הכדורגלנים המאכזבים של עונת 2011/2012

יורו 2012 כבר נמצא מעבר לפינה. בטור הקודם שלי כבתית לכם על נבחרת העונה. קבלו הפעם את נבחרת המאכזבים. אלו שכל כך ציפינו מהם אך נפלו ברגע האמת

עונת 2011/2012 בכדורגל האירופי נגמרה, הכוכבים (האירופים) מתכוננים לאליפות אירופה שעוד רגע מתחילה וקצת לפני שמכבים את האורות בכל האצטדיונים המפוארים, הנה לכם רשימה של מאכזבי העונה ו-11 השחקנים בהרכב הבלהות לעונה זו (בהרכב של 4-5-1)

מאמן:

התלבטתי לכמה דקות. עברו לי מחשבות על קרלו אנצ'לוטי שהתיישב על הכסא של פ.ס.ז וכשל, חשבתי אפילו על ארסן ונגר קשישא החסכן ואפילו קצת על הארי רדנאפ שבסוף העונה של התרנגולים הספיק רק לליגה האירופית, אבל את כולם לקח בהליכה שפופה המאמן הגרמני של באיירן מינכן – יופ היינקס.

המאמן הוותיק שחזר לקדנציה נוספת בבאיירן כדי להביא אליפות אחרי עונה משוגעת של דורטמונד כשל ובגדול. ועקבות הכישלון דורטמונג זכתה בדאבל היסטורי. אבל מעל הכל ייזכר לו ההפסד בגמר ליגת אלופות לצ'לסי האנמית, ועוד במגרשה הביתי של באיירן – האליאנץ ארנה. עונה שלמה ללא אף תואר במינכן זה לא עניין של מה בכך. מעניין אם היינקס ישאר שם לעוד עונה.

שוער:

קצת התלבטות, קצת מחשבות, אך לבסוף נפל הפור על השוער הספרדי הצעיר של מנצ'סטר יונייטד. השוער המאכזב של העונה הוא  – דויד דה חאה.  השוער שהגיע בקול תרועה בתור היורש של ואן דר סר האגדי נכשל בהרבה מאוד משחקים (אפילו איבד את ההרכב בחלק מהמשחקים) ועלה ליונייטד בכמה נקודות חשובות במאבק האליפות שבו זכו התכולים של מנצ'סטר. דה חאה כנראה יישאר השוער הראשון של היונייטד וינסה לשפר את מעמדו בעונה הבאה.

הגנה:

מגן ימני – ציפו ממנו כל כך הרבה. חשבנו שגם השנה הוא הולך לשרוף את האגף ולהוכיח שיש שחקן שיתחרה עם אלבס, אבל הוא פשוט לא הצליח להתרומם מעל הבינוניות שלו. המגן הימיני המאכזב הוא – מייקון. זה נראה כאילו הברזילאים התלבשו על עמדות האגפים בצורה מוחלטת. מייקון גם היה אחד מאלו שהביאו משהו אחר לאגף. כוח פריצה חזק, קריאת משחק טובה ובעיטות מפציצות, אך השנה גם הוא כמו כל קבוצתו לא עמדו בלחץ וסיימו עונה בקול ענות חלושה. נראה מה יתחולל הקיץ באינטר לקראת העונה באה.

מגן שמאלי – התחרות על העמדה הזו הייתה קיימת, אבל מי שייקח אותה בקלות הוא ללא ספק המגן/קיצוני השמאלי של ריאל מדריד – פאביו קונטראו. הפורטוגלי ששיחק באופן מופלא בגביע העולם האחרון בדרום אפריקה העלה את מניותיו ורבות הקבוצות שנאבקו על שירותיו. לצערם של ריאל מדריד כנראה שהם תלו בשחקן ציפיות גבוהות שהשחקן לא יכל לעמוד בהן. ברוב המשחקים היה משנה למארסלו הברזילאי באגף. אני בטוח שבריאל ירצו לראות שיפור מהשחקן בעונה הבאה.

בלמים – למצוא 2 בלמים גרועים בעונה אחת, משימה לא קלה. פשפוש מעמיק בקבוצות האירופיות הביאו לממצאים הבאים. הראשון שנבחר הוא – פיליפ מקסס. הצרפתי הבינלאומי הוא ללא ספק בלם מוערך וראוי. הבלם שלבש במשך 4 שנים את מדי רומא עשה קפיצת מדרגה וחתם העונה במילאן, אך לצערו לא הצליח לשחזר את היכולת במדים האדומים-שחורים ואפילו איבד את המקום בהרכב לנסטה הקשיש. השני שזוכה לכבוד המפוקפק הוא בלם ארסנל הבלגי תומאס ורמלן. הבלגי שהגיע לפני שנתיים לקבוצה עדיין לא הותיר חותם ראוי. בין פציעה אחת לשנייה היכולת הטובה לא מגיעה ובהחלט אפשר לצפות מבלם בקבוצה כמו ארסנל להיות עמיד וטוב יותר במשחקים של קבוצתו.


קישור:

על ארבעה קשרים דיברה אירופה. ארבעה קשרים שיכולים לעשות את ההבדל. כנראה שזו לא הייתה השנה שלהם. בואו נראה מי הארבעה שצריכים לעשות שיעורי בית בקיץ ולחזור טובים יותר בעונה הבאה.

הראשון ברשימה הוא – לוקאס לייבה. הברזילאי המחונן של ליברפול. הקשר 50/50 של המרסיסייד לא מצליח לשמור על יציבות לאורך עונה שלמה, שחקן נבחרת ברזיל פשוט נגרר לבינוניות של קבוצתו באחת העונות הכי גרועות שלה. השני ברשימה הלא מחמיאה בעליל הוא ההולנדי – ווסלי סניידר. ההולנדי החביב שהגיע כל כך קרוב לשוקת אך לא שתה ממנה בגביע העולם, המצטיין של גביע העולם לדעת רבים פשוט קרס העונה לאור הלחץ הגדול. בחלק גדול של העונה היה פצוע, אך גם כששיחק לא ממש הזכיר את סניידר שהתרגלנו לראות על המסך.

אריאן רובן

שחקן נוסף שמקבל את הכבוד המפוקפק הוא – רוביניו. עוד ברזילאי לרשימה שזו לא הייתה השנה שלהם. הקיצוני/חלוץ של מילאן פספס בגדול השנה, תרתי משמע. החמצות מזעזעות, מסירות איומות וחוסר מזל משווע מול השער מנעו ממילאן כמה נקודות שבהחלט היו חסרות לה במירוץ אחרי הגברת הזקנה בדרך אל תואר האליפות של הסרייה א. לקראת סוף הרשימה הגיע גם הקשר היקר בתולדות הליגה הצרפתית – חאבייר פסטורה. הקשר הארגנטינאי שהובא בקול תרועה ענקית לבירה הצרפתית על מנת להחזיר את פ.ס.ז לצמרת הליגה ואירופה לא הצליח במשימה. אמנם בשנה הבאה נראה את הקבוצה בליגת האלופות אחרי היעדרות ארוכת שנים, אך אובדן האליפות השנה למונפלייה בהחלט יישב בזיכרון האוהדים והשחקן עצמו.

השחקן האחרון ובהחלט הלא חביב הוא – אריאן רובן. שותפו לקישור ההולנדי של סניידר, קשר באיירן מינכן שאפשר להגיד שכשל בכל רגעי האמת שקבוצתו הייתה צריכה אותו הביא את מושג הלוזריות לאומנות חדשה. עם החטאה ענקית (מול שער ריק) במשחק העונה מול דורטמונד, החטאת פנדל בגמר הגביע הגרמני והחטאת פנדל איומה בהארכה של גמר האלופות, ייזכר רובן להרבה מאוד שנים כשחקן בעל רגלי הזכוכית וכאחד המאכזבים העונה.

התקפה:

החלוצים ברוב הליגות הפציצו וקרעו רשתות, מצד שני יש כאלו שהמשיכו לאכזב ולא לספק את הסחורה שמצפים מהם, במיוחד לאור סכומי הכסף ששופכים עליהם. מי שנבחר וזוכה לכבוד המפוקפק שוב, אחרי שלא הצליח גם השנה להפגין את היכולת המעולה שלו ברוב שנותיו הוא החלוץ הספרדי – פרננדו טורס. השחקן שהגיע לפני שנה וחצי בקול תרועה מסיים עוד עונה בקול ענות חלושה.אמנם באמתחתו תואר אלוף אירופה אך לצערו הוא לא היה אחד מאלו שדאגו שהגביע ינחת בלונדון.

הבחירה שלי נעשתה, מי הם ה 11 המאכזבים שלכם לעונה הזו?



דירוג עשרת שערי העונה בפרמייר ליג

רובין ואן פרסי, חאטם בן ארפה, או אולי לואיס סוארז? מי הבקיע את השער היפה ביותר העונה בפרמייר ליג?

עונת 2011/2012 בפרמייר ליג הסתיימה בדרמה מטורפת, ולא פחות חשוב הייתה מלאה בשערים נפלאים, כך שהבחירה הייתה קשה במיוחד. אבל בכל זאת, לאחר חפירה מאומצת במאגרי הוידאו ברשת, בחרנו את עשרת שערי העונה.

אז מה דעתכם? מסכימים איתנו? תגידו מה דעתכם בתגובות למטה

10. סנדרלנד – וויגאן 1:4, 3 בינואר 2012. טיל אדיר מבעיטה חופשית של קרייג גארדנר, שחקנה של סנדרלנד. הכדור נראה כאילו הולך החוצה, ואז משנה כיוון ונכנס לפינה העליונה. מזכיר במשהו את השער ההוא של רוברטו קרלוס הגדול.

9. ארסנל – אסטון וילה 0:3, 24 במרץ, 2012. בעיה חופשית אדירה של מיקל ארטטה מארסנל מרעידה את הרשת.

8. ניוקאסל – אברטון 1:2, 5 בנובמר, 2011. ניוקאסל הבקיעו הרבה שערים יפים העונה, ואברטון חטפו הרבה שערים יפים העונה. בעיטה נפלאה של ראיין טיילור מניוקאסל מכניסה אותו למקום ה – 8 במצעד. (חכו חכו, יש לנו עוד מניוקאסל ואברטון בהמשך).

7. סנדרלנד – נוריץ' 0:3, 1 בפברואר, 2012. שער נפלא של פרייז'ר קמפבל מסנדרלנד. דומה מאוד לשער של ראיין טיילור מניוקאסל, אבל קמפבל מקבל את היתרון בגלל עצירת הכדור היפה, והדיוק המדהים.

6. ניוקאסל – בולטון 0:2, 9 במרץ, 2012. אני בטוח שרובכם ראיתם את השער הנפלא הזה של חאטם בן ארפה שלוקח את הכדור במחצית המגרש ודוהר עד לשער. הסיבה שהוא אינו ממקום גבוה יותר ברשימה היא שבן ארפה אומנם שולט נפלא בכדור, אבל שחקני בולטון לא ממש מפריעים לו בדרך (עוד סיבה היא שאני אוהב בעיטות מהאוויר).

5. ליברפול – נוריץ' 0:3, 28 באפריל, 2012. ללואיס סוארז לא הייתה עונה קלה. הקבוצה לא הצליחה, ההערות הגזעניות כנגד פטריס אברה. אבל השלושער הנפלא שלו מול נוריץ' הצליח להשכיח אפילו למעט זמן את הטעם המר מהעונה. בסרטון יש אומנם את שלושת השערים של סוארז, אבל הוא נכנס בזכות הבעיטה המדהימה מ – 40 מטר מעל השוער.

4. ארסנל – אברטון 0:1, 10 בדצמבר, 2011. תמיד טענתי שרובין ואן פרסי הוא אבי נמני משודרג. לא הכי מהיר, גבוה, רזה, עם טכניקה מעולה. שליטה אבסולוטית בכדור, ויכולת לבעוט כל כדור לאן שהוא רק רוצה. וכך עשה ואן פרסי בוולה הנפלא הזה מול אברטון.

3. סטוק סיטי – מנצ'סטר סיטי 1:1, 24 במרץ, 2012. פיטר קראוץ' ידוע במשחק הראש האדיר שלו, ולא בבעיטות החזקות. כשקראוץ' הבקיע את השער נפלא הזה מול הסיטי, כולם צעקו – שער העונה ! אבל לצערו של קראוץ' מספר שערים מדהימים בשבועות שלאחר מכן, מעמידים את השער שלו רק במקום השלישי.

2. קווינס פארק ריינג'רס – ליברפול 2:3, 21 במרץ, 2012. החצי מספרת המדהימה של סבסטיאן קואטס הייתה שמה את השער שלו במקום הראשון בעונה רגילה. אבל השנה היה ממתק רציני במקום הראשון. אהה, ודרך אגב, זה היה שער הבכורה של קואטס במדי ליברפול. לא רע, הא?

1. ניוקאסל – צ'לסי 0:2, 2 במאי, 2012. וזה שער העונה שלי לעונת 2011/2012 בפרמייר ליג. פאפיס דמבה סיסה הגיע לניוקאסל בחלון ההעברות בינואר, ולא הפסיק להרשים. החלוץ הסנגלי הבקיע צמד במשחק הניצחון מול צ'לסי, אבל השער השני היה מעולם אחר. נראה כאילו הכדור משייט לו באיטיות בעיקול מדהים היישר אל תוך החיבור הרחוק. מדהים !

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


פרנק למפארד נפרד

פרנק למפארד גמר את הסיפור שלו במדי צ'לסי? בהחלט אם תשאלו את וילאש-בואש, ממש לא אם תשאלו את פרנקי!

וילאש-בואש נחת בלונדון אצל הכחולים בסוף העונה שעברה. המאמן הפורטוגלי הצעיר שהביא הצלחה מסחררת לפורטו הובא במהלך (לא הכי חכם לדעתי) אל הליגה האנגלית במטרה להזניק עוד קצת את המניות של צ'לסי ושלו קדימה. עד כה, המצב לא הכי מעודד, בליגה הבלוז ממוקמים רק במקום ה-4 ורחוקים כבר 8 נק' (מחזור מס' 19) מהמנצ'סטריות. גם היכולת המנומנמת משהו של הקבוצה לא זוכה לשבחים גדולים מדי.

המאמן הצעיר כנראה לומד ממורו ורבו דאז בפורטוגל, מוריניו

מאז שחובבי הכדורגל מכירים את מוריניו, רובנו לא הפגינו חיבה גדולה מדי אל האיש, אבל אי אפשר להאשים אף אחד, מוריניו הביא את זה על עצמו (לא שזה ממש אכפת לו). וילאש-בואש בעצם סומן כמוריניו החדש, במיוחד אחרי שהביא את הטרבל (אליפות פורטוגל, גביע פורטוגל וגביע הליגה האירופאית) בעונה שעברה לפורטו. כמה ימים לאחר מכן כולם כבר ידעו מה תהיה התחנה הבאה של המאמן הצעיר. כשהכסף הגדול של רומן אברמוביץ' קורא לך מעטים האנשים אשר יגידו לא.

מאז שהגיע וילאש-בואש החליט לעשות מהפכה בסגל. המטרה להצעיר את הסגל ולהפוך אותו לתלכיד חזק יותר. על כן הוא סימן את כוכבי הקבוצה בתור הבעייתיים במטרה למכור אותם ולהביא אחרים במקומם.

ניקולאס אנלקה – בקושי ראה דשא העונה ומיעט לשחק עד אשר עשה את המעבר המיוחל לליגה הסינית.

דידייה דרוגבה – עומד לסיים חוזה בסוף העונה הנוכחית וכבר נפוצו סיפורים על כך שלא ימשיך בעונה הבאה. כבר עכשיו אפשר לקרוא על קבוצות שמגששות אצלו לגבי מעבר אפילו בינואר.

פלורן מאלודה – הצרפתי הבינלאומי כנראה גם בדרך החוצה. השחקן לא מרבה לשחק כמו בשנים הקודמות למרות יכולתו הטובה.

אפשר להוסיף לרשימה המכובדת גם את הבלם אלכס, החלוץ סלומון קאלו והמגן בוסינגווה. אבל מעל כל הרשימה הזו עומד אחד ומיוחד, פרנק למפארד.

הקפטן הותיק (אחרי ג'ון טרי), הקשר האנגלי הבינלאומי, אחד השחקנים היותר טובים, יציבים ובעלי השפעה בקבוצה. גם אותו שם וילאש-בואש על הכוונת. גם עליו הוא כבר לא בונה, לא לעונה הזו ובהחלט לא לעונה הבאה. לראיה אפשר לראות את מספר המשחקים שבהם פרנקי כלל לא רואה דשא, ובמשחקים בהם הוא כן משחק, הוא בדרך כלל לא בהרכב הראשון.

אך למרות הבעיות והפיחות במעמדו, גם היום פרנק למפארד הוא אחד מעמודי התווך ואחד השחקנים הכי חשובים שיש במועדון. למפארד מדורג כיום במקום השני בכמות הבקעת השערים של הקבוצה (8), ושלישי בבישולים (4). קשה להבין מה עומד מאחורי המחשבה של ייבוש פרנק למפארד המצוין, על אחת כמה וכמה כשעל ספסל המחליפים לא ניתן למצוא שמות כל כך גדולים שמחכים לעלות אל כר הדשא.

אני אישית במקום וילאש-בואש דווקא היום בגלל חוסר היציבות לא הייתי מוותר על שחקן כזה לרגע. שחקן שיכול לסחוף את הקבוצה ובהחלט לעזור לו אם יצטרך מול הביג בוס – רומן אברמוביץ'.

אם כבר דיברנו על מוריניו, המאמן בהחלט מנסה בכל כוחו לצרף את הקשר המצוין לבלאנקוס ממדריד ומי כמו וילאש-בואש לא צריך עוד נורות אדומות כדי להבין באיזה שחקן מדובר. בסופו של יום המהלך הכי חכם מבחינת השחקן והקבוצה יהיה להישאר ביחד, לפרנקי אולי כדאי אפילו לסיים את הקריירה בקבוצה שהביאה אותו למעמד הזה.

מבחינתו, אני לא חושב שזו תהיה בעיה כשכבר הצהיר שזו כוונתו, אצל וילאש-בואש הפתרונים. אני מקווה בשבילו שלא יעשה החלטה פזיזה ולא נכונה וידע לנצל הידע שצבר והביא לו הצלחה עד היום. כי רק ככה יצליח המאמן הצעיר להישאר מספר שנים טובות בלונדון הכחולה.

כי זה רק עוד יום, עוד יום, עוד יום

ראשון בבוקר

כל הלילה לא ישנתי, כלומר ישנתי, אבל הרגשתי שאני ער כל הזמן, חלומות מוזרים, על המשפחה, על הקבוצה

אין ספק, הגיע הבוקר, בוקר של משחק הדרבי הגדול בכל הזמנים

10 בבוקר

השתניתי, קצת, פעם לפני משחקים גדולים הייתי רואה משחקי עבר, מכין את עצמי טוב טוב לאירוע, היום? לא מסוגל אפילו אם רוצה, המתח אדיר כאילו מדובר בגמר ליגת האלופות, או לפחות קרב ישיר על האליפות שתוכרע היום..זה רק עוד משחק, אומר לעצמי, מתקלח ולובש את תחתוני המזל, כן אלה אותם תחתונים שהפסדנו לברצלונה פעמיים ולליברפול בבית 4-1, ועדיין נקראים תחתוני מזל, לא ברור למה.

12 בצהריים

איזה יום ספורטיבי מחכה לנו, מבט ללוח השידורים, דווקא המשחק הכי חשוב לי בשעה כל כך מוקדמת, לפני זה מילאן במשחק זניח, אחרי זה צ'לסי, 3 משחקים מליגת העל וערב הכדורסל של ישראל, מטורף, רק חבל שהראש כל כך כואב ועוד לא התחלנו בכלל

13:00

תוך כדי הכנת שניצלים, מלר צועק ברקע שמילאן בתצוגה החלשה שלה מאז ומעולם, 3-0 ללצ'ה ועוד לא מחצית, הוא אומר שלא משנה מה יקרה היום בספרד, איטליה ואפילו בדרבי של מנצ'סטר זו התוצאה של היום, נגיד…

14:00

זהו, מגיע השלב שכבר אי אפשר לנשום רגיל, מילאן הופכת ל 4-3, אבל את מי זה מעניין בכלל? עוד חצי שעה מתחילים, פחד היסטרי

14:45

רבע שעה בה סיטי נזכרת שלא משנה כמה כסף משקיעים בה, היא עדיין האחות הרועשת והלא כל כך יפה בעיר, לא מגיעים למצבים אבל גם זה יגיע, כבר יש לי תגובה בראש לדה באזר במידה והכול יהיה בסדר, זה האביב הערבי שהבטיחו לנו?

15:00

זיכרונות מחצי גמר שנה שעברה מציפים אותי, סיטי לא עושה כלום ובהתקפה הראשונה 1-0 להם, שוק באולד טראפורד ובראשון לציון כאחד. לא מרגיש טוב, הפעם באמת.

15:15

מחצית 1-0 לסיטי, התחלתי את המשחק בריא, עכשיו 38.5 מעלות חום, כאב ראש איום, אני בטוח שגם לשחקנים, הסר יעיר אותם במקל, בסרגל, במה שבא ליד

15:35

כל האופטימיות שלי שאנחנו תמיד חוזרים, במיוחד נגד היריבה השנואה, נמוגה עם טעות איומה של אוונס והנה 10 שחקנים, עם 11 לא הגענו נגדם למצב, אז עכשיו?

15:45

בטח הכותרת תהיה עידן חדש או מנצ'סטר החדשה אם אלי אוחנה הוא עורך העיתון, כבר 3-0 וזה לא נראה שהם מרפים, כבר שולף את הסיסמאות הרגילות בימים קשים כאלה, עוד יום בהיסטוריה וכו', זה תמיד עובד

16:00

יש! חלוש אבל עדיין יש! בגול של פלטשר, רק 3-1, נזכר בכל הקאמבקים בעבר, מעולם לא חזרנו עם 10 שחקנים מפיגור 3-0 רבע שעה לסיום, אימא'לה אני מכביסט!

16:15

$%%^$##^^&**%$###^&&))^$#@@^&&*))*)*()())(&$#@@%#%#####%^&&&*)))

16:30

נופל שדוד על הספה בסלון, לא יודע אם יותר חולה, או יותר בדיכאון, תודה לאל שיש ילדים, האחת מלטפת ומנשקת כי היא יודעת שאבא סובל, השני עושה פרצופים מצחיקים כדי שאצחק, לרגע שכחתי מהטראומה, לרגע שכחתי מההשפלה, לרגע. כי עדיין הטלוויזיה סגורה ולא מוכן לראות כלום

17:30

אפילו שמחה לאיד לא עוזרת בימים כאלה, צ'לסי בפיגור והשופט מתעלל בהם ומרחיק 2 שחקנים וזה פשוט לא מזיז לי, איך לעזאזל מתאוששים מזה? מחשב את הדקות לדונקסטר ביום שלישי בגביע הליגה, מצידי שישחקו אפילו עכשיו. דויד סילבה , מנצ'סטר סיטי , מנצ'סטר יונייטד , פרמייר ליג

18:30

מדהים, איך החיים שלי השתנו, בשנות ה 90 אחרי השפלות כאלה ובעיקר אחרות הייתי שם דיסק טוב, מסתגר ונותן לזעם לחלוף, כיום למי יש זמן לזה? ארוחת ערב לילדים, מקלחות, סיפור, על איזה הפסד מדובר פה? תזכיר לי?

19:00

איך אפשר לשכוח? אפילו בגלי צה"ל בחדשות טרחו להזכיר את ההפסד שלכם אומרת לימור, שלכם היא אמרה, שלכם? אחרי 7 שנים ביחד היא עדיין אומרת שלכם? איפה טעיתי?

19:45

מה זה היום המטורף הזה? קודם מילאן, אחר כך היה איזה דרבי שבטח חשוב למישהו, צ'לסי מפסידה, גם באיירן ועכשיו 3-0 לקרית שמונה ועוד לא נגמר, ואני עוד מסרב לראות..אבל האינטרנט פתוח וכו'

19:50

SMS לארז כנראה שזה לא היום שלנו, אם אני חטפתי 6, אתה תחטוף 40 מכל הבקעה ביחד נמחק, הוא עוד יחשוב שאני כותב את זה בתור אוהד ירושלים ויצחק עליי על ההפסד שיגיע מהגליל

21:00

זהו,הילדים ישנים, ארוחת ערב הסתיימה, האישה עוד רגע נרדמת, ואני עם המחשבות נשאר..זה רק עוד בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד, לטוב ולרע, אם ניקח אליפות אחרי זה, יישאר לאוהדי סיטי זיכרון מתוק מעונת מפח נפש, אם לא ניקח, נגיד שעכשיו לפרגי יש פרויקט חדש שיגרום לו להישאר עוד עשור או שניים בקבוצה, לפחות

22:00

זהו, הגיע הזמן לסגור את היום הזה, דווקא בימים כאלה אני גאה להיות אוהד יונייטד, הרי אנשים כסילים נוהגים להשוות אותנו למכבי ת"א בכדורסל, הרי אנחנו תמיד אלופים או משהו בסגנון,אז הנה יש תחרות!, יש אלטרנטיבה! , יש קבוצות עם יותר כסף, ועם זה נתמודד, אם רק אצליח להתעורר בבוקר…או בכלל לישון.

ליל מנוחה

להרחיב את הארסנל

אמנם אני אוהד את היונייטד אבל אי אפשר שלא לרחם על האוהדים המסכנים של ארסנל. לפני שעוד עונה תיגמר בלי כלום, הנה כמה הצעות לארסן ונגר איך בכל זאת יהיה ניתן לשנות אותה במאה שמונים מעלות באמצעות כמה שינויים קטנים. אם גם הפעם זה ייגמר בלי כלום, גם לאוהדים של התותחנים לא תהיה יותר סבלנות לפרופסור…

לפני שאכנס יותר לעובי הקורה, חשוב לי לספר יותר לעומק מדוע כתבתי את הטור.

אני אוהד מנצ'סטר יונייטד מושבע אבל למרות שמחתי למראה כישלונותיה של ארסנל בשנים האחרונות והפגני הלוזריות שלהם פעם אחר פעם, משהו בתוך תוכי רוצה לראות אותם מצליחים יותר. ככל הנראה זה מפני הרחמים על אוהדי ארסנל שרואים שנה אחר שנה את אותו תסריט ידוע מראש: למרות שחקנים מצוינים, אצטדיון ביתי ומסורת, איפשהו בדרך הכול מתפקשש בדרך לעוד עונה נטולת תארים, אבל לא נטולת המון ספיגות בדקה ה-90 והפגני לוזריות מדהימים נוספים (למשל ה-4-4 עם ניוקאסל לאחר 4-0 לטובת התותחנים).

ארסן ונגר היה בעבר מאמן מצוין שידע לשלב בין כדורגל יפה, טיפוח צעירים והצלחות גדולות. גם היום אין עוררין שהוא בין המאמנים הטובים בעולם למרות הצניחה במניותיו. אבל בגישתו הנוכחית לגבי המשחק אין לו מקום באחד מהמועדונים הגדולים בעולם.

ההצעות שאני מציע יובילו את התותחנים להישגים והן הצעות ריאליות שניתן לבצע אותן מהר ובלי לבזבז סכומי כסף ניכרים (לשמחתו של ונגר).

לאחר עזיבתו של ססק פברגאס לברצלונה וסכומי הכסף הגדולים שנכנסו למועדון, בצירוף היותו כבר עכשיו מועדון בין העשירים בעולם יכולים בהחלט להצעיד את ארסנל לדרך חדשה תוך מספר שנים. אבל מתוך ראייה לטווח הקצר אין ספק שארסנל במצבה הנוכחי לא תצליח לשכנע סופרסטאר עולמי כדוגמת פראנק ריברי, אריאן רובן, קרלוס טבז, ווסלי סניידר או אפילו זלאטן איברהימוביץ' לבוא לשחק בשורותיה גם אם תרצה בכך. אך אם תעשה את הצעדים הנכונים בעונה הקרובה, היא בהחלט תהיה בכיוון הנכון לשלב השני בתוכנית המוצעת מה שיוביל אותה חזרה להיות בין המועדונים הטובים בעולם.

להלן ההצעות:

להחתים בלם לצד ורמלאן

תומאס ורמלאן הוא בלם מצוין אבל כדי להיות בין הטובים באמת וכדי שההגנה של ארסנל תשתפר משמעותית הוא חייב לצידו בלם טוב יותר מסבסטיאן סקילאצ'י, יוהאן דג'ורו או לורן קוסיילני המאכזבים. שמות? ראיין שוקרס מסטוק סיטי או דייגו לוגאנו האורוגוואי המצוין מפנרבחצ'ה בהחלט יכולים לעשות את העבודה בצורה מצוינת והקנייה שלהם תהיה גם במחיר סביר.

החתמת קשר אחורי משמעותי

אחת הבעיות הגדולות של ארסנל בשנה בשנים האחרונות, הייתה עמדת הקשר האחורי. אלכס סונג הוא שחקן אדיר, אבל בשנה שעברה הוא נאלץ לעלות משחק אחר משחק בגלל חוסר שחקנים שיחליפו אותו בעמדה מה שכמובן פגע ביכולתו וברעננות שלו. החתמת קשר אחורי נוסף לצידו לא רק שתפחית ממנו את העומס אלא גם תאפשר לארסנל לעלות מדי פעם בהרכב עם שני גרזנים בקישור האחורי מה שיהווה אפשרות לטקטיקה נוספת ואפשרות להתמודד טוב יותר מול יריבות מסוימות (מישהו אמר ברצלונה?). השמות שחשבתי עליהם הם וולטר גראגנו מנאפולי, גבי מודינאגי מבולוניה או ג'רמיין ג'ונס משאלקה. מה משותף לכולם? שלושתם יחסית זולים ולא מוערכים, כולם הגנתית מצוינים ובעלי כושר גופני גבוה. החתמה של אחד מהם עשויה לפתור לארסן ונגר בעיות רבות ותאפשר לאלכס סונג להיות טוב יותר לאורך העונה ולהיות טרי יותר לחלקים החשובים בה. בנוסף, החתמת שחקן כזה תיתן אפשרות לגיוון בטקטיקה. קבוצה עם מרכז שדה קשוח בצירוף חלק קדמי מצוין בהחלט מסוגלת לחזור לצמרת הגבוהה.

להחזיר את הנרי

אחד הדברים שהיו חסרים לארסנל בשנים האחרונות היה מנהיג שיידע לכוון ברגעי המשבר. תיירי הנרי אמנם מבוגר יותר, לא ברמה שהיה בעבר וכבר עוד מעט על סף פרישה אך החזרתו לקבוצה, גם אם בתפקיד משני בלבד עדיין עשויה לעזור המון לקבוצה כמו ארסנל. מלבד היותו היום שחקן מצוין שבהחלט מסוגל לעזור מקצועית החזרה של שחקן כזה תעזור מאוד בפן המנטאלי. מהלך כזה ללא ספק יתקבל בברכה אצל האוהדים, ימתג את ארסנל כקבוצה ששואפת לחזור לזכות בתארים ולא פחות חשוב – יוריד את הלחץ מצעירי ארסנל שיידעו שיש במי לבטוח ברגעים קשים. אולי תיירי הנרי רוצה בשנותיו האחרונות בקריירה לשחק כמה שיותר אבל קשה לי להאמין שהוא לא יסכים לחזור לארסנל גם אם בתפקדי משני בלבד אם ארסן ונגר יבקש ממנו

אם ארסן ונגר יבצע את שלושת השלבים הללו, היחסית זולים יש לומר, לא רק שיחסוך כסף וכנראה יצליח הרבה יותר מקצועית, ואף יותר חשוב, יחזור להיחשב כמאמן מהטובים ביותר ולא כמי שמבזבז את חייו באשליות וזמנו כמאמן בקבוצה ששואפת לתארים עבר.

ביצוע השלבים הללו-להכניס מנהיג וכמה שחקנים "רעים" לקבוצה לא רק שיעזור המון מקצועית בטווח הקצר אלא גם יוביל לשלב השני שהוא כנגזרת של ההצלחה המקצועית-מיתוג ארסנל כקבוצה מהטובות באמת, מה שיגרום גם לכך שגם על שחקנים מהטובים בעולם ארסנל תוכל לחזור להיאבק..אולי לא יהיה להם כסף כמו לסיטי,אבל היא תהיה חלום של הרבה שחקנים בנשימה אחת עם מנצ'סטר יונייטד וברצלונה.

ה"מקס" פקטור

כשנבחרת ישראל תפגוש הערב את נבחרת ה"פילים" מחוף השנהב היא תיתקל במקס גראדל, אחת מתגליות אשתקד בליגת המשנה באנגליה. בדרך לצמרת הכדורגל הוא עדיין רוצה לצבור נקודות שיחזקו את מעמדו הנוסק. השביל של מהמקס אל המקסימום

הוא גדל בנופיה של אביג'אן, בירת חוף השנהב, אך בעקבות מלחמת האזרחים במדינה, נטש עם משפחתו והשתקע בממלכה הבריטית. את יסודותיו בכדורגל בחר להמשיך ולפתח, והיום הוא נחשב לאחד הכוכבים הגדולים של ליגת המשנה הטובה בעולם, אפילו פרנסואה זהאוי, מאמן נבחרת חוף השנהב לא נשאר אדיש.

הדובדבן שבנה אותי

מקס-אלן גראדל, או בקיצור מקס, לא תכנן כך את מהלך הקריירה שלו. הקיצוני המהיר, שבגיל צעיר היגר מחוף השנהב לאנגליה, רצה בסה"כ למצוא מקום טוב יותר לשחק בו כדורגל. האקדמיה של לסטר סיטי היא זו שאימצה את גראדל אליה, החלה לתת לו את היסודות הנדרשים וכמו רבים אחרים ניסתה להפוך גם אותו לתוצר עתידי לבוגרים.

לאחר שהוחתם על חוזה מקצועני בקבוצה הבוגרת של לסטר, לא הצליח גראדל לקבל דקות משחק למרות שסומן כפוטנציאל גדול.

מי שעטה על המציאה הייתה בורנמות' הצנועה שם החל גראדל להראות ניצוצות ראשונים מיכולתו העכשווית. "הדובדבנים" רצו לשמור עליו, אך גראדל חזר ללסטר ועזר להעפיל חזרה אל ליגת המשנה, אך עם זאת שוב נשכח על הספסל בעיקר, בעונת החזרה של לסטר אל הצ'מפיונשיפ.

השביל הזה מתחיל מ"אלאנד רואד"

הקבוצה הבאה של גראדל הייתה לידס יונייטד שחיפשה מושיע שיעזור לה להעפיל חזרה לצמרת הכדורגל האנגלי. החיבור בין גראדל ללבנים היה כמו כפפה ליד, ולמרות שילוב איטי של התכשיט השחור בעונת 2009-10, הוא עזר לה לבסוף להעפיל חזרה גם היא אל ליגת המשנה.

הקפיצה המשמעותית הגיעה בעונה החולפת כאשר תחת המאמן סיימון גרייסון הוא החל להפציץ מכל כיוון. גראדל המשיך להשתבח, תפס מקום של קבע באגף שמאל של הקישור והחל לקחת מנהיגות יחד עם הקיצוני השני רוב סנודגראס.

לידס הייתה חברה בצמרת במרבית שלבי העונה, ורק סיום מאכזב גרם לה לא לסיים בין שש הראשונות.

גראדל עצמו נבחר לשחקן העונה של האוהדים והשחקנים גם יחד, לאחר שכבש 18 שערים, תעתע בהגנות והרשים גם במשחקי נגד יריבות בכירות בהרבה, גם כאשר לידס התמודדה במסגרת הגביע האנגלי נגד ארסנל, שם הצליח להביך לא פעם את הגנת התותחנים.

היכולת הנהדרת של גראדל זיכתה אותו להתעניינות מנבחרת מולדתו, חוף השנהב, ולאחר שלא השתלב בנבחרות הצעירות של אנגליה, למרות שזכה לאזרחות בריטית, הוא זומן לראשונה בנובמבר אשתקד לסגל נבחרת ה"פילים", כאשר את הבכורה ערך בחודש יוני האחרון, אך אמור לתפוס מקום של קבע גם בהרכב של זהאוי, המאמן.

המנייה של גראדל נמצאת בעלייה ולאחר סיום עונת שיא מבחינתו הוא חוזר ע"י לא פחות מ-7 מועדונים בכירים ביניהם סטוק, ניוקאסל, סוונסי ווסטהאם, וגם אלופת צרפת, ליל והמבורג מגרמניה. כולם עקבו אחרי הפריחה שלו, אך למרות ביקוש בלתי פוסק, האריך לאחרונה גראדל את חוזהו בלידס בעוד ארבע שנים תמורת 2.5 מיליון פאונד. "לידס זה מועדון ענק ואני רוצה לשחק בו הרבה שנים", אמר במעמד הארכת החוזה והוסיף כי "המטרה שלנו היא לעלות לפרמייר ליג, לשם אנו ראויים".

גרייסון ואוהדי לידס מכנים אותו כ"מקס" פקטור של הקבוצה, ולמרות חששות לעזיבה גראדל ממוקד עתה רק בלידס. במועדון מיורק שייר כבר זכו לאבד קיצוני ימני מהיר שהלך והשתבח במקום אחר, וכדי שמקרה ארון לנון לא יחזור, חייבים בלידס לכוון לעלייה חזרה לליגה של הגדולים, אחרת קשה להאמין שגראדל לא ירצה להגיע לפחות למקסימום אישי.

קח לך קבוצה ובנה לה לול

עונת שיא שהובילה למקום בליגת האלופות, דווקא היא שאבה את כל הכוחות מטוטנהאם לקראת סיום העונה שעברה. זה הסתיים באובדן המקום בארבע הראשונות, ובניסיונות חוזרים ונשנים לניקוי אורוות. בינתיים רכש משמעותי לא הגיע, ותושבי שכונת טוטנהאם בצפון לונדון עסוקים בעיקר בלהשתולל

ברגעים רבים בעונה החולפת היה נדמה כי טוטנהאם היא הדבר הבא בכדורגל האנגלי. אלא שדווקא לאחר ההדחה בליגת האלופות על ידי ריאל מדריד, ובעיקר התוצאה הכואבת 5-0 בסיכום שני המשחקים הובילה את ה"תרנגולים" לדעיכה ביכולת ולאיבוד עשתונות מסוים שגרם לכך שהיא לא תהיה חברה בליגת האלופות בעונה הבאה.

כוכבם של גארת' בייל ובעיקר לוקה מודריץ' זהר, השניים הפכו למניות חמות בשוק הכדורגל העולמי. האחד שרף את הקו השמאלי במהירות בלתי רגילה, השני הפך לברומטר מרכזי לידו של רפאל ואן-דר וארט, אך הכישלון היחסי בהתברגות בארבע הראשונות מפנה אצבע מאשימה בעיקר לחוליית החוד הלא מרשימה של ה"תרנגולים".

תקועים בלול

הבעיה הגדולה הייתה כאמור חוליית חוד בינונית. ג'רמיין דפו שרק לפני שנתיים המטיר 18 שערים בליגה, ניפק רק ארבעה כאלו אשתקד, וכאשר פטר קראוץ' נחשב לאורך שנים כחלוץ משלים בלבד, ויכולתו של רומן פבליצ'נקו להשתייך לצמרת החלוצים עדיין מוטלת בספק, כמות של 13 שערי ליגה של השלישייה הזו יחד, גרמה להארי רדנאפ לנסות ולהיפרד מהם, או לפחות מחלקם הקיץ.

בנוסף אליהם חזרו מהשאלות שחקנים שלא בתוכניות כמו רובי קין, ג'ובאני דוס סנטוס ודיוויד בנטלי, וכשאת כולם מתקשים בטוטנהאם למכור, עיקר הבעיה היא לא כלכלית, אלא המקום בסגל, יתרה מכך לנוכח מגבלות "פייר פליי" החדשות.

ההישארות עם אותם עודפים לא רצויים מונעת מהספרס לצרף לעת עתה שמות רציניים לסגל, וזה לא שחסרים כאלו. פרננדו יורנטה, ג'וספה רוסי והולק הברזילאי הם אופציות התקפיות שישמחו להצטרף לקבוצה ברגע שיתפנה מקום בסגל, וכשהרכש הבולט הקיץ הוא השוער, בראד פרידל, בן ה-40, אפשר להבין את האכזבה בקרב האוהדים.

מלך התרנגולים

סיבה נוספת לדאגה עבור אוהדי טוטנהאם היא עזיבתו הצפויה של הכוכב, לוקה מודריץ' שנתן עונה טובה מאוד ויצר לעצמו מעמד של קוסם ביציעי ה"וויט הארט ליין", אך גם עיטר את פנקסי הרכש של מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי, שמחפשות בדיוק שחקן מסוגו בכדי להשלים את הפאזל שלהן.

מודריץ' מבקש לשדרג את חוזהו בקבוצה לכל אורך הקיץ, באמצעות שכר שיא בתולדות המועדון שיגרום לו להרוויח 90 אלף פאונד לשבוע, ועם זאת הישארותו איננה מובטחת והוא עשוי להישלח בקרוב לצ'לסי בעסקה שתכלול גם את מעברו של יוסי בניון למדי ה"תרנגולים". בשבת האחרונה זכה מודריץ' לקבלת פנים מחממת ותשואות רבות, כשנכנס כמחליף במהלך משחק האימון נגד אתלטיק בילבאו הספרדית, דבר שיקשה עליו עוד יותר בקבלת החלטה לעזוב.

מודריץ' מניע את הקבוצה יחד עם ההולנדי המצוין, רפאל ואן-דר וארט, וכשבצדדים אמורה בעיקר המהירות המסחררת של בייל ולנון לשגע הגנות, אפשר בהחלט להבין את מנהלי הקבוצה שדחו כבר שתי הצעות עבור הכוכב הקרואטי, כשאפילו ואן-דר וארט עצמו נחלץ לעזרת ההנהלה ומפציר במודריץ' להישאר.

כל מה שנשאר

רדנאפ מחפש לחזק רק את החוד שלו, זאת מאחר ושאר מערכי הקבוצה נראים יציבים ומשובחים, ואינם מצריכים חיזוק משמעותי. בעונה החולפת גילתה טוטנהאם לקבוצות הפרמייר ליג את סאנדרו, הברזילאי הנהדר שיחד עם ווילסון פאלסיוס, ה"גרזן" מהונדורס (שגם הוא מקושר בלי סוף לעזיבה), יצרו חומה בצורה במרכז המגרש, ויחד עם גיבוי בדמותם של טום האדלסטון וסטיבן פינאר, חוליית הקישור של טוטנהאם היא אחת הטובות בליגה, וכזו שגם מספקת קבלות.

גם ההגנה של הספרס יציבה ברובה, למרות פציעות חוזרות ונשנות של הבלם, לדלי קינג. מייקל דוסון הולך מתפתח לבלם איכותי, סבסטיאן באסונג ויונס קאבול הם בלמים טובים, וויליאם גאלאס מביא ניסיון רב וגם בנואה אסו אקוטו משתבח בצד השמאלי. צד ימין אמור לקבל רוח חדשה עם הכישרון הנהדר של קייל ווקר שאמור לקבל הרבה יותר קרדיט העונה לנוכח הבינוניות של אלן האטון וצ'ורלוקה.

גם צעירים כג'ק ליברמור ובעיקר דני רוז צפויים לקרדיט מרדנאפ, גם לנוכח החוקים שמחייבים שיתוף של תוצרת מקומית.

כשחצי קבוצה מועמדות למכירה, ומנגד יש בה גם כישרון רב שמקומו מובטח, האיש על הקווים, הארי רדנאפ, צריך להניע את חבורת לול לעונה טובה שבסיומה תנסה להתברג שוב בין ארבע הראשונות.

עם פרידה מהבינוניים שבסגל וצירוף עתידי של חומר איכות לחוד, בהחלט אפשר לדרוש את הפסקת ההתפרעויות ברחבי לונדון, או לפחות לקוות שחבורת לול תוכל לשיר את "כתבו עליו בעיתון" בניחוחות הרבה יותר חיוביים.

קיצור קיבה

ראול מיירלש , ליברפול , כדורגל אנגלי , פרמייר ליגהחוקים החדשים שחלים על הקבוצות האנגליות מקשים על תנועות רציניות בשוק העברות המקומי. במטרה להגן על הכדורגלנים המקומיים שכחו כי קודם כל צריכים להיפטר מה"תכולה", זו שכללה סגלים של 40 שחקנים ומעלה

שוק העברות באנגליה נמצא בבעיה. נכון, ערך הכדורגלן האנגלי נמצא בעלייה, הודות החוק המחייב את הקבוצות לשלב לפחות שמונה אנגלים בסגל של 25 שחקנים לכל היותר. בעוד קבוצות האמצע יכולות להרשות לעצמן לפזר עתה כספים, מוצאות עצמן הגדולות של הליגה כמי שרוצות לקנות, אך לא יכולות. הרי איך אפשר להרחיב את הסגל עוד יותר, אם המטרה היא לצמצם?

שוק מציאות

במבט על התנועה בשוק העברות המקומי בולטות בעיקר מנצ'סטר יונייטד, שכנראה תמיד פועלת בחוכמה, סנדרלנד וניוקאסל.
הראשונה, יונייטד, נערכה מבעוד מועד לחוקה המגבילה. לאחר שלוש רכישות משובחות של השוער דוד דה חאה, הקשר אשלי יאנג, והבלם פיל ג'ונס, כששני האחרונים מעמיקים עוד יותר התוצרת האנגלית המקומית בקבוצה, ולא נראה כי לסר אלכס צפויה בעיה בשחרור שחקנים.

דימיטאר ברבאטוב, שתופס משבצת של זר, צפוי להימכר כמו גם שני הבריטים, ווס בראון, ודארון גיבסון, והאירי ג'ון אושיי, שימצאו בוודאי קבוצות מבטן הליגה שישמחו לקבל את שמשחררת האלופה, וכשמדובר בבריטים זה אפילו טוב כפליים.

גם שחקנים שחזרו מהשאלה דוגמת מאמה ביראם דיוף וקיקו מאקדה, צפויים להיות מושאלים שוב או להימכר, ולפנות מקום בסגל לרכישה אחת גדולה של קשר שיסגור לפרגי סגל מרשים ותואם חוקה. לוקה מודריץ', סאמיר נאסרי, ווסלי שניידר ובאסטיאן שווינשטייגר, כל אחד קליבר בפני עצמו, הם מי שעשויים לתפוס את המשבצת הנותרת בפאזל.

סנדרלנד של סטיב ברוס דווקא נהנית מהמצב, לאחר שהצליחה לשים ידה על החלוץ המבוקש קונור וויקהאם שמגיע מאיפסוויץ', וכל זאת בגלל ההתמהמהות של ליברפול בגלל חוסר הצלחה במכירות. וויקהאם, שמחירו אגב היה 13 מיליון ליש"ט, ורק מצב השוק העכשווי יכול היה לגרום לאיפסוויץ' לבקש עליו כאלו סכומים, כמו גם קרייג גארדנר, שמגיע מבירמינגהאם, ממלאים את המשבצת הבריטית המבוקשת.

בניוקאסל המצב קצת שונה, אך גם לה אין בעיות בהתאמה למצב. הרכישות בדמותם של סילבאן מארבו ויוהאן קבאיי הצרפתים, לצד זו של דמבה בה הסנגלי, רק מוסיפות עומק לסגל שגם ככה על טהרת התוצרת המקומית.

אבוי, איך נפלנו?

הסובלות הראשיות מהחוקה החדשה הן מנצ'סטר סיטי וליברפול. לשני המועדונים סגלים עתירי שחקנים, אך גם כאלו שהיו לנפילות ולא מתאימים לרמת המועדונים.

הסיטיזנס שהחתימו אמש את גאל קלישי מארסנל, עשו זאת רק לאחר שהמגן הגרמני ג'רום בואטנג, יעזוב כמעט באופן ודאי לבאיירן מינכן. מלבד קלישי יהיה קשה לסיטי לצרף שחקנים חדשים, וכמובן שאצלם הסיבה היא לא כלכלית, אלא רצון להיפטר מסחורה כושלת. לעמנואל אדבאיור מחפשים קבוצה שתסכים לשלם עליו אפילו פחות משליש מסכום הקנייה שלו, 25 מיליון ליש"ט. אשתקד בריאל מדריד הוא שיחק כמושאל, וכשהוא לא בתוכניות של מנצ'יני, הטוגולזי, שלא ממש הרשים מאז הגיע מ"האמירויות" מנסה להתעופף לו ליעד אחר.

קרייג בלאמי, נדום אונואה, שון רייט פיליפס וגם ווין ברידג', שארבעתם דווקא בריטים, מנסים אף הם לחפש קבוצה לעונה הבאה. רק אם יצליחו ב"סיטי אוף מנצ'סטר סטדיום" להיפטר מהם, יוכלו לצרף שם שחקנים חדשים, וכשמדובר בסיטי העניין דיי דחוף, שהרי הם לקראת הופעה היסטורית בליגת האלופות ורוצים להציג סגל ראוי.

טוטנהאם שלא הצליחה להשתחל לארבע הראשונות, מנסה לבנות מחדש את ההתקפה הכושלת, זו שהייתה לה לרועץ בעונה האחרונה. שמות כמו פרננדו יורנטה, ג'וספה רוסי, בויאן קרקיץ' וג'פראן יגיעו ל"וויט הארט ליין", אך רק כאשר ג'רמיין דפו ופבליוצ'נקו ימצאו בית חדש.

כסף לא חסר ל"תרנגולים", ושחקניה מבוקשים ללא הרף, אך אלו דווקא שחקנים שלא מיועדים למכירה. גארת' בייל, המטוס הוולשי, ולוקה מודריץ', המנוע במרכז השדה, ארון לנון, שחקן הכנף המהיר וגם ווילסון פאלסיוס, הגרזן מהונדורס, הם לא השמות שבטוטנהאם רוצים לראות בחוץ.

לעומת זאת מרובי קין, דיוויד בנטלי, ג'ובאני דוס סנטוס, ואלן האטון ישמחו הספרס להיפטר ולעבות את הסגל בעיקר בהתקפה.

הסובלת הראשית, אם אפשר לקרוא לה כך היא ליברפול. לא רק שמועדון הפאר לא זוכה להצלחה יתרה בעונות האחרונות, השאריות של רפא בניטס ומחליפו הכושל רוי הודג'סון, נותנות אותותיהן בעיקר בנושאי החיזוק.

ג'ורדן הנדרסון, נרכש מסנדרלנד בסכום עתק של 20 מיליון ליש"ט, ולא בטוח שהוא שווה בכלל את ההוצאה הזו, אך לצד ההחתמה של הנדרסון, נזרקו באוויר שמותיהם של עשרות שחקנים שקושרו למועדון האדום, דבר שזכה למיטב הבדיחות, וללעג בקרב אוהדי ליברפול עצמם.

13 שחקנים העמיד המועדון למכירה, כש"פלופים" כמו מילאן יובאנוביץ', הסרבי, ודויד אנגוג שהוחתמו עוד בתקופת בניטס, פול קונצ'סקי וכריסטיאן פולסן, שהיו ירושה של הודג'סון, הם הראשונים שישמחו להיפטר מהם באנפילד.ג'ון אושיי , מנצ'סטר יונייטד , פרמייר ליג

חוסר ההצלחה במכירות הללו, גורם לראשי המועדון להעמיד למכירה גם את מקסי רודריגז הארגנטינאי, שסיים את עונת אשתקד בצורה טובה, ומעל כולם את ראול מיירלש הפורטוגלי, שהיה השחקן המצטיין של הקבוצה אשתקד, ושחרור שלו יראה פשוט כאבסורד.

ליברפול כבר הצליחה לפספס את גאל קלישי, פול ג'ונס, אשלי יאנג וקונור וויקהאם, ואם לא יזדרזו להיפטר מאותה רשימת "פלופים" הם עשויים לפספס גם את צ'ארלי אדם, הסקוטי המצוין של בלקפול, שלא מפסיק להיות מקושר למועדון. לאוהדי ליברפול נותר לקוות שדווקא מיירלש לא יהיה האיש שיאלץ לנטוש את הקבוצה, מאחר ועליו יהיו קופצים בקלות.

זהו המצב בשוק העברות האנגלי, הגדולות תקועות להן עם סגלי ענק, בעוד מי שרוכבות על גל ההתמהמהות אלו קבוצות הבטן שגוזרות הצלחות. צמצו

סוונ-שיא

הקבוצה מעיר החוף הוולשית מסיימת מסע מרשים של טיפוס במעלה הליגות. המפנה החל לפני כארבע עם מינויו של רוברטו מרטינז למאמן, ומסתיים במקום לצד הגדולות בפרמייר ליג, לקרדיף נותר רק לקנא בהצלחה של היריבה הגדולה. האם זהו השיא של סוונסי?

סוונסי יחד עם קרדיף הן הקבוצות היחידות שמורשות להשתתף בליגות האנגליות על אף שיוכן לוולס השכנה. שתי הגדולות של גלזגו, סלטיק וריינג'רס כבר מזמן מפנטזות על מאבקי ליגה עם ארסנל, צ'לסי ויונייטד, אך מי שיגעו בהם מקרוב החל מהעונה הבאה, הם שחקניה של סוונסי הצנועה.

גאווה וולשית
קרדיף היא זו העשירה מבין השתיים, זו שמגיעה מבירת וולס, וזו שנושאת סביבה את גל האהדה של מי שמחשיב עצמו וולשי.
אך הוולשים שירצו לחזות מקרוב בווין רוני, פרנק לאמפרד, קרלוס טבס ושאר כוכבי הפרמייר ליג יאלצו לנסוע לחופה הדרום מערבי של המדינה ולבקר באצטדיון ה"ליברטי" של סוונסי.
לסוונסי זה אמנם יהיה ביקור ראשון בפרמייר ליג, אך היא גם הקבוצה הוולשית האחרונה שביקרה בליגה האנגלית הבכירה לפני כ-29 שנים כשזו עוד לא נקראה פרמייר ליג.
לעיר החוף בת 170 אלף התושבים היסטוריה עתיקה. את הויקינגים שחלשו על האזור מאפיינות הטירות והכנסיות הישנות שאפשר למצוא ברחבי העיר. אך מלבד ההיסטוריה גם תעשיית הנחושת שבעיר היא הגורם המפרסם שלה, והחל מהעונה הבאה גם קבוצה הכדורגל שלה עתידה להיות מוקד משיכה לתשומת לב עולמית.

הכל התחיל במרטינז
רוברטו מרטינז כיום מאמנה של וויגאן מהפרמייר ליג היה כדורגלן בינוני, ספרדי שמצא עצמו בליגות הנמוכות באנגליה. בוויגאן ובסוונסי הוא בילה את רוב הקריירה שלו כשחקן ולא פלא שהן אלו שנתנו לו גם את הבמה כמאמן.
סוונסי היא הראשונה שנתנה למרטינז את המפתחות, ב-2007 הוא מונה לתפקיד המאמן לראשונה בחייו. מרטינז צירף כמה ספרדים צעירים והעלה את סוונסי מהליגה השלישית לשנייה בתום אותה עונה ולאחר מאבק עם פיטרבורו של דארן פרגוסון, הבן של. המועדון בנה עצמו בצ'מפיונשיפ יחד עם מרטינז שצירף שחקנים וידע להפכם למניות משתבחות. פרי בודה ההולנדי הפך תחת מרטינז משחקן בינוני בדן האג ההולנדית למבוקש בפרמייר ליג. מרטינז הניח בסוונסי את היסודות לבניית מועדון כדורגל מקצועני שמתמודד בצמרת ליגת המשנה האנגלית. ב-2009 ובעקבות הצלחותיו הוא מונה למאמנה של וויגאן בפרמייר ליג ולקח שני שחקנים אחרים שהשתבחו בתקופתו, ג'ייסון סקוטלנד מטרינידד וג'ורדי גומז הספרדי. יורשו פאולו סוסה הוליך את הקבוצה למקום ה-7 בצ'מפיונשיפ אשתקד, אך הוחלף בידי ברנדן רוג'רס, האיש שהוליך העונה את סוונסי אל המקום השלישי ובתום הפלייאוף גם אל הפרמייר ליג. את הפירות שהבשילו קוצר אמנם רוג'רס, אך הקרדיט כולו הוא של מרטינז.

שירת הברבור השחור לבן
הסגל של רוג'רס הוא רב לאומי, חלקו רץ עם סוונסי כבר 3 עונות. הספרדים אנחל, סראן ואורלנדי, ההולנדים בודה והשוער דה ורייס משרתים את "הברבורים" כבר במשך שלוש עונות. קרייג ביטי הסקוטי עם עבר בסלטיק הוא חלוץ מצוין וחזק, פאביו בוריני החלוץ האיטלקי הכישרוני המושאל מצ'לסי, הוכיח שיש לו עתיד מזהיר, שחקני ההגנה הותיקים אלן טייט והקפטן גארי מונק מוסיפים למשחק המסודר מאוד של סוונסי שספגה 42 שערים ב-46 משחקי הליגה. מעל כולם בולט הקשר סקוט סינקלייר, תוצר מחלקת הנוער של צ'לסי שהבקיע שלושער במשחק העלייה לפרמייר ליג נגד רדינג ועתיד להיות אחד מכוכבי הקבוצה גם בליגה של הגדולים.

כשירגעו החגיגות בדרום מערב וולס, יצטרך רוג'רס לחזק את הקבוצה. סכום של תשעים מיליון ליש"ט שיתווספו לקבוצה בעקבות העלייה לפרמייר ליג יסייעו לכך, אך אם ידע לשמור על כוכבי העלייה ועל רוח העבודה שהתווה מרטינז במועדון, לא בטוח שהעלייה לפרמייר ליג היא באמת השיא עבור הנציגה מוולש.

לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטור בין אירופה לריו
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אברם, ברוך הבא לספרי ההיסטוריה !

כניסתו של אברם גרנט לספרי ההיסטוריה היא מהסיבות הלא נכונות לצערו, לאחר שהוא המאמן היחיד שהוריד שתי קבוצות ברצף מהפרמייר ליג. אבל אם הירידה עם פורטסמות' עוד התקבלה בטבעיות, אפילו לאברם גרנט מלך התירוצים לא יכול להיות תירוץ מספיק טוב כדי להסביר את אחד הכישלונות הגדולים בשנים האחרונות של קבוצה כלשהי.

סקירת העונה של ווסטהאם מ – 10 כיווני רוח

רקע

קרלטון קול, רוברט גרין, מתיו אפסון וסקוט פארקר, כולם שחקני נבחרת אנגליה, הם רק חלק מרשימת שחקנים גדולה שהייתה אמורה להצעיד העונה את ווסטהאם לעונה שקטה במרכז הטבלה. תוסיפו אליהם את דמבה בה, רובי קין, תומאס היצלספרגר ו-ווין ברידג ', שהגיעו בינואר ועוד כישרונות כמארק נובל, וויקטור אובינה ותקבלו סגל מצוין שבהחלט שווה צמרת גבוהה. אבל מי האמין שעם סגל כזה והפטישים ימצאו את עצמם יורדים ליגה מהמקום האחרון.
האחראי על העסק הכושל הזה הוא אברם גרנט. למרות היותו מאמן כדורגל, יכול היה אברם גרנט לשקול קריירה חלופית בתור קוסם לאחר שהצליח להעלים בכישרון רב את כל הסגל המצוין הזה ולרדת ליגה. לאנשים שלא בקיאים בכדורגל האנגלי צריך להבין איזה מועדון פאר אברם גרנט הצליח להוריד ליגה. מועדון בעל מסורת מפוארת, זוכה גביע אירופה למחזיקות גביע, שלושה גביעים אנגליים, מגן הקהילה ומחלקת נוער מצוינת, ואין ספור הופעות בחלק הגבוה של הטבלה בפרמייר ליג. בצירוף אוהדים נפלאים שנחשבים לבין הטובים באנגליה ואצטדיון שעד לא מזמן נחשב לאחד האצטדיונים הביתיים בליגה – אפטון פארק, לא הספיקו לאברם כדי להישאר.

קיץ

בתחילת העונה קיבל אברם גרנט את משרת החלומות מבחינתו. סגל מצוין שעליו כבר דיברנו, חוזה לארבע שנים במועדון מכובד ובעל שם באנגליה, ועם בעלים יחסית נוחים שיש להם סבלנות וללא אווירת הפירוק שהייתה לו בפומפי.

מנהיגות

אבל גרנט, התברר פשוט לא מאמן מספיק טוב לרמות האלו. השחקנים תחתיו סבלו מחוסר ביטחון וקרסו תחת הלחץ, הוא לא הצליח להקרין מנהיגות ברגעים הקשים ולא הצליח לעצור את ההידרדרות.

תירוצים

"שלטנו במשחק אבל הרבנו להחמיץ", "השופט שדד אותנו", "סבלנו מחוסר מזל", "הגיע לנו פנדל", הם רק חלק מלקסיקון התירוצים שהמאמן הישראלי חזר עליהם שבוע אחר שבוע במהלך העונה. אם בהתחלה עוד היה אפשר לקחת את הדברים ברצינות וחלקם באמת היו נכונים הרי שמשבוע לשבוע התירוצים הפכו להיות הזויים יותר ויותר וכבר עוררו גיחוך. במקום לקחת את האחריות ולהפיק את הלקחים ,גרנט בחר להתעסק יותר מדי בדברים שמסביב ובסופו של דבר זה עלה לו ביוקר.

אוהדים

למרות העונה הגרועה והאכזבה מהקבוצה והמאמן, האוהדים של ווסטהאם תמכו בה לאורך כל העונה, וגם אתמול הגיעו למשחק 4,500 אוהדים שהיו נחושים לתמוך בקבוצה בכל מחיר. האוהדים הם הסיבה היחידה שווסטהאם עוד לא ירדה מוקדם יותר.

תקשורת

אחת ההישגים היחידים העונה של אברם גרנט, שלמרות עונה קטסטרופלית הצליח לשמור על שקט תקשורתי נדיר למרות שהמועדון הוא אחד האהודים באנגליה. מלבד ביקורת של בני מקארתי על גרנט זו בהחלט חזית שבה אברם הצליח כי גם ביקורת זו הייתה מפי שחקן ספסל מתוסכל ששוחרר מהקבוצה

התקופה הטובה

התקופה הטובה העונה של ווסטהאם הייתה בין אמצע פברואר לאמצע מרץ, אך התפנית בעלילה התרחשה אחרי איבוד יתרון 2 – 0 במחצית על מנצ'סטר יונייטד להפסד 2 – 4, ומאז ווסטהאם פשוט לא תפקדה יותר. ההפסד ערער את הביטחון של הפטישים, שלאחר מכן הפסידו לבולטון, אסטון וילה, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, ולא הצליחו למנוע את המפולת עד לירידה המאכזבת אתמול.

שני המחזורים האחרונים

למרות היכולת הרעה הגיעה ווסטהאם למחזור שעבר נגד בלקבורן עם סיכוי טוב להינצל. אך לאחר החמצות רבות היא סיימה ב 1 -1 בלבד, שלמעשה חרץ את גורלה. למשחק אתמול ווסטהאם כבר הגיעה בלי הרבה סיכוי אך באופן מפתיע בירמינגהאם הפסידה לפולהאם כך שניצחון של גרנט היה נותן לו סיכוי להישאר. אבל גם יתרון של 2 – 0 לא מנע מקבוצתו לרדת מנוצחת 3 – 2בתום דרמה אדירה בדקה ה – 94, שהפעם באמת חרץ את גורלה של הקבוצה מלונדון באופן סופי.

התחת של אברם

איך אפשר לעשות כתבה על סיכום עונה על אברם גרנט בלי להזכיר את ה "תחת" המפורסם. בסופו של דבר אברם גרנט לא סבל מחוסר מזל העונה אך בניגוד לשנים הקודמות "התחת" הצליח רק לאזן את המזל הרע ולא מעבר לכך. ניתן היה להבין שהפטישים לא יישארו כבר לאחר ההחמצות המדהימות מול בלקבורן בשבוע שעבר, וגם אתמול, 2 דקות לפני השער של וויגאן, דמבה בה החמיץ שער בטוח משני מטרים שאם הכדור היה נכנס מי יודע אם הכתבה הזו בכלל הייתה נכתבת.

פרס ניחומים

אבל לא הכל רע בבית גרנט. למרות העונה ה"מוצלחת" הזו, יש סיכוי סביר שאברם יזכה לפרס וחזרה לתפקיד המנהל המקצועי בצ'לסי. הרי בקשרים אישיים אברם תמיד היה טוב וגם ירידה עם 2 קבוצות ברצף לא תוכל לקחת לו את זה.

לטור האליפות הגדולה מכולן
לטור זהירות קנריות באות
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט