קיץ 2012 הביא איתו משב רוח רענן. לא הרבה ישראלים יצאו לחו"ל, יש אלופה חדשה ששמרה על רוב הכלים שלה, התל אביביות עושות קולות מלחמה ואפילו לחיפה מחזירים עטר(ה) ליושנה. כל זה לא מפתיע, אבל ההפתעה הגדולה מגיעה מכיוון הזרים שכולנו מכירים וחוזרים לעונה נוספת בליגת העל אחרי גלות בליגות הטובות באירופה
קבוצות הצמרת הישראליות והמוכרות רוצות לחזור למרכז הבמה, הפעם רובן מפעילות את הכלים הכי כבדים שהן יכולות להעמיד ולא מתכוונות לוותר ואפילו לא לחסוך בכסף. כל זה נכון גם לגבי הזרים החדשים שנוחתים בארץ הקודש, אך מה נגיד על זרים חוזרים? כאלו שנתנו פה את העונות הכי טובות בקריירה חוזרים לסיבוב נוסף (אחרי שנכשלו או הצליחו במעט ברחבי אירופה) אז בוא נראה מה יש להם לתת הפעם.
הראשון בכתבה שלי, הוא ללא ספק השוער הזר הטוב ביותר אי פעם בליגת העל בכדורגל. החתול השחור וינסנט אניימה. השוער הניגרי חוזר לליגה שלנו בהפתעה גדולה, עונה אחת בלבד אחרי שעזב את הפועל תל אביב לטובת החלום האירופאי כאשר חתם באלופת צרפת ליל (דאז). אך עם גודל הציפייה כך גם גודל האכזבה. החתול השחור חוזר עם הזנב בין הרגליים לליגה שנתנה לו את הבמה הגדולה ביותר. ההפתעה הגדולה ביותר היא החתימה של אניימה בצד בצהוב של תל אביב במדי מכבי המתחדשת. רבים לא רואים את המהלך הזה כמהלך נכון לשחקן (משני הצדדים), למרות זאת כמו שנוכחנו לדעת אין יותר פרות קדושות בכדורגל והכסף הגדול מדבר.
השחקן השני שחוזר לליגה "השישית" באירופה הוא המגן הגנאי ג'ון פנסטיל. המגן הבינלאומי שידע ימים יפים בתל אביב, גם בצהוב וגם באדום עזב את הליגה הישראלית לטובת אנגליה לפני כ 5 שנים. לאחר שבילה שנתיים במדי ווסטהאם וגם ניסה את מזלו לשנתיים נוספות בפולהאם החליט המגן לשחק בעונה שעברה במדי לסטר סיטי מליגת המשנה. לאחר מספר משחקים לא מבוטל והצלחה יחסית טובה, סיים המגן המוכשר את חוזהו בלסטר ונחשב כרגע לשחקן חופשי, מי שעטו על המציאה היו האדומים מוולפסון אשר הציעו חוזה לפנסטיל וחזרה לישראל, לאחר שחתם כנראה שנראה אותו מככב באגף הימני של האדומים בעונה הקרובה.
שחקן נוסף שחוזר לסיבוב שני הוא החלוץ הבולגרי המוכשר דימיטרי מקרייב. החלוץ החסון והנהדר שעזב את אשדוד לפני שנה וחצי לטובת הליגה הרוסית המתפתחת החליט לחזור לביתו ולקבוצה שהכי הצליח בה. רק להזכיר לכולנו, מקרייב כבש 52 שערים במשך 3 וחצי עונות במדי האשדודים. לאחר פציעה לא קלה ואחרי שחזר לכושר משחק מלא החליט מקרייב להגיע למקום שמכיר אותו הכי טוב וחתם על חוזה חדש באדום-צהוב. בהחלט החתמה טובה לקבוצה המעניינת מ.ס. אשדוד.
לאחרונה היו קצת דיבורים ולחשושים שמכבי תל אביב פנתה לעוד שחקן עבר ששיחק במדי היריבה העירונית, הבלם הברזילאי דאגלס דה-סילבה. ממכבי תל אביב לא שמענו הרבה על הפניה היזומה שנעשתה, השחקן עצמו התנער מחתימה אפשרית במדים הצהובים שאותם הוא לא הכי מחבב (בלשון המעטה) כשעיקר התירוץ היה שלמכבי תל אביב אין את הכסף לשלם לו את השכר אשר מרוויח בקבוצתו האוסטרית "רד-בול" זלצבורג. לאחר שראינו שגם אניימה חצה קווים אדומים, נראה מה עוד יוליד לנו הקיץ.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לפני תחילת כל עונת כדורגל באנגליה נפגשות האלופה ומחזיקת הגביע להתמודדות על "מגן הקהילה". המפגש האטרקטיבי מביא איתו הרבה צופים לאצטדיון והרווחים למיניהם מועברים לנזקקים. יוזמה מבורכת שאפשר לנסות אותה גם בארץ.
פה אין את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ושאר הגדולות שימלאו כל מתחם אפשרי, אבל הצגה כפולה יכולה למלא את בלומפילד. אולי גם את טדי.
קובעים מראש שמחזיקת הגביע משחקת מול האלופה ובנוסף יתמודדו ביניהן שתי הקבוצות שהביאו הכי הרבה קהל בעונה החולפת. ככה יצא שנראה משחקים פיקנטיים ומושכי צופים כמו דרבי תל אביבי, או הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים. יימכרו גם זכויות שידור, פרסומות יכניסו עוד קצת כסף, דוכני המזון יוכלו להקדיש חלק מההכנסות לעניין ואפשר גם להשאיר קופות לתרומה בכניסה.
יהיה נחמד לקבל בין גביע הטוטו המשמים לבין פתיחת הליגה כדורגל מעניין.
תהיו בטוחים שלמרות שזה רק משחק ידידות יהיה חם על הדשא. דרבי הוא דרבי, גם אם זה משחק נוער. יש שידור, יש קהל ותכף מתחילה העונה – השחקנים לא ירצו לעשות בושות, וירצו להוכיח למאמן שמגיע להם לפתוח בהרכב.
הבעיה העיקרית פה היא האם ההתאחדות לכדורגל תסכים לממן כזה דבר.
תחושת הבטן שלי אומרת שלא. זה גוף מושחת וכוחני שלא משרת את הציבור אלא צוחק עליו. יש שם קשר שתיקה וחברים בו אנשים שהאינטרס היחידי שלהם זה לשמור על הכיסא שאותו הם מחממים לשווא. למעשה, הפיכת הרעיון למציאות דווקא תעזור לגוף הזה. הדימוי שלו גרוע מאי פעם והרמה של הכדורגל איומה. מיזם כזה וההתאחדות תקבל סופרלטיבים מהתקשורת והקהל. אנחנו נראה שיש גם טוב ולא רק תחמנות ופשע.
יהיה לנו מה לראות בערב אוגוסט דביק ולוהט אחרי פגרה ארוכה ומייגעת, והכול בזכות ההתאחדות לכדורגל ולמען מטרה נעלה. הנזקקים מצידם יראו שיש מי שמסתכל עליהם.
אז כמו שאומרים: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
נמאס לקרוא כל חצי שעה על קבוצות דרג ב' שמעוניינות בטוטו תמוז. כאילו שאו-טוטו תמוז עוזב, כשבפועל לא היה שום דבר רציני חוץ ממונקו. הרבה הרים שהולידו עכברים בחסות הסוכן רונן קצב.
תמוז הוא חלוץ מוכשר יחסית לכדורגל הישראלי, אבל באירופה יחד עם האופי החצוף שלו הוא צפוי לחזור מהר הביתה או להתייבש (ולהירטב) על ספסלים קרים. ההחלטה של הנהלת הפועל תל אביב לא להוציא אותו למחנה אימוני טרום העונה מראה שהבעיה לא הייתה רק טביב, אלא גם תמוז. קללות, שביתות, עלייה במשקל וגם חלק ניכר מהקריירה – יכולת בינונית מאוד, הן כבר מנת חלקו של הכדורגלן הצעיר הזה. בטוח שאם ישפר את ההתנהגות שלו והיחס למקצוע שמפרנס אותו בצורה סופר מכובדת גם היכולת תשתפר. אז יהיה אפשר לדבר על בלגיה, טורקיה וצרפת ברצינות. תמוז שיחק שנה לצד דמארי אבל נראה שלא למד ממנו הרבה. האחרון עובד קשה, לא עושה בעיות וגם מתקדם נהדר עם הזמן. אם צריך לשים כסף מי יגיע רחוק יותר מביניהם רובכם תשימו את המרשרשים על החלוץ שבא ממכבי ולא הפועל פתח תקווה.
לתמוז יש יתרון על הרבה ישראלים שנכשלו בגולה – הפיזיות. יש לו כוח, וכשהוא משתמש בו נכון קשה לעצור אותו. באירופה מאוד חשוב המבנה של השחקן וזה ישחק מאוד לטובתו. גם הטכניקה וניצול המצבים שלו טובים. בסך הכול מדובר בשחקן מצוין שיכול להצליח גם מעבר לים (בלי להכניס למשוואה את הליגות בקפריסין, רומניה ופולין).
את היציאה החוצה הוא צריך לדחות בשנה. לצבור קצת בגרות, לנסות להיות מקצועי יותר. לתת עוד עונה של 15-20 שערים, להוסיף דברים חדשים למשחק שלו. ליישר את ההדורים עם הפועל תל אביב והקהל ואז לצאת לליגות הנכספות.
הגיע הזמן שסוכני השחקנים שרוצים לגזור קופון יפסיקו לזרוק לכל כיוון באירופה את המיוצגים שלהם. עכשיו הם אולי נהנים מזה כלכלית, אבל התוצאה של חוסר ההצלחה של כמעט כל הלקוחות שלהם היא שם רע לשחקן הישראלי. בסוף מאמנים יעשו הכללה ויפסיקו לרכוש ישראלים גם אם מדובר בקבוצות מאוד מאוד בינוניות ואז גם הסוכנים יפגעו מזה. בשנות התשעים היו מעט מאוד שחקנים ישראלים ששיחקו באירופה אבל אחוז גדול יותר הצליח שם. כל זה כשהם משחקים בסרייה A ובפריימיר ליג ולא בליגה הבלגית.
וכשיש כל הרבה טרבל מייקרים בכדורגל המקומי נשאלת השאלה איפה המאמנים ועוזריהם? למה הם לא דואגים לכוון כמו שצריך שחקנים כאלה? יש בעיה בשיטה, אבל אף אחד לא טורח לתקן. כישרונות כמו ראובן עובד וערן לוי מתבזבזים ועוברים מקבוצה לקבוצה תוך זמן קצר. שלא נדבר על איציק זוהר, שאלוהים יודע איפה הוא נמצא היום.
יכול להיות, אולי כמעט בטוח, שמה שתמוז היום זאת תוצאה של טיפול אישי לקוי. החל ממחלקות הנוער ועד הבוגרים ונבחרת ישראל.
את טור הדעה אותו בכוונתי לבקר כתב ניצן פלד על יושב ראש התאחדות לכדורגל בישראל מר אבי לוזון, בטור זה הוא מכוון האשמות אל מר לוזון בנוגע לחקירותם שהוא נמצא בהם כבר מספר חודשים. דעתו של פלד שכנהוג במדינות מתוקנות כמו אנגליה, איש ציבור אשר נמצא בחקירות ממושכות ותחת אזהרות חייב להשעות את עצמו מהתפקיד עד לסיום ההליכים. פלד מוסיף ואומר בציניות מובהקת "למה ציפיתם"? איך אנחנו מצפים שיושב ראש ההתאחדות לכדורגל יעשה מעשה כמו התפטרות או השעייה כששאר ראשי ממשלות וחברי כנסת אשר נמצאים בחקירות אינם עושים זאת.
חקירות מהסוג שמר לוזון נחקר בהם הן ללא ספק שפל המדרגה שיכול להגיע יושב ראש בפרט וכל בעל תפקיד ציבורי בפרט. כאשר נשאל מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל אורי שילה על מצבו של מר לוזון הוא ענה שאין זה ייתכן שכל אחד אשר נמצא בחקירה או תחת אישומים מסוימים יתפטר, בנוסף הוסיף שאם דבר זה היה קורה לא היה נשאר מי שינהל את הכדורגל ובהתאמה עם נבחרי הציבור והמדינה. אמירות מסוג זה רק מחזקות את דעתי שהמצב חמור מאוד ושצריך לבצע בדק בית במוסדות אשר "נגועים" באישומים ובחקירות למיניהם.
באנגליה וב"מדינות מתוקנות" אחרות נבחר ציבור אשר מואשם או נחקר תחת אזהרה מתפטר או מושעה מתפקידו בו ברגע. כאשר אדם שעובד במשרד ציבורי אשר נבחר על ידי העם לאותו תפקיד מואשם, גם אם יש ספק קל בדבר מרמה כלשהו, חייב להפגין מחויבות קודם כל כלפי הבוחרים וכלפיו נתיניו במקרים מסוימים. "האחריות הציבורית קודמת לאחריות האישית" (פלד,2012).
לסיכום, מצד אחד ידוע לנו שכל אדם איננו אשם עד שלא הוכחה אשמתו, אבל מצד שני כל עוד בעל תפקיד במוסד ציבורי, במקרה הנראה לעיל זהו יושב ראש התאחדות לכדורגל מר אבי לוזון מואשם ונמצא תחת חקירות באזהרות כבר מספר חודשים, במקרים מסוג זה אותו אדם חייב להשעות את עצמו מהתפקיד ולהפגין אומץ ולא לשדר עסקים כרגיל. אני תומך בדעתו של ניצן פלד, נבחרי ציבור שייכים ובאו מן הציבור ולכן עליהם להיות הוגנים והגונים כלפי בוחריהם.
רוצים לדעת כמה כסף מרוויח מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל בישראל?
לא מכבר, ערכתי תחקיר לגבי שיאני השכר באיגודי הספורט השונים, עמותות רשומות הפועלות מכח חוק הספורט, ומפוקחות על ידי רשם העמותות. כעת, הגיע השלב לבחון את ארגוני השחקנים, עמותות הפועלות למען קידום הספורטאים בענף הספורט הרלוונטי, ומהוות איגוד מקצועי עבור הספורטאים.
בראש שיאני השכר בארגון שחקני הכדורגל לשנת 2009 עומד מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל עם שכר של 308,400 ₪. מזכירת הארגון 111,948 ₪. דובר הארגון 27,901 ₪. בשנת 2010 עודכן שכרם של הבכירים והועמד, בהתאמה, על 430,235 ₪, 113,386 ₪, 62,750 ₪. כולם, ללא יוצא מהכלל, זכו לשיפור נאה בשכרם.
עיון בדוחות הכספיים של ארגון שחקני הכדורגל מלמד כי בשנת 2010 עמדו הכנסות ארגון שחקני הכדורגל על סך של 1,927,370 ₪. הכנסות הארגון מגיעות משלושה מקורות. האחד, הכנסות מדמי חבר 57,937 ₪. השני, הכנסות מפרסום, אירועים והשתתפויות 647,000 ₪. השלישי, תמלוגים בגין שימוש בזכויות שחקנים 1,222,433 ₪. הוצאות הארגון מחולקות לשניים. הוצאות לפעילות 1,182,743 ₪, והוצאות הנהלה וכלליות 823,225 ₪. בנוסף קיימות הוצאות מימון של 22,813 ₪. כתוצאה מכך, שנת 2010 הסתיימה בגרעון של 101,411 ₪.
למי שמעוניין להבין את טיב "הוצאות לפעילות" אני ממליץ בחום לעיין בעמוד 8 לדו"ח הכספי. עמוד לאחר מכן ניתן לראות את פירוט "הוצאות הנהלה וכלליות". בקלות רבה, מבינים אנו שהמשכורות הן החלק המרכזי בהוצאות של ארגון שחקני הכדורגל. האם נכון להוציא 823,225 ₪ על הוצאות הנהלה וכלליות כאשר הכנסות הארגון (שנת 2010) עומדות על 1,927,370 ₪. לטעמי לא.
מנגד, ניתן לראות בארגון שחקני הכדורסל מצליח אי של שפיות תקציבית. בשנת 2010 הוצאות הנהלת ארגון שחקני הכדורסל עמדו על 51,683 ₪. עלות הפעילות עמדה על 26,241 ₪.
עולה השאלה כיצד מצליח ארגון שחקני הכדורסל לשמר תקציב הוצאות הגיוני? פשוט מאוד, בכירי הארגון אינם משתכרים שכר עתק. לטעמי, רובם ככלל, עובדים בהתנדבות או בעבור כיסוי הוצאות.
מה ניתן לעשות?
בתחקיר הקודם של איפה הכסף הועלתה האופציה של פניה לרשם העמותות. אופציה שטרם מומשה, אבל בקרוב…
לטעמי, במקרה של ארגון שחקני הכדורגל, צריכים השחקנים החברים בארגון לפנות ולברר מדוע דמי החבר, והתמלוגים בגין שימוש בזכויות שחקנים משמשים בעיקר לכיסוי הוצאות, ותשלום לבכירי הארגון.
אז מה, נפטרנו מטביב, אה? כמה יחסרו לי הכתבות על אי תשלומים שלו לשחקנים, סינון שיחות שלהם ושל עובדים שלו, הדוגמה של "ראיין גיג" כמודל לחיקוי ושאר השכונתיות שלו. עוד מעט תחל האולימפיאדה, אז בדירוג הבעלים הגרועים בהיסטוריה טביב לוקח את מדליית הארד. ויקטור יונה כסף (אל תתעצבן חביבי, תזכור שמדובר בכסף) ואת הזהב לוקח אתם יודעים מי.
אלי טביב הלך, עכשיו נשארו רק עוד מאה כמוהו בכדורגל המקומי. בעלים שחושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, רודפי פרסום, שהתהילה המפוקפקת עלתה להם לראש. כאלה שמלכלכים על המאמן בתקשורת, עושים ממנו סמרטוט ובסוף אחרי כל ההשפלות הוא נשאר לעבוד אצלם.
זאת תופעה שצברה תאוצה רק בשנים האחרונות. פעם המצב היה שונה. היה את הירושלמי שהזכרנו ו…זהו פחות או יותר. עם כל הבהמיות שהולכת היום אני מתגעגע כבר לדדש ולמפיות שלו.
ההתאחדות עומדת מנגד ולא עושה שום דבר. לא רק זה, חלק מאותם בעלים חברים בה. חלקם בעלי עבר פלילי ומפוקפק אבל האירגון מתעלם כי נוח לו.
אלה אנשים שיראו ומראים נאמנות פוליטית, אז למי איכפת שהם מטנפים את הענף? ולמה אפשר לצפות כשהיושב ראש מראה חוסר אובייקטיביות, מעודד קבוצה קבל עם ועדה וצורח על שופטים? הדג מסריח מהראש גם אם אין נמל בפתח תקווה. ואולי חבל שזה ככה, כי חסרות אטרקציות בעיר.
שרת הספורט עאלק, לימור ליבנת, עושה את מה שחברה לממשלה עושה כבר שלוש שנים. לא לעשות. צועקת כשיש מכות בליגת הכדורגל ("אני מבקשת!") כדי לקבל קצת רייטינג, אבל בפועל לא מזיזה שום דבר. ועדות זה לא פיתרון שמספק אף אוהד שראה את מה שקרה בוינטר ובאצטדיון המושבה, אלא רק כיסוי תחת. רוצים תוצאות בשטח. אחרי המכות במשחק האחרון בסדרת גמר היד בין הראשוניות לא נשמע קולה של השרה.
נמאס כבר לראות ולהקשיב לאבי לוזון הזחוח, שנבחר אחרי "הצבעות דמוקרטיות" פעם אחר פעם על ידי אנשים שפחדו להצביע נגדו בגלל תפקידו לשעבר בבנק דיסקונט.
לצערי אני לא רואה מצב להתארגנות אוהדים משמעותית באופק שתפעיל לחץ על לוזון או על שארי חברי ההתאחדות ונראה חילופי משמרות . ההפגנה שערך לפני כמה חודשיים אייל ברקוביץ' הזיזה כמו אקמול לאדם גוסס. והכדורגל פה גוסס. הרמה שלו מתחת לכל ביקורת, כך גם המגרשים והעניין לציבור.
הפועל רמת גן, מתוך עיקרון של הבעלים כנגד האלימות שראה, מגיעה לליגת העל עם תקציב של חמישה מיליון שקלים. איזה איכות אפשר להעמיד בסכום כזה? יש בכלל תקווה להפתיע או שזה תקציב שבא להרים ידיים מראש?
אבי לוזון אמר שהליגה הישראלית היא השישית בטיבה באירופה. אז במקום להתחנף לפלאטיני ולבלות במסיבות קוקטייל ולהתעלק על דרוגבה, שיסתכל איך עובדים באותן חמש ליגות. איך הן מתנהלות מול הקבוצות, בעלים, אוהדים. איך הן משווקות את עצמן לעולם וגורמות לאיציק מרעננה לאהוד את קטאניה או קייבו הקטנות.
הגיעה השעה גם לנסח חוקים חדשים נגד חוסר התשלומים והתבטאויות של בעלים. ההתאחדות תטיל סנקצקיות על עוברים על חוקים אלה ואז הם יחשבו פעמיים אם לשחרר את הרפש שיוצא להם מהפה. אולי גם על הדרך יתחילו לכבד את השחקנים והמאמנים שלהם, שבלעדיהם הקבוצה לא יכולה להתקיים.
האם יש בהרשעתו של עמוס לוזון בדין פלילי כדי לסיים את מעורבותו בכדורגל הישראלי?
ביום 10.8.2006 הוגש כתב אישום נגד ראש עיריית פתח תקווה וכן נגד מהנדסת העיר. לשניהם יוחסו "עבירות מתחום טוהר המדידות הנוגעות להוצאת היתרי בניה על ידם למבנה ה"פאוור סנטר" בצומת ירקונים (להלן – המבנה), בניגוד להחלטת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (להלן – הולקחש"פ), ולתוכניות בנוגע למקרקעין, באופן שמהווה לטענת המאשימה הפרת אמונים פלילית ועבירות נוספות".
ביום 20.12.2006 צורפו לכתב האישום עוד שבעה נאשמים, בין היתר, עמוס לוזון. האחרונים הואשמו בעבירות לפי חוקי תכנון ובניה. בסופו של יום, לפני מספר ימים, הורשע עמוס לוזון, על פי הודאתו. הרשעתו, כפי הנראה, נעשתה על בסיס כתב אישום מתוקן בעל אישומים מופחתים.
ומה ענייננו בהרשעתו?
סעיף 3יד(3) לתקנון היסוד – חוקת ההתאחדות קובע:
"נתברר לאגודה ו/או להתאחדות כי אחד או יותר מחברי הנהלת האגודה ו/או מי ממלאי התפקידים בה, הינו בעל עבר פלילי – תהא האגודה חייבת לדאוג לכך שהנ"ל יחדל לכהן בתפקיד כלשהו באגודה, אלא אם כן, חלפו 7 שנים מיום שהורשע בדינו ואם הוטל עליו עונש בפועל – לאחר חלוף 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונשו".
נראה כי לאחר הרשעתו של עמוס לוזון (נשיא מכבי עירוני פתח תקווה), כל פרשנות מלבד עזיבתו לאלתר את קבוצתו תהפוך את הסעיף לאות מתה. שתיקת הסעיף לעניין עוצמת ההרשעה, והעדר דיון בנושא חובת הקלון, מלמד כי מתקין התקנון קבע את קיום ההרשעה כרף בל יעבור לעיסוק בספורט, במסגרת ההתאחדות לכדורגל.
תגובת ההתאחדות, למרות פנייה מפורשת, לא הועברה עד לפרסום הטור. במידה וההתאחדות תחליט ליתן תגובה מסודרת, תועלה התגובה לטור הדעה.
היום, פורסם במעריב כי ההתאחדות לכדורגל בישראל החליטה על סיום ההתקשרות עם מוט'לה שפיגלר, נוכח מצוקה כלכלית בה שרויה ההתאחדות. אומר בכנות שהופתעתי לגלות כי שפיגלר הוא בעל תפקיד בהתאחדות לכדורגל או כפי שכונה במעריב "יועץ מקצועי". מעריב, שכנראה התבסס על הודעת דוברות ההתאחדות, שאותה לא הצלחתי למצוא באתר ההתאחדות לכדורגל, ונכון לרגע זה רק מעריב ציין את סיום הקשר, הבהיר כי שפיגלר מילא את תפקיד היועץ המקצועי בארבע השנים האחרונות עבור שכר של 40 אלף ש"ח בחודש, וכן רכב צמוד. כמו כן, מעריב הפליג בשבחו של שפיגלר וציין כי " במהלך פעילותו סייע להתאחדות רבות בעיקר בנושאי נוער וליגות חובבניות, ובקשרים הבינלאומיים מול פיפ"א ואופ"א. שפיגלר גם עמד בראש ועדת האיתור של מאמן נבחרת ישראל, והיה שותף פעיל במו"מ מול לואיס פרננדס".
ההודעה שהוציא מעריב הצליחה לבלבל אף אותי. כידוע, המשא ומתן מול פרננדס הוביל לחוזה הגבוה ביותר שניתן למאמן נבחרת ישראל. כך, שעניין זה, לא אמור להופיע כנקודת זכות עבור השותפים במשא ומתן. וזאת, מבלי לדון בכישלון של הנבחרת בעידן פרננדס. כמו כן, הקביעה כי שפיגלר עמד בראש ועדת האיתור של מאמן נבחרת ישראל מובילה לגיחוך. הרי גוטמן לא נבחר דרך ועדת איתור אלא, דרך פגישות חשאיות שקיים עם חלובה ולוזון בלבד, ומבלי שחברי ההנהלה/מזכירות עודכנו בכך. כך, על פי הריאיון שבוצע בין חלובה לבין אופירה אסייג. זאת ועוד, עניין המצוקה הכלכלית בה שרויה ההתאחדות לכדורגל, על פי ההודעה, אף היא אינה מובנת. הרי ההתאחדות מדגישה עד כמה זכויות השידור וההסכמים עם הטוטו ויתר הספונסרים היו מעל ומעבר למה שהוגש בעבר. יתרה מכך, במהלך העתירה שהגשתי נגד ההתאחדות טענו עורכי הדין משה אביבי ושלום אבן עזרא כי מצבה הכלכלי של ההתאחדות איתן כסלע וכי שכרו של גוטמן לא יהווה נטל על תקציב ההתאחדות. כעת, ארבע חודשים לאחר מכן, נאלצת ההתאחדות לפטר את היועץ המקצועי מכח דלות כלכלית.
שאלת תם, בהנחה ומצבה הפיננסי של ההתאחדות אינו מזהיר, האם לנו כאוהדי כדורגל אין זכות לדעת על כך? וכיצד, בחלוף ארבע חודשים בלבד, הצליחו קברניטי ההתאחדות לרוקן את הקופה הציבורית, שכזכור, השיבו לטענות עתירתי כי קיים כסף בקופת ההתאחדות. לסיום, לא נותר אלא לאחל לשפיגלר הצלחה בהמשך דרכו, ובתקווה כי מועברים לו תגמולים מהתוכנית "בובה של לילה".
עונת הכדורגל הסתיימה, העונה הזו תיזכר בגלל דברים יפים שקרו, ובגלל הרבה דברים מכוערים למדי. הנה מספר תובנות לגבי העונה שהייתה, ומבט לקראת העונה הבאה.
שיזכרו את העונה הזאת בעוד עשר שנים, אתם תזכרו בחיוך את האליפות של קריית שמונה. עונה של קבוצה נפלאה, אליפות של מאמן ולא של שחקנים, וכל מילה מיותרת. רן בן שמעון עשה עבודה מדהימה השנה, והעובדה שהוא כנראה הולך לאמן קבוצת אמצע טבלה בליגה במקום להיות בקבוצה "גדולה", היא תעודת עניות לבעלי הקבוצות. כל מאמן היה צריך קודם לפנות לבן שמעון, ואחרי זה לכל השאר.
העונה הזאת תזכר גם בגלל המאבקים האין סופיים שקרו במהלך החודשים האחרונים: אם בגלל האלימות הגואה במגרשים (לשם שינוי לא בקהל), ואם בגלל ההבנה של אוהדי הקבוצות על זכותם להביע דעה בנוגע למתרחש בקבוצה שלהם. כמובן שהדוגמא הבולטת ביותר מגיעה מהפועל תל אביב, אבל גם במכבי נתניה מחו כנגד ההנהלה, כך גם אוהדי בית"ר ואוהדים נוספים. הקרקע החלה להבשיל לקראת מהלך שיגרום לבעלי הקבוצות להבין שאוהד כדורגל הוא מעבר לאוהד, הוא חלק מהקבוצה, והוא צרכן נבון שזכותו לקבל מוצר ברמה הגבוהה ביותר שניתן לספק, כמובן כאשר אנחנו משקיעים כל כך הרבה כסף, זמן ומאמץ בקבוצות שלנו.
ויותר מהכל, העונה הזאת גרמה לשינוי גדול בהנחת "הקבוצות הגדולות" בליגה. בליגה כל כך חלשה, עם זרים לא איכותיים וכאשר הישראלים המובילים בורחים לחו"ל אחרי הכסף והמקצוענות, אין סיבה שאף קבוצה, מבלי להתייחס לתקציב, לא תצליח לזכות בתארים. הבדלי הרמות קטנים מאוד, ולקראת השנה הבאה שבה הפועל תל אביב לא תהווה פקטור בצמרת הגבוהה, מכבי תל אביב שוב בונה את עצמה, חיפה מגיעה עם מאמן חדש וכנראה עם הרבה שינויים בסגל, וספק גדול אם קריית שמונה תצליח לספק עונה מעולה כמו הנוכחית – זאת העונה שבה אני נותן ל-2 קבוצות נוספות סיכוי להתמודד על התואר – בני יהודה, אולי הקבוצה היציבה בליגה, עם סגל שמשתנה בצורה לא משמעותית, עם 2 הזרים הטובים בליגה (גלבאן ואיינוגבה), ועם מאמן שמכיר את כל הטריקים, והקבוצה השנייה: מכבי נתניה. קבוצה רעבה עם קהל חם ואוהד מאחוריה, עם מסורת ואיצטדיון חדש שיתן לה פוש רציני, ואם היא תצליח להשאיר אפילו חלק מהשחקנים, ותפגע בזרים – מועמדת רצינית לתואר.
אז הנה תארים שאני נותן השנה, וההימורים לשנה הבאה :
מאמן השנה – רב"ש כמובן, אין אפשרות אחרת. במקום השני אבוקסיס ואחריו שלומי דורה.
שחקן השנה – אדריאן רוצ'ט, מקום שני אחמד סבע ובמקום השלישי פדרו גאלבן (כולם כמובן אחרי ויקטור מרעי, שהוא שחקן השנה בעולם).
תגלית השנה: דני פרדה, עלי חטיב ואלעד גבאי.
אכזבת השנה: מבחינתי זה הצמד גולסה את ורד, בעונה כזו ציפו מהם להוביל את חיפה לאליפות קלילה.
בואו נדבר בצורה גלויה, רובנו אלימים. אחרי מקרי האלימות האחרונים בוינטר הרגשתי לרגע תחושת גועל חזקה שמילאה אותי בטונות של ביקורת כלפי ההתאחדות, כלפי המשטרה, כלפי הקהל, כלפי הכדורגל, ומעל לכל כלפי השחקנים שהיו באותו מגרש, אבל אז נזכרתי לצערי הרב, אני חלק מהם, אני חלק מהקהל, שמקדם את השחקנים ומעודד את השחקנים על הדשא, אני חלק מהמדינה הזאת, ואני חייב להודות כאן ועכשיו בצורה הגלויה ביותר, אנחנו אלימים, לכן יש לנו שחקנים אלימים, ספורט אלים ומדינה אלימה.
כמה פעמים ביום שמעתם לידכם אדם שהרים את הקול שלו וצעק? כמה פעמים אתם הרמתם את הקול? כמה פעמים ביום אחד קראתם על מקרה אלימות שקרה בארץ (לא כזה שקשור בנושא בטחוני)? כמה פעמים? זה מקיף אותנו, זה בתודעה שלנו, זה בתכניות הספורט, הפוליטיקה, הכלכלה, בחדשות, בכל מקום, זה פשוט נמצא שם תמיד ומרגיל אותנו ל"פתיל קצר", ל"דם חם", אנחנו מתרגלים לראות את העולם כחבית של דלק שמחכה למצית שתפוצץ אותו.
התרבות האלימה הזאת מגיעה למגרשים, כשחולצה יכולה לגרום ל-40 איש ליצור פוגרום במגרש כדורגל מול מאות אוהדים וגם מול אלפי אוהדים. הזלזול הישראלי בענישה, בחלטורה הישראלית בצורת המחשבה שבה אומרים: "נו יאללה בקטנה…מה נעשה?" תהרוג כאן אנשים.
זה לא רק ליאור אסולין, זה לא רק אזברגה, זה לא רק הכדורגל, אני, את, אתה, אנחנו בתור חברה ומדינה ישראלית אלימים, תקיפים, קיצוניים, אגרסיביים, בואו נודה, בואו נפתח את זה בצורה גלויה, שכל ישראלי יעמוד עכשיו בביתו, ישים את היד על הלב ויאמר:"אני אלים/אלימה…".
מה שקרה ביום שישי בוינטר היה נראה כמו כלוב של גורילות שרבות על בננה. אלה לא בני אדם, אלה לא אנשים, במיוחד לא שחקני כדורגל מקצועיים, אם אני הייתי שם, אישית הייתי פורש מהענף. אני רוצה ליצור לכם את ההשוואה כדי שתבינו: אם עכשיו הייתי מתחיל להשתגע במקום העבודה שלי כלפי לקוח או עובד אחר והייתה מתפתחת קטטה רוב הסיכויים שהיא הייתה נגמרת בבית משפט עם תביעה בתור עבירה פלילית ,נכון? אז מדוע בכדורגל זה לא נחשב לפלילי? מדוע? חוץ מסכינים, היה שם הכל…
אני מברך את ניר ארקין על אחד הצעדים המבורכים שעשה אדם כאן בכדורגל שלנו. הוא ראה את הגועל נפש מקרוב, מתוך הידיעה שהזוועה הזאת גם מגיעה מ"ביתו" הוא החליט החלטה נכונה, תודה רבה, הלוואי ועוד אנשים אשר שקשורים לענף הזה ינטשו, אולי שחקני הכדורגל יתחילו להבין את זה כשמשלמי המשכורות שלהם לאט לאט נוטשים את הספינה. אל תדברו על הקפאת עולות ויורדות, ואל תדברו על עונשים לא הוגנים, הפעם זה לא הקהל, זה השחקנים והמאמנים עצמם, ולא אף אחד אחר, אישית אני תומך בהורדת נקודה על כל שחקן שנתן מכה והיה על כר הדשא והורדת 2 נקודות על כל אדם שהצטרף מחוץ לדשא והוסיף, נראה לאן נגיע…ואם השיטה עובדת אז נעניש איתה גם את מכבי פ"ת והפועל חיפה.
אה, דרך אגב…לפי מה שהבנתי אם רוצים לקנות חלקה זה הזמן, כי המחירים בבתי הקברות רק עולים עקב הביקוש, גם ככה הכדורגל שלנו מחובר למכונות הנשמה כבר שנתיים, בואו ננתק אותו עכשיו ונעשה לו המתת חסד, חבל, מחירי החלקות יעלו…
