תגית: מסר

תמונות חתונה מספקות את הזיכרונות המושלמים דרכם אנו יכולים להיזכר ביום המושלם שלנו.

אבל עבור כלה אחת, דבי גרלך, התמונות שפרסמה בפייסבוק יהוו תזכורות תמידית למה שמעולם לא היה לה.

התמונות עם הארוס שלה, רנדי, מעולם לא קרו. התמונות פורסמו באותו יום בו הייתה אמורה להתקיים החתונה שלהם, כשרנדי נפטר באופן טרגי שמונה חודשים מוקדם יותר…

עבור דבי, פרסום התמונות (שנערכו עם פוטושופ) היה משהו שהיא פשוט הייתה צריכה לעשות.

עם התמונות הכלה הוסיפה מכתב פתוח שאנחנו חושבים שכולם צריכים לקרוא:

"היום היה אמור להיות היום הכי טוב בחיים שלי. היום הייתי אמורה להתחתן עם החבר הכי טוב שלי. הייתי אמורה להתעורר, ללבוש את שמלת הכלה שלי, ולצעוד לחופה לגבר החלומות שלי. היום, מול המשפחה והחברים שלנו, רנדי ואני עמדנו להביע את האהבה שלנו אחד לשני פעם נוספת, והנדרים שלנו הקדושים לליבנו. היום היה אמור להיות היום שחלמתי עליו מאז שהייתי ילדה קטנה. היום הייתי אמורה להפוך לאישה שלו. היום הייתי אמורה להפוך לגברת צימרמן…"

"אבל היום התעוררתי לבדי, כמו בכל יום. היום התעוררתי עם לב שבור פעם נוספת. היום אבא שלי לא ילווה אותי לחופה. היום אני לא אזכה לראות את הפנים של רנדי מתחת לחופה כשהוא יראה אותי בשמלת הכלה, השמלה שהחבאתי ממנו כי לא רציתי שיראה אותה.

היום אני לא אראה את כל החברים והמשפחה שלי. היום אני לא אתחתן עם אהבת חיי. היום לא יהיה לי בעל…

וזה בגלל שאדם לקח החלטה ששינתה את חייה לנצח, החלטה לא לעצור בתמרור עצור, לא לעצור כשהוא ראה את בעלי מתקרב אליו על האופנוע שלו, אלא במקום ניסה למהר ולחצות את הרחוב".

"בבקשה, אני מתחננת בפני כל אחד ואחת מכם שקוראים את הפוסט הזה. שימו לב לאופנועים, תעצרו בתמרור עצור ותנהגו בזהירות בגלל שאתם לעולם לא יודעים של מי העולם הזה שנמצא על האופנוע. אולי אם האיש הזה היה עוצר, הייתי מתחתנת עם רנדי שלי, עם החבר הכי טוב שלי, עם אהבת חיי.

אני אוהבת אותך רנדי צימרמן".

למרבה הצער, דבי גרלך לא תזכה להתחתן עם גבר החלומות שלה. 

אבל זה לא אומר שהמסר העוצמתי שלה לא צריך להגיע לכל מקום בתקווה שהוא ישנה חיים של אחרים.

עזרו לדבי לשתף את הסיפור ואת המסר שלה!

מה קורה כשאתם כל כך צעירים אבל קיבלתם את החדשות הנוראיות שבקרוב תאלצו לעזוב את העולם הזה הרבה יותר מוקדם ממה שציפיתם?

עבור רוב האנשים אלו חדשות איומות, וזה היה המצב עם האדם בן ה 24 הזה, אך הוא רצה ללכת לעולמו ושכולם יזכרו אותו, והגישה שלו והמילים האחרונות שלו בהחלט שוות קריאה מכיוון שהן מרוממות את הנפש והן מחווה מרגשת עבור אנשים שהוא כלל לא מכיר. זה היה מהלך אמיץ מאוד מצידו לכתוב את המילים הללו. ובהחלט שווה לקרוא את מה שיש לו להגיד.

"בקרוב אני יעלם לנצח, אבל זה בסדר כל עוד מישהו יקרא את זה.

אני רק בן 24, אך בחרתי את העניבה האחרונה שלי. זאת העניבה שאני אלבש להלוויה שלי בעוד מספר חודשים. היא אולי לא תתאים לחליפה שלי, אבל אני חושב שהיא מושלמת לאירוע.

האבחון של הסרטן הגיע מאוחר מדי בשביל לתת לי לפחות שביב של תקווה לחיים ארוכים, אבל הבנתי שהדבר הכי חשוב בקשר למוות הוא להבטיח שאתה תעזוב את העולם קצת יותר טוב ממה שהוא היה לפני שאתה היית קיים, בזכות התרומה שלך. הדרך בה חייתי את חיי, הקיום שלי, או יותר נכון, איבוד החיים שלי, לא ישנה דבר מכיוון שחייתי את חיי בלי לעשות שום דבר בעל משמעות. 

לפני, היו כל כך הרבה דברים שהטרידו את מנוחתי. אך כשהבנתי כמה זמן נשאר לי, לפתע נהיה לי ברור מה באמת חשוב. אז, אני כותב לכם בגלל סיבה אנוכית. אני רוצה להעניק משמעות לחיים שלי על ידי כך שאני משתף איתכם את מה שהבנתי:

אל תבזבזו את הזמן שלכם על עבודה שאתם לא אוהבים. זה ברור שאתם לא יכולים להצליח במשהו שאתם לא אוהבים. סבלנות, תשוקה, ומסירות, מגיעים בקלות רק כאשר אתם אוהבים את מה שאתם עושים. 

זה טיפשי לפחד מדעות של אחרים. פחד מחליש ומשתק אתכם. אם תתנו לו, הוא יכול לגדול ולגדול עד שלא ישאר דבר עבורכם, אלא רק הקליפה של עצמכם. הקשיבו לקול הפנימי שלכם ולכו איתו. יהיו כאלה שיקראו לכם משוגעים, אבל יהיו כאלה שיחשוב שאתם אגדיים. 



קחו שליטה על החיים שלכם. קחו אחריות על הדברים שקורים לכם. תגבילו הרגלים רעים ונסו להוביל חיים בריאים יותר. תמצאו ספורט שעושה אתכם מאושרים. ויותר מהכל, אל תתמהמהו. תתנו לחיים שלכם צורה לפי ההחלטות שקיבלתם, לא על ידי אלו שלא קיבלתם. 

תעריכו את האנשים שנמצאים לצידכם. החברים והמשפחה שלכם תמיד יהיו מקור בלתי נגמר של כוח ואהבה. זאת הסיבה שאסור לכם לקחת אותם כמובן מאליו. קשה לי להביע איך אני מרגיש כלפי החשיבות של התובנות הללו, אך אני מקווה שתקשיבו למישהו שחווה ייודע עד כמה הזמן יקר וחשוב. 

אני לא כועס, מכיוון שאני יודע שהימים האחרונים של חיי קיבלו משמעות. אני רק מתחרט שאני לא אזכה לראות הרבה דברים מגניבים שיקרו בקרוב כמו הפרויקט הבא של אילון מאסק. אני מקווה גם שהמלחמות בסוריה ואוקראינה יסתיימו בקרוב. 

אכפת לנו כל כך מהבריאות והיושר של הגוף שלנו שעד המוות, אנחנו לא מבחינים שהגוף שלנו הוא רק קופסא – חבילה שמספקת את האישיות, המחשבות, האמונות והכוונות שלנו לעולם. אם אין בקופסא הזאת שום דבר שיכול לשנות את העולם, אז זה לא משנה אם היא נעלמת. אני מאמין שלכולנו יש פוטנציאל. אבל צריך אומץ רב להבין זאת. 

אתם יכולים לצוף בחיים שנוצרו על ידי נסיבות, לפספס יום אחר יום, שעה אחר שעה, או שאתם יכולים להילחם על מה שאתם מאמינים ולכתוב את הסיפור המדהים של החיים שלכם. אני מקווה שתקבלו את ההחלטה הנכונה. 

תעזבו את העולם אחרי שהשארתם חותם. תחיו חיים בעלי משמעות, לא משנה איך אתם מגדירים זאת עבור עצמכם. לכו על זה. המקום אותו אנחנו עוזבים הוא מגרש משחקים מדהים, ובו הכל אפשרי. אך עדיין, אנחנו לא נמצאים כאן לנצח. החיים שלנו הם ניצוץ קצר ביקום המופלא הזה שמתעופף במהירות אדירה לחשיכה האינסופית של הלא נודע. אז תיהנו מהזמן שלכם עם תשוקה. תעשו אותו מעניין. תעשו אותו בעל משמעות. 

תודה לכם!"

אילו מילים מדהימות מאדם שעומד בפני הדבר הגרוע בחייו. הוא בהחלט משאיר את חותמו על העולם והמילים שלו נגעו בנו חזק. שתפו את המסר הזה עם אחרים, שגם הם יוכלו להעריך את החיים שלהם בדיוק כפי שהוא מספר.

פשוט בושה וחרפה, אין מילים אחרות לתאר זאת.

החוק של שליפת כרטיס צהוב לאחר ששחקן מוריד חולצה בשביל לחגוג שער הוא מפגר למדי, אז שחקנים פשוט מרימים את החולצה מעל הראש על מנת להראות לעולם את המסר שרשום להם על החולצה מתחת.

וזה בדיוק מה שעשה סיידו בראהינו שחקנה של ווסט ברומיץ' ונבחרת אנגליה עד גיל 21, כאשר הרים את חולצתו וחשף מסר לזכרו של אביו שנפטר.

גם אם הוא היה מסיר את חולצתו לגמרי, השופט היה חייב להימנע מהוצאת כרטיס במקרה הזה. איפה הלב שלו? יש דברים יותר חשובים מכדורגל. אבל השחקן אפילו לא עבר על החוק במקרה הזה.

לא ברור מה השופט חשב, ומה הוא חשב אחרי המשחק כאשר הבין את מה שעשה.

צפו בשער של בראהינו:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם