תגית: כדורגל

אחת הסיבות העיקריות שבגינם הכדורגל הישראלי ממשיך לצנוח ברייטינג וברמה היא הניהול הלא מוצלח שלו. ההתייחסות של הממונים עליו היא כשל מוצר מוצלח שיש רק לשמר אותו. אך בפועל השימור רק מזיק לענף.

הפוליטיקה הפנימית של ההתאחדות היא הרסנית וגורמת למצב להראות כמו שהוא היום. חוסר מקצועיות של אנשים שכמעט כולם לא באמת באו מהכדורגל עצמו. החלטות שמתבצעות כאילו בוצעו באיראן נראות כאן כדבר רגיל שבשגרה.

היו"ר המכהן, הוא הצרה הגדולה של הענף. אדם שלא "שם על אף אחד" גם לא סופר את האוהדים שהם הלקוח הכי חשוב של המוצר אותו הוא צריך למכור. אז נכון, יאמר לזכותו שהוא הביא את אליפות אירופה עד גיל 21 לישראל, אך לא בגלל הרמה  של הליגה או האיכות. פוליטיקה היא העניין המרכזי כאן.

מותר ליו"ר לאהוד איזו קבוצה שהוא רוצה. אסור בתכלית האיסור ליו"ר להביע זאת או להראות זאת בכל דרך שהיא. כך שלרדת לחדר ההלבשה של קבוצתו של אחיו היא פסולה מאוד. באיזה עוד איגוד מכובד בעולם היו"ר הוא בעלים לשעבר של קבוצה השייכת לאחיו.

הליגה עצמה מאורגנת בצורה לא הגיונית. יותר מידי מרווחים בין מחזורים, ואין בכלל מחזורי אמצע שבוע כמו בליגות הגדולות. למשוך אוהדים באמצע השבוע זה קל יותר ונכון יותר. שעות המשחקים מושפעות מהטלוויזיה, אך אם הרייטינג לא טוב אז למה לשדר בכוח את המשחקים?

למעט משחק אחד, כל המשחקים חייבים להיות משוחקים ביום שבת בערב, על טווח של 3 שעות בין תחילת המשחק הראשון לסיום האחרון. השידורים של הכדורגל נראים שכונתיים מאד, צ'רלטון מביכה את עצמה באיכות השידור והשדרים שלה. ההתאחדות חייבת לקבוע פורמט שידור קבועה לכל הגופים ולדרוש שידור חינם אחד ביום שבת בנוסף לשידור חינם ביום ראשון. תוכנית סיכום המחזור חייבת להיות מייד בסוף המשחקים בערוץ פתוח. תוכנית בת שעה וחצי עם פרשנות, אורחים ועניין. הכל בתוך הפורמט של הליגה.

ההתאחדות לכדורגל חייבת להתקדם למאה ה-21, העסקנים חייבים לעוף משם, ולפנות מקום לדם צעיר. חייבים לפרק את העניין של מכבי או הפועל, ולעבור למבנה מקצועי נטו. כך שלכל ליגה מקצוענית יהיה מנכ"ל, דובר, ומתאם פעילות. ולליגות הנמוכות בנפרד. שחקני עבר ומאמני עבר חייבים להשתלב במערך ההחלטות ובניית העתיד של הספורט.

מערך השיווק של ההתאחדות כמעט ולא קיים. בעבר הרחוק לפני משחק נבחרת כל רשתות השיווק הגדולות שיווקו את המשחקים עם כרטיסים מוזלים. במצב שבו הקהל סולד מהנבחרת, חייבים להתעשת שם למעלה וכדי לא לאבד את האוהדים, חייבים לערוך שיתופי פעולה עם מוסדות גדולים לגבי כרטיסים.

מיתוג מחדש של הענף חייב להגיע, וכמה שיותר מהר, צריכים ללמוד מחברות גדולות במשק, כי רק כך יצפו בשידורי הטלוויזיה והקהל לא יברח.

הנושא שמטריד הרבה אנשים הוא בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, כנראה שהשופטים של בית הדין מנותקים מהעולם, והם לא חובבי ספורט, אחרת קשה להבין את העונש המטופש של משחק ללא קהל. באף מקום בעולם לא משתמשים בעונש הזה. ובמרבית המקומות העונשים הם כספיים וכבדים. הורדת נקודות בפועל ולא ע"ת היא מאד יעילה. ועל כך בכל התפרעות אוהדים תבוצע מייד הורדת נקודות. לבטל את המושג על תנאי ולהפעיל מיידית את העונש. זו הרתעה לקבוצות ולאוהדים.  אולי במקום משחקים ללא קהל, עונש שיכול להיות מצוין הוא פשוט לקיחת ההכנסה של הקבוצה מאותו משחק ולהעביר אותה לארגון צדקה במקום לכיס המועדון.

התקווה הגדולה שלי היא שאנשים טובים יתעשתו על עצמם ויבצעו את השינויים בהתאחדות, שהעומד בראשה הוא שחקן עבר. כזה שבאמת איכפת לו מהספורט והכדורגל בארץ.

לטור ראש חולה במיטה חולה
לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כתבה שנייה בסדרה על חלק מהשמות שיסעירו את אירופה בקיץ הקרוב, שחקני עתיד לצד כאלו שפרחו מאוחר ורוצים להתקדם. כאלו שבתחילת ימי הזוהר לצד אלו שבשלבי האצה. מבלגיה ועד אנגליה, מצרפת ועד איסלנד הקטנה.

רומלו לוקאקו
שם מוכר לחובבי הכדורגל האירופי. הבלגי שחום העור רק בן 18 וכבר משווים אותו לדידייה דרוגבה. בגיל 17 כבר ערך את הבכורה בנבחרת הלאומית של בלגיה, מימדיו עצומים ועוד עשויים לצמוח. אנדרלכט נהנית משעריו, אך כנראה שבקיץ הקרוב נראה אותו לובש מדי קבוצת צמרת אירופית. צ'לסי היא הפייבורטית לזכות בתכשיט, אך גם ריאל מדריד, מילאן, ליברפול ויונייטד לא הרימו ידיים לגבי מי שעשוי להיות החלוץ הטוב בעולם בשנים הקרובות.

יאן אמווילה
קשרה המצוין של ראן, ממוצא קונגולזי, עשה עונה פנטסטית במדיה של ראן וזכה לערוך כבר עשר הופעות במדי הטריקולור של צרפת. הוא קשר אחורי קלאסי, מרוויח כדורים באמצע ומחלק אותם באלגנטיות לחלק הקדמי. סה"כ בן 20, וימיו בליגה הצרפתית ספורים. ליברפול וריאל מדריד באופק.

אנטואן גרייזמן
עוד צרפתי לרשימה, אם כי גרייזמן בן ה-20 נמצא כבר שש שנים בסוסיאדד מהליגה הספרדית. הוא עזר לה אשתקד להעפיל חזרה לליגה הבכירה והעונה עשה עונה מופלאה ועזר לבאסקים לשרוד בליגה הראשונה. חוזהו הוארך עד 2015, כאשר במועדון הבינו מה יש להם ביד ומיהרו להצמיד תג מחיר של 30 מיליון יורו עבורו. אוקזר, ליון, ארסנל ויונייטד הביעו בו עניין, אך גם אם יישאר בינתיים באצטדיון "סאן סבסטיאן" לא יהיה זה לזמן רב.

אקסל ויטסל
כנראה שדודו דהאן יודע למה הוא משווק לנו את הליגה הבלגית בלי סוף. בלגיה מסתמנת כמי שתהיה נבחרת חזקה מאוד בעשור הקרוב. אחד השמות הבולטים הוא כוכבה של סטנדרד ליאז', בן ה-22, שורשיו הם בקאריביים, אביו הוא מהקולוניה הצרפתית, מרטינק, אך אימו הבלגית מאפשרת לאקסל להשתייך לדור הנוצץ שמתהווה לאחרונה בבלגיה. בגיל 17 הוא ערך בכורה בבוגרים של ליאז' והיה שותף גם לשתי אליפויות עם מועדון נעוריו. כעת הזמן להתקדם. ליברפול, ארסנל, אברטון כנראה שבאחת מהן נמצא את ויטסל בקרוב.

אנדרה אהיו
ל"דדה" היה קל מאוד לבחור עיסוק בחייו. אביו, עבדי פלה, שחקן העבר המופלא של גאנה, הוריש לבנו כישרון שהיה עתיד להתפרץ. הקיצוני המהיר עזר אשתקד לארלה להעפיל לליגה הראשונה כמושאל ממארסיי, ומיד אחר כך גם הרשים במדי נבחרת גאנה במשחקי הגביע העולמי בדרום אפריקה. לאנדרה היה ברור בקיץ שהוא חוזר למארסיי במטרה לממש את הפוטנציאל ולהפוך לכוכב.
עונה נהדרת שלו עזרה למארסיי לתת מאבק לאלופה ליל עד המחזור האחרון. הוא נבחר לכדורגלן הצעיר של העונה בליגה הצרפתית. מאחר שמארסיי הוא מועדון גדול גם בקנה מידה אירופי לא בטוח שאנדרה ימהר לעזוב את ה"וולודרום", בטח כשאחיו ג'ורדן משתף איתו פעולה. אם בכל זאת ירצה לעזוב שמו נקשר לברצלונה.

פאבלו אוסבאלדו
החלוץ האיטלקי – ארגנטינאי בן ה-25 פורח באספניול. מאז עבר לקבוצה של מאורציו פוצ'טינו כנראה שהחיבור בין השניים שיחרר אותו והוא לא מפסיק להבקיע. כישרון תמיד היה לו, אך כנראה שלא נוצל כמו שצריך, ועתה הזמן לפרוח, טוטנהאם עשוייה להיות התחנה הבאה של אוסבאלדו בדרך לצמרת.

צ'ארלס אנזוגביה
הצרפתי בן ה-25 הוא תוצר מחלקת הנוער המפוארת של לה האבר. כישרונו הוביל אותו לניוקאסל ומשם לוויגאן הצנועה לה עזר לשרוד בשנתיים האחרונות בפרמייר ליג. מביני עניין יודעים כי מקומו של "זוג" הוא במועדון הרבה יותר גדול. הופעת בכורה במדי נבחרת צרפת כבר יש לו, ובקיץ הקרוב כשהוא עתיד ללבוש את המדים האדומים של ליברפול או היונייטד הוא גם יהפוך כנראה לחבר קבוע בנבחרת של בלאן.

מאמאדו סאקו
הבלם העצום של פריס סן ז'רמן הוא כישרון גדול, בלם שמשלב טכניקה ופיזיות ברמה מאוד גבוהה. הוא מרבה להחליף תסרוקות, אך זה לא פוגע במשחקו ההולך ומשתבח ולראייה שתי ההופעות שכבר ערך בנבחרת הצרפתית. לורן בלאן מייעד לו את תפקיד הבלם לצד פיליפ מקסס בנבחרת, ולאחרונה מילאן רצתה לאמץ גם היא את החזון של בלאן ולצרפו אליה לאחר שכבר צירפה את מקסס.

חוסה אנריקה
המגן השמאלי של ניוקאסל עשה עונה מצוינת וסומן כמי שעתיד להחליף במדי אלופת העולם את יואן קפדווילה המזדקן. לספרדי בן ה-25 תהיה סיבה טובה להשתבח בעונה הבאה כאשר ישרוף את האגף באנפילד או אולד טראפורד, ואם לא שם הוא לבטח לא ישאר לאורך זמן במדי המגפייז.

מרקו ראוס
חלוצה בן ה-21 של מינשנגלדבאך הוא אחד השמות החמים בגרמניה כיום. אמנם מספר שעריו לא מרהיב, אך הוא משחק בקבוצה שרוב העונה שהתה מתחת לקו האדום ורק במחזורים האחרונים נחלצה למאבק פלייאוף נגד בוכום. ראוס הוא ללא ספק הכוכב של גלדבאך, אך כמו מארקו מארין, ואלכסנדר באומיוהן גם היא תשמש עבורו רק תחנת מעבר.

גילפי סיגורוסון
האיסלנדי הבינלאומי הוא לבטח הכישרון הכי גדול שיצא משם מאז איידור גודיונסון. הופנהיים לבטח מתענגת על הרכישה הצנועה יחסית (6.5 מיליון פאונד) שביצעה העונה כשזיהתה את הפוטנציאל העצום הזה ורכשה אותו מרדינג האנגלית. סיגורוסון הפגין כדורגל עצום העונה ולא נראה כי הופנהיים היא התחנה האחרונה בקריירה הנוסקת של הקשר. באיירן מינכן כבר בעניין.

בלגיה היא אכן מעצמה מתהווה של כישרונות, צרפת וספרד לא מפסיקות לייצר שחקנים, ואפילו באיסלנד מתחילים לייצר מלפפונים. הכדורגל האירופי נכנס כעת לתקופה אולי המעניינת ביותר, התקופה בה בשוק נעשה למרקחה, ואלו רק חלק מאותם השמות שישמו את התעשייה הזו.

לטור מלפפונים ושאר ירקות – חלק 1
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

כניסתו של אברם גרנט לספרי ההיסטוריה היא מהסיבות הלא נכונות לצערו, לאחר שהוא המאמן היחיד שהוריד שתי קבוצות ברצף מהפרמייר ליג. אבל אם הירידה עם פורטסמות' עוד התקבלה בטבעיות, אפילו לאברם גרנט מלך התירוצים לא יכול להיות תירוץ מספיק טוב כדי להסביר את אחד הכישלונות הגדולים בשנים האחרונות של קבוצה כלשהי.

סקירת העונה של ווסטהאם מ – 10 כיווני רוח

רקע

קרלטון קול, רוברט גרין, מתיו אפסון וסקוט פארקר, כולם שחקני נבחרת אנגליה, הם רק חלק מרשימת שחקנים גדולה שהייתה אמורה להצעיד העונה את ווסטהאם לעונה שקטה במרכז הטבלה. תוסיפו אליהם את דמבה בה, רובי קין, תומאס היצלספרגר ו-ווין ברידג ', שהגיעו בינואר ועוד כישרונות כמארק נובל, וויקטור אובינה ותקבלו סגל מצוין שבהחלט שווה צמרת גבוהה. אבל מי האמין שעם סגל כזה והפטישים ימצאו את עצמם יורדים ליגה מהמקום האחרון.
האחראי על העסק הכושל הזה הוא אברם גרנט. למרות היותו מאמן כדורגל, יכול היה אברם גרנט לשקול קריירה חלופית בתור קוסם לאחר שהצליח להעלים בכישרון רב את כל הסגל המצוין הזה ולרדת ליגה. לאנשים שלא בקיאים בכדורגל האנגלי צריך להבין איזה מועדון פאר אברם גרנט הצליח להוריד ליגה. מועדון בעל מסורת מפוארת, זוכה גביע אירופה למחזיקות גביע, שלושה גביעים אנגליים, מגן הקהילה ומחלקת נוער מצוינת, ואין ספור הופעות בחלק הגבוה של הטבלה בפרמייר ליג. בצירוף אוהדים נפלאים שנחשבים לבין הטובים באנגליה ואצטדיון שעד לא מזמן נחשב לאחד האצטדיונים הביתיים בליגה – אפטון פארק, לא הספיקו לאברם כדי להישאר.

קיץ

בתחילת העונה קיבל אברם גרנט את משרת החלומות מבחינתו. סגל מצוין שעליו כבר דיברנו, חוזה לארבע שנים במועדון מכובד ובעל שם באנגליה, ועם בעלים יחסית נוחים שיש להם סבלנות וללא אווירת הפירוק שהייתה לו בפומפי.

מנהיגות

אבל גרנט, התברר פשוט לא מאמן מספיק טוב לרמות האלו. השחקנים תחתיו סבלו מחוסר ביטחון וקרסו תחת הלחץ, הוא לא הצליח להקרין מנהיגות ברגעים הקשים ולא הצליח לעצור את ההידרדרות.

תירוצים

"שלטנו במשחק אבל הרבנו להחמיץ", "השופט שדד אותנו", "סבלנו מחוסר מזל", "הגיע לנו פנדל", הם רק חלק מלקסיקון התירוצים שהמאמן הישראלי חזר עליהם שבוע אחר שבוע במהלך העונה. אם בהתחלה עוד היה אפשר לקחת את הדברים ברצינות וחלקם באמת היו נכונים הרי שמשבוע לשבוע התירוצים הפכו להיות הזויים יותר ויותר וכבר עוררו גיחוך. במקום לקחת את האחריות ולהפיק את הלקחים ,גרנט בחר להתעסק יותר מדי בדברים שמסביב ובסופו של דבר זה עלה לו ביוקר.

אוהדים

למרות העונה הגרועה והאכזבה מהקבוצה והמאמן, האוהדים של ווסטהאם תמכו בה לאורך כל העונה, וגם אתמול הגיעו למשחק 4,500 אוהדים שהיו נחושים לתמוך בקבוצה בכל מחיר. האוהדים הם הסיבה היחידה שווסטהאם עוד לא ירדה מוקדם יותר.

תקשורת

אחת ההישגים היחידים העונה של אברם גרנט, שלמרות עונה קטסטרופלית הצליח לשמור על שקט תקשורתי נדיר למרות שהמועדון הוא אחד האהודים באנגליה. מלבד ביקורת של בני מקארתי על גרנט זו בהחלט חזית שבה אברם הצליח כי גם ביקורת זו הייתה מפי שחקן ספסל מתוסכל ששוחרר מהקבוצה

התקופה הטובה

התקופה הטובה העונה של ווסטהאם הייתה בין אמצע פברואר לאמצע מרץ, אך התפנית בעלילה התרחשה אחרי איבוד יתרון 2 – 0 במחצית על מנצ'סטר יונייטד להפסד 2 – 4, ומאז ווסטהאם פשוט לא תפקדה יותר. ההפסד ערער את הביטחון של הפטישים, שלאחר מכן הפסידו לבולטון, אסטון וילה, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, ולא הצליחו למנוע את המפולת עד לירידה המאכזבת אתמול.

שני המחזורים האחרונים

למרות היכולת הרעה הגיעה ווסטהאם למחזור שעבר נגד בלקבורן עם סיכוי טוב להינצל. אך לאחר החמצות רבות היא סיימה ב 1 -1 בלבד, שלמעשה חרץ את גורלה. למשחק אתמול ווסטהאם כבר הגיעה בלי הרבה סיכוי אך באופן מפתיע בירמינגהאם הפסידה לפולהאם כך שניצחון של גרנט היה נותן לו סיכוי להישאר. אבל גם יתרון של 2 – 0 לא מנע מקבוצתו לרדת מנוצחת 3 – 2בתום דרמה אדירה בדקה ה – 94, שהפעם באמת חרץ את גורלה של הקבוצה מלונדון באופן סופי.

התחת של אברם

איך אפשר לעשות כתבה על סיכום עונה על אברם גרנט בלי להזכיר את ה "תחת" המפורסם. בסופו של דבר אברם גרנט לא סבל מחוסר מזל העונה אך בניגוד לשנים הקודמות "התחת" הצליח רק לאזן את המזל הרע ולא מעבר לכך. ניתן היה להבין שהפטישים לא יישארו כבר לאחר ההחמצות המדהימות מול בלקבורן בשבוע שעבר, וגם אתמול, 2 דקות לפני השער של וויגאן, דמבה בה החמיץ שער בטוח משני מטרים שאם הכדור היה נכנס מי יודע אם הכתבה הזו בכלל הייתה נכתבת.

פרס ניחומים

אבל לא הכל רע בבית גרנט. למרות העונה ה"מוצלחת" הזו, יש סיכוי סביר שאברם יזכה לפרס וחזרה לתפקיד המנהל המקצועי בצ'לסי. הרי בקשרים אישיים אברם תמיד היה טוב וגם ירידה עם 2 קבוצות ברצף לא תוכל לקחת לו את זה.

לטור האליפות הגדולה מכולן
לטור זהירות קנריות באות
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הלהיט של הליגה הספרדית בשבועות האחרונות לא מגיע ממדריד וגם לא מברצלונה. מלאגה, עד לא מזמן קבוצת תחתית היא הראשונה להרוויח מפירות ההשקעה של נסיכויות המפרץ בליגה הספרדית. האם עתיד פבלו פיקאסו, יליד העיר להתהפך בקברו?

רבות דובר על כך שנסיכויות המפרץ גילו עוד מקור להשקעה, או שמא לבזבוז הכסף הלא נגמר שלהם. אחרי שבעלים מן המפרץ הפכו את מנצ'סטר סיטי לכזו שמהווה אתגר ליריבתה העירונית והאימתנית, הגיעו השייח'ים גם לספרד והראשונה להנות מכך היא מלאגה.

מלאגה, שוכנת על חופי הים התיכון במחוז אנדלוסיה הצמוד לג'יברלטר וקרובה לחופי צפון אפריקה. חופים מרהיבים שאפילו הספרדים עצמם מתגאים בהם ("קוסטה דל סול" היא עיירת חוף מדהימה), לצד מבנים עתיקים ומרשימים והכול בניחוחות ים תיכוניים. מדובר באחת מהערים העתיקות בהיסטוריה, כזו שיצרה לעולם את פבלו פיקאסו ואנטוניו בנדראס, אך אף אחד לא ציפה שדווקא קבוצת הכדורגל של העיר עשויה להיות מרכז למשיכה בשנים הקרובות.

שייח' עבדולה אל-תאני רכש את המועדון ביוני 2010, וכיאה למולטי מיליונר קטארי החל להזרים רוח חדשה, שמות חדשים ונוצצים לקבוצה שלא ממש הייתה רגילה לכך ורק אשתקד סיימה מקום אחד מעל המקום בו נושרים לליגת המשנה, המקום ה-17.

תחילת הפרויקט לא נראתה טוב, ז'סואלדו פריירה הגיע מפורטו לאחר הצלחה רבה בקבוצה הפורטוגלית, אך לא גרם למפנה והקבוצה החלה את העונה בצורה רעה מאוד ודורגה בתחתית הטבלה. השייח' מקטאר הבין כי כשלא הולך מחליפים מאמן והמפתחות הופקדו בידיו של מאמן ריאל מדריד אשתקד, מנואל פלגריני. הצ'יליאני שלא רשם הצלחה מסחררת בברנבאו, ידוע כמי שיודע לבנות פרויקטים ולראייה כל המעצמה שנמצאת בויאריאל היא פרי יצירתו, ולכן ידיו אמונות על הפרויקט של ה"אנשובים", כינויה של מלאגה.

פלגריני ייהנה כנראה מקיצור תהליכים ביחס למה שקיבל בתחילת דרכו בויאריאל וזאת כמובן בעקבות הכסף שמאפשר לו להביא שמות נוצצים.
ג'וליו באפטיסטה, הברזילאי שכיכב ברומא וארסנל מחורר רשתות בהתקפת הקבוצה, מרטין דמיקליס, עד לא מזמן תחנה אחרונה בהגנת באיירן מינכן, אמון על הסדר בהגנת הקבוצה כשלצידו בצד השמאלי של ההגנה משתבח המגן הברזילאי, וולינגטון.

את הקישור מנהיגים אנזו מרסקה האיטלקי המצוין, לאחר עונות טובות מאוד בסביליה ואחת פחות טובה באולימפיאקוס, דודה ואליסאו הפורטוגלים משלימים קישור רב לאומי מצוין לצידו של הכישרון הספרדי, נאצ'ו קאמאצ'ו תוצר מחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד, שעוד עשוי לממש את הפוטנציאל הגדול שטמון בו דווקא מחוץ למחוזות ה"ויסנטה קלדרון".

לצידו של באפטיסטה בהתקפה מרשים סלומון רונדון הצעיר. השחקן מונצואלה הרשית כבר 14 פעמים העונה ומהווה עניין למספר מועדונים מעט גדולים יותר ממלאגה, אך לא בטוח שהוא ירצה לעזוב את אצטדיון "לה רוסאלדה" כל כך מהר כי העתיד נראה ורוד מאוד. שחקנים כמו פטריק מטילגה הדני, קווינסי ווסו-אבייה מגאנה (עם עבר בארסנל וספרטק מוסקבה) ומאנו טורס הספרדי (תוצר מחלקת הנוער של בארסה) הם רק שמות שמשלימים סגל בהתהוות לקבוצה גדולה.

מלאגה נבנית צעד צעד, העונה אמנם החלה בצורה קטסטרופלית, הקבוצה דשדשה בתחתית, והנה התאוששות מופלאה בחודשיים האחרונים מעמידה את הקבוצה במקום העשירי בטבלה וככזו שמציגה כדורגל שובה עין ומבשר טובות, ומעל הכול היא כמעט בוודאות תהיה חברה בליגה הראשונה גם בעונה הבאה.

כאמור את העונה תסיים מלאגה ללא הישג משמעותי, אך סבלנות קיימת, מנואל פלגריני יודע לבנות פרויקטים, אם וכאשר רכש נוסף יתווסף כתוצאה מהכסף הרב שמגיע מהמפרץ, אנו עשויים לראות את מלאגה כחברה אפילו בליגת האלופות בתוך שנה או שנתיים. חם יהיה בעיר ולא רק בגלל האקלים הים תיכוני.

לטור האליפות הגדולה מכולן
לטור מכבי חיפה תיזהרי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

יהיה זה מגוחך לומר שהליגה האיטלקית מעלה ערכה דווקא ביום שאחרי שאחת מבכירות קבוצותיה, אינטר, מובכת בביתה בצורה לא מובנת על ידי שאלקה, שלא נמנית על אריות אירופה. ועדיין, העונה עושה הרושם כי הכדורגל האיטלקי עבר שינוי מסוים. החלוצים האיטלקים חדים מתמיד, הזרים מוסיפים את שלהם, בגדול, וגם שחקני ההגנה פורחים להם. האם זהו שובה של צו האופנה?

קהל אוהדי הכדורגל חיכה בציפייה לקסם של הליגה הזו, עד לפני כמה שנים אולי הבכירה שבליגות אירופה. עדיין מילאן, אינטר, יובנטוס, רומא, אלו שמות בקנה מידה עולמי, ותוסיפו את קבוצות הדרג השני כמו לאציו, פאלרמו, פיורנטינה ונאפולי, ומתגלה לנו ליגה איכותית כשגם התחרותיות עושה רושם, שבה אליה העונה.

נכון, עדיין ממוצע השערים (2.42) שמובקע במשחק נמוך משאר ליגות הטופ האירופיות, ואפילו מליגת העל שלנו, אך בל נשכח את האיכות, הפיזיות, ומבחר השחקנים שמתרוצצים על רחבות ארץ המגף.

פאטו ממילאן הוא חלוץ שיכול לעטר הרכב של כל קבוצה בעולם, גם אדינסון קאבני, האורוגוואי הלוהט מנאפולי, לא מפסיק להפציץ. אלכסיס סאנצ'ס הצ'יליאני, ילבש קרוב לוודאי חולצה של מועדון בכיר יותר בעונה הבאה, לאחר עונה נהדרת במדי אודינזה הצנועה. אלו רק חלק מהזרים שבולטים בליגה האיטלקית, ושאר מועדוני הפאר באנגליה וספרד כבר לוטשים עיניהם לעברם.

האיטלקים עצמם ולא רק הזרים הם אלו שנותנים תקווה לכדורגל האיטלקי לחזור ולהוות גורם מרכזי בבימה האירופית. חלוצים איטלקיים פורחים העונה, שחקני הגנה מנסים להידמות לנסטה, קאנבארו, מאלדיני ובני דורם והעתיד אכן נראה זוהר.

ג'יאמפאולו פאציני שרק בינואר הצטרף לאינטר, כבר הותיר חותם ברשתות היריב, כמוהו מלך שערי הליגה האיטלקית, אנטוניו די נטאלה שמשלים את החוד המפחיד של אודינזה המפתיעה, וגם חלוצים כמו אלסנדרו מאטרי שבגיל 26 נזכר לפרוח, עבר ליובנטוס, ואף כבש בבכורה בנבחרת הסקואדרה אזורה.

זו גם שעתם של שחקני הגנה האיטלקים, אנדראה ראנוקיה אמנם לא יציב במשחקו כפי שנראה במשחקים האחרונים, אך אין ספק שאם ישתפשף מעט יותר ברמות הגבוהות הוא יהיה נכס לאינטר ולנבחרת, וכמוהו ליאנדרו בונוצ'י מיובנטוס, שכמו כל הקבוצה חווה עונה שלא תיכנס לפנטיאון, וגם הוא עוד ישתבח.
גם אבאטה ממילאן יכול להיזקף לדור שחקני ההגנה הצעיר שהולך ונעשה חיוני לליגה ולנבחרת.

צריך לציין כי גם השתלבות חכמה של שחקנים בקבוצה מתאימה להם העלתה את יכולת הקבוצות. דוסנה ואקווילאני שנחשבו לכישלון באנפילד, חזרו הביתה לנאפולי ויובנטוס בהתאמה, ועושים עונה אישית טובה מאוד, שבהשוואה למצב באנפילד בטח גורמת לתהיות איך שם לא הפיקו מהם את אותה היכולת.
גם אמאורי שבחר בינואר לעבור פארמה מיובנטוס מוכיח בחירה נכונה מהי.

עם כן, ישנם גורמים מספר שמעלים מחדש את קרנות הליגה הזו. אטרקטיביות המשחק ההתקפי הופנמה, וקבוצות כמו אודינזה ונאפולי שדוגלות במשחק התקפי מצליחות לאין שיעור העונה. כמובן שגם שחקנים שידעו היכן להשתלב, ופריחתה של תוצרת המקומיים בין אם בגיל מאוחר יחסית ובין אם בדור הצעיר יוצרים תקווה כי נחזור לראות בשנים הקרובות קבוצות כמו יובנטוס, מילאן ואפילו נאפולי מתמודדות על תארים ביבשת, את הנבחרת האיטלקית חוזרת להיות חזקה ממש כמו לפני 5 שנים, ואת הליגה האיטלקית רוויה בדרמות, שערים וסקסיות, כי הרי אופנה ואיטלקים זה תמיד הולך יחד.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

היא אמנם מייצגת נסיכות קטנה, משחקת באצטדיון מפואר, מחלקת הנוער שלה משבחת צעירים ועד לפני כמה שנים היא גם הייתה חברת צמרת קבועה בצרפת ובאירופה.
העונה עוברת על מונקו עונה גרועה וסכנת הירידה ממשית, האם זהו סופה של קבוצה ללא אוהדים?

תיירי הנרי, פטריס אברה, יורי דז'ורקאף, רפא מרקס, פביאן בארטז, ג'ורג' וואה, דויד טרזגה, עמנואל פטי, כולם כדורגלני עבר גדולים שעברו במונקו בדרך להפיכתם לכוכבים ברמה עולמית.
איזה עבר מפואר היה לאדומים לבנים מהנסיכות הצרפתית הקטנה, הם היו חברים בצמרת הליגה הצרפתית מסוף שנות ה-90 ועד אמצע שנות האלפיים, הם אפילו הגיעו לגמר ליגת האלופות ונוצחו על ידי פורטו של מוריניו בשנת 2004.

אחרי אותה עונת שיא עזבו הכוכבים הגדולים, ומונקו החלה לנסות לבנות עצמה מחדש, לאסלו בולוני הרומני, פרנצ'סקו גוודלין האיטלקי, לא ממש הצליחו במשימה הזו, ולא יצרו את אותה היציבות שהייתה תחת דידייה דשאן. התקוות הופנו אל עבר מחלקת הנוער של המועדון אשר טיפחה כמה שחקנים שהיו אמורים לסחוב אותם חזרה לצמרת. פרדריק נימאני, יאניק סאגבו, דיסטל זולה ויוהאן מולו כולם היו חלק מאותם תוצרי מחלקת נוער, חברים בנבחרות הצעירות של צרפת שזוכות בדרך כלל להצלחה בטורנירים לגילאים צעירים, אלא שכיום הם מושאלים למועדונים בליגות נמוכות, ומוכיחים כי משהו במועדון לא עובד כמו שצריך.

היא אמנם נוצחה בגמר הגביע הצרפתי אשתקד על ידי פ.ס.ז', אך את הליגה סיימה רק במקום השמיני בדרך לעוד עונה מאכזבת. גי לאקומב קיבל את המושכות לעונה נוספת והתקוות לחזור למרכז במה גדלו כאשר החלוץ הרומני, דניאל ניקולאי הגיע מאוקזר ופטר הנסון השבדי הותיק הצטרף מראן, ובכל זאת מונקו חוותה פתיחת עונה רעה שהובילה לפיטוריו של לאקומב.

מחליפו לוראן באניד, חזר לקבוצה מגלות בנסיכויות המפרץ, ומיד צירף אליו את הגינאי פאסקל פיינדונו שחזר לליגה הצרפתית, ובכדי להוסיף מימד של כוח צורף גם מאמאדו דיארה שהגיע לאחר שלא בדיוק נספר בידי מוריניו בריאל מדריד. יחד עם החלוץ הדרום קוריאני המצויין צ'ו –יאנג פארק התקוות לצאת למסע היחלצות מהתחתית היו גבוהות, בכל זאת הסגל של מונקו עולה על זה של יריבותיה לתחתית, אך כאשר הקבוצה מפסידה פעמיים לעולה החדשה ברסט, מנוצחת על ידי ולנסיין, יריבתה לתחתית, ובמחזור האחרון על ידי נאנסי מהתחתית גם כן, אין זהו פלא כי מונקו מרוחקת מרחק 3 נק' מאוקזר  (שגם היא התרסקה בעקבות השתתפות בליגת האלופות העונה) שנמצאת מעל לקו האדום.

בכל זאת ישנו שיפור מסוים ביכולת וכשנותרו שמונה מחזורים לסיום העונה, כל משחק יחשב לגמר גביע ובו לא תרצה לרדת מונקו מנוצחת כמו בגמר אשתקד. כבר במחזור הקרוב תפגוש מונקו את האחרונה ארלה במאבק מפתח שאם אותו לא תנצח יכול להיות שהדרך לליגת המשנה תהיה סלולה.

ראוי לזכור כי למונקו מעולם לא היה קהל אוהדים תומך, ברוב המשחקים האצטדיון הלא גדול סטאד לואי השני אשר מכיל 18,500 כלל לא מתמלא, וכנראה שלא נזכה לראות קהל שתומך ודוחף את השחקנים למלחמה על ההישארות בליגה, ומאידך גם אם הקבוצה תרד כנראה שיותר מידי דמעות לא ישפכו ברחבי הנסיכות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אני לא יודע אם שמתם לב אבל מוטי איווניר הוחתם לעונה נוספת במכבי תל אביב ויאמן אותה עד יוני 2012.

ככה, בין ידיעה על הגזר דין לנשיא לשעבר ובין ההכנות למשחק של הצהובים מהכדורסל בפתיחת ההצלבה קיבלנו ידיעה שפעם הייתה מרעידה את עולם הספורט והיום היא אמנם כותרת ראשית בחלק מאתרי האינטרנט אבל נדמה כאילו לאף אחד לא אכפת.

אז נכון, הצדקנים בתקשורת יגידו שכמו שאלונה ברקת עשתה עם ניר קלינגר (החתימה אותו לעונה נוספת בדיוק כאשר הקבוצה משחקת על הפנים) גם מיץ' גולדהאר מייצג את הקול השפוי בביצת עסקני הכדורגל. אם אני משווה אותו לפרוספר אזגי אז בכלל, הוא קדוש מעונה.

יחד עם זאת, שוב נראה כי במכבי תל אביב שום דבר לא בא עם תכנון ולאחר מחשבה. מיץ' גולדהאר ציין כי אחת הסיבות להחתמה הנוספת של מוטי איווניר היא "ניסיונו בפיתוח צעירים התואם את מטרות המועדון". הבנתי, אז לעלות בהגנה במשחק האחרון שני שחקנים בני 18 שרועדות להם ה – אתם יודעים מה, זה נקרא ל"טפח צעירים".

אני מבין שלהפיל את האשמה על הביזיוניות האחרונים של הקבוצה רק על מוטי איווניר זה לא בדיוק נכון ולשחקנים יש חלק מאוד גדול בכישלון, אפילו יותר ממוטי. אולם לא יכול להיות שהוא מוחתם לעונה נוספת בזמן שהקבוצה חוטפת תבוסות על ימין ועל שמאל. לא ידעתי שנותנים פרס על כישלון.

אם לדבר ברזולוציה קצת יותר רחבה, אז בעשור האחרון מכבי תל אביב עושה את כל הטעויות האפשריות וגם את הלא אפשריות. על מנת לבנות קבוצת כדורגל טובה צריך קודם כל בעלים יציבים וזה ממש לא המצב במכבי. בנוסף, צריך מנהל מקצועי שייבחר את המאמן שלו וייתן את החופש כדי לבנות קבוצה לפי ראות עיניו אך עם פיקוח מצדו. בשלב של בחירת השחקנים הנוסחה היא לשלב צעירים עוד בשלב מחנה האימונים יחד עם התאמה של סגל ישראלי וזר שיתאים למרקם קבוצתי בריא.

לפי דעתי, כל הלחץ שתמיד שוטף את המועדון פוגע בו פעם אחר פעם אבל לחץ יש גם בצד האדום של העיר ובירוקים מהכרמל וזה לא מונע מהם להצליח.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
לטור טיול לבאר שבע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

קחו אותי בעירבון מוגבל! טוב, ברור שזה מה שתעשו. כל אחד והדעות / הימורים שלו אבל כיוון שנתנו לי את המנדט להביע את דעותיי בפומבי, קבלו את ההימורים שלי לתוצאות רבע הגמר ליגת האלופות:

ריאל מדריד – טוטנהאם:

שנים לא פשוטות בכלל עוברות על הבלאנקוס. הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות הכדורגל העולמי הפכה בשנים האחרונות לצל חיוור של היריבים המושבעים מקטלוניה. אולי למעט עונת 07-08 בה ריאל הייתה באמת מעט טובה יותר, ביתר העונות האחרונות, בארסה גרמה לכך שריאל תיראה כעוד קבוצה שמנסה לשים מקל בגלגלים של המכונה המשומנת באדום-סגול שטסה במהירות האור לעבר התואר הספרדי.

על ההופעה באירופה בכלל מיותר לדבר. שש שנים לא עברה הקבוצה את שלב שמינית הגמר. עד שבא מוריניו והופ… הנה אנחנו ברבע הגמר (יגידו אוהדי ריאל – עם הגרלה נוחה יחסית) עם סיכוי טוב להגיע לחצי וככל הנראה עם הזדמנות נהדרת לנקום נקמה מתוקה במיוחד ולהגיע לגמר ליגת האלופות על חשבון היריבה השנואה מברצלונה.

כדי שזה יקרה הקבוצה תצטרך לעבור את התרנגולים, קבוצה שחזרה לתודעת הליגה האנגלית ואוהדיה בשלוש השנים האחרונות, קבוצה שרוצה בהופעתה הראשונה בליגת האלופות להגיע הכי רחוק שאפשר על חשבון אריות הכדורגל האירופי – ריאל היא בהחלט כזו.

שורה תחתונה:  הספרס מדהימים את אירופה

ברצלונה – שחטאר:

האם קורה משהו לא טוב במכונה של פפסי (פפ את מסי)? נראה שבשבועות האחרונים הכדורגל שמציגה הקבוצה הקאטלונית הפך לקצת פחות מלהיב וקצת יותר שבלוני. לדעתי… זה רק נראה. שלא תבינו לא נכון, שחטאר היא הגרלה קשה מאד. ברצלונה אמנם פייבוריטית ברורה אבל הנסיעה לאוקראינה היא לא חדשות טובות מבחינתה.

הקבוצה האוקראינית עם שלישייה אימתנית כמו אדוארדו דה סילבה, לואיס אדריאנו ודאגלאס קוסטה כבשה בבית עד עכשיו שמונה שערים וספגה אחד בלבד ואין ספק שהיא מסוגלת בבית לעשות צרות איומות לבארסה. מה לגבי המשחק בספרד? זה כבר סיפור אחר…

שורה תחתונה: בארסה נוסעת ללונדון בחצי גמר

אינטר – שאלקה:

אלופת אירופה הגאה כבר הייתה עם רגל וחצי מחוץ לטורניר היוקרתי אבל לא קבוצה כמו הנראזורי תוותר ואחרי משחק כדורגל יוצא מן הכלל, עברה הקבוצה את הבווארים ממינכן בדרך, אולי, להיות הקבוצה הראשונה אי פעם שזוכה בתואר שנה שנייה ברציפות.

הקבוצה עוברת שנה לא קלה בליגה האיטלקית. במשך רוב העונה היא רודפת אחרי שנואת נפשה, מילאן ויתר הקבוצות בסרייה A לא ממש עושות לה חשבון, דבר שבא לידי ביטוי בכמות ספיגת השערים שעומדת עד עכשיו על 32 שערים.

מול אינטר מתייצבת שאלקה שעוברת השנה בליגה הגרמנית, איך נגדיר את זה? עונה לא משהו. מצד שני, בליגת האלופות יש לקבוצה עונה לא רעה בכלל. הפסד בודד לליון בתחילת העונה לא מנע מהקבוצה להמשיך הלאה ולהציג כדורגל יעיל ולפרקים אף מהנה (וכבוד להפועל ת"א על המשחק בארץ).

אין ספק שראול וחבריו יעשו את כל המאמצים להמשיך הלאה, מאמצים שלעניות דעתי, לא יעלו בקנה אחד עם היכולת שלא תספיק מול אינטר.

שורה חתונה: אינטר רחוקה שלושה משחקים מזכייה נוספת.

מנצ'סטר יונייטד – צ'לסי:

לטעמי, הקרב המעניין של שלב רבע הגמר.

מה עוד אפשר להגיד על שתי הקבוצות האלו ועל היריבות הגואה ביניהן? לא הרבה.

כמו שזה נראה כרגע, הקרב על התואר באנגליה נשאר בין שתי קבוצות בלבד – מנצ'סטר יונייטד וארסנל. צ'לסי רחוקה מדי ולא יציבה מדי בשביל להוות גורם משמעותי בקרב זה. מנצ'סטר לעומתם נראית כמי שרצה לעבר תואר נוסף ולא שועל וותיק כמו פרגוסון יוותר לחניכיו לפני שהתואר ינוח בארון המלא בכל מקרה. נכון, יש את ארסנל שקצת מפריעה בדרך אבל בינינו (ויסלחו לי אוהדי ארסנל) איזה סיכוי יש להם??!!

באירופה זו אופרה אחרת לגמרי. אנצ'לוטי רוצה לסיים את הדרך שלו בסמפורד ברידג' (נראה שהוא לא ימשיך לעונה נוספת) עם התואר האירופי הנכסף ועל כך הוא ישים את כל כובד משקלו באימון חניכיו, בניגוד לפרגוסון שעוד נאבק בליגה ובגביע, שם מחכה לו היריבה העירונית השנואה.

שורה תחתונה: צ'לסי בחצי גמר.

ולאחר שכל זה נאמר ואם אתם מתעקשים למשוך אותי בלשון, ההימור שלי:
חצי גמר: טוטנהאם – ברצלונה

אינטר – צ'לסי

גמר:      ברצלונה – צ'לסי

אלופת אירופה: נו באמת…

לטורים נוספים של טל פאר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

גילוי נאות 1 – אני אוהד ברצלונה.

גילוי נאות 2 – אני ממש, אבל ממש, לא אוהב את ריאל מדריד (בלשון המעטה)

גילוי נאות 3 – אני ממש, אבל ממש, לא אוהב את ז'וז'ה מוריניו ורונאלדו (ללא קשר לריאל מדריד)

לפני הסופר קלאסיקו האחרון בין ברצלונה לריאל מדריד, ברגע של צניעות אמיתית, אמר רונאלדו: "אותנו ברצלונה לא תנצח 8:0" וזאת בעקבות הניצחון של הקטאלונים שבוע לפני כן על אלמריה.

האמת… צדק! זה נגמר רק ב 5 והכוכב הפורטוגלי, יחד עם מאמנו, לא ממש ידע איפה לקבור את עצמו וחיכה שהזמן יעבור כדי שקבוצתו תוכל לנצח את סנטאנדר, סוסיאדד ודומיהן, וככל שיתקרב הסופר קלאסיקו הבא עלינו לטובה באמצע אפריל, כך הפנינים שיצאו מפיו ומפי מאמנו הדגול ילכו וישתפרו.

אז היום, שלושה וחצי חודשים אחרי אותה השפלה, יוצאים שוב שני הפורטוגלים מהחור אליו הם זחלו בסוף נובמבר ומנסים לעצבן את הדוב הקטאלוני כדי שזה ייצא מכליו ואולי, רק אולי, הבלאנקוס ינצלו זאת ויוציאו תיקו מכובד בברנבאו ומי יודע, אולי אף יגיעו יותר רחוק באירופה.

אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי שברצלונה הבהירה לארסנל שכדורגל יפה הוא עניין של הגדרה. יבואו אוהדי ריאל ויגידו: "אם השופט לא היה מרחיק את ואן פרסי, ארסנל הייתה עוברת"… ואני בא ואומר: "אם לא מסי, צ'אבי, אינסייטה, וייה, אלבס, פויול, פיקה, ואלדס ועוד ועוד, ברצלונה לא הייתה מפרקת את אירופה".

נו בחייאת, הרי מדובר פה בקבוצה הגדולה בכל הזמנים. נכון, הייתה אייאקס של שנות ה 70 והייתה ריאל של שנות ה 60 אבל כדורגל כזה חוויתי, מהנה ויעיל אף פעם לא ראינו.

ליגת האלופות נכנסת בימים אלה לישורת האחרונה וכמו שזה נראה כרגע, לרבע הגמר מגיעות הקבוצות שבאמת מגיע להן להיות שם. למזלנו (אוהדי ברצלונה) ולמזל אוהדי הכדורגל בכלל, התערב הצדק ודאג שארסנל לא תהיה שם; פשוט כי הקבוצה שארסנל שיחקה נגדה טובה יותר ומגיע לה, למען האמת, להגיע עד לגמר ואף לקחת את הגביע.

בדרך ברצלונה תפגוש את אינטר או יונייטד או שחטאר או אולי אפילו את ריאל (ההגבלות כבר לא קיימות) אבל אף אחת מהן, באמת אף אחת, לא מסוגלת – עם או בלי כדורגל יפה – לעצור את המלכה החדשה ישנה של הכדורגל האירופי, מלכה שתישאר מלכה, לפחות עד שפפסי (פפ את מסי) יחליטו שדי… הגיע הזמן לעבור לאתגר הבא.

בבקשה, בבקשה שהיום הזה לא יגיע!

לטור מסי? רונאלדו? צ'אבי!
לטור one, 11 gunners
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט