בקרוב מאוד נשים את אירועי הדרבי מאחורינו ל90 דקות, רובנו מתרגשים ומפנטזים על ניצחון. כולם מסביב ינסו להרגיע ולהכניס דברים לפרופורציות, אבל המטרה היא אפשרית וברורה לכולם – חייבים לנצח את בוסניה.
שאף אחד לא ינסה לתרץ ולהתחיל להרגיע, במצב הקיים נבחרת ישראל חייבת לצאת עם ניצחון מסמי עופר. לפני שאכנס בכלל לכל סוגיות האצטדיון או הפציעות חשוב להבין – בוסניה מגיעה עם הגב לקיר בכל פרמטר ואנחנו צריכים לנצל את זה.
ראשית כל אצטדיון "סמי עופר\אבי רן" כבר מוכן כאשר הוא יהיה מלא בכחולים לבנים(מהצד שלנו כמובן), מדובר ב30800 איש שדוחפים את הנבחרת. אין יותר משחק ביתי מזה. ביום ראשון האצטדיון יהפוך להר געש וכל מה שצריך זה שהנבחרת תתפרץ על הבוסנים בכל הכוח.
אי אפשר לברוח מהפציעות של הבוסנים, כאשר הם מגיעים בלי חלוץ. החלוץ הראשון מבין השניים שנפצע היה איבישביץ' חלוצה של דורטמונד, והשני שנפצע היה אדין דז'קו חלוצה של מנצ'סטר סיטי(שיאן כיבושי הנבחרת הבוסנית בכל הזמנים), רק כדי להבין את גודל הפציעה – שני אלה כבשו 62 שערים עד כה בנבחרת בוסניה, כאשר דז'קו מבקיע מספר שערים זהה לשיאן הכיבושי שלנו מוט'לה שפיגלר. הבור בסגל מתגלה כגדול יותר במיוחד כאשר המאמן הבוסני לא בחר עוד חלוצים, הוא מגיע עם 12 קשרים לסמי עופר אך בלי חלוץ אחד.
שתי הסכנות העיקריות ואולי אף היחידות שנותרו לבוסנים הם הקשרים פיאניץ' ואקס מכבי מדוניאנין, אפשר וצריך לעצור אותם, אם ברמת גן הצלחנו לנטרל רוב הזמן את CR7, אני לא רואה הרבה סיבות שלא נעשה את זה מול פיאניץ' או מדוניאנין. מתי בפעם האחרונה נבחרת דרג ב' הגיעה אלינו במצב כזה? מתי?!?
אם היו אלה רק החסרונות של היריבה הייתי עוצר מיד ומנסה להרגיע את הרוחות, אבל הנבחרת מגיעה עם הרבה יותר יתרונות. רפאלוב מככב בברוז' עם שלושער ובישול, נאתכו חגג על קבוצתו של דז'קו עם שני בישולים ב2-1, דמארי עם עוד צמד ואפילו תותו תמוז בכושר נהדר. לקצר את זה בפשטות? שחקני הנבחרת מגיעים בכושר נהדר עם שני נצחונות חוץ ובוסניה מגיעה ללא חלוץ עם 2 נקודות בלבד ובמקום החמישי. לא זכור לי מצב שכזה במשחק שלנו נגד דרג ב'.
גוטמן אל תנסה להתחמק ואל תפחד, לפני הקמפיין אמרנו מקום שלישי זה נהדר, אך הזדמנויות שכאלה אסור לבזבז גם אם המטרה עדיין תשאר מקום 3 בצורה הרשמית. אם נדע לקחת את כל הנקודות ביום ראשון בוסניה תצא מהמרוץ ונשאר רק עם וויילס בתחרות על מקומות 2 ו3. אין זמן אחר, אני לא מכיר הרבה רגעים בזמן שבהם ישראל תקבל את הנבחרת דרג ב' במצב כזה. אני לא מצפה לחמישיה כמו על אוסטריה, אבל 3 נקודות הפכו למטרה אפשרית.
רק כדי שנבין יותר טוב את גודל ההזדמנות, נניח והפסדנו לבוסניה – ניצחון של בלגיה על וויילס וניצחון של קפריסין על אנדורה ביום ראשון, וישראל נמצאת רק נקודה מבוסניה ועם אותם נקודות כמו קפריסין.
ביום ראשון אירועי הדרבי יישארו מחוץ לאצטדיון ל90 דקות שלמות, מי שצריך לקבל את העונש ייקבל ומי שלא לא, אבל את הדרבי ואת העסקנות המיותרת צריך להשאיר בתחנות הרכבת של ת"א, כי הנבחרת מגיעה לחיפה והגיע הזמן לעלות ליורו. גם ככה עם אזעקת הטילים הראשונה כולנו חוזרים להיות עם ישראל המלוכד, אז למה שזה לא ייקרה כבר במשחק הנבחרת בראשון?
ליאור רפאלוב וברוז' הביסו את לוקרן 1-5 והדיחו את סטנדרד ליאז' של גיא לוזון מהפסגה של הליגה הבלגית.
רפאלוב התחיל את חגיגת השערים בדקה ה-10 וביורן אנגלס הכפיל (27) וקבע את תוצאת המחצית. דניס אודוי הלחיץ מעט את המקומיים עם שער מצמק בדקה ה-57, אך טום דה-סאטר הבקיע את השלישי 4 דקות לאחר מכן. רפאלוב השלים את החגיגה עם השני שלו (63) ו-ויקטור ואסקס (90) חתם את התוצאה.
גדי וילצ'רסקי AKA חיפה לחיפאים הגיע לאימון נבחרת ישראל לפני המשחק נגד פורטוגל והחליט לשגע את השחקנים.
אף אחד לא נשאר חסין. ליאור רפאלוב, דקל קינן, וגם אלי גוטמן קיבלו את המנה מוילצ'רסקי המשעשע שאפילו הזכיר לגוטמן שהוא אימן אותו אי שם כשהיה ילד בהפועל חיפה.
צפו בגדי וילצ'רסקי משגע את שחקני נבחרת ישראל בכדורגל:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
נבחרת ישראל שיחקה אתמול בחוץ מול פורטוגל במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014 כשאף אחד לא נותן לה סיכוי לצאת אפילו עם נקודה מהמשחק.
במשך 85 דקות פורטוגל שלטה ללא עוררין, כאשר ישראל לא מגיע למצב אחד למעט בעיטת חלשה של המגן השמאלי – עומרי בן הרוש.
אבל אז הגיעה הדקה ה – 85 וכדור פשוט של שוער פורטוגל רוי פטריסיו הפך לשמחה של ישראל.
של מה שפטריסיו היה צריך לעשות זה להרחיק את הכדור כשאף שחקן לא לוחץ עליו, במקום זה יצא לו פס ישר לרגליים של עדן בן בסט שהבקיע ללא בעיה וחולל הפתעה אדירה כאשר ישראל מסיימת בתיקו 1-1 בחוץ מול נבחרתה החזקה יחסית של פורטוגל.
צפו בטעות האיומה של רוי פטריסיו:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
חילופי משמרות בעמדת הלגיונר הכיר? ליאור רפאלוב ממשיך את הכושר הנפלא שבו הוא מצוי, ואתמול עזר לקבוצתו ברוז' לנצח 0:3 את דברצן במסגרת מוקדמות הליגה האירופית.
הפתיחה של הבלגים הייתה שקטה, כאשר המחצית הראשונה מסתיימת ללא שערים, אך במחצית השניה ברוז' בראשותו של רפאלוב השתלטו על המשחק.
בדקה ה – 58 מצא ליאור רפאלוב את ג'ונתן בלונדל שהכניע את השוער יוראצ'ביץ'. 19 דקות עברו והפעם בלונדל בישל לרפאלוב שהכניע את השוער. בתוספת הזמן קרלוס באקה שעלה כמחליף הבקיע את השלישי של ברוז', והעלה באופן כמעט סופי את הבלגים לשלב הבתים של הליגה האירופית. הגומלין יערך בשבוע הבא בבלגיה.
צפו בתקציר המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליאור רפאלוב ממשיך להפגין יכולת טובה במדי קבוצתו ברוז' בליגה הבלגית. הקשר המצוין הבקיע צמיד ובישל עוד שער בתיקו בחוץ של קבוצתו נגד מכלן.
בדקה ה – 32 הבקיע רפאלוב את שערו הראשון במשחק כאשר עצר כדור מחוץ לרחבה, ובעט וולה נפלא. בדקה ה – 34 השווה תומאס אנבולדסן למכלן. בדקה ב – 39 העלה תומאס מונייה את ברוז' ל 1:2 לאחר בישול מצוין של ליאור רפאלוב שהשאיר לו כדור יפה עם הראש. מכלן השוותה שוב בדקה ה -42 כאשר ונס ואן טריכט מבקיע. רפאלוב הבקיע את שערו השני במשחק בדקה – 60 לאחר בעיטת פנדל נפלאה, אבל סטיבן דה פטר השווה ל 3:3 בדקה ה – 74.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מחסור בזמן, לחץ, חוסר סבלנות לשום דבר, ישראלי במלוא מובן המילה. רון שושן שופך את הלב על מצב האומה ובייחוד על מצב הכדורגל שבה. וגם מציע לכם פתרון מאוד יצירתי בסופו
קשה לי. אי אפשר שלא לשים לב למה שמתרחש במדינה שלנו , בטח בתור אחד שגר פה וחי פה .
ועל אחת כמה וכמה מה שקורה אצלנו פה במדינת הכדורגל הקטנה שלנו .
מה שהכי מפריע לי במקום הזה, זה שאנחנו הישראלים לא נותנים לדברים לקרות , וזה עוד יוצא מפה של אדם שאומר בריש גלי שאין לו סבלנות לדברים הכי קטנים בחיים .
תמיד אין לי זמן, אין לי את הרצון לחכות שדברים יקרו . בשפת החברה קוראים לזה "חרמן " , הבנות יקראו לזה "לחוץ/מלחיץ" , וההורים שלי יאמרו אתה כזה "חסר סבלנות " מאיפה למדת את זה ? בטח לא מאיתנו.
בניגוד מוחלט לחיי האישיים, הכדורגל הוא האנטיתזה המוחלטת לאיך שאני פועל בחיים האמיתיים , אולי כי כך הייתי רוצה לחיות את חיי , אבל זה גם מה שמצחיק בכל בסיפור הזה. שאני מאמין שכדורגל זו דרך חיים, זאת אומרת שהוא יכול ללמד אותנו הרבה על החיים.
אני שם את תשובת הלב על המתרחש בכל שנה מחדש או כל פעם במקום אחר ובהתאם לאמרה המפורסמת, " אותה גברת בשינוי אדרת " . מאמנים באים והולכים, שחקנים נזרקים ומוכתרים לאלילים וכל זאת קורה עוד לפני שסיימנו חודש ראשון של כדורגל ובכלל שליש ראשון של ליגת הכדורגל שלנו .
אני תוהה למה אף פעם אין לנו את נחת הרוח הזו, האירופאיות הזו שכולם מדברים עלייה ? הרי מאסנו בסגנון החיים האמריקאי . סגנון שאומר הכל מהר הכל עכשיו הכל כאן , הבנו שאנחנו רוצים אותו הדבר רק במינונים שונים .
אז אם נמאס לנו מהבלון האמריקאי הזה שהכל שם פלסטיק , שהכל מושלם כיביכול, אך מבפנים תפל וחסר תוכן ונבנה כולו מדרמות חסרות ערך . בואו נחליף אותו ביסודיות , ביסודיות האירופאית.בואו נחליף את האמריקאיות הזאת של החיפוש אחר הגיבור המזדמן, זה שעושה לנו את היום את השעה או את הרגע . בואו נאמץ את האיש שעשה לנו את השנה או את העשור . הרי גם כדורגל זה תהליך, אז במקום להפריז, ניקח בפרופורציות.
אותה הפרזה תמיד נעשית לאחר משחק חצי טוב של איזה מישהו שחיכינו לפריצה שלו. ליאור רפאלוב למשל, הלא כמה פעמים נכתב בעיתונות המקומית, "הנה הוא פורץ, הנה הוא מראה ניצוצות" . "הפעם חובת ההוכחה היא עליי… " אני זוכר את זה המשפט הזה לפחות שלוש עונות ברצף עד שבעונה הרביעית, הוא למד לא לדבר ובסופה של עונה טובה מאוד יצא לאירופה .
ולמה כל ההקדמה הזאת? אני אעביר אתכם לסיפור אישי אף יותר. יש לי חבר , לייתר דיוק בחור שאני מכיר טוב, היינו חברים טובים , שגם הוא בתחילת המילניום הוקפץ מקבוצת הנערים היישר לקבוצה הבוגרת. חובבי הכדורגל זוכרים אותו וחובבי הכדורגל הרענני לא יכולים לשכוח אותו . האמת אימלא פציעה של טורדנית של שחקן הכנף הרענני המיתולוגי, אבי רוסטרובסקי והזזתו של אבי סנדור מהקישור האמצעי, הבחור הצעיר בן ה16 לא היה משחק . אותו צעיר מוכשר עונה לשם עידן גורן .עידן גורן דאז ילד בן 16 , מה שנקרא ילד טוב רעננה , תלמיד תיכון. במשחקו הראשון בבוגרים נגד הפועל חיפה שרק ירדה ליגה, הוא נתן את משחק חייו . שחקניה חיפה לא הבינו מה פגע בהם . עידן גורן הגיח כסופה שלא נצפתה במכ"ם של השירות המטרולוגי בבית דגן. הוא היה ראשון לכדורי הגובה, הגיע לפני כולם בגליץ', והשיא היה צמד שערים במשחק הבכורה שלו בבוגרים .
נכון, אמנם לא מדובר במשחק בליגת העל אבל עדיין בשבילנו הרעננים זהו משהו היסטרי . אותו ילד עשרה ימים לאחר מכן היה לשיחת היום ברעננה ( בכל יום כיפור מגיע כל רענני לרחבת המשביר ומשם ממשיך לאן שחפצה נשמתו) . הילד היה ראש ממשלת רעננה. כולם הכירו אותו כולם רצו בסביבותו לילד לא היה זמן אפילו אליי, חברו הטוב .
עידן ילד חביב , אחד שלא יודע לומר לא , תמיד יחייך תמיד יאמר בנימוס תודה . כזה היה תמיד .
חודשיים אח"כ, אחריי כל הצבעים והכתבות חזרנו לשגרה המקוללת מבחינת עידן . עידן שידוע כבחור מאוד מוכשר, זריז ואינטילגנט במשחקו, נפצע. נפצע שוב ליתר דיוק, מאחר ובככל שנה הייתה לעידן תקופה בה הוא היה נעדר מן המגרשים .
משם הגיעה הדעיכה עידן איבד את מקומו בהרכב ולאט לאט גם את עצמו . הוא הגיע לאט לאט למקומות כמו השקמה / רמת חן, ובסופו של דבר בגלל פציעה בגב איבד את החשק לשחק כבר בגיל 22 . עידן לא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו, לא את מה שציפו ממנו והכי גרוע, לא את מה שציפה מעצמו. אני אישית תולה את זה באנשים ובעיתונים מסביבו ש"ניפחו" לו את הראש .
הסיפור הזה מסופר על בחור ישראלי צעיר שגדל פה ומכיר את החיים פה מה שנקרא אצלנו בחברה "מכיר את הסחורה" . אבל הסיפור האישי של עידן גורן מגיע בכדי ללמד את כולם לתת צ'אנס, וללא להרבות במילים. פשוט תנו זמן.
בחור ארגנטינאי העונה לשם רוברטו קולאוטי שהגיע לארץ, ולמזלו גם נפתח מהר מאוד לתרבות המקומית. לקחו לו שישה משחקים עד שהתחיל להראות את חוש ההתמצאות ברחבה שלו ואת יכולת הכיבוש שלו. משם הסיפור כבר ידוע . שתי אליפויות עם מכבי חיפה , התאזרחות , זימון לנבחרת ישראל ויציאה לליגה הגרמנית לקבוצת בורוסיה מנשנדלדבאך.
אממה? עליה וקוץ בה ! גם לאחר שרוברטו שלנו ,שמכיר את האנשים והנשמות "הטובות" שפה, החליט לחזור לשחק בארץ, .
רוברטו עדיין חווה חבלי לידה קשים . לא נותנים לו לשחק הוא מתייבש על הספסל ונכנס/ נלקח בחשבון תמיד אחרי איזה שחקן זר או שחקן צעיר. התחרות של רוברטו היא עם שחקנים בדמותם של אלירן עטר ,מוסא קאנוטה ורועי קהת . למה לא נותנים לאדון קולואטי להראות את מה שהוא יודע ולהעביר מניסיונו ? הרי היסודות שלו הרבה יותר טובים משלנו . הוא גדל בארגנטינה והגיע כל יום לאימון מאהבה ולא בגלל שאימא רשמה אותו לחוג או בגלל שרצה להיות מקובל . חבר'ה מה שהוא שכח, אחרים עוד לא למדו. למה תמיד אנחנו חייבים לשפוט מישהו אחרי 2 מחזוריי גביע הטוטו ומחזור ליגה אחד ? לא צריך להכתיר מלכים אחרי יום, וגם לא לקטול את אלו שכבר הוכיחו את עצמם.
גם למאמנים צריך לתת לעבוד ולהשאיר חותם גם אם לא הולך . אם אלישע לוי משחק כדורגל פחדני (מאוד) מגיע לו את הכבוד הראוי לו , מגיע לו לסיים את העונה ולסכם אותה . הלא הוא נמצא כבר שלוש שנים בחיפה ועשה שם דבר או שניים, ולכן מן הראוי שנגיע לסוף הדרך ואז נשפוט את התוצאה. ועוד לא נגעתי בדרור קשטן המאמן הישראלי הטוב ביותר ב20 שנה האחרונות פה (עפ"י סטטיסטיקה ) שצריך להתעסק בהדלפות ובשטויות של שחקנים מפונקים ולא להתעסק בכדורגל . איפה הימים שקשטן השליט יד קשה של משמעת על שחקניו וללא התערבות מצוות ההנהלה שמעליו? פעם היית שומע על משה תאומים וסמי סגול ( מבעליה לשעבר של הפועל תל אביב ) רק כאשר הם היו נכנסים למו"מ על מכירת הקבוצה לאנשים אחרים . היום? אתה תמצא בגוגל יותר כתבות עם השם אלי טביב ודורון אוסידון מאשר כתבות שבהן דרור קשטן דיבר . חבר'ה תנו לאנשים לעבוד, תנו להם חופש לעשות מה שהם יודעים ונהנים ממנו , תנו להם להופיע ! כי כשמפסיקים להנות מההופעה אז מתפרקים תשאלו את הביטלס , קולד פלי , פינק פלויד ועוד רבים וטובים.
בואו נשחק משחק זיכרון. בכל פעם שאנחנו מעצבנים או חולקים בדעתנו על משהו, ושנייה לפני שאנחנו רוטנים או הופכים נרגנים על משהו, נשתמש בזיכרון וניתן לדברים לקרות כי זמן זה כל מה שיש לנו .
הליגה הכי ישראלית בעולם, מלבד ליגת העל כמובן, תצא לדרך בסוף החודש. בואו נכיר את החברים החדשים של רפאלוב, צעירי ורועי דיין. מדינה של 11 מיליון תושבים, שמשאירה אותנו הרחק מאחור. מוסף פתיחת עונה – הגרסה הבלגית
מעולם לא הייתה ליגה שקלטה כל כך הרבה ישראלים יחד. הכסף, המתקנים, והתנאים שיוצרת מדינה עם תשתית צעירים מפוארת, מובילים את בלגיה להיות יעד מבוקש. מבט על סגלי הקבוצות מביא עימו תמונה של ליגה שאכן יכולה להגדיר עצמה כשישית בטיבה באירופה וגם לעמוד מאחורי המילים.
הרימו ידיים, קצב ברגליים
אמנם האלופה מאשתקד היא גנק של אליניב ברדה, אך מי שקצת מבין ברזי הכדורגל הבלגי יודע כי משולש הצמרת האמיתי כולל את שלוש הקבוצות הגדולות במדינה, אנדרלכט שסיימה אשתקד רק במקום השלישי, סטנדרד ליאז' שסיימה שנייה וקלאב ברוז', הקבוצה החדשה של ליאור רפאלוב.
אליהן מידי פעם מתווספות גנק וגנט, לעיתים גם קבוצה אחרת, אך את מירב השליטה בנבכי הכדורגל הבלגי מרכזות אותן הקבוצות.
אנדרלכט, המועדון הענק מהבירה בריסל, עם 30 אליפויות באמתחתו, רוצה להחזיר את האליפות הביתה. למאמן אריאל ג'ייקובס סגל מרשים שאמור להיאבק ללא ספק בצמרת הגבוהה. בין המצטרפים: רונאלד ורגאס, הקשר מונצואלה שהגיע מקלאב ברוז', הבלם השבדי, בהרנג ספארי, והמגן הצעיר, דניס אודויי, בלגי בעל פוטנציאל גדול שמצטרף מסנט טרוידן. הכוכבים: רומאלו לוקאקו, ילד הפלא של אנדרלכט, "דרוגבה הבא", נשאר בינתיים במדי ה"סגולים-לבנים", החלוץ האימתני בן ה-18, ממשיך להוביל את החוד של הקבוצה. לוקאס ביגליה, הקשר הארגנטינאי, חוזר מהקופה אמריקה לאחר שצבר נסיון במדי הנבחרת, ואמור להנהיג את מרכז המגרש של אנדרלכט. שימו לב ל: דניס אודויי, הרכש מסנט טרוידן, מסומן כאחד משחקני דור העתיד של בלגיה. המגן הן ה-22, אמור לשרוף את קו ימין בדרך לעוד תחנה בקריירה ארוכה.
סטנדרד ליאז', אצל ה"אדומים", הרכש המשמעותי התבצע במעמד הבעלות כאשר הקבוצה עבר לידיו של אחד מעשירי בלגיה, רולאנד דוקאטלט, שאמור להזרים כספים רבים למועדון המפואר. המאמן, חוסה ריגה, מקבל את הקבוצה לאחר שהעלה מועדון קטן בשם ויסה לליגת המשנה הבלגית. לריגה סגל עתיר כשרון למרות עזיבתו של הכוכב הגדול, אקסל ויטסל שנמכר ב-11 מיליון יורו לבנפיקה. בין המצטרפים: ג'אופרי מוגאנג'י ביה, הקיצוני הבלגי ממוצא קונגולזי מצטרף לאחר שאשתקד לא ראה יותר מידי דשא במדי וולבס מהפרמייר ליג. שחקן עם פוטנציאל שחייב לשחק, ובליאז' יכול בהחלט לקבל את הבמה. הכוכבים: סגל מוכשר מאוד יש שכולל את הבלם, יאלה ואן דאמה, הקשר והקפטן המצוין, סטיבן דפור, קואן דארדן, הקיצוני וממה צ'יטה, החלוץ שהיה מועמד בזמנו גם לבית"ר מאשרים כי אכן מדובר בסגל איכותי. שימו לב ל: מהדי קרסלה-גונסלס, קשר יליד בלגיה, מאם מרוקאית ואב ספרדי, שמהווה חלק מדור נוכחי משובח של הנבחרת המרוקאית, למרות פציעה קשה בעברו, צפוי לחזור ולהשתקם. וגם אליקים מאנגלה, הבלם הצרפתי, שכבר חווה את הנבחרות הצעירות של ה"טריקולור" ובהחלט שחקן עם איכויות רבות.
קלאב ברוז', הקבוצה החדשה של ליאור רפאלוב רוצה את התואר שלא לקחה כבר 6 עונות. המאמן ההולנדי אדרי קוסטר נהנה מסגל מוכשר למרות עזיבתו של הכוכב איבן פרישיץ' שנמכר לדורטמונד, ורפאלוב עצמו הוא מי שאמור להחליף אותו. בין המצטרפים: אז מלבד רפאלוב הצטרפה רשימת רכש מפוארת במטרה להחזיר את האליפות לעיר השוקולד.
הקשר הדני, ניקי זימלינג, שמגיע מהסגל של אודינזה באיטליה, ויוסיף מימד במרכז המגרש. גם הספרדי הצעיר, ויקטור ואסקס, תוצר מחלקת הנוער של ברצלונה, מגיע לעמדות הקישור הקדמיות, המגן הנורבגי, טום הוגלי, מגיע לשרוף את אגף ימין, והבלם השבדי מייקל אלמבאק, מגיע בכדי להתפתח במרכז ההגנה. המגן השבדי, פרדריק סטנמאן, מגיע מהליגה ההולנדית, כמו גם החלוץ המצוין, ביורן ולמינקס, שעוזב את ניימיכן וחוזר למולדתו במטרה לתפוס מקום של קבע בנבחרת הלאומית. הכוכבים: הקפטן והבלם קארל הואפקנס הוא בלם איכותי, כמו גם ריאן דונק ההולנדי המנוסה. נאביל דיראר, מביא את הפן המרוקאי המוכשר גם לברוז', כשבחוד מככב הניגרי ג'וסף אקפלה, שאמון על מלכת הבקעת השערים והעונה ולמינקס אמור לעזור לו בנטל הזה. שימו לב ל:ואדיס אודג'ידה אופואי, הקשר הבלגי-גנאי המוכשר, תוצרת מחלקת הנוער של אנדרלכט, הספיק לעבור גם בהמבורג, לפני שתפס מקום במרכז השדה של ה"כחולים-שחורים". הבלגים מחכים לעונת הפריצה שלו.
את גנק, האלופה להזכירם, מוביל המאמן פרנקי ורקאוטן, ששמח לשמור על מרבית הסגל, ולמרות מכירתו של השוער המוכשר, טיבואה קורטואה לצ'לסי, הוא בינתיים צפוי להישאר כמושאל ולעזור למועדון במוקדמות ליגת האלופות לאחר שזו צפויה לקבל את פרטיזן בלגראד החזקה.
לסגל לא הצטרפו שחקנים לעת עתה, וכנראה שמחכים ב"קריסטל ארנה" לתוצאות השלבים המוקדמים של ליגת האלופות בכדי לעשות התאמות. הכוכבים: אליניב ברדה מוכר לכולנו, החלוץ שכבש אשתקד 14 שערי ליגה ובישל עשרה, ממשיך במגמת השיפור שלו, ויטעם עתה גם ממוקדמות הליגה הטובה בעולם ובתקווה שגם מהליגה עצמה.
החלק ההתקפי של גנק מרשים ביותר כאשר הוא כולל את יאלה ווסן, חלוץ נבחרת בלגיה עם 20 שערים אשתקד, ואחד מאותו דור מעולה שמתפתח בבלגיה. גם מרווין אוגוג'ימי, החלוץ הבלגי ממוצא ניגרי שלא מפסיק להפציץ גם במדי הנבחרת הלאומית. שימו לב ל: מי שפרץ אשתקד הוא הקשר הצעיר, קווין דה ברויין, שכבר סומן ע"י מועדוני גדולים מחוץ לבלגיה, וגם כן צופים לו עתיד מזהיר.
חבל הטבור
שורת המועדונים שאמורים להתברג בשולי הצמרת ולהיות הזנב לאריות הליגה היא גדולה מתמיד, וזאת מכיוון שלהרבה קבוצות ישנן ציפיות העונה.
גנט של שלומי ארבייטמן, שעוד עשוי לחזור ארצה, עם המאמן המנוסה טרונד סוליד, הנורבגי, נהנית מסגל מוכשר, אך לא כזה שצפוי לאיים על הצמרת הגבוהה. מי שראוי לציון הוא הקיצוני המוכשר, יאסין אל גאנסי, עוד אחד מצאצאי המהגרים המרוקאים בבלגיה, שצפוי להתקדם העונה למעמד כוכב בקבוצה.
גרמינל בירסחוט, אחד המועדונים המפוארים בבלגיה מלבד אותן הגדולות, נהנית מסגל משובח במטרה להידבק לצמרת. מלבד רועי דיין ודור מלול, הצטרפו גם הרנן לוסאדה, הקשר המוכשר שהושאל אשתקד מאנדרלכט לשארלואה, וסאני קייטה הניגרי שמגיע מהסגל של מונאקו. כמו כן, נרכש הבלם האורוגוואי, גארי קאגלמאכר, שצמח בריאל מדריד לאחר שהושאל אשתקד לקבוצה.
הכוכב הגדול של הקבוצה הוא הקשר, פאריס הארון שסומן לפני כמה שנים כהבטחה גדולה מאוד שהייתה אמורה ללכת בדרכו של מרואן פלאייני, אך בינתיים מנהיג את הקישור של הקבוצה מהעיר אנטוורפן.
מכלן צירפה את לירוי צעירי, אך מלבדו גם את החלוץ המצוין, חיימה רואיז, הקולומביאני, וכמוהו את החלוץ קווין ואנדנברח, שבזמנו היה הבטחה גדולה. מי שכדאי לשים אליו לב מלבד המעקב אחר צעירי הוא, יוני בויינס, הקשר הצעיר והמבטיח.
לזולט וורגם שצירפה את החלוצים גו'ספה רוסיני מקורטריק ואת המקדוני, אלכסנדר טריקובסקי גם כן שאיפות להידבק לצמרת.
סנט טרוידן שתישען על הצעיר המבטיח נילס שכוטרדן, חיזקה את הסגל בחלוץ ברזילאי בשם אנדרדה, ובצ'כי מבטיח בשם אנדריי סמטאנה, כשהרכש הבולט הוא דימיטרי דאסאליירה שלא מצא מקום בסגל של גנק, ואמור להנהיג את הקישור של ה"קנריות" הבלגיות, שיאלצו להתמודד עם עזיבתו של דניס אודוי המצוין. גם לליארסה עם ווסלי סונק הוותיק, סגל מוכשר ורב לאומי שכולל את שוער נבחרת יפן, קוואשימה, ושני מיצרים עבדל וואלד ואל-גאבאס, כשגם המקדוני בובאן גראנצ'רוב, שעבר במכבי פ"ת מצטרף לסגל.
סרקל ברוז' עם המאמן וכדורגלן העבר, בוב פיטרס, צפויה לנוע בין מרכז לתחתית הטבלה, למרות שחקנים כמו האנס קורנליס הוותיק, החלוץ האוקראיני, אולג יאשצ'וק, והתגלית ארנה נאוטס בן ה-17.
לוקרן עם החלוץ המבטיח ניל דה פאו וווסטרלו שצירפה את רומולו שעבר בעברו בבית"ר י-ם, ומצטרף לברזילאי המוכשר ליליו בחוד הקבוצה, צפויות גם כן להיות חלק ממרכז הטבלה.
קורטריק של רמי גרשון המתפתח, תישען על הקשר ברשט קפון, והחלוץ הקמרוני ארנסט נאפור שהגיע מזולט וורגם, מונס ולובן העולות החדשות צפויות להיאבק בתחתית.
בדרך לצ'לסי עוצרים בבלגיה
המגמה הישראלית בבלגיה מהווה בעצם תחליף למוצר הבלגי ההולך ומשתבח. קווין דה ברויין וטיבואה קורטואה, רומלו לוקאקו ודניס אודויי, הם רק חלק מאותם בלגים בתחנת מעבר, כאלו שהליגה הזו קטנה עליהם. הבלגים שזיהו חומר טוב, טכני וזול בישראל, צפויים להמשיך ולהיות הגורם המייבא מספר אחת לתוצרת המקומית של ליגת העל שלנו, בדרך לליגה השישית בטיבה באירופה.
כששומעים מהכדורגלנים שלנו, אלו שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בליגה המקומית כמי שנפעמים מרמת המקצוענות, המתקנים והתנאים, אפשר גם להבין את הזרם הבלתי פוסק בקו ישראל-בלגיה, ושלא מדובר רק בעניין כלכלי.
צפויים לנו כאמור הרבה משחקי דרבי בין נציגינו הישראלים, אך מעל לכל שימו לב לכמות הכישרון שיש בליגה הזו, שעושים את ה"פרו-ליג" לליגת פיתוח איכותית ואמיתי בדרך לליגות החזקות יותר באירופה. הליגה הבלגית צפויה להיות מרתקת כאשר לצד שלוש הגדולות, ישנן עוד קבוצות עם שאיפות גדולות. לליגת העל שלנו נותר רק לאמץ את הפרויקט, בתקווה להיכנס אולי לרשימת הליגות המובילות באירופה.
