תגית: יענק'לה שחר

מחאת הכרטיסים למשחקי כדורגל בישראל היא הנושא החם בכדורגל הישראלי.

עמוד הפייסבוק כרטיס לכל כיס מוביל את המחאה כשהוא מנסה לגרום לאוהדים להצביע ברגליים ולא להגיע למשחקים ובו זמנית לגרום לבעלי הקבוצות והמנהלת להוזיל את הכרטיסים היקרים.

דן מימרון, מיוזמי ומקימי המאבק למחירי הכרטיסים ניהל שיחת טלפון עם יענק'לה שחר, הבעלים של מכבי חיפה, ושמע דברים שיפתיעו את כולכם.

הנה ציטוטים נבחרים מהשיחה, כשלמטה בסרטון תוכלו להאזין לשיחה המלאה:

"הנציגים שלי הם יו"ר ומנכ"ל המנהלת"
"לאף אחד אין זכות להתערב בנושא מחירי הכרטיסים"
"להפועל חיפה יש 3,500 אוהדים והם לא יכולים להוזיל מחירים כמונו."
"שנה שעברה היו הסכמי הדדיות וגם לפני חמש שנים. "
"אל תבואו למשחקים, זכותכם לא לבוא אם המחיר יקר. "
"אם אין לך תקציב לרהיטים יקירים לבית אז אתה לא קונה אותם."
"אף אחד לא מכריח אותך ללכת למשחקים. אם אין לך תקציב להגיע לכל המשחקים תבוא ל80%."
"אל תלכו למגרשים, אי אפשר לשנות את העובדה שצריך שיטור וסדרנים".
"80 ועדות יכולות לדבר. "
"אני לא הולך עם האוהדים, אני איש עסקים."
"לא קיבלתי שום מכתב מעמותת האוהדים על בקשה להסכמי הדדיות."
"אתה יכול לקבל החלטה שלא להגיע למשחקים, אני לא יכול לקבל החלטוה לא לקיים את המשחקים. אין לך כסף, תשאר בבית."

מכבי חיפה הגיעה ל 10,000 מינויים לעונה הקרובה וקבעה שיא חדש של אוהדים, אשר הבטיחו את מקומם במשחקי הקבוצה באצטדיון "סמי עופר" לעונת 2014/15.

כדי לציין את ההישג היפה, איתר המועדון את האוהד ה-10,000 שרכש מינוי, דניאל פרצוב בן ה-31 מעכו, אוהד הקבוצה קרוב ל-20 שנה, אשר אמר: "אין לי מילים לתאר את גודל ההתרגשות. אני שמח להיות בעונה הראשונה של מכבי חיפה באצטדיון 'סמי עופר' וכמובן שגם אשתי ושני ילדיי יצטרפו אליי כמנויים".

הקשיבו לשיחה של יענק'לה שחר ודניאל פרצוב:

מכבי חיפה עוברת משבר מתמשך, למרות הניצחון על הפועל תל אביב, והגיע הזמן לצאת ממנו. המהלכים שיעשו בעונה הזאת ובתחילת העונה הבא יכולים לקבוע גורלות לגבי הירוקים מהכרמל, רצף של כמה שנים ללא תואר או כדורגל חיובי יכולים לפגוע בתדמית המועדון קשות, ותדמית זה אחד הדברים שאסור לחיפה לאבד, זה מה שמבדיל אותה משאר קבוצות אמצע הטבלה.

כל פירמידה מתחילה באיזשהו בסיס, ולכל מבנה יש יסודות, במכבי תל אביב אלה מיץ' גולדהאר ויורדי קרויף בתור מנהל מקצועי, ובחיפה זה רק יענקל'ה, מדי פעם צ'יזיק גם נכנס לתמונה אבל ליענקל'ה אין עוד מישהו איתו. עכשיו זה הזמן של יענקל'ה לקבל החלטה, אם הוא גם הבעלים וגם המנהל המקצועי (כפי שהיה בשנים הטובות, 1999-2008) אז שיילך על זה עד הסוף ולא ייתן חופשי מקצועי מלא למאמן הבא, אם הוא מחליט לקחת תחתיו מנהל כזה, הייתי ממליץ לו על אברהם גרנט, יצחק שום, דרור קשטן או מאמן זר מבוגר ומנוסה, כזה עם קבלות, שיידע לתת מילה מקצועית ברגעי האמת.

לאחר שבחר שחר מנהל מקצועי(הוא/מישהו אחר), הגיע הזמן למנות מאמן, לי אישית יש העדפה למאמן ישראלי, אבל גם מאמן זר רציני יכול לעשות עבודה מצוינת. הכיוון הראשון שצריך לבדוק הוא רוני לוי, רוני מכיר את המועדון, מכיר את הקהל, שיחק במועדון, ומעל לכל הוא מחזיק ב3 אליפויות ירוקות בארונו, מאמן כריזמטי ומנוסה שיכול להוביל מהפיכה ירוקה. אם רוני יעדיף להישאר בצהוב שחר יצטרך לשקול כמה אופציות טובות אחרות: יצחק שום (קשה לי להאמין שהוא יסכים לבוא לעמדת המאמן), ניר קלינגר, אלי "השריף" כהן, ריימונדס ז'וטאוטאס(מעניין מאוד…) או יוסי בניון (במקרה ויפרוש, ואם לא יפרוש, נדבר על כך בפסקאות הבאות…).

שוער

ב-30 שנה האחרונות למכבי חיפה תמיד היה שוער שהתחרה על המקום בנבחרת, זינקו בכרמל שמות כמו דוידוביץ', אוואט, רפי כהן, בוני גינצבורג ואבי רן ז"ל. שוער ישראלי חזק, בין אם הוא גדל במועדון(עדיף) ובין אם הוא נקנה מבחוץ זה נכס שאסור לחיפה לאבד. בויאן שארנוב לא אמור להיות שוער מכבי חיפה, בלי קשר ליכולת שלו, הוא תופס תקן של זר, ועם רף המשכורות החיפאי אני לא מאמין שחיפה יכולה להחזיק שוער זר שיהיה טוב יותר מישראלי. אמיר אדרי יכול לשמש כשוער ראשי סוף סוף ואולי להפוך ליורשו של התמנון, אבל אם הוא לא יעמוד ברף אפשר לבדוק אופציות בנוער, אני מאמין שנוכל למצוא שם פרוייקט לטווח הארוך שישתלם למועדון, וגם אם שם לא מוצאים שוער מתאים אז מרציאנו(אשדוד), הרוש(בית"ר) או בוריס קליימן(ת"א) יכולים להיות פתרון טוב.

הגנה

לחיפה יש את אחד הבלמים הטובים בארץ, דקל קינן. דקל הוא יורשו של בנאדו, הוא חזק, יודע להבקיע, מציל כדורים מהקו, ומעל לכל – ירוק בכל רמ"ח אביריו. עיתונאים יכולים להמשיך לחפש אותו בכל מהלך, אבל עדיין מדובר באחד הבלמים הטובים בליגה, כזה שיכול להוביל הגנה לאליפות. לצידו של דקל צריך בלם נוסף, חזק, כזה שיכול להוות קיר הגנתי במשחקים באירופה, צוצאליץ' הוא בלם טוב שצריך רק לקבל יותר ביטחון, וסארי פלאח הוא פרוייקט לטווח הארוך, ככה שבגדול הבעיה היחידה שיש לחיפה בבלמים זה אנדריי פילאבסקי, הוא פחות טוב מעמיתיו הישראלים ותופס תקן שני לבלם זר, אין טעם ששחקן ברמה כזאת יישאר בחיפה, בטח ובטח כאשר הוא על משבצת זר.

הבעיה האמיתית מגיעה מצד שמאל, משומר די הבטיח את מקומו בהרכב, הוא אולי לא המגן הכי טוב בליגה אבל הוא בסדר, כאשר השוער יהיה ישראלי, ואנדריי לא יהיה בקבוצה, אני מאמין שבחיפה יוכלו אולי למצוא מגן זר ימני, כזה שיזכיר את מסיללה. איפה היינו? אה כן, צד שמאל, טווטחה יכול לעשות אחלה של התקפה אבל הוא לא ממשומע הגנתית, לעומתו שיימן עושה הגנה נהדר אבל הוא לא מהווה איום בחלק ההתקפי, הפתרון לבעיה הזאת יהיה בידיי המאמן, אני מאמין שרוני לוי יוכל לחנך את טווטחה ולשנות את הרגליו, ולעומתו אלי כהן יוכל להוציא הרבה פנינות חכמה משמואל שיימן, יש לחיפה מגנים מעולים, הכל עניין של ביטחון!

קישור

ברצועת הקישור הבעיות מתחלקות לשני כיוונים, הבעיה הראשונה היא המחסור בקשר דפנסיבי רציני, והבעיה השנייה היא אי מימוש פוטנציאל של קשרים התקפיים קיימים. כולנו זוכרים את קנדאורוב,בניון, עטר, פראליה, רוסו, רפאלוב ואפילו דירסאו שהיה לא רע(כבש פה ושם וחילץ הרבה כדורים), והיום? הכל רק בתיאוריה, אין ספק שעידן ורד יכול להיות פליימייקר נהדר, אין ספק בכלל שחן עזרא הוא אחד הקשרים הכי כשרוניים היום בארץ, אבל החיפאים תמיד נשארים עם הפוטנציאל, ולא עם היכולת. ברמת הפוטנציאל חיפה אלופה, ברמת היכולת עצמה, היא עוד רחוקה מזה.

החלק האחורי של הקישור הוא זה שקובע את השליטה מול קבוצות הצמרת, מכבי תל אביב הוכיחה את זה עם ראדי ואלברמן, בזמנו הפועל תל אביב עשתה זאת עם שי אבוטבול, אפילו בבית"ר של שנות ה2000 היה את בואטנג בתור חומה באמצע. חיפה חייבת דיפנסיבי בעל שיעור קומה, ובזכות שחרורם של אנדריי פילאבסקי ובויאן שארנוב יוכלו בחיפה להביא עוד קשר, זר איכותי שיחליף את בוקולי וקטן חסרי הסיבולת(מה לעשות, בגילם קשה לסחוב עונה שלמה כגרזן 90 דקות כל משחק) בכרמל ידעו לשנוא את ג'ון קולמה כאילו היה שחקן ליגה שניה, אבל אם החיפאים יפתחו משחקים מהעונות בהן שיחק, יבינו מהר מאוד שההבדל שגרזן טוב עושה באמצע(גם אם הוא לא יצירתי במיוחד) הוא קריטי, וזה אחד מהדברים שהופכים את שאר חוליית הקישור לאפקטיבית יותר, ולכזאת שיכולה להתחרות עם אליפות.

התקפה

והנה פנינת התקשורת, השם השני של חיפה בשנים האחרונות, הנתון שכל אוהד כדורגל היום אומר בלי לחשוב פעמיים – "לחיפה אין חלוץ". מצטער, לא מסכים עם האמרה הזאת, לפחות לא באופן מלא כפי שהוא מוצג בתקשורת. תורג'מן גדל מיום ליום להיות חלוץ ליגה מעולה, ואפילו באירופה יצא לו לכבוש, גוזלן נותן מספרים יפים מאוד בשביל חלוץ צעיר ואבוחצירא לוקה במזל רע בלבד(שגרר גם חוסר בטחון), מדובר בסה"כ בחלוץ טוב, אבל הנסיבות גררו אותו לעונה נוראית. את פרישקין עוד מוקדם לשפוט, אבל אין ספק שהוא יכול להיות חלוץ נהדר, גם מהיר, וגם בעל משחק גובה נהדר.

אז נכון, לחיפה אין חלוץ ענק, אין לה עומר דמארי, אין לה איזה יצחקי או ברדה, אבל דווקא באיזור הזה של המגרש יש את ההתקדמות הכי גדולה, במיוחד מכיוונם של אלון תורג'מן ושובל גוזלן, והתקדמות זה משהו שחוליית הקישור לא ממש הראתה בחצי שנה האחרונה.

מה שכן אני יכול להגיד באופן ברור, תמאש פרישקין הוא כרגע אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל. חיפה רוצה עוד חלוץ שמסוגל להבקיע, ולהזכירכם הרמה בליגה שלנו היא בינונית, כל כך בינונית שמספיקים לקבוצת צמרת בישראל שני חלוצים שכובשים בעונה בין 10-18, כאשר אחד מהם לרוב נתקע על 10 שערים, והחלוץ הדומיננטי יותר מגיע גבוה יותר בטבלה. לידיעתכם, אלון תורג'מן היום נמצא כבר על 10 שערים.

לסיכום

השינוי בחיפה צריך להתחיל מצורת הניהול ורק לאחר מכן לניקיון הסגל, חיפה יכולים לפתוח בקיץ outlet של שחקני ליגה ברמה סבירה, אולי לא הקולקציה הכי עדכנית, אבל ב30 אחוז הנחה עדיין משתלם לקנות מציאות כאלה. את המקומות שיתפנו יתפסו שני זרים חדשים(מגן וקשר אחורי), שוער ישראלי ושאר שחקני נוער בשאר העמדות, הגיע הזמן לבנות דור חיפאי חדש, זה הזמן, הדור של "סמי עופר".

נ.ב

עד עכשיו מהפכת האיצטדיונים בארץ גרמה לסוג של "קללה" על הקבוצות שיעברו לאותם מתקנים חדשים. לאחר הפתיחה החגיגית נתניה מצאה עצמה בליגה השנייה, הכחולות ממלאבס נמצאות בין עליה לירידה, עכו קבוצת תחתית(לא שהייתה קבוצת צמרת אבל אין ספק שהיא הייתה קבוצה חזקה יותר), בית"ר שעברה שיפוצון בטדי הייתה גם היא במשברון, וכמובן שחיפה והמעבר לסמי עופר. אני לא בטוח אם זאת ההתעסקות הניהולית המוגזמת בבניית המתקן ולא בבניית הקבוצה, או אולי דווקא קשיים כלכליים, אולי אין קשר בכלל בין בניית אצטדיון לניהול תקין של קבוצה, אבל יהיה מעניין לראות האם באר שבע תכנס לסטטיסטיקה החל מהעונה הבאה…

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אני זוכר אי שם בתחילת העונה, בערך בתחילת חודש אוגוסט, דיברתי עם חבר קרוב על מצבה של מכבי חיפה ומה יהיו הישגיה בעונה הזו. היו כמה דברים מרכזיים שכבר אז אמרתי לו, הראשון מביניהם זה שחיפה תהיה בצמרת בסוף העונה. הדבר השני הוא שהסגל של חיפה נראה לי קצת רחב מדי, בכל זאת אנחנו לא משחקים בכל כך הרבה מפעלים גדולים בו זמנית כדי שזה יצדיק את זה. הדבר השלישי היה המשמעותי ביותר, הייתי מוכן לחתום על זה כבר אז, מה זה היה אתם שואלים? אריק בנאדו הוא המאמן הבא של מכבי חיפה, אבל האמת לא חשבתי שזה יקרה כבר באמצע העונה של ראובן עטר.

מאז חיפה הספיקה להיות מקום אחד מהתהום, וכרגע מקום אחת מהפסגה. היא הספיקה לעבור הרבה פציעות, מאמן אחד שהלך, הפסד לצהובים, ניצחון מרשים על האדומים ויענקל'ה אחד שמנצח על כל התזמורת. בסופו של דבר נוצרה כאן קבוצה לא רעה בכלל, ומגיע לה מקום בצמרת ואין על כך ויכוח בכלל.

אפשר לדבר שעות על כל היתרונות של מכבי חיפה, ויש לה הרבה כאלה. אפשר להגיד שהיתרון הראשון מחוץ למגרש הוא כמובן ההנהלה, מה שכמובן אין כרגע לאדומים מתל אביב. היתרון המרכזי ביותר על המגרש הוא כמובן ההגנה. בעונה אחת חיפה הספיקה לעבור מאחת הקבוצות הכי חלשות הגנתית בליגה, לקבוצה הכי חזקה הגנתית, הכל בעונה אחת. הדבר החשוב השני הוא כמובן הכיבושים, חיפה הפכה לאט לאט, בצעדים קטנים לקבוצה התקפית מעולה שיודעת לסיים מול השער, ואם יש לכם זכרון קצר, אני ממליץ לכם לראות תקצירים של חיפה מתחילת העונה, אני בטוח שיווצר לכם סרטון החמצות ענק שיעבור את החצי שעה בשקט.

מדובר בהחמצות פשוט משוגעות: אחד על אחד, מול שער ריק, 10 מטר, 3 מטר, קורה, משקוף, מה זה משנה? הכדור פשוט לא נכנס. רוצים עוד יתרונות? רצועת קישור מהטובות בליגה, וזה עוד כשעידן ורד פצוע, תוסיפו לכל זה את דקל קינן ואדין צוצאליץ', צמד הבלמים הטוב בליגה, ואל תשכחו כמובן את אלה שכבר הספידו, קטן ובוקולי שחוזרים בענק, ואיפה נכנס טאלב טוואטחה הכשרון המתקמבק לכל הסיפור?

עם כל החוזק ולמרות הכל, לחיפה יש כמה נקודות חולשה, והגדולה שבהן היא הסגל. לחיפה יש סגל רחב כאילו היא נמצאת ב-4 מפעלים בו זמנית, אין מקום לכל כך הרבה שחקנים בקבוצה כזאת, במיוחד לא בצמרת. בכל משחק יש לחיפה 11 על הדשא, ספסל מלא שחקנים, ועוד ספסל וחצי ביציע. גם ככה אין רוטציה גדולה, אז כשהקיץ יגיע זה יהיה זמן מושלם להיפטר מכמה שחקנים שפשוט לא מתאימים למערכת ולרמה החיפאית. אחד מהשחקנים האלה הוא דלה ימפולסקי למשל, שעם כל הכבוד לאתלטיות הבלתי נגמרת שלו, אין לו טכניקה וראיית משחק, לפחות לא לעמדות הקישור שבהן הוא מתופקד. מהירות ואתלטיות זה טוב וחשוב, אבל אם הגוף פועל יותר מהר מהמוח יש כאן בעיה.

דלה, תדבר עם טאלב על הנושא, או אולי תנסה ליצור קשר עם פיטר מסיללה, הם יסבירו לך שמנועי סילון זה מעולה, אבל בלי כנפיים המטוס לא יוכל לעוף. הרשימה של אלה שאינם מתאימים ממשיכה הלאה, בין אם זה אנדריי פילבסקי, עודד אלקיים, תמיר כהן או דניאל הבר. בשביל מה צריך כל כך הרבה רכש? אל תשכחו שיש גם כשרונות מעולים בנוער שלא יקבלו הזדמנות בגלל רוחב הסגל.

מעל לכל יש נתון מעניין מאוד, מכבי חיפה היא אחת הקבוצות הכי קבוצתיות בליגה, כמעט כל חלק במערך כובש. כך למשל יוצא מצב שבו לדקל קינן יש מספר כיבושים זהה ליניב קטן (שלושה שערים), ולחן עזרא (6 שערים) יש יותר כיבושים מהחלוצים אלון תורג'מן(3) או דינו אנדלובו (4), אין ספק שזהו יתרון על קבוצות אחרות שתלויות תמיד בשחקן אחד או שניים שכובשים, אבל כאן גם נעוץ החסרון הגדול ביותר. לחיפה אין סקורר גדול, אף אחד מארבעת החלוצים שלה הוא לא חלוץ גדול ומפחיד שמאיים לפרק את כל ההגנות בליגה. כרגע על המשבצת של החלוץ הזר יושב דינו אנדלובו שעד כה סבל מפציעה די ארוכה, אך עכשיו כשהוא כשיר ומשחק הוא יצטרך לתת עוד הרבה יכולת עד סוף העונה. אין ספק שאם הוא לא יתחיל לתת מספרים הוא ימצא את דרכו החוצה, חבל לבזבז משבצת של זר על שחקן בינוני. השחקן הכי חשוב במערך ההתקפי, כנראה גם זה שבונים עליו להיות סקורר אימתני הוא וויאם עמאשה, שכבר הוכיח שהוא יכול להיות אחד כזה, אך הפציעות החוזרות שלו מונעות ממנו להפוך לסקורר המוביל בקבוצה ואולי גם בליגה. מה לגבי אזולאי ותורג'מן? כרגע המספרים מראים שהם כובשים בערך כמו כל קשר אחר, או מגן תוקף טוב, ממש לא במספרים של חלוצים.

אחרי כל זה נשארנו עם הנקודה אולי הכי בעייתית בקריות: אפודת השוער. כרגע, בויאן שאראנוב מראה יכולת יציבה, הוא השתלב טוב מאוד בקבוצה והבטחון שלו עם קינן וצוצאליץ' מורגש. איפה מתחילה הבעיה? כשיש לחיפה עוד שני שוערים, האחד לקראת (כנראה) עונת פרישה, הלא הוא ניר "התמנון" דוידוביץ', והשני הוא כזה שכבר הוכיח בעבר שיש לו יכולות להיות שוער ליגה מעולה, הלא הוא אמיר "איש הקעקועים" אדרי. שלושה שוערים טובים על אפודת שוער אחת. תמיד בקבוצות כדורגל יש מקום לרוטציה קלה מאוד, משחקי גביע או גביע שלישי בחשיבותו, אבל גם אז הרוטציה תמיד נמצאת רק בין שני שוערים. אני לא רואה מצב שבו אדרי נשאר בקבוצה עוד עונה עם מנוי קבוע ליציע, לעומת זאת אני גם לא רואה את התמנון מתייבש על הספסל ושותק דווקא בעונת הפרישה שלו, העונה שבה הוא רוצה לסיים את הקריירה המפוארת שלו בצורה הכי יפה.

בסופו של יום יש לי רק דברים טובים להגיד לירוקים, ובמיוחד לאריק בנאדו, לא על הנצחון בגביע, וגם לא על המקום השני, אלא על רוח הלחימה, הכיף שבכדורגל, החיוך שחזר לפניהם של השחקנים שבשנתיים שלוש האחרונות ראו גם הרבה רגעים קשים, והכדורגל שלהם היה קצת חיוור. מגיעות לחיפאים הרבה מחמאות על משחק ההגנה וההתקפה שלהם, שגם בהפסד או בתיקו, הקבוצה נראית טוב. כך יוצא מצב שבו חיפה מפסידה לבני יהודה 2-0 אבל בנתונים בסוף המשחק רואים שחיפה "התאבדה" על השער של בני יהודה, אך לצערה, הכדור פשוט לא נכנס. נשאר לחיפה רק לתת הכל בעונה הזאת ולקוות שייצא ממנה משהו, בין אם זה גביע, בין אם זה אליפות או בין אם זה שניהם, וכרגע זה אפשרי, להזכירכם האליפות האחרונה שהצהובים לקחו הייתה כאשר הם סגרו פער גדול מאוד מחיפה ובסופו של דבר במחזור האחרון הם היו אלופים על הפרש שערים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מכבי חיפה השאילה לקבוצת עירוני קריית שמונה את השחקן סינטיהו סולליך (21). עד כאן, סיפור ידוע על שחקן שסיים גיל נוער וטרם מצא את מקומו בסגל של הקבוצה הבוגרת.

מכבי חיפה, כיתר קבוצות הספורט, משאילה את המוכשרים שביניהם על מנת שיצברו דקות משחק, ועל מנת לקבל עבורם דמי השאלה. עבור השאלת השחקן לעונת הספורט הקרובה תקבל מכבי חיפה סכום של 160-200 אלף ₪, על פי פרסומי התקשורת.  לעניין ההשאלה, השחקן מצוי בחוזה עם מכבי חיפה וכך ניתן להשאילו, כל עוד קיים חוזה תקף. ההסדר המקובל הוא החתמת השחקן על חוזה ארוך טווח (כ 4 שנים), כאשר, בהתאם ליכולתו של השחקן, מחדשים את החוזה כל שנתיים שלוש. זאת על מנת לעגן את כבילת השחקן למועדון.

עיון באתר האינטרנט של ההתאחדות לכדורגל מראה שבפועל בוצעה ההשאלה לעירוני קריית שמונה. פרט מעניין הוא ששמו של השחקן (כפי שמופיע באתר ההתאחדות) הוא "סלליק סינטאיהו" ולא כפי שפורסם בתקשורת. לא נורא, זוהי הצרה הקטנה ביותר.

השאלתו של השחקן לא הייתה זוכה לעניין כה רב אלמלא, על פי הפרסומים, הכניסה מכבי חיפה את התנאי כי השחקן לא ישחק נגדה במסגרת תחרותית. רצונה של מכבי חיפה כי השחקן לא יסייע לקבוצתו החדשה בתחרות מולה מובן היטב. הרי הכשרת השחקן בקבוצת הנוער נועדה לטובת הקבוצה, וקופת המועדון. על כן, האפשרות שהשחקן יסייע לקריית שמונה נגד מכבי חיפה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות אלה.

קיומו של התנאי מקומם מכמה טעמים. האחד, פגיעה באוהדי קריית שמונה המעוניינים לראות את השחקן, בתקווה ויהיה טוב, משחק נגד מכבי חיפה. השני, אוהדי הכדורגל הצופים במשחק ורוצים את ההרכב הטוב. השלישי, יתר קבוצות הליגה שיצטרכו להתמודד נגד השחקן (או לפחות ספסל עמוק יותר) בעוד מכבי חיפה תהנה מהעדר השתתפותו.

אז מה עושים, כאוהדים חובה עלינו לפנות להתאחדות לכדורגל ולהסביר כי התנאי פוגם בתחרות הספורטיבית שבין הקבוצות, ועלול להוביל להרחבת היריעה כך שהתנאי יוכנס לכלל הספורטאים המושאלים.

על מנת לסבר את האוזן, הקבוצות הבכירות מליגת העל משאילות מידי שנה כ 3-5 שחקנים. רובם לקבוצות התחתית בליגת העל או קבוצות בליגה השנייה. אימוץ העדר התחרות על ידי המועדונים יוביל ליצירת הרכבים חד פעמיים מגוחכים שלא יטיבו עם אף אחד מהצופים.

בסופו של יום, בתקווה, ההתאחדות לכדורגל תבין כי מלבד שמירה על האינטרסים של בעלי הקבוצות (במקרה שלנו יעקב שחר) הרי היא חייבת גם לשמור על עקרון התחרותיות הספורטיבית ולמנוע מצב בו נאסר על ספורטאי להתחרות במועדון אחר.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בטרם אביע את דעתי בטור זה, יש לי גילוי נאות – אני אוהד מכבי חיפה כ- 20 שנה והקבוצה יקרה מאוד לליבי.

בטח שמתם לב שבחודשים האחרונים התקשורת כולה עוסקת במשרת מאמן מכבי חיפה בעונה הבאה, מי יהיה זה שיירש את כסאו של אלישע לוי. האם זה יהיה רן בן שמעון שמוביל את קריית שמונה לאליפות היסטורית (ואולי אף לטריפל?) או שמא זה יהיה ראובן עטר שעושה עבודה לא פחות טובה ומוציא מים מן הסלע מחומר השחקנים הקיים במכבי נתניה? ואולי בכלל יעקב שחר יחליט להעניק לאלישע חוזה לעונה נוספת,  אם הוא יזכה בגביע או יסיים את העונה במיקום המוביל לליגה האירופית.

לגבי האחרון – תהיה זו טעות גדולה לתת לאלישע חוזה לעונה נוספת, אחרי  הכישלון המהדהד מתחילת השנה, ואל תתנו לניצחון כזה או אחר להשלות אתכם. נכון שמכבי חיפה התחילה להיראות כמו קבוצת כדורגל במשחקים האחרונים ולא כמו אוסף שחקנים שנפגשו בשכונה ולא שיחקו אף פעם ביחד. אבל, וזה אבל גדול – אלישע נכשל כבר מהפגרה בה החליט לרכוש אחד עשר שחקנים חדשים למועדון ,שחלקם לא ראוי בכלל ללבוש את החולצה הירוקה. ואחרי העזיבה בפגרת הקיץ של מספר שחקנים שהיו עמודי תווך בקבוצה שזכתה באליפות כדוגמת ליאור רפאלוב ותומר חמד, אלישע היה חייב לרכוש בין שלושה לארבעה שחקנים טובים במקום אותם אחד עשר שחקנים, שפרט לוויאם עמאשה (ואולי אלון תורג'מן) לא פרעו את השטרות וחובת ההוכחה עדיין עליהם.

אז נכון שאלישע ניסה לעשות מקצה שיפורים בחלון ההעברות האחרון בו שיחרר מס' שחקנים מהסגל והחתים את הבלם אדין צוצאליץ' ואת החלוץ דניאל ססארץ', אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.

לעומתו, רן בן שמעון, או כפי שכולם אוהבים לקרוא לו – רב"ש, הוא מאמן מצוין ואוהב לשחק התקפי לא משנה נגד מי הוא משחק. אצלו לא משחקים שמות והקולקטיב הוא מה שחשוב, אבל בעקבות כל הסאגה המתוקשרת בינו לבין איזי שרצקי מהשבוע האחרון ,הוא יישאר ככל הנראה בקרית שמונה גם בעונה הבאה.

נותרנו עם המועמד מספר אחד של האוהדים והוא ראובן עטר. אז נכון שהוא לא זכה באליפות, אבל הוא כן  זכה עם בית"ר ירושלים בגביע המדינה (ניצח את מכבי חיפה 2-1) ,העלה את מכבי נתניה לליגת העל בשנת 2005 וסיים פעמיים עם נתניה כסגנית האלופה תוך תצוגות כדורגל נהדרות. ראובן עטר הוא המועמד הטבעי לעמדת המאמן – הוא גדל במועדון, אהוד על הקהל, משחק בצורה התקפית בדיוק כפי שקבוצה כמו מכבי חיפה צריכה לשחק ואין לי ספק שבעקבותיו עוד רבים מאוהדי מכבי חיפה יירכשו מנו , מה שיעשיר את קופת הקבוצה .

מועדון כמו מכבי חיפה חייב לחזור לימים בו הציג כדורגל גדול ואטרקטיבי, ולצערי עבר המון זמן מאותם הימים – אלישע ורוני לוי שיחקו את הכדורגל הכי משעמם ושבלוני שגרמו לחלק מהקהל לדרוש את ראשם גם כאשר הקבוצה זכתה באליפויות. החתמתו של ראובן עטר בקבוצה תעשה לאלישע לוי רק שירות טוב והוא יוכל לעבור לאמן באחת הקבוצות הגדולות כדוגמת הפועל או מכבי ת"א . במידה ואלישע יישאר לעונה חמישית, יהיה אפשר לומר שקרוב לוודאי הוא יגמור כמו רוני לוי, באימון של אחת הקבוצות הבינוניות בארץ ואחרי זה ייצא לחפש את עצמו ברומניה או קפריסין.

 אז מי יזכה לבסוף במיליון? רק אדם אחד יודע לומר את התשובה הנכונה וקוראים לו יעקב שחר…

אחרי ההפסד המתסכל לראשון לציון ואיבוד צלחת האליפות זה הזמן לבחון מה מכבי חיפה צריכה לעשות עד סוף העונה

ההפסד המפתיע לראשון לציון קבע כמעט סופית את מה שהיה באוויר בשבועות האחרונים: העונה מכבי חיפה כבר לא תהיה אלופה. כבר תקופה לא קצרה שחיפה לא נראית טוב ובעיקר  החלק ההגנתי שהגדרתו כמזעזע תהיה מחמאה.

החמור בכל הדברים האלה שמלבד היכולת הגרועה, נראה שלשחקני ההגנה פשוט לא אכפת והדברים אמורים בעיקר לגביי טאלב טוואטחה שגם כשהוא עושה טעויות בהתקפה ומאבד כדורים (את הטעויות בהגנה כבר הפסקתי לספור) הוא עושה טובה שהוא יורד להגנה. גם שאר שחקני ההגנה כמו משומר, בולייאט, פאלח, כהן, דגני ועותמאן לא יוצאים נקיים.

בהקשר הזה, נקודות האור היחידה בחלק האחורי היא השוער בויאן שארנוב שנותן עד עכשיו עונה מצוינת ופשוט לחוסר מזלו, נקלע לשנה שבה כל קבוצה מגיעה מולו לחמישה שישה מצבים בטוחים לגול במקרה הטוב ויש גבול לכמה שהוא יכול להציל. גם שאר חלקי המגרש לא נקיים מאשמה: גולסה ו-ורד לא לוקחים את המנהיגות שבחיפה ציפו שייקחו וכשקטן משחק פצוע, בוקולי מזדקן ועמאשה מזייף העסק נראה כמו שהוא נראה.

על הטעויות המקצועיות של חיפה דובר כה רבות ככה שאין טעם לחזור עליהן פעם נוספת וצריך להתרכז בעיקר במה הלאה. השאלה הגדולה ביותר היא האם אלישע לוי צריך להמשיך והתשובה היא כן. כרגע נראה שהמועמדים הבכירים למשרה הם ראובן עטר ורן בן שמעון אך אם יגיעו זה יהיה רק בקיץ ולא כרגע. אין טעם להביא מאמן אחר לחצי שנה כי אליפות עם כל מאמן אחר בשלב הזה כבר לא תהיה. לאלישע אמנם חלק גדול בכישלון אך צריך לתת לו לסיים את העונה בכבוד ולהחתים מאמן אחר בקיץ.

כל זאת מלבד שני תסריטים: במידה ואלישע לוי יתפטר גם אז אין טעם להביא מאמן שיסתום חור לחצי שנה אלא עדיף לתת למישהו שכבר נמצא בתוך המערכת (קייסי, חרזי, דרסיליה במידה ולא יעזוב יחד עם אלישע) לאמן עד סוף עונה ולהביא את רן בן שמעון או ראובן עטר בקיץ. התסריט השני הוא אם הולכים למאמן זר: אם יש מאמן זר שחיפה רוצה שיאמן אותה בשנים הקרובות  אז כמובן שעדיף להנחית אותו עכשיו כדי שילמד את השטח לקראת העונה הבאה. מבחינת שמות אני לא יודע במי חיפה מעוניינת, אם בכלל. אך אם האפשרות נשקלת אני הייתי ממליץ על אלכסנדר סטויאנוביץ' מאמן פרטיזן בלגרד שכבר הוזכר כמועמד לירוקים או ננאד לאלטוביץ' מאמנה הצעיר (בן 34) של סרם מהליגה השנייה בסרביה שבהחלט מסוגל להיות מאמן מצוין בעתיד וחיפה בהחלט יכולה לשקול אותו כאופציה למרות אלמוניותו היחסית.

בין אם יגיע מאמן זר או אלישע לוי יישאר, בחיפה צריכים לעדכן את בנק המטרות לעונה הנוכחית: הגעה למקום בליגה האירופית, בניית הקבוצה לעונה הבאה ולנסות לתת מאבק ראוי בגביע המדינה. על ההגעה לליגה האירופית ומאבק ראוי בגביע המדינה אין יותר מדי מה להרחיב כי ברור שאלו מטרות חובה למועדון כמו מכבי חיפה ומטרות בהחלט ריאליות.

בנוגע לסגל השחקנים, צריך כבר בינואר לנסות להגיע למסקנות בנוגע לעונה הבאה אילו שחקנים רוצים שיישארו ואילו יעזבו. גם אם לא יגיעו למסקנות גורפות, לפחות שני שחקנים צריכים להיות משוחררים בינואר מהקבוצה או מושאלים כי אין צורך בסגל כה רחב. חיפה צריכה לתת את האשראי לשחקנים שהיא בונה עליהם לשנה הבאה גם על חשבון אובדן נקודות.

מכיוון שכתיבה מפורטת על ההרכב ושחקנים שצריך להביא ולהעזיב יכולה להיכתב עמודים על עמודים אתייחס לנקודות העיקריות  ובקצרה :בויאן שארנוב צריך כמובן להמשיך, סארי פאלח צריך לקבל את הקרדיט בעמדת הבלם משום שלמרות יכולתו החלשה כרגע, הוא הבלם העתידי של מכבי חיפה. עלי עותמאן צריך לקבל קביעות בעמדת המגן הימני משום שכשהוא טוב הוא לא רואה שום מגן ימני ממטר, יניב קטן צריך לנוח כמה שבועות טובים כדי להתאושש מהכאבים שיש לו משום שכשהוא משחק פצוע הוא נראה גרוע וגם חיפה. בנוגע לוולדימיר דבאלשווילי, לדעתי הוא בין השחקנים הטובים בקבוצה וחיפה צריכה לעשות הכול כדי שימשיך גם בעונה הבאה אך במידה והוא ירצה לעזוב, חיפה צריכה לחשוב על להביא את סטפן שצ'פוביץ' חלוצה המצוין של הפועל עכו שהפוטנציאל שלו עצום. גם שאלת תמיר כהן לא פתורה, אך כדאי לתת לו את הצ'אנס עד לסוף העונה כדי שתהיה אינדיקציה טובה יותר להחליט אם הוא ראוי להמשיך גם בעונה הבאה. גם לגבי מרלון דה חסוס צריכה להתקבל החלטה, ואם בכל זאת בחיפה עדיין מאמינים בבחור כדאי לתת לו הזדמנויות כבר עכשיו. בנוגע לשחרורים – צריך לשחרר או להשאיל מספר שחקנים מהרשימה הבאה: מוחמד גאדיר, חן עזריאל, איציק כהן, מרלון דה חסוס, אייל משומר וחיים מגרלשווילי.

מה שבטוח, ליענק'לה שחר יש בהחלט הרבה שאלות להכריע עליהן בנוגע לקבוצה ולעונה הנוכחית, ועדיף שיעשה זאת כמה שיותר מוקדם.

נאמרו הרבה דברים על בניית הסגל של מכבי חיפה בקיץ, שהוציאו יותר מדי כסף, שהביאו יותר מדי שחקנים בינוניים ועוד…אבל מה שגרם למכבי חיפה להיראות כמו קבוצת שכירי חרב היא הסטייה של אלישע לוי מהדרך שלו. כל הטעויות של אלישע בבניית הסגל הובילו את מכבי חיפה להיות קבוצה בינונית, לא יציבה, ויש שיאמרו גם קבוצה אפורה, היכולת של מכבי חיפה מדאיגה מאוד את האוהדים וגם אם המרחק בצמרת הליגה לא גדול, עדיין יש תהיות אם היכולת הזאת תספיק לאליפות.

טעות ראשונה – רוטציית שוערים

אלישע לוי החליט ללכת בקיץ על רוטציית שוערים לא כל כך ברורה. היה לו את ניר דוידוביץ' בקבוצה כשוער ראשון אך הוא לא הסתפק בזה והחליט להביא את השוער הסרבי, בויאן שאראנוב. ההחלטה אומנם מובנת לכולם, אבל לבצע רוטציית שוערים היא טעות גורלית. בכל קבוצה בעולם יש היררכיה ברורה בעמדה הזו, אי אפשר לבצע החלפות מדי שבוע, זה פוגע בביטחון של שחקני ההגנה, בביטחון של השוער ויוצר חוסר תיאום בין כולם וכמובן יוצר מאבק כוחות בין שני השוערים.

אפשר לראות כבר עכשיו את הפגיעה הקשה בהגנה של מכבי חיפה שהספיקה לספוג 14 שערים ב-11 משחקי ליגה. שחקני ההגנה בעצמם לא יודעים מי יפתח בשער במשחק הקרוב, הכל נתון לבחירתו של אלישע לוי.

טעות שנייה – אי חיזוק בקישור האחורי

אלישע לוי החליט השנה להביא כמה שיותר חלוצים ולא משנה מה, כנראה שהוא חשב שכמות חלוצים גדולה תביא ליותר שערים, אלא שהדבר לא באמת קרה ומלבד וויאם עמאשה, אף אחד מהחלוצים לא פוגע. הוא התרכז יותר מדי בשחקנים כמו חן עזריאל, תורג'מן ודה חסוס ושכח לחזק את החלק האחורי שלו. הרי עוד בסיום העונה שעברה כל צופי הכדורגל הבחינו בבעיה של הירוקים בחולייה הזאת ובמחנה האימונים הוא קיבל איתות חזק אבל התעלם ממנו. סיידו יא יא וגוסטבו בוקולי אינם מספיקים לקישור האחורי, הם לא "גרזנים", הם שחקנים נחמדים אבל לא יותר מזה. אלישע לוי היה חייב להחתים "גרזן" שיחזיק מאחורה את הקישור וידחוף את הקבוצה קדימה. כנראה שעכשיו העניין ברור לו יותר והוא החליט לחפש קשר אחורי, נקווה רק שזה לא מאוחר מדי. לאלה ששואלים את עצמם למה הובא תמיר כהן אז התשובה היא ברורה, הוא קשר אמצע ולא אחורי ובואו נאמר את האמת, הוא מעולם לא היה שחקן כזה טוב.

טעות שלישית – פאניקה בעמדת הבלמים

הכל הלך טוב מבחינת מכבי חיפה עד שפיליאבסקי נפצע מול מאריבור ואלישע נכנס לפאניקה והחל לחפש נואשות אחר בלם. איציק כהן מהפועל עכו נחת בחיפה תוך מספר ימים, אבל אז הגיעה גם הפציעה של בוליאט והחתמתו של אוראל דגני לעמדת הבלם כשהרי ברור לכולנו שהוא בכלל מגן ימני. אלישע שידר פאניקה והראה שהוא לא סומך על חוליית ההגנה שלו כשהחתים שחקנים מיותרים בזה אחר זה. הוויתור על פיליאבסקי הוכיח את עצמו כטעות גדולה, מדובר בבלם טוב שיכול אפילו לשחק בתור קשר אחורי והעברתו לבית"ר ירושלים תירשם כעוד טעות גדולה של אלישע. לא היה צורך להעבירו לאף קבוצה, הוא היה חייב להישאר בחיפה, לסיים את השיקום בקבוצה ולחזור לשחק. הרי איציק כהן חייב את הקריירה שלו ללואיס פרננדז ואוראל דגני החל את הקריירה שלו בתור בלם אבל הוסב לעמדת המגן בגלל הגובה הנמוך שלו. לולא הפאניקה הזאת, אולי ההגנה של מכבי חיפה הייתה נראית טוב יותר.

טעות רביעית – כמות במקום איכות

מכבי חיפה החתימה הקיץ לא פחות מ-11 שחקנים, רובם בינוניים ולא בטוח שהם בכלל היו מגיעים לקבוצה לולא הטעויות של אלישע בבחירת השחקנים. מלבד וויאם עמאשה, אי אפשר להגיד על השחקנים הישראלים שהוחתמו שהם אכן ברמה של הקבוצה. שחקנים כמו חן עזריאל, איציק כהן, חיים מגרלישווילי וכו' מעולם לא היו כוכבים בקבוצות שלהם, הם שיחקו בקבוצות קטנות עם הרבה פחות לחץ וציפיות מאשר יש בקבוצה גדולה כמו מכבי חיפה. הפציעות בשנה שעברה גרמו לאלישע לוי לחשוב שסגל רחב יותר יעזור לו השנה אבל הוא טעה. הוחתמו יותר מדי שחקנים ,יש מלחמת אגו בין השחקנים, אלה שמשחקים מרוצים, אבל אלא שלא תמיד מקטרים. ובנוסף, מכבי חיפה הייתה זקוקה לרכש איכותי יותר, רק 3 שחקנים במכבי חיפה נחשבים כשחקנים טובים ואני מדבר כמובן על בוליאט, שאראנוב ועמאשה. שחקן כמו ימפולסקי הוא תוספת נחמדה לקבוצה אבל לא היה צורך בשחקנים האחרים שהוחתמו, הם רק הוסיפו עוד שחקן לרוטצייה אבל לא הביאו שום תועלת לקבוצה.

טעות חמישית – סגל לא מאוזן

הסגל של מכבי חיפה השנה מאוד לא ברור, קשה להבין איך אלישע לוי חשב שהסגל הזה יהיה מספיק טוב לליגת האלופות. הסגל לא מאוזן, יש יותר מדי חלוצים בקבוצה וחסרים קשרים. לקבוצה יש בסה"כ 6 חלוצים. דבר שלא זכור במכבי חיפה מעולם, ובעמדת הקשרים יש בסה"כ 4 שחקנים בעלי אופי התקפי ורק 3 בעלי אופי הגנתי. הטעות הכי גדולה של לוי הייתה החתמת חלוצים במקומם של קשרים התקפיים, אלישע לוי חשב שעזריאל וגדיר יוכלו לבצע את עבודות הקשר בצורה טוב , אבל שוב, הוא טעה. גדיר ועזריאל הם שני חלוצים ואין להם מה לחפש באגפים, אלישע תמיד היה מכניס חלוצים לעמדות הקשר ולא מקבל מהם שום תפוקה. אלישע העלה ביותר מ-50% ממשחקי הקבוצה, חלוץ אחד בהרכב, מה שאומר כי לא פחות מ-5 חלוצים נשארים או בספסל או ביציע. במשחק מול הפועל ב"ש (1:1) היה אפשר להבין את הטעות שלו, במצב של תיקו החליט אלישע להכניס למשחק את כל "התותחים" שלו בהתקפה ועבר לשחק בשיטה לא מובנת של 4-2-4 שחיסלה סופית את המשחק. הכל קרה בגלל שלאלישע היה בסה"כ שחקן קישור אחד על הספסל (ימפולסקי).

טעות שישית – בניית הסגל סביב יניב קטן

הטעות השישית היא אולי הטעות הכי קשה. אלישע החליט בפעם המי יודע כמה לבנות את הסגל סביב הקפטן יניב קטן שעסוק יותר במלחמת אגו עם ניר דוידוביץ' מאשר בכדורגל. קטן בן ה-30 סובל מבעיות גב קשות שמונעות ממנו לשחק בלא מעט משחקים. מלבד זה, קטן מעולם לא היה פליימייקר כמו שאלישע לוי עושה ממנו, הוא יודע להנהיג את הקבוצה, הוא יודע למסור טוב אבל הוא לא פליימייקר אמיתי. מגיל קטן הוא שיחק בתור חלוץ וקשר שמאלי אך מעולם לא היה פליימייקר. אי אפשר לבנות קבוצה שרצה לאליפות ורוצה להצליח בליגת האלופות סביב שחקן מבוגר ,שלא משחק בתפקיד שלו וסובל מפציעות. אלישע היה חייב להביא בקיץ שחקן בתפקיד שלו וסביבו לבנות את הקבוצה, עם כל הכבוד ליניב קטן, הוא חייב לשים את האגו שלו בצד, לפנות את מקומו בהרכב ולתת לשחקן צעיר יותר להנהיג את הקבוצה במגרש.

טעות שביעית – ויתור על שחקנים טובים

מסיבה לא ברורה החליט אלישע לוי לוותר על שלומי אזולאי. חלוץ נהדר וצעיר. אזולאי הגיע לקבוצה רק בשנה שעברה ושימש בתור תחלופה לחלוצי ההרכב. אם מסתכלים על המספרים שלו (6 שערים ו-6 בישולים) אפשר להבין מהר מאוד את התרומה שלו על המגרש במספר הדקות המעטות שקיבל. אזולאי פתח השנה במשחק הבית מול הפועל פ"ת והספיקו לו 65 דקות סבירות בשביל לבשל שער. ישנם שחקנים במכבי חיפה שגם במספר דקות כפול לא היו מצליחים לעשות את זה. אזולאי הוא שחקן יעיל מאוד ותכליתי. השאלתו רק מוכיחה עד כמה הטעויות של אלישע לוי פגעו בקבוצה.

שחקן נוסף שעליו אלישע לוי ויתר הוא סינטיהו סולליך. קשר התקפי, מהיר מאוד עם המון פוטנציאל שללא ספק יכל להשתלב ברוטציית הקשרים של אלישע, אלא שלוי החליט שדווקא בתפקיד הזה ישחקו חלוצים, ושלח את סולליך הצעיר להשאלה בהפועל עכו. שם הוא פורח כבר עם 4 שערים בליגה ועוד 2 בגביע הטוטו. 

טעות שמינית – ויתור על שחקני בית

הטעות שהכי צורמת לאוהדי מכבי חיפה היא ללא ספק הויתור על שחקני הבית. אלישע נהג לעלות לפחות 3 שחקני הנוער לקבוצה הבוגרת, uגם השנה הוא עשה את זה כשנתן לשעבאן ורוזנבאום להתאמן בבוגרים. אלא שאלישע סטה מדרכו, הוא החליט לבצע השנה רכש מאסיבי, הביא 11 שחקנים והבין כי לשני השחקנים הצעירים שהעלה לבוגרים אין מקום והחזיר אותם לנוער. מלבד שחקנים בודדים שהוחתמו, לרובם בכלל לא אכפת מהקבוצה. הם שכירי חרב שנמצאים פה רק כדי לעשות את הכסף וללכת הביתה. בשנים האחרונות אלישע לוי התגאה בכמות שחקני הבית שלו בהרכב כשבדרך כלל פתחו לפחות 5 שחקני בית, אלא שהשנה ישנם בקושי 3 בהרכב. לשחקני בית יש ערך מוסף בקבוצה, הם משחקים בשביל הסמל, אכפת להם מהקבוצה והם יודעים איפה הם נמצאים ובשביל מי הם משחקים. בדומה לבית"ר ירושלים בתקופת גאידמק שהפך את הקבוצה שלו לשכירי חרב כך קרה גם למכבי חיפה. ניתן לראות שבלא מעט משחקים הקבוצה לא רצה מספיק, לא מתאמצת, ולשחקנים פשוט לא אכפת. קבוצה של שכירי חרב כבר אמרנו?

טעות תשיעית – רוטציית שחקנים

אלישע לוי בנה סגל רחב במכבי חיפה והחליט לבצע רוטציות כדי לתת לשחקנים מנוחה אחרי תקופת משחקים קשה. אלא שאלישע לא בדיוק יודע מתי לעשות רוטצייה ואיך בדיוק עושים את זה. במשחק מול בני סכנין (2:0) אפשר היה להבחין בכמות השינויים הגדולה שנעשתה, הוא החליף לפחות 6 שחקני הרכב ושינה לעוד 2 את התפקוד שלהם על המגרש ולא סתם מכבי חיפה לא נראתה כמו קבוצה. כשצריך רוטצייה אלישע משום מה מחליט לרוץ עם אותו הרכב וכשלא צריך רוטצייה הוא משנה יותר מדי ופוגע באיזון של הקבוצה. אלישע חייב ללמוד שרוטצייה עושים כשיש עייפות וגם כשעושים אותה אסור לבצע כל כך הרבה שינויים. משמעות הרוטצייה היא החלפה של 3-4 שחקנים ולא יותר מזה.

טעות עשירית – זרים בינוניים

הטעות האחרונה של אלישע לוי הוא בחירת הזרים שלו. אומנם בוליאט ושאראנוב הם החתמות טובות מבחינת מכבי חיפה, אבל השארתם של סיידו יא יא ודבאלישווילי רק מראה שבחירת הזרים שלו שוב לא הייתה נכונה. אלישע לוי היה חייב ללחוץ על יעקב שחר לשחרר את דבאלישוילי על מנת לחזק את החלק הקדמי בחלוץ זר מהיר יותר אבל אלישע הסתפק בשחקן שלא רוצה לשחק פה והסתמך על השערים שנתן בשנתיים האחרונות. השארתו של סיידו יא יא בקישור האחורי היא טעות גדולה, כי כמו שנאמר כבר מקודם, הוא שחקן נחמד ולא יותר מזה. מכבי חיפה הייתה זקוקה לקשר אחורי "גרזן". מישהו בסגנון של חאבייר דירסאו, חומה במרכז המגרש. הזר האחרון של מכבי חיפה הקיץ היה כמובן מרלון דה חסוס שהוחתם מסיבה לא ברורה. אלישע חיפש בכלל בלם אבל פתאום ברגע אחד החליט להחתים את החלוץ מאקוודור שבכלל לא היה בתוכניות של הקבוצה והנה, מכבי חיפה קיבלה חלוץ שהוא זר לכדורגל. אם מכבי חיפה ואלישע לוי היו משקיעים קצת יותר מחשבה בסקאוטינג ומביאים זרים טובים יותר, העונה יכלה להיות שונה לחלוטין. הזרים הם אלה שמשדרגים את הקבוצה ומביאים את מה שהישראלים לא מסוגלים לתת, אלא שדווקא השנה ישנם במכבי חיפה 3 זרים שנותנים תפוקה כמו הישראלים ואולי אפילו פחות.