לקחתי על עצמי משימה קשה
משימה בלתי אפשרית
לנסות להוציא מהקבר את הספורט הישראלי.
אני יודע, זה לא פופולארי, כל טוקבקיסט מצוי יאמר לי על מה אתה מדבר, הספורט פה הוא בושה, הוא זוועה, חרפה ועוד כל מיני מילים שהם שומעים מקופמן ודומיו.
הבעיה הראשונית והעיקרית של הספורט הישראלי הוא פרופורציות
לא המכון להסרת שיער של פיני בלילי
רף הציפיות המוגזם.
מנבחרת שלא הגיעה לשום דבר כבר יותר מ 40 שנה, אתה מצפה שלא יצפו כלום, אתה מצפה שלא יתיימרו לעבור בקלות לא ברורה נבחרת כיוון שאם נרצה או לא הייתה רק לפני 7 שנים אלופת אירופה.
זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות כלטביה או סלובניה ולעיתים להגיע לטורניר כזה או אחר, יכולים אם רק יבינו שזו לא המטרה העיקרית. אני בטוח שבלטביה לא נמצאים באבל כבר יותר משנה רק בגלל שהנבחרת שלהם איבדה תקווה להגיע ליורו הקרוב.
מי שאחראית לזה כמובן, כמו בכל דבר, זאת התקשורת.
זאת שמהללת את שחקנינו בלי כל סיבה ראויה, היא הראשונה לקטול אותם בהזדמנות הראשונה, ובגלל שמרבית השחקנים לא ניחנים באינטליגנציה יתרה הם משתתפים במשחק המטופש הזה, מסתכלים על ההגרלה ומי קיבלנו במקום לראות אם יש תהליך שיפור, וכן יש תהליך שיפור.
אז נכון, אנחנו נצחק עכשיו ונגיד שיש תהליך שיפור אצל סוכני השחקנים אשר בדרך לא ברורה מצליחים לייצא שחקנים לאירופה, אבל בתור מדינה קטנה ובלי הרבה כישרונות, זאת בדיוק מטרתנו.
אם ניקח את לטביה,סלובניה ודומיהם נגלה שמרבית שחקני הנבחרת לא משחקים בליגה הלטבית (המכונה מין הסתם השמינית באירופה) הם יוצאים לשחק בחו"ל, אז נכון שאצלנו שכל מה שהוא לא הליגה הספרדית או האנגלית לא נחשב, מבחינתם לשחק בבלגיה, קבוצות זניחות בהולנד נחשב גם נחשב, ורק כך נוכל להתקדם.
לשלוח כמה שיותר שחקנים לחו"ל, שיתקדמו שם, אין מה לעשות, שם משקיעים יותר בספורט, בכל ספורט לא רק כדורגל, כאן עסוקים אם אפשר להוריד מיסים ולקצץ מהביטחון, תחושה שלי שבבלגיה אין בעיה כזאת.
המיקום בבית כזה או אחר הוא בכלל לא רלוונטי, מגמת השיפור על פי ראות עיניי אינה במיקום שלנו בבית המוקדמות כי אם בשיטת המשחק, ביכולת שלנו .
תת סעיף בתחום התקשורת הבעייתי, הוא כמובן ריבוי השידורים מחו"ל, אין שום מדינה בעולם אשר משדרת כמות כה רבה של משחקים. רק אצלנו אפשר לראות 4 משחקים באנגליה במחזור, 3 מספרד, 4 איטליה וירחם השם אפילו 3 מבלגיה. ריבוי השידורים מבורך ככל שיהיה גורם לנו לרצות שמשחקי הקבוצות הישראליות ובהתאם לזאת גם הנבחרת הלאומית שלנו יהיו בהתאם, לא יקרה. זאת לא הרמה שלנו ולעולם לא תהיה. רק לשים לב כמה פעמים משדרים משחקים של קבוצות/נבחרות ישראליות ועושים השוואה עם ברצלונה רחמנא לצילן.
הבעיה העיקרית של הכדורסל הישראלי היא מכבי ת"א כמובן, אותה אפשר להאשים בכל דבר ובדרך כלל נפגע בול, במקרה הזה כמו במקרים רבים אחרים היא לא אשמה בכך.
מנבחרת ישראל מצפים שתצליח כמו מכבי ת"א, פשוטו כמשמעו. אם אין פיינל פור באליפות אירופה בכדורסל בשביל מה לנסוע בכלל.
מכבי ת"א בדרכי עורמה ששמעון מזרחי יקרא להם דרכי חוכמה (לגיטימי אגב מבחינתו) יצר מפלצת, כספית (למרות כל הרינונים על השוואות מול קבוצות זרות, תעשו השוואה בהבדלים הכספיים בין מכבי ת"א כדורגל לריאל מדריד ואחר כך בכדורסל ותחזרו אליי) ובעיקר בעלת כוח אדיר באירופה (מה הסיכוי שגמר הצ'מפיונס היה מוזז בגלל יום הזיכרון?), ברגע שזה מגיע לרמת הנבחרת זה נעלם וטוב שכך, כי זה המקום האמיתי שלנו.. אין שום סיבה הגיונית שנבחרת ישראלית או קבוצה ישראלית כלשהי תהיינה מקום 2 באירופה, בשום ענף! לא משקיעים פה מספיק בספורט בשביל זה, אין לנו מתקנים ראויים (רק לראות איך מדינה יחסית קטנה כליטא מארחת את אליפות אירופה עם היכלים מלאים בצופים) ובעיקר אין פה תרבות ספורט (דיון אחר לגמרי).
ואז מתחיל המרמור, איך מפסידים לגרמניה, לצרפת. מנצחים את איטליה רק כי זה לא חשוב (בחיים לא שמעתי על משחק לא חשוב באליפות אירופה) וכו'.. אנחנו צריכים לברך על זה שיש לנו נבחרת שמגיעה לאליפות אירופה (ותודה לפיב"א שמגדילה עכשיו את האליפות ל 24 נבחרות , ותודה למדינות ספורטיביות כהולנד, אנגליה שבדיה וכו' שאין להם עניין בענף הזה).
יחסית למדינה שאין לה ליגה ויחסית לקבוצה שיש לה מדינה, הענף הזה מצליח יותר מהמצופה
אבל הבעיה היא בכלל לא הכדורגל ולא הכדורסל, הבעיה היא אנחנו, עם נרדף שמחפש הכרה בכל דבר שהוא עושה, אם אריק זהבי לא מצליח להביא מדליה בגיל 32 העם מאוכזב ממנו באופן אישי וכדאי שיתרחק מאיתנו לאיזו תקופה כדי שנירגע, אם שחר פאר (טניסאית שהייתה 11 בעולם למי ששכח!) מקבלת קיטונות בוז אחרי כל הפסד מאיתנו (אנשים שהספורט היחידי שלנו היא צפייה בספורט) ושוכחים שיש מדינות טיפה יותר ספורטיביות מאיתנו, משקיעות יותר מאיתנו שרק מחכות שתהיה לה טניסאית ב 30 הראשונות, אגב, מישהו בדק לאחרונה כמה אמריקאיים ואמריקאיות יש ב 30 הגדולים והגדולות בטניס?
אבל לצערי זה לא קשור רק לספורט, מדינה שמתגאה בצבא הכי חזק בעולם, כאילו נלחמנו מול כל צבא בטורניר הצבאות הידוע וזכינו שם ואז מגלה שבקרב מול ארגון גרילה לא מסוגלים לנצח (והנה לנו התירוצים האהובים על מאמניי ורמטכ"לי ישראל)
מדינה שבטוחה בצדקתה ושכל העולם טועה
ולרגע לא עוצרת את עצמה לשאול, רגע אולי גם לנו יש במה להשתפר
אז למה לעזאזל שנשתפר דווקא בספורט??
כשהיינו ילדים תמיד היינו מתווכחים בחבר'ה מה יותר חשוב – כישרון או עבודה קשה. אני תמיד החזקתי בדעה שלא משנה כמה כשרון יש לך, אם לא תעבוד קשה, דבר לא יעזור והכישרון יעלם. יש לכך לא מעט דוגמאות אבל אני תמיד אוהב לתת את הדוגמה של נדב הנפלד – לא השחקן הכי כשרוני, לא הכי מהיר, לא הכי טכני אבל אחד שהמטרה עומדת לנגד עיניו והוא יעבוד קשה עד שישיג אותה.
