תגית: מאיורקה

כלום השנה לא הולך בקלות לברצלונה, בטח לא כאשר היא סופגת לפחות שער אחד בכל משחק. אבל טיטו וילאנובה בוודאי לא יתלונן על ניצחון 2:4 בחוץ על מאיורקה.

בדקה ה-28 ברצלונה עלתה ליתרון. צ'אבי שלח בעיטה חופשית מושלמת מעבר לחומה ולחיבורים של אוואט. 0:1 לבארסה.

הטעות האיומה של אוואט הגיעה בדקה ה-44, כאשר הכדור חמק מבין ידיו אחרי בעיטה לא מאיימת במיוחד של מסי מ-20 מטר למרכז השער, והתגלגל פנימה. לא חלפה דקת התאוששות של המקומיים, וכריסטיאן טייו בעט כדור נוסף מקצה הרחבה שהלך הישר לפינה הרחוקה של השוער הישראלי. 0:3 במחצית לברצלונה. 

עם העלייה למחצית השנייה, תומר חמד הוחלף על ידי אלחנדרו אלפרו. מאיורקה התעוררה ובדקה ה – 53 הם גם השיגו שער מצמק, כאשר פריירה נותר חופשי לחלוטין והכניע את ואלדס. 1:3 לבארסה. נגיעת יד ברחבה של בוסקטס העניקה למאיורקה פנדל, אותו קסאדסוס דייק. כעת זה רק 2:3 לברצלונה.

אחרי כמה דקות של דאגה, שוב הגיע מסי, שעקף את שיא השערים בעונה אחת של פלה. אלבס הגביע לרחבה, אלכסיס הוריד בחזה והפרעוש ירה טיל לחיבורים של אוואט. 2:4 בסיום.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

תומר חמד ודודו אוואט שיחקו 90 דקות וקיוו לעשות משהו נגד ריאל מדריד הפצועה. אבל כריסטיאנו רונאלדו וגונזלו היגוואין פשוט היו גדולים עליהם.

בדקה השמינית אנחל די מריה ניסה למסור להיגוואין, אנדרסון קונסיסאו לא הצליח להדוף את הכדור, והארגנטיני בעט לרשת. 0:1 ריאל מדריד.

תומר חמד ממשיך לקרוע רשתות בספרד, אך הפעם השער שלו לא עזר ומאיורקה נכנעה 2:3 לסביליה.

היה זה שערו השישי של חמד, והוא התמקם במקום הרביעי בטבלת הפיצ'יצ'י יחד עם אריץ אדוריץ'.

מאיורקה הייתה הראשונה לכבוש משער של ביגאס. עברו 3 דקות ואלבארו נגרדו הנפלא השווה את התוצאה. בדקה ה – ה – 30 תומר חמד העלה את מאיורקה ל – 1:2 לאחר בישול נפלא של ג'ובאני דוס סנטוס.

אלבארו נגרדו הישווה שוב בדקה ה – 59, וסיסיניו השלים את המהפך בדקה ה – 74. 2:3 לסביליה בסיום.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מאיורקה עם דודו אוואט ותומר חמד בתקופה לא טובה ומאבדת גובה בטבלת הלה ליגה.

המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים, אבל בדקה ה – 64 גרנדה עלתה ליתרון. נסוס טורחה הוכשל מחוץ לרחבה, השוער שרק לפנדל, והרחיק את אמיליו אנסואה. יוסף אל ערבי הבקיע את הפנדל. 0:1 גרנדה.

בדקה ה – 76 גבריאל טוריה הרמני העלה את גרנדה ל – 0:2, כשהטעה את דודו אוואט, ומול שער ריק הבקיע. 9 דקות לאחר מכן, מאיורקה מצמקת, עם שער של לא אחר מאשר תומר חמד שהבקיע את שערו החמישי בליגה. אבל זה לא הספיק.

צפו בשערי המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

תומר חמד לא היה יכול לחלום על פתיחת עונה טובה מזו. צמד במחזור הפתיחה מול אספניול, ועוד שער אתמול נגד מלאגה, והחלוץ הישראלי מוליך את טבלת מלך השערים בספרד. מדהים !

מלאגה היו הראשונים להגיע להזדמנות כאשר בדקה ה – 11 נאצ'ו מונריאל בעט חזק אך החטיא במעט את המסגרת. בדקה ה – 36 הגיע תומר חמד למצב הראשון, אך הבעיטה שלו חמקה ליד הקורה.

המחצית השניה התחילה בצורה שקטה, עד לדקה ה – 67 כאשר מאיורקה יצאה להתקפה מתפרצת, שבסופה אנסואה הגביה כדור מצוין לרחבה, ותומר חמד התרומם ונגח בצורה נפלאה אל תוך השער. 0:1. בדקה ה – 77 השוותה מלאגה כאשר חונאמי שנכנס כמחליף נשאר באחד על אחד מול דודו אוואט – 1:1.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

ויאריאל השנה אולי חוזרת למקומה ומעמדה הטבעי, אך מאיפה הגיעה נפילה כזו גדולה שפשוט מרסקת את המועדון הקטן והאיכותי הזה?

מועדון הכדורגל ויאריאל הוא בהחלט לא אחד מהשמות המפוארים של הכדורגל האירופאי, מותר אפילו לדרג את הקבוצה בין הקטנות והלא צפויות של הליגות באירופה. אך לאחר מספר שנים בצמרת הליגה הספרדית אף אחד לא פינטז בסיוטים הכי גדולים שלו שבמחזור 24 של ה-לה ליגה הוא ימצא את המועדון משתרך במאבקי התחתית.

מועדון הכדורגל הצנוע הוקם ב-1923, מועדון צעיר לכל הדעות. אך משנת 2000, שבה עלו מהליגה השנייה לליגה הראשונה, תקעה הקבוצה יתד וביססה את מעמדה. למרות היתד החזקה והשמות הגדולים שעברו דרכה בשנים האחרונות היא עדיין נותרה אחת הצנועות, אפשר לראות זאת במיוחד באצטדיון הקטן והפשוט – "אל מדריגל" המכיל 26 אלף מקומות בסך הכל.

למרות האצטדיון הקטן והסגל האנונימי (ברובו) הקבוצה זכתה להניף פעמיים את גביע האינטרטוטו (ז"ל) ואפילו לטעום ממעמד חצי גמר האלופות בעונת 2005 בהשתתפותה הראשונה אי פעם.

למרות צעירותה במפעל הצ'מפיונס הצליחה הקבוצה הצעירה לנצח קבוצות גדולות ממנה, כגון ליל הצרפתית ומנצ'סטר יונייטד, האלופה האנגלית. בשמינית הגמר הצליחה הקבוצה להדיח את גלאזגו ריינג'רס המתפרקת ואפילו העפילה על אינטר ברבע הגמר, למרבה הצער נעצרה באמירויות אצל ארסנל במעמד חצי הגמר.

למרות מעמדה כקבוצה קטנה, ויאריאל תמיד משכה אליה שמות גדולים ומכובדים. בין היתר יכולנו למצוא את השוער דייגו לופז (שלפי השמועות חטף את מקומו של דודו שלנו לפני שזכה לשים את הכפפות הצהובות), קרלוס מרצ'נה (הבלם הוותיק שהגיע מולנסיה, היריבה הקשה),  מרקוס סנה הברזילאי שהתאזרח בספרד (ואף זכה עם הנבחרת באליפות אירופה ואליפות העולם), חואן רומן ריקלמה (שפרח בשנותיו בקבוצה אחרי הירידה הדרסטית במדי ברצלונה), ג'וזפה רוסי האיטלקי (שאיכשהו נחת במדריגל, למרות שחצי אירופה רודפת אחריו כבר 3 שנים) וכמובן דייגו פורלאן (שבזכות הצוללת הצהובה חזר לכבוש בצרורות והצליח להשכיח את ימיו הקשים במנצ'סטר).

אמנם במרוצת השנים השמות הגדולים לאט לאט עזבו את הצוללת (אולי לפני הטביעה) אך גם היום יש  לקבוצה סגל איכותי ויציב. למרות זאת, ויאריאל מדורגת כיום במקום ה-17, אחד מעל הקו האדום שמוביל לליגה השנייה. בקבוצה החליטו על שינוי, ולאחר התאוששות קטנה עם מיניו של השוער האגדי חוסה מולינה לעמדת המאמן הצוללת עדיין ממשיכה להיאבק על חייה ולשמור על חוסר יציבות שמאפיין אותה במהלך כל העונה.

חוסר היציבות כנראה ימשך עד סוף העונה בקבוצה, קשה להבין איך קבוצה שסחטה תיקו מאופס מברצלונה במדריגל מובסת שבועיים לאחר מכן במאיורקה (נקמה של אוואט?) 4:0 מוחץ שהבהיר לויאריאל שהמאבק על ההישראות בליגה הראשונה יימשך עד סוף העונה.

נכון לעכשיו, מעמדו של המאמן חזק ויציב, ראשי הקבוצה יודעים וכמובן לא מצפים ממולינה לעשות קסמים. כנראה שגם אין לו איך. אולי עם חזרתו של רוסי מהפציעה הקשה, הקבוצה תוכל לשאוף למקומות טובים יותר. למרות הכל ולצערם של האוהדים, חזרתו של רוסי עשויה לקרות לקראת סוף העונה וגם אז נותר רק לקוות שנוכל לראות אותו משותף במחזורים שלפני סיום העונה.

בנימה אישית, אני מקווה שויריאל לא ירדו ליגה העונה. אחת הקבוצות היותר צבעוניות, יותר מעניינות, ואחת שמושכת שמות רבים חייבת להישאר בליגה הראשונה ובתקווה שבעונה הבאה נראה אותה חוזרת לתקוע יתד מחדש באגף הצפוני של הטבלה.

התצוגה של תומר חמד מול ריאל סוסיאדד היא לא פחות מהישג שיא עבור הכדורגלנים הישראלים העונה. הטיל שיירט לבין חיבורי הקורות, והצ'יפ ששיחרר מרגלו בקלאסה מעל שוער היריבה,  מעמידים אותו סופית כחלוץ לגיטימי בליגה הטובה בעולם.

שימו לב איזה דינמי והפכפך הוא הכדורגל – לפני שנה וחצי תומר חמד עוד קיפץ בין בורות הבוץ בעילוט והספיק לרדת ליגה עם אח"י נצרת. היום, הוא משחק לצד האיכותיים ביותר ומנפק קבלות בכדורגל הספרדי. קפיצת המדרגה של תומר חמד במיורקה, ולפניה קפיצת המדרגה שלו במכבי חיפה, מצביעות על אופי ומקצוענות בלתי מעורערים של השחקן.

הרבה מזלזלים בכיבוש חמשת הפנדלים של חמד בליגה הספרדית עד כה, אך לא מבינים שעצם הקרדיט למתן הבעיטות, ועצם ביצוען בהצלחה, הן תעודת הכבוד הגדולה ביותר שחמד יכל לקבל בעונתו הראשונה בספרד. בשלישי חמד השתיק את כל המצקצקים, עם צמד חלומי ב-1:6 הענק של מאיורקה על סוסיאדד בגביע המלך. הפעם השערים נכבשו מהשדה, ואלו לא סתם שערים, אלא ביצועים מלוטשים ויפהפיים של שחקן ברמות הגבוהות ביותר.

על כתפיו של תומר חמד לא נערמות כמויות לחץ אדירות, מכיוון שאינו נחשב שחקן זר  (מחזיק בדרכון פולני). הדבר משחק לרגליו של החלוץ, שיכול ללמוד תוך כדי תנועה מהספרדים הטכניים והקשוחים כאחד, ולהתקדם בקצב אחיד, בדיוק כמו שהוא עושה כיום.

האמון של מאמן מאיורקה חואקין קפארוס בחמד, והסבלנות שהוא מגלה כלפיו מרגע הצטרפותו, מוכיחים דבר אחד – הוא כאן כדי להישאר. כולי תקווה שתומר חמד יידע לנצל את הסיטואציה המצוינת הזו ולקחת אותה בשתי ידיים. בינתיים זה נראה לא רע בכלל.

ומילה לגבי ההתקדמות של חמד: קפיצת המדרגה שלו צריכה להוות דוגמה לכל שחקן ושחקן שמצוי במשבר. בכדורגל הישראלי ראינו לא פעם שחקנים שאינם מתמודדים היטב עם חוסר הצלחה, בייחוד בהתחלת הקריירה, כשהם על האולימפוס על ים של קומפלימנטים וציפיות. תומר חמד לא מצא את מקומו במכבי חיפה, נעלם במכבי הרצליה ונכשל בבני יהודה. תראו איפה הוא היום. החלוץ יכול להיות מרוצה מרף ההתקדמות שלו, לא לפני שישלח מאות זרים לאלישע לי, האיש שהעלה לו מחדש את המניות.

אין לי ספק שהביצועים של החלוץ לא נעלמים מעיניו של מאמן הנבחרת הטרי, אלי גוטמן. חמד, שבקמפיין הקודם רשם את הופעותיו הראשונות במדי הכחול-לבן, ואף כבש שער בזאגרב מול קרואטיה, מסתמן כזימון הכרחי לקראת משימתנו הבאה – מוקדמות מונדיאל 2014.

נכון שעמדת החלוץ משופעת בשחקנים ישראלים נפלאים, כמו איתי שכטר, טוטו תמוז, בן סהר ואליניב ברדה, אך לטעמי חמד אינו נופל כיום מאף אחד מהם. כשהוא מתקרב לגיל 25, זה הזמן של חמד לפרוע שטרות במדים הלאומיים. הוא משחק בליגה טובה מזו של תמוז, נמצא בכושר טוב יותר משכטר ובגיל אופטימלי יותר משל ברדה, ולכן הכול תלוי רק בו לקראת העתיד לבוא.

לא מעט שחקנים מוכשרים צומחים לנו בכדורגל הישראלי. מוכשרים, כלומר בעלי כישרון מולד, יכולת שאיתה הגיעו לעולם והם אלו שייקבעו כיצד ינצלו אותה.

מובן לכולנו שכישרון הוא רק מרכיב אחד מתוך רבים בדרך להצלחה. שחקן כבד בעל טכניקה ברמה נמוכה אך בעל כוח רצון והתמדה, יגיע יותר רחוק מאשר המוכשר שבמוכשרים, אם האחרון לא ישקיע באימונים ולא יתייחס למשחק בכל הרצינות הראויה.

כמובן שבכל מקרה, ילד אשר יראה ניצוץ של כישרון יתפוס מיד את עיני המאמנים, הקהל והתקשורת, ומיד יצהירו כולם שהוא הדבר הבא בכדורגל הישראלי.
לפעמים, כמובן, יש דברים בגו. אייל ברקוביץ', יוסי בניון וחיים רביבו לא הגיעו לכל הישגיהם רק בזכות העבודה הקשה והמקצוענות אשר אפיינו אותם, אלא גם בזכות הכישרון המולד שהיה בהם.

לעתים, אולם, הכישרון לבדו הוא שמוביל את הכדורגלנים הצעירים אל אור הזרקורים, עד שבשלב מסויים אין הם יכולים להסתמך עליו עוד, ואז אפשר לומר, הבלוף מתגלה.

לעתים מדובר באנשים בעלי סף שבירה נמוך; לעתים זהו הפתיל הקצר שמוציא אותם משלוותם; לעתים עצלות, לעתים עצבות, לעתים סתם חוסר יכולת להתמיד ברמת אימונים גבוהה לאורך זמן.

לעתים הבלוף מתגלה כבר עם הגיעו של ה"כוכב" הצעיר לקבוצת הבוגרים, וכל הכישרון שאולי הספיק במחלקת הנוער, כבר לא מקנה מקום אוטומטי בהרכב של הקבוצה הבוגרת (ע"ע שי בירוק). לעתים הוא מתגלה מאוחר יותר. ישנם שחקנים שבמשך עונות אחדות בליגת העל מושכים תגובות כגון "יום אחד הוא יגיע רחוק" ו"העונה הבאה תהיה שנת מבחן עבורו", עד אשר מתברר שהילד כבר בן 29 ועונת הפריצה שלו טרם הגיעה (ע"ע ברוך דגו). ישנם כאלה שהכישרון שלהם כל כך גדול ובולט, עד אשר גם באירופה נופלים בפח ומביאים אותם לקבוצה על סמך היכולת הטכנית המבריקה שהם מפגינים בליגה הישראלית, תוך התעלמות (או תוך יכולת העלמה מבריקה של עורך הוידאו של סוכנם) ממחסור קשה בהשקעה, רצינות או עבודה קשה, על המגרש ומחוצה לו. כך הגיעו לא מעט ישראלים לליגות מובילות באירופה, או לליגות מהדרג השני, ולא הצליחו לעכל את המקצוענות הנדרשת מהם (ע"ע ברק יצחקי). כמובן שמדובר פה בהכללה, ולעיתים שחקנים ישראלים עשויים שלא להצליח להשתלב בקבוצה אירופאית מסיבות שונות ומשונות, אבל באופן כללי המגמה ברורה – אם אליניב ברדה, שכישרונו מעולם לא בלט יתר על המידה בליגה הישראלית, הצליח להפוך לשחקן מוביל בליגה הבלגית, לא הכישרון הוא שמנע את הצלחתם שם של שחקנים כדוגמת גיל ורמוט וברק יצחקי.

במקור, המאמר הזה לא נועד להאשים או לקטול שחקנים ישראלים שלא מימשו את כישרונם.
הוא נועד להכביר ולהעצים את הצלחתו של אחר, תומר חמד.

בעוד שחקנים רבים שצוינו לעיל קיבלו על מגש של כסף את מקומם בהרכב הקבוצות המובילות בישראל ולעתים אף בנבחרת, תומר חמד עלה לבוגרים של מכבי חיפה ו"הקיא דם" כדי למצוא את מקומו בהרכב. בעוד שלומי ארבייטמן קרע רשתות, חמד שיחק באחי נצרת, וכשארבייטמן עזב, הוא נשאר בסגל כברירת מחדל, רק בשל המחסור בחלוצים. כל דבר בקריירה הקצרה של חמד לווה במאמץ קשה, ואכן ניכר על המגרש שמדובר בשחקן שעובד קשה, וקרוב לוודאי שכמו שחמד נלחם ונותן את כל כולו למשחק, כך הוא היה גם באימונים, לכל אורך התקופה שבה פילס את דרכו להרכב הראשון של מכבי חיפה.

ישנם שחקנים רבים שאצלם הבלוף מתגלה עם העליה לבוגרים. ישנם כאלה שאצלם הוא מתגלה עוד בנוער. ישנם שחקנים שרק במעבר לקבוצה גדולה בישראל חושפים את הבלוף שהם מייצגים, וישנם אפילו כאלה שאצלם הבלוף מתגלה רק כאשר הם יוצאים לאירופה.

אם שחקן ישראלי יצא לאירופה, לאחת הליגות הטובות בעולם, וגם שם הוא שחקן הרכב ואף שחקן מוביל, כנראה שלא מדובר בבלוף.

מבין כל ה"כוכבים" בכדורגל הישראלי, שעד היום מתייבשים על הספסל בליגות שונות ביבשת, או לחלופין ממשיכים לדשדש בכדורגל שלנו, הגיע תומר חמד ממעמקי הדשא הבוצי בעילוט, ובתוך שנה וחצי הפך לחלוץ מוביל במיורקה.

מבין כל הבלופים שצצים והולכים, בולט בחור צנוע וקשוח, והוא לא מבלף ולא עובד על אף אחד. תומר חמד הוא הדבר האמיתי.