תגית: כדורגל ישראלי

ליגת העל, ליגת פלאפון, ליגת טוטו, ליגת ווינר, יש קיזוז אין קיזוז, יורדת אחת שלוש עולות, שלוש יורדות עולה אחת, 12 קבוצות, 14 קבוצות, 16 קבוצות.

הלו לוזון!!! תתעורר!!! תפסיק לבלבל את האוהדים, כדורגל זה המשחק שלנו, של העם.

יוחזר לאלתר משחק הסופר-קאפ או משחק אלוף האלופים כפי שנקרא כאן. משחק שמהווה יריית פתיחה לעונת המשחקים ומהווה נדבך נוסף למסורת הכדורגל בישראל. אפשר להעניק לו את השם "גביע אלוף האלופים על שם אבי כהן ז"ל", מגדול שחקני הכדורגל שהיו כאן ובכך להעניק מורשת חזקה לענף בכך שהדורות הבאים יכירו את אחד מענקי העבר שהניף בגאון את דגל המדינה באירופה.

שמות השחקנים יתנופפו על גביהם כפי שהיה במכבי תל אביב בעונה החולפת, ובבני יהודה לפני כמספר שנים. המטרה היא שהשחקנים יחשבו פעמיים לפני שהם עושים טעות כלשהי. אף אחד לא יירצה ששם משפחתו ייקשר לרגע גורלי שפגע בקבוצתו.

מכבי חיפה זכתה ב-12 אליפויות וכוכב אחד מתנוסס מעל סמלה לציון הזכיות. מכבי תל אביב זכתה ב-19 אליפויות ושלושה כוכבים. הפועל תל אביב זכתה ב-13 אליפויות ושני כוכבים, מכבי נתניה ב-5 אליפויות ולה יש חמישה כוכבים על החולצה. מכבי חיפה התבססה על פי המודל האיטלקי, התל אביביות על פי זה הגרמני ואילו אלה מעיר היהלומים על פי המודל ה"נתנייתי". כל קבוצה עושה ככל העולה על רוחה, דבר שמתווסף גם לסמל הליגה שכל קבוצה מצמידה לאיזה חלק שהיא חפצה בו על החולצה (בנוסף, לספונסרים הליגה יוצמד סמל הליגה כמו שמוצג בהתאחדות לכדורגל).
ייחקק מודל הגיוני בהתאחדות לכדורגל למספר הכוכבים שמגיע לכל מועדון להוסיף ולהדר את סמלו.

איך יכול להיות דבר כזה שתוכנית סיכום המחזור לא משודרת בערוץ פתוח?! כילד קטן הייתי מחכה לשבת בערב לצפות בתכנית סיום המחזור – "הדקה ה-91" ולמוצא פיו של יורם ארבל ולא נרגע עד שאני צופה בכל השערים שהיו בשבת.
לאחרונה הוכנס חוק שהשידור החוזר של תכנית סיכום המחזור תחויב להיות משודרת בערוץ פתוח בתוך שעתיים מסיומה בערוץ בתשלום. המשמעות היא שרוב האוהדים יוכלו לצפות בה בשעות מאוחרות ולא נוחות. איך אפשר לגדל דור אוהדים שלא גדל בכלל על צפיית שערים מקומיים מגיל צעיר.

ציפייה לאורך כל השבת…

יש צורך לערוך את המשחקים בשעות סבירות, כך שילד חיפאי שנסע לבלומפילד לא יחזור הביתה מאוחר בלילה כשלמחרת הוא צריך ללכת ללימודים

בנוסף, כולנו זוכרים את הנפת האליפות הביזיונית של הפועל תל אביב בטדי במשחק האליפות מול בית"ר ירושלים כאשר אין אפילו במה מסודרת במרכז המגרש, אלא סוג של חטיפת הצלחת על ידי באדיר מאורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות, וריצה לעבר יציע האוהדים. אין בעיה עם שיתוף הקהל בזכייה אך צריך לתת כבוד למעמד ולא לערוך אותו "על הדרך" מה שנקרא.

ובחיפה כמו בחיפה ערכו השנה טקס מכובד, הרי כולם ציפו שתחת עינו הפקוחה של הנשיא שחר ייערך טקס רציני וראוי.

אני מקווה שנראה מהלכים דומים לאלה שהצעתי, שייתנו צביון מסוים לכדורגל בארצנו הקטנה. שיהיה לנו כיף ותשוקה להגיע לאצטדיונים (בתקווה סופסוף גם לאלה החדשים שנבנים) ושזיכרונות הילדות יחזרו גם בעתיד.

אז איך מכבי תל אביב תראה השנה?
טורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

לאחרונה צצות שמועות על רצונה של מכבי חיפה להחליף את ולדימיר דבאלשווילי בחלוץ זר "שישדרג את הקבוצה". לפי המועמדים הנוכחיים, אם מכבי חיפה תחליף את הגאורגי זו תהיה אבדה גדולה.

נתחיל דווקא מהסוף: מעמדו של ולדימיר דבאלשווילי מעורער מאוד והוא כנראה יעזוב. אני לא חושב שהטור הזה יגרום למכבי חיפה לשנות את דעתה, אך בכל זאת , אין עיתוי טוב מזה לכתוב על דבאלשווילי מה שאני חושב כבר המון זמן.

החלוץ בן ה-25 כבש 28 שערים ב-65 משחקים במדי מכבי חיפה, בינם הרבה שערים חשובים כמו צמד נגד אקטובה, שער  נגד זלצבורג וכמובן נגד הפועל תל אביב. למי שבה להגיד "ארבייטמן הבקיע בעונה אחת 28 שערים" צריך לזכור שני דברים: ראשית, ולדימיר דבאלשווילי בניגוד להרבה חלוצים אחרים בינם גם שלומי ארבייטמן (שבינתיים מתייבש בגנט), מבשל הרבה שערים, ובניגוד לדעה של רוב פרשני הטלוויזיה הוא לא אגואיסט כלל.

נכון, לפעמים הוא עושה שטויות ומשתהה עם הכדור, אך אין שחקן שלא עושה טעויות. שנית, ולדימיר דבאלשווילי לעיתים נדירות מסיים 90 דקות ולרוב מוחלף בסביבות הדקה ה-60 כחילוף הראשון. אני לא מבין למה, כי הכושר הגופני שלו מצוין, הוא לא מפסיק לרוץ, ובמשחקים ששיחק זמן מלא הוא היה מצוין. אני אף פעם לא הבנתי למה דווקא ולדימיר דבאלשווילי-בחור נחמד, שעובד קשה ונחשב מבחינה חברתית לשחקן אהוב בחיפה, ובטח ובטח בין החלוצים הטובים שנחתו פה, זוכה לכזו שנאה מהתקשורת והאוהדים. לא חשוב מה הוא עושה יש ביקורת כלפיו. אם הקבוצה לא נראית טוב "צריך להחליף את דבאלשווילי" "הוא תוקע את המשחק". כשהוא מבקיע שער אומרים "עם כאלה שחקנים טובים לידו מה הבעיה להבקיע שער", וגם כשהוא משחק בסדר ושאר הקבוצה נראית רע תמיד איכשהו האשמה נופלת עליו ולצערי זה קורה אצל כל פרשן טלוויזיה ואצל האוהדים.

אז מדוע הגאורגי צריך להישאר בחיפה:

מאמצע העונה שעברה, תומר חמד היה באופן טבעי במרכז הבמה. מה עוד שהשיתוף פעולה של ולדימיר דבאלשווילי עם תומר חמד היה חייב לשים את אחד מהם בצד, כי סך הכול שניהם בעלי סגנון משחק דומה. דבאלשווילי בלע את האגו לטובת הקבוצה ושיחק יותר כפועל אפור ועוזרו של תומר חמד כדי שהקבוצה תצליח, ולא ניסה לכפות את עצמו. תכונה זו נדירה אצל חלוצים, בטח חלוצים זרים שלרוב באים רק לשפר את הסטטיסטיקה שלהם.

בנוסף, יהיה חכם מאוד להשאיר אותו כי השילוב עם וויאם עמאשה המהיר יכול להיות קטלני, משום  שמבחינת יכולות אין ספק שהם משלימים אחד את השני ולדבאלשווילי יהיה נוח יותר לשחק לצידו של עמאשה, שכמובן גם יהנה משיתוף פעולה שכזה, מה עוד שהמועמדים הנוכחיים לקבוצה הם לא שחקנים כאלו טובים והיחיד מכל השמות שצריך לשקול את צירופו הוא סליהי האלבני שהוא חלוץ לא רע בכלל.

גורם נוסף שצריך לגרום לאלישע לוי להשאיר את ולדימיר דבאלשווילי, הוא העובדה שהוא אהוב חברתית וכבר התאקלם בחיפה. להביא עכשיו חלוץ חדש ויקר שייקח זמן רב עד שיתאקלם בקבוצה ובמדינה חדשה עלול לפגוע מאוד במאבק ליגת האלופות וגם בליגה. סיבות נוספות אשר בגללן צריכים להשאיר את הגאורגי בחיפה הן: דבאלשווילי מאוד חזק מנטלית, המשברים שהיה צריך לעבור (חילופים מוקדמים, אי תמיכת הקהל, ובעונה הנוכחית אחרי היחלשות הסגל וטראומת הקיזוז, נאלץ לשחק עם שחקנים פחות איכותיים מאשר בעונה הראשונה שלו בקבוצה). תוסיפו לזה את היכולות –קריאת משחק טובה, משחק ראש מצוין, מיקום, הגיוון במשחקו, וכמובן היותו מבשל לא רע, צריכים או לפחות אני מקווה שישאירו את "לדו" עוד שנה בחיפה.

לטור לא לפחד כלל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

דבר אחד שכן אפשר לזקוף בוודאות לזכותו של יו"ר ההתאחדות הוא השבחת הכדורגלן הישראלי. עדן בן-בסט, תומר חמד, אדריאן רוצ'ט ואיציק כהן, כולם צריכים להגיד תודה למי שנתן להם את הבמה באמצעות שינוי מבנה הליגות. הכדורגלן הישראלי מנייה בעלייה

הכדורגלן הישראלי ממריא תרתי משמע, שחקנים שלא חלמו לפני שנתיים לשחק בליגת העל, מוצאים עצמם משתכרים במאות אלפי יורו בקבוצות אירופאיות,  בעוד שחקנים בעלי פוטנציאל שחשבו כי הקריירה שלהם כבר לא תפרח מוצאים עצמם לגיטימיים פתאום. אין ספק, הגדלת הליגה היא זו שגרמה לפריחה הלוהטת הזו, ואין טעם לעצור אותה.

לוז און? הכדורגלן הישראלי הוא זה שמרוויח
אבי לוזון בדרך כלל מושמץ וסופג ביקורות רבות, אך באם נסתכל על התמונה הכוללת של ליגת העל בשנתיים האחרונות אין ספק שהוא האיש שאמור לקבל קרדיט רב מאותם סוכני שחקנים כמו דודו דהאן, רונן קצב, עובד קראוס ואפילו אבי נמני. אין צל של ספק, האיש מאחורי הקיזוז הבין את חוסר הספורטיביות שבדבר והוא כנראה יבוטל, אך הגדלת הליגה ל-16 קבוצות יצרה כדורגל ישראלי תוסס, שחקנים צעירים שפתאום מבטאים את הכישרון שלהם, וכדורגל שמגיע לפריפריות ולא מתרכז רק על קו תל אביב – חיפה.

פריחה מחודשת
תומר חמד, האיש שרק בשבת האחרונה ערך את הופעת הבכורה במדיה של נבחרת ישראל, אך החלוץ שכבש העונה יותר מכל שחקן אחר במדי האלופה מחיפה, היה עד לפני שנתיים עוד כישרון שלא פרץ את מחסום גיל הנוער. הוא בילה בנבחרת הנוער, והבקיע עשרות שערים בקבוצות הצעירות של מכבי חיפה, אך מאז עלה לבוגרים נדד בהשאלות ולא ממש זכה לגעת באושר. דווקא אשתקד במדיה של מכבי אחי נצרת הוא נתן עונה טובה כזו שהקנתה לו מקום בסגל של מכבי חיפה, ולמרות שתחילת הדרך החדשה במדים הירוקים לא הייתה פשוטה, חמד מבוקש היום על ידי קבוצות רבות באירופה ונתון למעקב צמוד. מבנה גופו החסון, משחק הראש המצוין, ו-13 שערי ליגה לא הותירו ספק כי חמד אכן מתאים לליגת העל ובגדול. לולא האפשרות שניתנה על ידי לוזון למכבי אחי נצרת לשחק בליגת העל ולחמד לתת במדיה עונה טובה, לא בטוח שזה היה המצב היום. כמוהו גם רועי דיין, שעלה ליגה עם הפועל עכו, ומצא בית שייתן לו במה ובתמורה ייהנה משעריו. דיין, סומן ככישרון במחלקת הנוער של מכבי ת"א, אך כשהיה נדמה כי הקריירה של החלוץ בן ה-27 כבר לא תמריא הגיעה העונה האחרונה, ובעונה הבאה הוא כנראה יתרוצץ בבלגיה או יוון. עדן בן-בסט הסתובב בין הספסל של מכבי חיפה להשאלות, אך את הפריצה של העונה האחרונה במדי הפועל חיפה הוא תירגם לחוזה של 400 אלף יורו. בן-בסט הוא עוד אחד שהרוויח מכך שניתנה במה לכדורגלן הישראלי, וידע לנצל את החוש לשערים שאפיין אותו עוד בימיו במחלקת הנוער של הירוקים מהכרמל. רן בן-שמעון הפיק מטעמים משחקני ליגה לאומית כמו אלעד גבאי ואופיר חמו, כאשר שחקני בית צעירים של קריית שמונה שעימם העפיל לליגת העל כמו עדי אלישע, שיר צדק, תומר סוויסה ומעל כולם אדריאן רוצ'ט השתבחו בזכות האמונה שלו בהם. האופציות להאמין ניתנות רק בליגה של 16 קבוצות, כזו שלא צריך להסתגר בה ולפחד לאבד את משרת המאמן או לרדת לליגת המשנה כפי שכבר קרה לנציגת אצבע הגליל בביקורה הקודם בליגת העל. ראובן עטר עשה פלאים עם ילדי מכבי נתניה, ימפולסקי, בן הרוש, ודגני, והחזיר לחיים שחקנים מוכשרים כמו קובי דג'אני ונחום, במכבי תל אביב הבינו כי לא המיליונים יביאו תארים ושחקני הבית הכישרוניים, ריף פרץ, דור מיכה, אלירן ג'ורג' ואחרים הם שיהוו את השלד בשנים הקרובות, כך גם באשדוד עם ניר ביטון המצוין, בית"ר ירושלים עם אריאל הרוש, קובי מויאל, אלי דסה וחן עזריאל, ובהפועל חיפה עם רואש, ממן, אראל ואבוקרט, אפילו סכנין שהרוויחה לשנים הקרובות את עלא אבו-סאלח ומוחמד קנדיל.

הליגה הלאומית כסנונית
לא רק ליגת העל היא המרוויחה מליגה בת 16 קבוצות, גם קבוצות הליגה הלאומית שמצליחות לפתח שחקנים ולהרוויח עליהם. רמי גרשון, תוצר מחלקת הנוער של עירוני ראשל"צ, העולה החדשה לליגת העל, משחק זו עונה שנייה בבלגיה וחבר קבוע בסגל הנבחרת של לואיס פרננדז. לולא הייתה ליגת העל בת 12 קבוצות כפי שקודמיו של לוזון חשבו, לא בטוח ששחקנים שפורחים בליגת העל בדמותם של אביב חדד, איציק כהן ויניב לביא לא היו תופסים את מקומו של גרשון בליגה השנייה ובכך מונעים מאיתנו אפשרות לפתח עוד תוצר מקומי שרק ילך וישתבח. הפועל נצרת עילית, היא לא מאריות הכדורגל הישראלי, אך כזו שמחלקת הנוער שלה כבר סיפקה לנו תכשיט בשם איתי שכטר וחלוץ לגיטימי לגמרי בשם מוחמד כליבאת, הרכש הראשון של מכבי נתניה לעונה הבאה. נצרת עילית היא גם זו שפיתחה את החלוץ ירדן כהן, זה ששמו מוזכר בקבוצות המובילות של ליגת העל, האלופה, מכבי חיפה, מכבי נתניה ולאחרונה גם הפועל ת"א. חלוץ נוסף ששיחק אשתקד בקבוצה מהצפון, מוטי מלכה, ילבש בעונה הבאה את מדיה של הפועל ב"ש. הקבוצה מבירת הנגב בכלל מפנה פניה בכיוון הליגה השנייה, ועתידה לצרף את ריף מסיקה, תוצר מחלקת הנוער של מכבי נתניה וכזה שדווקא לא הצליח להשתבח תחת שרביטו של עטר, אך עונה טובה אצל בני טבק בהפועל הרצליה נותנת לו הזדמנות לחזור למרכז הבמה. כמוהו נמצא עוד מספר לא מבוטל של כדורגלנים ישראלים שעתידם עוד לפניהם.

כל שנותר הוא לקוות שלא ישנו לנו את מבנה הליגות. כדורגל הוא של העם, וצריך להגיע גם לפריפריות, לפתח שחקנים ולשבח את הנבחרת בעתיד כפועל יוצא. הכישרון של הכדורגלן הישראלי שריר וקיים, רק תנו לו מקום לפרוץ, ומקום הוא רק בליגה בת 16 קבוצות. שלומי חנוכה, איתי טואף ובן מלכה כבר מתדפקים על דלתות ה"פריצה הבאה".

לטור דמיון פורה – ציפיות מקבוצות הליגה
לטור החוק הכלכלי – מהפכה כלכלית בכדורגל
לטור פניני גביע – הפנינים של ארבלקוביץ'
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אני אפתח בשיחה שהייתה לי עם חבר בשם איתמר בתחילת העונה. איתמר אמר לי שמכבי תל אביב רוכשת את כל השמות של הכדורגל הישראלי ומביאה זרים יקרים והכל ב-100 מליון שקל. צחקתי לו בפרצוף. הוא אמר לי שהוא מפחד ממכבי תל אביב השנה ושנראה לו שהם ידרסו את הליגה. אני לא הפסקתי לצחוק.

מי שלא מושפע מהתקשורת שמנפחת כל בלון קטן להר אוורסט, יגיד לכם שהכישלון של מכבי תל אביב היה צפוי. כל רכישה שמכבי תל אביב ביצעה (למעט ברק יצחקי) היה נועד לכשילון. אותו סגל של מכבי תל אביב  שווה אולי 30 מליון שקל. אך השחקנים קפצו על הארנק הפתוח וכך קרה ששחקנים שגמרו את הסוס כבר באמצע העשור הקודם שילשו את שווים. קלמי סבן ואבי סטרול כבר מזמן שכחו מגרש מה הוא, ומי שזוכר מתי הייתה ההופעה הטובה (שלא נגיד אפילו סבירה) שירים את היד. מכבי החתימה בעיקר שחקנים שלא שיחקו חצי שנה ומעלה, או כאלה שהשם שלהם הלך לפניהם בתחילת שנות האלפיים וכבר אז הבינו שאין להם יותר ממה שכבר הציגו. גל אלברמן ורוברטו קולאוטי ש"שיחקו" בגרמניה שכחו כבר מזמן שהדשא ירוק. ובעקבות הפציעות שהם עברו הרכש שלהם היה תמוה. באותו כסף ואפילו בפחות, היה אפשר להביא שחקנים טובים בהרבה.

על הזרים אין מה לדבר, מדוניאנין שהגיע בקול תרועה התברר כלא שונה מכל שחקן ישראלי טיפוסי אחר – עצלן. ואיך במכבי לא בדקו את עברו של השחקן? אם היו בודקים, היו מבינים שזו לא האישיות שהייתם רוצים בקבוצה שלכם. מכל מקום זרקו אותו, שחקן שרב עם מאמנים ולא הצליח בקבוצה בינונית מינוס בספרד. עם מערך סקאוטינג טיפה יותר תקין, היו מוצאים במכבי תל אביב שחקן ישראלי טוב בהרבה. אין במכבי תל אביב שחקן אחד שיכול לשחק בהרכב של מכבי חיפה או הפועל תל אביב, וזאת לטעמי הוכחה לכך שלמכבי תל אביב לא היה סיכוי מלכתחילה לסיים לפני 2 הגדולות. מכבי תל אביב היא הגרסא הגרועה של ריאל מדריד. המון רכש, המון בזבוזים, ועל כלום. בלי שום שייכות. אומנם בסוף העונה הבינו זאת במכבי, ויעשו נכון אם יתנו למוטי איווניר את המושכות להרבה שנים.

ב-100 מליון שקל אפשר לבנות קבוצה שתשלוט לבד בליגה. אבל בשביל זה צריך איזון וידע בבניית קבוצות כוכבים. במכבי אין את זה. אין דבר כזה הצלחה מיידית בעולם. זה מוכח.

לגבי יתר הקבוצות בליגה שמאוכזבות ממקומן בליגה אפשר להגיד שייצאו מהסרט שלהן. למעט 3 קבוצות בישראל, כל האחרות באותה הרמה, והכל תלוי בנקודת הזמן בהן נפגשו, וכמה שטויות הבוס אמר ועשה. כל קבוצה יכולה לרדת ליגה וכל קבוצה יכולה לסיים במקומות 3-14. אך להגיד שמכבי פתח תקווה או כל קבוצה אחרת רוצה לסיים במקומות 1-4 זו בדיחה. ועצוב שיש מי שמאמין לה.

כדאי שמועדונים יפסיקו לחיות באשליות. שיתנו לצעירים לשחק, לא ישקיעו סכומים גבוהים מעבר לרווחים שלהם. ואולי יום אחד, אם רק יפסיקו להיות שכונה. יש סיכוי שקבוצה שלא מוגדרת אחת מ-4 הגדולות תזכה באליפות.

לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטור ראש חולה במיטה חולה
לטור ההתאחדות לכדורגל – שטח הפקר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

שתי דקות מן הפתיחה, סלים טועמה טורח ומשחרר בעיטה נאה ומסובבת אל שערו של דוידוביץ'. שער ראשון נכבש וגורם לי למחוק הקדמה פלצנית של מספר פסקאות. נדמה כי נסחפתי אחר טורי הספורט הרבים שגמעתי בשבוע האחרון, מחפש בערגה אחר מעמד גמר הגביע. מבעד עמדת שידור, אני שומע את צוות ערוץ עשר הכולל את יורם ארבל ואחד אייל ברקוביץ', מנומס עד כה. בחודשים האחרונים הוא אינו מנבל את פיו לעתים תכופות ומתגלה כפרשן טוב. ארבל מן הצד השני אינו מספיק לנער את הלכלוך מפרשית ענת קם וכבר מאבחן כי בעיטה של סיידו היא ניסיון להציל את המולדת, מנסה מזלו בקוטב ימין של המפה הפוליטית, יודע כי העם מעריך פטריוטים.

הפועל תל אביב זכתה בגביע לבסוף, במשחק שלא התעלה לרמה גבוהה והתאפיין בבינוניות כה מוכרת מן ההיצע הישראלי. בדקה השלושים לערך, הבנתי כי לא אוכל להמשיך ולסקר עוד את המשחק. כל שנותר לי הם מתאבני נחמה בדמות אוצרות מילוליים מן הצמד ארבל את ברקוביץ', מהם יודע כל בר דעת, אין להתעלם. קבלו אם כן את שבעת המשפטים הגדולים ביותר שהושלכו לראוות האוהד הממוצע במהלך המשחק:

1. "בוקולי פצוע, אז בוקולי פצוע"
יורם ארבל מסבר את האוזן בעניין פציעתו של הקשר.

2. "גם אם יהיה אפס אפס, זה גמר"
ברקוביץ על קדושת המעמד.

3. "איזו נגיחה, וואליד יא וואליד"
יורם ארבל מחמיא לבאדיר על שמו הפרטי.

4. "חבורת מטורפים נכנסה למגרש"
יורם ארבל הופך את האוהד שפרץ לכר הדשא ואת הדולקים אחריו לקבוצה אחת.

5. "לפחות היו נכנסים ערומים, משהו"
יורם ארבל מפליג בדמיונו יתר על המידה.

6. "אולי גם המזל התמזל מזלו, אתה יודע, לפעמים המזל"
אייל ברקוביץ' מבהיר את עמדתו בעניין החילוף של גדיר והאפשרות כי יכבוש.

7. "אף אחד לא זוכר שום דבר, אף פעם. זוכרים רק גמר גביע"
אייל ברקוביץ' מדגים בעצמו כיצד שוכחים דברים שנייה לאחר שמכריזים עליהם.

משחק מלהיב? לא בדיוק, כי אם בידור זול בגזרת המיקרופון.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אחת הסיבות העיקריות שבגינם הכדורגל הישראלי ממשיך לצנוח ברייטינג וברמה היא הניהול הלא מוצלח שלו. ההתייחסות של הממונים עליו היא כשל מוצר מוצלח שיש רק לשמר אותו. אך בפועל השימור רק מזיק לענף.

הפוליטיקה הפנימית של ההתאחדות היא הרסנית וגורמת למצב להראות כמו שהוא היום. חוסר מקצועיות של אנשים שכמעט כולם לא באמת באו מהכדורגל עצמו. החלטות שמתבצעות כאילו בוצעו באיראן נראות כאן כדבר רגיל שבשגרה.

היו"ר המכהן, הוא הצרה הגדולה של הענף. אדם שלא "שם על אף אחד" גם לא סופר את האוהדים שהם הלקוח הכי חשוב של המוצר אותו הוא צריך למכור. אז נכון, יאמר לזכותו שהוא הביא את אליפות אירופה עד גיל 21 לישראל, אך לא בגלל הרמה  של הליגה או האיכות. פוליטיקה היא העניין המרכזי כאן.

מותר ליו"ר לאהוד איזו קבוצה שהוא רוצה. אסור בתכלית האיסור ליו"ר להביע זאת או להראות זאת בכל דרך שהיא. כך שלרדת לחדר ההלבשה של קבוצתו של אחיו היא פסולה מאוד. באיזה עוד איגוד מכובד בעולם היו"ר הוא בעלים לשעבר של קבוצה השייכת לאחיו.

הליגה עצמה מאורגנת בצורה לא הגיונית. יותר מידי מרווחים בין מחזורים, ואין בכלל מחזורי אמצע שבוע כמו בליגות הגדולות. למשוך אוהדים באמצע השבוע זה קל יותר ונכון יותר. שעות המשחקים מושפעות מהטלוויזיה, אך אם הרייטינג לא טוב אז למה לשדר בכוח את המשחקים?

למעט משחק אחד, כל המשחקים חייבים להיות משוחקים ביום שבת בערב, על טווח של 3 שעות בין תחילת המשחק הראשון לסיום האחרון. השידורים של הכדורגל נראים שכונתיים מאד, צ'רלטון מביכה את עצמה באיכות השידור והשדרים שלה. ההתאחדות חייבת לקבוע פורמט שידור קבועה לכל הגופים ולדרוש שידור חינם אחד ביום שבת בנוסף לשידור חינם ביום ראשון. תוכנית סיכום המחזור חייבת להיות מייד בסוף המשחקים בערוץ פתוח. תוכנית בת שעה וחצי עם פרשנות, אורחים ועניין. הכל בתוך הפורמט של הליגה.

ההתאחדות לכדורגל חייבת להתקדם למאה ה-21, העסקנים חייבים לעוף משם, ולפנות מקום לדם צעיר. חייבים לפרק את העניין של מכבי או הפועל, ולעבור למבנה מקצועי נטו. כך שלכל ליגה מקצוענית יהיה מנכ"ל, דובר, ומתאם פעילות. ולליגות הנמוכות בנפרד. שחקני עבר ומאמני עבר חייבים להשתלב במערך ההחלטות ובניית העתיד של הספורט.

מערך השיווק של ההתאחדות כמעט ולא קיים. בעבר הרחוק לפני משחק נבחרת כל רשתות השיווק הגדולות שיווקו את המשחקים עם כרטיסים מוזלים. במצב שבו הקהל סולד מהנבחרת, חייבים להתעשת שם למעלה וכדי לא לאבד את האוהדים, חייבים לערוך שיתופי פעולה עם מוסדות גדולים לגבי כרטיסים.

מיתוג מחדש של הענף חייב להגיע, וכמה שיותר מהר, צריכים ללמוד מחברות גדולות במשק, כי רק כך יצפו בשידורי הטלוויזיה והקהל לא יברח.

הנושא שמטריד הרבה אנשים הוא בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, כנראה שהשופטים של בית הדין מנותקים מהעולם, והם לא חובבי ספורט, אחרת קשה להבין את העונש המטופש של משחק ללא קהל. באף מקום בעולם לא משתמשים בעונש הזה. ובמרבית המקומות העונשים הם כספיים וכבדים. הורדת נקודות בפועל ולא ע"ת היא מאד יעילה. ועל כך בכל התפרעות אוהדים תבוצע מייד הורדת נקודות. לבטל את המושג על תנאי ולהפעיל מיידית את העונש. זו הרתעה לקבוצות ולאוהדים.  אולי במקום משחקים ללא קהל, עונש שיכול להיות מצוין הוא פשוט לקיחת ההכנסה של הקבוצה מאותו משחק ולהעביר אותה לארגון צדקה במקום לכיס המועדון.

התקווה הגדולה שלי היא שאנשים טובים יתעשתו על עצמם ויבצעו את השינויים בהתאחדות, שהעומד בראשה הוא שחקן עבר. כזה שבאמת איכפת לו מהספורט והכדורגל בארץ.

לטור ראש חולה במיטה חולה
לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

בהמשך ישיר לפחיתות האדירה במעמד המאמנים בישראל, כך חלה היתדרדרות באיכות בעלי הקבוצות בישראל. בשנים האחרונות, ובעיקר בעונה החולפת "זכינו" לחוות בעלי קבוצות שעושים שם רע לכדורגל יותר מהרמה המשוחקת, בעיקר ע"י הקבוצות שלהם.

האגו של אותם בעלי קבוצות הורס את המועדונים, שכנראה לא עושים בדיקה קודמת איזה סוג של אנשים מגיע לשלוט על המועדון האהוב שלהם. כמובן שלא כל הבעלים כאלו, אך מדובר על הרוב.

השנה קיבלנו מגוון של התבטאויות ומעשים שרק גרמו לנו לחשוב איך אנשים מוכנים לעבוד אצל אותם אנשים, והאם ההתאחדות פשוט נרדמה עמוקות במשמר על הקבוצות שרק סובלות. מפיטורי מאמנים הזויים לגמרי, למשל חטא ההיבריס במקרה של הפועל פ"ת, פיטורי מאמנים סיטונאית כאילו מדובר בסרט להשכרה. אצל סכנין, שם ההנהלה השערורייתית ביותר בליגה. ועד השפלות מאמנים ויציאה מכל מפרופורציות.

בליגה שלנו יש מספר בעלי קבוצות שעובדים במודלים מוצלחים והם חזי מגן ויענק'לה שחר. שני אנשים שצריך להוקיר אותם ולחפש עוד כמוהם.

הפועל תל אביב סובלת עד עכשיו מ – 2 שותפים שלא אוהבים אחד את השני, ועושים הכל כדי להרוס לאחר. המועדון בדרך להתרסקות ובמועדון נוצרו 2 מחנות ברורים, אלה שיפסידו כנראה יעזבו את המועדון. שחקנים לא זוכים לקבל בונוסים והבטחות בגלל שאף אחד מהבעלים לא רוצה לעמוד במילה של השותף שהבטיח את אותו סכום כסף.

כדי שלא נחזור על מקרי טביב-הראל או גאיידמק-אגייאר, ההתאחדות חייבת לבצע שינויים אדירים בכל מה שקשור לבעלות על קבוצה ותקציבים. מכיוון שהיו"ר של הארגון הוא ממש כמו אלה שעושים את הבעיות, כנראה שיקח זמן רב לתקן אותם.

אך לדעתי אלה פתרונות רצויים:

* לפני כל רכישת מועדון, יבדק אותו אדם המעוניין לרכוש והוא יצטרך לחשוף את כל עברו ומהיכן הרוויח את הכסף על מנת למנוע כניסת פושעים למיניהם לליגה. תבוצע פנייה למשטרה    לבדיקה האם יש התנהלות ו/או חקירה כנגד אותו אדם (על אחת כמה וכמה אם מדובר ברוכש זר).

* בזמן הרכישה יתחייב הרוכש המיועד למספר שנים מינימאלי בהם יהיה בעלי הקבוצה ובתום התקופה יוכל לעזוב או לרכוש (בעצם להאריך "חוזה") את המועדון לזמן בלתי מוגבל. רכישה ראשונה תהיה לפחות ל – 5 שנים לפחות.

* בפעם הראשונה בה יעביר רוכש המועדון את התקציב, תבוצע התחייבות תקציב לשנתיים לפחות.

* הרוכש יחויב לפרט ולהציג את השקעה המיועדת בנוער, ילדים, ובמטרות המועדון. ראיה כלכלית לטווח של 5 שנים לפחות.

* בעלי קבוצות יישבו אך ורק ביציע הכבוד ולא בספסל הקבוצה. בעל קבוצה רשאי לשאת רק בתפקיד הנ"ל ולא במספר תפקידים (למנוע מקרה תומר סיני).

* כל בעל קבוצה יוכל להיות בעלים של עד 2 קבוצות במצטבר (למנוע מעבר של בעלים כמו שחקנים).

* קנסות קשים לבעלי קבוצות שידברו בתקשורת בצורה אשר לא מכבדת את הענף.

במצב שנוצר, בו בעלי קבוצות מתנהגים בצורה מזעזעת לאוהדים שלהם, למאמנים שלהם, ומדברים בעיקר שטויות, חייבים שינוי מיידי.

לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטור נותר רק להוריד את הכובע בפני אלישע
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

בסדרת הכתבות הבאה אני אנסה לסכם את העונה האחרונה, מכל מיני זוויות. בין אם הטובים או הרעים. כאלה שלא שנשכח, וכאלה שנרצה לשכוח כמה שיותר מהר ולתקן את המעוות. סביר להניח שהאנשים שעומדים בראש, יתקשו ליישם פתרונות  מכיוון שהפתרונות כוללים עזיבה שלהם.

קווים אדומים חדשים – מאמני ישראל

מספר שנים מדברים על כך שמעמד המאמן בישראל הוא נמוך. השנה התוודענו לכמה הוא נמוך. ים המלח גבוה לידו. ברוב המקרים המועדונים והאנשים שגורמים למעמד המאמן להיות כה רע, בסופו של יום גם משלמים על כך בריבית. בין אם בירידת ליגה או עזיבת שחקנים ונטישת הקהל. העונה הזאת אפשר להגיד, הרעה מכולם. כמובן שאצלנו השיאים שנשברים בדרך כלל לרעה, ועל כן יש לחכות לעונה הבאה.

יובל נעים התמנה בתחילת העונה למאמן בני סכנין. קבוצה שמתנהלת ע"י חמולות והעובדה שעדיין לא נחקרו שם ע"י ההתאחדות מעלה הרבה שאלות. אחרי כחודש וחצי החליטו בסכנין שהמאמן לא מתאים להם. השאלה היא מדוע לא בשיחת ההכרות וההכנה לעונה, לא עלתה הבעיה שבגינה עזב. איך קורה שמגיע מאמן וההנהלה לא  מציבה את כל השאלות לגבי המאמן. זה יותר נראה שאפילו ראיון קבלה לא בוצע.

מאז החליפה סכנין כ 6 מאמנים העונה. איך הם מצפים שמאמנים יצליחו שם או ירגישו בנוח, כאשר השליפות הן מהמותן. סכנין תאבק על הירידה כל עוד זה נראה כך. בשלב מתקדם של העונה, אותו יובל נעים סגר בהפועל פ"ת שפיטרה את מחפוד, אליו נגיע בהמשך. הקבוצה שנראתה רע ובדרך לליגה השנייה. עלתה על הגל ונעים ושהביא שינוי, סלל את דרכה של הקבוצה להשארות כמעט בטוחה בליגה. הביקורות היו נלהבות והכל היה ורוד, אך לא בפ"ת. הנהלת הקבוצה שאין אחד שיודע מי באמת מנהל שם ומאיפה הכסף מגיע. החליטו שנעים לא מספיק והוחלט על פירוד הדרכים. הטענה של נעים היא כי תומר סיני החליט להיות הסמכות המקצועית. בעלי הקבוצה בעצם חושב שהוא מקצועי יותר מהאחרים. שיסתכל על המועדונים שבצמרת ויראה איך מנהלים קבוצה. האם שחר יקבע הרכב לאלישע? האם טביב יחליט מי ב 11 אצל גוטמן? סביר להניח שלא.

פ"ת העמידה מאמן קש ונכשלה קשות, הקבוצה חזרה למצב של ירידת ליגה וצברה לעצמה שם מאוד מאוד רע בעיני הרבה מאמנים ואנשי תקשורת. מאמן בכיר עם כבוד לא יגיע לאמן שם. אחד הקווים האדומים החזקים ביותר נחצו ע"י אשקלון והיו"ר התמהוני שלה. גיא עזורי מאמן הקבוצה, בתנאים די רעים וקשים, נלחם בתחתית הטבלה והיו"ר החליט לפטרו. אך מכיוון שלא רצה לשלם פיצויים ע"פ חוק החליט למנות מאמן מעל עזורי. המאמן סירב להתפטר כדי שיקבל את כספו כמגיע לו, אך אזגי החליט שהוא פשוט יגיע לאימונים אך לא יאמן בפועל. מה שקרה הוא שראינו את אחת התמונות המבזות ביותר בה מאמן הקבוצה לא מורשה לאמן את קבוצתו. אזגי קבע בכך שמאמן הוא כלום, אפס ושום דבר.  הביזיון הבאמת קשה לטעמי היה שמאמן אחר הסכים להגיע לאשקלון ובעצם לצחוק בפרצוף של קולגה שלו. מעניין איך מחפוד היה מרגיש אם זה היה קורה לו. איגוד המאמנים כשל כאן בצורה נוראית ובעצם הראה שאין לו כוח לכלום. הייתה חובה פה לקנוס את אזגי או לקבוע שגם אם עזורי יתפטר מיוזמתו, יחוייב אזגי רק על ההשפלה לשלם למאמן את שכרו עד סוף העונה.

פיטורי מאמנים הפכו שכיחים מאוד בשנים האחרונות. ישנם מספר רעיונות שיכולים לספר את המצב של המאמנים בארץ.

הראשון – הכנסת סעיף פשוט מאוד לכל המאמנים שבמקרה של פיטורים או התפטרות המאמן יקבל את שכרו עד סוף העונה/החוזה. מועדונים שלא יעמדו בכך, פשוט ישארו ללא מאמן מוסמך.

השני – חלון העברות. בדיוק כמו שחקנים, כך יהיה ניתן להחליף מאמנים בין חודשים יוני לספטמבר ובינואר.

הרעיון הוא שמועדונים יהיו קשיחים יותר לגבי המאמן אותו מחתימים ובאמת יבצעו בדיקה מקיפה לגבי איכותו והתוכניות שלו. לגבי מה שהוא יקבל מבחינת תקציב ומהם היעדים. לא יותר לחתום חוזה לחצי שנה.

לטור נותר רק להוריד את הכובע בפני אלישע
לטור לאן? לשום מקום !
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אלישע לוי בעונת אימון גדולה, סחף את מכבי חיפה לאליפות מפתיעה, חשובה ובעיקר משמחת מאוד עבור אוהדי מכבי חיפה.

גילוי נאות לפני תחילת הטור, אני אוהד את מכבי חיפה.

ברכות לחיפאים על האליפות, ובראש ובראשונה למאמן העונה אלישע לוי. אין בי רצון לחזור ולדוש הרבה בתנאי הפתיחה של אלישע לוי העונה (טראומת הקיזוז, עזיבת שחקני המפתח, איבוד האמון מצד הקהל וכו'). במקום להתעסק בעבר, ברצוני להתייחס לדרכי הטיפול של אלישע בכל נושא ונושא ובעיקר להחלטותיו המשמעותיות עד לאליפות המיוחלת היום.

בקיץ, אלישע לוי עמד במצב מוזר. מצד אחד לא היו ממנו ציפיות העונה לאליפות לאחר נסיקתה של הפועל תל אביב, ומהצד השני הוא הבין כי איבוד אליפות נוסף יהיה ככל הנראה יותר מבלתי נסבל עבור האוהדים וההנהלה והוא ימצא עצמו מפוטר. מה שאלישע כנראה לא חזה הוא עזיבת ארבעה שחקנים משמעותיים (כיאל, טשיירה, קינן, וארבייטמן), ומהצד השני אי קבלת השחקנים שרצה (ברק יצחקי וטוטו תמוז) אלא רכש דל יחסית (קאנוטו, עידן ורד הפצוע, אריק בנאדו שלומי אזולאי ותומר חמד החוזר מהשאלה). תוסיפו לזה את ההדחה המוקדמת והלא צפויה מול דינמו מינסק ותקבלו תנאי פתיחה גרועים. אבל במקום להישבר אלישע לוי האמין והצליח לגרום לקבוצה למרות יכולת לא מזהירה להיות יעילה ולצבור כמה שיותר נקודות תוך כדי שהוא חוזר ומדגיש שכל משחק חשוב, אבל מהצד השני הכל יוכרע אחרי הקיזוז. הצלחתה של הפועל תל אביב בליגת האלופות הובילה עוד פעם למצב מוזר, מצד אחד, על מכבי חיפה היה פחות לחץ לקחת את האליפות ומהצד השני יותר לחץ כדי להראות שהיא עדיין המועדון החזק בישראל ,להתנער מתדמית הלוזרים ובעיקר להוכיח שהנהלה שפויה ויציבה יותר חזקה מהנהלה של שני ליצנים. (ברכות לאלי טביב על רכישת הפועל תל אביב היום ,אני מקווה בשביל האוהדים שלהם שהוא לא יהפוך אותה להפועל כפר סבא 2).

בינגו ראשון

בנוסף לכל הקשיים, הרבה מאוד שחקנים נפצעו לאורך העונה (גאדיר, גולסה, ורד, דבאלשווילי, מסיללה ועוד) אבל אלישע לוי בהימור מושכל החליט לאפשר לשחקנים להחלים לגמרי מפציעותיהם ושלח שחקנים לניתוח במקום לדחותו לקיץ ונתן הזדמנות לשחקן כמו טוואטחה בידיעה שעליו יהיה לשחק לאורך מרבית העונה. בסופו של דבר אפשר להגיד שההחלטה הזו התבררה כנכונה וניתן היה לראות אותה ביכולת המשופרת של שחקני חיפה לעומת הפועל תל אביב ורעננות השחקנים.

בינגו שני

הרכש בינואר ואריק בנאדו. בסופו של דבר אלישע לוי בהחלטות של מאמן גדול לא התבייש להודות בטעויותיו, שיחרר את קאנוטו החלש, סיפסל את מימון, ולא התבייש לשנות מערך למערך של שני חלוצים והכנסת תומר חמד להרכב במקומו של גאדיר. הרכש בראשותו של פילאבסקי שהתגלה כאחד הבלמים הטובים שנחתו בארץ בצירוף יאיא סיידו שפורע את השטרות במשחקים האחרונים בצירוף נתינת הקרדיט לבנאדו במרכז ההגנה הוכיחו את עצמם וחיזקו את חיפה בצורה משמעותית. לדעתי בעניין השחקנים אלישע לוי טעה בשתי נקודות כשלא נתן קרדיט לאמיר אדרי שהיה מצוין במשחקים ששיחק במקומו של ניר דוידוביץ' שהיה חלש לאורך מרבית העונה, ואני פחות מתייחס לשטות נגד נתניה אלא יותר לחוסר יכולתו להציל בעיטות מסוכנות למסגרת ויציאה בקרנות, והורדת ג'ון קולמה לספסל שלדעתי הוא העוגן של הגנת חיפה ולא הבנתי למה הוא לא משחק לצד סיידו. אבל בסופו של דבר מחמאות לאלישע שהלך עם ההחלטות שלו עד הסוף והוביל את הקבוצה מהכרמל לאליפות.

בינגו שלישי

אלתורים. זה מתייחס קצת לבינגו הראשון אבל אין ספק שהוא גדול יותר ממנו. אלישע לוי הפך את שרשרת הפציעות מחסרון ליתרון. הוא ידע שבסופו של דבר האליפות תוכרע במשחקים האחרונים ולכן לא התבייש לשנות מערכים, לנסות שחקנים שונים בעמדות שונות ולשנות טקטיקות תוך כדי משחק. בסופו של דבר זה השתלם לו כשהפך למאמן יצירתי יותר היודע להשתמש היטב בכלים שיש לו ומסוגל לאלתר תוך כדי המשחק, ולדעתי זה גם הוביל לשיפור עצום באיכות החילופים שלו שפעם היו צפויים ולא כל כך טובים לעומת החילופים במחזורים האחרונים שהיו מצוינים ובתזמון נכון.

בינגו רביעי

ההתמודדות עם הקיזוז. למרות הלחץ הרב ששרר בחיפה לקראת הקיזוז שבא לידי ביטוי באיבוד 5 נקודות מול נתניה תוך שבוע, לוי ידע לייצב את הספינה השוקעת בזמן, למרות הקושי המנטאלי העצום אחרי ההפסד המיותר לנתניה, ניצחון הפועל בדקה ה – 90 באותו המחזור ומעל הכל, שלושה הפסדים רצופים לאדומים כולל 1 – 4 באחרון. החיפאים נראו חדים מאוד במשחק נגד הפועל תל אביב שהסתיים בניצחון חשוב ומאז משחקת כדורגל מצוין שהתבטא שני ניצחונות יפים מאוד על מכבי תל אביב בליגה, ועל אותה נתניה הפעם בגביע, וכמובן אתמול מול קריית שמונה.

לסיום, ברכות למכבי חיפה ובעיקר לאלישע לוי על התואר הזה ששייך בעיקר לו. הוא הוכיח שהוא ראוי לחוזה לעוד שנה, ונותר לי לאחל לו רק הצלחה בעונה הבאה, שעל הנייר אמורה להיות קלה יותר לאור (כנראה) התפרקותה של הפועל תל אביב מנכסיה ועונת מעבר בצד הצהוב של תל אביב.

טורים נוספים של יובל זיגדון
טורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הסתיימה לה העונה הרגילה בליגת העל בכדורגל, וכמו בשנה שעברה, כל הדיבורים, הרכילויות, והכתבות הביאו לנו ממטעמי סלט הקיזוז. דק דק. האם הקיזוז טוב לכדורגל? האם זה נכון לכדורגל? האם כדאי להמשיך עם השיטה גם בשנה הבאה? אז התשובה היא ברורה, וחד משמעית. לא !!!

מדוע מקזזים?

הטיעון המרכזי לקיום שיטת הקיזוז הוא שזה יוצר מתח ועניין. אני לא יכול להתווכח עם העובדה הזו, הרי לפני שנה הפועל תל אביב לקחה את האליפות בדקה האחרונה מרגליה המתאמצות (והרועדות) של מכבי חיפה. והנה, גם השנה, לאחר המחזור הראשון של הפלייאוף העליון הצליחה מכבי חיפה להפסיד את המשחק למכבי נתניה, למרות רגליה המתאמצות (אך שוב, הרועדות), ושוב קפצו כל תומכי הקיזוז מעל חומת הספורטיביות, וזרקו את הביטוי הכל כך מעצבן, אך לפעמים הכל כך נכון – "אמרנו לכם" !

איפה היצירתיות?

הקיזוז יוצר מתח ועניין, אבל זו שיטה ממש לא יצירתית. אפילו בשוויץ השתמשו בה בעונה אחת. האם הראש היהודי לא יכול להיות יותר יצירתי מהמרובעות השוויצרית?
רציתם מתח ועניין? למה שמקומות 4-6 לא יעברו להיות במקומות 1-3 בסוף העונה הרגילה? האם זה לא ייצור מתח ועניין גם? אולי בעצם שער של קבוצות במקומות 1-3 יהיה שווה חצי שער, וכך הם יצטרכו להבקיע יותר שערים מהקבוצות שבמקומות 4-6. האם זה לא ייצור מתח ועניין? ואולי אפילו ייתן תמריץ לקבוצות להבקיע יותר שערים.

אז מה הפיתרון?

לא לקזז ! אין ספק שאנחנו רוצים מתח ועניין בספורט. אין ספק שמשחק כדורסל שמוכרע בשנייה האחרונה הוא יותר מעניין ממשחק שנגמר ב – 20 הפרש. אך את המתח והעניין הקבוצות צריכות ליצור, ולא על ידי כל מיני שיטות כאלה ואחרות.
השחקנים עובדים כל כך קשה במהלך כל השנה, ופתאום בסוף השנה מורידים להם חצי מהנקודות.
איפה הספורטיביות בדבר? הרי צריך לתת לשחקנים לקבוע מי תהיה אלופה, ולא על ידי יצירת מתח ועניין מלאכותית.

אני מקווה מאוד שקברניטי הכדורגל הישראלי יבינו שזה לא צודק, שזה לא נכון, שזה לא ספורטיבי. ואם הם יחליטו גם בשנה הבאה ליצור מתח ועניין מלאכותי אני מקווה שיאמצו את אחת השיטות שציינתי למעלה.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
לטורים  נוספים של גלעד שטיינברג
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט