תגית: יעקב שחר

לערב אחד אוהדי מכבי חיפה חזרו להיות שמחים ולהיות שיכורים מניצחון.
אותם 30 אלף אוהדים נפלאים שהולכים אחרי הקבוצה לכל מקום וממלאים כל משחק בית את האצטדיון.
לערב אחד חזר סמי עופר להיות הר געש לא רק ביציעים.
את שאגות השמחה לאחר השער השלישי של עידן ורד היה אפשר לשמוע עד קרית אליעזר הנוסטלגי.
ועדיין כשאנחנו כבר כמעט 24 שעות אחרי כמעט שום בעיה בקבוצה עדיין לא נפתרה.
ההתקפה למרות 3 השערים ממשיכה להחמיץ,היכולת-בעיקר במחצית השנייה היתה בינונית מאד ורק ההגנה החלשה של הפועל ת"א גמרה למשחק להראות קל כ"כ.
אבל דבר אחד חזר במשחק הזה לקבוצה-הרעב.
השחקנים נלחמו על כל כדור,רצו ובעיקר רצו יותר.
היתה תחושה שהשיחה של יעקב שחר חלחלה להם עמוק בתוך התת מודע.
למרות זאת להמשך הדרך מלחמה בלבד לא תספיק,היכולת תצטרך להשתפר.
חזרתו של הקפטן והאליל יוסי בניון נתנה תקוות חדשות,אבל ברור שמבחינת יכולת זה לא יהיה אותו יוסי של לפני עשור.
התפקיד של יוסי בניון יהיה להשפיע יותר על הקבוצה בצד המנהיגותי-וכבר אתמול היה אפשר לראות את השקט והנסיון שהוא מקרין על השחקנים האחרים.
הוא היה הבעל בית על המגרש.
נראה שבעקבות הניצחון אולי מצא המאמן סטנוייביץ הרכב איתו ירוץ לפחות בשבוע הקרוב הקשה שמצפה לקבוצה.
אומרים שיותר קל לצאת ממשברים באמצעות רצף משחקים-על כן הבשוע הקרוב בו מצפים לקבוצה משחקים קשים ביום רביעי בנתניה וביום שבת נגד ק"ש בסמי עופר.
משחקים אלה כבר יראו אחרת ולא בטוח שיהיה להם גם אותו תסריט.
כאן מתחיל המבחן האמיתי של הקבוצה.
2 ניצחונות ואפשר יהיה לדבר על יציאה לדרך חדשה.
2 הפסדים ושוב נחזור לדבר על משברים.
יהיה מעניין…

רק בשתי מילים אלה ניתן לתאר את מצב שנמצאים מועדון הכדורגל מכבי חיפה והמאמן אלכסנדר סטנוייביץ.

כבר כמה שנים שמשהו לא עובד בצורה תקינה בממלכה של יעקב שחר. הקבוצה מגמגמת ב4 השנים האחרונות ולא מצליחה להתרומם-אלא להיפך מתדרדרת מעונה לעונה.
למרות זאת הקהל הירוק ממשיך להאמין ולמרות העונה הקטסטרופלית עד עכשיו הירוקים ממשיכים להצביע ברגליים וממשיכים לבוא בהמוניהם-הם עדיין מאמנים.
יעקב שחר תמיד דיבר על תרבות ספורט והקהל הירוק בדיוק מתנהג כך-כאשר הוא מנסה להרים בעצמו את השחקנים והמועדון שכרגע נראים עובדי עצות.

נחזור למאמן סטנוייביץ-לפי הפרסומים האחרונים הוא הציע להתפטר לאחר ההפסדים האחרונים של הקבוצה אך יעקב שחר דחה אותם על הסף ואמר לו שהוא לא הבעיה של הקבוצה והוא עדיין מאמין בו. אך כמו שאומר הביטוי-לא לעולם חוסן. המצב הזה לא יימשך עוד הרבה.

סאלה{כמו שידוע בכינויו}חייב להתעשת ולהיות רגוע במשחקים ולהוריד את הלחץ מהשחקנים שלו. הוא גם חייב להבין שקבוצה שרוצה להצליח חייבת לייצב הרכב שירוץ כמה משחקים ביחד ולא לעשות בכל משחק רוטציה ולהחליף 4-5 שחקנים. כל המאמנים שעשו זאת בשנים האחרונות בסופו של דבר נכשלו-אם סאלה רוצה להיות שונה הוא חייב להפסיק עם זה.
המשחק הקרוב ביום ראשון נגד הפועל ת"א יהיה משחק מכריע גם למאמן וגם למועדון.
במקרה של הפסד ויכולת ירודה לעני 30,000 ירוקים זה יהיה משחקו האחרון של סאלה וכנראה יקבע את המועדון כקבוצת תחתית לכל דבר-סוף עידן.
במקרה של ניצחון-יהיה סיכוי אולי לעידן חדש אבל מה שבטוח זה יעצור את כדורגל השלג שעליו מתגלגלת הקבוצה.
ניצחון פירושו יציאה אולי לדרך חדשה, הפסד-כנראה סיומו של עידן.
יש תחושה של משחק קובע- יש תחושה של הזדמנות אחרונה.

מכבי חיפה הגיעה ל 10,000 מינויים לעונה הקרובה וקבעה שיא חדש של אוהדים, אשר הבטיחו את מקומם במשחקי הקבוצה באצטדיון "סמי עופר" לעונת 2014/15.

כדי לציין את ההישג היפה, איתר המועדון את האוהד ה-10,000 שרכש מינוי, דניאל פרצוב בן ה-31 מעכו, אוהד הקבוצה קרוב ל-20 שנה, אשר אמר: "אין לי מילים לתאר את גודל ההתרגשות. אני שמח להיות בעונה הראשונה של מכבי חיפה באצטדיון 'סמי עופר' וכמובן שגם אשתי ושני ילדיי יצטרפו אליי כמנויים".

הקשיבו לשיחה של יענק'לה שחר ודניאל פרצוב:

מכבי חיפה עוברת משבר מתמשך, למרות הניצחון על הפועל תל אביב, והגיע הזמן לצאת ממנו. המהלכים שיעשו בעונה הזאת ובתחילת העונה הבא יכולים לקבוע גורלות לגבי הירוקים מהכרמל, רצף של כמה שנים ללא תואר או כדורגל חיובי יכולים לפגוע בתדמית המועדון קשות, ותדמית זה אחד הדברים שאסור לחיפה לאבד, זה מה שמבדיל אותה משאר קבוצות אמצע הטבלה.

כל פירמידה מתחילה באיזשהו בסיס, ולכל מבנה יש יסודות, במכבי תל אביב אלה מיץ' גולדהאר ויורדי קרויף בתור מנהל מקצועי, ובחיפה זה רק יענקל'ה, מדי פעם צ'יזיק גם נכנס לתמונה אבל ליענקל'ה אין עוד מישהו איתו. עכשיו זה הזמן של יענקל'ה לקבל החלטה, אם הוא גם הבעלים וגם המנהל המקצועי (כפי שהיה בשנים הטובות, 1999-2008) אז שיילך על זה עד הסוף ולא ייתן חופשי מקצועי מלא למאמן הבא, אם הוא מחליט לקחת תחתיו מנהל כזה, הייתי ממליץ לו על אברהם גרנט, יצחק שום, דרור קשטן או מאמן זר מבוגר ומנוסה, כזה עם קבלות, שיידע לתת מילה מקצועית ברגעי האמת.

לאחר שבחר שחר מנהל מקצועי(הוא/מישהו אחר), הגיע הזמן למנות מאמן, לי אישית יש העדפה למאמן ישראלי, אבל גם מאמן זר רציני יכול לעשות עבודה מצוינת. הכיוון הראשון שצריך לבדוק הוא רוני לוי, רוני מכיר את המועדון, מכיר את הקהל, שיחק במועדון, ומעל לכל הוא מחזיק ב3 אליפויות ירוקות בארונו, מאמן כריזמטי ומנוסה שיכול להוביל מהפיכה ירוקה. אם רוני יעדיף להישאר בצהוב שחר יצטרך לשקול כמה אופציות טובות אחרות: יצחק שום (קשה לי להאמין שהוא יסכים לבוא לעמדת המאמן), ניר קלינגר, אלי "השריף" כהן, ריימונדס ז'וטאוטאס(מעניין מאוד…) או יוסי בניון (במקרה ויפרוש, ואם לא יפרוש, נדבר על כך בפסקאות הבאות…).

שוער

ב-30 שנה האחרונות למכבי חיפה תמיד היה שוער שהתחרה על המקום בנבחרת, זינקו בכרמל שמות כמו דוידוביץ', אוואט, רפי כהן, בוני גינצבורג ואבי רן ז"ל. שוער ישראלי חזק, בין אם הוא גדל במועדון(עדיף) ובין אם הוא נקנה מבחוץ זה נכס שאסור לחיפה לאבד. בויאן שארנוב לא אמור להיות שוער מכבי חיפה, בלי קשר ליכולת שלו, הוא תופס תקן של זר, ועם רף המשכורות החיפאי אני לא מאמין שחיפה יכולה להחזיק שוער זר שיהיה טוב יותר מישראלי. אמיר אדרי יכול לשמש כשוער ראשי סוף סוף ואולי להפוך ליורשו של התמנון, אבל אם הוא לא יעמוד ברף אפשר לבדוק אופציות בנוער, אני מאמין שנוכל למצוא שם פרוייקט לטווח הארוך שישתלם למועדון, וגם אם שם לא מוצאים שוער מתאים אז מרציאנו(אשדוד), הרוש(בית"ר) או בוריס קליימן(ת"א) יכולים להיות פתרון טוב.

הגנה

לחיפה יש את אחד הבלמים הטובים בארץ, דקל קינן. דקל הוא יורשו של בנאדו, הוא חזק, יודע להבקיע, מציל כדורים מהקו, ומעל לכל – ירוק בכל רמ"ח אביריו. עיתונאים יכולים להמשיך לחפש אותו בכל מהלך, אבל עדיין מדובר באחד הבלמים הטובים בליגה, כזה שיכול להוביל הגנה לאליפות. לצידו של דקל צריך בלם נוסף, חזק, כזה שיכול להוות קיר הגנתי במשחקים באירופה, צוצאליץ' הוא בלם טוב שצריך רק לקבל יותר ביטחון, וסארי פלאח הוא פרוייקט לטווח הארוך, ככה שבגדול הבעיה היחידה שיש לחיפה בבלמים זה אנדריי פילאבסקי, הוא פחות טוב מעמיתיו הישראלים ותופס תקן שני לבלם זר, אין טעם ששחקן ברמה כזאת יישאר בחיפה, בטח ובטח כאשר הוא על משבצת זר.

הבעיה האמיתית מגיעה מצד שמאל, משומר די הבטיח את מקומו בהרכב, הוא אולי לא המגן הכי טוב בליגה אבל הוא בסדר, כאשר השוער יהיה ישראלי, ואנדריי לא יהיה בקבוצה, אני מאמין שבחיפה יוכלו אולי למצוא מגן זר ימני, כזה שיזכיר את מסיללה. איפה היינו? אה כן, צד שמאל, טווטחה יכול לעשות אחלה של התקפה אבל הוא לא ממשומע הגנתית, לעומתו שיימן עושה הגנה נהדר אבל הוא לא מהווה איום בחלק ההתקפי, הפתרון לבעיה הזאת יהיה בידיי המאמן, אני מאמין שרוני לוי יוכל לחנך את טווטחה ולשנות את הרגליו, ולעומתו אלי כהן יוכל להוציא הרבה פנינות חכמה משמואל שיימן, יש לחיפה מגנים מעולים, הכל עניין של ביטחון!

קישור

ברצועת הקישור הבעיות מתחלקות לשני כיוונים, הבעיה הראשונה היא המחסור בקשר דפנסיבי רציני, והבעיה השנייה היא אי מימוש פוטנציאל של קשרים התקפיים קיימים. כולנו זוכרים את קנדאורוב,בניון, עטר, פראליה, רוסו, רפאלוב ואפילו דירסאו שהיה לא רע(כבש פה ושם וחילץ הרבה כדורים), והיום? הכל רק בתיאוריה, אין ספק שעידן ורד יכול להיות פליימייקר נהדר, אין ספק בכלל שחן עזרא הוא אחד הקשרים הכי כשרוניים היום בארץ, אבל החיפאים תמיד נשארים עם הפוטנציאל, ולא עם היכולת. ברמת הפוטנציאל חיפה אלופה, ברמת היכולת עצמה, היא עוד רחוקה מזה.

החלק האחורי של הקישור הוא זה שקובע את השליטה מול קבוצות הצמרת, מכבי תל אביב הוכיחה את זה עם ראדי ואלברמן, בזמנו הפועל תל אביב עשתה זאת עם שי אבוטבול, אפילו בבית"ר של שנות ה2000 היה את בואטנג בתור חומה באמצע. חיפה חייבת דיפנסיבי בעל שיעור קומה, ובזכות שחרורם של אנדריי פילאבסקי ובויאן שארנוב יוכלו בחיפה להביא עוד קשר, זר איכותי שיחליף את בוקולי וקטן חסרי הסיבולת(מה לעשות, בגילם קשה לסחוב עונה שלמה כגרזן 90 דקות כל משחק) בכרמל ידעו לשנוא את ג'ון קולמה כאילו היה שחקן ליגה שניה, אבל אם החיפאים יפתחו משחקים מהעונות בהן שיחק, יבינו מהר מאוד שההבדל שגרזן טוב עושה באמצע(גם אם הוא לא יצירתי במיוחד) הוא קריטי, וזה אחד מהדברים שהופכים את שאר חוליית הקישור לאפקטיבית יותר, ולכזאת שיכולה להתחרות עם אליפות.

התקפה

והנה פנינת התקשורת, השם השני של חיפה בשנים האחרונות, הנתון שכל אוהד כדורגל היום אומר בלי לחשוב פעמיים – "לחיפה אין חלוץ". מצטער, לא מסכים עם האמרה הזאת, לפחות לא באופן מלא כפי שהוא מוצג בתקשורת. תורג'מן גדל מיום ליום להיות חלוץ ליגה מעולה, ואפילו באירופה יצא לו לכבוש, גוזלן נותן מספרים יפים מאוד בשביל חלוץ צעיר ואבוחצירא לוקה במזל רע בלבד(שגרר גם חוסר בטחון), מדובר בסה"כ בחלוץ טוב, אבל הנסיבות גררו אותו לעונה נוראית. את פרישקין עוד מוקדם לשפוט, אבל אין ספק שהוא יכול להיות חלוץ נהדר, גם מהיר, וגם בעל משחק גובה נהדר.

אז נכון, לחיפה אין חלוץ ענק, אין לה עומר דמארי, אין לה איזה יצחקי או ברדה, אבל דווקא באיזור הזה של המגרש יש את ההתקדמות הכי גדולה, במיוחד מכיוונם של אלון תורג'מן ושובל גוזלן, והתקדמות זה משהו שחוליית הקישור לא ממש הראתה בחצי שנה האחרונה.

מה שכן אני יכול להגיד באופן ברור, תמאש פרישקין הוא כרגע אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל. חיפה רוצה עוד חלוץ שמסוגל להבקיע, ולהזכירכם הרמה בליגה שלנו היא בינונית, כל כך בינונית שמספיקים לקבוצת צמרת בישראל שני חלוצים שכובשים בעונה בין 10-18, כאשר אחד מהם לרוב נתקע על 10 שערים, והחלוץ הדומיננטי יותר מגיע גבוה יותר בטבלה. לידיעתכם, אלון תורג'מן היום נמצא כבר על 10 שערים.

לסיכום

השינוי בחיפה צריך להתחיל מצורת הניהול ורק לאחר מכן לניקיון הסגל, חיפה יכולים לפתוח בקיץ outlet של שחקני ליגה ברמה סבירה, אולי לא הקולקציה הכי עדכנית, אבל ב30 אחוז הנחה עדיין משתלם לקנות מציאות כאלה. את המקומות שיתפנו יתפסו שני זרים חדשים(מגן וקשר אחורי), שוער ישראלי ושאר שחקני נוער בשאר העמדות, הגיע הזמן לבנות דור חיפאי חדש, זה הזמן, הדור של "סמי עופר".

נ.ב

עד עכשיו מהפכת האיצטדיונים בארץ גרמה לסוג של "קללה" על הקבוצות שיעברו לאותם מתקנים חדשים. לאחר הפתיחה החגיגית נתניה מצאה עצמה בליגה השנייה, הכחולות ממלאבס נמצאות בין עליה לירידה, עכו קבוצת תחתית(לא שהייתה קבוצת צמרת אבל אין ספק שהיא הייתה קבוצה חזקה יותר), בית"ר שעברה שיפוצון בטדי הייתה גם היא במשברון, וכמובן שחיפה והמעבר לסמי עופר. אני לא בטוח אם זאת ההתעסקות הניהולית המוגזמת בבניית המתקן ולא בבניית הקבוצה, או אולי דווקא קשיים כלכליים, אולי אין קשר בכלל בין בניית אצטדיון לניהול תקין של קבוצה, אבל יהיה מעניין לראות האם באר שבע תכנס לסטטיסטיקה החל מהעונה הבאה…

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם