רז זהבי מככב בפאנל של בובה של לילה

אורח חדש הגיע לבובה של לילה – רז זהבי, כוכב ריאדה אל חמיסה ודוקטור לליגות הנמוכות בישראל.

ערן לוי היה האורח בפאנל, וגם הוא לא עמד בפני רז זהבי.

אלי כהן, מאמן בית"ר ירושלים הוא השריף הרכרוכי (דעה)

כבר תקופה שאלי כהן, מאמן בית"ר ירושלים, מתבכיין. "ברור שאם הקבוצה תלך לפירוק או שהיא תיראה כמו שהיא נראית עכשיו, אשקול את צעדיי ועתידי בקבוצה" אמר כהן ב-7 לאוגוסט. אולטימטום חצוף לבוסים שלו, מי שלא יהיו.

בית"ר ירושלים לקחה באמצע העונה שעברה את אלי כהן אחרי שישב בבית ארבע שנים. בשביל לעשות לעצמו יחסי ציבור ושבעלי קבוצות יזכרו שהוא עדיין חי נתן פרשנות לעיתים ברדיו. גם כשכבר קיבל את הקבוצה לידיו הוא קיבל יחד איתה הרבה סימני שאלה והרמת גבות, האם הוא השריף שמתאים לעיר.

העבר הלא רחוק שלו ממש לא מרשים וכולל גם התפטרות מאותה בית"ר.

אז אחרי כל זה, לבוא וללכלך על הקבוצה שהרימה אותך מהקרשים בתקשורת זה מאוד לא מכובד. לבכות על מחסור כשידעת שלקבוצה הזאת בקושי יש גב כלכלי שהספיק להעמיד תקציב ובידיעה שהיא נאבקת נגד הירידה זאת צביעות.

"המצב קשה, סיר הלחץ מבעבע וזה מתחיל להשפיע על השחקנים. קשה מאוד לנהל מועדון במצב הזה. דברים בסיסיים כמו מונית לשחקן שיסע לבדיקות רפואיות לתל אביב ולחזור, אין לכך כסף, ואני שוקל לעשות מעשה ולעצור את זה". ציטוט של המאמן מלפני שבוע. וזה עוד לא הכל: "אני אשב עם איציק, ואני אראה אם הדברים לא מתקדמים. במצב כזה אני אצטרך לשקול את צעדיי. אנחנו חייבים את החיזוק של כל השחקנים והשישייה שמתאמנת איתנו בנוסף לבלם ולשחקן ההתקפה הקרואטי (דומיניק גלאבינה). אנחנו חייבים את החיזוק הזה, ואם זה לא יקרה, אנחנו נעלה עם קבוצת נוער מחוזקת, ולא בטוח שאני אהיה במצב הזה."

כוחנות, עזות מצח ותקיעת סכין בגב – הכול בראיון אחד של מאמן שמרשה לעצמו להרים את האף אחרי חצי שנה מוצלחת.

באחד הראיונות של כהן ברשת ב', הוא התרברב: "אני הייתי המאמן הראשון בארץ שבודק לשחקנים אחוזי שומן". לערן לוי בדקת? הוא גם החמיא והחמיא לעצמו. את הכישלונות בחיפה, קריית שמונה ובני יהודה הוא לא ציין.

אם אתה כזה גדול, תתמודד עם האתגר. יש לו סגל שיכול להישאר בליגה. לא מתאים, אתה רשאי לעזוב. זה לגיטימי וכל אדם יכול להבין צעד שכזה.

כל העניין מזכיר את אברם גרנט בתקופת פורטסמות'. החבר של כל מי שכדאי להיות חבר שלו לא הפסיק לבכות על המצב הכלכלי של הקבוצה כאילו מישהו מכריח אותו לעבוד שם. הרי מה זאת הפריימיר ליג בשביל מאמן כמו גרנט? בראררה!

הוא הגדיר עצמו כמתאבד בשביל הקבוצה במצב האנוש, ואוהדי הקבוצה האמינו לו. הם כנראה לא הכירו התככנות שלו בארץ ואחר כך גם בצ'לסי.

"לא נוטשים ספינה טובעת!" הוא הכריז בקול תרועה רמה. ועזב לווסטהאם ברגע שהקבוצה ירדה. גם אותה הוריד הטקטיקן הגדול אגב. שניים במחיר אחד. ואיזה מסכנים האוהדים.

בסופו של יום, כהן יצטרך להגיע להחלטה במידה והדברים לא ישתנו בבית"ר ירושלים. או להמשיך לקטר ולקבל מכתב פיטורים (כבר יש ציוצים על כך מכיוון ההנהלה) או לתת את מה שיש לו ולהוביל את הקבוצה לעוד קדנציה טובה, כמו שעשה אשתקד. אז אמרנו שהוא מסוגל והם מסוגלים, אז מה הבעיה?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


5 טיפים ל – 5 כדורגלנים בליגת העל בכדורגל

ליגת העל בכדורגל נמצאת אומנם בפגרת הקיץ, וכולנו דבוקים לטלוויזיה וצופים בטורניר יורו 2012 הנפלא, אבל קבוצות הליגה נמצאות בהכנות לפתיחת עונת 2012/2013, והשחקנים, כך אנו מקווים, עובדים קשה גם בפגרה כדי להגיע מוכנים לפתיחת העונה. 

זה לא סוד ששחקני הכדורגל הישראלים לא עובדים מספיק קשה כדי להגיע לפונציאל הגלום בהם. בפגרת הקיץ הם אוהבים לצאת לחופשות, לבלות במסיבות, או ללכת לים. להבדיל מספורטאים מקצוענים במדינות אחרות, אשר מנצלים את הפגרה כדי לעבוד על הנקודות החלשות, וכדי לשפר את המשחק שלהם.

הנה 5 טיפים ל – 5 שחקנים אשר צריכים לעבוד על המשחק שלהם:

1. טוטו תמוז – חלוץ הפועל תל אביב הוא ללא ספק מהחלוצים הטובים בישראל. אבל רגע, זו לא חוכמה להיות חלוץ טוב בישראל. אתה צריך להיות מהיר וחזק, וכבר יש לך מקום בהרכב הפותח של אחת מקבוצות ליגת העל. וזו הסיבה שטוטו תמוז הוא מהחלוצים המובילים בארץ. הוא התברך בנתונים פיזיים מצוינים יחסית לישראל, ולכן הוא מצליח. אבל טוטו תמוז חייב לעבוד על משחק הרחבה שלו, ובמיוחד על רגל שמאל, שפשוט לא קיימת אצלו. חלוץ חייב לדעת לבעוט ב -2 הרגליים, ולטוטו תמוז אין רגל שמאל. לכן טוטו, עם כל הכישרון שלו, לעולם לא יצליח בליגות הבכירות באירופה.

2. אייל משומר – זה לא סוד שאין מגינים טובים בישראל. הם חלשים פיזית, לא מהירים, ולא עוזרים בהתקפה. ובכל זאת, אייל משומר הוא מהמגינים הבולטים בישראל, אבל אייל משומר לא יודע להרים כדורים. וזה Must אצל מגן. לזכותו של משומר נאמר שהוא כן עוזר בהתקפה (יחסית למגינים בישראל), אבל כשהוא כבר מגיע למצב של הרמה לרחבה, הכדור לרוב משייט לו מעל כל השחקנים ועף מעל השער, או שהכדור לא מצליח אפילו לעבור את קו ההגנה הראשונה. אני ממליץ למשומר להגיע שעה לפני תחילתו של כל אימון, ולהרים כדורים לרחבה. רק כך שהוא יהיה פקטור משמעותי גם בהתקפה.

3. ערן לוי – אתם כבר יודעים מה אני הולך לכתוב, נכון? משקל משקל משקל ! כישרון ענקי, אופי בעייתי, משקל בעייתי עוד יותר. אתה לא יכול לבנות קריירה רק על בעיטות חופשיות, לא משנה כמה טובות הן יהיו. זאת אומרת, בישראל אולי אפשר, אבל למה להסתפק רק בזה? אין לך שאיפות להתקדם? ערן לוי חייב לעבוד על בעית המשקל שלו, על מנת להפוך לקשר ורסטילי שעושה יותר על המגרש, ולא רק בועט כדורים מרחוק.

יואב זיו וטוטו תמוז

4. יואב זיו – תפרוש ! סתם, בצחוק. לא צריך לפרוש, אבל צריך לשפר את המשחק שלו בכל האספקטים. מהירות, כוח, פיזיות, איטליגנציית משחק, הכל. מעולם לא הבנתי איך הוא הגיע לנבחרת או לקבוצות מובילות בליגה. שחקן Over Rated מובהק. לא מהיר, לא חזק, לא יודע להרים, לא עוזר בהתקפה. מתאים לקבוצת אמצע טבלה במקרה הטוב. אין ספק שהוא הגיע הרבה יותר רחוק מהרמה האמיתית שלו. בעניין הזה הוא מזכיר במשהו את אברם גרנט.

5. חאלד חלאילה – לגבי חלאילה, אני לא יודע אם הוא צריך להשתפר, כמו שהוא צריך להפסיק. להפסיק לכסח ! יהיו כאלו שיטענו שחלאילה משחק חזק, אני טוען שהוא משחק ברוטלי ולא ספורטיבי. אין לי נתונים לגבי עבירות שלו בעונה, או לגבי כמות כרטיסים צהובים או אדומים שהוא קיבל, אבל יש לי זכרונות ממשחקים של סכנין. והבנאדם כסחן ללא פרופורציה. אפשר לשחק חזק בכדורגל, כמו גאטוסו, כמו סרחיו ראמוס, אבל חלאילה משחק כמו פפה (רק 20 רמות פחות טוב). חילוץ כדור אצלו הוא גם כיסוח רגל, ומישהו צריך לעצור אותו לפני שהוא יגמור קריירה של שחקן. אז חאלד חלאילה – תפסיק לכסח.

אלה היו 5 טיפים ל – 5 כדורגלנים ישראלים. יש לכם הצעות משלכם?

כישלון ידוע מראש

האם השחרור האחרון מהפועל חיפה הוא סוף הסיפור עבור ערן לוי? כאשר כל שנה מדברים על שנת פריצה וההזדמנות האחרונה, שוכחים שהילד כבר בן 26. ליגת החופים בקיץ 2012 ממתינה.

ניצן שירזי החליט לשחרר את ערן לוי מהפועל חיפה. זו הידיעה איתה פתחנו אתמול את הבוקר. עוד לפני מרוץ ההתחמשות של אריות ליגת העל, החליט ניצן שירזי להיפטר מהחלוץ שחזר בקיץ להפועל חיפה אחרי עוד שנת נדודים. ההחלטה מתקבלת אחרי שני מחזורים בלבד בהם לא השיגו האדומים אף לא נקודת ליגה אחת לרפואה.

האמת שהסיפור הזה די מוזר. כאשר ערן לוי שוחרר מהפועל חיפה בעונה שעברה הוא החל להתאמן בבית"ר ירושלים, הספיק להתראיין בכל מקום אפשרי ולהצהיר שזו הולכת להיות השנה שלו. עקב חוסר הודאות הכלכלית בבית"ר (ממש תחושת דה ז'ה וו) הוא חתם בהפועל אשקלון העולה החדשה. הספיקו לו כמה מחזורים כדי להתעמת עם המאמן גיא עזורי, לעבור להפועל באר שבע ולהצהיר שהוא משקם את הקריירה. האמת? חוץ משער בבעיטה חופשית בקרית אליעזר מול מכבי חיפה דקות אחרי שנכנס כמחליף הוא לא יזכור את העונה ההיא לטובה. עוד בטרם עבר לדרום התחנן לחזור בחזרה להפועל חיפה. אפילו יואב כץ עשה כל שביכולתו כדי להחזיר את ערן הביתה. אך שירזי לא וויתר.

דווקא בגלל זה מוזר שבקיץ האחרון התרצה שירזי והחזיר את ערן לוי לאדום של הכרמל. שירזי עמד על רגליו האחוריות כדי למנוע מערן לחזור בעונה שעברה ודווקא אחרי עונה יפה של האדומים נכנע והחזיר את השחקן הסורר. וכעת אחרי שני מחזורים בלבד, הוא מודיע לו על שחרורו.

ערן לוי הוא לא הבעיה של הפועל חיפה. הקבוצה הלא ברורה שבימים שעוד היה להם כסף למקלחות אחרי האימון זכתה באליפות המדינה ונאבקה שנים בצמרת.  אבל ערן לוי בדרך להיות באופן רשמי עוד אחד מהבזבוזים של הכדורגל הישראלי. שחקן מוגבל מאוד, איטי שהייחוד שלו מסתכם ברגל שמאל אימתנית. אולי מהחזקות באירופה, אך כאן זה מתחיל וכאן זה גם נגמר. בכדורגל המקצועני של היום אין מקום לשחקן שלא עושה תנועה על המגרש ורק מחכה לבעוט מצבים נייחים או בעיטות מרחוק. אפילו בכדורגל הישראלי זה כבר לא מספיק. נגמרו הימים של שחקנים כמו איציק זוהר.

כשערן עלה לבוגרים של מכבי חיפה ב-2002 בזמן הקמפיין בליגת האלופות כולם ניבאו לו עתיד ורוד. ערן לוי קיבל פה ושם דקות כמחליף בקבוצה של שום, ואף היה שותף לאליפות הראשונה של רוני לוי בירוק, אך משהו החל להשתבש. הוא הספיק לנדוד בין מכבי תל אביב, עירוני קרית שמונה, מכבי נתניה, הפועל עכו, לזגזג בין הפועל חיפה, אשקלון ובאר שבע, אבל את מה שהוא הכי אוהב לעשות הוא הצליח רק במגרש אחד – חוף הים. במגרש הקטן בכדורגל חופים ערן עושה מה שהוא רוצה בדיוק כמו בשכונה. שם אף אחד לא דורש ממנו הגנה או מחויבות. רק וירטואוזיות.

שפיות זמנית

האדומים מחיפה פותחים עונה חדשה. המאמן שירזי יצטרך להתנתק מקיץ לא נעים, יואב כץ כרגיל אופטימי, ואולי מעט יותר מידי, אך עם שחקנים מוכשרים וגם כמה שמגיעים עם רעב גדול פלייאוף עליון זה לא בשמיים. ביום טוב הפסגה ב"סטלה מאריס" נצבעת אדום

הפועל חיפה פותחת עוד עונה כאשר הסקורר המוביל שלה, עדן בן-בסט עזב, הבעלים ממשיך באופטימיות לצד היותו קצת הזוי, והמאמן חווה קיץ לא פשוט. איך כל זה יתחבר? לפי כץ זה יסתיים בצמרת הגבוהה, אך גם התברגות בשולי הצמרת תתקבל בברכה.

מחדרי החקירות לחדר ההלבשה

אחת הסוגיות המעניינות הקיץ בצד האדום של הכרמל, הייתה הנדידה הבלתי נגמרת של ניצן שירזי, מאמן הקבוצה, לחדרי החקירות בפרשת ה"כדור המרכזי". העונה הוא ייאלץ להתנתק מאותם מהלכים לא מחמיאים בקיץ, ועל אף גיבוי יחסי מהבוס, ויצירת רושם של אדם הגון ונאמן, הוא יזכה בודאי למטר קללות בכל מגרש בו יגיע עם הקבוצה.

ניצן שירזי נראה אדם חזק, אך חדרי חקירות אינם משאת נפשו של אף אחד מאיתנו, והצהרתו כי "הוא מת שהפרשה תהיה מאחוריו", צריכה לקבל משמעות רק באם יצליח להוביל את האדומים להישגים. אחרת, כולם ינקזו את התוצאות במגרש להשפעת חדר החקירות.

ניצנים ניראו בארץ

לא סתם ניצן שירזי הוא האיש שמסתובב על הקווים של הקבוצה. עוד מימיו כמאמן הנוער של מכבי תל אביב, ולאחר מכן גם בבני יהודה, ניצן שירזי הוא דמות אהודה בקרב השחקנים. איש נעים הליכות, אך עם זאת מקצוען שמבין את המשחק. נכון, אצל הלוזונים הוא הצליח פחות, אך ליואב כץ זה התאים לקו המחשבה שדוגל באמונה בתוצרי מחלקת הנוער.

אי אפשר לקחת משלומי דורה את השבחתם של אושרי רואש, חנן ממן, רן אבוקרט, אמיר אבו ניל וגל אראל, אך בעונת החולפת, תחת שירזי, החלו הצעירים הללו לנפק חותמת לכישרון הידוע שלהם. הם קיבלו במה מרכזית, והיוו כוח חשוב בחבורה דלת המשאבים הזו.

והנה הקיץ הגיע לו וחלקם החלו לעורר שוב את האנטגוניזם כלפי יואב כץ. ממן, רואש ואבו ניל התקנאו בחבריהם משאר קבוצות הליגה, וביקשו לפתוח את חוזיהם ולקבל שדרוג, אך נתקלו ביד קמוצה של הבוס. "שחקני כדורגל מרוויחים פי 5 משוטרים", הייתה תגובתו של הביזנס-מאן לבקשת שחקניו.

לבסוף התרצו כולם, אך למראית עין לא בטוח שעניין זה יחזיק מעמד, בטח כששמותיהם של ממן ורואש נזרקים בחלל האוויר כאופציות לגדולות שבקבוצותינו.

ניצן שירזי יצטרך למקד את ראשיהם של הצעירים שלו בעיקר בהצלחות בכר הדשא, ועם זאת כבר מכין עתודות חלופיות דוגמת רועי שוקרני, אור לגריסי ואלון בוזורגי המוכשרים.

כריש רעב

הסגל של שירזי שופע בעיקר כישרון תוצרת בית, ועם זאת בכדי להתמודד עם עזיבתו של מלך שערי הקבוצה אשתקד, עדן בן בסט, הוא מצרף שורה של שחקנים שמגמת הרעב היא המאפיין העיקרי שלהם.

ערן לוי חוזר הביתה לצד האדום של הכרמל. החלוץ שגדל בצד השני של הכביש מביא עימו ניסיון מעניין במקום אחר, כזה שגרם לכל המערכת להבין כי כנראה כאן הבית, וזו המשבצת הטובה ביותר עבורו. בינתיים בגביע הטוטו זה נראה חיובי, ולוי צפוי לקחת פיקוד על החבורה כולה.

ליאור ז'אן מגיע גם הוא מבירת הנגב לאחר שלא ממש הצליח להטביע שם חותם. ז'אן שבזמנו נחשב לאחד משחקני העתיד של מכבי תל אביב ומוכר היטב ע"י שירזי מאותה התקופה, יצטרף למעוז ההגנה, ויחד עם גיבוי מהמאמן הוא בהחלט רוצה להוכיח ורעב להצליח.

עוד שחקן ששירזי מכיר היטב הוא החלוץ, משה ביטון, שמגיע מבני יהודה. ביטון כבר לא ילד, ולאחר ירידה שחלה בערכו בעיקר בשנתיים האחרונות, כתוצאה מפציעות ואיבוד כושר משחק, חייב לשנס מותניים ולאחד כוחות יחד עם האמון ממאמנו בכדי לחזור ולכבוש, ולהיות המוציא לפועל העיקרי בהתקפת האדומים.

שי רביבו, מגיע עם רעב עצום לאחר שדקות המשחק שקיבל בסוף העונה החולפת בהפועל תל אביב, גרמו לו להבין כי הוא חייב לשחק ברמות הגבוהות וגם לשמור על אורח חיים ספורטיבי בכדי לדמות במעט לאחיו הבוגרים.

גם המגן אלירן ג'ורג', שפרץ לתודעה במהלך מגמת ההצערה של מוטי איווניר, מושאל עתה לעמדת המגן הימני, ויחפה על עזיבתו של עומר ורד בכיוון הנגדי.

המאפיין של כל אותם מצטרפים הוא הרעב הגדול להצליח, שיחד עם החדווה למאמן, ערך חשוב ביותר עבור כל כדורגלן, יכול לתת מנוף לקבוצה.

קדוש מעונה

רק לפני מספר ימים צוטט כץ באומרו כי, "עשו מרובי שפירא קדוש מעונה", והסביר כי שפירא הוא רק חלק מאותו פאזל שבנה את ההיסטוריה של הפועל חיפה.

רצה הגורל ומי שיעמוד העונה בשורות הקבוצה הוא השוער, רן קדוש, שזכור בעיקר כאיש שגנב את האליפות ליריבה השנואה, נקודת פתיחה טובה עבורו בייחוד בקרב האוהדים.

גם את קדוש מכיר שירזי טוב מימיו כמאמן נוער, כבר אז הוא סומן כפוטנציאל גדול, אך כזה שלא הצליח להתפתח לעמדת שוער ראשון בליגת העל. בראשון הועדפו שוערים אחרים, וקדוש בחר לנסות מזלו מעבר לים ובליגה הרביעית באנגליה, במדי בארנט הקטנה, אך בתום עונה אחת זכה לקבל את אפודת השוער המחליף בבני יהודה.

ערכו ויכולתו עלו לכותרות כאמור בתום אותה תצוגה הרואית נגד מכבי חיפה, במחזור הסיום לפני שתי עונות, ומאז חיפש קדוש לפלס לעצמו מקום של כבוד לעמדת השוער המוביל.

שירזי שזוכר לו חסד נעורים הביא אותו העונה הישר לעמדה המיוחלת, כתוצאה מאכזבה מיכולתו של קאלה דרשלר הדועך. לקדוש סוף סוף ניתנת ההזדמנות לשחזר את היכולת מאותו משחק, אך בעיקר הזדמנות ממשית למימוש הפוטנציאל הידוע שלו.

זר לא יבין

סוגיה נוספת שתצטרך לקבל מענה בקבוצה היא הזרים. אשתקד מלבד ליפניה, שעזב לרמה"ש והיה יחסית יציב, כל שאר הזרים שעברו בין מתחמי האימונים בקריית חיים, נווה שאנן וכפר סיטרין, לא היו בדיוק בול פגיעה.

העונה בחר ניצן שירזי לצרף שני חלוצים לסגל לעת עתה. אמוס קולי הליברי וסטפן דנקוביץ' הסרבי שישלימו את מכסת החלוצים של הקבוצה. סימני השאלה לגביהם הם עדיין גדולים, אך ברור כי השניים חייבים לפרוע שטרות גם בכדי לעבות את חוליית החוד שאיבדה כאמור את בן-בסט, וגם בכדי לממש את משבצת הזרים בקבוצה למשהו תורם.

אם שאר החבורה מגיעה כרעבה להצלחה, בגזרת הזרים חובת ההוכחה היא עליהם, אך בייחוד על שירזי עצמו.

יואב כץ הוא עוף מוזר בנופי הכדורגל הישראלי. בוס שמנסה להתנהל בחוכמה כלכלית, ומתנגד לשמש כלי בשוק המחירים המטורפים שנזרקים באוויר. אם זאת הבעיות שהוא יוצר בעיקר בקרב שחקני הבית המוכשרים, יכולות להסב נזק וגם אם לא באופן מיידי, הוא יוצר סביבו מארג דעות שלילי, ודימויים לא ממש טובים.

כץ ממשיך לדבוק באופטימיות רבה, שואף לצמרת בליגה, והאמת אמנם הצהרותיו לא מגשימות עצמן לגמרי, אך בכדי להעמיד קבוצה ראויה בליגת העל, זה כנראה מספיק.

שדרוג לשולי הצמרת, שורת כדורגלנים רעבים ומאמן שמתגבר על קיץ לא קל, כל אלו ייצרו סיפור הצלחה גם בצד האדום של חיפה. עובדי הנמל בציפייה