל של 25 שחקנים לכל היותר. בעוד קבוצות האמצע יכולות להרשות לעצמן לפזר עתה כספים, מוצאות עצמן הגדולות של הליגה כמי שרוצות לקנות, אך לא יכולות. הרי איך אפשר להרחיב את הסגל עוד יותר, אם המטרה היא לצמצם?

שוק מציאות

במבט על התנועה בשוק העברות המקומי בולטות בעיקר מנצ'סטר יונייטד, שכנראה תמיד פועלת בחוכמה, סנדרלנד וניוקאסל.
הראשונה, יונייטד, נערכה מבעוד מועד לחוקה המגבילה. לאחר שלוש רכישות משובחות של השוער דוד דה חאה, הקשר אשלי יאנג, והבלם פיל ג'ונס, כששני האחרונים מעמיקים עוד יותר התוצרת האנגלית המקומית בקבוצה, ולא נראה כי לסר אלכס צפויה בעיה בשחרור שחקנים.

דימיטאר ברבאטוב, שתופס משבצת של זר, צפוי להימכר כמו גם שני הבריטים, ווס בראון, ודארון גיבסון, והאירי ג'ון אושיי, שימצאו בוודאי קבוצות מבטן הליגה שישמחו לקבל את שמשחררת האלופה, וכשמדובר בבריטים זה אפילו טוב כפליים.

גם שחקנים שחזרו מהשאלה דוגמת מאמה ביראם דיוף וקיקו מאקדה, צפויים להיות מושאלים שוב או להימכר, ולפנות מקום בסגל לרכישה אחת גדולה של קשר שיסגור לפרגי סגל מרשים ותואם חוקה. לוקה מודריץ', סאמיר נאסרי, ווסלי שניידר ובאסטיאן שווינשטייגר, כל אחד קליבר בפני עצמו, הם מי שעשויים לתפוס את המשבצת הנותרת בפאזל.

סנדרלנד של סטיב ברוס דווקא נהנית מהמצב, לאחר שהצליחה לשים ידה על החלוץ המבוקש קונור וויקהאם שמגיע מאיפסוויץ', וכל זאת בגלל ההתמהמהות של ליברפול בגלל חוסר הצלחה במכירות. וויקהאם, שמחירו אגב היה 13 מיליון ליש"ט, ורק מצב השוק העכשווי יכול היה לגרום לאיפסוויץ' לבקש עליו כאלו סכומים, כמו גם קרייג גארדנר, שמגיע מבירמינגהאם, ממלאים את המשבצת הבריטית המבוקשת.

בניוקאסל המצב קצת שונה, אך גם לה אין בעיות בהתאמה למצב. הרכישות בדמותם של סילבאן מארבו ויוהאן קבאיי הצרפתים, לצד זו של דמבה בה הסנגלי, רק מוסיפות עומק לסגל שגם ככה על טהרת התוצרת המקומית.

אבוי, איך נפלנו?

הסובלות הראשיות מהחוקה החדשה הן מנצ'סטר סיטי וליברפול. לשני המועדונים סגלים עתירי שחקנים, אך גם כאלו שהיו לנפילות ולא מתאימים לרמת המועדונים.

הסיטיזנס שהחתימו אמש את גאל קלישי מארסנל, עשו זאת רק לאחר שהמגן הגרמני ג'רום בואטנג, יעזוב כמעט באופן ודאי לבאיירן מינכן. מלבד קלישי יהיה קשה לסיטי לצרף שחקנים חדשים, וכמובן שאצלם הסיבה היא לא כלכלית, אלא רצון להיפטר מסחורה כושלת. לעמנואל אדבאיור מחפשים קבוצה שתסכים לשלם עליו אפילו פחות משליש מסכום הקנייה שלו, 25 מיליון ליש"ט. אשתקד בריאל מדריד הוא שיחק כמושאל, וכשהוא לא בתוכניות של מנצ'יני, הטוגולזי, שלא ממש הרשים מאז הגיע מ"האמירויות" מנסה להתעופף לו ליעד אחר.

קרייג בלאמי, נדום אונואה, שון רייט פיליפס וגם ווין ברידג', שארבעתם דווקא בריטים, מנסים אף הם לחפש קבוצה לעונה הבאה. רק אם יצליחו ב"סיטי אוף מנצ'סטר סטדיום" להיפטר מהם, יוכלו לצרף שם שחקנים חדשים, וכשמדובר בסיטי העניין דיי דחוף, שהרי הם לקראת הופעה היסטורית בליגת האלופות ורוצים להציג סגל ראוי.

טוטנהאם שלא הצליחה להשתחל לארבע הראשונות, מנסה לבנות מחדש את ההתקפה הכושלת, זו שהייתה לה לרועץ בעונה האחרונה. שמות כמו פרננדו יורנטה, ג'וספה רוסי, בויאן קרקיץ' וג'פראן יגיעו ל"וויט הארט ליין", אך רק כאשר ג'רמיין דפו ופבליוצ'נקו ימצאו בית חדש.

כסף לא חסר ל"תרנגולים", ושחקניה מבוקשים ללא הרף, אך אלו דווקא שחקנים שלא מיועדים למכירה. גארת' בייל, המטוס הוולשי, ולוקה מודריץ', המנוע במרכז השדה, ארון לנון, שחקן הכנף המהיר וגם ווילסון פאלסיוס, הגרזן מהונדורס, הם לא השמות שבטוטנהאם רוצים לראות בחוץ.

לעומת זאת מרובי קין, דיוויד בנטלי, ג'ובאני דוס סנטוס, ואלן האטון ישמחו הספרס להיפטר ולעבות את הסגל בעיקר בהתקפה.

הסובלת הראשית, אם אפשר לקרוא לה כך היא ליברפול. לא רק שמועדון הפאר לא זוכה להצלחה יתרה בעונות האחרונות, השאריות של רפא בניטס ומחליפו הכושל רוי הודג'סון, נותנות אותותיהן בעיקר בנושאי החיזוק.

ג'ורדן הנדרסון, נרכש מסנדרלנד בסכום עתק של 20 מיליון ליש"ט, ולא בטוח שהוא שווה בכלל את ההוצאה הזו, אך לצד ההחתמה של הנדרסון, נזרקו באוויר שמותיהם של עשרות שחקנים שקושרו למועדון האדום, דבר שזכה למיטב הבדיחות, וללעג בקרב אוהדי ליברפול עצמם.

13 שחקנים העמיד המועדון למכירה, כש"פלופים" כמו מילאן יובאנוביץ', הסרבי, ודויד אנגוג שהוחתמו עוד בתקופת בניטס, פול קונצ'סקי וכריסטיאן פולסן, שהיו ירושה של הודג'סון, הם הראשונים שישמחו להיפטר מהם באנפילד.

חוסר ההצלחה במכירות הללו, גורם לראשי המועדון להעמיד למכירה גם את מקסי רודריגז הארגנטינאי, שסיים את עונת אשתקד בצורה טובה, ומעל כולם את ראול מיירלש הפורטוגלי, שהיה השחקן המצטיין של הקבוצה אשתקד, ושחרור שלו יראה פשוט כאבסורד.

ליברפול כבר הצליחה לפספס את גאל קלישי, פול ג'ונס, אשלי יאנג וקונור וויקהאם, ואם לא יזדרזו להיפטר מאותה רשימת "פלופים" הם עשויים לפספס גם את צ'ארלי אדם, הסקוטי המצוין של בלקפול, שלא מפסיק להיות מקושר למועדון. לאוהדי ליברפול נותר לקוות שדווקא מיירלש לא יהיה האיש שיאלץ לנטוש את הקבוצה, מאחר ועליו יהיו קופצים בקלות.

זהו המצב בשוק העברות האנגלי, הגדולות תקועות להן עם סגלי ענק, בעוד מי שרוכבות על גל ההתמהמהות אלו קבוצות הבטן שגוזרות הצלחות. צמצו

נוטינגהאם פורסט רוצה לחזור לימי התהילה של בראיין קלאף, הימים בהם הסתכלו במבט גאה על כל אריות אירופה. סטיב מקלארן חוזר מקדנציות רוויות ניסיון בכדי לצבוע את היער באדום

אמצע שנות ה-70, בראיין קלאף נוטש את לידס יונייטד הגדולה של אותם הימים, איתה הוא לא ממש הצליח כמו קודמו דון ריבי, ומצטרף לנוטינגהאם פורסט, קבוצת ליגה ראשונה טיפוסית באותם השנים.

קלאף משריש בחניכיו ביניהם מרטין אוניל, לימים מנג'ר לא רע בפני עצמו, טרבור פרנסיס האגדי, פיטר שילטון וארצ'י ג'מיל הסקוטי, את האמונה, זו שהופכת את הפורסט לאלופים כעבור שנתיים, ולאלופי אירופה פעמיים ברציפות בין השנים 1978-1980.

בראיין קלאף המנוח שהה במועדון 18 עונות, תוך שהוא מביא לפורסט גאווה נוספת בדמות חלוץ העבר הפורה של המועדון, בנו נייג'ל. מאז פרישתו מחפשים הפורסט את הכיוון חזרה מעלה.

הימים הארוכים העצובים
בסוף שנות ה-90 נעו הפורסט בין הפרמייר ליג לליגת המשנה. שורת מאמנים בראשם דיוויד פלאט וסטוארט פירס, כדורגלני עבר אגדיים, לא מנעו מנוטינגהאם פורסט להגיע גם למחוזות הליגה השלישית הפחות מוכרת לה.

קולין קולדרווד, אחד מסמליה של טוטנהאם, הוא האיש שהצליח להחזיר את "האדומים" לבמות היותר חשובות במולדת הכדורגל. קולדרווד גם הוא לא שרד במועדון חרף הצלחותיו, וזאת לאחר שהחיים בליגת המשנה לא היו קלים במיוחד, ונוטינגהאם פורסט מצאה עצמה במאבקי התחתית.

לבסוף הצליח המועדון לשרוד בליגת המשנה, ותחת בילי דיוויס המנוסה נבנה שלד מוכשר של שחקנים. דקסטר בלקסטוק, החלוץ המוכשר, תוצרת קווינס פארק ריינג'רס, הסקורר רוברט ארנשואו, כריס כהן, שסומן תמיד ככישרון בלתי ממומש, גי מוסי הצרפתי, וגם כריס גאנטר הוולשי עזרו לבילי דיוויס לייצב את השורות, ובעונת אשתקד הצליחו לשוב למאבקי הצמרת בליגת המשנה, שהסתיימו לבסוף במפח נפש במאבק הפלייאוף נגד העולה הוולשית לפרמייר ליג, סוונסי.

הג'ינג'י בא ולעבודה
סטיב מקלארן, הג'ינג'י, מונה ביוני האחרון למחליפו של דיוויס שסיים חוזה. יושבי ה"סיטי גראונד" תולים עתה תקוותיהם באיש שהוביל את מידלסבורו לעונת שיא בגביע אופ"א של 2006, בו אמנם הובסה בגמר 4-0 בידי סביליה הספרדית, אך הצליחה להגיע רחוק ונגד הסיכויים שניתנו לה, והוביל גם את טוונטה ההולנדית לאליפות היסטורית לפני שתי עונות, ומנגד נחל קדנציה כושלת בנבחרת אנגליה, איתה הצליח להחמיץ עליה לטורניר היורו ב-2008, ועונה רעה גם כמאמנה של וולפסבורג הגרמנית, שלקראת סופה אף פוטר.

סטיב מקלארן צריך עתה ללמוד מטעויותיו בנבחרת אנגליה ובוולפסבורג, מאחר והתקוות שאנשי נוטינגהאם תולים בו הן רבות. לאיש מחכה עונה ארוכה ומלאה ביריבות לא קלות.

הסגל של מקלארן מלא אמביציה וניסיון, לי קאמפ הקפטן, הוא שוער מעולה, שלאחרונה זכה לערוך בכורה בנבחרת צפון-אירלנד, ולצידו בהגנה לוק צ'יימברס (שחקן העונה של נוטינגהאם פורסט) ו-ווס מורגן המנוסים.

סטיב מקלארן מקבל בינתיים תוספות בדמותו של אנדי ריד, האירי המנוסה, שדעך מעט בעונות האחרונות וחוזר למועדון. רובי פינדלי החלוץ האמריקאי, שהובא אשתקד כתקווה גדולה, אמור לחזור מפציעה ולנסות לממש את הפוטנציאל שלו, ולחבור לארנשואו ומרקוס טאדגיי כחוד איכותי ביותר. כאשר גם הכישרון של ג'יל בארנס, ששוחרר מווסט ברומיץ', אמור להוסיף למימד ההתקפי של הפורסט.

המשימה הגדולה של הג'ינג'י היא עלייה לפרמייר ליג, אך בתווך אם שיקומם של שלושת האחרונים יצליח לו, הוא יכול להיות רגוע, מאחר ויש לו סגל מצוין.

כמו גם היריבה מלסטר, גם הפורסט החזירו מאמן מנוסה למרכז העניינים, האוהדים מחכים לשחזור ההיסטוריה, זו שהחלה בעידן בראיין קלאף, ורוצה קאמבק עם קלף ג'ינג'י.

לטור דוד הפך לגוליית
לטור מגה-פייז
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

זה היה עניין של זמן עד שתגיע הפריחה שלו. הוא שולט בכדור בצורה פנומנאלית, לא סופר אף אחד מסביב, והוא האיש שסחב על גבו את קווינס פארק ריינג'רס חזרה לפרמייר ליג. עאדל טאארבט, זידאן הבא, והוא בכלל מגיע ממרוקו

קווינס פארק ריינג'רס חוזרת לליגה של הגדולות. המועדון הלונדוני חסר בנוף הפרמייר ליג כמעט לאורך כל העשורים האחרונים. מי שחתום כמעט לבדו על העלייה הוא עאדל טאארבט, מרוקאי בן 22, וכישרון עצום.

קיצור תולדות הפספוס
טאארבט נולד בעיר המרוקאית טאזה, אך את מרבית ילדותו העביר דווקא בצרפת לשם היגרו הוריו כשהיה בן תשעה חודשים. לאנס הייתה הראשונה לשים את ידה על היהלום המרוקאי, אך כנראה שלא השכילו במועדון מצפון צרפת להבין מה יש להם ביד.

טאארבט הספיק לערוך בכורה בבוגרי לאנס כבר בגיל 17, אך נדד לתחנה הבאה שלו בצפון לונדון, אצל ה"ספרס" מטוטנהאם. חואנדה ראמוס וגם הארי רדנאפ לא ממש ספרו אותו, והוא זכה לשחק רק תשע פעמים בשלוש עונותיו ב"וויט הארט ליין" וגם אלו היו הופעות במשחקים זניחים יחסית.

טאארבט החל להתייאש, וביקש להשתפשף במקומות אחרים. הוא ידע כמה כישרון טמון ברגליו, שהרי שליטה אבסולוטית בכדור כמו שלו חייבת לפרוץ ולא סתם הודבק לא הכינוי, "זידאן הבא".

ב-2009 הושאל לראשונה לק.פ.ר, ושיחק מעט משחקים עבורה. בעונה שלאחר מכן הפך שוב כמושאל לשחקן הרכב במדי ה"חישוקים". ביצועיו הותירו חותם אצל יושבי ה"לופטוס רואד", ובמועדון שקיבל זריקת מרץ כלכלית באותה עונה, עם כניסתם של האנשים החזקים בסבב המכוניות של הפורמולה 1, הבינו כבר שנפל בחלקם להתעסק עם גאון כדורגל.

כמעט לבד על הגל
ה"ריינג'רס" המתעשרים בנו אמנם קבוצה חזקה וסומנו כקבוצת צמרת פוטנציאלית בליגת המשנה אשתקד, אך הסגל ברובו לא כלל שמות מפורסמים ומפוצצים, וטאארבט שכרטיסו סוף סוף נרכש מטוטנהאם היה אחד השמות הבולטים במועדון בתחילת העונה.

התוצאות שנגדו את התחזיות המוקדמות היו עליונות מוחלטת על פני שאר היריבות, כאשר מעל כולם הייתה זו העונה של טאארבט. הכישרון החל להשתולל, להתל בהגנות היריב כאילו הן אויר, ולהספיק להיות מחוזר על ידי שלל מועדוני הצמרת של אנגליה ואירופה. ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וגם ניוקאסל, רצו במהלך העונה את התכשיט המרוקאי הנפלא, אך טאארבט נשאר נאמן ל"ריינג'רס" וסיים עונה עם קרוב לעשרים שערים וכמות לא מבוטלת של בישולים.

טאארבט מגוון כל כך, ולצד שליטה מדהימה בכדור שמותירה להגנות היריב את "הזכות" לעצור אותו בעיקר בעבירות, הוא גם בעל בעיטה אדירה ממרחק, וכבש לא פעם שערים מטווחים ארוכים, וכיאה למנהיג הוא גם לא מתבייש לבצע את הפנדלים של הקבוצה, כמעט ללא בעיות.

מעל הכול הוא זכה לקבל מהמנג'ר, ניל וורנוק, את סרט הקפטן של הקבוצה, דבר שהאיץ עוד יותר את תהליך הפיכתו לכוכב הבלתי מעורער שלה.
וורנוק שכינה את טאארבט כ"אוויר לנשימה" של קווינס פארק ריינג'רס, יודע כי המרוקאי חם מזג באופן טיפוסי, ומסוגל לפתע להתעלם מחבריו על כר הדשא, העניק לו את סרט הקפטן על מנת להרגיעו, ולהכריז על היותו המנהיג.

ההשוואות לזידאן לא איחרו להגיע כאמור, וגם בזירה הבינלאומית עשה טאארבט קפיצת מדרגה כאשר נהיה לאחד מכוכבי הנבחרת המרוקאית של אריק גרטס.

העונה הוא יתמודד ברמות הגבוהות ביותר, ואם יוכיח גם מול שחקני הפרמייר ליג את יכולותיו, קווינס פארק ריינג'רס צפויה ליהנות לאין שיעור. אם וילאש בואש, מאמנה החדש של צ'לסי, כבר זכה לכינוי "מוריניו 2.0", עונה טובה של טאארבט והכינוי "זידאן 2.0", יוענק לו.

לטור ראש לשועלים
לטור דוד הפך לגוליית
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

השועל השבדי הותיק, סוון-גוראן אריקסון, חובר לחבורה מלסטר סיטי במטרה להחזירה לליגה של האריות. אולי יחד עם פיטר מסיללה ה"שועלים" יחזרו חזרה לליגה של האריות. המסע למעלה של לסטר סיטי

פיטר שילטון האגדי, גארי ליניקר וגם אמיל הסקי, הם שמות שנוצרו באקדמיה של המועדון הזה. לסטר סיטי, אחד המועדונים  הצבעוניים באיזור "האיסט מידלנס" לצד האריות מהיונייטד והסיטי, מפקידה את החזרה לגדולה בידיו של מאמן נבחרת אנגליה לשעבר, סוון-גוראן אריקסון, שיחד עם הממון התאילנדי שמסופק לו, אמור להשיב את המועדון לימים של סוף שנות ה-90, הימים בהם מרטין אוניל הצליח להביא את גביע הליגה פעמיים "לפילברט סטריט".
מאז עברה לסטר למשכן חדש ב"ווקרס סטדיום" החדיש, והחליפה מספר בעלי בית, עד שהגיע התאילנדי רקסיריאקסרון ומאז מנסה להחזיר עטרה ליושנה.

שועל שבדי דועך
סוון-גוראן אריקסון, בן ה-63, נמנה עד לפני מספר שנים על צמרת מאמני העולם. הוא נע על הקו בין שבדיה, איטליה ופורטוגל, עבר שורת מועדוני צמרת וזכה עימם בתארים, עד אשר מונה לתפקיד החלומות כביכול, כמאמן נבחרת אנגליה בשנת 2001.

חמש שנים הוא שימש כמנג'ר נבחרת "שלוש האריות", אך הדעות בקרב אוהדיה על הישגיו חלוקות מאוד. לצד הופעה מרשימה והיסטורית עם 1-5 על אדמת גרמניה, היריבה השנואה, הוא הצליח להעפיל לגביע העולמי ביפן וקוריאה רק הודות לשער ניצחון של בקהאם על יוון. בגביע העולמי עצמו, האנגלים שיחקו לא רע, אך גם עליונות מספרית במשחק שמינית הגמר נגד ברזיל לא הועילה להם והם הודחו אחרי אותו גול מפורסם של רונאלדיניו לחיבורי הקורות של דיוויד סימן.

הסיוט הפורטוגלי הוא שגזל מאריקסון הצלחות בטורנירי הגמר של אליפות אירופה ב-2004, והגביע העולמי של 2006. הפסדים לנבחרת מחצי האי האיברי עלו לו במשרה, תוך ביקורות רבות שהוא סופג מעיתוני הממלכה הידועים בקשיחותם, זאת למרות שאנגליה הצליחה לטפס במעלה הדירוג של פיפ"א.

מאז אריקסון ניסה את מזלו בפרויקט המתהווה של מנצ'סטר סיטי ללא הצלחה למרות שפיכת מזומנים יפה, ואילו בנבחרת מקסיקו הוא החזיק בתפקיד קצת יותר משמונה חודשים כושלים למדי.

היעד הבא היה בניית הפרויקט של נוטס קאונטי שניסתה לפלס דרכה למעלה באמצעות בעליה החדשים, קבוצת אנשי עסקים ים תיכוניים. שמו של אריקסון משך שמות כמו קספר שמייכל, בנו של פטר האגדי, וסול קמפבל, שאפילו לא ערך הופעה אחת במדי הקבוצה.

גם ניסיון לשקם את הקריירה שלו עם ה"פילים" מחוף השנהב לא עלה יפה למרות גביע עולמי לא רע. ועתה אולי הניסיון האחרון של השבדי בכדי לא להתרסק טוטאלית.

דיוטי פרי תאילנדי
הניסיון של הכדורגל האנגלי עם בעלים תאילנדים לא זכור לטובה, כאשר אחד טאקסין שינוואטרה, רכש בזמנו את מנצ'סטר סיטי, עוד לפני הכסף הגדול מהמפרץ, והתגלה כאדם בעל שלל צרות ומעללים. את לסטר סיטי זה לא הרתיע ולאחר שנים של הידרדרות רכש התאילנדי, וישאי רקסריאקסרון, אחד מעשירי המדינה האסייתית, את המועדון בקיץ 2010.

הונו מוערך בלמעלה מ-180 מיליון דולרים וכבעלים של רשת חנויות דיוטי פרי מצליחה, רכש רקסריאקסרון את המועדון מהבעלים הסרבי, מילאן מנדריץ', שעבר בינתיים לשפילד וונסדי הדועכת.

התאילנדי מינה לתפקיד המנג'ר את השבדי הוותיק במקומו של נייג'ל פירסון המצליח, בניסיון להעלות את המועדון על דרך המלך, ובמקביל לשקם לאריקסון את הקריירה. שמו של אריקסון משך שוב שחקנים טובים, הפעם ללסטר, כאשר קייל נאוטון ואיגביני יעקובו הגיעו לחזק את הקבוצה שנאבקה יפה על כניסה לפלייאוף העלייה לפרמייר ליג, אך לא הצליחה להשתחל פנימה.

שועלי כל העולם התאחדו
עונת אשתקד הייתה עונה טובה עבור לסטר סיטי שחזרה משהייה בליגה השלישית באנגליה, וגם עבור המנג'ר השבדי, שהצליח להעלות מעט את ערכו מחדש.
והעונה ינסו ה"שועלים" להתברג חזרה בחבורת הצמרת ובמקום שיקנה להם כרטיס עלייה חזרה לפרמייר ליג, ויחזיר לאריקסון הרבה כבוד שאבד.

מחלקת הנוער שיצרה כוכבים בדמותם של שילטון, ליניקר והסקי, יצרה גם את אנדי קינג, הקפטן בן ה-23 של לסטר סיטי. הקשר הוולשי המצוין הוא עושה משחק קלאסי וגם כובש שערים בחסד.

מתיו אוקלי, תוצר מחלקת הנוער של סאות'המפטון, נותן גם הוא מימד של כישרון, ומביא עימו ניסיון רב שנים ממרום גילו, 33. הקשר היפני, יוקי אבה, הגיע כנראה רק בעקבות הכסף התאילנדי שקיים במועדון, והוא מספק את הניסיון הבינלאומי הנוסף למרכז הקישור.

רובי נילסון הסקוטי, ג'ק הובס, שסומן בתחילת דרכו ככישרון גדול בליברפול, ולצידם סול במבה המצוין, שהגיע רק בינואר מהיברניאן הסקוטית, וברונו ברנר השוויצרי הותיק, מהווים חוליית הגנה מצוינת.

בחוד אפשר למצוא את סטיבי הווארד הוותיק (35), את דאריוס ואסל שנמצא בירידה משמעותית בשנים האחרונות, ואת פול גלגהאר, הסקוטי, שכבש עשרה שערים בעונת אשתקד ומסתמן כחלוץ המוביל של הקבוצה ממרכז אנגליה.

הרכש צפוי להגיע כאשר שמות רבים נזרקים לאוויר. שמו של אריקסון אמור למשוך שמות נוצצים יותר מאלו של קספר שמייכל, השוער הדני, שיגיע מלידס, ואריקסון זוכר לו חסד מימי נוטס קאונטי כנראה, ולי פלטייר, שגם הוא סומן ככישרון בליברפול, אך פרח דווקא במחוזות אחרים בליגות הנמוכות, ואמור לשרוף את האגף הימני.

שילוב של שועל שבדי ותיק, עם טייקון תאילנדי, אמור להעלות מעלה את ה"שועלים" מאנגליה, וזו לא התחלה של בדיחה, השועלים שואפים להעפיל לליגה של האריות.

לטור מגה-פייז
לטור יהלומים בשחור
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

ניוקאסל יונייטד רוצה לעשות צעד קדימה בטבלת הפרמייר ליג. אחרי הגדולות של הליגה היא מבצעת רכש מרשים והיד עוד נטויה כשעד כה לא שפכו המגפייז כסף על סכומי העברה והחתימו רק שחקנים חופשיים. הרווח שקיים על עסקת אנדי קארול עשוי להפוך את עונת המלפפונים לחוויה אף יותר מרתקת עבור יושבי הסט. ג'יימס פארק

שנות הזוהר של אמצע שנות ה-90 בימים שאלן שירר, פיטר בירדסלי, לס פרדיננד ופיליפ אלברט היו אלו שהתחרו באלכס פרגוסון והיונייטד שלו בפסגת הפרמייר ליג, הימים שבהם קווין קיגן נשא את ניוקאסל שלו לתצוגות כדורגל מרהיבות נותרו חקוקות בזיכרונם של אוהדי ניוקאסל, כנראה לנצח.

עם ההחתמות האחרונות של יוהאן קבאיי, דמבה בה וסילבן מארבו יכולים האוהדים הנפלאים של הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה להתחיל לחייך ולפנטז אחרי הצניחה של השנים האחרונות.

ארוכה הדרך אל העושר
ניוקאסל הוא אחד המועדונים הותיקים באנגליה. היסטוריה של כמעט 120 שנה, ולמרות זאת התארים האחרונים של המועדון היו לפני למעלה מ-55 שנים. המאבקים האחרונים בצמרת הפרמייר ליג היו לקראת סיום שנות ה-90, אך מאז חל גל של חוסר יציבות שעלה בחילוף מאמנים מאסיבי.

קני דלגליש, בובי רובסון המנוח, גלן רודר וסם אלרדייס עברו במועדון מאז אותה תקופה זוהרת עם אלן שירר, פאוסטינו אספרייה ודויד ז'ינולה.
כריס יוטון הופקד על החזרת המועדון לפסגת הכדורגל אחרי שנשר בתום עונת 2008-09 לליגת המשנה, הצ'מפיונשיפ. יוטון וה"מגפייז" מחצו את ליגת המשנה וחזרו למקום לו הם ראויים, וזאת תוך השבחת מחלקת הנוער והתוצרת המקומית.

היו"ר המושמץ מייק אשלי, שזכה לטונות של ביקורת שרובה בצדק, על החתמות מאמנים הזויות, ובעיקר על קמצנות יתרה, החל ליהנות מפירות מחלקת הנוער שלו כאשר זכה לשלשל לכיס 35 מיליון ליש"ט על מכירתו של חלוץ הקבוצה לשעבר, אנדי קארול, לליברפול בינואר האחרון.

ניוקאסל של ליגת המשנה נבנתה על טהרת שחקנים אנגלים צעירים ורעבים. לצד השבחת שחקנים מתוצרת מקומית, כמו קארול וניל ריינג'ר, ולמרות פיטוריו התמוהים של יוטון והחלפתו באלן פארדיו, המשיכו במועדון לתת אמון בתוצרת אנגלית ובפליטי קבוצות אחרות שלא מצאו מקום בסגל. דני גאטרי שהגיע מבולטון, הוא תוצר של ליברפול, לאון בסט, הגיע מקובנטרי, דני סימפסון הגיע ממנצ'סטר יונייטד, ראיין טיילור מוויגאן ודן גוסלינג מאברטון, כל הצעירים הללו מצאו מקום ראוי בקבוצת פרמייר ליג וזאת לצידם של היותר מנוסים כמו אלן סמית' הדועך, ג'ואי בארטון הבעייתי וצמד הארגנטינאים שנשארו נאמנים למועדון, פאבריסיו קולוצ'יני וחונאס גוטיירס.

אשלי הקמצן הצליח למרות חוסר השקעה כספית לבנות סגל לא רע במונחים של קבוצות אמצע הטבלה, וניוקאסל שרדה את עונת החזרה לפרמייר ליג כשהיא יכולה לסמן "וי" גם על השבחת שחקנים צעירים והוצאות מזעריות על הרכש, ותוך כדי כך לסיים במקום ה-12 המכובד.

בין חוכמה לנפילה
לא הכל ורוד כאשר עוסקים בקמצנות של אשלי. נכון, עם השגת המטרות אי אפשר להתווכח, אך כשקבוצות אמצע טבלה בדמותה של ניוקאסל, כמו אברטון, בולטון ואפילו סטוק פותחות את הכיס כשצריך, אשלי בוחר להותיר אותו סגור וחתום.

דווקא שוק העברות האחרון ואולי בעקבות הביקורות שספג אשלי, ניוקאסל מייעדת את עצמה להעלות שלב בטבלה לעבר שולי הצמרת עם אפשרות להשתחל בצורה כלשהי למאבק על הכרטיסים לאירופה.

חאתם בן ארפה, הכישרון הבלתי ממומש שהגיע בעונת אשתקד ממארסיי, אמור לחזור מפציעה וצירוף נכון של שחקנים שסיימו חוזה, יכול בהחלט להשיג את המטרה עבור ה"מגפייז" שהצליחו לשים ידם על שמות מאוד מבוקשים בשוק.

יוהאן קבאיי, היה אחד ממצטייני העונה בצרפת, ושחקן חשוב מאוד במערך הדאבליסטית הצרפתית, ליל, צורף וכמוהו גם דמבה בה, שהוכיח עצמו כחלוץ פרמייר ליג טוב, זאת למרות שנשר ליגה עם ווסטהאם. גם צירופו של סילבן מארבו, חרף איום הפציעות שהוא נושא עימו, יכול להתברר כרכישה מצוינת, יש לציין כי השחקן נכשל בבדיקות רפואיות בליברפול ודווקא בניוקאסל עבר אותם וחתם על חוזה ל-5 עונות.

שמות כמו טרנקילו בארנטה, השוויצרי המצוין של לברקוזן, ועאדל טארבט, הסנצסציה המרוקאית של קווינס פארק ריינג'רס, אחת העולות לפרמיייר ליג, כמו גם אלו צ'ארלס אנזוגביה המעולה מוויגאן, ומבלוט ארדינג, הטורקי של פ.ס.ז' עשויים להיות אלו שאשלי יפתח את הכיס עבורם ויוכיח כי רצונה של ניוקאסל הוא בהחלט להתקדם מעלה.

הסיכון בהחתמת שחקנים שמרבים להיפצע כמו בן ארפה ומארבו הוא אמנם רב, אך הכישרון שטמון בסגל של ניוקאסל, יחד עם מאמן טוב שיודע את העבודה, כמו פארדיו, לצד הרווח באם הם לא ירבו להיפצע עשויים לחפות על עזיבות צפויות של המגן הנהדר, חוסה אנריקה, והחלוץ והקפטן, קווין נולאן שעבר לווסטהאם היורדת לליגת המשנה.

נשפכו על מייק אשלי טונות של ביקורות, ורובן אף מוצדקות, אך החוכמה היא להפנים ולשנות. הימים הבלתי נשכחים עם משחקי ה-3-4 עם ליברפול של סטן קולימור לא רחוקים מלחזור. ה"מגפייז" בונים קבוצת מגה, מגה-פייז.

לטור חבורת לול
לטור אברם, ברוך הבא לספרי ההיסטוריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
החזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

אם נולדת בעיר שפילד סביר להניח שתבחר לאהוד את הוונסדי או היונייטד. תושבי העיר שמרבית הנחת שלהם סובבת סביב קבוצת הכדורגל האהובה שלהם, הפכו את הדרבי של העיר לאחד החמים באנגליה כולה. בעונה הבאה הדרבי הזה יהיה משחק על טהרת הליגה השלישית, מעניין זה בטוח יהיה

מחוז יורקשייר באנגליה שופע בערים מלאות תעשייה, כאלו שתושביהם יוצאים לעבודה במפעל ומתנחמים בערב בישיבה בבר המקומי, בדרך כלל השיח סובב סביב קבוצות הכדורגל המקומיות. שפילד הממוקמת בדרום המחוז ידועה למשל בתעשיית הפלדה שלה. כלכלת העיר נמצאת בפריחה לאחר שנים של משבר כלכלי, העיר התפתחה במהירות ובנייני המשרדים הגבוהים שלה מזכירים יותר את ארה"ב. דווקא כשהעיר בצמיחה כזו מועדוני הכדורגל המקומיים מתרסקים להם ומגיעים למקומות שאינם מוכרים להם.

להב לא חד
שפילד יונייטד הוא אחד המועדונים הותיקים באנגליה, אמנם תארים זהו לא תחום ההתמחות שלו, אך 60 עונות בליגה הבכירה זהו בהחלט נתון מרשים. בשנותיו הראשונות של הפרמייר ליג בילה המועדון שנתיים בליגה הבכירה, אך בשנים האחרונות ניתן לומר כי "הלהבים", הכינוי של היונייטד, כבר מזמן לא חדים כפי שהיו. למעט עונה אחת לפני חמש שנים בה חזרה שפילד יונייטד לליגה הבכירה ונשרה כלא הייתה, בילתה את שאר העונות של העשור האחרון בליגת המשנה, הצ'מפיונשיפ. פה ושם נאבקה על עלייה, שיחקה במאבקי הפלייאוף על העליה לפרמייר ליג, אך חותמת ממשית לא הצליחה להטביע, זאת למרות שניל וורנוק, שהוביל העונה את קווינס פארק ריינג'רס חזרה לפרמייר ליג, החזיק במשרת המאמן במשך 8 עונות. לאחר מכן הגיעו שורה של מאמנים שלא הצליחו להוביל את המועדון חזרה לפרמייר ליג, וזאת למרות תפיסת המעמד של הקבוצה הבכירה בשפילד.
העונה האחרונה הייתה נוראית, מיקי אדאמס נכשל כישלון חרוץ בתפקידו ולמרות סגל טוב מרבות בקבוצות ליגת המשנה, נשר המועדון לליגה השלישית לאחר 23 שנים רצופות בשתי הליגות הבכירות באנגליה. בעונה הבאה יצטרכו "בבראמל ליין" להתמודד עם מגרשים קטנים בהרבה שמאפיינים את קבוצות הליגה השלישית, אך מעל הכול יפגשו את היריבה העירונית הדועכת גם היא לקרב על טהרת שפילד. לשם כך ינסו במועדון  לשמור על מרבית הסגל שבאופן ניכר הוא טוב יותר מאלו שיש לקבוצות הליגה. אדאמס פוטר מתפקידו, ודני ווילסון, דווקא שחקן ומאמן העבר של הוונסדיי, מונה למאמן החדש. לווילסון רשומה עלייה היסטורית עם בארנסלי לפרמייר ליג והוא נחשב למקצוען אמיתי שיודע לשאוב משחקניו את המיטב. צ'אד אוואנס הוולשי הבינלאומי, לי וויליאמסון מג'מייקה, דאריוס הנדרסון וסטיב סימונסן האנגלים המנוסים אמורים להחזיר את היונייטד לליגת המשנה ובדרך להותיר גם חותם על זהות הקבוצה הבכירה בעיר.

זהירות! ינשופים בדרך
בעוד היונייטד מוסמנת כבר עתה כמועמדת הבכירה לשוב לצ'מפיונשיפ בתום העונה הקרובה, הוונסדיי יאלצו לשנס מותניים ולעבוד קשה בכדי לשוב ולבקר במגרשים כמו "אלאנד רואד" בלידס הסמוכה ואחת מיריבותיה הידועות.
הוונסדיי הם מועדון אפילו ותיק יותר מהיונייטד, נוסדו ב-1867, אך באצטדיון המפורסם של הקבוצה" הילסבורו", זה מהאסון המפורסם, לא ראו יותר מידי שימחות בעשורים האחרונים. הוונסדיי זכו בגביע הליגה אי שם לפני עשרים שנה, אך מאז שהיו לחברים קבועים בפרמייר ליג במשך שנותיה הראשונות, דרך כוכבם ולמרות מסורת מאוד מכובדת הם כבר 11 עונות מנסים לפלס דרכם חזרה במעלה הליגות כששחקנים בקנה מידה של לוק ניליס הבלגי, וים יונק ההולנדי ודז'אן סטפנוביץ' הסרבי כבר מזמן לא נראים במועדון.
"הינשופים" מיענו להאמין כאשר לפני שתי עונות נשרו לליגה השלישית, אך מהר מאוד נאלצו להתעורר למאבקים מול הדרספילד, סאות'המפטון, פטרבורו ובורנמות' ולגלות שהחיים בליג 2 לא ממש קלים, למרבה המזל זה הסתיים רק במקום ה-15 ולא גרוע יותר.
גארי מגסון הג'ינג'י שהוליך את בולטון בפרמייר ליג להישגים לא רעים הגיע לקראת סוף עונת אשתקד והעונה הבאה מסתמנת כשנת מבחן עבורו לפני שגם הוא יאלץ למצוא עצמו מחוץ למועדון. מילאן מנדריץ' הסרבי שניסה מזלו בכדורגל האנגלי כבעלים של פורטסמות' ולאחר מכן של לסטר, ולא ממש זכה להצלחה, רכש את הוונסדיי בסוף 2010 ושואף סוף סוף לרוות נחת. אשתקד זה לא ממש הלך, אך כעת עם מאמן מנוסה כמו מגסון, שחקנים מנוסים כמו ניקי וויבר השוער, וקלינטון מוריסון האירי הבינלאומי לשעבר, שכבש על אדמת ישראל בתיקו 1-1 באצטדיון ר"ג במרץ 2005 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי, וחיזוק שעתיד להגיע, גם בוונסדי מכוונים להעפלה ולחזרה לימי הזוהר.

התגעגענו אז באנו
שתי קבוצות עם מסורת רבת שנים, קהל רב מאחוריהם, שמגיעות מעיר שחווה שגשוג פורה. שתיהן תפגשנה פעמיים העונה לדרבי חם במסגרת הליגה, שוב זה יקרה, אך הפעם במסגרת הליגה השלישית, משהו שנשמע קצת דמיוני עד לפני שנים אחדות. העונה הקרב על שפילד יהיה חם מתמיד, מאמנים מנוסים הגיעו לשתי הקבוצות בכדי להחזיר עטרה ליושנה, ובכדי לשלוט ביוקרה של העיר. שפילד גועשת, עוד צעד של שתיהן במעלה הליגות וגם כלל הממלכה תגעש.

לטור סוונ-שיא
לטור ופל בלגי משובח
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

הקבוצה מעיר החוף הוולשית מסיימת מסע מרשים של טיפוס במעלה הליגות. המפנה החל לפני כארבע עם מינויו של רוברטו מרטינז למאמן, ומסתיים במקום לצד הגדולות בפרמייר ליג, לקרדיף נותר רק לקנא בהצלחה של היריבה הגדולה. האם זהו השיא של סוונסי?

סוונסי יחד עם קרדיף הן הקבוצות היחידות שמורשות להשתתף בליגות האנגליות על אף שיוכן לוולס השכנה. שתי הגדולות של גלזגו, סלטיק וריינג'רס כבר מזמן מפנטזות על מאבקי ליגה עם ארסנל, צ'לסי ויונייטד, אך מי שיגעו בהם מקרוב החל מהעונה הבאה, הם שחקניה של סוונסי הצנועה.

גאווה וולשית
קרדיף היא זו העשירה מבין השתיים, זו שמגיעה מבירת וולס, וזו שנושאת סביבה את גל האהדה של מי שמחשיב עצמו וולשי.
אך הוולשים שירצו לחזות מקרוב בווין רוני, פרנק לאמפרד, קרלוס טבס ושאר כוכבי הפרמייר ליג יאלצו לנסוע לחופה הדרום מערבי של המדינה ולבקר באצטדיון ה"ליברטי" של סוונסי.
לסוונסי זה אמנם יהיה ביקור ראשון בפרמייר ליג, אך היא גם הקבוצה הוולשית האחרונה שביקרה בליגה האנגלית הבכירה לפני כ-29 שנים כשזו עוד לא נקראה פרמייר ליג.
לעיר החוף בת 170 אלף התושבים היסטוריה עתיקה. את הויקינגים שחלשו על האזור מאפיינות הטירות והכנסיות הישנות שאפשר למצוא ברחבי העיר. אך מלבד ההיסטוריה גם תעשיית הנחושת שבעיר היא הגורם המפרסם שלה, והחל מהעונה הבאה גם קבוצה הכדורגל שלה עתידה להיות מוקד משיכה לתשומת לב עולמית.

הכל התחיל במרטינז
רוברטו מרטינז כיום מאמנה של וויגאן מהפרמייר ליג היה כדורגלן בינוני, ספרדי שמצא עצמו בליגות הנמוכות באנגליה. בוויגאן ובסוונסי הוא בילה את רוב הקריירה שלו כשחקן ולא פלא שהן אלו שנתנו לו גם את הבמה כמאמן.
סוונסי היא הראשונה שנתנה למרטינז את המפתחות, ב-2007 הוא מונה לתפקיד המאמן לראשונה בחייו. מרטינז צירף כמה ספרדים צעירים והעלה את סוונסי מהליגה השלישית לשנייה בתום אותה עונה ולאחר מאבק עם פיטרבורו של דארן פרגוסון, הבן של. המועדון בנה עצמו בצ'מפיונשיפ יחד עם מרטינז שצירף שחקנים וידע להפכם למניות משתבחות. פרי בודה ההולנדי הפך תחת מרטינז משחקן בינוני בדן האג ההולנדית למבוקש בפרמייר ליג. מרטינז הניח בסוונסי את היסודות לבניית מועדון כדורגל מקצועני שמתמודד בצמרת ליגת המשנה האנגלית. ב-2009 ובעקבות הצלחותיו הוא מונה למאמנה של וויגאן בפרמייר ליג ולקח שני שחקנים אחרים שהשתבחו בתקופתו, ג'ייסון סקוטלנד מטרינידד וג'ורדי גומז הספרדי. יורשו פאולו סוסה הוליך את הקבוצה למקום ה-7 בצ'מפיונשיפ אשתקד, אך הוחלף בידי ברנדן רוג'רס, האיש שהוליך העונה את סוונסי אל המקום השלישי ובתום הפלייאוף גם אל הפרמייר ליג. את הפירות שהבשילו קוצר אמנם רוג'רס, אך הקרדיט כולו הוא של מרטינז.

שירת הברבור השחור לבן
הסגל של רוג'רס הוא רב לאומי, חלקו רץ עם סוונסי כבר 3 עונות. הספרדים אנחל, סראן ואורלנדי, ההולנדים בודה והשוער דה ורייס משרתים את "הברבורים" כבר במשך שלוש עונות. קרייג ביטי הסקוטי עם עבר בסלטיק הוא חלוץ מצוין וחזק, פאביו בוריני החלוץ האיטלקי הכישרוני המושאל מצ'לסי, הוכיח שיש לו עתיד מזהיר, שחקני ההגנה הותיקים אלן טייט והקפטן גארי מונק מוסיפים למשחק המסודר מאוד של סוונסי שספגה 42 שערים ב-46 משחקי הליגה. מעל כולם בולט הקשר סקוט סינקלייר, תוצר מחלקת הנוער של צ'לסי שהבקיע שלושער במשחק העלייה לפרמייר ליג נגד רדינג ועתיד להיות אחד מכוכבי הקבוצה גם בליגה של הגדולים.

כשירגעו החגיגות בדרום מערב וולס, יצטרך רוג'רס לחזק את הקבוצה. סכום של תשעים מיליון ליש"ט שיתווספו לקבוצה בעקבות העלייה לפרמייר ליג יסייעו לכך, אך אם ידע לשמור על כוכבי העלייה ועל רוח העבודה שהתווה מרטינז במועדון, לא בטוח שהעלייה לפרמייר ליג היא באמת השיא עבור הנציגה מוולש.

לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטור בין אירופה לריו
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט