תגית: מכבי חיפה

מאז ומתמיד, מאז שולדימיר דבאלישווילי נחת בחיפה היו את אלה שאהבו אותו, והיו את אלה ששנאו אותו וטענו שהוא לא חלוץ. אז הוא חלוץ או לא? ומהם דרישות המערכת של מכבי חיפה בכלל?

בואו ואתן לכם הקבלה מעולם אחר, עולם המחשבים, אם אני אדם שמשחק במשחקים ברשת, מן הסתם שאני אקח חבילת גלישה (באינטרנט) גדולה וחזקה באינטרנט, אפילו 100 מגה, וגם כרטיס מסך חזק וזכרון וכו'…כל זה כדי שמשחקי הרשת יעבדו טוב. אם אני לוקח מחשב רק לשימוש מצומצם באינטרנט ובדואר האלקטרוני רוב הסיכויים שכרטיס המסך שלי לא יהיה להיט, וכך גם כל שאר המערכת, ואני אקח חבילת גלישה נמוכה, זה לא אומר שהמחשב שלי לא טוב, הוא פשוט טוב לשימוש שאני מחפש. אם אני צריך נעליים לאימוני כדורגל רוב הסיכויים שאני לא אקנה מגפיים…נכון?

כך זה גם בכדורגל, יש כל כך הרבה סוגים של שחקנים ועמדות, ולכל קבוצה יש דרישות מערכת מסוימות לכל שחקן ועמדה, ואת הדרישות הללו היא צריכה לדעת ולהכיר ודרכן לבחור שחקנים נכונים למערך, בין אם זה ברכש של זרים ובין אם זה בבחירה של שחקני נוער שיעלו לבוגרת.

הבעיה מתחילה כשקבוצה לא יודעת מה הדרישות שלה, ומשנה את הדרישות שלה תוך כדי העונה. אצלנו בכדורגל הישראלי לרוב חושבים שחלוץ עושה הכל, גם עושה משחק, גם נוגח טוב, גם בועט טוב, מתמקם טוב, אבל מה לעשות, לא כולם איגביני יעקובו. איגביני למשל היה חלוץ שעשה כמעט הכל, גם עשה משחק, גם בישל, גם כבש, יכל לקבל כדור ולהתחיל לרוץ, אך חלוצים בסטייל שונה, שהגוף המסיבי שלהם וצורת האימונים שבה עבדו בנו אותם להיות חלוצי רחבה, ולא פליימקרים.

מכבי חיפה בשנתיים האחרונות הייתה משחקת עם חלוץ אתלטי וחלוץ וטכני, כשלצידו חלוץ מסיבי שפחות מניע כדורגל, ומתעסק יותר במיקום ברחבה ותנועה שמושכת שחקני הגנה. בעונה שעברה היו אלה חמד ודבאלישווילי. חלק גדול מהשערים של חמד נוצר ע"י ריצה שלו עם הכדור עד השער או כדור שהוא קיבל כאשר ולדימיר דבאלישווילי עושה תנועה ומושך שומר. ודבאלישווילי? כמעט כל שעריו היו שערי רחבה, מיקום טוב, נגיחה, בעיטה בשתי רגליים, לא זכור לי שער של דבאלישווילי שאותו הוא התחיל בריצה מהירה מהחצי…

לפני כחודשיים בערך היה נראה כי אלישע לוי שינה את דרישות המערכת שלו, ורצה שני חלוצים טכניים מהירים, כמו וויאם עמאשה ותומר חמד, ולכן, הצעד המתבקש והנכון ביותר הוא באמת למכור את הגיאורגי, לא כי הוא לא שחקן טוב, כי הוא לא מתאים לדרישות, לטקטיקה החדשה שנוצרה.

אז יש לי שאלה אלישע, אתה יודע מה אתה רוצה מחיפה? אתה יודע מה המערך? איזה עמדות ואיזה סוג שחקנים אתה רוצה? כי אם אתה בונה על חלוץ מטרה, שמתמקם טוב ברחבה בלי הרבה התערבות במשחק המסירות, דבאלישווילי הוא שחקן מעולה לדרישה זאת, רק תדע מה אתה רוצה, אם נסתכל טוב טוב נראה שכמעט כל שער של דבאלישווילי היה שער רחבה, בין אם נגיחה או בין אם סיבוב ובעיטה באחת מרגליו (בשתיהן הוא בועט מעולה), אז למה אתה גורר אותו להתערב גם במשחק המסירות? למה הוא צריך לקבל כדור רחוק מהרחבה ולנסות ליצור לעצמו מצב?למה? תסתכלו טוב טוב, על כל משחק שבו הגיאורגי שיחק לבדו בחוד או ביחד עם מישהו לצידו, והתערב במשחק המסירות, ניסה לקחת כדור ולרוץ איתו, הוא לא הבקיע! לא כי הוא לא חלוץ טוב, כי הוא פשוט לא פליימייקר! זה הכל…הוא שחקן רחבה…

עוד דוגמא טובה היא יאיא סיידו, אם אלישע לוי רוצה קשר אחורי גרזן שמחלץ כדורים ומוציא כדור להתקפה הוא צריך לבדוק האם יאיא מחלץ מספיק כדורים, וכמה כדורים הוא מאבד בהשוואה לאלה שהוא מחלץ, ומעבר לזה, אם אלישע מחפש קשר 50:50 בסטייל של ז'וטאוטאס וכיאל, האם סיידו באמת יתאים לעמדה זאת?

אנחנו נוטים מהר מאוד להגיד אם שחקן טוב או לא, לפני שעוד חשבנו על מיקומו על המגרש, והדוגמא האחרונה שלי בהחלט, היא אלון חרזי, חלוץ, שחקן התקפה, למד איך לכבוש שערים במדי הכח רמת גן, אך בעונותיו הראשונות בחיפה תחת גיורא שפיגל ושרף הפך בכלל למגן, ונהיה לאחד המגנים הטובים ביותר בתולדות המועדון והמדינה.

אז רגע…דבאלישווילי טוב או לא? אני חושב שלא זאת השאלה, המספרים מדברים בעד עצמם, הבחור כובש, וזה מעבר לשערים שהוא שם בטדי בניצחון 1:4, השאלה היא מה המערך שחיפה משחקת בו והאם הגיאורגי מתאים אליו…אלישע? יש לך תשובה?

אם הייתם שואלים אותי לפני שבועיים אם יש למכבי חיפה סיכוי לחזור למאבק האליפות, הייתי אומר שלא. מכבי חיפה נראתה רע ולא הייתה יציבה ונראה כי מלבד הבעיות על הדשא יש לה גם בעיות בחדר ההלבשה.

אבל אתמול הדברים השתנו, יניב קטן עשה סולחה עם ניר דוידוביץ', סולחה שהייתה צריכה לקרות מזמן, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם ואולי הדבר המשמעותי ביותר הוא הניצחון המשכנע בטדי 1:4 על בית"ר ירושלים.

הניצחון הגדול במגרש קשה מאוד מול קבוצה עיקשת ולוחמת יכול לתת דחיפה מוראלית גדולה למכבי חיפה שסוף סוף נראתה שמחה על המגרש. מה שאיחד את מכבי חיפה בשנים האחרונות היה חדר ההלבשה, וזה מה שאבד לה בתחילת השנה.

עכשיו נראה שחדר ההלבשה מתחבר וזה רק יעבוד לטובת האלופה. מלבד זאת, מכבי חיפה יכולה לנצל את המעידות החוזרות של התל אביביות שממשיכות לאבד נקודות ובמחזורים הקרובים מצפים להם משחקים קשים.

הפועל תל אביב כבר במחזור הקרוב תפגוש בדרבי את מכבי תל אביב למפגש טעון שיכול להיגמר בניצחון לכל אחת אבל גם יכול להיגמר בתיקו, משהו שבוודאי מכבי חיפה מאחלת ומייחלת שיקרה. לירוקים אומנם מצפה משחק בית קשה מול הפועל עכו אבל כולנו יודעים שמכבי חיפה יודעת להתעלות על עצמה במשחקים גדולים. שבוע מאוחר יותר מגיעה עוד הזדמנות גדולה עבור מכבי חיפה כשהיא תגיע לבלומפילד למשחק צמרת קשה מול הפועל תל אביב, עוד הזדמנות גדולה לצמצום הפערים. במחזור האחרון של הסיבוב הראשון מצפה להפועל תל אביב עוד מפגש קשה, הפעם מול קריית שמונה בחוץ, בעוד למכבי חיפה יש דרבי מול הפועל כשכולם בוודאי צופים לניצחון ירוק. הרי האדומים לא ניצחו בדרבי כבר 10 שנים.
מכבי חיפה צריכה לקחת את ה'צאנס הזה בשתי ידיים ולסיים את הסיבוב בקאמבק בצמרת שיכול אפילו להוביל אותה למקום הראשון. הכול תלוי עכשיו במכבי חיפה, יש לה את הסגל הכי טוב בארץ, היא רק צריכה לייצב את ההגנה ולהגיע מוכנה מנטאלית לכל משחק והדרך חזרה לצמרת בטוחה.

אני מודה ומתוודה מראש. גם אני התעלמתי מהכתובת, למרות שהיא הייתה על הקיר. הרבה יותר קל, כמובן, לדבר בדיעבד, אבל למרבה המזל לא אני האיש שהיה צריך לראות את הדברים מבעוד מועד; והדברים הם ברורים: למכבי חיפה במצבה הנוכחי יש סיכויים קלושים מאוד להצליח.

קבוצה קרועה מבחינה חברתית לא יכולה לעלות למגרש ולשחק כאילו הכל בסדר. כדורגל הוא לא ספורט יחידני, אלא ספורט קבוצתי, ואם המרקם הקבוצתי חולה, הכדורגל בהתאם.

העניין שאני מדבר עליו הוא כמובן יחסי העימות-התעלמות השוררים בין ניר דוידוביץ' ליניב קטן. לא מדובר בשני שחקנים מן המניין. מדובר בקפטן הקבוצה ובסגנו. מדובר בשני השחקנים הכי ותיקים בקבוצה, ושניים מן המבוגרים ביותר בה.

בקבוצה המורכבת מממספר גדול של שחקנים חדשים, ואולי חשוב מכך – הרבה מאוד שחקנים צעירים, השלד הותיק של הקבוצה הוא האחראי על יציבות המערכת; גם על המגרש וגם מחוצה לו. עימות שכזה בין שני השחקנים הבולטים ביותר בקבוצה, לא יכול לבוא בד בבד עם שקט ותחושה חיובית בחדר ההלבשה. כאשר שחקן צעיר מרגיש שתקשורת חיובית ותקינה עם שחקן אחד, עשויה להיראות כחוסר נאמנות כלפי שחקן אחר, יכולה להיווצר התפלגות בין שחקני הקבוצה (בשפת התקשורת – מחנאות).

כשניר קלינגר הרגיש ב-2003 שהקבוצה שלו נמצאת במצב דומה, הוא חתך מיד את שני השחקנים הבולטים, היקרים והחשובים ביותר בקבוצה, טל בנין ואבי נמני. מבחינה מקצועית, החשיבות של בנין ונמני עבור מכבי תל אביב הייתה גבוהה בהרבה מחשיבותם של דוידוביץ' וקטן במכבי חיפה הנוכחית, אך קלינגר הבין כבר אז שהמצב החברתי בקבוצה חשוב יותר מהכל.

ניר דוידוביץ' פגוע. כולנו יודעים זאת.

הוא פגוע מיניב קטן שבחר להניף את צלחת האליפות יחד עם אריק בנאדו, ולא הזמין גם אותו לחלוק את ההתרגשות. הוא מרגיש ששחקן במעמדו ראוי היה להיות הראשון שלו יניב קטן יקרא, ולא בנאדו שרק חזר באותה העונה לאחר מספר שנות גלות בירושלים.

האם הוא פגוע בצדק? בכלל לא רלוונטי. שיחה בארבע עיניים עם יניב קטן בוודאי הייתה פותרת את העניין. לשפוך בתקשורת את כל הטינה כלפי חבר לקבוצה זה דבר שספורטאי לא יכול לעשות, בוודאי לא כאשר שניהם עדיין נמצאים במועדון.

לא רק מקטן נפגע ניר דוידוביץ'. גם מאלישע לוי הוא נפגע, מכיוון שהאחרון בחר להחתים שוער נוסף שילחם איתו על המקום בהרכב. ניר דוידוביץ' הרגיש שהוא עדיין ראוי להיות שוער ראשון בלי תחרות, אלישע לוי טוען ששניהם מצוינים ושתחרות היא דבר בריא, והאוהדים זוכים לראות בכל שבוע שוער אחר על המגרש, דבר שמקשה על חוליית ההגנה לפתח תיאום ויציבות, ואילו על השוערים עצמם בעיקר מקשה לפתח ביטחון.

אפשר לטעון שלא מגיע לדוידוביץ' להיות בתחרות על אפודת השוער. אפשר לטעון שהוא עשה מספיק במכבי חיפה כדי לקבל את הקרדיט להיות השוער הראשון באופן קבוע. אפשר לטעון הרבה דברים לזכותו, אבל חייבים להודות באמת, שנגלתה לעינינו לא פעם בשנתיים האחרונות: ניר דוידוביץ' כבר לא מספיק טוב. לצד עצירות יפות ומשחקים טובים, דוידוביץ' מציג בלא מעט משחקים יכולת פושרת, שכבר עלתה למכבי חיפה בלא מעט נקודות. האינסטינקטים המצוינים שלו נשארו, אבל המיקום והריכוז כבר לא כמו בעבר, ובאופן כללי ניתן לומר שדוידוביץ' מראה בעיקר חוסר יציבות.

אם ניר דוידוביץ' היה משלים עם המצב כמו שהוא, והיה מקבל בהבנה את הבאתו של שראנוב והעדפתו על פניו, הוא היה מוסיף הרבה כבוד לעצמו וגם לקבוצה.

המצב הנוכחי במכבי חיפה מאוד לא בריא, והוא לא יכול להימשך. או ששני הקפטנים ישכינו שלום ביניהם ויפתחו דף חדש, או שלפחות אחד מהם יצטרך ללכת.

על פניו עושה רושם שניר דוידוביץ' הוא גורם הבעיה העיקרי, אבל יכול להיות שזאת סתם התמונה שמצטיירת כלפי חוץ. כל החלטה של אלישע לוי תתקבל בהבנה, ובפרט שאכן תתבצע החלטה.

ניתן עוד להציל את העונה של מכבי חיפה, אבל צריך לעשות את זה באופן חד והחלטי. בפילוג וריחוק חברתי קבוצת כדורגל לא יכולה להצליח. או שיעשו שם משהו עכשיו, או שהעונה הנוכחית של מכבי חיפה נידונה לכישלון.

פשוט לא הגיוני, משהו בכדורגל העולמי נהיה משוגע מדי. כוכבות רגעית ומהירה מדי? ניפוח תוצאות לא הגיוני? אנחנו עומדים בפני אחד מהשינויים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי, אחד מהם נובע מכל השידורים והצילומים בלייב של המשחקים (כמעט כל משחק מצולם!) ועוד סיבה היא כוכבנות יתר של שחקני כדורגל.

אז ממה מתחילים? בואו נתחיל מהגיבורים של הכדורגל העולמי, או אולי דווקא נתחיל מהגיבורים הגדולים של הכדורגל הישראלי, אבל אם נחשוב על זה, יובל נעים חזר להיות גיבור? הרי הוא ניצח את מכבי תל אביב הגדולה, לא? ואם שבוע הבא יפסיד הוא שוב לא יהיה גיבור? וחיפה? שבוע אחד באירופה היא אחת הקבוצות החזקות בארץ, שבוע אחרי הוא קורסת בליגה? ואולי נזלוג לחו"ל, מסי לא כבש שלושה משחקים! שלושה משחקים! אז סימן שהוא במשבר? משהו כאן נהיה רגעי ומהיר מדי, אנחנו שוכחים מה שקל לנו לשכוח וזוכרים את מה שנוח לנו, אי אפשר למדוד הצלחה והישגים כל דקה במשחק, את זה עושים המאמנים עם סטטיסטיקות ונתונים תוך כדי משחק וגם אחרי, אנחנו יכולים להתחיל לחפש הישגיות ותוצאות כל חודש, או שבוע, ולהתרכז ביכולות, ביתרונות ובחסרונות, אבל אי אפשר! אי אפשר להכתיר כל שבוע גיבור אחר על כל פעולה טובה או לא טובה.

רק שתשימו לב, סארי פאלח מקבל מחמאות כל כך גדולות, באמת לילד יש כשרון ברגליים, הוא אולי עוד לא מנוסה ולא הכי פיזי, אך הוא גבוה ומשחק חכם. ראיתי את המשחק האחרון של מכבי חיפה מול בני יהודה, סארי עשה טעות בהרחקה, בהילוכים החוזרים לא הפסיקו לחזור על שמו, כמה שהטעות היא נוראית, ואיך עושים טעות כזאת? ולמה לא לבעוט חזק יותר או חלש יותר, מה יהיה? עוד ביקורות? אנחנו נותנים מחמאה אחת על אלף פעולות טובות של שחקן ואז מעיפים עליו 1000 ביקורות על טעות אחת?

טעויות הגנה היו מאז ומתמיד, מימי צבי רוזן ועוד לפני, עד לאבי כהן ז"ל, אמיר שלח, בנאדו וגרשון… אך היום כשיש 10 מצלמות על המגרש ניתן לראות את הטעות מכל הכיוונים, וכך אנחנו בתור צופים ופרשנים יכולים לקלל מיותר זוויות, להתעצבן מיותר זוויות (של אותה טעות כמובן), הרי כל אחד מאיתנו הוא אלכס פרגוסון קטן בבית שפשוט לא בא לו לפתוח בקריירת אימון, אז את הביקורות אנחנו סופגים מעמדת השידור בבית, ואחר כך מהריקושטים של התקשורת בבוקר שאחרי…

אני אתן לכם תמונת מצב יבשה לחלוטין נקייה מכל הטיה, הרי הטבלה לא משקרת (אלא אם כן לוזון החליט אחרת…). אחרי 11 מחזורים, הפועל תל אביב מובילה את הליגה עם 23 נקודות, מכבי תל אביב עם 20 נקודות במקום השני ומכבי חיפה במקום השביעי עם 16 נקודות. מצב קצת הזוי, לא? אם הייתי אומר לכם שחיפה מקום שני, משהו שם גם היה יכול להיות הגיוני, למה? כי חיפה נמצאת בפער של 4 נקודות בלבד ממכבי ו-7 מהפועל, ולהזכירכם אנחנו בתחילת העונה, ובואו לא נדבר על ק"ש ונתניה המפתיעות שכל אחת מהן גם מדורגת גבוה ומשחקת מעולה, אז מה למדנו?יש גיבורים או אין?

הכל פתוח בליגה שלנו, במיוחד כשהפערים עדיין לא עוקפים את ה-10 נקודות, קבוצות לא מתפרקות לחלוטין ויש עוד 19 משחקים לסיום העונה הסדירה, ובחישוב זריז זה אומר עוד 57 נקודות בקופה!

לסיכום, הכי קל ליצור כוכבים ולהרוס אותם ברגע, הרי ככה עושים כותרות, ככה מנפחים אשליה על יכולת הרואית שאולי עדיין לא קיימת. בואו לא נקדים את המאוחר, כי בסופו של דבר תסתכלו על יובל נעים, זה לא כל כך נעים יום אחד להיות בפסגה ויום אחר כך להיות מאוים ע"י 200 אוהדי בית"ר ירושלים, או שאולי כרגע, זה לא כל כך נעים להיות – יובל נעים.

אתם יודעים מה, אני אפילו מתחיל לחשוב שאני יכול לכתוב מה שבא לי לסיום, אולי היום אני אהיה הכתב עם הפוסט הטוב ביותר בישראספורט אבל מחר אף אחד כבר לא יזכור את זה…שוכחים מהר…

אחרי 11 משחקי ליגה הקבוצה של אלישע לוי נמצאת רק במקום השביעי עם 16 נקודות בלבד, 7 נקודות רחוקה מהפועל תל אביב שבמקום הראשון. הרבה זמן לא זוכרים בכרמל פתיחה כזאת רעה וגרועה של הירוקים שהשיגה 4 ניצחונות בלבד אחרי 11 משחקים.

דווקא אחרי ששחר פתח את הכיס והביא לאלישע לוי לא מעט שחקני רכש, נראה שהעונה זהו המשבר הכי גדול ורציני שעובר על הקבוצה בתקופתו של אלישע לוי, אף יותר מהחמצת האליפות להפועל תל אביב בעונת הקיזוז. אז מה לא עובד באימפריה הירוקה של מר שחר?

נראה שבפעם הראשונה המאמן אלישע לוי בתקופתו בחיפה צריך להתמודד עם סגל גדול מאד ורחב של שחקנים, עם לא מעט כוכבים ונראה שאלישע מתקשה מאוד לעשות סדר בקבוצה שלו. לקבוצה יש יותר מדי חלוצים כשבכל משחק כמה חלוצים נמצאים חלקם בספסל וחלקם אף מחוץ לסגל ביציע. נראה שלקבוצה יש זרים בינוניים לגמרי ומטה, בוליאט הבלם הקרואטי לא פוגע ומשלים הגנה די חלשה של הירוקים שספגו כבר 14 שערים, מה שלא מתאים לקבוצה שרוצה אליפות. הקבוצה ספגה ב-10 משחקים מתוך ה-11 מה שמצביע על הגעגועים העזים לאריק בנאדו שפרש עקב בעיות בליבו. מה שלא ברור היא השאלתו של הבלם האוקראיני אנדריי פילאבסקי לבית"ר ירושלים, למרות שהוא עבר פציעה לא קלה הוא בהחלט יכול להוות פתרון הולם להגנה הרעה של אלישע לוי. פילאבסקי בעונה שעברה בהחלט היה עמוד תווך בהגנה הירוקה ביחד עם בנאדו.

גם הקישור האחורי של מכבי חיפה לא ממש מתפקד, סיידו לא מספק את הסחורה, תמיר כהן עוד לא נכנס לעניינים וגוסטבו בוקולי כבר מבוגר מדי על מנת לעשות הכל לבדו. אייל גולסה ויאיא סיידו ממשיכים לקבל קרדיט אינסופי מהמאמן על אף תרומתם הדלה לקבוצה וזה ממש לא מובן, במיוחד לאחר סדרת החינוך שאלישע עושה לכמה וכמה שחקנים. ביניהם עידן ורד, דלה ימפולסקי, עלי עותמן, חיים מגרלשווילי, חן עזריאל.

הקבוצה משחקת בלי חשק, בלי רצון, בלי תשוקה ונראה שיש לא מעט בעיות חברתיות בקבוצה שמשפיעות ופוגעות ביכולת. גם הזיגזג בעמדת השוער, שכמעט מדי שבוע עומד שוער אחר, פעם שראנוב ופעם דוידוביץ' לא מוסיף לביטחון ההגנה. גם המאמן וגם השחקנים אשמים במצבה של הקבוצה כיום ונמצאים באותה הסירה, לכן הם חייבים להוציא את הקבוצה לדרך חדשה וטובה יותר. אבל אם האווירה בחדר ההלבשה תמשיך להיות עכורה ושחקנים מסויימים יהיו נגד המאמן והמאמן נגד אותם שחקנים אז מצבה של הקבוצה יכול ללכת ולהחמיר אף יותר, מצב שבו יענק'לה שחר לא ירצה שיקרה.

שחר ידוע כאחד שלא ממהר לפטר מאמנים ולכן לדעתי הוא יחכה לחודש ינואר כדי לשחרר מספר שחקנים ואולי לצרף כמה חדשים במקומם, רק בסוף העונה, אם העונה תהיה באמת חלשה עבור הירוקים יתכן והצדדים ייפרדו לאחר תקופה ארוכה, דבר שאולי יכול להביא את ראובן עטר להיות מאמנה הבא של מכבי חיפה, דבר שכמעט כל אוהד ירוק חולם עליו.

כל יום שעובר, אני שומע סביבי דיעות שאומרות, אין כדורגל בארץ, אין שחקנים, אין יכולת, צריך לצמצם את הליגה, מאז שאני קטן אני זוכר את חוסר vהחלטיות סביב הקטנת והרחבת הליגה. אחרי כל כך הרבה זמן שאני רואה כדורגל מהארץ ומהעולם אני יכול להגיד סוף סוף, גודל הליגה לא קשור לאיכות, נקודה.

אם נקטין את הליגה מv זה ייתן? ליגה כמו סקוטלנד? 10 קבוצות ובסוף או סלטיק או ריינג'רס לוקחות את הגביע או האליפות? מ-1986 שום קבוצה סקוטית אחרת לא לקחה את האליפות, רק סלטיק וריינג'רס, זה מה שאנחנו רוצים? קידוש קבוצות הצמרת? להשאיר את הגדול גדול ואת הקטן קטן?

אני מסתכל על הליגה ומבין די מהר, זה לא שאין כדורגל בארץ, זה פשוט, אין ספורט בארץ, אין חינוך ספורטיבי בארץ. הכל מתחיל בגילאים קטנים, בית ספר יסודי, שיעורי ספורט מזולזלים, וגם מתקני הנוער המתיישנים של הקבוצות השונות בארץ. מקדמים מאמן כי הוא הבן של… ולא בעל יכולות ניהוליות טובות, מקדשים כאן את הניצחון והתארים ולא את הדרך וההתקדמות, כסף כאן קונה הכל, אפילו נשמה של שחקן, ומעל לכל, שחקני חיפה מכבי והפועל תל אביב עייפים במשחקי הליגה, למה? כי הם שיחקו 72 שעות קודם לכן, כדורגלנים הם בקושי, ספורטאים הם ממש לא.

אני מסתכל על הליגה שלנו ממש כמו שאני מסתכל על מסעדה, אם מסעדה נפתחת וכל יום בא רק לקוח אחד, וגם הוא מתלונן על טיב האוכל, השירות והמחיר היקר, מה יעשה הבעלים של המסעדה? יביא טבח אחד, כוס אחת וצלחת אחת בשביל הלקוח היחיד שבא? יצמצם? כי אין? לא, הוא ישקיע באוכל טוב, שירות טוב, פרסום ושיווק כדי להציל את המסעדה שלו מלהיסגר, ככה הליגה שלנו, לא מגיעים כל כך הרבה אנשים למגרשים בגלל איכות המתקנים, משלמים הרבה כסף ומקבלים כדורגל סביר מינוס, ובמקום שהאנשים שם בהתאחדות יקבלו החלטות להתחיל לחנך כאן לכדורגל וספורט, הם חושבים על צמצומים, אם אין, אז אין, לא?

אם אין אז אין?! נו באמת… מוכרים לנו כאן אשליות של כלום ושום דבר, שחקנים גדולים גדלו כאן ועדיין יגדלו, כל מה שצריך זה להתחיל לשחק ולהתאמן ולהפסיק להתעסק במסביב, בקצב הזה נצמצם את הליגה לשלוש קבוצות וגם הן כבר לא משהו, חיפה הפועל ומכבי, זה באמת מה שאנחנו רוצים? ליגה של 10 קבוצות? 12? 8? ליגה שבה סגנית האלופה רחוקה 15 נקודות מזאת שנלחמת על חייה? כבר היינו בסרט הזה, ובוא נגיד שלא זכינו בשום תואר אירופי, בגלל המלחמה הבלתי נגמרת בין המקומות וצפיפות הטבלה, לא היה גם מקום לשחקני נוער לעלות ולקבל הזדמנויות, ומה שקיבלנו זאת טבלה שמשתנה כל מחזור מקצה לקצה, שלוש גדולות בצמרת, כמעט ואין שיתוף נוער בליגה, אולי רק בגביע הטוטו, וזהו בעיקרון.

לסיכום, תסתכלו באנגליה וספרד, במחזורים האחרונים, כשקבוצות אמצע הטבלה כבר יודעות שהן לא יורדות ולא עולות, הן משתפות הרבה שחקני נוער, כדי לטפח את דור העתיד, והרבה שחקנים יוצאים מהקבוצות הללו, המון! בליגה שלנו? של 12 קבוצות? לא היה זמן לשתף אותם, רק לקדש את התוצאה ולשרוד…ככה זה העם היהודי, לא חושב איך לפתח לעתיד טוב יותר, הוא אוהב לבכות על כך שרע לו ולנסות לשרוד…

מרחק עצום ברמה, נסיבות אחרות לגמרי, אך משהו אחד דומה בין ליגת העל לפרמייר ליג העונה. האפשרות כי תהיה אלופה שונה לגמרי הופכת ריאלית ממחזור למחזור. לפני ההצהרות על אלטרנטיבה, נעשה קצת כבוד למכבי נתניה והרבה כבוד למנצ'סטר סיטי

נפל דבר בליגה האנגלית. העיר מנצ'סטר נצבעה בצבע תכלת, האמת הרבה בחסות הצבע הירוק שגרם לשבירת ההגמוניה העירונית הברורה. בארץ היו אלו מכבי חיפה והפועל תל אביב שממשיכות לגמגם, ותסלחו לי גם היכולת הלא משכנעת של מכבי תל אביב, שנותנות לי לחשוב כי אולי זו העונה של מכבי נתניה חרף חוסר הבהירות הכלכלית.

אנגליה תחילה

זוהי לא תוצאה שאפשר לעבור עליה לסדר היום. לא בכל יום מוצאים את היונייטד מפסידה בביתה, ובטח שלא מובסת ומובכת בידי היריבה העירונית שנראית כדבר הכי קרוב לשלמות, לפחות בגזרה המקומית, מאחר שבאירופאית היא מעט מתקשה עדיין להטביע חותם. בניית הסגל של מנצ'יני הייתה מחושבת להפליא. קולארוב נח משבוע עמוס, אך משחק הקבוצה לא נפגע וקלישי דוהר באגף. דז'קו נח, באלוטלי יתחיל במלאכה ודז'קו יסיימה.

מכל כיוון יש לה עומק שאין לאף אחת אחרת. זה נעשה צעד אחר צעד, עונה אחר עונה, והנה העונה הזו הסיטי סוף סוף עומדים בפני קצירת הפירות. סילבה ונאסרי אמונים על התחכום והאומנות, אגוארו הוא האיש לשבירת ההגנות בימים שקשה, באלוטלי הוא גאון בגלימה של אידיוט, והיתרון שלה על פני יריבתה העירונית הוכח כמעט בכל עמדה במגרש.

פרגוסון ממשיך במשחקי הרוטציה שלו, אז זה נחמד לגלות תגליות כמו ג'וני אוואנס, דני וולבק ואחרים, אך בימים שצריך את הגדולים באמת, לא משאירים את צ'יצאריטו המתעתע על הספסל. שבוע קודם לכן הוא יצא בזול מאנפילד (למרות הרכב משני), אתמול עם הרכב הרבה יותר רציני, אך עדיין לוקה בחסר, הוא כבר לא יכול היה למנצ'יני המבויש, שלא נהנה להשפיל כך את הסר. הפערים בין הקבוצות אמנם אינם כה גדולים, אך האיכות של התכולים העונה, והיכולת לרמוס כשצריך, כנראה תספק מענה בצורת צלחת. מנצ'יני מהדיר את שמו ביציעי ה"סיטי אוף מנצ'סטר" וכאחד שלמד והפנים, הוא גם מבצע את הדרישה היחידה של הבעלים הקטארים – אליפות.

אל-לי מקביל

יהיה מגוחך להקביל בין ליגת העל לליגה הנוצצת באנגליה, אך דבר האלטרנטיבה הוא הבשורה הבולטת ממחזור אמש, וגם מהעונה כולה עד כה. ראובן עטר ורן בן שמעון נעים על גלי ההצלחה מאשתקד, מנצלים ליגה רעועה וחלשה ומפיקים מחבורות צעירות של שחקנים רגעי נחת ורמה שהיא קצת מעבר לרמה הכללית החלשה.

מכבי חיפה בדרכה לעונת פרידה מאלישע אין על כך עוררין, משהו רקוב בחדר ההלבשה, משהו עגום ברמת המחויבות ואת הקהל לא מעניינת הליגה האירופית. עם מסע רכש שכזה כל הביקורות מופנות רק לאלישע שמא אלו השחקנים המתאימים. עונת הפרידה שלו דומה באופייה לעונת הפרידה של גיורא שפיגל ותבוסות כמו אמש לא בטוח שראינו בפעם האחרונה העונה.

וכשהיריבות הגדולות שלה, מכבי והפועל תל אביב גם הן נראות רע, למרות הדירוג, תחושת הפספוס של הירוקים יכולה להיות גדולה יותר.

מי שעטה על המציאה בעיקר היא מכבי נתניה עם המאמן הבא של מכבי חיפה, ראובן עטר. מישהו חושב אחרת? את נתניה כיף לראות. היא התקפית, סוחפת ומהירה, וזאת למרות היעדרו של הקפטן בתחילת העונה, אוראל דגני. עטר מצליח לחבר את החבורה השאפתנית שלו לכדורגל מרתק ביחס למוצע בארצנו, אך עליו לחשוב טוב אם המקום שלו הוא לא בנתניה, הרי הוא ניסה כבר במחוזות אחרים והבין מהר כי ה"קופסא" היא הבית שלו.

בעונה כמו שאנו חווים בה מכבי חיפה לא באמת רוצה, הפועל תל אביב לא באמת יכולה (היכולת על הדשא לא יכולה לשקר לאורך זמן) ומכבי תל אביב לא הכי יציבה, מכבי נתניה יכולה לקחת את המושכות קדימה, לנצל את חולשת האחרות, ולמרות היעדר מסוים בסגל, אולי זו העונה שלה.

הזמן שלך זו הקריאה שיודע היום כל אוהד תכול בעיר מנצ'סטר, ויכול להיות שזה גם מה שידעו תושבי עיר היהלומים העונה.

מכבי חיפה גדולה במשחקים גדולים, לפחות לרוב/מכבי תל אביב מוכשרת, אך אינה גדולה כפי שעשו ממנה/ הפועל תל אביב מתחברת למציאות/ באר שבע מתחברת לאשליות/ וגם באירופה מתחילים לקבל צורה. סוף השבוע הארוך הסתיים, זה הזמן לסכם

חיכיתי עד אמש בכדי להתחיל ולהסיק מסקנות. מה לעשות ככה זה כשהגדולות של ליגת העל משחקות רק ביום שני בערב. על הנייר הייתה תחושה של חזרה וציפייה לימים בין הקרב בין המכביות, זו מת"א וזו מחיפה חוזר למרכז הבמה, על הדשא ישנה עוד הרבה עבודה. ובכדי שגם הפועל ת"א תצטרף לאורך זמן לחבורה הזו, חייב לבוא איזשהו שינוי מהיר, אם לא בהרכב, לפחות בחשיבה.

הזמן שלך

יש בה משהו אחר במכבי חיפה. נכון, קרה שהיא גם קרסה במשחקים גדולים וחשובים, הפועל ת"א בבלומפילד אשתקד, הפועל ת"א במשחק העונה שסגר את הקיזוז, וכמובן במשחק נגד בני יהודה שמנע אליפות מהירוקים. עם זאת לרוב ועם כל חוסר הבהירות סביב עתידו של אלישע לוי, התחושה כי מכבי חיפה היא המועדון הכי בריא בכדורגל שלנו נותנת אותותיה כשהיא מגיעה כאנדרדוג, לפחות על הנייר. אמש היא שטפה את המגרש עם אינספור החמצות, כדורגל סוחף שבמזל לא נגמר בשלושה או ארבעה שערים לזכותה, ובעיקר זה שהבהיר לכולם כי כשהיא רוצה, זה הזמן שלה.

כישרון לחוד, קסם לחוד

העובדה כי היא נראתה הכי טוב מתחילת העונה לא גרמה לשינוי המחשבה כי במכבי ת"א יש חומר טוב יותר מזה של הירוקים. אמנם איווניר הצליח לחבר את הצעירים יחד עם המבוגרים יותר וליצור מערכת שקטה, אך התצוגות, ויגידו גם מביני עניין, לא היו גדולות כאלו שהצדיקו הצהרות, ובעיקר נבעו מהחלשות היריבות העיקריות למאבק האליפות, אלה שנתנו בטחון לצהובים. והנה אמש הובהר כי הכישרון אינו הפתרון לאליפות. הייתכן כי שחקנים שעד לעונה הנוכחית זייפו ובגדול יהפכו פתאום לטורפי הדשא? לא כך הדבר. נכון, דור מיכה ורועי קהת יחד עם עומר ורד הם עתיד ורוד ביותר, אך בנוגע לשאר? ימים יגידו אם הם באמת כאלו קוסמים.

איפה שר הביטחון?

אם במכבי ת"א יכולים להתאכזב מעט מהיכולת אמש, בהפועל ת"א צריכים להתחיל לחפש פתרונות ובמהירות. זה לא סוד, וכתבתי על כך לא פעם העונה, ההצמדות לצמרת הגבוהה אינה ביטוי ליכולת מרשימה. 11 שערים בשבעה מחזורים לא יכולים לשאת את הקבוצה לריצה בצמרת, וכאשר ההגנה שספגה עד אמש שני שערי ליגה, ממשיכה את הקו מפולין בה נחשפה לחוסר התיאום המשווע שלה, מתגלה במערומיה. עד כה פגשה הפועל קבוצות פחות טובות והתקשתה גם מולן, אם חלוצים טובים יותר לא בטוח שהפועל חיפה וב"ש היו יוצאות בידיים ריקות מבלומפילד. עכשיו כשאין אפשרות לצרף שחקנים, אולי הגיע הזמן לתת במה למור שושן הצעיר? פרנסמן חסר בטחון, באדיר קשיש, אז אולי האוהדים יקבלו בשמחה שילוב של בלם צעיר שיבטיח הרבה יותר, והאמת, גם אם זה יעלה בכמה נקודות.

עכשיו אני כי ההוא הלך

הרבה כבר נכתב על ההתפטרות של ניר קלינגר. אל לה להפועל ב"ש לחשוב כי הניצחון בקריית אליעזר בקרב כה חשוב, הוא בשורה כי הכל תקין. גיא לוי, שחוזר למועדון, הינו מאמן מוכשר, אך הסגל לא מבטיח כי האדומים מהנגב יצליחו לחבר ניצחונות בכזאת מהירות ולברוח מאימת התחתית. מי שקורא עמוק בין השורות יכול להבין כי העונה החליטה אלונה ברקת שלא להוציא כסף בכמויות, ועל אף ההצגה של תקציב גבוהה, אין מענה אמיתי של קבוצה שרוצה חלק עליון. יוסף אבו לאבן זה נחמד ומוכשר, אך האם זה יספיק לברוח? יותר נכון אם מעתה יגידו בב"ש לפחות לאוהדיהם, להנמיך ציפיות, אחרת גם עם גיא לוי לא בטוח שיגיעו לנווה המדבר.

אירופה, צורה לה

ובאירופה במחזור שסגר לנו את בואה של השנה החדשה עבר מחזור דיי שגרתי. פאריס סן ז'רמן הוכיחה כי מתחברת במהרה, הדילוג המהיר על ליון האימתנית, הוכיח כי למרות פתיחה מגומגמת, השנה צרפת תואר מאורות הבירה. נאפולי ממשיכה במגמת ההתייעלות והשיפור המתמיד, ונראה כי היא תחבור ליובנטוס בצמרת הגבוהה. וולטר מאצרי האנרגטי מפיק משחקניו קסם שבדרום איטליה מתקשים להאמין למראות הנוצצים שבו, אך אם ימשיכו כך, אולי התכלת שלהם יתאים עצמו לשמיים ולפסגות.

באנגליה עניין שגרתיים בעיר מנצ'סטר, אך בלונדון ראינו את טוטנהאם מתחברת ואחרי הפתיחה הלא טובה, ידע הארי רדנאפ היכן לגעת והתרנגולים הופכים אופטימיים. עם אדבאיור חד, מודריץ' מבריק וואן דר וארט מפציץ, הספרס ינסו לנשל את צ'לסי ממעמד הקבוצה הבכירה של לונדון.

לסיום נאמר כי אי אפשר להפריד בין כדורגל, פסיכולוגיה וביטחון. כאשר שלושתם מתחברים בקבוצה, היא תזהר, כאשר אחד הסממנים לא יציב, כך גם יראה משחקה של אותה קבוצה.

מכבי חיפה לא במשבר, היא חושבת שהיא במשבר…

מכבי חיפה כותבת על עצמה בעיתון, קוראת את זה וגם אחר כך מגיבה ומסיקה מזה מסקנות. חברים יקרים, כמה אפשר להתעסק בעיתונות? כמה אפשר להתעסק במצלמות וכתבים?אתם לא במשבר אתם פשוט לא שמים — על שום דבר…

לא משנה כמה שיחות יעשה יענקל'ה, כמה שיחות יעשה אלישע, זה או שהשחקנים יתחילו לתת משהו על המגרש, או שלא, שחקנים בחיפה אוהבים את הכתבים וצלמים אבל מפחדים מהכדור, זה פשוט מצב לא הגיוני, לא משנה כמה הם יתאמנו מישהו צריך לעצור הכל, לתפוס את השחקנים איפה שצריך לתפוס אותם ולתת הרכב קבוע לקבוצה הזאת עם כמה שפחות רוטציה, כל פעם אלישע מעלה שני חלוצים אחרים וקישור אחר וכל פעם הוא מקבל כלום מאותם שחקנים.

צריך להרים את הראש ולהסתכל לעובדות בעיניים, עזבו שחקנים בקיץ הזה, נכון, אבל הביאו שחקנים אחרים והעלו גם שחקנים מהנוער, ואחד מהם הוא סרי פלאח, שחקן מעולה! הולך להיות אחד הבלמים הגדולים של ישראל…מעבר לזה חיפה היחידה כרגע שניצחה בליגה האירופית, היא צריכה להפסיק להתעסק בדיבורים, להפסיק את כל העניינים מהצד ולהתחיל לעבוד על חיבור קבוצתי, כי לחיפה לא חסרים שחקנים, חסר חיבור קבוצתי, המשימה הזאת מונחת על כתפיו של אלישע.

אי אפשר להגיד אפלו שחיפה לא קבוצה לא טובה, המחצית הראשונה מול גנק בארץ, סיום המשחק מול בוראץ, משחק הפתיחה מול סכנין…היו שם תצוגות התקפה מעולות, נכון שהיו בעיות בהגנה אבל ההתקפה עשתה הרבה עבודה, יש קישור יש התקפה ועל ההגנה מתחילים לעבוד. חיפה יכולה לשחק יפה כשהיא רוצה, הכל תלוי בה. אני לא מבין למה אריק בנאדו אחרי הפרישה לא נהיה מאמן ההגנה של חיפה, שיבוא מהצד ויחבר את רצועת ההגנה, יש לו כל כך הרבה ידע…

והקהל? בשלו, אני קורא לקופים הירוקים, תפסיקו עם הקריאות האלה("תתפטר"), עזבו את אלישע תנו לו ולקבוצה לעבוד, תעודדו, אל תשרקו בוז, אחרת הדרך שלכם להפוך לקהל הצלחות כמו מכבי ת"א וריאל מדריד היא קצרה מאוד… קהל שלוחץ להישגים תמורת השקעה כספית גדולה שבסוף מתנפצת מול העיניים עם אפס תארים…

אני אגיד לכם מה מעצבן אותי לגמרי, עיתונאים שעושים כתבות וכותרות מכלום!

מכבי חיפה מפסידה משחק אחד או שניים וזהו היא במשבר והאלופה כנראה לא תיקח אליפות השנה, מכבי תל אביב מנצחת שני משחקים והיא כבר אלופה, הפועל תל אביב מוציאה תיקו בליגה וכבר מתחילים לשאול האם דרור קשטן הוא הבנאדם המתאים לעבודה, בית"ר ירושלים מנצחת שני משחקים וכולם שוכחים מהחובות של הקבוצה…מה קרה לנו?! משחק אחד או שניים לא קובעים עונה שלמה!

בוא נתחיל ממכבי חיפה. זה נכון שיש להם סגל די גדול, אבל היי! היו קבוצות באירופה עם סגלים גדולים יותר וכל זה בשביל הרוטציה, השאלה היא אם אלישע לוי יידע לשלב את העניין המנטאלי בסגל מעבר לטקטי כדי שלשחקנים יהיה רעב לעלות למגרש, כדי שאף אחד לא ירגיש רע בגלל שיש ביחד איתו עוד 3-4 שחקנים על העמדה. מעבר לזה כשאני קורא את רשימת הסגל של מכבי חיפה אני רואה שמות כמו: יניב קטן, תמיר כהן, ניר דוידוביץ', עידן ורד, וויאם עמאשה, שחקנים לכל דבר! ולא משנה אם הסגל הוא 26, 30, או 20 שחקנים, הוא סגל טוב ועמוק שיכול לקחת אליפות, ושני משחקים לא קובעים כלום!

ממשיכים למכבי תל אביב…כל מי ששם שמפניה כבר במקרר שיוציא אותה עכשיו, לא, אל תפתחו! למרות כל הפרסומים באינטרנט מכבי עוד לא זכתה, למעשה אנחנו רק אחרי שלושה מחזורים בקושי. נכון, יש למכבי סגל חזק שבקושי השתנה משנה שעברה, ובכלל ההחלטה להשאיר את מוטי אוויניר הייתה גורלית לעתיד המועדון! סוף סוף נותנים למאמן לעשות עובדה, שינוי, לקבוע דרך, וגם אם לא ייקח שום תואר העונה, אוויניר צריך להישאר, למה? כי הוא הראשון מזה שנים שעשה משהו חיובי במכבי ולא סתם זרק מיליונים על עגלות. ועוד מילה קטנה לאוהדי מכבי תל אביב, תפסיקו להיות "קהל לחץ", כל לחץ מצידכם לעבר הקבוצה הוא רע! תראו את ריאל מדריד, כסף ולחץ לא בונים תארים!

הפועל תל אביב…מה יש להגיד עליה? הרבה ערפל, קבוצה שהתפרקה בקיץ, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הקבוצתית. אני מאמין שהפועל תסיים בין 3 הראשונות אבל היא תהיה פחות חזקה מהן. דרור קשטן רוצה לבנות לו הפועל חדשה שתוכל לרוץ להישגים כמו בקדנציה הקודמת, ואת זה לא בונים ביום, ודאך אגב אדון קשטן, לא מגיע לך שחקן כמו סלים טועמה…

לסיכום אני רק רוצה להגיד, נמאס שמכתירים אלופה חדשה כל משחק, באמת, זה דבילי ומטומטם, כל ההדלפות וכל המסביב זה פשוט הג'ורה של הכדורגל והספורטאים והמאמנים כאן מתרכזים רק בזה, יוסי בניון צדק בכל דבריו, הבחור הזה משחק ברמות הכי גבוהות בעולם, יודע איך עובדים ומתי, אז חברים…תפסיקו!