היום אני רוצה לדבר על פרשיית דמארי. אותו דמארי, אשר קיבל מעמד אליל בקרב אוהדי הפועל ת"א עקב סירובו לעבור למכבי חיפה.
אנשים, עומר דמארי אנוכי ברמות קשות, והטירוף הוא שהוא מצליח לצאת מהסיפור הזה סמל.
הפועל ת"א זקוקה למכירתו כאוויר לנשימה (למרות שמישהו הניח ערבויות מלאות בקיץ, ופשוט חושש שהערבויות יתממשו, שזו שערורייה בפני עצמה אבל זה לפוסט נפרד), אך הבחור מתעלם לחלוטין ממצב הקבוצה ודואג לטובתו האישית בלבד בכדי – לצאת לאירופה בתום העונה ולקבל חוזה גבוה יותר (סטטיסטיקות מראות שבינואר סכומי ההעברה והמשכורות נמוכות משמעותית מאשר בעת בניית קבוצה בקיץ).
את כל זה עוטף הפוליטיקאי הביישן וכתבי החצר באריזת "אני אוהב את הפועל ורוצה לשחק בה". ברור לדמארי, שאם יעבור לחיפה, זה לא יהיה לשלושה חודשים, וכי חיפה תרצה ודאי להחתימו על חוזה ארוך טווח ולדחות את היציאה שלו לאירופה.
לו דמארי היה באמת אוהב את הפועל, היה בוחר לעזוב את הקבוצה מיידית ולעזור לה לשלשל לכיסה כמה שקלים רעננים, כשם שעשה ברק יצחקי שנאלץ לעזוב את בית"ר בזמנו.
ציון 3 לדמארי. ציון 3 לקהל של הפועל, ששבע מהכתרת סמלים של קבוצות אחרות אחרי שנה-שנתיים. תירגעו קצת. יש לכם סמלים שעשו הרבה יותר עבורכם מעוד שכיר חרב של עמוס לוזון.
דרך עמוד הפייסבוק משה פרימו – ציון 3