תגית: כדורגל ישראלי

האם יורגן קולין מהפועל תל אביב בעט בכוונה בפרצופו של ירו בלו מ-מ.ס. אשדוד?

השניים ניסו להגיע לכדור, נפלו לדשא, ואז קולין פגע עם רגלו בפנים של בלו. השופט הרביעי עמד מטרים ספורים, אך לא פצה פיו.

מה דעתכם? האם הגיע אדום לקולין?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מי הבקיע את השער היפה ביותר במחזור האחרון בליגת העל בכדורגל?

האם מאור בוזגלו מהפועל באר שבע או אולי זה היה בכלל שובל גוזלן?

צפו בחמשת השערים היפים בליגת העל בכדורגל:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

איזה שער נפלא, וללא ספק מועמד לשער העונה בליגה הישראלית.

בדקה ה – 49 של המשחק בין הפועל באר שבע למכבי פתח תקווה, מאור בוזגלו שרף את המגרש, מסר הצידה לסיראז' נאסר שהקפיץ בחזרה לבוזגלו שסיים עם מספרת אדירה ולתוך הרשת. גולאסו!

היה זה שערו השלישי העונה של מאור בוזגלו.

צפו בשער הנפלא:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

על פי הפרסומים בתקשורת, מאמן נבחרת ישראל הגיש דו"ח המסכם את קמפיין מוקדמות אליפות העולם. כפי שכולם יודעים, הנבחרת לא העפילה למונדיאל. כרגיל.

בשלב זה נראה כי מדובר בדו"ח תמציתי (3-4 עמודים), שהוגש לעיון יו"ר ההתאחדות. בעתיד, ישמש את ועדת האיתור בבואה לבחור את מאמן הנבחרת. עד כאן, נראה כי מדובר בחידוש מבורך. מאמן הנבחרת ביחד עם ראשי ההתאחדות מתחקרים ומפיקים לקחים מהקמפיין שחמק לנו. מרתק לגלות כי מאמן הנבחרת הוא גם תמציתן בחסד. במומחיות רבה, הצליח לסקר קמפיין שלם (כשנתיים), לתת ביקורת כנה, הפקת לקחים, וראייה לעתיד (בתקווה) וכל זאת על גבי מספר מצומצם של עמודים.

לצערי, חסד מופלא זה אינו מוצג לציבור. לפחות בשלב זה. הפנייה לדוברות ההתאחדות נתקלה בחומה בצורה:

"מדובר בדו״ח פנימי אשר הגיש המאמן לרגל סיום קמפיין מוקדמות גביע העולם – כפי שהתחייב שיעשה כן עם מינויו לתפקיד. מטרת הדו״ח, מעבר לדיווח השוטף על אופן ההתנהלות בקמפיין, היא גם לאפשר למאמן להיות כן ופתוח בדבר הנושאים והגורמים שלדעתו מנעו את ההעפלה של ישראל לטורניר. אין כאן ׳הסתרה׳ של ׳סודות מדינה׳ אלא, רצון לאפשר למאמן לפרוש את דעותיו באופן כן ומלא".

ניסיון נוסף לקבל העתק, מהטעם שצוין "אין כן הסתרה של סודות מדינה", כשל אף הוא. הצעתי כי ההתאחדות רשאית ל"השחיר" טקסטים רלוונטים בדו"ח לא התקבלה.

ראוי להזכיר כי דו"חות חקירה בעניין רצח רבין, מערת המכפלה, מלחמת יום הכיפורים, פורסמו והינם גלויים לעיון ציבורי. אך שוב, בחיוך, מדובר בדו"ח "כן ופתוח" ועל כן ההתאחדות בוחרת שלא לפרסמו.

ועדת האיתור

ההתאחדות לכדורגל החליטה (על פי פרסומים בתקשורת) כי תוקם ועדת איתור לבחירת מאמן הנבחרת. על פי המלצת "הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל" ("ועדת דודי כהן"), הוועדה תבחן שלושה מועמדים פוטנציאליים. לאחר מכן, תבחר שני מועמדים סופיים ותגיש המלצתה לאישור המזכירות. שוב, כמו במקרה גוטמן, ההתאחדות מפספסת את הסעיף ב"תקנון נבחרת ישראל" הקובע כי הסמכות בידי ההנהלה ולא בידי המזכירות.

על מנת להיזהר בלשוני, בחרתי להפנות לדברי ועדת דודי כהן, בעניין הנהלים הקיימים:"נראה כי נהלים אלה מאפשרים להנהלת ההתאחדות לערוך מינויים על פי שיקול דעתה בלבד, שכן ועדת האיתור מורכבת מאנשים מטעמה, ואלה אינם בהכרח בעלי הידע המקצועי הדרוש לבחירת מאמן ראוי" (עמוד 38 בדו"ח הוועדה).

במקביל, פרסומים מלמדים כי חברי ועדת האיתור כבר הכריעו כי מאמן הנבחרת יקבל הזדמנות נוספת. לטעמי, ראוי שאותם חברי ועדה, שכבר גיבשו דעה, בטרם שמעו את המועמדים, יודיעו על התפטרות מהוועדה. כך, נכון ציבורית. ונכון משפטית.

מחליפים את לוזון

הגדלת כוחו, בדרך של לחיצת "לייק", של דף הפייסבוק "מחליפים את לוזון", נראית כאופציה היחידה להבראת הכדורגל בישראל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הפועל עכו רשמה ניצחון חוץ יפה נגד הפועל רעננה אמש, הרבה בזכות הרגל השמאלית והכיפה של גיא דיין.

גיא דיין קיבל את הכדור, התקדם כ 27 מטרים מהשער והניף את השמאלית האדירה אל שערו של גל ניר שלא הצליח לעצור את הכדור.

החלוץ חגג את השער כמו כל שער שהוא חוגג – שם את הכיפה שהוא מחביא בגרב על הראש. הוא כמובן ראה את הצהוב על זה.

לאחר המשחק דיין אמר שהוא ימשיך לשים את הכיפה על הראש לאחר כל שער, ושהוא מקווה לראות הרבה כרטיסים צהובים. מה דעתכם? האם מגיע לדיין צהוב על חגיגת הכיפה?

צפו בשער המצוין של שחקן הפועל עכו, גיא דיין:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הגיע הזמן לסכם את הקמפיין הראשון (והאחרון?) של אלי גוטמן. על דבר אחד נדמה שיש קונצנזוס והוא שגוטמן של הנבחרת לא מזכיר במאומה את גוטמן של הפועל תל אביב.

סגל משתנה, תפקוד לקוי בקבלת החלטות, שמירת אמונים לשחקנים שלא בכושר היו מנת חלקו של המאמן הלאומי. חוסר בעמוד שדרה ואמירות עלק פטריוטיות אפיינו את ה"גרמני".

אז כמו השחקנים, העסקנים, והאוהדים גם גוטמן אומר להתראות לברזיל 2014 ולא בטוח בכלל שיגיד שלום לצרפת 2016.

לטעמי, מה שבטוח הוא שלראשונה מאז שנים רבות יש לנו סיכוי טוב, אפילו טוב מאוד, להעפיל ליורו הקרוב. ולמה? זה בגלל ידידנו, מישל פלאטיני, שהחליט להגדיל את מספר הנבחרות המשתתפות באליפות מ-16 ל-24 ולכן נותן צ'אנס לנבחרות בדרג ה-3 וה-4 לעלות באופן נדיר לטורניר גדול (מישהו אמר ישראל?).

מקום 1 ו-2 מעפילים אוטומטית לטורניר ומקום 3 שהוא מנת חלקנו ב20 שנה האחרונות יתמודד בפלייאוף על העלייה ביחד עם הנבחרות שסיימו באותו המקום בבתים המקבילים.

אי לכך ובהתאם לזאת, צריך ל-ה-ע-ז בקמפיין הבא. השחקנים יהיו אותם שחקנים (עם שינויים פה ושם) כך שהמחצית השנייה מול פורטוגל צריכה להיות התחלה של שינוי קו המחשבה.

אז נשאלת השאלה, האם אלי גוטמן הוא המועמד האופטימלי ביותר לקחת את הצ'אנס הזה? לפי האמור לעיל, לא ממש. אין שוני ברמת המחויבות והרצון של הנבחרת בעידן גוטמן, פרננדס או קשטן. אותן תוצאות מביכות, אותה שמחה על תיקו שגנבנו מנבחרת גדולה כשהמשחק לא חשוב לנו.

נדמה שאם ניקח את האמירות של השחקנים בנבחרת בתקופת שלושת המאמנים האחרים נגלה שאין שינוי מהותי. יש אווירה טובה בנבחרת והמאמן חייב לקבל עוד קמפיין למרות שנכשל.

אז לא. גוטמן לא צריך להמשיך. כיוון, שבנוסף לכל האמור לעיל, גוטמן לא יעז במשחקים החשובים בקמפיין הבא. זה לא בDNA שלו.

וחבל. עבור כולנו. כי זה הצ'אנס הכי טוב שנקבל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מילד מבטיח שמראה ניצוצות במדי אלופת המדינה ולוקח אותה עד ליגת האלופות, לעוד שחקן בקישור המעובה של מכבי חיפה שנמצא בצומת דרכים בקריירה. כך הגיע אייל גולסה למצב החדש והלא מוכר לו – שחקן ספסל.

ב26.05.01 התקיים מחזור המשחקים האחרון של עונת 2000/1 של ליגת העל. בקריית אליעזר נפגשו מכבי חיפה ומכבי ת"א. המשחק היה לפרוטוקול בלבד, שכן חיפה הבטיחה את האליפות מספר מחזורים קודם. המשחק זכור בעיקר בגלל אוהדי מכבי חיפה שנמחצו על הגדרות בסוף המשחק, כשרצו לפרוץ למגרש ולחגוג את האליפות. הצל הכבד הזה העיב על האליפות של הירוקים וגם על עוד היסטוריה קטנה שנעשתה באותו היום.

בדקה ה67 יצא ראובן עטר, האליל של  יציע ג' ודמות כמעט מיתית בקרב אוהדי מכבי חיפה, ונכנס במקומו יוסי בניון, הסופרסטאר החדש של הכדורגל הישראלי ומי שזה עתה נכנס לנעליי עטר ככוכב החדש ביציעים. בניון עוד הספיק להיות מעורב בשער השלישי של מכבי חיפה במשחק שנגמר ב3-2 לטובת המארחים. על תואר האליפות, שהגיע אחרי 7 שנים שחונות, חתום יותר מכולם הקשר הצעיר עם 13 שערים ו13 בישולים, כשהוא גם נבחר לשחקן העונה של הליגה. כשהגיע גולסה לחיפה וקיבל את מספר 15 של בניון ההשוואות לא איחרו לבוא.

מתחילת הקריירה שלו, דיברו על אייל גולסה כבניון הבא. הוא נחשב לכשרון הכי גדול של השנתונים שלו, ולא היה ספק שהוא בדרך הבטוחה להיות כוכב. במשחק הראשון שלו בהרכב, נגד מ.ס אשדוד הוא כבש שער יפהפה ונבחר לשחקן המחזור, נראה היה שההבטחה מתחילה להתממש, אך גולסה מיעט לשחק בהרכב בשנה הראשונה שלו בקבוצה וסיים את העונה עם גול אחד.

 שנה מאוחר יותר כבר אי אפשר היה להתעלם ממנו, כשתרם רבות לעלייתה של מכבי חיפה לליגת האלופות עם שערים חשובים נגד אקטובה הקזחית ורד בול זלצבורג מאוסטריה בשלב המוקדמות. אחר כך הגיע הפרשה עם לאציו, וקפיצת המדרגה ממעמד של שחקן מבטיח לכוכב מוכח לא הגיעה. מאז גולסה עומד במקום ומעמיד ממוצעים  דלים של שני שערים ושני בישולים לעונה, למעט עונת 2009/10 בה כבש חמישה שערים. המספרים והסטטיסטיקה האישית של גולסה הם לא של שחקן שמיועד להוביל את מכבי חיפה, והוא יודע את זה גם.

אחת הביקורות הבולטות נגד מכבי חיפה בשנים האחרונות היא התלות המוחלטת שלה ביניב קטן. גולסה היה אמור להיות האיש שיישא איתו בנטל של ניהול המשחק והובלת הכדור. לפרקים היה נראה שגולסה עומד לממש את ההבטחה, אך זה נשאר בגדר ניצוצות והברקות חד פעמיים. דווקא בנבחרת הצעירה, גולסה היה יציב והציג יכולת גבוהה במשחקי הידידות שקדמו ליורו הצעירות, כשבשני המשחקים נגד הולנד וגרמניה היה המצטיין במגרש.

ואז הגיע טורניר היורו וגולסה היה חלש. לקינוח, הוא גם הורחק במשחק נגד איטליה ובכך סיים למעשה את השתתפותו בטורניר. ובכל זאת היה נראה שגולסה על סף מעבר לחו"ל. בתקשורת נכתב על התעניינות מצד מספר קבוצות  וביניהן סטנדרד ליאז', שמינתה את גיא לוזון למאמנה. במכבי חיפה החלו בגיבוש הסגל עם ההבנה שגולסה לא ימשיך בקבוצה ויימכר לאירופה. על המשבצת שלו הגיע הרכש החדש מספרד, רובן ראיוס.

ראיוס הגיע וסיבך את גולסה בפלונטר. מצד אחד, הוא לא עבר לקבוצה מחו"ל, ומהצד השני המקום שלו בהרכב נלקח על ידי הספרדי החדש. ההתחלה של הספרדי במכבי חיפה לא בישרה טובות לגולסה. הוא לא הפסיק להפציץ שערים והשתלט לחלוטין על התפקיד של יניב קטן כמוביל הכדור העיקרי של הקבוצה.

גולסה החליט לא לחדש את חוזהו בחיפה וההנהלה החליטה להשעות אותו ולתת לו להתאמן עם עמאשה ועזריאל המנודים. הקשר כנראה הבין שהוא חייב לשחק , וזה לא משנה כרגע אם זה בארץ או בחו"ל  והגיע לסיכום עם הקבוצה על המשך דרכו.

בינתיים הקבוצה החלה לקרטע, ואיתה צלל ביחד ראיוס. השילוב של המומנטום השלילי שהקבוצה נקלעה אליו עם הקמפיין בליגה האירופית מאלצת את בנאדו להשתמש ברוטציה, וכך אחרי שחזר לסגל מוצא את עצמו גולסה בפתחה של עוד הזדמנות להוכיח מה הוא שווה, רק שעכשיו נקודת הפתיחה שלו שונה. אם בעבר, למרות יכולת בינונית, גולסה ידע שהוא באנקר בהרכב, היום הוא צריך להילחם על דקות משחק. הסיטואציה החדשה יכולה להוציא ממנו רעב ואסרטיביות שלא ראינו ממנו בעבר, ההבנה שהוא לא מוגן יכולה לתת לו את קריאת ההשכמה שהוא היה צריך. אולי דווקא מהמקום הזה הוא יצמח ויתפתח להיות השחקן שכולם ציפו שיהיה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מסתבר שלאוהדי הכדורגל בישראל יש קצת תרבות.

אוהדי הפועל פתח תקווה פרסו דגל ענק בהשראתו של בטהובן במשחק נגד מכבי נתניה.

למעלה היה שלט שכתוב עליו: 'פתאום התחלתי לנגן את פור אליז של בטהובן' כשאוהדים מכוסים בדגל אדום ענק, ואז כשהוא נעלם, עלה דגל של בטהובן מנגן על פסנתר.

להפועל פתח תקווה אולי אין את הקהל הכי גדול בארץ, אבל הוא בהחלט אחד היצירתיים שיש. כבוד!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

כבר חודשים שמתנהלת מלחמת חורמה בין ההתאחדות לכדורגל לבין הטוטו ועמיתיו. אותה מלחמה שהיתה בצללים במשך תקופה מסוימת וניצתה לתודעה הציבורית במסיבת העיתונאים הידועה לכל אוהד ספורט פשוט, שזכורה לרוב בגלל מופע תכלית של שרת הספורט (והחינוך) הגברת לימור לבנת.

בגלל שרק לאחרונה התחלתי לראות משחקי הכס (אז לא לעשות ספוילרים!), כל סיפור מלחמת השליטה על הכדורגל הישראלי מזכירה מאוד בקווים מקבילים את הקרבות השליטה על ה-Iron throne  במשחקי הכס:

בתפקיד המלך ג'ופרי כמובן אבי לוזון יו"ר ההתאחדות לכדורגל – אינו אהוד בקרב העם, אך מצד שני למי אכפת מה העם חושב, הוא שולט והוא ימשיך לשלוט בממלכת ההתאחדות לכדורגל עד אשר קרב עיקש יתיש אותו. אליו מצטרפים כל משפחת לאניסטר הרי הם משפחת לוזון על שלל אילן היוחסין שלהם, כאשר כמובן שעלייתו של לוזון לכס הברזל סייעה למשפחה לשפר את מעמדם בממלכת הכדורגל הישראלי.

בתפקיד דנריס אם הדרקונים הגברת לימור לבנת – שורפת כל מה שבדרכה, לא מפחדת מקרב ועימות עם אף אחד ורואה בסכסוך המתמשך מלחמה של דורות אחורה. כמו דנריס כך הגברת לבנת אוספת מאחוריה צבא של יועצים, אנשי תקשורת ואוהדים שמוכנים לצאת איתה למלחמה לצורך השבת הכדורגל הישראלי לידיים אליהם הוא שייך, אל שר הספורט והעם.

בתפקיד טייווין לאנסיטר/לורד בייליש שהם שרי המטבע האחראים על התקציב ניצב צחי פישביין – יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט צחי פישביין דומה מאוד לשתי הדמויות, מצד אחד כמו טייווין לאניסטר בתוך תוכו הוא אדם טוב שפשוט נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון ולצערו (או שמחתו) הוא משתייך למשפחת הטוטו. מצד שני כמו לורד בייליש גם לורד פישביין מנהל בית זונות.

בתפקיד המלומד לואין נמצא מקבילו הצעיר יותר במעט פרופסור ירון זליכה – הוא אומנם בצללים אך לוחש על אוזניהם של מקבלי ההחלטות. הוא רוצה לכוון ולהנחיל לממלכה את הדרכים הנכונות והערכים לפיהם צריכה ממלכה להתנהל. בדומה לו פרופסור זליכה חיבר מסמך מקיף על הדרך בה צריכה מערכת הכדורגל בישראל להתנהג, אך כצפוי לא כל בני המלוכה מסכימים להקשיב לעצותיו.

גם לחומה יש מקבילה בכדורגל הישראלי, מאחורי החומה ניצב אויב לא ידוע, דבר מפחיד שמעטים חזרו לספר על אשר מתרחשב בצידו השני. החומה היא מטאפורה לכל טורניר כדורגל גדול אליו מסרבת נבחרת ישראל להגיע. מעטים חזרו לספר על מה שקורה בטורניר גדול ומאז 1970 מועברים לילדים סיפורי אלף לילה ולילה על מה שמתרחש בטורנירים גדולים הרחק מעבר לחומה, מקום אליו הכדורגל הישראלי מפחד להגיע.

נכון שניתן לכל דמות כמעט למצוא את מקבילה במציאות, הרי אם נחשוב על זה רגע, כל מה שקורה במשחקי הכס זהה כמעט לחלוטין (למזלנו עם פחות רציחות ודם) לכל שקורה בכדורגל הישראלי – כולם רוצים לשלוט, להשאר בתודעה הציבורית, להשאיר חותם, להתקדם ולהעצים את כבוד המשפחה או הבית ממנו הם מגיעים. בגידות, תככים, מזימות, כספים וזהב, נישואים לאנשים הנכונים, ניצול הזדמנויות – הכל תקף גם לכדורגל הישראלי.

ישבתי וחשבתי והכל הסתדר חוץ מדבר אחד, מי הוא המלך שבצפון? מי בגרסא הישראלית שלנו הוא אדם הנכון באמת להנהיג, האדם שראוי, שמסוגל לסחוף אחריו את העם, שיגרום לנו להאמין שעדיין יש מי שנלחם עבור מה שצודק ונכון עבורנו. שאם כל הכבוד לערך נאמנות למשפחה, הנאמנות הראשונית שלו היא לעם שהמליך אותו.

בתקווה שבשנה הקרובה נזכה לגלות את האיש הנכון להצעיד את הכדורגל הישראלי קדימה ולהפסיק לשחק במלחמות – כנראה שזה לא יקרה, אז לפחות נתנחם בעונה חדשה של משחקי הכס!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם