פשוט לא הגיוני, משהו בכדורגל העולמי נהיה משוגע מדי. כוכבות רגעית ומהירה מדי? ניפוח תוצאות לא הגיוני? אנחנו עומדים בפני אחד מהשינויים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי, אחד מהם נובע מכל השידורים והצילומים בלייב של המשחקים (כמעט כל משחק מצולם!) ועוד סיבה היא כוכבנות יתר של שחקני כדורגל.
אז ממה מתחילים? בואו נתחיל מהגיבורים של הכדורגל העולמי, או אולי דווקא נתחיל מהגיבורים הגדולים של הכדורגל הישראלי, אבל אם נחשוב על זה, יובל נעים חזר להיות גיבור? הרי הוא ניצח את מכבי תל אביב הגדולה, לא? ואם שבוע הבא יפסיד הוא שוב לא יהיה גיבור? וחיפה? שבוע אחד באירופה היא אחת הקבוצות החזקות בארץ, שבוע אחרי הוא קורסת בליגה? ואולי נזלוג לחו"ל, מסי לא כבש שלושה משחקים! שלושה משחקים! אז סימן שהוא במשבר? משהו כאן נהיה רגעי ומהיר מדי, אנחנו שוכחים מה שקל לנו לשכוח וזוכרים את מה שנוח לנו, אי אפשר למדוד הצלחה והישגים כל דקה במשחק, את זה עושים המאמנים עם סטטיסטיקות ונתונים תוך כדי משחק וגם אחרי, אנחנו יכולים להתחיל לחפש הישגיות ותוצאות כל חודש, או שבוע, ולהתרכז ביכולות, ביתרונות ובחסרונות, אבל אי אפשר! אי אפשר להכתיר כל שבוע גיבור אחר על כל פעולה טובה או לא טובה.
רק שתשימו לב, סארי פאלח מקבל מחמאות כל כך גדולות, באמת לילד יש כשרון ברגליים, הוא אולי עוד לא מנוסה ולא הכי פיזי, אך הוא גבוה ומשחק חכם. ראיתי את המשחק האחרון של מכבי חיפה מול בני יהודה, סארי עשה טעות בהרחקה, בהילוכים החוזרים לא הפסיקו לחזור על שמו, כמה שהטעות היא נוראית, ואיך עושים טעות כזאת? ולמה לא לבעוט חזק יותר או חלש יותר, מה יהיה? עוד ביקורות? אנחנו נותנים מחמאה אחת על אלף פעולות טובות של שחקן ואז מעיפים עליו 1000 ביקורות על טעות אחת?
טעויות הגנה היו מאז ומתמיד, מימי צבי רוזן ועוד לפני, עד לאבי כהן ז"ל, אמיר שלח, בנאדו וגרשון… אך היום כשיש 10 מצלמות על המגרש ניתן לראות את הטעות מכל הכיוונים, וכך אנחנו בתור צופים ופרשנים יכולים לקלל מיותר זוויות, להתעצבן מיותר זוויות (של אותה טעות כמובן), הרי כל אחד מאיתנו הוא אלכס פרגוסון קטן בבית שפשוט לא בא לו לפתוח בקריירת אימון, אז את הביקורות אנחנו סופגים מעמדת השידור בבית, ואחר כך מהריקושטים של התקשורת בבוקר שאחרי…
אני אתן לכם תמונת מצב יבשה לחלוטין נקייה מכל הטיה, הרי הטבלה לא משקרת (אלא אם כן לוזון החליט אחרת…). אחרי 11 מחזורים, הפועל תל אביב מובילה את הליגה עם 23 נקודות, מכבי תל אביב עם 20 נקודות במקום השני ומכבי חיפה במקום השביעי עם 16 נקודות. מצב קצת הזוי, לא? אם הייתי אומר לכם שחיפה מקום שני, משהו שם גם היה יכול להיות הגיוני, למה? כי חיפה נמצאת בפער של 4 נקודות בלבד ממכבי ו-7 מהפועל, ולהזכירכם אנחנו בתחילת העונה, ובואו לא נדבר על ק"ש ונתניה המפתיעות שכל אחת מהן גם מדורגת גבוה ומשחקת מעולה, אז מה למדנו?יש גיבורים או אין?
הכל פתוח בליגה שלנו, במיוחד כשהפערים עדיין לא עוקפים את ה-10 נקודות, קבוצות לא מתפרקות לחלוטין ויש עוד 19 משחקים לסיום העונה הסדירה, ובחישוב זריז זה אומר עוד 57 נקודות בקופה!
לסיכום, הכי קל ליצור כוכבים ולהרוס אותם ברגע, הרי ככה עושים כותרות, ככה מנפחים אשליה על יכולת הרואית שאולי עדיין לא קיימת. בואו לא נקדים את המאוחר, כי בסופו של דבר תסתכלו על יובל נעים, זה לא כל כך נעים יום אחד להיות בפסגה ויום אחר כך להיות מאוים ע"י 200 אוהדי בית"ר ירושלים, או שאולי כרגע, זה לא כל כך נעים להיות – יובל נעים.
אתם יודעים מה, אני אפילו מתחיל לחשוב שאני יכול לכתוב מה שבא לי לסיום, אולי היום אני אהיה הכתב עם הפוסט הטוב ביותר בישראספורט אבל מחר אף אחד כבר לא יזכור את זה…שוכחים מהר…
