מריו גצה מדורטמונד עושה פעלולים משעשעים עם מסטיק (וידאו)

בורוסיה דורטמונד תפגוש הערב את אייאקס באמסטרדם, וכפי שאפשר לראות בסרטון, מריו גצה והחברים נראים רגועים מאוד לקראת המשחק.

במהלך אימון של הקבוצה, נראה גצה יורק את המסטיק אותו לעס, ומתחיל להקפיץ אותו על הרגל כאילו היה כדור, לאחר מספר הקפצות, גצה בועט את המסטיק גבוה באוויר, ותופס אותו שוב עם הפה. איכס?!?

נו טוב, נקווה שהנעליים של גצה היו נקיות, בכל מקרה, שחקן ענק, אז מותר לו, לא?

צפו בשעשועים של גצה עם המסטיק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

לב מלא רחמים – על הרכב נבחרת גרמניה ברבע הגמר מול יוון

המשחק בין גרמניה ליוון היה השני בסדרת משחקי רבע הגמר, ואפשר לומר שהמשחק היה גם הכי "באנקר" על הנייר. המשחק נפתח ביהירות מצד מאמן הגרמנים או שאולי פשוט יוגי לב רצה לתת הזדמנות לעוד שחקנים להוכיח את עצמם?

משחק רבע הגמר שבו שיחקו נבחרת גרמניה מול נבחרת יוון היה הכי צפוי וסגור מבחינת זהות העולה. אף אחד לא פקפק לרגע ביכולת הגרמנים לעבור את המשוכה היוונית. למרות הכבוד שהיוונים העקשנים קיבלו מהגרמנים האדירים, אפילו משחק המוחות הקטן שיצרו יוגי לב וחניכיו לא יכל לתת ליוונים את הסיכוי לפייט מול הנבחרת שנמצאת בכושר הכי טוב באירופה.

אז למה כולם טוענים שהנבחרת הגרמנית זלזלה ביריבתה היוונית?

את כל שלב הבתים שיחקה נבחרת גרמניה עם אותו הרכב בדיוק. אחד לאחד ללא שינויים בזהות ה 11 (חוץ מחילוף כפוי, דרקסלר תמורת בואטנג עקב צבירת צהובים). את שלב הבתים כמו שזכור לכולנו סיימה גרמניה עם מאזן מושלם, היחידה שהצליחה לעשות זאת מכל הנבחרות ביורו וכבר אז הותירה רושם מצוין על כל האוהדים, פרשנים והמאמנים ביורו הנוכחי. גרמניה שכבר מראש הייתה אחת המועמדות המובילות לזכייה הוכיחה את כוחה והצדיקה את הדיבורים עליה.

למרות היכולת הנהדרת וההרכב המדויק, עדיין היו דיבורים ולחשושים בנבחרת מצד השחקנים המחליפים. רק כדי שכולנו נבין על מה מדובר, על הספסל הגרמני יושבים השחקנים הבאים: סבסטיאן דרקסלר, פר מרטסקר, מריו גצה, מרקו רויס, אנדראה שורלה ומירוסלב קלוזה. כמו שאנחנו שמים לב, גם בספסל הגרמני כל שחקן שווה הרכב בכל קבוצה ברחבי אירופה ובהחלט בכל נבחרת בעולם. פה מתחיל בעצם ה"סכסוך".

שחקני הספסל נכון לשלב הבתים לא קיבלו הרבה הזדמנויות, כאשר נעשו החילופים, המשחקים כבר היו גמורים מבחינת התוצאה והנבחרת שיחקה סוג של "גארבג' טיים", כך שההשפעה של המחליפים לא הורגשה ועל כך התרעמו המחליפים שחיממו את הספסל.

אך למרות כל הציוצים של השחקנים על הספסל לא היה נראה שהמאמן יוגי לב חשב על שינויים כאלו או אחרים בהרכב הנבחרת המצוינת שהרכיב, על אחת כמה וכמה כאשר הגיע עם מאזן מושלם וללא צורך להוכיח שום דבר. כך שחיכתה לכולנו הפתעה גדולה כאשר הוצג ההרכב הגרמני וה 11 הפותחים שלו ברבע הגמר.

מה השינויים נתנו לגרמניה ולמאמן לב?

בעיקר כאב ראש, חיובי.

השינויים שביצע המאמן לב היו בחוליה ההתקפית. לפני שנשכח, גם ג'רום בואטנג חזר לאייש את האגף הימני בהגנה, אך השינויים העיקריים חלו בגזרת ההתקפה. תומאס מולר, לוקאס פודולסקי ומריו גומז פינו את מקומם למרקו רויס, אנדראה שורלה ומירוסלב קלוזה.

לפני הכל, הרבה מהפרשנים טענו שראו בחילופים של יוגי לב את ההתרופפות בנבחרת בגלל ששחקנים פתחו את פיהם וביקשו לראות את חולצת ההרכב, חלק בכלל טענו שהוא מזלזל ביוונים העקשנים לקראת משחק רבע הגמר, כי אחרי הכל למה להחליף הרכב מנצח? ועוד במשחק כל כך חשוב כמו שלב רבע הגמר? (בלי קשר לזהות היריבה).

לדעתי, שינוי ההרכב קודם כל נתן רענון. רענון לשחקנים שלא עלו בהרכב להוכיח באמת שהדיבורים והזמזומים ששמעו מהם ברקע שווים את כל הרעש. מעבר לכך השינוי בהחלט הביא ליישור קו, להוכיח לבאנקרים שבהרכב, שלא הכל צפוי מראש ולכל אחד יש מחליף, ומחליף בהחלט, ואת ההוכחה ראינו במשחק רבע הגמר. מעבר לכך, ההזדמנות שניתנה לשחקני הספסל הייתה אולי כדי להכניס אותם לכושר משחק שהיה קצת חסר להם היות ולא שיחקו יותר מדי בשלב הבתים.

עכשיו כששלב ההוכחה מאחוריהם (שורלה שיחק מצוין, רויס וקלוזה כבשו), ושחקני הספסל המעולים הוכיחו שמקומם בהרכב, יוגי לב הגרמני יצטרך לחשוב טוב טוב לקראת המשחק הבא ו 11 שחקני ההרכב אשר יראו דשא לקראת היריבה הבאה שתיפגש מולם בחצי – אנגליה או איטליה.

צהוב שחור – גם באירופה

גרמניה של העונה הקודמת נצבעה בצבעים שהיו מוכרים לפני כעשור. בורוסיה דורטמונד חזרה לחיים ולמרכז הכדורגל הגרמני. הגיע הזמן להבין מה עובד שם כל כך טוב.

הליגה הגרמנית היא אחת המהנות, המעניינות, ומרובות השערים שיודעת אירופה. באיירן מינכן היא השם הכי גדול שגרמניה יודעת, אך עם הזמן באיירן קצת איבדה מיוקרתה וקמו לה מספר מתחרות מעניינות ורציניות לתואר. אחת מהן היא בורוסיה דורטמונד שבאמתחתה מספר תארים לא מבוטל, גם בגרמניה וגם באירופה.

התואר האירופאי האחרון שחגגו בדורטמונד היה בליגת האלופות בשנת 1997, לאחר שניצחה את יובנטוס 1-3 בגמר שנערך במינכן. מאז אפשר לומר שדורטמונד נעלמה ממפת הכדורגל והיה ספק גדול אם נראה אותה מככבת ברחבי אירופה ואפילו בליגת הגרמנית. בבורוסיה דורטמונד ידעו בעיקר מפלות שהגיעו אחרי תור הזהב של המאמן האגדי אוטמאר היצפלד. בעצם אז דורטמונד חוותה את הירידה הכי גדולה בתולדות המועדון.

בשנים  2007 – 2003 החלה הקבוצה להתדרדר והפכה לקבוצת אמצע טבלה ואף הייתה קרובה לירידה לליגה השנייה יותר מפעם אחת, לא מעט בגלל יכולת ההתנהלות הפיננסית שכמעט הביאה אותה לפשיטת רגל.

לאחר שהגיעו למסקנה שאין ברירה, החליטו במועדון הגרמני על מכירתם של הכוכבים הצ'כים – תומאס רוזיצקי לארסנל ב-2006 ויאן קולר למונאקו ב-2007. מכירת השניים פגעה רבות בהישגי הקבוצה והדבר בא לידי ביטוי בעונת 2006/2007 בה כמעט וירדה לליגת המשנה. למרות המשבר העמוק, הקבוצה נשארה אחת הפופולאריות ביותר בגרמניה ובעולם, ואת זה אפשר להבין בעקבות הקהל הרב שמגיע למשחקים באצטדיונה הביתי. ממוצע הקהל שמגיע למשחקיה הביתיים של דורטמונד הוא הגבוה באירופה (מעל 80,000! צופים למשחק).

משנת 2008 ואלך הבינו בדורטמונד שעליהם לחזור בהקדם לקדמת הבמה ולהוכיח שהאליפות לפני כעשור לא הייתה מקרית והקבוצה אכן שייכת לצמרת הליגה הגרמנית. ובשנת 2009/2010 החליטו בדורטמונד על מדיניות רכש חכמה והחליטו להתמקד בצעירים שימשכו אותה במעלה הטבלה ואולי עם הזמן לעשות את הכסף הגדול שיוציא אותה סופית מהמשבר שפקד אותה ונמשך גם בימים אלו.

כבר באותה עונה הצליחו בדורטמונד לסיים במקום במקום החמישי שהוביל אותם אל מקום במוקדמות הליגה האירופאית. אלו היו שנים של בניה שאותם הוביל בגאון אחד המאמנים העולים בגרמניה ובאירופה בכלל – יורגן קלופ.

מדיניות הרכש קידמה הובלה של צעירים שגדלו במועדון במשך השנים באקדמיית הנוער של הקבוצה. שחקנים כמו – מרסל שמלצר המגן השמאלי המעולה, מאטס הומלס שנחשב כבר היום לאחד מהבלמים הטובים בעולם, קווין גרוסקרוץ הקיצוני המהיר וכמובן היהלום שבכתר – מריו גצה.

ביחד איתם הוסיפה הקבוצה מספר נגיעות של כוכבים בצמיחה שהגיעו מרחבי העולם, ביניהם ניתן למצוא את: נבאן סובוטיץ' הסרבי, שינג'י קגאווה היפני, לוקאס באריוס הפארגוואי ואת צמד הפולנים – רוברט לבנדובסקי וג'ייקוב בלשצ'יקובסקי.מריו גצה , בורוסיה דורטמונד , יורגן קלופ , בונדסליגה , הליגה הגרמנית בכדורגל , ספורט

השילוב המעולה של השחקנים שהציפו את המועדון ביכולות שלהם, ובנוסף לכך ממוצע הגיל הצעיר – 23(!!) ביחד עם המאמן קלופ וסגנון המשחק שלו הביאו את ההצלחה שכולם ציפו לה, כאשר הכל התנקז לעונת 2010/2011 בה חגגה דורטמונד את האליפות השביעית בתולדותיה.

את העונה הנוכחית החלה דורטמונד טיפה בצליעה, אבל רצף משחקים של 8 ניצחונות סידר לה מאבק צפוף וצמוד בצמרת כשהתחלנו את הסיבוב השני והמלחמה רק החלה.

באיירן מינכן שהייתה מועמדת ודאית צריכה עכשיו להסתכל טוב טוב לצדדים כי הצהובים-שחורים בהחלט לא הולכים לעשות לה חיים קלים. בדורטמונד רוצים לשמור על היכולות והשחקנים שהביאו אותה עד הלום.

אישית, אני מחכה לקיץ, לראות האם דורטמונד יצליחו בעונה השלישית ברציפות לשמור על הסגל הנהדר שהביא אותה להצלחות הגדולות ולא להתפתות לכסף הגדול עבור הכוכבים שלה שכבר היום שמותיהם מקושרים לכל קבוצה גדולה ברחבי היבשת.