תגית: כדורסל

כולם חשבו שבשביל להיות שחקן כדורסל טוב אתה צריך להיות גבוה. אבל מאגסי בוגס, ספאד ווב, ונייט רובינסון הם רק חלק מהשחקנים הנמוכים שהוכיחו אחרת. אבל שחקן בגובה 1.32 מטר? כזה עוד לא ראיתם.

ג'אמאני לאב הוא שחקן הכדורסל הקטן בעולם, אבל שלא תטעו – לבחור יש מהלכים שלא היו מביישים את הטובים ביותר. עם קרוס אובר קטלני שנותן פייט רציני לאלן אייברסון וטימי הארדווי, ג'אמפ שוט איכותי, וטאץ' נפלא לכדור, לאב הקטן כובש את המגרשים בליגת הקיץ של וניס בקליפורניה.

צפו ביכולות הנפלאות של ג'אמאני לאב – שחקן הכדורסל הקטן ביותר בעולם:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

המאמן הבוסני האגדי בוגדאן טנייביץ' אשר מאמן את נבחרת טורקיה פגש אתמול את איטליה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה. טנייביץ' שזכה עם נבחרת איטליה באליפות אירופה בשנת 1999 החליט לחזור לאמן את הנבחרת הטורקית לפני מספר חודשים.

בוגדאן טנייביץ' דיבר עם הגאזטה דלו ספורט על הנבחרת הטורקית אשר מורכבת בעיקר משחקנים צעירים, אבל ללא הכוכב אנס קאנטר שהחליט לא להצטרף לנבחרת. קאנטר העדיף להכין את עצמו לעונת ה – NBA הקרובה, וטנייביץ' כמובן לא אהב את ההחלטה הזו.

אלה הדברים שאמר בוגדאן טנייביץ' לגאזטה דלו ספורט:

"מה עם הנבחרת הטורקית? הגרעין של הנבחרת נשאר אותו הדבר, אבל עם תוספת של שחקנים צעירים משנתונים 90-92. קאנטר? הוא כישרון ענק והוא יחסר לנו מאוד. הוא החליט לא להצטרף אלינו, אבל האמת היא שהוא צריך אותנו הרבה יותר מאשר אנחנו אותו" אמר הבוסני "הוא לא שיחק או התאמן איתו ב – 3 השנים האחרונות. זימנתי את קאנטר לנבחרת, אבל כשהוא החליט לא להגיע, הייתי צריך להתקשר לגונלום שהיה בחופשה עם משפחתו. בלי אנס קאנטר אנחנו פחות טובים, אבל אני חושב שנצליח להעפיל לאליפות אירופה בכדורסל ב – 2013"

גם כוכבי ה – NBA של נבחרת איטליה, אנדראה ברניאני ומרקו בלינלי לא ישחקו, וזה מה שבוגדאן טנייביץ' אמר על זה:

"אני לא מופתע כלל שהם לא משחקים בהתחשב בכך שגם שחקן NBA שלנו לא משחק. אמריקה זה המקום המושלם לאבד את המוח. הסיבה הראשונה לכך היא שהמאמנים שם לא מבינים כלום. ב – NBA יש 3 או 4 מאמנים טובים שמאמנים כבר 100 שנה, מרוויחים מילארדים וזוכים בתארים. האחרים פשוט טיפשים. וזה כולל את טיירון קורבין (מאמן יוטה ג'אז, הקבוצה של אנס קאנטר)".

מילים קשות מאוד יש לטנייביץ' להגיד על מאמני ה – NBA. אבל הוא לא מסתפק בכך:

"לא רציתי להתקשר לקורבין. אבל הייתי צריך להגיד לו שאני עושה לו טובה בכך שאני אלמד את אחד השחקנים שלו כדורסל, והוא ירוויח מזה הרבה כסף. אבל אני באמת שלא יכול לדבר עם אנשים שאין להם מושג מה הם עושים" המשיך הבוסני לשחוט לטיירון קורבין את הצורה "אנס קאנטר שכח איך לשחק כדורסל בזמן שהוא ה – NBA, הוא לעולם לא יהיה סנטר, אבל ב – NBA הוא משחק כל הזמן בעמדה מספר 4 או 5. הוא אומנם 2.10 מטר, אבל הוא הקלעי הטורקי הכי טוב שיש, וזה כולל את הגארדים, וב – NBA הוא לעולם לא זורק מבחוץ".

לטנייביץ' היה גם מה להגיד על המשחקים האולימפיים. כמובן…

"לא ראיתי יותר מדי משחקים באולימפיאדה. עדיין סבלתי מכך שאנחנו לא היינו שם. כדורסל בשבילי זה כמו קוקאין. יש טיפולים טובים לסמים, אבל אני כל כך פעם נופל מחדש. אני פשוט אוהב לאמן".

אז מה דעתכם? בוגדאן טנייביץ' כמו יוגוסלבי לשעבר טוב לא חוסך בביקורת, לא מפחד מאף אחד, ופשוט אומר את מה שהוא חושב. אם הדברים נכונים? אני לא יודע לגבי זה. אבל אין ספק שהם מוסיפים צבע ופלפל לקלחת הכדורסל שלנו.

מקור: אתר ספורטנדו

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

תארו לכם את יואב זיו עושה קרוס אובר ועולה לדאנק מטורף על הפנים של רמי גרשון, או את מוראד מגאמדוב תופס עמדה ב"אותיות" (עם מבטא של שימי ריגר) וקולע ג'אמפ הוק יפה.

ישנם מספר לא רב של ספורטאים אשר שיחקו במקביל במספר ענפי ספורט באופן מקצועני, אבל מה היה קורה אם הכדורגלנים שלנו היו מחליפים את הכדורסלנים שלנו?

ניסינו להרכיב את נבחרת ישראל החדשה בכדורסל – אבל מכדורגלנים ! וזה מה שיצא:

חמישייה פותחת:
רכז: ביבראס נאתכו – הקשר האחורי המחונן של קאזאן בקלות היה יכול להחליף את יוגב אוחיון או מורן רוט בניהול המשחק. עם ראיית משחק מושלמת, רגש ודיוק, נאתכו הוא ה"כדורכז" המושלם.

שוטינג גארד: יוסי בניון – יוסי אומנם מעבר לשיא, אבל עדיין הסקורר הכי טוב שיש לישראל להציע. יוסי בניון הוא וירטואוז לא קטן, וכמו שהיה עושה דריבל לשוויצרים, כך הוא גם היה עושה את הקרוס אובר ועולה לג'אמפ יפה מחצי מרחק.

סמול פורוורד: ערן לוי – לא גבוה, אבל מוצק מאוד. מזכיר את צ'ארלס בארקלי. כאשר בניון היה עולה לזריקה משלוש, ערן לוי היה נותן כמה מרפקים מתחת לסל, מפנה לעצמו שטח, קוטף את ריבאונד ההתקפה (מתחת לגובה הטבעת), ועולה לקרש סל קליל.

פאוור פורוורד: דקל קינן – יסודות מצוינים, השקעה בלתי נגמרת, אבל מחסור בכישרון ומהירות. דקל קינן משתלב כמו כפפה לעמדת הפאוור פורוורד שלא קולע הרבה נקודות מדי ערב, אבל יקח 10 ריבאונדים, יחסום 2 זריקות, וייתן גוף גדול בהגנה.

סנטר: טל בן חיים – גבוה, חזק מאוד, קשוח. כל מה שסנטר צריך. אולי לא יהיה הסנטר הכי התקפי בעולם, אבל בהחלט ישלוט בריבאונדים, יחסום לפחות פעמיים במשחק, וגם יוריד מישהו לפרקט במקרה הצורך. שילוב של סרג' איבאקה ועופר פליישר.

 

אז זו החמישייה הפותחת של נבחרת ה"כדורסלרגל" (או נבחרת ה"רגלסל"?), אבל לכל חמישייה פותחת, יש חמישיית מחליפים. אז הנה החמישייה השנייה:

רכז: מאור מליקסון – לא בטוח שהיה נכנס לנבחרת לפני שנתיים, אבל לאחר עונה מצוינת בפולין, הוא מקבל מקום של כבוד. זריז מאוד, גמיש. יהיה רכז קולע – שילוב של מורן רוט וג'ון וול.

שוטינג גארד: ערן זהבי – אם המשחק היה מגיע לזריקה מכרעת, ערן זהבי הוא האיש. לא קלע שלשות גדולות, אבל קליעה מצוינת מחצי מרחק, בלתי ניתן לחסימה בזריקת הפיידאווי. מזכיר את קובי בראיינט בשילוב יותם בלפרין.

סמול פורוורד: חאלד חלאיילה – עוד סמול פורווד לא גדול, אבל חיה רצינית. לא שחקן שהייתם רוצים לעמוד מולו לתוקף, או לשמור עליו מתחת לסל. לא מפחד לחלק מרפק, אבל טעון שיפור בקליעה. מזכיר את אנת'וני מייסון האגדי.

פאוור פורוורד: עומר דמארי – לא גבוה במיוחד. אבל חזק, מהיר ואתלטי. ירוץ את המתפרצות במהירות ויסיים בדאנק מרהיב, יקלע מקו הבסיס, ויעזור בריבאונד. משהו כמו ליאור אליהו פוגש את נדב הנפלד.

סנטר: מוראד מגאמדוב – סנטר וותיק שראה דבר או שניים. לא יקלע הרבה נקודות, אבל ייתן גוף רחב, יקריב עבירות, ובעיקר ייתן מניסיונו הרב לשחקנים הצעירים. מזכיר את ביל קרטרייט פוגש את ג'ון תומאס.

 

אבל רגע, חייבים מישהו שידריך את החבורה המוזרה הזו, לא? מאמן כדורסל צריך להיות בתוך המשחק בכל רגע ורגע. לא יכול לשבת בשקט, וחייב להיות מעורב כל הזמן. בקיצור – להיות בטירוף. אז המאמן שלנו הוא גם מטורף, גם מצחיק, ולא מפחד לומר מה שהוא חושב.

מאמן: שייע פייגנבוים – מטורף עם קבלות, לא מפחד להגיד אשר על ליבו, ואם מישהו יפתח עליו את הפה – לא יהסס לשים אותו במקומו. שייע יצעק בפסק הזמן, יגיד לשחקנים לשתוק, ולבסוף ישרטט תרגיל שאף אחד לא מבין.

 

אז זו הנבחרת הכדורסל החדשה של ישראל אשר מורכבת משחקני כדורגל – חושבים שתרכיבו נבחרת טובה יותר? כתבו לנו בתגובות את הנבחרת שלכם

הגעתי למסקנה, את הכדורגל העולמי מנהלים ערימה של אנשים שלא ממש רוצים צדק ושיוויון. הם לא מעוניינים בשיפוט צודק, וגם ממש לא מעניינות אותם החלטות גורליות שיכולות לשנות עתיד של שחקנים/מאמנים/קבוצות/מדינות.

מישהו כאן זוכר את המשחק ההוא של צ'לסי וברצלונה? פניו של דידייה דרוגבה במסכי הטלויזיה צועק על השופט: "זהו ביזיון!". זוכרים את ה"טיל" של למפארד במונדיאל? נוייר הסתכל על הכדור נכנס מהמשקוף מטר אל תוך השער וכולם המשיכו לשחק כאילו לא היה שער והמשחק נגמר בניצחונה של גרמניה כמובן. ידו של מראדונה וידו של גילי לנדאו? להמשיך? ידו של הנרי שהעלתה את צרפת על חשבונה של אירלנד למונדיאל? ובואו נלך אפילו יותר רחוק, השער של ליונל מסי עם ידו מול אספניול? עד מתי?!?!

מה יהיה הסוף? מתי כל זה ייגמר?! מתי נבין שטעויות שיפוט ברגעים כל כך גורליים הורסים את הטעם והכיף שיש בספורט הזה? לא נמאס לכם!?

אל מסדר הטעויות היתווספו אתמול שני שעריה של אייאקס אמסטרדם בליגת האלופות מול ריאל מדריד. שני שערים חוקיים לחלוטין(!) שנפסלו בטענת נבדל ע"י הקוון. המצב באותו הרגע היה 1-0 לריאל מדריד, אם לא היו פוסלים את אותם שני שערים והמצב היה 2-1 מי היה יודע איך ייגמר המשחק? ועוד בהתחשב בכך שה"יהודים" הפסידו 3-0 לריאל וכתוצאה מכך לא העפילו לשלב הבא במפעל.

ה"יהודים" מקופחים (הם לא היחידים…) והעולם שותק!

ובואו בבקשה לא נדבר אפילו על ה-7-1 ההזוי של ליון על דינאמו זאגרב, מכירת משחק? היה שם ניחוח כזה, אולי אופ"א תגדיל ראש ותנהל חקירה סביב המשחק ההזוי הזה.

משהו פשוט לא הגיוני במערכות האלה שנקראות פיפ"א ואופ"א, פשוט לא הגיוני, אחרי כל כך הרבה שנים של סבל לגבי שריקות הזויות לפנדל או אי שריקות לפנדלים שהיו, סוף סוף הגדילו ראש והוסיפו שופטי רחבה, צעד מבורך שעדיין לא הוכיח את עצמו ב-100 אחוז, אבל זאת התקדמות, אך כאן לא נגמרים הדברים, מדוע בכדורסל יש מצלמות ומסכי טלוויזיה ובכדורגל אין? מדוע בטניס הגדילו ראש כבר לפני שנים והשתמשו במסכי טלוויזיה ומצלמות? לא הגיוני שטורנירים כמו ליגת האלופות, מונדיאל, קופה אמריקה וכל ליגה אחרת בעולם ימשיכו להתנהל כך, זה פשוט הזוי, מדובר בסכומי כסף גדולים, ובספורט שכולנו אוהבים שהוא שיוויוני וצודק בתחום השיפוט.

מעבר לכל הבקשות סביב תוספת מסכי הטלוויזיה למגרשים, עולה נתון מאוד חשוב. מגרש הכדורגל גדול פי 10 בערך ממגרש טניס, כדורסל, הוקי או כל ספורט דומה…דווקא בו היו צריכים להגדיל ראש כבר לפני שנים ולהוסיף מצלמות.

איפה מישל פלאטיני בכל זה? מדוע הוא לא מרים אצבע ונותן למגרשי הכדורגל שקט!? אתם יכולים לתאר מצב שבו שופט בבית משפט עליון שולח אדם חף מפשע לכלא? זה צודק? אז נכון…לא מדובר כאן בכלא, או בפשעים, אבל קבוצות ונבחרות שעובדות כל כך הרבה זמן באימונים כדי לזכות בתארים, ובסוף על הדשא שחקן של הקבוצה היריבה מבקיע בעמדת נבדל זה פשוט משהו כל כך מעצבן ומתסכל שאי אפשר אפילו להבין!

לגבי טעויות שיפוט במונדיאל, רמות התסכול הן גדולות ומכופלות פי 40, מדוע? הנבחרות האלה עובדות כל כך הרבה שנים ומתכננות על טורנירים לפי דור השחקנים הקיים, טורניר של פעם ב-4 שנים! המון כסף! תהילה! עבודה! ובסוף השופט בא לאנגלים ואומר להם שהכדור לא עבר את הקו? תפקח עיניים ותסתכל על המסכים שלידך.

משהו כאן פשוט הזוי לחלוטין, אבל כנראה שלאף אחד לא אכפת…פשוט לאף אחד…

ולכל השופטים או האנשים שקשורים לשיפוט ספורטיבי שקוראים את הכתבה הזאת, אני לא מנסה לשלול מכם את תפקידכם או אחריותכם, אני פשוט רוצה להינות מהספורט שלי כשהוא צודק, ואני גם מאמין שאתם רוצים לחזור הבייתה בשלום מאצטדיון טדי.

הנה טור קודם שלי בנושא הזה בדיוק!

ראשון בבוקר–

כל הלילה לא ישנתי, כלומר ישנתי, אבל הרגשתי שאני ער כל הזמן, חלומות מוזרים, על המשפחה, על הקבוצה

אין ספק, הגיע הבוקר, בוקר של משחק הדרבי הגדול בכל הזמנים

10 בבוקר–

השתניתי, קצת, פעם לפני משחקים גדולים הייתי רואה משחקי עבר, מכין את עצמי טוב טוב לאירוע, היום? לא מסוגל אפילו אם רוצה, המתח אדיר כאילו מדובר בגמר ליגת האלופות, או לפחות קרב ישיר על האליפות שתוכרע היום..זה רק עוד משחק, אומר לעצמי, מתקלח ולובש את תחתוני המזל, כן אלה אותם תחתונים שהפסדנו לברצלונה פעמיים ולליברפול בבית 4-1, ועדיין נקראים תחתוני מזל, לא ברור למה.

12 בצהריים–

איזה יום ספורטיבי מחכה לנו, מבט ללוח השידורים, דווקא המשחק הכי חשוב לי בשעה כל כך מוקדמת, לפני זה מילאן במשחק זניח, אחרי זה צ'לסי, 3 משחקים מליגת העל וערב הכדורסל של ישראל, מטורף, רק חבל שהראש כל כך כואב ועוד לא התחלנו בכלל

13:00

תוך כדי הכנת שניצלים, מלר צועק ברקע שמילאן בתצוגה החלשה שלה מאז ומעולם, 3-0 ללצ'ה ועוד לא מחצית, הוא אומר שלא משנה מה יקרה היום בספרד, איטליה ואפילו בדרבי של מנצ'סטר זו התוצאה של היום, נגיד…

14:00

זהו, מגיע השלב שכבר אי אפשר לנשום רגיל, מילאן הופכת ל 4-3, אבל את מי זה מעניין בכלל? עוד חצי שעה מתחילים, פחד היסטרי

14:45

רבע שעה בה סיטי נזכרת שלא משנה כמה כסף משקיעים בה, היא עדיין האחות הרועשת והלא כל כך יפה בעיר, לא מגיעים למצבים אבל גם זה יגיע, כבר יש לי תגובה בראש לדה באזר במידה והכול יהיה בסדר, זה האביב הערבי שהבטיחו לנו?

15:00

זיכרונות מחצי גמר שנה שעברה מציפים אותי, סיטי לא עושה כלום ובהתקפה הראשונה 1-0 להם, שוק באולד טראפורד ובראשון לציון כאחד. לא מרגיש טוב, הפעם באמת.

15:15

מחצית 1-0 לסיטי, התחלתי את המשחק בריא, עכשיו 38.5 מעלות חום, כאב ראש איום, אני בטוח שגם לשחקנים, הסר יעיר אותם במקל, בסרגל, במה שבא ליד

15:35

כל האופטימיות שלי שאנחנו תמיד חוזרים, במיוחד נגד היריבה השנואה, נמוגה עם טעות איומה של אוונס והנה 10 שחקנים, עם 11 לא הגענו נגדם למצב, אז עכשיו?

15:45

בטח הכותרת תהיה עידן חדש או מנצ'סטר החדשה אם אלי אוחנה הוא עורך העיתון, כבר 3-0 וזה לא נראה שהם מרפים, כבר שולף את הסיסמאות הרגילות בימים קשים כאלה, עוד יום בהיסטוריה וכו', זה תמיד עובד

16:00

יש! חלוש אבל עדיין יש! בגול של פלטשר, רק 3-1, נזכר בכל הקאמבקים בעבר, מעולם לא חזרנו עם 10 שחקנים מפיגור 3-0 רבע שעה לסיום, אימא'לה אני מכביסט!

16:15

$%%^$##^^&**%$###^&&))^$#@@^&&*))*)*()())(&$#@@%#%#####%^&&&*)))

16:30

נופל שדוד על הספה בסלון, לא יודע אם יותר חולה, או יותר בדיכאון, תודה לאל שיש ילדים, האחת מלטפת ומנשקת כי היא יודעת שאבא סובל, השני עושה פרצופים מצחיקים כדי שאצחק, לרגע שכחתי מהטראומה, לרגע שכחתי מההשפלה, לרגע. כי עדיין הטלוויזיה סגורה ולא מוכן לראות כלום

17:30

אפילו שמחה לאיד לא עוזרת בימים כאלה, צ'לסי בפיגור והשופט מתעלל בהם ומרחיק 2 שחקנים וזה פשוט לא מזיז לי, איך לעזאזל מתאוששים מזה? מחשב את הדקות לדונקסטר ביום שלישי בגביע הליגה, מצידי שישחקו אפילו עכשיו.

18:30

מדהים, איך החיים שלי השתנו, בשנות ה 90 אחרי השפלות כאלה ובעיקר אחרות הייתי שם דיסק טוב, מסתגר ונותן לזעם לחלוף, כיום למי יש זמן לזה? ארוחת ערב לילדים, מקלחות, סיפור, על איזה הפסד מדובר פה? תזכיר לי?

19:00

איך אפשר לשכוח? אפילו בגלי צה"ל בחדשות טרחו להזכיר את ההפסד שלכם אומרת לימור, שלכם היא אמרה, שלכם? אחרי 7 שנים ביחד היא עדיין אומרת שלכם? איפה טעיתי?

19:45

מה זה היום המטורף הזה? קודם מילאן, אחר כך היה איזה דרבי שבטח חשוב למישהו, צ'לסי מפסידה, גם באיירן ועכשיו 3-0 לקרית שמונה ועוד לא נגמר, ואני עוד מסרב לראות..אבל האינטרנט פתוח וכו'

19:50

SMS לארז כנראה שזה לא היום שלנו, אם אני חטפתי 6, אתה תחטוף 40 מכל הבקעה ביחד נמחק, הוא עוד יחשוב שאני כותב את זה בתור אוהד ירושלים ויצחק עליי על ההפסד שיגיע מהגליל

21:00

זהו,הילדים ישנים, ארוחת ערב הסתיימה, האישה עוד רגע נרדמת, ואני עם המחשבות נשאר..זה רק עוד בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד, לטוב ולרע, אם ניקח אליפות אחרי זה, יישאר לאוהדי סיטי זיכרון מתוק מעונת מפח נפש, אם לא ניקח, נגיד שעכשיו לפרגי יש פרויקט חדש שיגרום לו להישאר עוד עשור או שניים בקבוצה, לפחות

22:00

זהו, הגיע הזמן לסגור את היום הזה, דווקא בימים כאלה אני גאה להיות אוהד יונייטד, הרי אנשים כסילים נוהגים להשוות אותנו למכבי ת"א בכדורסל, הרי אנחנו תמיד אלופים או משהו בסגנון,אז הנה יש תחרות!, יש אלטרנטיבה! , יש קבוצות עם יותר כסף, ועם זה נתמודד, אם רק אצליח להתעורר בבוקר…או בכלל לישון.

ליל מנוחה

פרק ראשון- אוהב כדורסל ישראלי!

נולדתי לתוך שבת של כדורגל

מהרגע שאני זוכר את עצמי, נגיד גיל 6, אהבתי את המשחק

הולך לבלומפילד בשבתות, מסניף את הריח הנורא של קבבי החתולים מהרחוב

העלייה במדרגות, ריח הגרעינים

מיטב הזיכרונות

לכדורסל לקח לי טיפה זמן להתחבר

כלומר הייתי במשחק של מכבי ת"א נגד קריסטל פאלאס בגיל 6

אבל ככה סיפרו לי,זה לא שאני ממש זוכר את זה

בבית ספר, בתור אוהד מכבי ירחם השם, שום דבר לא השתנה בין שנות ה 80

לשנות ה 2000

כולם דיברו ביום שישי על המשחק של אתמול בערב

משחקי יום ראשון בליגה קיבלו ביומן שלי בדרך כלל שורה אחת

לפעמים גם זה לא

אה כן, וכמו היום, אי שם באפריל התעוררתי לכיוון הפלייאוף

איכשהו בתקופה ההיא רימו אותנו שיש תחרות

לימדו אותנו שיש טובים ויש רעים שמנסים לגזול את התואר

אני חושב שגם השידור בערוץ הראשון התאים את עצמו לכך.

השינוי הגדול אצלי חל בקיץ 1988

יש מעט מאד פעמים בחיים שאתה מקבל פטיש 5 קילו בראש

מתעורר ומבין שכל מה שלמדת או לימדו אותך בכל השנים הוא שקר

פעמיים זה קרא לי בתחום הספורט.

קיץ 1988 שמעון מזרחי וצביקה שרף זורקים מכל המדרגות את מ י ק י

אדריכל הניצחון

משהו ביום הזה, אולי זאת הדרך

אולי בגלל שמיקי התחנן להישאר אפילו בשביל להיות שחקן ספסל

רמז לי שזהו

תם עידן מבחינתי ואני רק בן 13 וחצי

רגע אחרי שקיבלתי מתנת בר מצווה בדמות מנוי למשחקי גביע אירופה (אז לא היה משולב)

הפסקתי באופן מוצהר להיות אוהד מכבי ת"א

ואז התחלתי לאהוב את הכדורסל הישראלי

כשאתה פתאום מתעניין בתוצאות של קבוצה זניחה שעד לפני רגע לא הייתה קיימת בתודעה

מול אליצור נווה דוד רמלה, כי אתה רוצה להישאר בליגה

אתה מבין שהתחלת לאהוב כדורסל

כשאתה שומע בחרדה צעד וחצי ביום ראשון ומוותר לחלוטין על שושלת

אתה יודע שהתאהבת בשנית, אולי בעצם לראשונה.

ומאז אני עוקב

ותודה שזה קשה בכדורסל הישראלי לעקוב

להכיר מחדש את הסגלים

לצפות בעונה מתישה כשתוצאותיה ידועות מראש

ובכל זאת,רבות הפעמים שמשחק כדורסל התנגש עם זה של הכדורגל

ולמרות זאת העדפתי את הסל

לא תמיד ברור למה

 

פרק שני- שונא כדורסל ישראלי,שונא!

קשה לי לשים את האצבע על יום ספציפי בו הבנתי שאני מתעב את הכדורסל הישראלי

הרי ישנם כל כך הרבה רגעים

מעולם לא היו לי ציפיות לקחת אליפות

אני חושב שביום שהחלטתי שאני אוהד ראשון

נגזר עליי ובצדק יש לומר, חיים ללא אליפות

וזה בסדר

לא כל קבוצה בכל ליגה מתחילה את העונה עם ציפיות כאלה

אפילו לא ב NBA בעלת הדראפט.

אני חושב הכדורסל הישראלי נגמר ביום שפיני גרשון התמנה למאמן מכבי ת"א

לא שאני חושב שהוא גדול מאמני הכדורסל

אני עדיין חושב שהוא מחזיק בהישג של יותר פעמים פוטר מאשר אלוף

אבל ברגע שהאלטרנטיבה היחידה שהייתה פה

זה שתמיד דיבר נגדם והסתכל להם בלבן של העין, הפך לאחד משלהם

מה זה שלהם, הקבוצה שבצלמו, שם זה נגמר

פתאום, כל החביבות שהייתה פה, הפכה לתועבה

הדרך, הזלזול, שכיבות הסמיכה ההם באוסישקין

הבנת שמשחקים פה בקקה, סליחה על הביטוי.

תוסיף לזה, החלטה שערורייתית של יול"ב להעניק למכבי זכות אוטומטית ביורוליג

כך שהאלופה לא נכנסת אוטומטית לטורניר היוקרתי, חיסל את זה סופית מבחינתי.

ניחא שאין סיכוי, אבל גם אם אתה מדהים את העולם, לא יצא לך מזה שום דבר

ואז התחלתי לשנוא את מכבי ת"א ואת הכדורסל הישראלי

 

פרק שלישי- אדיש לכדורסל הישראלי, אדיש.

ובעצם חזרתי להיות ילד

רוב הזמן אני פשוט אדיש לכדורסל הישראלי

ומתעורר יחד עם קופל אי שם במאי לפיינל פור

עד לא מזמן גם ימי חמישי היו חשובים לי כדי לראות אם מכבי מפסידים

היום אני גם אפאתי לזה

ונזכר ביריבותיהם רק במידה והם מגיעים לפיינל פור

ובאמת, באמת, באמת

איך אפשר לא להיות אדיש לזה?

קח את כל הקבוצות בליגה, תערבב את הישראלים

תוסיף לזה כמה שחקנים זרים

והנה לך קבוצה חדשה לגמרי

כל מה שהיה שנה שעברה , נגמר

ואז שוב הניסיון לזכור איפה יהוא אורלנד משחק היום

מה קורה עם אבי סוכר

וגם לאן התערבבו הפעם הזרים של ירושלים מהעונה שעברה

לפעמים זה משעשע

לרוב זה משעמם

אז נכון, יש לי חברים, בזכותם אני דואג להיות יותר מעודכן

בכל זאת לא נעים לדבר על ריצ'י ריילפורד ולא לדעת מי הזרים של הקבוצה שלך היום

אבל לרוב, התוצאות יותר חשובות בשביל הווינר השבועי מאשר כי זה באמת חשוב.

והעונה, חידוש מרענן

בדרך כלל אחרי שהיורדות נקבעות מחליטים על הקפאתן

הפעם מראש, קבוצות יודעות שאין מה לשחק

אז יש לנו אלופה

ואין לנו יורדת

אין לנו ליגה

אבל בכל זאת יש לנו אהבה

והיא תפסיד

הם נפגשים בחדר ההלבשה, בוקר ללא משחק הוא עדיין בוקר של קבוצת כדורסל.

יש מפגש.

יש אסיפה.

יש שיחה.

ודיון.

על הסכין או מס' 0?

הזרים מתנגדים ומציעים להשאיר משהו באמצע.

כמו שלי, אדריאן בנקס צועק ומתנדב להדגים.

הוא מסרב.

מנסה להתנגד.

בכל זאת, לא מתאים לו. זו צריכה להיות החלטה שלו. הוא חושב.

0 או על הסכין.

צועקים בעברית.

"0 זה אומר ששכבה קצרה וקוצנית תגרד לי", הוא אומר.

על הסכין, זה מטריד, מפחיד, זה שריטות ודם הוא חושש.

"אל תפחד", יהוא מנסה להרגיע אותו,

ובלב חושש בעצמו.

נזכר בעונה שעברה ובסיבה האמיתית לחולשה של ארון מגי.

קטש רק הרוויח מזה, צועק חכמון שחזר מהבירה.

מה?

פרנקו מתעצבן. תמיד כשמזכירים את קטש הוא מתעצבן.

"ממה הוא הרוויח?" הוא יורה לכיוונו של חכמון במבט שאומר לך תוציא תוקף מסופו, יא קאקר.

"מהמספר 0 במכונה."

"אם זה ככה, אני הולך "על הסכין".

אבל אני לא מסוגל לבד.

מי עושה לי?

ליפשיץ לוקח צעד קדימה.

אין סיכוי פרנקו ממלמל.

כריס.

בוא.

ווטסון לוקח קצף וסכין וצועד למקלחת.

פרנקו נושם עמוק ופותח מכנס.