אני זוכר אי שם בתחילת העונה, בערך בתחילת חודש אוגוסט, דיברתי עם חבר קרוב על מצבה של מכבי חיפה ומה יהיו הישגיה בעונה הזו. היו כמה דברים מרכזיים שכבר אז אמרתי לו, הראשון מביניהם זה שחיפה תהיה בצמרת בסוף העונה. הדבר השני הוא שהסגל של חיפה נראה לי קצת רחב מדי, בכל זאת אנחנו לא משחקים בכל כך הרבה מפעלים גדולים בו זמנית כדי שזה יצדיק את זה. הדבר השלישי היה המשמעותי ביותר, הייתי מוכן לחתום על זה כבר אז, מה זה היה אתם שואלים? אריק בנאדו הוא המאמן הבא של מכבי חיפה, אבל האמת לא חשבתי שזה יקרה כבר באמצע העונה של ראובן עטר.
מאז חיפה הספיקה להיות מקום אחד מהתהום, וכרגע מקום אחת מהפסגה. היא הספיקה לעבור הרבה פציעות, מאמן אחד שהלך, הפסד לצהובים, ניצחון מרשים על האדומים ויענקל'ה אחד שמנצח על כל התזמורת. בסופו של דבר נוצרה כאן קבוצה לא רעה בכלל, ומגיע לה מקום בצמרת ואין על כך ויכוח בכלל.
אפשר לדבר שעות על כל היתרונות של מכבי חיפה, ויש לה הרבה כאלה. אפשר להגיד שהיתרון הראשון מחוץ למגרש הוא כמובן ההנהלה, מה שכמובן אין כרגע לאדומים מתל אביב. היתרון המרכזי ביותר על המגרש הוא כמובן ההגנה. בעונה אחת חיפה הספיקה לעבור מאחת הקבוצות הכי חלשות הגנתית בליגה, לקבוצה הכי חזקה הגנתית, הכל בעונה אחת. הדבר החשוב השני הוא כמובן הכיבושים, חיפה הפכה לאט לאט, בצעדים קטנים לקבוצה התקפית מעולה שיודעת לסיים מול השער, ואם יש לכם זכרון קצר, אני ממליץ לכם לראות תקצירים של חיפה מתחילת העונה, אני בטוח שיווצר לכם סרטון החמצות ענק שיעבור את החצי שעה בשקט.
מדובר בהחמצות פשוט משוגעות: אחד על אחד, מול שער ריק, 10 מטר, 3 מטר, קורה, משקוף, מה זה משנה? הכדור פשוט לא נכנס. רוצים עוד יתרונות? רצועת קישור מהטובות בליגה, וזה עוד כשעידן ורד פצוע, תוסיפו לכל זה את דקל קינן ואדין צוצאליץ', צמד הבלמים הטוב בליגה, ואל תשכחו כמובן את אלה שכבר הספידו, קטן ובוקולי שחוזרים בענק, ואיפה נכנס טאלב טוואטחה הכשרון המתקמבק לכל הסיפור?
עם כל החוזק ולמרות הכל, לחיפה יש כמה נקודות חולשה, והגדולה שבהן היא הסגל. לחיפה יש סגל רחב כאילו היא נמצאת ב-4 מפעלים בו זמנית, אין מקום לכל כך הרבה שחקנים בקבוצה כזאת, במיוחד לא בצמרת. בכל משחק יש לחיפה 11 על הדשא, ספסל מלא שחקנים, ועוד ספסל וחצי ביציע. גם ככה אין רוטציה גדולה, אז כשהקיץ יגיע זה יהיה זמן מושלם להיפטר מכמה שחקנים שפשוט לא מתאימים למערכת ולרמה החיפאית. אחד מהשחקנים האלה הוא דלה ימפולסקי למשל, שעם כל הכבוד לאתלטיות הבלתי נגמרת שלו, אין לו טכניקה וראיית משחק, לפחות לא לעמדות הקישור שבהן הוא מתופקד. מהירות ואתלטיות זה טוב וחשוב, אבל אם הגוף פועל יותר מהר מהמוח יש כאן בעיה.
דלה, תדבר עם טאלב על הנושא, או אולי תנסה ליצור קשר עם פיטר מסיללה, הם יסבירו לך שמנועי סילון זה מעולה, אבל בלי כנפיים המטוס לא יוכל לעוף. הרשימה של אלה שאינם מתאימים ממשיכה הלאה, בין אם זה אנדריי פילבסקי, עודד אלקיים, תמיר כהן או דניאל הבר. בשביל מה צריך כל כך הרבה רכש? אל תשכחו שיש גם כשרונות מעולים בנוער שלא יקבלו הזדמנות בגלל רוחב הסגל.
מעל לכל יש נתון מעניין מאוד, מכבי חיפה היא אחת הקבוצות הכי קבוצתיות בליגה, כמעט כל חלק במערך כובש. כך למשל יוצא מצב שבו לדקל קינן יש מספר כיבושים זהה ליניב קטן (שלושה שערים), ולחן עזרא (6 שערים) יש יותר כיבושים מהחלוצים אלון תורג'מן(3) או דינו אנדלובו (4), אין ספק שזהו יתרון על קבוצות אחרות שתלויות תמיד בשחקן אחד או שניים שכובשים, אבל כאן גם נעוץ החסרון הגדול ביותר. לחיפה אין סקורר גדול, אף אחד מארבעת החלוצים שלה הוא לא חלוץ גדול ומפחיד שמאיים לפרק את כל ההגנות בליגה. כרגע על המשבצת של החלוץ הזר יושב דינו אנדלובו שעד כה סבל מפציעה די ארוכה, אך עכשיו כשהוא כשיר ומשחק הוא יצטרך לתת עוד הרבה יכולת עד סוף העונה. אין ספק שאם הוא לא יתחיל לתת מספרים הוא ימצא את דרכו החוצה, חבל לבזבז משבצת של זר על שחקן בינוני. השחקן הכי חשוב במערך ההתקפי, כנראה גם זה שבונים עליו להיות סקורר אימתני הוא וויאם עמאשה, שכבר הוכיח שהוא יכול להיות אחד כזה, אך הפציעות החוזרות שלו מונעות ממנו להפוך לסקורר המוביל בקבוצה ואולי גם בליגה. מה לגבי אזולאי ותורג'מן? כרגע המספרים מראים שהם כובשים בערך כמו כל קשר אחר, או מגן תוקף טוב, ממש לא במספרים של חלוצים.
אחרי כל זה נשארנו עם הנקודה אולי הכי בעייתית בקריות: אפודת השוער. כרגע, בויאן שאראנוב מראה יכולת יציבה, הוא השתלב טוב מאוד בקבוצה והבטחון שלו עם קינן וצוצאליץ' מורגש. איפה מתחילה הבעיה? כשיש לחיפה עוד שני שוערים, האחד לקראת (כנראה) עונת פרישה, הלא הוא ניר "התמנון" דוידוביץ', והשני הוא כזה שכבר הוכיח בעבר שיש לו יכולות להיות שוער ליגה מעולה, הלא הוא אמיר "איש הקעקועים" אדרי. שלושה שוערים טובים על אפודת שוער אחת. תמיד בקבוצות כדורגל יש מקום לרוטציה קלה מאוד, משחקי גביע או גביע שלישי בחשיבותו, אבל גם אז הרוטציה תמיד נמצאת רק בין שני שוערים. אני לא רואה מצב שבו אדרי נשאר בקבוצה עוד עונה עם מנוי קבוע ליציע, לעומת זאת אני גם לא רואה את התמנון מתייבש על הספסל ושותק דווקא בעונת הפרישה שלו, העונה שבה הוא רוצה לסיים את הקריירה המפוארת שלו בצורה הכי יפה.
בסופו של יום יש לי רק דברים טובים להגיד לירוקים, ובמיוחד לאריק בנאדו, לא על הנצחון בגביע, וגם לא על המקום השני, אלא על רוח הלחימה, הכיף שבכדורגל, החיוך שחזר לפניהם של השחקנים שבשנתיים שלוש האחרונות ראו גם הרבה רגעים קשים, והכדורגל שלהם היה קצת חיוור. מגיעות לחיפאים הרבה מחמאות על משחק ההגנה וההתקפה שלהם, שגם בהפסד או בתיקו, הקבוצה נראית טוב. כך יוצא מצב שבו חיפה מפסידה לבני יהודה 2-0 אבל בנתונים בסוף המשחק רואים שחיפה "התאבדה" על השער של בני יהודה, אך לצערה, הכדור פשוט לא נכנס. נשאר לחיפה רק לתת הכל בעונה הזאת ולקוות שייצא ממנה משהו, בין אם זה גביע, בין אם זה אליפות או בין אם זה שניהם, וכרגע זה אפשרי, להזכירכם האליפות האחרונה שהצהובים לקחו הייתה כאשר הם סגרו פער גדול מאוד מחיפה ובסופו של דבר במחזור האחרון הם היו אלופים על הפרש שערים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מכבי חיפה המשיכה אמש (א') את התקופה הטובה שלה לאחר ניצחון קליל 1-4 על בית"ר ירושלים.
מכבי חיפה נראתה לא רע, הגיעה להרבה מצבים, ויכלה לנצח בהפרש גדול יותר. לעומתה, בית"ר ירושלים המשיכה את התקופה הרעה שלה מאז הגעת שני השחקנים הצ'צ'נים, אבל למרות המשחק הרע ואפשר לומר העצוב של בית"ר ירושלים, היה רגע אחד מצחיק מאוד במשחק.
אבי ריקן ניסה להציל כדור שיצא לחוץ, עשה גליץ' והצליח לתקוע את הרגל שלו מתחת לשלט הפרסום. ריקן היה תקוע מתחת לשלט, צרח וצרח, עד שאחד משחקני בית"ר נחלץ לעזרתו, הרים את השלט וחילץ את רגלו של ריקן המסכן.
צפו ברגע הקומי:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אתר ONE החל לאחרונה בפעילות מאסיבית ברשת, ופתח ערוץ יו טיוב חדש.
בערוץ היו טיוב של ONE ניתן לראות משחקים שלמים מליגת העל בכדורגל, כמו גם תקצירים של משחקים, ומאתמול מסתבר שאפשר לראות גם סיכום וניתוח של משחקים.
הכתב גל קרפל ניתח וסיכם את המשחק המשמים בין מכבי חיפה לעירוני קרית שמונה.
הניתוח של קרפל מזכיר משהו בין גבינה צהובה 5 אחוז ללבן עם עובש. פשוט לא שווה כלום. להגיד שאדין צוצאליץ' מחלץ כדורים כולם יכולים, להגיד שדקל קינן איטי – ידענו את זה מזמן. להגיד שההתקפה של מכבי חיפה לא טובה? נו באמת…
זה יפה ש ONE מנסים להתביע את חותמם ברשת, וזה מאוד יפה שיש להם ערוץ יו טיוב פעיל ודי מעניין (למרות שכרגע יש שם רק סרטונים של ליגת העל בכדורגל), אבל אם מנתחים ואם עושים משהו ברשת, צריך להביא לו את הערך המוסף. את ההומור, או הקריאטיביות. אבל שלא יהיה לבן עם עובש.
צפו בגל קרפל מנתח את המשחק בין מכבי חיפה לבין עירוני קרית שמונה:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
עם כניסת הרשתות החברתיות לחיינו, הקשר בין הקבוצה והשחקנים לאוהדים התהדק, והיום כל אחד יכול לעקוב אחרי הספורטאי האהוב עליו בטוויטר, או לשלוח לו בקשת חברות בפייסבוק. אבל לקשר הזה יש שני צדדים.
לפני כחודש במהלך המשחק בין הפועל גלבוע/גליל לבין הפועל תל אביב, הקהל של הפועל תל אביב קילל את רגב פנאן (הבן של מוני) שמשמש כמאמן הכושר של גלבוע/גליל. הקריאות לא היו פשוטות, ורגב פנאן לקח זאת בצורה קשה.
מתן נאור, קפטן הפועל תל אביב, לקח את הדברים בצורה קשה מאוד גם הוא, ולאחר המשחק פירסם את הדברים הללו בדף הפייסבוק שלו:
"שוב פעם לא מצליח לישון אחרי משחק. הבעיה היא שהפעם זה לא מהסיבות הנכונות. המצפון שלי לא שקט ואני לא אחד שמחזיק דברים בבטן (לפחות משתדל שלא)".
"נתחיל מהסוף: קשה לי מאוד עם מה שהיה במשחק בנוגע לרגב. ועכשיו נחזור להתחלה: זה לא בא מיפות נפש, ולא, אני לא מנסה לסתום פיות כי אני לא מאמין בזה. אני אחד שמאמין בחופש הביטוי ואני לא בעד עונשים על מילים (כל עוד לא מדובר בעבירה על חוקי המדינה). גם במקרה הזה אני לא בא ודורש או אומר שזה חייב להיפסק. מה שנישאר לי לעשות זה רק לבקש בכל לשון של בקשה להפסיק עם הסיפור הזה סביב רגב".
"במשחק אימון שהיה לנו נגד הגליל בתחילת העונה ניגשתי לרגב אחרי המשחק והתנצלתי, אמרתי לו שדיברתי עם אוהדים מסוימים על העניין בעבר ואני מבטיח לדבר שוב. ואכן בעבר פניתי למספר אוהדים בעניין ללא הצלחה. מיותר לציין מה היו התוצאות הפעם. בסוף המשחק לא הייתי מסוגל אפילו ללחוץ לו את היד ולהסתכל לו בעיניים. אני יודע (מתוך ניסיון עבר) שמה שאני אומר והתגובות והכתבות בנושא עלולות להוביל לתוצאה הפוכה ממה שאני מייחל לו, אך בכל זאת הייתי חייב להוציא את מה שאני מרגיש".
אוהדי הפועל תל אביבידועים בתור כאלו "שלא שמים זין" וכל עוד הקריאות הן בגדר חוקיות, הן יצעקו אותן מהיציע. אבל כאשר מתן ביקש מהם להפסיק, אני יודע מכמה אוהדי הפועל שסיפרו לי שאם מתן ביקש, הם יכבדו זאת, כי הם מכבדים אותו. אבל האם אוהדי מכבי חיפה מכבדים את דקל קינן מספיק כדי להפסיק את השירים שלהם?
המלחמה בין מכבי חיפה לבין מכבי תל אביב החלה ברשתות החברתיות הרבה לפני המשחק אתמול (ב') בערב. אוהדי מכבי חיפה פירסמו שירים על אלירן עטר, וכפי שהבטיחו, גם שרו אותם ביציע.
לאחר המשחק, דקל קינן פירסם בחשבון הטוויטר שלו בקשה מהאוהדים שיפסיקו לשיר כנגד אלירן עטר. דקל כתב שאלירן עטר שילם את חובו לחברה, התנצל, התבגר, והשירים מיותרים.
אבל האם זה במקום ששחקן יבקש מאוהדים להפסיק לשיר שירים, גם אם הם מכוונים כנגד שחקן כזה או אחר? האם אוהדי מכבי חיפה לא יפנו נגד דקל אחרי שהוא ביקר אותם על ה"עידוד" שלהם?
האם שחקן צריך לשחק, ואוהד צריך לעודד וכאן זה נגמר? ימים יגידו איך אוהדי מכבי חיפה יגיבו לדברים של דקל קינן, מה שבטוח, הרשתות החברתיות הן המיקרופון הגדול בעולם, ואנחנו בהחלט נהנים מהמוסיקה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
היום (ב') יערך המשחק בין מכבי חיפה לבין מכבי תל אביב ולמרות שיש עוד מספר שעות עד שהשחקנים יעלו על המגרש, המשחק בין הקבוצות כבר החל מזמן ברשתות החברתיות.
כולם זוכרים את מקרה אלירן עטר שנעצר לאחר ששדד יחד עם מספר חבריו תיק מזקנה. ולמרות שהמקרה כבר קרה לפני מספר שנים, אוהדי הכדורגל לא שוכחים כל כך מהר.
תמונה של "סבתא לוצ'י" הפכה להיות ויראלית יותר מהר מאשר כריסטיאנו רונאלדו רץ את המגרש, כאשר רואים את הגברת הנכבדת מחזיקה נייר ולעליו כתוב – "אם אגיע ל – 1000 לייקים אלירן יחזיר לי את התיק".
התמונה זכתה למאות שיתופים, ולמרות שחלק מהתגובות לא היו אוהבות במיוחד, את הרוב הגדול זה שפך על הרצפה. או כפי שבחור שאני מכיר כתב – "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח"
וכשהמשחק מתקרב לו אוהדי מכבי חיפה כבר הלחינו שיר חדש על מקרה התיק הידוע לשמצה, וסביר להניח שנשמע את אלפי האוהדים הירוקים שרים בקולי קולות שירי הלל לאלירן עטר.
תפקיד הכרוז הוא מרכזי במשחקי כדורסל, בכדורגל קצת פחות, ואני חייב להודות שאני לא ממש מכיר את שמות הכרוזים של הקבוצות השונות בישראל.
התפקיד המרכזי של הכרוז הוא בזמן הצגת השחקנים, גם בכדורסל וגם בכדורגל, אבל בכדורסל הכרוז משפיע גם במהלך המשחק. עושה רעש, מפריעה לקבוצות היריבות בפסקי הזמן, ולמעשה משמש כמנהיג להקת המעודדים. בכדורגל הם לרוב מדווחים על רכב שהשאיר את האורות דולקים בחנייה של האצטדיון.
אבל אם החלום של בחור צעיר הוא להיות כרוז, ואנחנו יכולים לעזור, אז למה לא?
אייל גלברג, הוא אוהד מכבי חיפה מזה 28 שנה, והוא חולם להיות הכרוז של הקבוצה. מסתבר שיש למכבי חיפה כרוז מפורסם (לפחות בקרב אוהדי הקבוצה), בשם יעקב שכנר, אבל גלברג מעוניין להחליפו.
האם הוא מתאים? הקשיבו והביעו את דעתכם, ואולי גם אתם תוכלו לעזור לאייל גלברג להגשים את החלום:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
המשחק אתמול בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים היה מיוחד מכמה סיבות. אריק בנאדו עמד על הקווים, והשיג את ניצחונו הראשון כמאמן מכבי חיפה, המצית שנזרקה מיציע אוהדי בית"ר ופגעה בראשו של הקוון, יורם ארבל לא טעה בשמות השחקנים ועוד ועוד.
אבל הרגע המרכזי והמעניין ביותר היה בדקה ה – 81 כאשר אוהד בית"ר ירושלים (שנראה כאילו עבר טיפול בשוקים חשמליים דקה לפני) פרץ למגרש והחל בריצה לא ברורה לכיוון מרכז המגרש. אחד המאבטחים ניסה לעצור אותו, אבל שכח את נעלי הסטופקס בבית והחליק על הדשא, המאבטח השני לא לקח צ'אנסים ועשה גליץ' אדיר שלא היה מבייש את גאטוסו, והשכיב את הפורץ הסהרורי.
כמובן שאם המאבטח היה שחקן הכרטיס הצהוב היה נשלף מיד. לצערנו דריו פרננדס מיד ניגש למאבטחים וביקש מהם להתנהג יפה לאוהד המוזר. כמובן שהמאבטחים התבאסו, הם הרי מחכים כל המשחק לאיזה אדיוט שיפרוץ כדי שהם יוכלו לחלק כמה כאפות. אחרת מה שווה לאבטח משחק כדורגל?
צפו באוהד הדביל, במאבטח המציל, ובפרננדס האציל:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
רן בן שמעון, בהנחה שאכן יחתום במכבי חיפה, לוקח על עצמו משימה קשה בקבוצה שנמצאת בתחתית תרתי משמע.
קודם כל, הוא לא בנה את הסגל והתאים אותו לצרכיו, אלא ראובן עטר עשה זאת. הכישלון וההשלכות כולן של הסמל, אבל אחרי שהוא פוטר התלונות יגיעו למאמן שיחליפו. בן שמעון יקבל סגל חסר ביטחון, לא מגובש מקצועית ושבראשו עומד כוכב אחד קטן שמעז. הקהל חסר הסבלנות לא יעשה לו הנחות, בין אם יצליח ובין אם לא.
הבעיה הגדולה ביותר אצל הירוקים היא ההתקפה. שבעה שערים בתשעה משחקי ליגה זה הספק עלוב למועדון בסדר גודל של מכבי חיפה. מועדון שראה את עצמו בתחילת העונה מועמד לאליפות. רק היריבה העירונית, הפועל, כבשה פחות. אנדלובו לא חלוץ רע כמו שעושים ממנו. יש לו עד עכשיו ממוצע של שער כל שני משחקים. אין גם מה לצפות ממנו לגדולות ונצורות, בעונה שעברה הוא לא חורר רשתות בבני יהודה ומדובר בסך הכול בילד בן 22 שנמצא עדיין בשלבי התפתחות. מה שמקשה על מכבי חיפה לקחת נקודות זאת החוסר תרומה של שאר החלוצים בקבוצה. שלומי אזולאי, אלון תורג'מן, וויאם עמאשה וקטן כבשו רק שער ליגה אחד העונה, ביחד!
בצורה כזאת גם אם אנדלובו יכבוש כמו מסי לא בטוח שהאליפות תגיע לכרמל. בן שמעון יצטרך לתת לחלוץ נוסף לשחק באופן קבוע ליד הדרום אפריקאי. הוא ייצור כימיה עם האחרון, וכשהשניים יקבלו כדורים מעידן ורד, עזרא וגולסה גם יגיעו השערים והניצחונות. אולי גם יקרה נס ובן שמעון יצליח להחזיר את היכולות של וויאמם עמאשה שעשה את הפריצה תחת הדרכתו בקריית שמונה.
גם בשאר החוליות במגרש יש הרבה תקלות, אבל בסופו של דבר מכבי חיפה מחזיקה בסגל שיכול בקלות להתמודד על מקומות 1-3 אם מתחילים היום את העונה. בן שמעון הוא מאמן מיוחד. כזה שהשחקנים שלו אוהבים אותו ומשחקים בשבילו. ההישג הענק שלו עם האליפות בקריית שמונה הוא דבר בלתי יאומן שספק אם ישוחזר. כנראה שאף מאמן בארץ לא היה מסוגל לקטוף אליפות, ועוד בכזאת קלות עם סגל ברמה שהיה לו אשתקד.
השיטות המיוחדות שלו, שכוללות כתיבת ביטויים במחברת שהוא לוקח איתו, והשמירה שלו בראיונות על שחקנים מפני ביקורת גרמו להרבה אנשים לחבב ולהעריך אותו.
הבלאגן עם איזי שרצקי בקיץ הביא את יעקב שחר לוותר ולמנות את עטר במקומו. בן שמעון מאמן טוב מעטר עוד לפני הכישלון במכבי חיפה, אבל עכשיו הגיעה ההזדמנות. לקחת קבוצה מפורקת באמצע העונה זה סיכוי טוב ליפול, אבל אם יצליח לייצב את הספינה, בן שמעון גם יוכל לקחת אותה לחוף מבטחים.
במידה ויצליח להוביל את מכבי חיפה להמשך עונה טובה ולסיים במקומות 3-4 הוא יוכל לקבל את הקבוצה ולבנות אותה מחדש בקיץ כראות עיניו. בשקט, בלי שחקנים שהוא לא מעוניין בהם ובלי קהל עצבני שרוצה תוצאות ומיד.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
