תגית: ליגה ספרדית

תומר חמד לא היה יכול לחלום על פתיחת עונה טובה מזו. צמד במחזור הפתיחה מול אספניול, ועוד שער אתמול נגד מלאגה, והחלוץ הישראלי מוליך את טבלת מלך השערים בספרד. מדהים !

מלאגה היו הראשונים להגיע להזדמנות כאשר בדקה ה – 11 נאצ'ו מונריאל בעט חזק אך החטיא במעט את המסגרת. בדקה ה – 36 הגיע תומר חמד למצב הראשון, אך הבעיטה שלו חמקה ליד הקורה.

המחצית השניה התחילה בצורה שקטה, עד לדקה ה – 67 כאשר מאיורקה יצאה להתקפה מתפרצת, שבסופה אנסואה הגביה כדור מצוין לרחבה, ותומר חמד התרומם ונגח בצורה נפלאה אל תוך השער. 0:1. בדקה ה – 77 השוותה מלאגה כאשר חונאמי שנכנס כמחליף נשאר באחד על אחד מול דודו אוואט – 1:1.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אתמול פתחתי ערוץ הספורט (או ערוץ האולפנים, כי ספורט חי הם כבר לא משדרים) וחשכו עייני. מזל שהיה כבר לילה וזה התאים לי מבחינת לוח הזמנים.

מאיורקה נגד אספניול. שלושה דברים הפריעו לי שם:

1. איכות התמונה. כאילו היה זה סרט שעשו תלמידי כיתה ז' בשיעור וידאו.

הלו, אנחנו ב-2012. עידן ה-HD . ולמי שאין פלזמה גם ראוי לקבל צילום נורמאלי. מליגה שמתיימרת להיקרא "הטובה בעולם" הייתי מצפה למינימום הזה. אפילו הלוזון ליג מצליחה לפעמים להעפיל על הספרדים בהיבט הזה (ורק הזה).

2. האצטדיון. חצי ריק, הקהל בקושי נשמע. וזה עוד במשחק פתיחת עונה! ואחרי פגרה של למעלה לשלושה חודשים! באתר הרשמי של מאיורקה אפילו לא רשמו את מספר הצופים שהגיעו, אולי מתוך בושה.

המתקן כדרך קבע נראה נטוש במשחקי הבית של הקבוצה. כל זה באצטדיון שמכיל 23,000 מקומות.

3. הדשא. גוונים, דירוג וקיצוץ מוגזם. לא מדובר על תספורת שעברתי, אלא על המשטח של "איברו סטאר" (עלאק סטאר). לא הספקתי להגיד "על מה הגנן פה מקבל שכר?" וכבר הירוק נראה כמו אחו אירי. משחק פתיחת עונה כבר אמרנו?

לא כל המשחקים בליגה הזאת הם כאלו. את ברצלונה וריאל מדריד, בעיקר בבית, זאת חוויה לראות. כדורגל שוטף, טכני, מרהיב ועם הרבה שערים. אלו הדברים שמושכים אנשים ברחבי העולם ל"לה ליגה" ולסנגר עליה כאיכותית ביותר. גם ישנן קבוצות נוספות שממלאות את המושבים אצלה ויוצרות אווירה טובה, לפעמים מפחידה.

אבל בל נשכח את הפער העצום של שתי המוליכות מהשאר. אין תחרות ועניין בליגה של שתי קבוצות מבחינתי. המקום השלישי הוא מבחינת אליפות בשביל קבוצות כמו ולנסיה, סביליה ומלאגה כי אליפות הן לא יכולות לקחת.

כל זה, פלוס שלוש הסיבות הנ"ל לא יכולות ליצור משוואה של ספרד = בעלת הליגה האיכותית ביותר.

מי שכן עומדת בקריטריונים המחמירים היא אנגליה (מה חשבתם, שאני אכתוב איטליה? באסטה…). היתרון הבודד של ספרד עליה הוא הטכניקה האישית של השחקן הממוצע. לא שבארסנל, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וצ'לסי חסרים תותחים בתחום.

אכלוס האצטדיונים קרוב למושלם. האווירה נהדרת, כשכל פעולה חיובית זוכה להערכה של הקהל. שירים משעשעים לא חסר. גם כאלו שתומכים בקבוצה. הצילום של המשחקים נהדר. הרבה HD שפשוט הופך את המשחק לכיף לצפייה. גם השידורים האחרים מצולמים טוב וכולל שדר ופרשן (המקומיים) מצוינים. ישנו מגזין לקראת כל מחזור ופגרה שמשודר בארץ בסוף השבוע. מי שלא בקיא בענייני הפריימיר ליג יכול להכיר דמויות חדשות או פילוסופיות של מאמנים שמתראיינים ולראות אותם בפעולה למחרת על המסך שלו.

על הדשא אפשר להגיד שזאת פאר היצירה. חקלאים יכולים לבקש טיפים מהגנן של ארסנל, שזוכה שנה אחרי שנה במשטח היפה ביותר באנגליה.

כשבהתאחדות הספרדית יחליטו להתייחס לקבוצות נוספות אצלם חוץ משתי הגדולות, אפשר יהיה להתחיל לדבר על מהפכה. בינתיים מה שקורה זאת הליכה לכיוון השני. תקרות שכר, העלאת הרווחים מזכויות שידור והגדלת המענק הכספי על תארים (גביע המלך) יכולים להביא לצמצום הפערים ויצירת עניין חדש. עד אז הם יכולים בעיקר להתהדר בנבחרת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

המשחק הכי מטורף של המחזור בספרד היה המשחק בין אתלטיק בילבאו לריאל בטיס שהתקיים בסן מאמס.

בדקה השביעית העלךה רובן קסטרו את בטיס ליתרון 0:1, וחורחה מולינה הבקיע את השני בדקה ה  -26. בניאט, שגדל בבילבאו העלה את בטיס ל – 0:3 בדקה ה – 31, והבאסקים נכנסו להלם טוטאלי. גמור? לא בטוח.

במחצית השניה עלתה אתלטיק בילבאו בטירוף, ולמרות שחאבי מרטינס המצוין כבר לא בקבוצה, ופרננדו יורנטה שנמצא בדרכו החוצה גם לא שיחק, היא עשתה קאמבק ענק.

דה מרקוס הבקיע בדקה ה – 47, ומיגל סאן חוסה הוסיף עוד צמד בדקות ה – 67 ו – 76. 3:3 מטורף. גמור? תחשוב שוב. אלחנדרו פוצואלו הבקיע בדקה ה – 80 והחזיר את היתרון לריאל בטיס, ובדקה ה – 87 מולינה הבקיע את שערו השני, וסגר את הסיפור עם 3:5 מדהים.

צפו בתקציר המלא:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

לא כך קיוו לפתוח את העונה במדריד. הבלאנקוס פתחו במשחק ביתי קשה אומנם, אבל כאשר משחקים מול אצטדיון מלא, ודווקא מול קבוצה חזקה,אתה מצפה מהקבוצה שלך ליותר. לריאל מדריד זה לא הספיק הפעם, אבל אל דאגה, הם יהיו בסדר.

בדקה העשירית גונסאלו היגוואין הקפיץ את הברנבאו לאחר שבנסיון השלישי הצליח להכניע את השוער, אבל שלא כמו בארסה שלוחצת על הגז, ריאל הורידה הילוך, במיוחד כריסטיאנו רונאלדו שהיה חלש, ובדקה ה – 42 ג'ונאס נגח את השוויון.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

 אז נכון, רק משחק אחד, אבל גם בלי פפ על הקווים, בארסה מראה שהשיטה והדרך היא מעל כולם, ובמשחקו הראשון כמאמן ברצלונה, טיטו וילאנובה סחף את שחקניו לניצחון ענק 1:5 על ריאל סוסיאדד.

כבר לאחר 4 דקות ברצלונה עלתה ליתרון, צ'אבי הרים כדור מהקרן, והבלם הותיק – קרלס פויול נגח לרשת. סיפור גמור? סוסיאדד חשבו אחרת. צ'ורי קסטרו ניצל טעות בהגנה של דני אלבס ובעט בחוזקה לרשת של ויקטור ואלדז.

כנראה שהשער הזה הרגיז את ברצלונה, כי מאותו הרגע הייתה קבוצה אחת על המגרש, וקיבלנו את הטיקי טקה הכל כך מוכר של הקטלונים, ומי אם לא ליאו מסי היה האיש שהתחיל את הכל. בדקה ה – 11 הוא גבר על שני מגינים, בעט לשער כדור שפגע במגן, הטעה את השוער – 1:2 בארסה. עברו רק 4 דקות ומסי כבר עם השער השני, טייו הנפלא העביר כדור רוחב, וליאו מסי בעט פנימה. מאותו רגע המשחק כבר היה גמור ובארסה הוריד הילוך, אך זה לא מנע ממנה להבקיע את הרביעי, עוד בישול נפלא של טייו הפעם לפדרו שבעט מהאוויר לפינה של בארבו – 1:4.

ריאל סוסיאדד ניסתה לעשות משהו, אבל בעיטה של קסטרו הייתה רק קרובה לשערו של ויקטור ואלדז. בדקה ה – 60 צ'אבי ניסה להבקיע את שערו הראשון העונה, אבל בראבו הצליח לעצור את הבעיטה. מי שהתכבד בשער האחרון והמרגש היה החלוץ הנפלא דויד וייה שלא שיחק 8 חודשים עקב פציעה קשה, אבל אינייסטה דאג לבשל לו את השער בדקה ה – 84.

צפו בתקציר המלא:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מאיורקה ברקיע השביעי לאחר הניצחון 1:2 על אספניול במחזור הפתיחה של הליגה הספרדית. ובמי שנמצא ברקיע התשיעי אפילו הוא החלוץ הישראלי – תומר חמד, שהבקיע צמד במשחק והיה הגורם הראשי לניצחון של מאיורקה.

צפו בתקציר ובשערים של תומר חמד:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

התצוגה של תומר חמד מול ריאל סוסיאדד היא לא פחות מהישג שיא עבור הכדורגלנים הישראלים העונה. הטיל שיירט לבין חיבורי הקורות, והצ'יפ ששיחרר מרגלו בקלאסה מעל שוער היריבה,  מעמידים אותו סופית כחלוץ לגיטימי בליגה הטובה בעולם.

שימו לב איזה דינמי והפכפך הוא הכדורגל – לפני שנה וחצי תומר חמד עוד קיפץ בין בורות הבוץ בעילוט והספיק לרדת ליגה עם אח"י נצרת. היום, הוא משחק לצד האיכותיים ביותר ומנפק קבלות בכדורגל הספרדי. קפיצת המדרגה של תומר חמד במיורקה, ולפניה קפיצת המדרגה שלו במכבי חיפה, מצביעות על אופי ומקצוענות בלתי מעורערים של השחקן.

הרבה מזלזלים בכיבוש חמשת הפנדלים של חמד בליגה הספרדית עד כה, אך לא מבינים שעצם הקרדיט למתן הבעיטות, ועצם ביצוען בהצלחה, הן תעודת הכבוד הגדולה ביותר שחמד יכל לקבל בעונתו הראשונה בספרד. בשלישי חמד השתיק את כל המצקצקים, עם צמד חלומי ב-1:6 הענק של מאיורקה על סוסיאדד בגביע המלך. הפעם השערים נכבשו מהשדה, ואלו לא סתם שערים, אלא ביצועים מלוטשים ויפהפיים של שחקן ברמות הגבוהות ביותר.

על כתפיו של תומר חמד לא נערמות כמויות לחץ אדירות, מכיוון שאינו נחשב שחקן זר  (מחזיק בדרכון פולני). הדבר משחק לרגליו של החלוץ, שיכול ללמוד תוך כדי תנועה מהספרדים הטכניים והקשוחים כאחד, ולהתקדם בקצב אחיד, בדיוק כמו שהוא עושה כיום.

האמון של מאמן מאיורקה חואקין קפארוס בחמד, והסבלנות שהוא מגלה כלפיו מרגע הצטרפותו, מוכיחים דבר אחד – הוא כאן כדי להישאר. כולי תקווה שתומר חמד יידע לנצל את הסיטואציה המצוינת הזו ולקחת אותה בשתי ידיים. בינתיים זה נראה לא רע בכלל.

ומילה לגבי ההתקדמות של חמד: קפיצת המדרגה שלו צריכה להוות דוגמה לכל שחקן ושחקן שמצוי במשבר. בכדורגל הישראלי ראינו לא פעם שחקנים שאינם מתמודדים היטב עם חוסר הצלחה, בייחוד בהתחלת הקריירה, כשהם על האולימפוס על ים של קומפלימנטים וציפיות. תומר חמד לא מצא את מקומו במכבי חיפה, נעלם במכבי הרצליה ונכשל בבני יהודה. תראו איפה הוא היום. החלוץ יכול להיות מרוצה מרף ההתקדמות שלו, לא לפני שישלח מאות זרים לאלישע לי, האיש שהעלה לו מחדש את המניות.

אין לי ספק שהביצועים של החלוץ לא נעלמים מעיניו של מאמן הנבחרת הטרי, אלי גוטמן. חמד, שבקמפיין הקודם רשם את הופעותיו הראשונות במדי הכחול-לבן, ואף כבש שער בזאגרב מול קרואטיה, מסתמן כזימון הכרחי לקראת משימתנו הבאה – מוקדמות מונדיאל 2014.

נכון שעמדת החלוץ משופעת בשחקנים ישראלים נפלאים, כמו איתי שכטר, טוטו תמוז, בן סהר ואליניב ברדה, אך לטעמי חמד אינו נופל כיום מאף אחד מהם. כשהוא מתקרב לגיל 25, זה הזמן של חמד לפרוע שטרות במדים הלאומיים. הוא משחק בליגה טובה מזו של תמוז, נמצא בכושר טוב יותר משכטר ובגיל אופטימלי יותר משל ברדה, ולכן הכול תלוי רק בו לקראת העתיד לבוא.

בכדי שזו לא תהיה ליגת של שתי קבוצות חייבים לפחות לסמן אלטרנטיבות. מי הן אלו שאכן יכולות להיות כאלו, ולקרוא תיגר (לא באמת) על ברצלונה וריאל? ה"לה ליגה" פותחת עונה במטרה לא להפוך לליגת סקוטית לעשירים

אם אתם לא אוהדי ברצלונה או ריאל, אתם בטח מיואשים. ככה זה כשבכל עונה ובייחוד בשנים האחרונות, הפער משתי הענקיות הללו רק הולך וגובר, וסיכוי של ממש לנשל אחת מהן מהמקומות הראשונים שואף לאפס. גם הקיץ את מירב ההשקעה וסכומי העתק הוציאו השניים הללו, כאשר מלאגה המתעשרת נכנסת ביניהם באופן צפוי, אך ממש לא שכיח.

עדיין מדובר באחת הליגות הטובות בעולם, כזו שמייצגת את אלופת העולם, ולכן חייבים להביט מעט מעבר לקובייה הברורה. במקום להגיד ללה ליגה, "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", ננסה לראות אופק אחר.

שנת העטלף

מי שסיימה אשתקד במקום השלישי, אך במרחק ניכר מהשניים המובילות (21 נק' מהמקום השני), היא ולנסיה. לאחר היעדרות קלה ממשבצת הקבוצה השלישי בספרד, חוזרת הקבוצה לאיתנה בשנתיים האחרונות. אמנם היא נפרדה מדויד סילבה ודויד וייה, אך הצליחה לשמור על קו שחקנים מוכשר שהוביל אותה לעונה טובה מאוד וסיום כאלופת הסגניות. אונאי אמרי ממשיך להוליך את הקבוצה על הקווים כאשר הקבוצה תמשיך להישען על מלך השערים שלה, רוברטו סולדאדו, כשאיתו צפויים לקחת את המושכות, חואן מאטה, שעבר קיץ מלא בשמועות לגבי מעבר אפשרי, פאבלו הרננדס, הקיצוני הנפלא, ואבר באנגה, שחווה עונה נהדרת וטורניר קופה בינוני, אך צריך להמשיך במגמת השיפור ולתפוס מקום כאחד מקשרי ה-50-50 הטובים בעולם.

מי שעזבו את ה"מסטאייה" הם חואקין והצעיר המוכשר, איסקו שבחרו בכסף של מלאגה. במקומם צורפו שורת כישרונות כסרחיו קנאלס, שלא מצא מקום בריאל מדריד ובולנסיה אכן יכול להתחבר היטב לקבוצה. דני פארחו, גם הוא תוצר מחלקת הנוער של ריאל מדריד, הבלם הצרפתי הנהדר, אדיל ראמי, שמצטרף מאלופת צרפת, ליל, השוער הברזילאי המוכשר, דייגו אלבס שמגיע מאלמריה היורדת וכמוהו החלוץ הארגנטינאי, פאבלו פיאטי שיחבור לסולדאדו ואריץ אדוריז בחוליית חוד לא רעה בכלל. ולנסיה תכוון להצלחה יחסית בליגה המקומית ובליגת האלופות, קרי מקום שלישי ומעבר של שלב הבתים, ולכך סיכויים לא רעים בכלל.

בין כל הספינות יש גם צוללת

ה"צוללת הצהובה" מויאריאל, תשאף גם היא לשמור על מקום בחבורה המובילה. המאמן הצעיר, חואן קרלוס גארידו, בעונתו השנייה, ינסה להשביח את מעמדו, אך קל זה לא יהיה. הכוכב הגדול, סאנטי קאסורלה, עבר גם הוא למעצמה של מלאגה, ואם זאת הסופרסטאר השני, ג'וספה רוסי, נשאר, לפחות לעת עתה.

הרכישות מסתכמות במגן, כריסטיאן סאפטה שמגיע מנאפולי, ובחלוץ חאבי קאמונס, שעוזב את אוססונה וחובר לרוסי ונילמאר בחוד. גם הקשר מפרגוואי, הרנאן פרס, שהתקדם מקבוצת הבת, צפוי לקבל העונה שידרוג, וצפוי להיות שם מעניין שיצוד את העין. ויאריאל תשאר צמודה לצמרת, אך תתקשה להיאבק במשאבים של שאר יריבותיה.

מעצמלאגה

מי שמסומנת כפייבוריטית להשתרך מאחורי שתי הגדולות היא הקבוצה מאנדלוסיה שנמצאת בבעלות קטארית ושפכה סכומי עתק על רכש הקיץ (59 מיליון יורו ליתר דיוק, מעט יותר מריאל מדריד). מלאגה, צפויה למשוך אוהדים רבים והרחיבה באופן ניכר את מעגל האוהדים שלה, וזאת לאחר שמשכה שורת שמות לא מבוטלת במהלך הפגרה.

מנואל פלגריני, המאמן הצ'יליאני, ממשיך לעונתו השנייה, לאחר שהצטרף במהלך העונה החולפת. למרטין דמיקליס המנוסה, ג'וליו באפטיסטה, אנזו מארסקה וסלומון רונדון, תצטרף חבורה מוכשרת של שחקנים. ג'רמי טולאלן, עוזב לראשונה את אדמת צרפת בכדי לתפוס פיקוד במרכז המגרש, שכלצידו בקישור יהיו סאנטי קאסורלה הנהדר, חואקין שיפרוץ על קו ימין, ודייגו בונאנוטה הננס הארגנטינאי המוכשר.

יוריס מתיאסן, הבלם הוותיק של נבחרת הולנד, יצטרף לדמיקליס במרכז ההגנה, ועל הקו השמאלי יהיה נאצ'ו מונריאל המוכשר, שמגיע מאוססונה. רוד ואן-ניסטלרוי, כבר בן 35, אך חיפש אתגר חדש לאחר שלא ממש נהנה בהמבורג, ובמלאגה הוא צפוי להיות אחד המורים הכי טובים שסלומון רונדון, החלוץ המוכשר מונצואלה, יכול היה לבקש.

ה"אנשובים" של פלגריני ינסו למשוך תיירים רבים לאיי מלאגה הנפלאים, וזאת באמצעות כדורגל אטרקטיבי, ומי יודע, אולי הם היחידים שמסוגלים איכשהו לאיים על ברצלונה וריאל.

רפואה אלטרנטיבית

שאר הקבוצות שיזדנבו בשולי הצמרת ואולי יצליחו להתברג בשני המקומות הנותרים ברביעייה המובילה צפויות להיות אתלטיקו מדריד, שעברה קיץ מלא תהפוכות, עם עזיבתם של קון אגוארו ודוד דה חאה, וניסיון בנייה מחודש.

גם סביליה תהיה שם כנראה. הקבוצה שסיימה במקום החמישי אשתקד, החליפה מאמן על הקווים, כשגרגוריו מאנזנו עבר לאתלטיקו מדריד, ומרסליניו גרסיה טוראל ינסה להשתלט על העניינים ב"ראמון סאנצ'ס פיחואן". צירופם של פיוטר טרוכובסקי הגרמני והחלוץ הנהדר, מאנו דה מוראל, יוסיף לסגל המוכשר שכבר כולל את גארי מדל, הצ'יליאני, איבן ראקיטיץ' הקרואטי והחלוצים אלבארו נגרדו ופרדי קאנוטה הוותיק. כמובן שכשעל הקווים קיצוניים אדירים כחסוס נאבאס בימין ודייגו פרוטי בשמאל, פוטנציאל צמרת הוא ודאי, ויחד עם מרסליניו שרק מבקש להוכיח, סביליה צפויה גם היא לעונה טובה.

אתלטיק בילבאו, שחוותה עונה נהדרת ותשתתף בליגה האירופית, תמשיך להישען על הבאסקים המוכשרים שלה בראשות פרננדו יורנטה בחוד, חאבי מרטינס בקישור, והצעיר איקר מוניאין, כאשר בגזרת הרכש ניתן לציין את הקשר המוכשר, אנדר הררה, שנרכש ב-8.5 מיליון יורו מסארגוסה, וצפוי לחבור למרטינס באמצע מגרש נהדר.

אספניול של מאורסיו פוצ'טינו תעזר בחלוץ הנהדר, פאבלו אוסבלדו יחד עם צעירים מוכשרים, בטיס שחוזרת אמנם לא צפויה להיות בצמרת, אך היא תמיד קבוצה מעניינת עם קהל נהדר וחם בטח כשבחוד שלה נמצא דני גוייסה שחוזר מגלות בטורקיה, גם חטאפה וסראגוסה רוצות להשתדרג, כך שעל בטן הטבלה יהיה מאבק מעניין.

זה מעט אבסורדי לפסול קבוצות ברמה של ולנסיה, ויאריאל, אתלטיקו מדריד ומלאגה, אך בהנחה שגם השנה כולן יהיו הצל של בארסה וריאל, כל שנותר לבקש הוא שתהיה תחרות, מתח ועניין, גם אם מעט, העיקר שתהיה כזו.

כשאודינזה האיטלקית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מועדון הכדורגל מגראנדה, אף אחד במועדון האיטלקי לא ציפה שהחיבור הזה עתיד להסתיים בליגה הראשונה בספרד. שחקני אודינזה שלא מצאו עצמם בסגל של הקבוצה האיטלקית מובילים כעת את גראנדה הקטנה מרחק פסיעה מה"לה ליגה"

שיתוף פעולה בין מועדונים הוא לא דבר חדש. בדרך כלל אלו מועדונים מאנגליה שבוחרים איזה מועדון צנוע בבלגיה או הולנד ולשולחים לשם את שחקני הסגל הרחב בכדי שתתקבל עליהם חוות דעת מקצועית דרך השתפשפות רצינית על כר הדשא התחרותי.

בספרד דווקא נוהגות הקבוצות לפתוח קבוצת בת במסגרת הליגות התחרותיות, שהאיסור היחיד הוא על העפלת קבוצת הבת לאותה הליגה בה משחקת נותנת החסות שלה. ברצלונה של לואיס אנריקה עשתה עונה מרשימה ושיבחה שחקנים כמו תיאגו אלקנטרה, מרטין מונטויה, מארק מונאייסה, וג'ונתן דוס סאנטוס, כאלו שכבר עברו טבילת אש אצל פפ בבארסה הגדולה.
סיום עונה במקום השלישי, נתן למספר שחקנים אפשרות להתקדם לקבוצה הבכירה של בארסה, או להתפתח במקומות אחרים, וגם ללואיס אנריקה הייתה זו מקפצה עד למשרת המאמן של רומא המתעשרת.

חושבים גבוה
החיבור בין אודינזה האיטלקית לגראנדה הינו יוצא דופן. מועדון איטלקי בבנייה שכנראה חושב נכון, משתף פעולה עם קבוצה צנועה ממחוז אנדלוסיה בספרד שלא חוותה את טהרת הליגה העליונה בספרד מאז ימי הזוהר שלה באמצע שנות ה-70.

ביולי 2009 חתמו שני המועדונים על שיתוף פעולה וכעבור שנתיים התוצאות מרחיקות לכת. אשתקד זה הסתיים עם העפלה מהליגה השלישית לשנייה, והעונה היא רחוקה מאבק פלייאוף אחד מול קבוצה צנועה נוספת, אלצ'ה, מהעפלת ליגה שנייה ברצף וחזרה לפסגת הכדורגל הספרדי.

אודינזה עצמה חוותה עונה מדהימה שהסתיימה במקום הרביעי בליגה האיטלקית ובזכייה בכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. המועדון מאודינה שלאורך שנים משבח כישרונות אפריקאיים ודרום אמריקאים זוכה לפירות ראשוניים, ושחקניו אלכסיס סאנצ'ס, הוא המלפפון החם ביבשת כיום, כשגם כריסטיאן סאפטה וגוקהאן אינלר מבוקשים במועדוני הצמרת של אירופה.

המטבח האיטלקי
אלו שלא מצאו מקום בסגל המצוין של אודינזה, התנחמו בהשאלה לגראנדה בספרד. לא פחות מ-11 שחקנים עשו את הדרך לאצטדיון "לוס קראמנס" במטרה להתבשל טוב בניחוח הספרדי ולחזור מוכנים לצמרת הליגה האיטלקית.

גראנדה, הקבוצה השלישית של מחוז אנדלוסיה, לצד סביליה ובטיס (שכבר הבטיחה חזרה לליגה הראשונה), נהנית מהמשלוח האיטלקי כנגד כל הציפיות.
למרות שכבר הייתה במעמדים גדולים כמו המקום השני בליגה הראשונה, וגמר גביע המלך, האנדלוסים נהנו בשנים האחרונות בעיקר מההצלחות של סביליה.

פאבריסיאנו גונסאלס, או כפי שהוא מכונה, "פאברי", מוביל את החבורה לעונה חלומית שהסתיימה במקום החמישי בטבלה, ובמאבק פלייאוף על הכרטיס המיוחל ל"לה ליגה", שעשוי להשלים חגיגה גדולה במחוז, כאשר כל קבוצותיו תהיינה חברות בליגה הבכירה.

פביאן אוריאנה, היה אחד הכישרונות המדוברים בצ'ילה והספיק לערוך 19 הופעות בנבחרת הלאומית שלה. כיום בגיל 25 הוא מוצא עצמו כמושאל מאודינזה ומנסה לממש את אותן התקוות לחזור ולשחק בבמות הגדולות. אוריאנה היה אחד מכוכבי גראנדה העונה עם כמות יפה של שערים ובישולים. לצידו של אוריאנה אפשר למצוא את החלוץ השוויצרי אלכס גייחו עם עונת פריחה של 24 שערי ליגה, את המגן אלאן ניום מצרפת, את הקשר גיירמו סקיירה מברזיל ואת החלוץ אודיאון איגהאלו הניגרי, שסומן גם כן כפוטנציאל גדול בתחילת דרכו. כל אלו לצד הספרדים קרלוס קאלבו ודייגו מיינץ, מרכיבים חבורה שמנסה להרשים את ראשי אודינזה, אבל קודם כל קוצרת פירות עבור החבורה באדום לבן מגראנדה.

העיר היפהפייה הזו, שטומנת בחובה עשרות מבנים היסטוריים על פסגות הרי "סיירה נבאדה", ומושפעת גם מאזור החוף הים תיכוני של מחוז אנדלוסיה, מצפה בכיליון עיניים לשמחה שתגיע ממגרש הכדורגל ותמקד את העיניים במחוז אנדלוסיה לא רק בעיר סביליה.

באודינזה חשבו נכון, רצו לשבח כישרונות ושחקנים שלא השתלבו, אך הצלחת שני המועדונים הללו עשויה לסלול את הדרך לכמה מהשחקנים להיות המחליפים של סאנצ'ס, אינלר וסאפטה. או שמא אולי הם בכל זאת יבחרו לשחק בליגה הספרדית הבכירה במקום זו האיטלקית.

לטור אם אין אנז'י לי, מי לי?
לטור קרם בוואריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

תושבי מחוז גליסיה בספרד נותרו ללא נציגה בליגה הבכירה של ספרד. הגדולה שבקבוצות המחוז, דפורטיבו לה קורוניה, נפרדה גם היא מה"לה ליגה". מחוז גליסיה משווע למושיע שיחזיר את דפור לגדולתה

סלטה ויגו נשרה לליגה השנייה ונאבקת העונה על חזרה אפשרית, אך בערך מתום עידן "רביגו" המועדון בדעיכה. קומפוסטלה שגם לה עבר בליגה הבכירה, כבר נעלמה לה אי שם בתחתית הליגה השלישית, ראסינג פרול מדשדשת בין הליגה השלישית והשנייה, ורק דפורטיבו לה קורוניה נותרה לה, לא סתם היא מייצגת מחוז שלם במדינה בה גאוות המחוז היא ערך עליון. הבאסקים, הקטלונים, האנדולוסים, כולם מתגאים בקבוצות שלהן בליגה הבכירה, כך גם תושבי גליסיה תלו גאוותם בדפור.

לא סתם מועדון, לא סתם גאווה
דפורטיבו לה קורוניה היא לא עוד מועדון בליגה הספרדית הבכירה. אמנם רק אליפות אחת באמתחתו של המועדון לצד שני גביעים, אך בשני העשורים האחרונים היא מהווה חברה חשובה בליגה הבכירה של ספרד. אצטדיון ה"ריאזור" היה לביתם של אגדות כמו בבטו, דונאטו, מאורו סילבה, ריבאלדו, ודז'למיניה הברזילאים, פראן הספרדי, רוי מקאיי ההולנדי, ז'אק סונגו השוער האגדי מקמרון, נוראדין נייבט הבלם המרוקאי וגם דודו אוואט שלנו. זר אחד זכור במיוחד ביציעים, הסרבי מירוסלאב דיוקיץ' שהחמיץ פנדל בדקת הסיום של המשחק נגד ולנסיה בתום עונת 1993-4 והעניק במו רגליו את האליפות לברצלונה. שש שנים מאוחר יותר הגיע התיקון בזכייה באליפות היסטורית, אליפות שכל המחוז חגג, אולי מלבד אוהדיה של סלטה ויגו. אחר כך גם זכורות הופעות מרשימות בליגת האלופות ומהפך אחד הרואי נגד מילאן בעונת 2003-4 כאשר הספרדים מצליחים להפוך פיגור של 3-0 במשחק הראשון לניצחון 0-4 בגומלין. ה"ריאזור" חווה הצלחות רבות בשני העשורים האחרונים, ריאל מדריד סימנה את המגרש הזה כמוקש תמידי ואיבדה בו נקודות רבות בעשור האחרון כולל תבוסות של 4-0 ו-2-5. עתה על אוהדי הקבוצה התומכים, אלה שהיו שם ברגעי התהילה, לתמוך במועדון גם בשעתו הפחות זוהרת ולהובילו חזרה לפסגת הכדורגל הספרדי.

ואלרון כמשל
הוא סומן כאחד מהכישרונות שצמחו בספרד, והיה אמור להיות המנהיג של הגליסיאנים בעשור האחרון. חואן קרלוס ואלרון בן 35 כיום ולמרות ששיחק למעלה מ-250 משחקים במדי לה קורוניה, זוכרים לו את הפציעות הרבות הרבה יותר מהופעות מרשימות במדי הכחולים-לבנים.
ואלרון שהגיע לדפור בשנת 2000 וסומן יחד הברזילאי דז'למיניה כמי שאמור לשאת את דפור לפסגות חדשות, שניהם לא היו סיפורי הצלחה מבריקים. דז'למיניה כבר סיים את הקריירה לאחר שניסה את מזלו בליגה האוסטרית, ואילו ואלרון מנסה עדיין למשוך את דפור למעלה, אך כמו רגליו שלא יכולות כך גם דפור נמצאת בדעיכה בשנים האחרונות. משבר כלכלי לצד כישלונות מקצועיים הובילו את המועדון לסיום ידוע שסופו כאמור בירידה לליגת המשנה.

מה שהיה הוא שיהיה?
חאבייר אירורטה הוא האיש שחתום על השנים המוצלחות ביותר של לה קורוניה, בשבע עונותיו במועדון הוא לא רק זכה באליפות אלא גם הוביל את הקבוצה למאבקי צמרת בליגה המקומית באופן קבוע. אחריו הגיע חואקין קאפרוס, מאמנה של אתלטיק בילבאו כיום, שהצליח להוביל את הקבוצה לזכייה לא משמעותית במפעל האינטרטוטו חסר המשמעות. קאפרוס היה צריך להתמודד עם משבר כלכלי ועזיבת כוכבים ולא הצליח להשריש את משנתו בקבוצה זאת למרות שהוא נחשב מאמן מצוין. מיגל אנחל לוטינה החליף את קאפרוס בקיץ 2007, ולמרות חיזוק שקיבל בדמותם של אנדרס גוארדדו המכסיקני, וז'ואן קפדווילה ואלבארו ארבלואה הספרדים שכמובן כבר לא בקבוצה, לא הצליח להרים את המועדון מחדש אל עבר הצמרת. איבוד שאיפות הצמרת גרם לאיבוד כוכבים, וגם עם חיזוקים של העונה האחרונה כמו סיסקו מניוקאסל, וחוסה סאנד הארגנטיני לא הצליח לוטינה למנוע את נפילתו הסופית של המועדון.
האנמיות של לוטינה, לצד חוסר ההצלחה שלו לאורך ארבע עונות במועדון הובילו את המועדון להחלטה על פרידה, אך זו באה רק בתום העונה כשנקבע סופית כי לה קורוניה תאלץ לנסוע בעונת המשחקים הבאה ללאס פלמאס או נומנסיה, אולי מהלך מקדים ומינוי מאמן דורש יותר היו משאירים את דפור בליגה הבכירה.

מבט קדימה
חוסה לואיס אולטרה, שהוביל את טנריפה לפני שנתיים חזרה לליגה הראשונה ובעונת אשתקד ירד ליגה עם אלמריה, הוא המחליף של לוטינה ומי שאמור לסובב את הגלגל חזרה. אולטרה בן ה-42, הוא מאמן צעיר בהתהוות ומועדון גדול כמו לה קורוניה יכול להוות אתגר עבורו ועבור בניית שמו כמאמן. אולטרה ינסה לחבר את השחקנים שיישארו בקבוצה לתלכיד מנצח שיחזור במהרה לליגה הבכירה. עם שחקנים גם גוארדדו, ארנסוביה, קולטו, לופו וזה קסטרו יהיה לדפור יתרון על יריבותיה בליגה השנייה.

בדרך כלל שחקנים נוהגים להתחבר לרוח צעירה וחדשה. לכולם יש כאן מה להוכיח. לאולטרה עצמו הזדמנות לבנות את שמו, לשחקנים הזדמנות לשקם את כבוד המועדון, ולמועדון לחזור למקום הראוי לו באמת. תושבי גליסיה כבר נושאים תפילות.

לטור השפל של שפילד
לטור מה? מלאגה!
לטור ופל בלגי משובח
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט