תגית: פרמייר ליג

למעט ארסנל, האכזבה הגדולה עד כה בליגה האנגלית היא מנצ'סטר סיטי. הקבוצה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים (עונה שנייה ברציפות) ומראה יכולת חלשה בליגה. הפער בפסגה בינה ליריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד הוא כבר שש נקודות.

רוברטו מאנצ'יני לקח סגל עמוס כישרון ואגו לאליפות היסטורית והיסטרית, אבל נראה שהוא גם זה שלוקח אותה לכיוון ההפוך. המשחק של הקבוצה נראה איטי, לא מספיק יצירתי ולפעמים שקוף. יא יא טורה זה לא אותו שחקן מאשתקד. העוצמה שלו במרכז השדה והיותו שחקן שיודע לעשות הכול על המגרש נשחקו והקילריות שלו חסרה לתכולים. בחלק האחורי נראה שיש בעיה של עומק, אם קולו טורה המזדקן והבינוני פתח בדרבי כבלם. מה שעלה בנקודות. בעמדות המגנים נראה שהסיטי שמרה על יציבות. קולרוב צריך לשחק לפני קלישי בצד שמאל וזאבאלטה שומר על יכולת טובה כבר שנים. על השוער הנהדר ג'ו הארט אין צורך להרבות במילים.

אם נחזור לקישור נראה שמנצ'יני קצת תקוע. מלבד סילבה שהיה טוב לאחרונה, יש מחסור בשערים ובישולים. נאסרי מאכזב כמעט מהרגע שהגיע. נראה שהוא לא שחקן גדול כמו שעשו ממנו. אחרי הכול, חצי שנה גדולה בארסנל לא עושה אותך מראדונה, אלא רק פופולארי. סקוט סינקלייר מחמם את הספסל, כך גם רידג'וול. מילנר הוא שחקן אפור שהתקפית יכול לתרום בעיקר הגבהות.

סיטי צריכה לחזור ולפתוח את הארנק על שחקן כנף. אחד שידע להיכנס עם או בלי הכדור לאמצע ולהבקיע שערים. שידע למסור ויהיה מעורב ומשפיע על משחק ההתקפה. בשביל מועדון עם תקציב כמו שלה זה כמו לעשות קניות במכולת. שחקנים טכניים לא חסר בעולם ויהיו מעט כדורגלנים שהמשכורת אצל השייח'ים לא תפתה אותם להצפין לעיר התעשייתית.

בחוד, למרות כול השמות המפוצצים יש גם חריקות לא קטנות. מריו בלוטלי הסורר הבקיע רק שער ליגה אחד העונה. הוא מסוגל להרבה יותר מזה, אבל כשלא הולך האיטלקי ממוצא גנאי מאבד את הראש ופוגע בקבוצה שלו. למרות שיש כאלו שיגידו שאת הראש הוא איבד מזמן. אגוארו הספיק להיפצע ולחזור למגרשים אבל לא מבקיע כמו בעונה שעברה. כך גם טבז. במקרה של האחרון זה רק נראה עניין של זמן עד שזה יקרה כי הוא תמיד נראה חד. דז'קו עושה את העבודה, בדרך כלל כאס מהספסל. היו שמועות על עזיבה שלו בקיץ, אחרי שבאותה תקופה היה במקום האחרון בהיררכיית החלוצים בסיטי. בינתיים הוא נהנה להבקיע אבל אם ימשיך בפורמה הזאת ולא יקבל מקום בהרכב הוא עשוי לרצות לנטוש.

נראה שהחבילה של ארבע חלוצים מעולים מתחילה לרעוד. זה היה צפוי, אבל בעונת האליפות של סיטי זה עבד מצוין והקבוצה הבקיעה המון שערים. תשעים ושלושה, ליתר דיוק. כיום, נחוץ דילול של חלוץ. ההתלבטות בין דז'קו לסופר מריו היא קשה. אני הייתי מוכר את דז'קו. עם כל בעיות המשמעת והעצלנות שלו, באלוטלי חלוץ טוב יותר. מגוון יותר. הוא גם צעיר מדז'קו וכשיגיע לשיאו יהיה טוב מהבוסני. נכון לכתיבת שורות אלה זה נראה תלוש מהמציאות, כי האיטלקי חלש ודז'קו מבקיע לעיתים, אבל בכדורגל דברים משתנים מהר. מספיקים כמה משחקים חלשים ודעת הקהל מתחילה להשתנות.

על ההדחה מליגת האלופות הבוסים של מאנצ'יני סלחו לו, אולי בגלל הבית הקשה. על אובדן אליפות הם כנראה ישלחו אותו ללשכה. אסור לו להמשיך לשדר פאניקה מהספסל ובראיונות אחרי משחקים. עכשיו הגיע הזמן להחדיר מוטיבציה בשחקנים שלו וכאילו להתחיל את העונה מחדש. יש לו את הכלים לקחת אליפות. בעונה שעברה הקבוצה של האחים גלאגר חזרה מפיגור של שמונה נקודות כשנותרו מחזורים בודדים לסיום העונה. כיום זה שש ויש עוד יותר מחצי ליגה לשחק. זה ברגליים שלהם ובראש שלו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

המשחק בין נוריץ' לבין סנדרלנד בסוף השבוע היה אחד המשחקים הפחות מעניינים השנה בפרמייר ליג האנגלית. אבל הוא יזכר בזכות דבר אחד.

תמונות קשות ביותר הגיעו אלינו מהמשחק בין טוטנהאם לווסטהאם אמש. כשאוהדי ווסטהאם צולמו מצדיעים במועל יד.

אוהדי ווסטהאם ביישו את עצמם ואת המועדון שלהם כשמספר אוהדים צולמו כאשר הם עושים תנועות אנטישמיות בווייט הארט ליין של טוטנהאם.

התרנגולים, שידועים כמועדון היהודי של הפרמייר ליג עברו ימים לא פשוטים בשבוע האחרון, כאשר מספר אוהדים שלהם הותקף באכזריות על ידי אוהדים איטלקים כאשר היו בפאב ברומא, כשטוטנהאם התארחה אצל לאציו במסגרת הליגה האירופית. עכשיו הם חזרו לאצטדיון הביתי, ושוב תמונות אנטישמיות קשות נקלטו בעדשה.

מיותר לציין שכל מחווה אנטישמית היא כתם נוראי למשחק, והפרמייר ליג, אופ"א ופיפ"א צריכים לגלות אפס סובלנות כלפי מקרים כאלו.

אפשר לראות בבירור מי האוהדים שעושים את התנועות הללו, ונקווה שהמשטרה תגיע אליהם מהר, ותעניש אותם בחומרה.

מעניין מה יוסי בניון חושב על זה…

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אנדי קארול. זוכרים שיש שחקן כזה? הענק הסורר, שעבר בחלון ההעברות של ינואר 2011 מניוקאסל לליברפול תמורת 35 מיליון פאונד ממשיך להיבלע ולהישכח.

כיום הוא משחק בווסטהאם (מושאל לעונה) ששמה לה למטרה להישאר בפריימיר ליג. היא גם עלתה לשם העונה. הסטטיסטיקה שלו ב"אפטון פארק" מצביע על 0 שערים ב-6 משחקי ליגה. עד לפני שנתיים דיברו על שחקן שיש לו כמעט הכול. כוח, בעיטה חזקה, משחק עם הגב לשער ונגיחות טובות. בגיל 21 הוא כבר הספיק להיות הכוכב של ניוקאסל בליגת המשנה ולהוביל אותה חזרה לליגה הבכירה עם שבעה עשר שערי ליגה.

עונה לאחר מכן ועד ינואר הוא כבר הספיק לכבוש 11 פעמים, כולל משחק מעולה נגד היריבה השנואה סנדרלנד בניצחון האדיר 1-5. קארול אז נראה כמו הדבר הבא והיה השחקן האנגלי החם ביותר בממלכה.

אלא שאז גם הופיעו פרסומים על מכות לאקסית (נשמע טוב, נכון, אבל עדיין לא מומלץ בשורה התחתונה), מעצר שבא בעקבותיהן וביקורת של מאמן הנבחרת דאז פאביו קאפלו על הרגלי השתייה של החלוץ עם הקוקו. קווין נולאן, המבוגר והאחראי מקארול, לקח אותו תחת חסותו ושיכן אותו בביתו במהלך אותה תקופה. אבל עם הנסיעה דרומה לליברפול נאצלו השניים להיפרד. דאלגליש נכנס כממלא מקומו של רוי הודג'סון המפוטר באנפילד, וקארול הגיע עם תג מחיר אסטרונומי ביחס לגילו. הציפיות היו בשמיים וזה בטח לא הוסיף לו. באותו חלון העברות עזב את ליברפול פרננדו טורס ויחד עם קארול הגיע לואיס סוארז. האחרון התאקלם בלי עוררין. לאור הצלילות המרובות שלו אפשר להגיד שהוא אפילו מרגיש יותר מידי בבית.

קארול התחיל את הקדנציה שלו במרסיסייד ועד מהרה נפצע. הוא הספיק לשחקן מעט ולהבקיע שני שערים עד תום העונה. ההמשך היה עגום. אשתקד הוא שיחק 21 משחקים בלבד, כשרק בשבעה מהם הוא עולה בהרכב. הוא לא הבקיע ודאלגליש הפסיק להאמין בו. לא נוצרה כימייה עם סוארז והכישרון, שהוטלו על כתפיו 35 מיליון פאונד איכזב בגדול. אוהדי הקבוצה שאלו את עצמם איפה קארול של ניוקאסל שכבש מכל מצב, שקרע רשתות ומשחק ההתקפה הותאם כולו אליו. זה לא מה שהם הזמינו. בתום העונה שעברה פוטר הסמל קני דאלגליש וחילופי המאמנים דירדרו עוד יותר את מעמדו של גיבורנו. ברנדן רודג'רס שבא אחרי הצלחה בסוואנסי לא רצה אותו. הוא פלט בראיון שיכול להיות שקארול יהיה מושאל, מה שפגע בסיכויים של ליברפול למכור אותו כפי שרצתה. גם יורו טוב, שכלל זימון מפתיע לאור כושרו הירוד מאוד, לא עזר פה. יכול להיות שחלוץ פיזי כמו קארול לא מתאים לסגנון המשחק של רודג'רס, שדוגל בהנעת כדור על הארץ וטכניקה טובה.

אז הגיע מאמן ווסטהאם, סם אלרדייס, והשאיל אותו למשך עונה שלמה. זה נראה כמעון טוב להחזרת הביטחון. פחות לחץ, תחרות יותר צנועה על מקום בהרכב וטקטיקה שמתאימה מאוד לאנדי קארול.

בבכורה שלו בקבוצה מול פולהאם קארול נראה נהדר. הוא עשה המון בעיות להגנת האורחים עם הניתור והמשחק ראש שלו. זה נגמר בניצחון 0-3, הרבה בזכותו. קארול הישן חזר לבקר. נראה היה שהכול מתחיל להסתדר אבל הזמן חלף והשערים לא באו. עד כתיבת שורות אלו. עכשיו נשאלות שוב השאלות. האם הוא באמת כזה טוב? האם הוא בכלל טוב? למה הוא לא מצליח לשחזר את היכולת של עד לפני כמה שנים? הרי לא מדובר בשחקן בן 35. אלרדייס הוא מאמן מצויין שיודע להפיק מהשחקנים שלו את המקסימום. אם הוא לא יעשה את זה עם קארול, ספק אם מישהו אי פעם יצליח. את הביטחון נראה שהוא מתחיל להחזיר לו, עכשיו נשארו השערים. בתום העונה כנראה נקבל את התשובה ונדע אם הקסם נעלם או חזר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

קווינס פארק ריינג'רס היא לא קבוצה מוכרת ושגורה בפי כל אוהד ישראלי ממוצע, גם חולי הכדורגל האנגלי לא בדיוק תופסים מ"החישוקים" אימפריה של ממש. אחרי הכל אי אפשר להאשים אותם. קבוצה קטנה, ללא הישגים. אולי הפעם זה יסתיים אחרת?

קווינס פארק ריינג'רס (ק.פ.ר), ללא ספק שם מצחיק/מוזר לקבוצת כדורגל אך השם נולד משילוב של 2 קבוצות אלומות איי שם בשנת 1886. הריינג'רס מאז ומעולם היו ונחשבו לקבוצה קטנה וחסרת סיכויים להתבסס במעלה העליון של הטבלה ואכן, הציפיות לא אכזבו. במרבית השנים שיחקה ריינגר'ס בליגות נמוכות אך עם הזמן הצליחה לתקוע יתד בליגה האנגלית הראשונה.

היתד הגדולה הצליחה להחזיק מעמד עמוק באדמה 13 שנה עד אשר נשבר המזל ובעונת 95/96 ירדו הריינג'רס אל הליגה השניה. המזל הרע של הכחולים-לבנים נמשך ו 5 שנים מאוחר יותר מצאה הקבוצה את עצמה בליגה השלישית! הקהל החל להתייאש והשחקנים החלו לחפש להם מקום אחר. אז ידעה הנהלת הקבוצה שעליה להתאפס ולהחזיר את הקבוצה למקום הראוי לו – הפריימר ליג.

לאט לאט זה קרה, השנים נקפו והקבוצה החלה להתפתח. בעונת 2010-2011 הצליחה הקבוצה להעפיל לפריימר ליג לאחר 15 שנות היעדרות. אמנם גם בעלייתה של הקבוצה חזרה לליגה הראשונה ידעה רעש לא קטן עם חקירה על הרוכש הצפוי של הקבוצה שאיימה להוריד להם נקודות, אך לבסוף הכל נגמר לטובתם של הריינג'רס והעלייה חזרה הושלמה.

עונת 2011/2012 כמעט והסתיימה הכי גרוע שאפשר. מחזור אחרון, ק.פ.ר פוגשת את הסיטי שנאבקת על האליפות עם היונייטד ראש בראש. מצד אחד הסיטי חייבים נצחון על מנת לזכות באליפות, מצד שני הריינג'רס חייבים ניצחון על מנת לא לרדת ליגה. התסריט הכי גרוע קרה, בדקה ה 90 סופגת הקבוצה שער ניצחון מרגלי קון אגוארו ומפסידה 3:2, אך המזל הפעם לצידה ובזכות תיקו של בולטון (שירדה) עם סטוק ניצלת הקבוצה בשיניים ונשארת עוד עונה בליגה הראשונה.

לאחר הדרמה בעונה הקודמת, אפשר לחשוב שההנהלה תעשה חושבים ותחפש איפה צריך להשתפר וזה אכן מה שקרה. סגל הקבוצה עבר זעזועים רבים ושחקנים רבים נחתו על מנת ולנסות לשנות את האווירה סביב הקבוצה.

אבל למרות כל השינויים, הטעות הכי גדולה של הקבוצה נעוצה בהחלטה להשאיר את מארק יוז בתפקיד המאמן. עונת 2012/2013 כבר כאן, עשרה מחזורים כבר שוחקו בליגה האנגלית והתמונה לא משתנה. ק.פ.ר מדורגת כרגיל בתחתית וכרגע ניצבת במקום הלפני אחרון. לקבוצה 4 נקודות סך הכל ואפילו לא רשמה ניצחון אחד עד כה. הפער בינה לבין הקבוצות שמעליה רק הולך וגדל, ונראה שהפעם אין מה שיעצור את ההתדרדרות.

זוכרים שדיברנו על השחקנים החדשים שנחתו בקבוצה? אז הנה לכם כמה מהמובילים שבהם. נכון, השחקנים המדוברים הם לא ליאו מסי וגם לא כריסטיאנו רונאלדו אך עדיין ישנם שמות מחייבים לא פחות בסגל של ה"חישוקים". בשער שוער נבחרת ברזיל ואינטר עד לפני שנה – ג'וליו סזאר. המחליף שלו הוא רוברט גרין (שוער נבחרת אנגליה לשעבר), בהגנה משחקים – אנטון פרדיננד, פאביו (מושאל ממנצ'סטר  יונייטד), נדום אונוהה וז'וזה בוסינגווה (לשעבר צ'לסי). בקישור יש שמות משכרים – פארק ג'י סונג הקוריאני, שון רייט פיליפס, קירון דאייר, אסטבן גראנרו (שבא מריאל מדריד) ובהתקפה אמורים להפציץ – ג'יבריל סיסה הצרפתי ובובי זמורה האנגלי הבינלאומי.

אולי זו קפיצה מעל החגורה, אבל מקרה ק.פ.ר מזכיר לי את ווסטהאם שעם סגל מרשים למדי נפלה וירדה לליגת המשנה. מה שעוד דומה בין המקרים הוא עניין המאמן. אין ספק שלאברם גרנט יש תפקיד גדול מאוד בירידה של ווסטהאם, האם מארק יוז הוא יורש דרכו? אולי כדאי להחליפו לפני שהקבוצה תגיע למקום שממנו כבר אין דרך חזרה?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אנחנו הישראלים תמיד אוהבים להתלונן שבאירופה הכל יותר טוב. האצטדיונים, הכדורגל, הסדר במגרשים, אבל מסתדר שגם באירופה לא הכל תמיד כמו באירופה.

במשחק אתמול בין ליברפול לבין ניוקאסל במסגרת הליגה האנגלית הממטרות החלו לפעול באמצע המשחק. אז נכון, זה קורה לפעמים, אבל בדר"כ כשזה קורה, הממטרות פועלות בתוך המגרש, ומרטיבות את הדשא, אבל הפעם הסיפור הזה שונה, והממטרות החלו להתיז מים על הקהל. מוזר, לא? למה שישקו את היציעים?

האוהדים לקחו את זה די בקלות יש לומר, חוץ מאוהד אחד שלא ממש הבין מה הסיפור כאן, ומדוע הממטרות מתיזות עליהם מים באמצע המשחק. צפו במקרה המוזר אך המשעשע:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בקרוב הקבוצה שלי סוגרת שמונה שנים בלי תואר. זה לא שקודם לא זכינו בכלום, ממש לא. בשנות ה-90 ועד אמצע העשור הקודם ארסנל הייתה שם חזק עד מאוד בפריימירליג.

מאז הגביע האחרון שהנפנו אי שם לפני עידן ועידנים (פטריק ויירה הרים אותו והוא כבר פרש ממשחק) שיחקנו כדורגל מענג בניצוחו של ארסן ונגר. כמובן שאותו דבר בדיוק היה כשהוא רק התחיל לאמן את הקבוצה בשנת 1996. נעשה אז מעבר של כדורגל טכני ומהיר על הארץ מכדורים ארוכים ומלכודות נבדל. אז אוהדי היריבות היו שרות בהתגרות "בורינג בורינג ארסנל". תודה לאל שהתחלתי לאהוד את הקבוצה אחרי זה, למרות שהייתי שמח מאוד לראות את ג'ון הארטסון רודף אחרי כדורים ארוכים של טוני אדאמס.

הסיבה למחסור בתארים היא קיבעון של ונגר לקנות שחקנים צעירים ולהפוך אותם לכוכבים או לרכוש שחקנים דרג ב' בזול לאותה מטרה. הוא האמין שזה יביא לו תארים אבל המציאות עם הכסף הגדול של צ'לסי, סיטי והכוח הטבעי של מנצ'סטר יונייטד הוכיחו אחרת.

השנה אנחנו רואים ארסנל שונה באופייה. כבר פחות דאבל פאסים מרהיבים וחילופי מקומות. פחות דריסות של יריבות ויותר משחקים צמודים. מעל לכל זה אפשר לשים לב למשהו שלא היה עד עכשיו בעידן ונגר – ההגנה מאוד התחזקה. סטיב בולד, בלם ארסנל שהספיק לשחק גם תחת ונגר, מונה לעוזר מאמן. מאז אפשר לראות שהתותחנים סופגים פחות שערים ונראים טובים יותר בעורף. המגנים מתנהגים קצת אחרת ופחות פזיזים ביציאות קדימה ולא משאירים אחריהם חור באגף. לפתע יש מענה להגבהות ולכדורים הארוכים שהיריבות שולחות לכיוון היריבה. פר מרטאסקר, שחווה אשתקד עונה חלשה מאוד, מראה איכויות ושמצא את מקומו. למעט צ'לסי, אין קבוצה שספגה פחות.

אז פה נשאלת השאלה מבחינתי כאוהד הקבוצה, מה עדיף: כדורגל מעט אפור ויותר תכליתי עם תואר בשעה טובה או להמשיך במשחק האטרקטיבי ובחוסר בתארים?

ההתלבטות היא גדולה. כשאני חושב על ערבים ואחרי הצהריים של כדורגל אפור לא נהיה לי ורוד. קבוצות כאלו יש מספיק וטוב שהן לא שלי. מה שווה תואר אם אתה משתעמם כל הדרך אליו?

מצד שני, אולי אנחנו מפונקים. אוהדי ארסנל שגדלו לתוך הערסל החם של ונגר רגילים לכדורגל שווה עין. הנרי, ברגקאמפ, פירס ,אוברמארס ופברגאס אלו שחקנים אדירים שזאת זכות גדולה לראות בקבוצה שלך שבוע אחרי שבוע.

הזמנים עברו, התנאים השתנו. אולי המסקנות בהנהלה יושמו וזה מה שהכי טוב מבחינתם לעשות כרגע. יש לנו שחקנים טובים גם עכשיו. גם מבנה הגילאים בקבוצה טוב. צעירים לצד בעלי ניסיון.

אז אני מבחינתי אחמיץ מעט פנים, אפהק פיהוק אולי אבל איישר קו עם הקבוצה של בתקווה שנגיע לאן שכולם שואפים אליו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

סוף סוף ניצחון ראשון לברנדן רוג'רס וליברפול. ואיזה ניצחון זה היה.

הניצחון העלה את ליברפול מעל הקו האדום, והרבה בזכות משחק נפלא של לואיס סוארז שסיים עם שלושער.

בדקה השניה החלוץ הנפלא הבקיע את השער הראשון כבר בדקה ה – 2, ובדקה ה – 38 הכפיל את התוצאה עם מבצע אישי מצוין. נורי שאהין שמתאקלם לאט לאט הבקיע את השלישי בדקה ה – 47, ובדקה ה – 57 סוארז השלים שלושער. מוריסון מנוריץ' צימק 4 דקות לאחר מכן, אבל הקפטן ג'רארד הבקיע את החמישי בדקה ה – 68. לקראת הסיום הולט הבקיע את השני לקנריות, אבל זה כבר לא עזר.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

ביום שלישי הסיטי יגיעו למדריד לשחק מול ריאל, ורוברטו מנצ'יני נתן לחלק משחקני הרכש החדשים לשחק.

מאיקון, סקוט סינקלייר וחאבי גארסיה פתחו בהרכב, כשבחוד משחקים טבס ובלוטלי, אבל בדקה ה – 16 היה זה פיטר קראוץ' מסטוק שהעלה את קבוצתו ליתרון 0:1 מפתיע. בדקה ה – 35 הדיע השוויון – טבז הגביה כדור חופשי, וגארסיה הבקיע בנגיחה.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

ארבעה מחזורים עברו בפרמייר ליג וליברפול של ברנדן רוג'רס עדיין ללא ניצחון.

ליברפול היו טובים יותר מסנדרלנד, אבל גם הפעם לא השיגו את 3 הנקודות. בדקה ה – 29, סטיבן פלטשר הרכש שהגיע מוולבס העלה את סנדרלנד ליתרון כאשר בעט מטווח קצר לרשת, לאחר מסירה של קרייג גארדנר. בדקה ה – 50 גלן ג'ונסון הדביק את הכדור למשקוף, ובדקה ה – 70 לואיס סוארז שוב הציל את ליברפול כהבקיע והשווה את התוצאה ל – 1:1.

צפו בשערי המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם