לפני שבועיים, בשעת בוקר מוקדמת, הועבר בשידור חוזר בערוץ הספורט משחק הכדורעף בין הפועל ירושלים להפועל יואב כפר סבא. עד כאן הכול טוב ויפה. אלא שמי שצפה במשחק בטלוויזיה גילה מחזה מביך.
רצפת האולם בחוות הנוער הציוני, שהיא כמובן לא פרקט, מאוד ישנה ומוזנחת. הצבע הלבן ב"בקבוק" מתקלף, כך גם עיגול האמצע. באזורים שלא נצבעו המשטח מתקלף ומחליף צבע כמו אצל קבוצת כדורגל עם גנן לא מוכשר. למרות השידור בטלוויזיה ולמרות שיש להם קבוצה בליגת העל, בהפועל ירושלים לא טרחו לטפל בבעיות האלו. הייתי רוצה לשמוע איך מתרצים את זה בהנהלה שם. כסף זאת לא תשובה, כי כמה כבר יעלה לבצע עבודה כזאת? כמה מאות שקלים ולא יותר. אם יש כסף לשלם לשחקנים, תמיכה של ספונסרים והעירייה אז גם יש תקציב למילוי הבקבוק ושאר האזורים הנדרשים. באף ליגה מקצוענית אין סיבה לראות אולם במצב כזה. זה חוסר כבוד לאוהדי הקבוצה ולצופה. פשוט בושה וחרפה. אם כל זה לא מספיק אז נראה שלאחרונה סימנו שם את תחומי המגרש והבריקו את השטח שמעבר לקו החוץ של מגרש הכדורסל, כלומר עשו חצי עבודה והיו מרוצים. מין הראוי שגם התאחדות הכדורעף לא תאשר קיום משחקים במקום החל מהעונה הבאה, אלא אם הבעיות יטופלו. איש התחזוקה באולם, אם איכפת לו מאיך שהפנים של הקבוצה שלו נראות, צריך ללחוץ על הבוס שלו ולא לשחרר עד שיתבצעו העבודות והמקום יראה כמו אולם ספורט ולא בניין שנחרב במלחמה בבוסניה.
ועכשיו נעבור לראש העיר, ניר ברקת. לטדי, האצטדיון היפה בארץ העובר שיפוץ נוסף בימים אלה, הוא אוהב לקחת אנשים ולהתגאות במבנה. גם להצטלם לידו. זה מביא לו רייטינג, חשיפה ותמיכה אנושית פוטנציאלית. אבל במקרה של הפועל ירושלים כדורעף אין את כל זה. אנשים בכלל לא יודעים שיש קבוצה כזאת. הקהל שמגיע למשחקים שלה לא ממלא יציע של אוהדי בית"ר ירושלים. אז למה לטרוח אם זה לא משתלם? פוליטיקה טיפוסית.
נשאלת השאלה, למה קבוצת הכדורגל של אגודת הפועל ירושלים משחקת באצטדיון טדי וקבוצת הכדורעף באולם לא אולם ולא הולם?
קל לתת תשובה. הכדורעף פה נחשב לספורט שולי, לא מעניין ובקושי מקבל סיקור תקשורתי. אם תשאלו חובב ספורט ישראלי הוא יתקשה לנקוב בשמות של שלוש קבוצות מליגת העל בכדורעף. ספורט שלא מעניין בארץ לא זוכה לתמיכה כספית נורמאלית. ככה זה באתלטיקה, בפינג פונג וגם בכדורעף. רק השבוע נכתב ב"ידיעות אחרונות" שמכבי תל אביב כדורעף התקשתה במימון טיסה לחו"ל למשחק בגביע האתגר. סכום שרק מענק החתימה של הרכש האחרון של קבוצת הכדורגל יכול לממן.
הספורט הנ"ל נראה כמו אדם עני, שהחברה והמוסדות מודעים לקיומו ומצבו אבל זה פשוט לא מעניין אותם. הם מתעלמים. חבל, כי הם מפסידים יופי של ספורט. כדורעף הוא משחק יפה ויזואלית, דינאמי ומהיר. החוקים מאוד פשוטים וגם מי שלא ראה משחק בימיו יבין אותם מהר. חוויה מומלצת, במיוחד כשאתם נוכחים באולם ויושבים בשורות הראשונות. בדרך כלל הכניסה למשחקים היא חינם, ככה שלא מדובר בהוצאה.
ולא נשכח את האולם בחוות הנוער הציוני. בבקשה, אתם שם בהפועל ירושלים, תטפלו בבעיה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אם אתם רומנטיקנים במישור הספורטיבי, ונמאס לכם משכירי חרב שמשחקים אצל כל מי שמוכן לשלם להם יותר, הכדורעף הישראלי זה המקום בשבילכם.
למעט אולי מכבי תל אביב, קצרנית התארים בליגת העל של השנים האחרונות, הכל שם מאוד צנוע. שחקנים בני 16-19 אפשר לראות בכל סגל של כל קבוצה, ושחקנים חרוצים שמלבד הכדורעף גם מחזיקים בעבודה נוספת.
הכדורעף בישראל הוא לא מאוד פופולארי, לכן ישנה תחושה של קהילתיות באולמות. המועדונים מושכים אל משחקי הבית בעיקר קהל מהאזור שלהם.
אסור לטעות ולחשוב שתמיד שקט במשחקי הכדורעף של ליגת העל. יש מפגשים שמאות צופים מגיעים ויוצרים אווירה מצוינת. גם שם וגם בליגת התיכונים, שם התלמידים מסיימים את יום הלימודים ומוציאים את כל העצבים שלהם על הקבוצה השנייה במקום על ההורים.
תוכלו לראות קבוצות שיש מעט כמותן בליגות הבכירות של הכדורסל והכדורגל כמו מכבי הוד השרון, המעפיל-חדרה (בעלת מספר התארים הגדול ביותר בכדורעף גברים בארץ), ארזים–רמת השרון , אליצור כרמיאל ועוד. בדרך כלל הכניסה למשחקים היא בחינם ואין בעיה למצוא מקום בשורות הראשונות. אם מפריעה לכם שפה בוטה ביציע כמו בליגה של לוזון אז במקרה הזה יש אותה במינון נמוך בהרבה.
פה לא תשמעו שא' עזב את קבוצת הבית שלו לטובת היריבה המרה תמורת חוזה שמן. פה לא תראו את המרים (מוסר) של נווה שאנן נוסע באודי כסופה על 180 קמ"ש "כי הוא כוכב ומעל העם". פה תמצאו קבוצה שנוסעת למשחקי חוץ באוטובוס יחד עם האוהדים שלה. קבוצה שהשחקנים שלה גרים באותו בניין של האוהדים ונמצאים איתם בקשר חברי. אלה דברים שמחברים את הקהל לקבוצה שלו וגורמים לו להגיע למשחקים, לעודד ואולי להביא אנשים חדשים לאולמות.
לאחרונה חזרו לשדר כדורעף מקומי, גברים ונשים, בערוץ הספורט, וטוב שכך. כמו כל ענף, הוא ראוי לחשיפה. גם כדי שהקבוצות יוכלו להחזיק את הראש מעל המים בזכות זכויות השידור וגם כי זה ספורט, וכשיש לך 500 ערוצי ספורט כמעט כל ענף צריך לקבל כיסוי.
כל זה לפני שעוד ציינו את היופי שבמשחק. יש פה שילוב של נקודות מהירות, אתלטיות, וכדורים באוויר. כל זה על מגרש קטן שמקל על העין לראות את הכל בבירור. אם כל זה עדיין לא עורר בכם עניין, תרימו טלפון למאמן סטוק סיטי טוני פיוליס. הקבוצה שלו משחקת כדורעף כל שבוע והוא בטח יגיד דברים טובים על העניין.
